שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך מכופפים עץ לרהיטים?
איך כיסא מהמאה ה-19 הפך להצלחה?
כסא טונט (Thonet chair), או כסא מספר 14 משנת 1859 נחשב במאה ה-19 לפריצת דרך ולהצלחה מסחררת. עד היום הוא רלוונטי ברחבי העולם ונמכר כמו כסאות טריים. מצחיק לקרוא לו כיסא קלאסי, כי אין קלאסי יותר ממנו והוא הקלאסיקה.
גם היום ממשיך הכיסא הזה, בן יותר מ-150 שנה, להפגין קווים נקיים, פשטות ועיצוב נהדר, כשהכל מתחיל בטכנולוגיה שבה הוא נוצר והייתה חדשנית ופורצת הדרך לזמנה.
הסיבה היא כמובן השימוש שנעשה לייצורו, בטכנולוגיה חדשנית מאד לזמנה - שילוב של פיסות עץ מוקצעות ומכופפות והדבקה בדבק חם. הכיסא התבסס על מקלעת הקש, אחת השיטות האופנתיות של התקופה, אבל לא הירבה בקישוטיות ודקורציה האופייניים לתקופה האימפריאלית של אוסטריה, אלא הלך למה שיהפוך למוטיב של העידן המודרני - הפשטות, אולי אפילו המינימליזם. במילים פשוטות, הכיסא הזה הכיל רק 6 חלקים בלבד!
מה שאיפשר את הפשטות הזו היה הכיפוף. זו הייתה שיטה שבה הדביקו רבדי עץ, חממו אותם וכשהם היו חמים וקלים לכיפוף, נהגו לעקם אותם לצורת התבניות של הכיסא. לאחר שהתקררו בצורתם החדשה, הרכיבו אותם באמצעות ברגים ויצרו את הכיסא.
כך התאפשרה, לראשונה בתחום הרהיטים, יצירה של מוצר תעשייתי ובר-שכפול מדויק בכמויות גדולות. השילוב של ייצור פשוט והמוני, עם חומרים נגישים וחסכוניים, יצר מוצר זמין במחירו. לכך תרמה גם ההובלה הפשוטה והאריזה החסכונית שלו.
תודות לכיסא, יהפוך המעצב והנגר מיכאל טונאט לאיש עשיר. הוא מכר כיסאות בכמויות, רשם פטנט באוסטריה ורכש את מפעל הדבק ששרת אותו. בהמשך טונט יעצב וייצר גם כסא-נדנדה ובדורות שאחריו ייצרו אחרים מגוון ענק של חיקויים, עיצובי מחווה וכיסאות ומוצרי ריהוט שהטונט 14 היווה בשבילם השראה.
הנה סיפורו של כיסא 14:
https://youtu.be/eoy5QP3Jibg
כך מכופפים אותו במפעל:
https://youtu.be/8sUti5yG7iU
וכל הכיסאות שהוא נתן להם השראה:
https://youtu.be/Qhlo1UDHa-8
מהו "כסא הצדפה" של הנס וגנר?
מה חשוב בכיסאות והופך אותם כה משמעותיים בעיצוב ובתרבות?
כיסאות (Chairs) הם מהרהיטים האייקונים של עולם העיצוב. רבים לא קולטים שהם הרבה יותר מאשר סתם פריט ריהוט - הם סיפור מרתק של עיצוב, תרבות, ארגונומיה והתפתחות אנושית.
בעולם העיצוב, הכיסא מהווה מעין מטאפורה חיה של היחסים המורכבים בין האדם למרחב שלו, בין השימושיות לאסתטיקה.
מאז ראשית ההיסטוריה האנושית, כיסאות היוו סמל של מעמד, כוח וזהות תרבותית. בחצרות המלכים באירופה, למשל, כיסאם של המלך והמלכה עוצב בפאר מרשים - עם עיטורי זהב, בדי משי יקרים ופיסול מורכב. זאת בכדי להדגיש את עליונותם החברתית של בני המלוכה.
בתרבויות אסיאתיות כמו יפן, לעומת זאת, שיקפו הכיסאות המסורתיים תפיסה שונה לגמרי, של חיבור לטבע, מינימליזם והרמוניה פנימית.
בעיצוב מוצר, הכיסא הוא אתגר הנדסי ואמנותי מרתק. מעצבים כמו צ'ארלס וריי אימס (Ray Eames) ומרסל בראייר (Marcel Breuer) הפכו את הכיסא למעין מניפסט של מודרניזם. הם האמינו שכיסא טוב צריך להיות לא רק נוח, אלא גם לספר סיפור על החברה והטכנולוגיה של התקופה.
הכיסא הפלסטי של אימס או כיסא הבמבוק של בראייר היו למעשה הצהרות עיצוביות על חדשנות, זרימה וחיבור בין מסורת לטכנולוגיה עכשווית.
בהום סטיילינג, כיסאות הם אלמנט מרכזי ביצירת אווירה ואישיות למרחב. הם לא רק מספקים פונקציה, אלא יוצרים דיאלוג עם שאר הרהיטים והעיצוב. כיסא וינטג' יכול להוסיף נופך רומנטי ונוסטלגי, בעוד כיסא מינימליסטי בסגנון סקנדינבי יעניק תחושה של ניקיון ורוגע.
בעיצוב פנים, הכיסא הוא כמעט כמו יצירת אמנות מרחבית. האדריכל האגדי לה קורבוזייה (Le Corbusier) אמר פעם שכיסא הוא "המכשיר הראשון במעלה בו האדם יוצר את עצמו". הוא לא רק מקום להתיישב בו, אלא מרחב של יצירה, מחשבה ואינטראקציה.
ברמה התרבותית, כיסאות משקפים שינויים חברתיים עמוקים. ההתפתחות מכיסאות נוקשים וממושמעים בעידן הוויקטוריאני לכיסאות גמישים ודינמיים בעידן הדיגיטלי מראה על שחרור, כמו גם על התפתחות של תפיסות המבטאות חופש ואינדיבידואליות.
כיסאות הם יותר מאשר פרטי ריהוט או משטחי ישיבה. אפשר לראות בהם סיפורים מעוצבים, חלונות והצהרות תרבותיות, עם מסמכים היסטוריים שבאמצעותם ניתן להבין הרבה מההתפתחות האנושית, דרך עולמות העיצוב, הטכנולוגיה והתרבות.
#דוגמאות לכיסאות מעניינים בהיסטוריה
כיסא הברצלונה (Barcelona Chair) מאת מיס ואן דר רוהה (Mies van der Rohe) הוא יצירת מופת מודרניסטית שמגלמת את עקרונות הפשטות והאלגנטיות. עם קווים נקיים, מבנה מינימליסטי וריפוד עור משובח, הוא הפך לסמל של עיצוב מודרני שמהדהד עד ימינו כמו יצירת אמנות מרחבית.
כיסא האגף (Wishbone Chair) של האנס ווגנר (Hans Wegner) מייצג את השיא של העיצוב הסקנדינבי - חיבור מופלא בין יופי לתפקודיות. העיצוב העדין מעץ בוק, עם משענת האחוריים המתוחכמת בצורת עצם הברך, הפך אותו לאייקון של מינימליזם חם ואנושי.
הכיסא הפלסטי של הזוג איימס (Ray Eames), מי שכונו "הביטלס של העיצוב", היה מהפכה טכנולוגית ותרבותית. הוא סימל את תקופת השגשוג האמריקאית שלאחר מלחמת העולם השנייה, והראה כיצד חומרים חדשים יכולים להפוך רהיט למסר חברתי של חדשנות, דמוקרטיזציה ויצירתיות.
כיסא הצבעוני (Tulip Chair) של אירו סארינן (Eero Saarinen) היה כמו חלום מדעי-דמיוני שנחת במרחב העיצובי. העיצוב האורגני והזורם, שנראה כאילו הוצא מתוך סרט מדע-בדיוני, סימל את תקוות עידן החלל והאופטימיות הטכנולוגית של שנות החמישים.
כיסא הפנטון (Panton Chair) של וורנר פנטון (Verner Panton) היה הצהרה צבעונית ומרדנית. בצורתו האורגנית והחד-חלקית, הוא שבר את כל הכללים המסורתיים של עיצוב כיסאות והפך לסמל של מרידה אסתטית ומחשבה יצירתית.
הכיסא המרשמלו (Marshmallow Sofa) של ג'ורג' נלסון (George Nelson) היה משחק מרגש בין צורה לפונקציה. בצורתו העגולה והמפתיעה, הוא אתגר את תפיסות העיצוב המסורתיות והציג תפיסה חדשנית של מרחב וישיבה.
הכירו עיצובים אייקוניים ועקרונות בתחום בתגית "כסאות".
כך משתמשים בכיסאות בקולנוע כדי ללמד על הדמויות:
https://youtu.be/FfGKNJ4mldE
"כסא הצדפה" של המעצב הדני הנס וגנר:
http://youtu.be/lIPg7fZcsFg
כמה מהכיסאות האייקוניים בתולדות העיצוב:
https://youtu.be/-_2ERSNLUGo
כיפוף עץ
כיצד מכופפים עץ לעיצוב רהיטים?
מהי טכנולוגיית "העץ המכופף"?
טכנולוגיית כיפוף העץ או "עץ מכופף" (moulded plywood) היא אחת הטכנולוגיות שהתחדשו בשנות ה-40 וקידמו את עולם העיצוב מאד. רבים מהמעצבים הנודעים של התקופה החלו לכופף עץ וליצור דגמי ריהוט שהפכו לאייקונים של ממש. מ"כסא הצדפה" של הנס וגנר, דרך ה-DSW או כסא הלאונג' של הזוג איימס ועוד המון דגמי כסאות וכורסאות שהשתמשו בטכנולוגיה החדשנית שפותחה אז.
בטכניקת כיפוף העץ משמשת מכונה גדולה בתור "מחדד" ענקי, ליצירה של "דיקטים", שהם פלטות עץ גדולות ודקות מגזעי עצים. תודות לגודל הגזעים ניתן היה לייצר כך לראשונה, פלטות עץ ארוכות מאד. הדבקת הדיקטים זה לזה, אפשרה ליצור עץ "סנדוויץ'". עץ זה מתרכך בקלות יחסית וניתן לפסל צורות מורכבות מאד, שבעץ רגיל בלתי אפשרי לייצר.
כיפוף העץ עצמו נעשה בשיטות שונות, חלקן עתיקות ואחרות מודרניות. בכולן מרוכך העץ. שיטת ההרטבה והחימום בתיבת קיטור או במים ואז מכופפים אותו לפי תבנית מסוימת, כך שניתן יהה ליצור ממנו חפצי עץ מכופף שונים, כמו רהיטים, חביות, גלגלים מעץ וסירות. בכיפוף בחום מרטיבים גליונות-עץ דקים ו"מגהצים" אותם לצורך עיצוב לצורתם המעוקלת. לאחר מכן, משרים את לוחות העץ במים וכשהם ספוגים במים, מהדקים אותם אל משטח פלדה בצורה רצוייה. להשלמת התהליך מצמידים מגהץ חם אל העץ ומייבשים אותו, לאחר שקיבל את הצורה הרצוייה.
רהיטי העץ המכופף הפכו בעשורים שלאחר מכן פופולאריים מאד. הם חזקים, עמידים, חסכוניים בעץ. עוד בטרם הכנסת הפלסטיק לעולם הרהיטים, הם הפכו את הרהיטים האיכותיים והמעוצבים לזמינים יותר לכולם.
כך נוצר העץ המכופף בשביל לייצר את "כסאות הצדפה" של המעצב הדני הנס וגנר:
http://youtu.be/lIPg7fZcsFg
כך מכופפים את העץ לייצור של "כסא החלומות" של המעצב טדאו אנדו:
http://youtu.be/UXa1-zRI9D0
כך מכופפים עץ בעזרת אדים:
http://youtu.be/LYxawx_GjSI
והנה כסא שרגליו והמשענות כופפו באמצעות אדים:
http://youtu.be/HiAfP1PBcoo
מהי טכנולוגיית "העץ המכופף"?
טכנולוגיית כיפוף העץ או "עץ מכופף" (moulded plywood) היא אחת הטכנולוגיות שהתחדשו בשנות ה-40 וקידמו את עולם העיצוב מאד. רבים מהמעצבים הנודעים של התקופה החלו לכופף עץ וליצור דגמי ריהוט שהפכו לאייקונים של ממש. מ"כסא הצדפה" של הנס וגנר, דרך ה-DSW או כסא הלאונג' של הזוג איימס ועוד המון דגמי כסאות וכורסאות שהשתמשו בטכנולוגיה החדשנית שפותחה אז.
בטכניקת כיפוף העץ משמשת מכונה גדולה בתור "מחדד" ענקי, ליצירה של "דיקטים", שהם פלטות עץ גדולות ודקות מגזעי עצים. תודות לגודל הגזעים ניתן היה לייצר כך לראשונה, פלטות עץ ארוכות מאד. הדבקת הדיקטים זה לזה, אפשרה ליצור עץ "סנדוויץ'". עץ זה מתרכך בקלות יחסית וניתן לפסל צורות מורכבות מאד, שבעץ רגיל בלתי אפשרי לייצר.
כיפוף העץ עצמו נעשה בשיטות שונות, חלקן עתיקות ואחרות מודרניות. בכולן מרוכך העץ. שיטת ההרטבה והחימום בתיבת קיטור או במים ואז מכופפים אותו לפי תבנית מסוימת, כך שניתן יהה ליצור ממנו חפצי עץ מכופף שונים, כמו רהיטים, חביות, גלגלים מעץ וסירות. בכיפוף בחום מרטיבים גליונות-עץ דקים ו"מגהצים" אותם לצורך עיצוב לצורתם המעוקלת. לאחר מכן, משרים את לוחות העץ במים וכשהם ספוגים במים, מהדקים אותם אל משטח פלדה בצורה רצוייה. להשלמת התהליך מצמידים מגהץ חם אל העץ ומייבשים אותו, לאחר שקיבל את הצורה הרצוייה.
רהיטי העץ המכופף הפכו בעשורים שלאחר מכן פופולאריים מאד. הם חזקים, עמידים, חסכוניים בעץ. עוד בטרם הכנסת הפלסטיק לעולם הרהיטים, הם הפכו את הרהיטים האיכותיים והמעוצבים לזמינים יותר לכולם.
כך נוצר העץ המכופף בשביל לייצר את "כסאות הצדפה" של המעצב הדני הנס וגנר:
http://youtu.be/lIPg7fZcsFg
כך מכופפים את העץ לייצור של "כסא החלומות" של המעצב טדאו אנדו:
http://youtu.be/UXa1-zRI9D0
כך מכופפים עץ בעזרת אדים:
http://youtu.be/LYxawx_GjSI
והנה כסא שרגליו והמשענות כופפו באמצעות אדים:
http://youtu.be/HiAfP1PBcoo
כסא טונט (Thonet chair), או כסא מספר 14 משנת 1859 נחשב במאה ה-19 לפריצת דרך ולהצלחה מסחררת. עד היום הוא רלוונטי ברחבי העולם ונמכר כמו כסאות טריים. מצחיק לקרוא לו כיסא קלאסי, כי אין קלאסי יותר ממנו והוא הקלאסיקה.
גם היום ממשיך הכיסא הזה, בן יותר מ-150 שנה, להפגין קווים נקיים, פשטות ועיצוב נהדר, כשהכל מתחיל בטכנולוגיה שבה הוא נוצר והייתה חדשנית ופורצת הדרך לזמנה.
הסיבה היא כמובן השימוש שנעשה לייצורו, בטכנולוגיה חדשנית מאד לזמנה - שילוב של פיסות עץ מוקצעות ומכופפות והדבקה בדבק חם. הכיסא התבסס על מקלעת הקש, אחת השיטות האופנתיות של התקופה, אבל לא הירבה בקישוטיות ודקורציה האופייניים לתקופה האימפריאלית של אוסטריה, אלא הלך למה שיהפוך למוטיב של העידן המודרני - הפשטות, אולי אפילו המינימליזם. במילים פשוטות, הכיסא הזה הכיל רק 6 חלקים בלבד!
מה שאיפשר את הפשטות הזו היה הכיפוף. זו הייתה שיטה שבה הדביקו רבדי עץ, חממו אותם וכשהם היו חמים וקלים לכיפוף, נהגו לעקם אותם לצורת התבניות של הכיסא. לאחר שהתקררו בצורתם החדשה, הרכיבו אותם באמצעות ברגים ויצרו את הכיסא.
כך התאפשרה, לראשונה בתחום הרהיטים, יצירה של מוצר תעשייתי ובר-שכפול מדויק בכמויות גדולות. השילוב של ייצור פשוט והמוני, עם חומרים נגישים וחסכוניים, יצר מוצר זמין במחירו. לכך תרמה גם ההובלה הפשוטה והאריזה החסכונית שלו.
תודות לכיסא, יהפוך המעצב והנגר מיכאל טונאט לאיש עשיר. הוא מכר כיסאות בכמויות, רשם פטנט באוסטריה ורכש את מפעל הדבק ששרת אותו. בהמשך טונט יעצב וייצר גם כסא-נדנדה ובדורות שאחריו ייצרו אחרים מגוון ענק של חיקויים, עיצובי מחווה וכיסאות ומוצרי ריהוט שהטונט 14 היווה בשבילם השראה.
הנה סיפורו של כיסא 14:
https://youtu.be/eoy5QP3Jibg
כך מכופפים אותו במפעל:
https://youtu.be/8sUti5yG7iU
וכל הכיסאות שהוא נתן להם השראה:
https://youtu.be/Qhlo1UDHa-8
כיצד מכופפים עץ לעיצוב רהיטים?
מהי טכנולוגיית "העץ המכופף"?
"כסא הצדפה" (The Shell Chair) של המעצב הדני הנס וגנר (Hans J Wegner), הידוע גם בשם CH07, הוא בעל שלוש רגליים ו-34 שנים של דחיית סיפוקים.
למה? - כי הסיפור המדהים של ה-Shell הוא שעל אף שהוא עוצב על ידי המעצב הדני כבר בשנת 1963, רק בשנת 1997 השיקו והחלו למכור אותו לציבור הרחב.
כמו רבים מהרהיטים האייקונים של התקופה גם הכיסא הזה כופף בטכנולוגיית "העץ המכופף" (moulded plywood) שפותחה בשנות ה-40 של המאה ה-20. ניתן לקרוא עליה באאוריקה בתגית "עץ מכופף".
את "כסא הצדפה", שמשווקים בימינו בסוגים וגוונים שונים של עץ, עיצב וגנר עם שתי כריות מרופדות בריפוד עור או בד. הוא יציב מאד ועמיד ביותר, למרות שיש לו רק שלוש רגליים.
הכיסא הצדפתי הזה, יש הקוראים לו "כורסת הצדפה", זכה בפרסי עיצוב שונים והוא מעוטר גם בטכנולוגיה שלו. בשנת 1999 קיבל כיסא ה-Shell את הציון המקסימלי מהמכון הטכנולוגי של דנמרק.
הנה "כסא הצדפה" של המעצב הדני הנס וגנר:
http://youtu.be/lIPg7fZcsFg
כך מייצרים את כורסת הצדפה:
https://youtu.be/2XKKenRD0b0
פרסומת לכורסה הצדפתית:
https://youtu.be/dihhH5TxkeM
וכך יוצרים מודל של הכיסא:
https://youtu.be/JzR2q04gIv8
מהי טכנולוגיית "העץ המכופף"?
"כסא הצדפה" (The Shell Chair) של המעצב הדני הנס וגנר (Hans J Wegner), הידוע גם בשם CH07, הוא בעל שלוש רגליים ו-34 שנים של דחיית סיפוקים.
למה? - כי הסיפור המדהים של ה-Shell הוא שעל אף שהוא עוצב על ידי המעצב הדני כבר בשנת 1963, רק בשנת 1997 השיקו והחלו למכור אותו לציבור הרחב.
כמו רבים מהרהיטים האייקונים של התקופה גם הכיסא הזה כופף בטכנולוגיית "העץ המכופף" (moulded plywood) שפותחה בשנות ה-40 של המאה ה-20. ניתן לקרוא עליה באאוריקה בתגית "עץ מכופף".
את "כסא הצדפה", שמשווקים בימינו בסוגים וגוונים שונים של עץ, עיצב וגנר עם שתי כריות מרופדות בריפוד עור או בד. הוא יציב מאד ועמיד ביותר, למרות שיש לו רק שלוש רגליים.
הכיסא הצדפתי הזה, יש הקוראים לו "כורסת הצדפה", זכה בפרסי עיצוב שונים והוא מעוטר גם בטכנולוגיה שלו. בשנת 1999 קיבל כיסא ה-Shell את הציון המקסימלי מהמכון הטכנולוגי של דנמרק.
הנה "כסא הצדפה" של המעצב הדני הנס וגנר:
http://youtu.be/lIPg7fZcsFg
כך מייצרים את כורסת הצדפה:
https://youtu.be/2XKKenRD0b0
פרסומת לכורסה הצדפתית:
https://youtu.be/dihhH5TxkeM
וכך יוצרים מודל של הכיסא:
https://youtu.be/JzR2q04gIv8
כיסאות (Chairs) הם מהרהיטים האייקונים של עולם העיצוב. רבים לא קולטים שהם הרבה יותר מאשר סתם פריט ריהוט - הם סיפור מרתק של עיצוב, תרבות, ארגונומיה והתפתחות אנושית.
בעולם העיצוב, הכיסא מהווה מעין מטאפורה חיה של היחסים המורכבים בין האדם למרחב שלו, בין השימושיות לאסתטיקה.
מאז ראשית ההיסטוריה האנושית, כיסאות היוו סמל של מעמד, כוח וזהות תרבותית. בחצרות המלכים באירופה, למשל, כיסאם של המלך והמלכה עוצב בפאר מרשים - עם עיטורי זהב, בדי משי יקרים ופיסול מורכב. זאת בכדי להדגיש את עליונותם החברתית של בני המלוכה.
בתרבויות אסיאתיות כמו יפן, לעומת זאת, שיקפו הכיסאות המסורתיים תפיסה שונה לגמרי, של חיבור לטבע, מינימליזם והרמוניה פנימית.
בעיצוב מוצר, הכיסא הוא אתגר הנדסי ואמנותי מרתק. מעצבים כמו צ'ארלס וריי אימס (Ray Eames) ומרסל בראייר (Marcel Breuer) הפכו את הכיסא למעין מניפסט של מודרניזם. הם האמינו שכיסא טוב צריך להיות לא רק נוח, אלא גם לספר סיפור על החברה והטכנולוגיה של התקופה.
הכיסא הפלסטי של אימס או כיסא הבמבוק של בראייר היו למעשה הצהרות עיצוביות על חדשנות, זרימה וחיבור בין מסורת לטכנולוגיה עכשווית.
בהום סטיילינג, כיסאות הם אלמנט מרכזי ביצירת אווירה ואישיות למרחב. הם לא רק מספקים פונקציה, אלא יוצרים דיאלוג עם שאר הרהיטים והעיצוב. כיסא וינטג' יכול להוסיף נופך רומנטי ונוסטלגי, בעוד כיסא מינימליסטי בסגנון סקנדינבי יעניק תחושה של ניקיון ורוגע.
בעיצוב פנים, הכיסא הוא כמעט כמו יצירת אמנות מרחבית. האדריכל האגדי לה קורבוזייה (Le Corbusier) אמר פעם שכיסא הוא "המכשיר הראשון במעלה בו האדם יוצר את עצמו". הוא לא רק מקום להתיישב בו, אלא מרחב של יצירה, מחשבה ואינטראקציה.
ברמה התרבותית, כיסאות משקפים שינויים חברתיים עמוקים. ההתפתחות מכיסאות נוקשים וממושמעים בעידן הוויקטוריאני לכיסאות גמישים ודינמיים בעידן הדיגיטלי מראה על שחרור, כמו גם על התפתחות של תפיסות המבטאות חופש ואינדיבידואליות.
כיסאות הם יותר מאשר פרטי ריהוט או משטחי ישיבה. אפשר לראות בהם סיפורים מעוצבים, חלונות והצהרות תרבותיות, עם מסמכים היסטוריים שבאמצעותם ניתן להבין הרבה מההתפתחות האנושית, דרך עולמות העיצוב, הטכנולוגיה והתרבות.
#דוגמאות לכיסאות מעניינים בהיסטוריה
כיסא הברצלונה (Barcelona Chair) מאת מיס ואן דר רוהה (Mies van der Rohe) הוא יצירת מופת מודרניסטית שמגלמת את עקרונות הפשטות והאלגנטיות. עם קווים נקיים, מבנה מינימליסטי וריפוד עור משובח, הוא הפך לסמל של עיצוב מודרני שמהדהד עד ימינו כמו יצירת אמנות מרחבית.
כיסא האגף (Wishbone Chair) של האנס ווגנר (Hans Wegner) מייצג את השיא של העיצוב הסקנדינבי - חיבור מופלא בין יופי לתפקודיות. העיצוב העדין מעץ בוק, עם משענת האחוריים המתוחכמת בצורת עצם הברך, הפך אותו לאייקון של מינימליזם חם ואנושי.
הכיסא הפלסטי של הזוג איימס (Ray Eames), מי שכונו "הביטלס של העיצוב", היה מהפכה טכנולוגית ותרבותית. הוא סימל את תקופת השגשוג האמריקאית שלאחר מלחמת העולם השנייה, והראה כיצד חומרים חדשים יכולים להפוך רהיט למסר חברתי של חדשנות, דמוקרטיזציה ויצירתיות.
כיסא הצבעוני (Tulip Chair) של אירו סארינן (Eero Saarinen) היה כמו חלום מדעי-דמיוני שנחת במרחב העיצובי. העיצוב האורגני והזורם, שנראה כאילו הוצא מתוך סרט מדע-בדיוני, סימל את תקוות עידן החלל והאופטימיות הטכנולוגית של שנות החמישים.
כיסא הפנטון (Panton Chair) של וורנר פנטון (Verner Panton) היה הצהרה צבעונית ומרדנית. בצורתו האורגנית והחד-חלקית, הוא שבר את כל הכללים המסורתיים של עיצוב כיסאות והפך לסמל של מרידה אסתטית ומחשבה יצירתית.
הכיסא המרשמלו (Marshmallow Sofa) של ג'ורג' נלסון (George Nelson) היה משחק מרגש בין צורה לפונקציה. בצורתו העגולה והמפתיעה, הוא אתגר את תפיסות העיצוב המסורתיות והציג תפיסה חדשנית של מרחב וישיבה.
הכירו עיצובים אייקוניים ועקרונות בתחום בתגית "כסאות".
כך משתמשים בכיסאות בקולנוע כדי ללמד על הדמויות:
https://youtu.be/FfGKNJ4mldE
"כסא הצדפה" של המעצב הדני הנס וגנר:
http://youtu.be/lIPg7fZcsFg
כמה מהכיסאות האייקוניים בתולדות העיצוב:
https://youtu.be/-_2ERSNLUGo
