שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה נועד מיקרומטר היופי?
למה משמשת השבשבת?
שבשבת היא מד רוח. זהו מתקן שמצביע על כיוון הרוח ועוצמתה. מבנה השבשבת גורם לה לשנות את כיוונה בהתאם לכיוון הרוח. באמצעות החץ שלה ניתן לדעת את כיוונה של הרוח במבט אחד.
השבשבת מוצבת לרוב במקום מוגבה, כמו גג של בניין או עמוד גבוה. במקרים רבים מעוצבת השבשבת בצורה של תרנגול או חץ, אם כי ברחבי העולם מוצבות על בניינים שבשבות בצורות שונות.
לעיתים קרובות מכנים שבשבת גם את 'גלגלי הרוח', שהם מעין טורבינת-רוח עשויה ניר או פלסטיק, אך טורבינת רוח אינה מכשיר מדידה אלא משמשת לקישוט ושעשוע בלבד.
הנה שבשבות להצגת כיוון הרוח:
https://youtu.be/Xmzj6QSbE7s
בניית שבשבת מהירה וקלה:
https://youtu.be/xHKM_exlEto
שבשבת לקטנטנים (עברית):
https://youtu.be/BGHoscu3QhA
רוצים לבנות שבשבת בעצמכם? - הנה (עברית):
https://youtu.be/agZwnnZK9UE
ועוד שבשבות:
https://youtu.be/-rQc4uYnBe8
מה היה הסקסטנט ומה ימאים עשו בו?
סקסטנט (Sextant) הוא שמו של מכשיר אופטי ששימש למדידת זוויות בין עצמים. בעבר הוא שימש בעיקר לניווט ימי אסטרונומי, תחום בו הוא הפך חיוני ביותר. בעזרתו ניתן היה למצוא את מיקום הספינה בים בצורה טובה.
בזכות הסקסטנט יכול היה האדם לצאת מסביבות החופים המוכרים, אל עבר הים הפתוח וללב ים ממש.
הניווט נעשה על ידי מדידת הזווית שבין גרמי שמיים לאופק. מבט בעינית היה מראה בצד אחד את האופק ובצד השני את השמיים.
הסקסטנט פותח במאה ה-18 ועד אמצע המאה ה-20 הסקסטנט היה מכשיר הניווט החשוב ביותר לאוניות. קציני האוניות בדקו בו את מיקום הספינה, על ידי צפייה בעינית שלו. הם נהגו לכוון אותו כך שהוא יתביית על האופק, נהגו לומר "סמן" ואז היו רושמים את הזמן המדויק.
בסקסטנט ביחד עם שעון ועם כרונומטר ימי, ניתן היה לקבוע את מיקום הספינה באופן מדויק. טעות בדקה אחת בשעה תוביל לשגיאה במיקום של כמייל אחד (כ-1.6 קילומטר).
מקור שמו במילה הלטינית "שישית" (Sexstas). הסיבה היא שהקשת במכשירים הראשונים הייתה של שישית מעגל (60 מעלות). השם נשאר גם כשקשת המדידה הוכפלה פי שניים ל-120 מעלות.
כיום החליפו את המכשירים הללו אמצעי מיקום מודרניים וחדשניים, כמו ה-GPS. שיטה זו מבוססת על מדידת מיקום סופר מדויקת, שמתבצעת בעזרת רשת לוויינים וחיישני אולטרה סאונד.
כך ניווטו באמצעות הסקסטנט המתמטי (מתורגם):
https://youtu.be/AGCUm_jWtt4
הניווט היה לפי השמש:
https://youtu.be/CycmCFb-6VU
כך בונים סקסטנט לבד:
https://youtu.be/dCZJUVlbEnE
תולדות אמצעי הניווט בים:
https://youtu.be/4DlNhbkPiYY
וסרטון ארוך יותר המלמד את מדידת המיקום בעזרת סקסטנט:
https://youtu.be/DrAkrgZRb9Y?long=yes
איזה שעון אסטרונומי פעיל הוא הכי עתיק בעולם?
השעון האסטרונומי בפראג, או האורלוגין של פראג (Prague astronomical clock) הוא השעון העתיק בעולם שעדיין פועל.
זהו שעון אסטרונומי שפועל מאז ימי הביניים והוא לא רק מהשעונים האסטרונומיים העתיקים בהיסטוריה, אלא גם אחד השעונים המשוכללים ביותר שנבנו אי-פעם.
השעון שנמצא על מבנה העירייה הגבוה שבכיכר סטורמסצקה בעיר הותקן בשנת 1410. יש בו דמויות שונות שנגלות מהחלון, אחת לשעה. ביניהן ניתן לראות את השלד המסמל את המוות, את אויב הכנסייה, הקמצן עם המטבעות, מלאך, אסטרונום, תרנגול זהב ועוד.
הנה השעון האסטרונומי בפראג:
http://youtu.be/HJhmYV2o5cc
למעשה יש בו שני חלקים:
https://youtu.be/lfHZ5AbDLr0
וגם:
http://youtu.be/NebyX6-GUTM
השעון האסטרונומי בלילה:
http://youtu.be/kkCe86WTOUc
ועוד סרטון של השעון האסטרונומי של פראג:
http://youtu.be/QAq_0y4uhi4
מהו המדחום עם הכספית ואיך הוא פועל?
מַדְחוֹם, בלועזית "תֶרמוֹמטר" (Thermometer), או מד טמפרטורה, הם שמותיו של מכשיר מדידה שמשמש למדידת טמפרטורה.
היום המדחומים הם דיגיטליים ומתבססים על חיישני טמפרטורה, אבל לא תמיד הם היו ברשותנו. למעשה מדובר בהמצאה חדשה מאוד.
המדחום הנפוץ בעבר היה מדחום מבוסס נוזל, שהוא מתכת נוזלית בשם "כספית".
לכספית יש תכונה מעניינת - החל מטמפרטורה של 39- ועד 357 מעלות צלזיוס, הכספית היא נוזלית.
זה מאפשר למדוד איתה טווח רחב של טמפרטורות. איך זה קורה?
ובכן, הכספית מצביעה על הטמפרטורה בזכות תופעה שנקראת "התפשטות תרמית". כמו כל מתכת, כשהכספית מתחממת היא נוטה להתרחב. כשהיא דחוסה בתוך צינור זכוכית, שלידו ספרות המצביעות על הטמפרטורה, עם התחממותה מתרחבת והכספית בצינור ומורה על הספרות עם מידת החום.
בשל רעילות הכספית עלול מדחום הכספית להיות מסוכן לילדים. הסיבה היא שאם הוא נשבר, מתאגדת הכספית בכדוריות רעילות מאד. אלה עלולות להיראות כ"סוכריות כסף" והן מושכות לא פעם ילדים לאכול אותן.
הממציא של מדחום הכספית הוא החוקר הגרמני דניאל פרנהייט, שבמאה ה-18 ביסס את מד-הטמפרטורה שהמציא על אלכוהול ורק בהמשך חייו גילה שהכספית מתאימה יותר למדחום שלו. ואגב, הראשון שפיתח מד טמפרטורה, עוד בסוף המאה ה-16, וביסס אותו דווקא על התפשטות והתכווצות של אוויר, היה החוקר והמדען הנודע גלילאו גליליי.
אז כיום יש באמת מדחומים דיגיטליים משוכללים מאד ובטוחים יותר ממד-החום המסורתי עם הכספית.
בין המדחומים הדיגיטליים יש כאלה שמיועדים למדידה על המצח, באוזן, מדחומים בצורת מוצץ, מדחומי אינפרה-אדום, מדחום מדבקה ומדחום לייזר. הם נחשבים מדויקים פחות ממדחומי הכספית, הידועים בדייקנותם.
ואגב, האחראי למונח "מדחום" הוא המדקדק העברי שמואל שבח קנטורוביץ בשנת תרס"ג. המילה שטבע לתרמומטר נקלטה וכיום זה שמו הנפוץ של המכשיר בעברית. עם זאת, ראוי לדעת שמילה "מדחום" אינה מדויקת מבחינה מדעית. זאת מפני שמד זה לא מודד חום, אלא טמפרטורה.
כך פועל המדחום:
https://youtu.be/rRDyioqL8AI
הנה הסבר לילדים:
https://youtu.be/0E46TN0rK_Y?t=10s
המדחומים האלקטרוניים החליפו עם הזמן את המדחום המבוסס על כספית:
https://youtu.be/V8BkszjwwAM
כך תהפכו בקבוק למדחום:
https://youtu.be/EbrVwQpgEmc
מי המציא את המדחום?
הממציא של מדחום הכספית הוא החוקר הפולני דניאל פרנהייט (Daniel Fahrenheit), שבמאה ה-18 ביסס את מד-הטמפרטורה שהמציא על אלכוהול ורק בהמשך חייו גילה שהכספית מתאימה יותר למדחום שלו.
אגב, הראשון שפיתח מד טמפרטורה, עוד בסוף המאה ה-16, וביסס אותו דווקא על התפשטות והתכווצות של אוויר, היה החוקר והמדען הנודע גלילאו גליליי.
האחראי למונח "מדחום" הוא המדקדק העברי שמואל שבח קנטורוביץ בשנת תרס"ג. המילה שטבע לתרמומטר נקלטה וכיום זה שמו הנפוץ של המכשיר בעברית. עם זאת, ראוי לדעת שמילה "מדחום" אינה מדויקת מבחינה מדעית. זאת מפני שמד זה לא מודד חום, אלא טמפרטורה.
הנה סיפור המצאת המדחום:
https://youtu.be/h2hGZllpStc
ועוד מההמצאה של פרנהייט - המדחום:
https://youtu.be/ep0ed_IvzRQ
מה זה שעון אטומי ואיך הוא פועל?
שעון אמור להיות מכשיר מדויק למדידת זמן. אבל לכל שעון יש סטיה ולעתים היא יכולה לגרום לצרות, במיוחד בתחומים שדורשים מדידה מדויקת במיוחד של זמן. שעון אטומי הוא שעון מדויק במיוחד. כמה מדויק? - הבה נאמר שמידת הדיוק של שעונים אטומיים היא בערך סטייה של שנייה אחת בכל 30 מיליון עד 100 מיליון שנה!
בשעונים אטומיים משתמשים בהרבה מערכות שמחייבות דיוק מושלם. בין השאר עושים בהם שימוש בטילי שיוט, במערכות הגנה כמו כיפת ברזל, חלליות ובמערכות נשק בליסטיות. גם במדע יש שימוש רב בשעונים אטומיים לצורך מדידות זמן בניסויים. בחיפושי נפט וגז בים עושים שימוש בגלי קול ואפקט דופלר לבדיקת צפיפות קרקע הים. בניתוח גלי הקול משמשים שעונים אטומיים.
הנה השעון האטומי של ישראל (עברית):
https://youtu.be/83AsnIjb_6c
מחקרים מתקדמים מנסים לשפר את ההבנה של האפשרויות שלו (עברית):
https://youtu.be/QisFVNM4f40
שעון אטומי הוא שאפשר לחשב את אורכן של יחידות הזמן כמו שנייה:
https://youtu.be/OKms5a0nGO4
עוד סרטון שמלמד על השעון האטומי:
https://youtu.be/dS3MkLamhI8
השעון האטומי המדויק בחלל, של גלילאו:
https://youtu.be/Bb8OB9v_fG0
השעון האטומי הקטן בעולם:
http://youtu.be/ad5brt5f6Mo
וסרטון תיעודי על כיצד שעונים אטומיים משנים את המדע:
https://youtu.be/hzLTgtFaPLY?long=yes
איך עובד שעון חול?
שעון חול (Sand clock) הוא מכשיר למדידת זמן מוגבל שמבוסס על כוח המשיכה של כדור הארץ. שעון החול מאפשר למדוד זמן מדויק בצורה פשוטה, על ידי יצירת שתי שפופרות זכוכית שביניהן נחיר עם קוטר מסוים. בכל פעם שנצטרך למדוד פרק זמן מסוים, כמו משך הזמן שבו ביצה מתבשלת, נוכל להשתמש בשעון חול, שיראה לנו מתי הזמן עבר ויש להוריד את הביצה מהאש.
בשעון החול שני חלקי זכוכית רחבים הנקראים "שפופרות" ומעבר צר ביניהן, הנקרא "נחיר". כשמכניסים כמות מדויקת של חול לאחת השפופרות ומציבים את שעון החול כשהשפופרת עם החול למעלה, מושך כוח המשיכה את גרגרי החול למטה, אל השפופרת הריקה שמתחתיה. כיוון שקוטר הנחיר הוא זעיר, יורד החול לאיטו למטה. הזמן העובר עד שהחול יורד כולו לשפופרת התחתונה הוא משך הזמן שמודד שעון החול.
הנה הדרכה להכנת שעון החול (עברית):
http://youtu.be/Mb5laaqNbTU
וכך תכינו שעון חול מבקבוק פלסטיק:
https://youtu.be/uG0ubTx2jMw
מהו אוסצילוסקופ?
אוֹסְצִילוֹסְקוֹפּ (Oscilloscope) הוא מכשיר מדידה המציג באופן ויזואלי את האותות של מתח חשמלי (בציר האנכי), אל מול ציר הזמן, או כפונקציה של מתח חשמלי אחר (בציר האופקי). אלו מוצגים על גבי מסך קטן שבחזיתו של המכשיר.
ניתן לשפר את דיוק המדידה המוצגת על המסך, אל מול רשת עדינה המצוירות עליו ומחולקת לריבועים קטנים.
כמובן שהמכשיר יכול להציג את האותות של כל דבר שניתן לתרגם למתח חשמלי. החל מקולות וצלילים מוסיקליים, דרך פעימות הלב ועד לרטיטות של קרום כדור הארץ.
באוסצילוסקופ משתמשים לצרכים מגוונים. לא פעם הוא משמש לצרכים טכניים, כמו איתור של תקלות בציוד אלקטרוני. ברפואה תראו אותו לא פעם משמש כציוד מעקב רפואי של קצב פעימות הלב. בעולם האלקטרוניקה הוא שימש לא פעם לבדיקה של התנהגות האותות בכל נקודה במעגל אלקטרוני והשוואתם לאות שאמור או צפוי היה שיופיע בנקודה זו. כך נהגו לאתר לא פעם בעיות בתכנון ובתפקוד המעגלים הללו.
כמובן שבימינו עברו חלק מתפקודי האוסצילוסקופ הקלאסי, לביצוע של תוכנות מחשב משוכללות ודיגיטליות, המבוססות על חיישנים רגישים ומדויקים הרבה יותר.
הנה הסבר פשוט על האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/ThrK2spjrLs
זהו האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/SxZWcku_Sw0
כך נראה אוסצילוסקופ (עברית):
https://youtu.be/Eg3ID8Fhfgg
ואפשר גם לעשות אמנות עם האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/ytnt9l_WKxk
מה היה מיקרומטר היופי?
האם יצא לכם לראות את קסדת היופי מימים עברו, זו שמזכירה ונראית יותר כמו מכשיר עינויים מפלצתי? - מדובר במכשיר שזכה לשם "ביוטי מיקרומטר" ויש מאחוריו סיפור של יזמות מעניינת, שלא לומר יפה (ליטרלי), שנועדה לפנק את האיפור של השחקניות היפות של הוליווד.
הכל מתחיל ממקס פקטור, מי שהחל את דרכו בתור מאפר של שחקני ושחקניות קולנוע בשנות ה-20 של המאה הקודמת. פקטור הפך עם הזמן ליצרן של תכשירי איפור. האיש היה נחוש לסייע לשחקניות להיות יפות יותר ובד בבד גם לעזור לעצמו ולהציב את החברה שהקים בפסגת תעשיית היופי.
כך, בשנת 1932, ממציא מקס פקטור את אותו "מיקרומטר היופי" (Beauty micrometer). זה היה מכשיר מדידה, בצורת כלוב שהולבש סביב הראש. הוא הכיל 325 ברגי התאמה, שאפשרו לבצע מדידה עדינה של חלקים רבים בפרצופיהם של השחקנים והשחקניות.
מטרת "המיקרומטר של היופי" הייתה לזהות בעין בלתי מזוינת את הפגמים הבלתי-נראים בפנים הנשיות, ולאפשר את "תיקונם" באמצעות איפור.
זה היה בתקופה שבה חקר פקטור את נושא ההצללות והרעיון במכשיר הזה היה למדוד אזורים רבים בפני האישה ולהביא את איפור ההצללות למצב מושלם. כך ניתן היה להקטין ולהגדיל את השפתיים, את האף, "לשפר" את המרחק בין העיניים, לשנות את גובה עצמות הלחיים וכדומה.
צריך להזכיר שמדובר בתקופה בה הסרטים הם בשחור-לבן וצלליות בגוונים שונים היו אמצעי חשוב לשיפור המראה. כך ניתן היה למנוע פגיעה ביופי ובמראה של השחקניות המצודדות והשחקנים היפים של התקופה.
על אף המראה האימתני שלו, המכשיר התקבל בהתלהבות בהוליווד. שחקנים ושחקניות בשנות ה-30 רצו מאוד לתקן בפניהם המצולמות את הפגמים הזעירים, שאולי לא נראים בעין רגילה, אבל על המסך הגדול פגעו ביופיים והבליטו חוסר שלמות מטריד.
הנה מיקרומטר היופי, לצד עוד מכשירי יופי שהיום נראים כמו מתקני עינויים שטניים:
https://youtu.be/5-6DJPgtxAM?end3m25s
דיווח ביומן קולנוע מהתקופה:
https://youtu.be/f_VKpoBEdlo
גרסאות של המכשיר בצילומים מהתקופה:
https://youtu.be/luRGKUpYVms
פרסומת עכשווית של מקס פקטור:
https://youtu.be/eAKZvzo9AF8
הרצאה שמספרת על המיקרומטר של הממציא מקס פקטור:
https://youtu.be/Ey676A6Xmlo
ומיקרומטר היופי שהיה רק אחד משלל מתקני יופי מפחידים:
https://youtu.be/JHdHG4xmhEQ?long=yes
האם יצא לכם לראות את קסדת היופי מימים עברו, זו שמזכירה ונראית יותר כמו מכשיר עינויים מפלצתי? - מדובר במכשיר שזכה לשם "ביוטי מיקרומטר" ויש מאחוריו סיפור של יזמות מעניינת, שלא לומר יפה (ליטרלי), שנועדה לפנק את האיפור של השחקניות היפות של הוליווד.
הכל מתחיל ממקס פקטור, מי שהחל את דרכו בתור מאפר של שחקני ושחקניות קולנוע בשנות ה-20 של המאה הקודמת. פקטור הפך עם הזמן ליצרן של תכשירי איפור. האיש היה נחוש לסייע לשחקניות להיות יפות יותר ובד בבד גם לעזור לעצמו ולהציב את החברה שהקים בפסגת תעשיית היופי.
כך, בשנת 1932, ממציא מקס פקטור את אותו "מיקרומטר היופי" (Beauty micrometer). זה היה מכשיר מדידה, בצורת כלוב שהולבש סביב הראש. הוא הכיל 325 ברגי התאמה, שאפשרו לבצע מדידה עדינה של חלקים רבים בפרצופיהם של השחקנים והשחקניות.
מטרת "המיקרומטר של היופי" הייתה לזהות בעין בלתי מזוינת את הפגמים הבלתי-נראים בפנים הנשיות, ולאפשר את "תיקונם" באמצעות איפור.
זה היה בתקופה שבה חקר פקטור את נושא ההצללות והרעיון במכשיר הזה היה למדוד אזורים רבים בפני האישה ולהביא את איפור ההצללות למצב מושלם. כך ניתן היה להקטין ולהגדיל את השפתיים, את האף, "לשפר" את המרחק בין העיניים, לשנות את גובה עצמות הלחיים וכדומה.
צריך להזכיר שמדובר בתקופה בה הסרטים הם בשחור-לבן וצלליות בגוונים שונים היו אמצעי חשוב לשיפור המראה. כך ניתן היה למנוע פגיעה ביופי ובמראה של השחקניות המצודדות והשחקנים היפים של התקופה.
על אף המראה האימתני שלו, המכשיר התקבל בהתלהבות בהוליווד. שחקנים ושחקניות בשנות ה-30 רצו מאוד לתקן בפניהם המצולמות את הפגמים הזעירים, שאולי לא נראים בעין רגילה, אבל על המסך הגדול פגעו ביופיים והבליטו חוסר שלמות מטריד.
הנה מיקרומטר היופי, לצד עוד מכשירי יופי שהיום נראים כמו מתקני עינויים שטניים:
https://youtu.be/5-6DJPgtxAM?end3m25s
דיווח ביומן קולנוע מהתקופה:
https://youtu.be/f_VKpoBEdlo
גרסאות של המכשיר בצילומים מהתקופה:
https://youtu.be/luRGKUpYVms
פרסומת עכשווית של מקס פקטור:
https://youtu.be/eAKZvzo9AF8
הרצאה שמספרת על המיקרומטר של הממציא מקס פקטור:
https://youtu.be/Ey676A6Xmlo
ומיקרומטר היופי שהיה רק אחד משלל מתקני יופי מפחידים:
https://youtu.be/JHdHG4xmhEQ?long=yes
שבשבת היא מד רוח. זהו מתקן שמצביע על כיוון הרוח ועוצמתה. מבנה השבשבת גורם לה לשנות את כיוונה בהתאם לכיוון הרוח. באמצעות החץ שלה ניתן לדעת את כיוונה של הרוח במבט אחד.
השבשבת מוצבת לרוב במקום מוגבה, כמו גג של בניין או עמוד גבוה. במקרים רבים מעוצבת השבשבת בצורה של תרנגול או חץ, אם כי ברחבי העולם מוצבות על בניינים שבשבות בצורות שונות.
לעיתים קרובות מכנים שבשבת גם את 'גלגלי הרוח', שהם מעין טורבינת-רוח עשויה ניר או פלסטיק, אך טורבינת רוח אינה מכשיר מדידה אלא משמשת לקישוט ושעשוע בלבד.
הנה שבשבות להצגת כיוון הרוח:
https://youtu.be/Xmzj6QSbE7s
בניית שבשבת מהירה וקלה:
https://youtu.be/xHKM_exlEto
שבשבת לקטנטנים (עברית):
https://youtu.be/BGHoscu3QhA
רוצים לבנות שבשבת בעצמכם? - הנה (עברית):
https://youtu.be/agZwnnZK9UE
ועוד שבשבות:
https://youtu.be/-rQc4uYnBe8
סקסטנט (Sextant) הוא שמו של מכשיר אופטי ששימש למדידת זוויות בין עצמים. בעבר הוא שימש בעיקר לניווט ימי אסטרונומי, תחום בו הוא הפך חיוני ביותר. בעזרתו ניתן היה למצוא את מיקום הספינה בים בצורה טובה.
בזכות הסקסטנט יכול היה האדם לצאת מסביבות החופים המוכרים, אל עבר הים הפתוח וללב ים ממש.
הניווט נעשה על ידי מדידת הזווית שבין גרמי שמיים לאופק. מבט בעינית היה מראה בצד אחד את האופק ובצד השני את השמיים.
הסקסטנט פותח במאה ה-18 ועד אמצע המאה ה-20 הסקסטנט היה מכשיר הניווט החשוב ביותר לאוניות. קציני האוניות בדקו בו את מיקום הספינה, על ידי צפייה בעינית שלו. הם נהגו לכוון אותו כך שהוא יתביית על האופק, נהגו לומר "סמן" ואז היו רושמים את הזמן המדויק.
בסקסטנט ביחד עם שעון ועם כרונומטר ימי, ניתן היה לקבוע את מיקום הספינה באופן מדויק. טעות בדקה אחת בשעה תוביל לשגיאה במיקום של כמייל אחד (כ-1.6 קילומטר).
מקור שמו במילה הלטינית "שישית" (Sexstas). הסיבה היא שהקשת במכשירים הראשונים הייתה של שישית מעגל (60 מעלות). השם נשאר גם כשקשת המדידה הוכפלה פי שניים ל-120 מעלות.
כיום החליפו את המכשירים הללו אמצעי מיקום מודרניים וחדשניים, כמו ה-GPS. שיטה זו מבוססת על מדידת מיקום סופר מדויקת, שמתבצעת בעזרת רשת לוויינים וחיישני אולטרה סאונד.
כך ניווטו באמצעות הסקסטנט המתמטי (מתורגם):
https://youtu.be/AGCUm_jWtt4
הניווט היה לפי השמש:
https://youtu.be/CycmCFb-6VU
כך בונים סקסטנט לבד:
https://youtu.be/dCZJUVlbEnE
תולדות אמצעי הניווט בים:
https://youtu.be/4DlNhbkPiYY
וסרטון ארוך יותר המלמד את מדידת המיקום בעזרת סקסטנט:
https://youtu.be/DrAkrgZRb9Y?long=yes
השעון האסטרונומי בפראג, או האורלוגין של פראג (Prague astronomical clock) הוא השעון העתיק בעולם שעדיין פועל.
זהו שעון אסטרונומי שפועל מאז ימי הביניים והוא לא רק מהשעונים האסטרונומיים העתיקים בהיסטוריה, אלא גם אחד השעונים המשוכללים ביותר שנבנו אי-פעם.
השעון שנמצא על מבנה העירייה הגבוה שבכיכר סטורמסצקה בעיר הותקן בשנת 1410. יש בו דמויות שונות שנגלות מהחלון, אחת לשעה. ביניהן ניתן לראות את השלד המסמל את המוות, את אויב הכנסייה, הקמצן עם המטבעות, מלאך, אסטרונום, תרנגול זהב ועוד.
הנה השעון האסטרונומי בפראג:
http://youtu.be/HJhmYV2o5cc
למעשה יש בו שני חלקים:
https://youtu.be/lfHZ5AbDLr0
וגם:
http://youtu.be/NebyX6-GUTM
השעון האסטרונומי בלילה:
http://youtu.be/kkCe86WTOUc
ועוד סרטון של השעון האסטרונומי של פראג:
http://youtu.be/QAq_0y4uhi4
כלי מדידה
מַדְחוֹם, בלועזית "תֶרמוֹמטר" (Thermometer), או מד טמפרטורה, הם שמותיו של מכשיר מדידה שמשמש למדידת טמפרטורה.
היום המדחומים הם דיגיטליים ומתבססים על חיישני טמפרטורה, אבל לא תמיד הם היו ברשותנו. למעשה מדובר בהמצאה חדשה מאוד.
המדחום הנפוץ בעבר היה מדחום מבוסס נוזל, שהוא מתכת נוזלית בשם "כספית".
לכספית יש תכונה מעניינת - החל מטמפרטורה של 39- ועד 357 מעלות צלזיוס, הכספית היא נוזלית.
זה מאפשר למדוד איתה טווח רחב של טמפרטורות. איך זה קורה?
ובכן, הכספית מצביעה על הטמפרטורה בזכות תופעה שנקראת "התפשטות תרמית". כמו כל מתכת, כשהכספית מתחממת היא נוטה להתרחב. כשהיא דחוסה בתוך צינור זכוכית, שלידו ספרות המצביעות על הטמפרטורה, עם התחממותה מתרחבת והכספית בצינור ומורה על הספרות עם מידת החום.
בשל רעילות הכספית עלול מדחום הכספית להיות מסוכן לילדים. הסיבה היא שאם הוא נשבר, מתאגדת הכספית בכדוריות רעילות מאד. אלה עלולות להיראות כ"סוכריות כסף" והן מושכות לא פעם ילדים לאכול אותן.
הממציא של מדחום הכספית הוא החוקר הגרמני דניאל פרנהייט, שבמאה ה-18 ביסס את מד-הטמפרטורה שהמציא על אלכוהול ורק בהמשך חייו גילה שהכספית מתאימה יותר למדחום שלו. ואגב, הראשון שפיתח מד טמפרטורה, עוד בסוף המאה ה-16, וביסס אותו דווקא על התפשטות והתכווצות של אוויר, היה החוקר והמדען הנודע גלילאו גליליי.
אז כיום יש באמת מדחומים דיגיטליים משוכללים מאד ובטוחים יותר ממד-החום המסורתי עם הכספית.
בין המדחומים הדיגיטליים יש כאלה שמיועדים למדידה על המצח, באוזן, מדחומים בצורת מוצץ, מדחומי אינפרה-אדום, מדחום מדבקה ומדחום לייזר. הם נחשבים מדויקים פחות ממדחומי הכספית, הידועים בדייקנותם.
ואגב, האחראי למונח "מדחום" הוא המדקדק העברי שמואל שבח קנטורוביץ בשנת תרס"ג. המילה שטבע לתרמומטר נקלטה וכיום זה שמו הנפוץ של המכשיר בעברית. עם זאת, ראוי לדעת שמילה "מדחום" אינה מדויקת מבחינה מדעית. זאת מפני שמד זה לא מודד חום, אלא טמפרטורה.
כך פועל המדחום:
https://youtu.be/rRDyioqL8AI
הנה הסבר לילדים:
https://youtu.be/0E46TN0rK_Y?t=10s
המדחומים האלקטרוניים החליפו עם הזמן את המדחום המבוסס על כספית:
https://youtu.be/V8BkszjwwAM
כך תהפכו בקבוק למדחום:
https://youtu.be/EbrVwQpgEmc
הממציא של מדחום הכספית הוא החוקר הפולני דניאל פרנהייט (Daniel Fahrenheit), שבמאה ה-18 ביסס את מד-הטמפרטורה שהמציא על אלכוהול ורק בהמשך חייו גילה שהכספית מתאימה יותר למדחום שלו.
אגב, הראשון שפיתח מד טמפרטורה, עוד בסוף המאה ה-16, וביסס אותו דווקא על התפשטות והתכווצות של אוויר, היה החוקר והמדען הנודע גלילאו גליליי.
האחראי למונח "מדחום" הוא המדקדק העברי שמואל שבח קנטורוביץ בשנת תרס"ג. המילה שטבע לתרמומטר נקלטה וכיום זה שמו הנפוץ של המכשיר בעברית. עם זאת, ראוי לדעת שמילה "מדחום" אינה מדויקת מבחינה מדעית. זאת מפני שמד זה לא מודד חום, אלא טמפרטורה.
הנה סיפור המצאת המדחום:
https://youtu.be/h2hGZllpStc
ועוד מההמצאה של פרנהייט - המדחום:
https://youtu.be/ep0ed_IvzRQ
שעון אמור להיות מכשיר מדויק למדידת זמן. אבל לכל שעון יש סטיה ולעתים היא יכולה לגרום לצרות, במיוחד בתחומים שדורשים מדידה מדויקת במיוחד של זמן. שעון אטומי הוא שעון מדויק במיוחד. כמה מדויק? - הבה נאמר שמידת הדיוק של שעונים אטומיים היא בערך סטייה של שנייה אחת בכל 30 מיליון עד 100 מיליון שנה!
בשעונים אטומיים משתמשים בהרבה מערכות שמחייבות דיוק מושלם. בין השאר עושים בהם שימוש בטילי שיוט, במערכות הגנה כמו כיפת ברזל, חלליות ובמערכות נשק בליסטיות. גם במדע יש שימוש רב בשעונים אטומיים לצורך מדידות זמן בניסויים. בחיפושי נפט וגז בים עושים שימוש בגלי קול ואפקט דופלר לבדיקת צפיפות קרקע הים. בניתוח גלי הקול משמשים שעונים אטומיים.
הנה השעון האטומי של ישראל (עברית):
https://youtu.be/83AsnIjb_6c
מחקרים מתקדמים מנסים לשפר את ההבנה של האפשרויות שלו (עברית):
https://youtu.be/QisFVNM4f40
שעון אטומי הוא שאפשר לחשב את אורכן של יחידות הזמן כמו שנייה:
https://youtu.be/OKms5a0nGO4
עוד סרטון שמלמד על השעון האטומי:
https://youtu.be/dS3MkLamhI8
השעון האטומי המדויק בחלל, של גלילאו:
https://youtu.be/Bb8OB9v_fG0
השעון האטומי הקטן בעולם:
http://youtu.be/ad5brt5f6Mo
וסרטון תיעודי על כיצד שעונים אטומיים משנים את המדע:
https://youtu.be/hzLTgtFaPLY?long=yes
שעון חול (Sand clock) הוא מכשיר למדידת זמן מוגבל שמבוסס על כוח המשיכה של כדור הארץ. שעון החול מאפשר למדוד זמן מדויק בצורה פשוטה, על ידי יצירת שתי שפופרות זכוכית שביניהן נחיר עם קוטר מסוים. בכל פעם שנצטרך למדוד פרק זמן מסוים, כמו משך הזמן שבו ביצה מתבשלת, נוכל להשתמש בשעון חול, שיראה לנו מתי הזמן עבר ויש להוריד את הביצה מהאש.
בשעון החול שני חלקי זכוכית רחבים הנקראים "שפופרות" ומעבר צר ביניהן, הנקרא "נחיר". כשמכניסים כמות מדויקת של חול לאחת השפופרות ומציבים את שעון החול כשהשפופרת עם החול למעלה, מושך כוח המשיכה את גרגרי החול למטה, אל השפופרת הריקה שמתחתיה. כיוון שקוטר הנחיר הוא זעיר, יורד החול לאיטו למטה. הזמן העובר עד שהחול יורד כולו לשפופרת התחתונה הוא משך הזמן שמודד שעון החול.
הנה הדרכה להכנת שעון החול (עברית):
http://youtu.be/Mb5laaqNbTU
וכך תכינו שעון חול מבקבוק פלסטיק:
https://youtu.be/uG0ubTx2jMw
אוֹסְצִילוֹסְקוֹפּ (Oscilloscope) הוא מכשיר מדידה המציג באופן ויזואלי את האותות של מתח חשמלי (בציר האנכי), אל מול ציר הזמן, או כפונקציה של מתח חשמלי אחר (בציר האופקי). אלו מוצגים על גבי מסך קטן שבחזיתו של המכשיר.
ניתן לשפר את דיוק המדידה המוצגת על המסך, אל מול רשת עדינה המצוירות עליו ומחולקת לריבועים קטנים.
כמובן שהמכשיר יכול להציג את האותות של כל דבר שניתן לתרגם למתח חשמלי. החל מקולות וצלילים מוסיקליים, דרך פעימות הלב ועד לרטיטות של קרום כדור הארץ.
באוסצילוסקופ משתמשים לצרכים מגוונים. לא פעם הוא משמש לצרכים טכניים, כמו איתור של תקלות בציוד אלקטרוני. ברפואה תראו אותו לא פעם משמש כציוד מעקב רפואי של קצב פעימות הלב. בעולם האלקטרוניקה הוא שימש לא פעם לבדיקה של התנהגות האותות בכל נקודה במעגל אלקטרוני והשוואתם לאות שאמור או צפוי היה שיופיע בנקודה זו. כך נהגו לאתר לא פעם בעיות בתכנון ובתפקוד המעגלים הללו.
כמובן שבימינו עברו חלק מתפקודי האוסצילוסקופ הקלאסי, לביצוע של תוכנות מחשב משוכללות ודיגיטליות, המבוססות על חיישנים רגישים ומדויקים הרבה יותר.
הנה הסבר פשוט על האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/ThrK2spjrLs
זהו האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/SxZWcku_Sw0
כך נראה אוסצילוסקופ (עברית):
https://youtu.be/Eg3ID8Fhfgg
ואפשר גם לעשות אמנות עם האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/ytnt9l_WKxk
