הכִּנּוֹר הוא הקטן מבין כלי הקשת. יש לו אחים גדולים במשפחת כלי הקשת, ביניהם הצ'לו, הויולה והקונטרבאס.

הכינור הוא צאצא של כלי ערבי בשם רובאב, שיש לו מיתר אחד או שניים, לעומת 4 מיתרים שיש לכינור. הכינור הוא לא רק כלי מקובל במוסיקה הקלאסית אלא גם כלי נפוץ מאד בסגנונות עממיים שונים, ביניהם במוסיקה ערבית, במוסיקת פולק אמריקנית ובמוסיקה יהודית (כלייזמר).

בהיסטוריה היו כנרים מפורסמים ומוכשרים במיוחד. ביניהם היה מוצרט, ילד הפלא שכתב בצעירותו את חמש יצירות קונצ'רטו לכינור ולתזמורת בחצי שנה בלבד!

גם המלחין ויואלדי נחשב לאחד הכנרים הטובים בתקופתו. הוא הלחין לא פחות מ-230 קונצ'רטי סולו לכינור.

אבל הכנר הידוע בהיסטוריה היה פגניני האיטלקי. הוא היה נגן כל כך מדהים, שרבים בתקופתו האמינו שהוא כרת ברית עם השטן. פגניני כתב 24 קטעים לכינור שנקראו קפריצ'יו. הם היו כל כך קשים לביצוע, עד כדי כך שבמשך שנים היה ידוע שרק פגניני מצליח לנגן אותם. כיום מנגנים כנרים רבים את הקפריצ'ו של פגניני, מבלי לכרות ברית עם אף אחד...


הנה תולדות הכינור:

https://youtu.be/j39QyJuUpLI


נגן כינור בתזמורת מספר:

https://youtu.be/M1BTeCmxI2c


הכינור הקלאסי בקונצ'רטו לכינור במי מינור של מנדלסון (תזמורת תלמה ילין):

https://youtu.be/6Usssj6h0xg


קפריצ'יו לכינור מספר 24 מאת פגניני:

https://youtu.be/vPcnGrie__M


כינור במוסיקת-עם אמריקאית:

https://youtu.be/bSQZ6iD07BI


כינור במוסיקה ערבית:

https://youtu.be/jFHYoZ0EZ_E


במוסיקת כלייזמרים יהודית:

https://youtu.be/C--78OvblaA


נגן כינור הג'אז זאן לוק פונטי ביצירה "מיראז'":

https://youtu.be/bKkMvBvyqvE


ותולדות הכינור במוסיקה:

https://youtu.be/jMHHH4zdOXg?long=yes

תועפות של מילים נשפכו במהלך ההיסטוריה על האיש שהפך מבונה כינורות איטלקי לסמן האיכות החשוב בעולם של כלי הנגינה ובמיוחד של כלי הקשת.

בונה הכינורות אנטוניו סטרדיווארי (Antonio Stradivari) חי בעיר קרמונה שבצפון איטליה. הוא נהג לחתום על הכלים המעולים שיצר בשמו הלטיני סטרדיוואריוס. שמו הפך במהירות לשם נרדף לאיכות גבוהה, מהסוג שעבר לתחומים אחרים. כל כך הרבה דברים זכו במהלך השנים להיקרא "הסטרדיוואריוס של ה..."

אבל בראש ובראשונה הוא השאיר אחריו את החידה המסתורית והבלתי פתורה, את סוד הכלים המשובחים שלו. את הסוד של כינורות הסטרדיוואריוס נטלו בני המשפחה, סטרדיווארי ובניו, אל קברם. המומחים סבורים שהסוד הוא בלכה שנמשחה על הכלים הבנויים נכון אבל אינם יוצאי דופן לכשעצמם. יש גם טענה שהלכה הזו הייתה בעבר ידועה לרבים אך נשכחה לטובת לכות חדישות יותר ורק מאות שנים אחרי התגלו יתרונותיה ועד אז נשכחה. כך או כך, איש לא הצליח לפענח את התרכובת של הלכה הזו והסוד נותר בלתי מפוענח. אל הירח האדם הגיע, אבל לשחזר את סודו של בונה כינורות עתיק לא הצליח...

זו אולי הסיבה שהכינורות של סטרדיווארי נגנבים שוב ושוב בהיסטוריה. הכנר ג'ושוע בל, למשל, מנגן בכינור שמאז שנבנה בשנת 1713, נגנב כבר פעמיים. הוא היה שייך לכנר המפורסם ומי שיסד את התזמורת הפילהרמונית, ברוניסלב הוברמן. אבל הגנב לא שיער שבידיו נמצא סטרדיוואריוס אמיתי והוא נהג לנגן בו בקרן רחוב, עבור פרוטות. רק כשמת והכינור נמסר למשטרה על ידי האלמנה, הסתבר איזה כינור היה בידיו.

חוקרים העריכו את מספר הכלים שבנה סטרדיוואריוס בכ-1100 כלי קשת. בעולם שרדו כ-650 מהם עד היום. כל אחד מהם עולה הון עתק. מי שמחזיקים בהם הם לרוב אנשים עשירים במיוחד והכנרים הנודעים בעולם.


הנה סיפורם של הכינורות המופלאים הללו:

https://youtu.be/E21NATEP9QI


כך מתקנים אותם:

https://youtu.be/pGxo5JecwqQ


הייתכן שהמדענים פענחו את סודו של אנטוניו סטרדיוואריוס?

https://youtu.be/7_GrdxPWYRo


הסטרדיוואריוס של הכנר ג'ושוע בל:

https://youtu.be/r5aLHuk0PUU


סיפורו המלא של כינור הסטרדיוואריוס:

https://youtu.be/h_nu2hGF0P8?long=yes


ומדוע לא מצליחים עד היום וגם בימינו לייצר כנורות כה טובים?

https://youtu.be/zOtQQRf0Fzc?long=yes

הפסנתר (Piano) הוא כלי נגינה שמכיל בדרך כלל 88 קלידים. כל קליד מחובר לפטיש קטן, באמצעות מנוף זעיר. לחיצה על הקליד גורמת למנוף להניע את הפטיש, שמכה במיתר מתכת שבתוך הפסנתר.

ככל שהלחיצה על הקליד תהיה חזקה, היא תגרום לפטיש להכות חזק יותר במיתר והצליל יהיה חזק יותר. זו הסיבה שהפסנתר יוצר מוסיקה כל כך רגישה, חלשה וחזקה, או כמו שקוראים לו באיטלקית 'פיאנו-פורטה' (חלש-חזק).

אגב, לכל קליד מיתר משלו בתוך הפסנתר וכל מיתר הוא באורך שונה גם בעובי משלו. כך נוצרים הגבהים השונים של הצלילים: דו, רה, מי וכדומה.


הנה סרטון שמציג את פעולת הפסנתר באנימציה:

https://youtu.be/vFXBIFyG4tU


כך פועל פסנתר כנף:

http://youtu.be/I6SvIbKIWPQ


והנה סרטון שמראה באנימציה פשוטה את דרך הפעולה של הפטישים המחוברים לקלידי הפסנתר:

http://youtu.be/xr21z1CZ54I


יש פסנתרים חשמליים שלכל קליד יש משקל, כמו בפסנתר האקוסטי (הרגיל), אך הוא מייצר את הצליל באופן דיגיטלי:

https://youtu.be/N9PSzBX_nzM

הצ'לו (Cello), בשמו המלא ויולונצ'לו, הוא כלי קשת המפיק צלילים חמים ונמוכים, שמזכירים את הקול האנושי הנמוך. החל מהמאה ה-17 ממלא הצ'לו תפקידי באס. באותה תקופה הוא היה אחראי על תפקיד ה"באסו קונטינואו", שהיה סגנון ליווי ייחודי וצורה קדומה של הרמוניה.

מי שתרם רבות לרפרטואר של הצ'לו היה יוהן סבסטיאן באך, שכתב יצירות שונות לכלי ובמיוחד ידועות 6 הסוויטות שלו לצ'לו סולו. המלחין סן-סאנס כתב לצ'לו את תפקיד הברבור ביצירתו "קרנבל החיות". גם היידן תרם את חלקו בקונצ'רטו לצ'לו בדו מז'ור.

אבל אחת היצירות היפות לכלי היא הקונצ'רטו לצ'לו במי מינור אופוס 85 מאת אלגר. העולם כולו זוכר את הביצוע יוצא-הדופן של הצ'לנית המנוחה ז'קלין דה-פרה, שהייתה מזוהה עם היצירה והירבתה להופיע איתה בכל העולם, בטרם מותה בגיל צעיר, ממחלת הטרשת הנפוצה.


הנה תולדות הצ'לו:

https://youtu.be/_P6ZI4USsHY


נגן צ'לו מספר על עצמו ועל הכלי:

http://youtu.be/F6VWSbFaAm8


צמד נגני צ'לו שחזר לתקופה הקלאסית ואז איבד שליטה:

https://youtu.be/uT3SBzmDxGk


יש נגנים שמוציאים ממנו המון:

http://youtu.be/Ry4BzonlVlw


ילדה שמנגנת את "הברבור":

http://youtu.be/lOmgFOxPdHM


צ'לו אלקטרוני ללא גוף תהודה:

http://youtu.be/mJ_fkw5j-t0


ותכנית שלמה על הצ'לו (עברית):

https://youtu.be/Amk2-B9yFgo?long=yes

כלי הקָשַה (Percussion) הם כלי נגינה שבהם מפיק הנגן על ידי מכה, הקשה בכלי הנגינה. ההקשה מתבצעת באמצעות היד, בעזרת מקל תיפוף או מקושים, או על ידי ניעור. העתיקים ביותר מבין כלי ההקשה הם תופים, כלי נגינה עתיקים, פרהיסטוריים, בהם הצליל מופק בהקשה על עור מתוח, על תיבת תהודה או על מסגרת.

ישנם כלי נגינה, כגון התופים, שעושים בהם שימוש רב במוסיקת הג'אז והפופ. כלי הקשה מדרום אמריקה מכונים כלי הקשה לטיניים או לטינו-אמריקאים. ביניהם מוכרים הקונגס, הבונגוס והטימבּלה, שגם מצאו את דרכם אל מוסיקת הפופ, לרוב בסגנונות הלטיניים שלה - כגון הסלסה והסמבה, ומשם לכל רחבי העולם.

גם במסגרת התזמורת הסימפונית, כלי ההקשה מככבים. לרשות נגני כלי ההקשה בתזמורת עומדים כלי הקשה רבים, המסודרים סביבם על הבמה, והם מחליפים כלי נגינה כל הזמן, על פי דרישות הפרטיטורה.

ראשונים ביניהם הם התופים, שכוללים את הטימפני (או תופי הדוּד), תוף הבס, סנייר, ותוף-מרים.

אחריהם במשפחת כלי ההקשה הקלאסיים באים כלים שמשמיעים רעש ויוצרים גם הם קצב, כמו השליש, הגונג, הקסטנייטות, הרעשן, השוט, התיבה הסינית, והמצילתיים.

אך יש בכלי ההקשה הקלאסיים גם כלים בעלי גובה מוסיקלי מוגדר, כמו כסילופון, גלוקנשפיל, פעמוניה, צ'לסטה, וויברפון. כולם משמשים גם לנגינת מנגינות.

בכמה מכלי ההקשה, כגון המאראקס והרעשן, מנגנים על ידי ניעור ולא הקשה. כלים "מוזרים" אחרים, כגון שרשראות ברזל או צופרי מכוניות, משמשים גם הם, מעת לעת, את נגני כלי ההקשה. בתזמורת הסימפונית, בעיקר ביצירות של מוסיקה מודרנית.


הנה קטע לכלי הקשה מלודיים ותופים:

https://youtu.be/bs_yMbao7IQ?t=17s


כלי הקשה מדרום אמריקה:

https://youtu.be/aFYPs_BeXgU?t=4s


דואט לכלי הקשה:

https://youtu.be/HJvUBLOeFrI


והנה מכונת כלי הקשה שמנגנת לפי מהירות הסיבוב:

https://youtu.be/BJjOdLovlvs


קטע אלקטרוני שבמרכזו כלי הקשה:

https://youtu.be/Bk1pX9qlLGY


הנה כלי הקשה ששמו פאנטם או האנג:

https://youtu.be/xk3BvNLeNgw


קטע לשישיית כלי הקשה, כשכלי הקשה מלודיים במרכזו:

https://youtu.be/e8zzOtKJgSc?t=6s


והנה סרט היכרות ארוך עם כלי ההקשה של התזמורת הסימפונית:

https://youtu.be/-lJctvybAJ8

חֲלִיל-צַד (flute), או הסירינְקְס הוא חליל המנוגן לרוחב, בניגוד לחלילית אותה מחזיק הנגן קדימה.

חליל הצד, שהופיע במאה ה-13, דחק בהדרגה את החלילית מהתזמורת הסימפונית, עד שהיידן הוציא את החלילית מהתזמורת באורח סופי. עוצמתו הגדולה יותר וצליליו הבהירים גרמו למלחינים רבים להעדיפו על פני החלילית השקטה והאינטימית.

מתקופת הבארוק ידוע במיוחד הבדינרי מתוך הסוויטה לחליל מס' 2 של באך.

בתקופה הקלאסית והרומנטית היה החליל פופולארי ביותר ומלחינים רבים כתבו לו קטעי סולו רבים. בין המלחינים הבולטים לכלי היו אז היידן (סונטה לחליל ולצ'מבלו), מוצרט (קונצ'רטי בסול מז'ור וברה מז'ור וקונצ'רטו כפול לחליל ולנבל) ובטהובן (הסרנדה לחליל, כינור וויולה).

במאה ה-19 היצירה המפורסמת ביותר לחליל היא הפרלוד ל"מנחת פאון"Prelude to the Afternoon of a Faun - Debussy שכתב דביסי בסגנון האימפרסיוניסטי שאפיין אותו. החליל פותח בה בנגינת הנושא הראשי. דביוסי גם כתב את "סירינְקְס" המפורסם לחליל סולו.

אבל קוואנץ, מלחין פחות מוכר בימינו, כתב לחליל למעלה מ-300 קונצ'רטי. הם נכתבו עבור מלך פרוסיה, פרידריך הגדול, שהיה גם חלילן מצוין. בכך השיג קוואנץ את מה שהוא, ללא ספק, השיא העולמי בכתיבה לחליל.

במאה ה-19 הפכה מערכת המנופים והמכסים שפיתח תאוֹבַּלד בֶּהְם, חלילן וירטואוז מבוואריה, את הכלי לנוח ביותר לנגינה והגדילה את אפשרויות הנגינה בסולמות שונים.


הנה "מחול הרוחות הטובות" מתוך האופרה "אורפיאוס ואורידיצ'ה" של גלוק:

https://youtu.be/oou2ywIbRxc


הבדינרי מתוך הסוויטה לחליל מס' 2 של באך:

https://youtu.be/Kl6R4Ui9blc


הפרלוד ל"מנחת פאון" של האימפרסיוניסט קלוד דביסי מהמאה ה-19:

https://youtu.be/EvnRC7tSX50


חלילן הג'אז ג'יימס מודי מוביל את "דרבן, השועל האדום":

https://youtu.be/_qu-blRye9I


הרבי מן מנגן חליל צד ג'אז ב-1982:

https://youtu.be/RJPMOMX4mwk


והפיקולו שהוא החליל הקטן וגבוה בצליליו, כאן מנגן שוסטקוביץ':

https://youtu.be/gFh0FzuydGo

צ'מבלו (Harpsichord) הוא כלי מקלדת שבמשך כ-300 שנה, עד להחלפתו על ידי הפסנתר, היה כלי המקלדת המרכזי והחשוב ביותר במוסיקה האירופית.

בניגוד לפסנתר, בו כל קליד מחובר לפטיש המקיש על מיתרים, היה הצ'מבלו כלי פריטה. לכל אחד מקלידיו היה מחובר מנגנון עם מפרט קטן, פחות או יותר כמו זה שבו משתמשים לנגינת גיטרה, שהיה פורט על המיתר.

בשל הפריטה על המיתרים היה צבע הצליל שלו שונה מאוד מזה של הפסנתר ועשיר בצלילים עיליים. צליליו של הצ'מבלו, לעומת זאת, היו מוגבלים בטווח דינמי שלהם. כלומר, הפריטה הגבילה אותו ביכולת להפיק צלילים חזקים וחלשים.

בנגינה קצבית, לעומת זאת, היה הצ'מבלו מצוין. ומאחר שהליווי בצ'מבלו היה לרוב אז מאולתר, יכולים היו הנגנים בו ללוות את המוסיקה בדרכים מגוונות ומעניינות, שהם התאימו בזמן הנגינה לרגש שהיצירה מביעה, לאופיה המנוגן ולתנועה שלה.

הצ'מבלו, אשר קדם לפסנתר, הומצא בסוף המאה ה-14. בתוך 200 שנה הוא הפך לכלי פופולרי אצל מלחינים רבים, ביניהם ראמו, שאף כתב קטעי נגינה לימודיים לכלי.

בתקופת הבארוק הצ'מבלו היה כלי המקלדת הנפוץ ביותר. יוהן סבסטיאן באך כתב לו יצירות רבות, ביניהן ה"פסנתר המושווה" ו"וריאציות גולדברג". גם הנדל כתב סוויטות רבות לצ'מבלו וכך גם דומניקו סקרלטי, בנו של אלסנדרו סקרלטי, שבשל הסונטות המגוונות שכתב לכלי, שמו ממש נקשר עם הצ'מבלו.

גם בתזמורות האופרה שולב הצ'מבלו ועד לזמנו של מוצרט הוא היה הכלי המרכזי בה.


הנה הסבר על כלי הפריטה עם המקלדת צ'מבלו:

https://youtu.be/7JqP5qKn8r4


כך נשמע אולי מוצרט על הצ'מבלו:

https://youtu.be/b1GyOFnVELI


איך פועל הצ'מבלו וכיצד קלידי הצ'מבלו פורטים על מיתרי הכלי:

https://youtu.be/nLZhKOFN1es


צ'מבלו מלווה אבוב ביצירה "Nun kommt der Heiden Heiland" של באך:

https://youtu.be/DKYRq8_vC0A


קרוב משפחה דומה - אוטווינו:

https://youtu.be/pZoWGTCshcI


והקונצ'רטו הברנדנבורגי מס' 3 של באך. עם פרדריק שזלן, המנגן צ'מבלו ומנצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית:

https://youtu.be/Cj129QvQDKE?long=yes

הטְרוֹמְבּוֹן (Trombone), שמשמעות שמו באיטלקית "חצוצרה גדולה", הוא כלי נשיפה ממתכת, בעל ידית הזזה שמאריכה ומקצרת את אורך הכלי ובכך משנה את גובה הצלילים.

לכן צריך נגן הטרומבון ללמוד היטב את המיקום המדויק של כל תו, בכדי שיוכל להפיק את כל הצלילים השונים שהטרומבון מאפשר.


#הפקת הצליל
הטרומבון דומה לחצוצרה בהפקת הצליל אך יש בו מסוֹט, באנגלית "סלייד". זוהי למעשה ידית, המחוברת לחלק צינורי הנע פנימה והחוצה, כשבכך הוא מאריך ומקצר את קנה הכלי ולמעשה הוא משנה את גובה צליליו.

המסוט הזה, שמחליף בטרומבון את שסתומי כלי הנשיפה האחרים ממתכת, הוא זה שמאפשר להפיק עם הטרומבון גם את נגינת הגליסנדו, בה גולשים מצליל לצליל, בירידה ובעליה רציפה בין הצלילים - ללא הפסקה ביניהם.

צלילי הטרומבון מופקים על ידי הרטטת השפתיים ואפקט ההרעדה הזה של הצליל נקרא טרמולו. מאותו טרמולו גם נולד השם טרומבון.

בהרכב התזמורת הסימפונית של ימינו משתתפים לרוב 3 טרומבונים, המחולקים בדרך כלל לשני טרומבוני טנור וטרומבון באס אחד.

עוד קיימים, אם כי פחות מוכרים, גם טרומבוני סופרן, אלט וקונטרבס. לצלילים גבוהים במיוחד יש אפילו טרומבוני פיקולו וסופרנינו.

והכי מדהים ולא כל כך ידוע, שיש גם טרומבון שסתומים (Valve Trombone). בטרומבון השסתומים אין סלייד אלא... שסתומים, כמו בחצוצרה. לא יפליא אתכם לדעת שהנגינה בו דומה מאוד לנגינה בחצוצרה.


#תולדות הכלי
הסברה היא שהטרומבון שימש כבר את הרומאים. בימי הביניים היה בשימוש בחצרות אצילי אירופה ומהמאה ה-16 סייע למקהלות בחיזוק תפקידי השירה. כך השתמשו בו באך והנדל בתקופת הבארוק.

הטרומבון הצטרף לתזמורת הסימפונית בימי מוצרט. גם באופרה "חליל הקסם" וב"טובה מירום" המפורסם מתוך ה"רקוויאם" שלו יש לטרומבון תפקידים משמעותיים. הראשון ששילב אותו בסימפוניה היה בטהובן, בסימפוניה ה-5 שלו.

ביצירתו הפופולארית "בולרו", ראוול משלב את הטרומבון בתפקיד סולו על מנגינת הנושא, הכוללת נגינת גליסנדו. גם אורף, ביצירתו המפורסמת "כרמינה בורנה", עשה שימוש רב בטרומבון.


הנה הסבר על הטרומבון (עברית):

https://youtu.be/-Y0EzHVRwIk


ראיון עם נגן טרומבון בתזמורת קלאסית (עברית):

https://youtu.be/2b8ybqym0nI


סולו ג'אז של ענק הטרומבון סלייד המפטון בהופעה חיה:

https://youtu.be/Lt5xN0xJVXs


קונצ'רטינו מספר 4 של פרדיננד דויד לטרומבון ולתזמורת:

https://youtu.be/EYiH_HaaGNM


שני הטרומבוניסטים המעולים ווינדינג וג'ונסון - ב"It's alright with me":

https://youtu.be/QxUj2fKFX7A


טרומבון לילדים (עברית):

https://youtu.be/5n9ROPzQyNA


והטרומבון כמכנס פרות בסגנון החלילן מהמלין:

https://youtu.be/qs_-emj1qR4

החָלִילִית (Recorder) היא כלי נשיפה מעץ ולמעשה משפחת כלים, בגדלים שונים. החליליות הן כלים עתיקים במיוחד, שמשרתים את המין האנושי ביצירת ונגינת מוסיקה, מאז התרבויות הקדומות בהיסטוריה.

מקור שמם של החלילים הוא הקנה החלול המשותף להם. משפחת הכלים של החליליות כוללת את חלילית הסופרן, חלילית אלט, חלילית טנור וחלילית באס. נגני החלילית המקצועיים מנגנים גם בסופרנינו, החלילית הקטנה ממש ובעוד סוגי חליליות אחרים ומוכרים פחות.

עד תקופת הבארוק היתה החלילית חלק מכלי התזמורת. היא הייתה כלי נפוץ באנגליה ובזכות צליליה האופייניים זכתה לשמה הלועזי, שמשמעותו "ציוץ".

באך והנדל, מגדולי המלחינים של תקופת הבארוק, כתבו יצירות רבות לחלילית סולו ולחלילית בהרכבים עם כלי נגינה נוספים.

החל מהתקופה הקלאסית, החליף חליל הצד את החלילית בתזמורת ובהדרגה הפכה החלילית, שלא בצדק, לכלי המשמש יותר למטרות לימודיות מוסיקליות ופחות לנגינת מוסיקה אמנותית. התחייה של ביצועי מוסיקה עתיקה בכלים אותנטיים החזירה אותה לקדמת הבמה וכיום היא זוכה למאזינים רבים.


הנה החלילית האנגלית "English Nightingale":

https://youtu.be/NY1NfEzofho


לוסי הורש ההולנדית בחלילית סופרן את ויואלדי:

https://youtu.be/fZ5G66XfIPw


חלילית גדולה יותר פירושה צליל נמוך יותר:

https://youtu.be/U3lOlOKJa0s


סונטה לחלילית של הנדל בליווי צ'מבלו:

https://youtu.be/kOBzcrlWljA


פנטזיה של טלמן:

https://youtu.be/-QQb4UaPEeg


הפוגה הקטנה של באך עם משפחת החליליות:

https://youtu.be/-Iu1pA4sDbc


תזמורת חליליות ב"אביב" של ויואלדי:

https://youtu.be/drc-H_1S6sk


והדגמה של כל הגדלים והתפקידים של החליליות:

https://youtu.be/XpHTgDb2yVA?long=yes

אחד הכלים העתיקים היא החֲצוֹצְרָה (Trumpet), הכלי הגבוה או כלי הסופרן הגבוה מתוך כלי הנשיפה ממתכת, הכוללת גם את הטובה, הטרומבון וקרן היער. בתנ"ך מרבים להזכיר אותה.

כלי נגינה כמו החצוצרה נוצרו גם בעת העתיקה במצרים העתיקה, כמו גם בממלכות המזרח דוגמת פרס, ביזנטיון, טיבט ומונגוליה. במדבר הצטווה משה מנהיג עם ישראל להכין חצוצרות כסף לצורך עבודת המשכן.

ובכלל, בימי קדם האמינו בכוח המאגי שיש לחצוצרה: קוסמים היו מדברים לתוכן וקולם הוסווה ונשמע כקול האלים. צבאות תקעו בחצוצרות כשיצאו למלחמה ואף עטפו את החצוצרה בבד אדום (מנהג שבאופן סמלי נוהגות לפיו תזמורות צבאיות עד היום).

לנגן החצוצרה קוראים חצוצרן או מחצצר. בטכסים וחגיגות נהוגות מאז ועד היום תרועות בנוסחים שונים. בניגוד לחצוצרה של היום, המעוקלת ובעלת שסתומים, החצוצרה הקדומה היתה ישרה והפקת הצלילים השונים התבצעה רק בשינוי בשפתי הנגן.

עד לזמנו של בטהובן, היה תפקיד החצוצרות במוסיקה הסימפונית מצומצם. בתקופת הבארוק של באך והנדל התפתחה החצוצרה מאוד, לחצוצרת הבארוק. בסוף המאה ה-18 התפתחה מהחצוצרה הארוכה הגרסה המצוידת בשסתומים, החצוצרה הקצרה של ימינו.

זאת בגלל היותן חד-סולמיות מה שלא איפשר לנגן בהן תפקידים כרומטיים. אך מאז הומצאו השסתומים והחצוצרות הפכו לבעלות אפשרויות נגינה מגוונות.

באך כלל בקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 2 קטע סולו וירטואוזי לחצוצרה ופרסל כתב סונטה לחצוצרה. ויואלדי כתב קונצ'רטו ל-2 חצוצרות וידוע גם הקונצ'רטו לחצוצרה מאת היידן.

אך הקטע המפורסם ביותר לחצוצרה הוא מארש הניצחון מתוך האופרה "אאידה" מאת ורדי.

בתזמורת המודרנית יש בדרך כלל שתיים או שלוש חצוצרות. בנוסף למוסיקה קלאסית, החצוצרה היא מהכלים הנפוצים גם בג'אז, בסגנון ה-Fאנק, הבלוז, תזמורות הצעידה, תזמורות כלי הנשיפה ובמוסיקת הפופ.


הנה החצוצרה הקלאסית:

https://youtu.be/ZdqjcMmjeaA


חצוצרה ארוכה ועתיקה:

https://youtu.be/Wa2vzx-aNrw


רונדו של הומל בחצוצרה:

https://youtu.be/B1eyZAedhY4


מיילס דיוויס, החצוצרן הג'אז הנודע ולהקתו ב"Human Nature":

https://youtu.be/xZ5E4Jo3lpU


החצוצרה הקלאסית בתזמורת:

https://youtu.be/NEFjjGUXKxM


ורוי הרגרוב מנגן את "אני זוכר את קליפורד" בקורנט, קרוב משפחה של החצוצרה:

https://youtu.be/S9zQzAAWgd4

גיטרה קלאסית (Classical Guitar) היא כלי פריטה שקט ואינטימי שבנוסף למוזיקה קלאסית הוא אהוד מאוד גם במוסיקה עממית ופופולרית.

לא מעט יצירות קלאסיות נכתבו עבור הגיטרה במאות האחרונות ולצידן נעשו הרבה עיבודים לגיטרה מיצירות שנכתבו במקור לכלים אחרים, ביניהן לא מעט מיצירותיו של באך, שנכתבו במקורן ללאוטה, הכלי שממנו נולדה הגיטרה.

נגני הגיטרה סֶגוֹביַה וג'וליאן ברים נחשבים לשניים מגדולי הגיטרה הקלאסית.

המלחין הספרדי פרננדו סוֹר הקדיש את מרבית יצירתו לכלי זה, טורינה חיבר לה בין השאר את "סביליאנה", וכך גם טָרֶגַה ואלבניז שכתבו המון לגיטרה והמלחין רודריגו שכתב לה בין השאר את ה"קונצ'רטו דה ארנחוּאז" לגיטרה ולתזמורת - מהיצירות החשובות לכלי.

גם מלך הכנרים פּגניני היה נגן גיטרה ידוע, שכתב כמה יצירות לכלי זה, כולל את ששת הסונטות שלו לכינור וגיטרה.

במוסיקה העממית הספרדית הפכה הגיטרה לכלי מרכזי ובמיוחד היא מככבת במוסיקת הפלמנקו, סגנון שבמידה רבה מבוסס על צליליה.

מה שכן, הגיטרה הקלאסית אינה היחידה שיש. הכירו עוד סוגים בתגית "גיטרות".


הנה קטע לגיטרה קלאסית:

https://youtu.be/8ewDajPGhMA


ביקור אצל סבתא - גיטרה מלווה את העוד:

https://youtu.be/t6jlx6jAb-Q


מהיצירה "אסטוריאס" של אלבניז:

https://youtu.be/inBKFMB-yPg


ו"שיירה ספרדית" של ה-Doors שמצטטת מ"אסטורייס":

https://youtu.be/eszNKHrXxgY

העוּגָב (Organ או Pipe organ) או האורגן הוא ככל הנראה כלי הנגינה הגדול ביותר והכי מסובך במנגנוני הפקת הצליל שלו.

ממש כמו על הפסנתר, נגן העוגב פורט על קלידיו של הכלי. אבל בניגוד לפסנתר, העוגב נחשב כלי נשיפה. הסיבה היא שהצלילים מופקים בצינורות הרבים שלו, בהם עובר האוויר, ממש כמו בחליל וכלי נשיפה אחרים.

הצינורות של העוגב רבים. כל צינור מנפיק צליל בגובה אחר. ככל שהצינור המחובר לקליד הינו ארוך יותר - הצליל שמופק מהקליד הוא יותר נמוך.

כל קבוצת חלילים או צינורות בנויה באופן אחר ולפיכך מפיקה צליל מסוג אחר. קוראים לצלילים הללו בעוגב רֶגִיסְטֶרים. יש רגיסטרים המפיקים צלילים דמויי קלרינט, יש המדמים חצוצרה וכדומה. מגופים מיוחדים, מעין כפתורים ליד המקלדת, מאפשרים לנגן העוגב להחליף רגיסטרים וכך להעשיר ולגוון את הנגינה בצלילים מסוגים שונים.

עוגב כנסייתי אחד יכול להכיל 5,000 צינורות ויותר. האוויר לחלילים מופק בימינו בעזרת חשמל אך בעבר היו אנשים מפעילים בשריריהם מפוחים שיצרו את זרם האוויר הדרוש להפקת הצלילים.

העוגבים, או האורגנים, היו נפוצים בעיקר בכנסיות הגדולות. זאת משום שמחיר בניית עוגב כזה היה גבוה ביותר ודרושה הייתה אחזקה שוטפת ויקרה לכלי.

אגב, שמו העברי של האורגן, העוגב, מוזכר אמנם בתנ"ך, אך אין המדובר באותו הכלי אלא ב"מגרפה" המקראית שהיא סוג של חליל פאן, קודמו של העוגב.

לשונית, נוטים כיום להבדיל בין העוגב לאורגן, בכך שהעוגב הוא הכלי הגדול עם מערכת הצינורות, בעוד השם "אורגן" נשמר לכלי המקלדת החשמלי, המחקה את צליליו. אנו נשמור על המסורת הנכונה ונראה בשמות עוגב ואורגן דבר זהה, בעוד שמו המדויק של הכלי החשמלי הוא למעשה אורגן חשמלי.


כך פועל העוגב:

https://youtu.be/iM3ejYnlBVY


אורגן שאיננו חשמלי ומחייב את הנגן לפדל עם הפדלים כדי לייצר לחץ אוויר בצינורות (עברית):

https://youtu.be/0xynb1uAEC0


כך בנוי העוגב:

https://youtu.be/cfFWiWbXGuY


אלו הם צליליו המגוונים:

https://youtu.be/4S6BErQs-HE


הנה נגן העוגב:

https://youtu.be/ZEgXDlc2dHc


עוד נגן כנסייתי:

https://youtu.be/ey_8VSD7fgc


הטוקטה ופוגה ברה מינור של באך:

https://youtu.be/ho9rZjlsyYY?long=yes


והיכרות לעומק עם העוגב:

https://youtu.be/JeB3JnKp8To?long=yes

גם אם הוא כלי קלאסי וג'אזי מוכר ומקובל, אין ספק שלקלרינט (Clarinet) תפקיד משמעותי אף עוד יותר במוסיקה היהודית. כלי הנשיפה הזה הפך למרכז של המוסיקה היהודית, ממש הנשמה של המוסיקה הזו.

הקלרינט הוא כלי נשיפה מעץ. על אף שהוא פותח בידי כריסטוף דֶנֶר במאה ה-17, הוא מתבסס על כלים עתיקים שאת הראשונים מהם ניתן למצוא כבר במצרים העתיקה.

מוצרט היה מהמלחינים הראשונים ששילבו את הקלרינט ביצירותיהם. הקונצ'רטו לקלרינט שכתב חודשיים לפני מותו, נחשב כאחד מפסגות יצירתו.

חשיבותו של הקלרינט גדלה עוד יותר במהלך המאה ה-19 כשתאוֹבַּלד בֶּהְם התקין בו את מערכת המנופים והמכסים שאפשרה לנגן בו בצורה הרבה יותר נוחה.

אם נחזור לרגע למוסיקה היהודית, הרי שהוא תופס בה תפקיד מרכזי בלהקות הכלייזמרים של המאה ה-19 במזרח אירופה. צליליו העדינים ואפשרויות הגליסנדו שלו אפשרו הבעת רגשות, החל מצחוק מתגלגל ועד צלילי בכי וקינה. מוסיקת הכליזמרים, שרבים רואים בה מוסיקת "נשמה" יהודית, אימצה אותו בחום ונגני קלרינט כגיורא פיידמן וישראל זוהר מעבירים בה עד היום את החום וההתלהבות של המוסיקה היהודית.

גם בג'אז המוקדם אומץ הקלרינט, אם כי נראה שלא באותה התלהבות בה התקבל הסקסופון. המפורסם בנגני הג'אז בקלרינט היה אז בני גודמן. המלחין האמריקני אהרון קופלנד הלחין לבקשתו קונצ'רטו לקלרינט ולתזמורת מיתרים, בו שילב גם מרכיבי ג'אז ומוסיקה לטינית, דרום אמריקאית. כיום מפורסמת בעולם נגנית הקלרינט הישראלית ענת כהן, אחת משלושת "הכוהנים", שלישיית אחים ונגני ג'אז מעולים, ביחד עם יובל כהן ואבישי כהן החצוצרן.

חוץ מקלרינט הסופרן שהוא הנפוץ והמוכר יותר, ישנם עוד בני משפחה נוספים: קלרינט האלט, הטנור והבאס. נגני התזמורת מנגנים, לעיתים, בקלרינטים בעלי כוונון שונה, לשם נוחות הנגינה בסולמות קשים.


הנה קלרינט מוביל תזמורת כלייזמר:

https://youtu.be/jMiCUTsjQCE?t=5s


נגן הכלייזמר היהודי גיורא פיידמן בקלרינט:

https://youtu.be/H9bvNDpdx8k


גם בקלאסי הוא מככב - טריו לפסנתר, לקלרנית ולצ'לו, אופ' 114 בלה מינור, אחת מכמה יצירות קאמריות נפלאות שהקדיש ברהמס בזקנתו לקלרינט:

https://youtu.be/3bYvj0ZPHLc?t=25


קונצ'רטו לקלרינט ולתזמורת של מוצרט בלה מז'ור:

https://youtu.be/YT_63UntRJE


ובג'אז - נגנית הקלרינט הישראלית הנהדרת ענת כהן בהופעת ג'אז נהדרת עם פקיטו דה ריברה האגדי:

https://youtu.be/S6V030_WP78?long=yes

הקוֹנְטְרַבָּאס (Bass Guitar) הוא הגדול במשפחת כל הקשת וזה שמנגן את תפקיד הבס הנמוך. זהו כלי נגינה ענק שמזכיר כינור עומד, בגובה של איש גבוה.

כשמו כן הוא - זהו כלי שמנגן צלילי בס, הצלילים הנמוכים, הנגדיים למנגינה, שנותנים לה קונטרה ויוצרים הרמוניה מושלמת.

מכיוון שצליליו של הקונטרבס נמוכים מאוד, הוא לא מבצע תפקידי סולו במסגרת תזמורתית, אלא לעתים רחוקות. הקונטרבס גם אינו חבר בהרכבי מוסיקה קאמרית, כמו שאר כלי הקשת.

במוסיקה סימפונית, תפקיד הקונטרבסים חשוב, כשלרוב הם מנגנים תפקיד זהה לזה של הצ'לו, באוקטבה נמוך ממנו ומוסיפים עומק לביצוע היצירה.

בטהובן הפקיד בידי הקונטרבס את הנושא המפורסם בסימפוניה התשיעית. ב"קרנבל החיות" של סן-סאנס הוא מייצג את הפילים.

היסטורית, הקונטרבס ירש כמה תכונות ייחודיות מקודמו העתיק, הבס-ויול. משום כך הופעתו ומאפייניו שונים במקצת מאלה של שאר בני משפחתו. במראהו, למשל, ההבדל הבולט ביותר שלו לעומת הצ'לו, הוא בכתפי הכלי. הכתפיים הללו בקונטרבס משתפלות יותר כלפי מטה.


#קונטרבס בג'אז
אם במוסיקה קלאסית מנגנים בדרך כלל באמצעות הקשת, במוסיקת הג'אז נוהגים נגני הקונטרבאס לנגן בנגינת פִּיצִיקָטוֹ (pizzicato), כלומר לנגן בפריטה על מיתריו של הכלי, במקום בנגינה עם הקשת.

במוסיקת הג'אז הקונטרבס מקובל הרבה יותר ומשמעותי יותר בתפקידיו, אם כי בהרכבי ג'אז מודרניים, הרבה נגני באס מנגנים כיום בגיטרה בס.

הליווי של הקונטרבס בג'אז הקלאסי התאפיין במהלך שנקרא "Walking Bass", בו הבאסים מנוגנים במעין צעדים למעלה ולמטה בגובה, על פי ההרמוניה. כיום נגני באס פיתחו את הנגינה בבס והיא הרבה יותר מעניינת ומתוחכמת.

בין הקונטרבסיסטים המפורסמים בג'אז העולמי נמצאים רון קרטר וסטנלי קלארק האמריקאים ואבישי כהן הישראלי.


נגינת פיציקטו בקונטרבס:

https://youtu.be/YMZZtQ1v1fc


ההרכב של סטנלי קלארק עם "רכבת אחרונה לשפיות":

https://youtu.be/jsCGkInBn3I


קונטרבס מחזיק לבדו הרכב קולי ששר א-קפלה:

https://youtu.be/MDBgOyEN2OU


נגן קלאסי מציג את הכלי ומספר עליו - כולל הקשת:

https://youtu.be/nUUVSxZ4ohI


"חתולי הרחוב" - להקת הרוק הכי ידועה שהיה בה קונטרבס:

https://youtu.be/zk_WpqVFYZg


נגן הבאס של להקת "ג'יין בורדו" מנגן קונטרבס:

https://youtu.be/Xc83jmVtiBQ


במוסיקת הפופ הגיטרה באס החליפה אותו:

https://youtu.be/ST9--HWOTA8


ואחת היצירות הקלאסיות היחידות בכיכובו - קונצ'רטו לקונטרבס של ואנהל:

https://youtu.be/Dt-bNf6h0tI?long=yes

הממציא של הפורטה-פיאנו, שממנו נולד בהתאמות מסוימות הפסנתר שאנו מכירים, היה ברתולומיאו כריסטופורי (Bartolomeo Cristofori di Francesco), מי שהיה אוצֵר כלי הנגינה של אחת המשפחות העשירות באיטליה, משפחת מדיצ'י מפירנצה.

הפורטה-פיאנו, הכלי שנחשב לאבטיפוס של הפסנתר המודרני, נולד בסביבות סוף המאה ה-17 או תחילת המאה ה-18. הפסנתר הזה נחשב לאחד הכלים החשובים בעולם הנגינה. הכלי הזה, שעבר הרבה עד היום, שינה לחלוטין את התפיסה לגבי המוסיקה.

הפסנתר הראשון, הפורטה פיאנו, כלי מקלדת ראשון שנחשב לכלי הקשה, פותח תוך התבססות על הצ'מבלו, כלי הפריטה הפופולרי שמזכיר במראהו את הפסנתר עם המקלדת. בניגוד לצ'מבלו, הפורטה פיאנו פרץ לעולם ככלי הקשה.

כולנו מכירים כלי הקשה והם הרי כלי רעש, היוצרים בדרך כלל רעש ולא צליל (על אף שיש כלי הקשה מלודיים, כמו קסילופון או ויברפון, המפיקים צלילים בגבהים ספציפיים).

אבל ההשתייכות של הפורטה-פיאנו והפסנתר למשפחה הזו לא קשורה לעוצמת הרעש שהם יוצרים, אלא לדרך הפקת הצליל שלהם. הפסנתר נכלל במשפחה זו בזכות דרך הפקת הצליל שלו. כל קליד של הפסנתר מחובר לפטיש המקיש על מיתריו, כשעוצמת הנגינה בו נקבעת על פי העוצמה שבה לוחצים הפסנתרנים על קלידי הפסנתר בעת הנגינה. לחיצה חזקה על הקלידים מייצרת צליל חזק. לחיצה רכה וחלשה - צליל חלש ושקט

במילים פשוטות, ברתולומיאו המציא בפסנתר כלי הקשה לכל דבר. אמנם כלי שדומה לצמבלו, כלי פריטה, אבל הוא כלי הקשה כי הנגינה בו מבצעת הקשה על המיתרים. הפורטה והפיאנו הם באיטלקית "חזק - חלש", מה שהצביע אז על אפשרויות הדינמיקה שלו, כלומר נגינה בעוצמה משתנה.

הצ'מבלו לא היה מסוגל לכך, כי בו מחובר לכל קליד במקלדת דווקא מפרט שפורט על המיתרים. למפרט זה אין יכולת להפיק נגינה חלשה או חזקה, אלא נגינה בעוצמה אחידה.


הנה סיפורו של ממציא הפורטה פיאנו ולמעשה ממציא הפסנתר:

https://youtu.be/O2L5ZKIu4F4


הפסנתר מעשה ידיו מ-1720, הפסנתר העתיק ביותר ששרד בעולם:

https://youtu.be/6XDJ2O4P97I


פסנתר הפטישים של ברתולומיאו:

https://youtu.be/rM6-DJZc6uI


יצירה של סקרלטי שמנוגנת על פסנתר הפורטה-פיאנו הקדום ביותר של כריסטופורי:

https://youtu.be/A2WdjyKQ57A


הדגמת הפורטה-פיאנו, צליל חזק וחלש, המצאתו הגדולה של כריסטופורי:

https://youtu.be/2ef95BZfYcw


ומי היה מאמין שהטכנולוגיה המודרנית תפיק מהפסנתר צלילים כאלו:

https://youtu.be/eJW9N-h8UgI