» «
סכין
איך הגיע כלי נשק כסכין אל שולחן האוכל?
מהם תולדות הסכין ושימושיו?


מבין כל פריטי הסכו"ם, הסכין (Knife) הוא הרבגוני ביותר בשימושיו. גם כלי עבודה המשמש לחיתוך, גם כלי לוחמה פשוט לנשיאה וגם כלי אכילה ראשון במעלה וחבר במסדר הסכו"ם שעל שולחננו.

אבל מתי נולד הסכין וכיצד סועדים בו בעולם?

עוד בימי קדם השתמשו ציידים בסכין המבתרת לצורכי החלוקה והשיתוף של בשר הציד. ובכל זאת - מאז תקופת האבן ועד העולם העתיק שימש כלי האכילה הזה בכלל ככלי נשק.

השינוי חל איפה שהוא בימי הביניים, כשהסכין הופך להיות בעיקר כלי אכילה, לצד הכף והמזלג. התרבות האירופית מבייתת את המכשיר החד והופכת אותו לאורח של קבע על שולחן האוכל. נימוסי השולחן אוכפים נורמות לשימוש בו.

אמנם סיפורו האלים של הסכין לא הסתיים כשהגיע לשולחן האוכל, אך עם זאת בימינו הסכין משמש בעיקר ככלי אכילה. משתמשים בו הן למריחה והן לחיתוך האוכל בצלחת.

האכילה בסכין משתנה בעולם הגדול. האמריקאים נוהגים לחתוך את הבשר לחתיכות בעזרת הסכין והמזלג ואז מניחים את הסכין בצד ואוכלים רק עם המזלג, ביד שמאל. אצלם יד ימין מונחת על הברך בדרך כלל, כשריד לימים שבהם היא הייתה חייבת להיות מוכנה לשליפת האקדח במערב הפרוע.

האיטלקים אוכלים את הפסטה רק בעזרת מזלג ואינם זקוקים לסכין כלל. חיתוך פסטה בסכין הוא חטא בל יתואר מבחינתם ועדות לכך שהסועד אינו איטלקי ואינו חלק מהתרבות שלהם.

כנראה בהשראת האמריקאים, יותר ויותר צעירים בעידן המודרני, נוטים לסגל לעצמם היום את האכילה ללא סכין. אלה המילניאלס, בני ובנות דור ה-Y, שלא מאמצים בהכרח את הרגלי הנימוס של דור ההורים והסכין כמעט ולא משמש אותם, אלא רק המזלג.

ואם כבר נוהגי שולחן, אז על פי חוקי הנימוס אין לנפנף בסכין בשעת הארוחה. ברור שזה גם מסוכן, אבל עכשיו אתם יודעים שלפני הכל זה לא מנומס.


סכיני בואי הם סכינים ששימשו ללוחמה, עבודה ולחיתוך בשר:

https://youtu.be/lX-DRsI0ZmY


סכינים מימי הביניים:

https://youtu.be/q6j4Lp362nU


כך יצרו סכינים בימי הביניים:

https://youtu.be/Dp2agFyZUyk?t=26s


כך מייצרים סכינים בעבודת יד לשפים מקצועיים:

https://youtu.be/zEnriwNd6XU


כך תוכלו לאכול סכין:

https://youtu.be/RbJZkBajGk4


והשחזת הסכינים מאפשרת להם להיות חדים ולחתוך בקלות את הבשר:

https://youtu.be/1wNOYjT_Fk8
מזלג
מהו סודו של המזלג?



כשסגן שר ההגנה הפולני הגיב ב-2016 על ביטול ההשתתפות של משלחת פולנית ביריד תעשייתי גדול הוא אמר על הצרפתים: "אלה האנשים שלימדנו אותם לאכול במזלג לפני כ-200 שנה", הוא אולי לא מדייק לגמרי, אבל ההיסטוריה לא שונה מאד מכך.

המַזְלֵג (Fork), אותו כלי אוכל בעל כמה "שיניים", שאותן נועצים במזון בכדי להגישו אל הפה, הוא המצאה עתיקה מאד. נראה שמזלגות קדומים שימשו בתרבויות עתיקות, מהתרבות המצרית והפרסית ועד ליוונית. גם במזרח התיכון של ימי המקרא היה המזלג בשימוש ואף הוזכר בתנ"ך, בספר שמואל א': "וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ הַשִּׁנַּיִם בְּיָדוֹ.
וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד, אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר--כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג, יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ".

באירופה, לעומת זאת, אכלו עד הגעת המזלג לאיטליה בידיים או באמצעות כף וסכין. בכדי שלא ללכלך את הידיים, נהגו נשות המעמד העליון להגיש באותה תקופה את המזון אל פיהם בעזרת שני סכינים...

כשהגיעו המזלגות לאיטליה, אי-שם במאה ה-11, ככל הנראה מהאימפריה הביזנטית, הם עדיין שימשו ככלי להכנת בשר ולא לאכילה. אלו היו מזלגות בעלי שתי שיניים, ששימשו את טבחי ימי הביניים כדי להחזיק את גוש הבשר, בעת שחתכו אותו. בארוחה הם המשיכו לאכול את הבשר בידיים. אבל בהדרגה החלו האיטלקים לתפוס שהמזלג יכול לפתור את בעיית אכילת הפסטה, עסק מלוכלך שאף פעם לא ממש הצליח לעבוד עם הכף או בידיים.

רק במאה ה-16 החלו לייצר שם מזלגות בעלי 3-4 שיניים שסייעו לבני האצולה האיטלקיים לאכילת הפסטה. שאר האיטלקים יילכו ויאמצו את הגאדג'ט החדש במהלך השנים שלאחר מכן.

זה לקח עוד 200 שנה עד שהמזלג הגיע לצרפת. כאן יש מחלוקת אם מפולין או ישירות מאיטליה. העובדה, כך או כך, שבמאה ה־18 הגיעו המזלגות לשולחנות האוכל הצרפתיים ונולדו נימוסי השולחן והרגלי האוכל הצרפתי המעודן. את נתחי הבשר הגדולים שנהגו לאכול מתוך כיכר לחם, החליפו נתחים קטנים, עם רטבים מעליהם, שהוגשו על ידי הטבחים, על גבי הצלחות.

הצרפתים אכלו אותם במזלגות, שנחשבו תחילה לכלים מסוכנים. אצילים צרפתיים התקשו להתרגל אליהם וזלזלו בהם בתחילה, או ממש ביזו אותם בסיפורי זוועה, על היותם מסוכנים מאד לשימוש. הדתיים שבהם אף הפיצו שמועות על היותם, לא פחות, כלי השטן. המזלג הזכיר להם את הקלשון של השטן. יש המספרים, אגב, שאת השן הרביעית הוסיפו כדי למנוע את הדמיון שלהם לקלשון השטן.

בכל מקרה - זה עבר די מהר. כשהגיע "עידן המזלגות", נבנו סביבו לא מעט מנימוסי השולחן שאנו מכירים. כיום, מלבד מקלות האכילה, הצ'ופסטיקס של המזרח הרחוק, במרבית העולם משתמשים במזלגות ונועצים את השיניים פעמיים - פעם את אלו של המזלג ואז את שינינו שלנו באוכל.


הנה סיפורו של המזלג:

https://youtu.be/PKSHYbU-Zdw


באיטליה הוא פתר את בעיית האכילה של הפסטה:

https://youtu.be/FItcPe9dmNo


היסטוריונית המזון בי ווילסון, שכתבה על ההיסטוריה התרבותית של הסכו"ם:

https://youtu.be/gaSRtLQc214
מדיח כלים
מי המציא את מדיח הכלים?



המצאת מדיח הכלים (Dishwasher) נזקפת לזכותה של אישה אמריקאית בשם ג'וזפין קוקרן. היא הבחינה שבעת שהעוזרת שלה שוטפת כלים, מרבים כלי החרסינה שלה להישבר. כדי לשמור עליהם, החליטה קוקרן לבנות מכונה שתשטוף כלים.

בשנת 1886 קוקרן השלימה את האבטיפוס הראשון של מדיח הכלים ורשמה עליו פטנט. מדיח הכלים של קוקרן הזכיר את האופן שבו פועל המיקרוגל של ימינו. היה בו דוד נחושת, שבתוכו הסתובב גלגל, בכוח של מנוע חשמלי שסובב אותו. על הגלגל ישבה רשת ברזל, שעליה ניצבו הצלחות, הכוסות והסכו"ם. בעת שהגלגל הסתובב, התיז המדיח על הכלים מלמעלה, מים חמים עם סבון. בשלב האחרון, ממש כמו המדיח של ימינו, נשטפו הכלים במים חמים ונקיים.

ג'וזפין קוקרן ציפתה להצלחה אצל נשים כמוה, שרוצות לשמור על כלי המטבח שלהן, אבל להפתעתה לא נרשמה התלהבות רבה מההמצאה שלה. אלה היו בעיקר מסעדות ובתי המלון שנכבשו בהמצאה היעילה והחלו לרכוש את מדיחי הכלים. רק בשנות ה-50 של המאה ה-20 החלה חברת "קיטשן אייד" האמריקנית לייצר ולשווק את מדיחי הכלים הביתיים והשאר היסטוריה.


הנה ההיסטוריה של מדיח הכלים:

https://youtu.be/UnLO2W2HHxw


על ממציאת מדיח הכלים וסיפור ההמצאה:

https://youtu.be/TWzFWmcvxmc


תולדות מדיח הכלים והעתיד שלו:

https://youtu.be/jF6tedWnOwo


ומונולוג משעשע של דמות הממציאה:

https://youtu.be/RxZf9QPtqtU
כף אכילה
מה סיפורה של כף האכילה?



את צורתה קיבלה הכף (Spoon) מהכף האנושית. נסו ליצור מכף היד שלכם כף לאכילה ותראו מדוע הכף היא פריט האכילה העתיק ביותר בעולם. היא הייתה המשך של היד האנושית. הכף אומצה ככל הנראה עוד לפני האדם הקדמון אפילו. חוקרים משערים שכבר הקופים, אבותינו האבולוציוניים, יצרו להם כפות. האנתרופולוגית ג'יין גודול תיעדה קופים שימפנזים שיוצרים לעצמם כפות פשוטות ומשתמשים בהן לאכילה.

ואצל אבותינו הקדמונים הכף היא כבר חלק מהציוד ההכרחי. כפות מתקופת האבן נמצאו במקומות שונים בעולם. אגב, בישראל התגלתה מערכת הסכו"ם העתיקה בעולם. היא בת 200 אלף שנים לפחות והיא נמצאה ליד ראש העין.

אבל זה לא אומר שכולם, לאורך ההיסטוריה, השתמשו בכף. באימפריה הרומית נהגו לאכול דווקא בידיים. הרומאים נהגו לשכב על צד אחד ולכן שימשה רק ידם הפנויה כדי לאכול. בפקיסטן ובהודו האכילה היא עד היום בידיים ובעצם רק ביד ימין. יד שמאל אסורה לחלוטין, מכיוון שבה מנגבים את הישבן, לאחר השהייה בשירותים...

בימי הביניים החלו אנשים להסתובב עם כפות אישיות. הכף האישית הלכה עם האדם לאורך כל חייו ולא פעם הוא הוריש במותו את הכף האישית שלו לילדיו. זה היה רכוש אישי חשוב מאד.

ואם פעם יצרו את הכפות והסכו"ם בכלל מברזל וכסף, כיום הם מיוצרים מנירוסטה. הברזל והפלדה היו מחלידים והכסף השחיר. הנירוסטה, לעומתם, שומרת על המראה הנקי והיפה שלה, לאורך שנים רבות.


כך גילפו פעם כפות מעץ:

https://youtu.be/vbdTc233FtM


עד לכפות הפלסטיק שאינן טובות לסביבה:

https://youtu.be/eg-E1FtjaxY


כך מייצרים כפות במפעלים לייצור סכו"ם:

https://youtu.be/ATcdMqwAEAk?t=3m24s


ותכנית גלילאו על כפות היסטוריות וההיסטוריה של הכף (מתורגם):

https://youtu.be/Q_S9z8JRfvk?long=yes?t=1m18s&11m23s

כלי אכילה

אולר שווייצרי
למה האולר השוויצרי כל כך טוב?



האולר השווייצרי (Swiss Army Knife) המפורסם, זה שנכללים בו שלל סכינים רבי-שימושים לצרכים מגוונים, הפך כבר מזמן לשם דבר בעולם.

אם באולר רגיל יש בדרך כלל סכין או שניים, הרי שהאולר השוויצרי מיוצר בעשרות דגמים וגדלים שונים. יש בו מאולר קטן שמצויד בלהב סכין מתקפל יחיד ועד "הענק", דגם ענקי שבו כמעט 90 כלים שונים.

חוץ מהסכינים הוא כולל גם הרכבים שונים של כלי עבודה וציוד שימושי, מלהבים, מספריים, מברגים, מסוריות, פותחנים וקיסם שיניים ועד לציוד לתיקון אופניים, פנס, מפתחות פריצה ושלל של המצאות שימושיות בדרכים.

האולר שנולד במאה ה-19, הפך כבר אז לשם דבר. הוא מיוצר מאז בשווייץ, על ידי שני יצרנים, ויקטורינוקס וונגר. ייצור בשווייץ לבדו מעיד בדרך כלל על איכות ייצור מעולה, אבל בנוסף לכך האולר השוויצרי יוצר ומיוצר עד היום בהזמנת צבא שווייץ ועל פי דרישותיו.

אבל הדברים הטובים עליו התפרסמו די מהר, זכו להערכה והאולר השווייצרי החל להיות מופץ בעולם כולו. השימושיות והפופולאריות שלו, בקרב צבאות, מטיילים ומחנאים, הפכו אותו למוצר שנמכר בכל מקום וזוכה לשלל חיקויים, כשעדיין - האולרים השווייצריים נחשבים לטובים בתבל.

עשרות הדגמים של האולר השווייצרי הידוע ועוד עשרות רבות שיוצרו במהלך השנים - כולם מהווים בסיס להמוני אספנים מהעולם, שמחליפים ביניהם דגמים, קונים ומוכרים אולרים והפכו את העיסוק באולרים הללו גם לתחביב, אך גם למקור הכנסה כספית.


הנה האולר השוויצרי וכל מה שהוא מציע:

http://youtu.be/wqFSUIsS56M


ודגם "האולר השוויצרי הענק" שמכיל 87 כלים שונים:

http://youtu.be/s5BeoWUYDmw
מקלות אכילה
איך אוכלים במקלות אכילה, או צ'ופסטיקס?



הפופולריות של האוכל האסייתי בעולם המודרני היא אדירה. בכל העולם לומדים רבים להשתמש בצ’ופסטיקס, מקלות האכילה של המזרח הרחוק, שדומה שמשמשים כיום לאכילה לא רק בסין, יפאן, קוריאה ושכנותיהן, אלא בכל מקום אפשרי.

אז הנה הוראות האכילה בצ'ופסטיקס:

1. נוטלים את הצ'ופסטיקס ואת החלק הצר שלהם מפנים לאוכל, כמו שאתם עושים עם פינצטה.

2. ממקמים את המקל הראשון בין פרק האגודל מצד אחד לבין פרק הבסיס של האמה מצד שני.

3. אוחזים במקל השני החזיקו באותה היד, כך שיהיה מקביל למקל הראשון, עם רווח קל ממנו. השעינו את הצ'ופסטיק הזה על קצה האגודל בצד אחד ומהצד השני על קצה האצבע.

4. המקלות בגובה שונה - טופפו את קצותיהם על השולחן, בכדי שיסתדרו בגובה הנכון.

5. עכשיו תרגלו פתיחה וסגירה של המקלות, עדיין ללא אוכל...

6. זהו עכשיו ליטול מהמזון. זה לא יצליח מיד, אבל קצת אימון ואתם בעניינים.. בתיאבון!

אז אם תשכילו ללמוד כיצד לסעוד במקלות אכילה, מה שאגב יהווה סימן שאתם אנשי העולם הגדול, תוכלו ליהנות הרבה יותר מאכילה של אוכל מהמזרח הרחוק ולהיות אכלנים נהדרים.

אגב, במזרח הרחוק נוהגים לראות בהורי ילד שמחזיק לא נכון במקלות האכילה, כמי שהם הורים גרועים, מכיוון שזוהי אחריות הורית ללמד את הילדים כיצד משתמשים בהם. אז אולי בשאר העולם זה לא כך, אבל עדיין - בקשו מההורים שיודעים לאכול בצ’ופסטיקס, לסייע לכם, אם אתם עדיין מתקשים.


הנה הדרכה לאכילה בצ’ופסטיקס (מתורגם):

https://youtu.be/2Bns2m5Bg4M


הדרכה לשימוש במקלות אכילה:

https://youtu.be/m8mw8SWS5nM


כך אוכלים בעזרתם סושי:

https://youtu.be/UXNUmpTtcAQ


והניצחון המשעשע של הצ'ופסטיקס...

https://youtu.be/1pSLzB3xnq8
מקלות אכילה
מהם צ'ופסטיקס סיניים?



ודאי שמתם לב שבמהלך ארוחות של אוכל אסייתי, רבים נוהגים להשתמש בצ’ופסטיקס, מקלות האכילה של המזרח הרחוק. מקלות אכילה הם צמד מקלות שעשויים עץ או במבוק ומשמשים לאכילה בארצות דוגמת סין, יפאן, קוריאה ואחרות.

המיומנות של אנשי המזרח הרחוק לאכילה בצ’ופסטיקס היא מרתקת. מגיל מאד צעיר לומדים רבים מהם לאכול בצ'ופסטיקס. התפשטות המטבח הסיני והיפני בעולם, גרמה לכך שגם אנשי המערב לומדים לאכול בעזרתם. רבים מאנשי המערב אוכלים במסעדות של מזון אסייתי בעזרת מקלות אכילה, גם אם זה פחות נוח או קל. יש הרואים בכך סימן שהאוכלים במקלות האכילה הם אנשי העולם הגדול.


כך אוכלים בצ’ופסטיקס (עברית):

https://youtu.be/laWIpHqUheQ


סיפורם של הצ’ופסטיקס הסיניים:

https://youtu.be/hWWIOmmKG3k


הדרכה לשימוש בצ’ופסטיקס באנגלית, או איך להשתמש בצ’ופסטיקס?

https://youtu.be/m8mw8SWS5nM


צ’ופסטיקס וסושי:

https://youtu.be/UXNUmpTtcAQ


ולמה מיליארד וחצי איש בעולם אוכלים בעזרת צ'ופסטיקס?

https://youtu.be/tSciinXdGhI
שיר הכוסות
מה היה הטרנד של שיר הכוסות?



כוסות וספלים משמשים לשתייה, כבר מאות שנים. אבל בסוף העשור הראשון של שנות ה-2000 נוצר להם לרגע שימוש אחר. מוסיקלי. לזמן מה הם הפכו לאחד מכלי ההקשה הפופולריים בעולם הצעירים.

מה הסיפור אתם שואלים?

מעל 70 שנה המתין שיר הכוסות (Cup Song) כדי לזכות בפופולריות שלא תאומן. אחרי שהוקלט לראשונה בשנת 1937, על ידי להקה בשם ה"מיינרז מאונטנירז", הוא חזר לפתע בשנת 2009, כ-Cup Song שביצעה ה-Landshapes, להקה עצמאית בריטית שהשתמשה בליווי של כוסות.

אבל אז הופיע שיר הכוסות, הידוע גם כ-“When I’m Gone”, בסרט "Pitch Perfect". היה זה בקליפ שבו שרה ומקישה אותו השחקנית אנה קנדריק, כשבהדרגה מצטרפים אליה כל הסועדים במסעדה שבה היא עובדת. משם פרסו השיר והמקצב כנפיים ועם הכוסות הם הפכו להצלחה מסחררת כמעט בין לילה. השירה הקצבית הזו, מיותר להזכיר, הפכה לאחד הטרנדים הפופולריים אצל בני נוער בכל העולם.

אבל השיגעון לא התפשט בעולם סתם. בני נוער וצעירים בכל העולם עשו אותו באופן אקטיבי. התיאום והקואורדינציה שבביצוע גרמו לכולם להתמכר אליהם. מכל כיוון הועלו לרשת אינספור גרסאות כיסוי ברמות שונות של יצירתיות והציפו את הרשת, תוך שמיליונים צופים בהם ומעבירים הלאה. הנוער היה פשוט בשיגעון של שירה והקשה בכוסות וכולם עשו זאת, בכל פינה ובכל זמן, בכל צורה ועם כל כוס שבנמצא...

עד שהכול, כדרכו של כל טרנד, הסתיים. היה טוב ונשמע מצוין. יחי השירים הישנים שהתחדשו להם!


הנה הביצוע המקורי:

https://youtu.be/UmXSOPDe5-Y


הלמפשיידס:

https://youtu.be/DWCOYJg9ps4


של אנה קנדריק לשיר “When I’m Gone” שהתחיל את הכל - מהסרט:

https://youtu.be/cmSbXsFE3l8


קבוצה גדולה של "מפעילי כוסות":

https://youtu.be/DDfRPtDsedA


כיתה שלימה בצרפת:

https://youtu.be/kAHU4oGYC24


600 תלמידי בית ספר באירלנד החליט לשיר בשפה הגאלית והבריק:

https://youtu.be/Hz63M3v11nE


חבורת צעירים מדויקת ושרה יפה ומתוחכם עוד יותר:

https://youtu.be/6y1aOg_UO_A


ואז באו הריקודים:

https://youtu.be/Q4FYNF02yEM


הפרודיות עם האקדחים:

https://youtu.be/0QtM7X0xYN8


ועם הרעל:

https://youtu.be/rUlznF5We3U


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.