לאסו (Lasso), לָסוֹ ובעברית פַּלְצוּר, הוא לולאת חבל שזור וחזק, ששימשה בעבר למטרות של ציד וניהול עדרי בקר. בלאסו נהגו להשתמשים בו גם ללכידת סוסים בורחים ולהשבת פרטים מעדרי בקר, שסטו והתרחקו מהעדר.

בימי הבוקרים, באנגלית ה"קאובויז" המוכרים של מערב ארצות הברית, הם השתמשו בלאסו ללכידת בקר. הקאובויז נהגו אז בשעת הצורך להרכיב לולאה בקצה של חבל ארוך.

בשעת הצורך ,כשהבוקר רצה ללכוד פר או פרה, הוא נהג להשליך את החבל לעברו של בעל החיים. ברגע שהלולאה "התלבשה" סביב צווארו של הלכוד, היה הקאובוי מושך את החבל אליו והלולאה הייתה נכרכת ומתהדקת על צווארו של בן הבקר. האחרון נתפס ומעתה ניתן היה להביאו למקום הרצוי.


קאובוי אמיתי חייב לדעת להכין ולהשתמש בפלצור:

https://youtu.be/gAiGsWA4dVs


על הלאסו:

https://youtu.be/8TVvBAUQrBA


לכידה של בקר בלאסו:

https://youtu.be/Sjs5IfSGJgY


לכלבים מסייע לאסו ללמוד ללכת עם רצועה ולא למשוך (עברית):

https://youtu.be/lJKkjWTZMDY


ויצירת קשר לאסו:

https://youtu.be/z3S-H_eajvI

עוד הרבה לפני שהפכו החץ והקשת (Bow and arrows) לכלי הנשק העתיקים ביותר בעולם, הם התפתחו ככלי ציד קדומים. הציידים הקדומים גילו בעזרתם את היעילות של כלי ציד משוכללים. הקשת והחיצים אפשרו להם לצוד מרחוק, אך גם להגדיל את המהירות והדיוק של הציד. הם שיפרו כלי ציד קדומים עוד יותר, כמו החנית, הבּוּמֵרַנְג והצִלצָל.

כבר בתקופת האבן השתמשו בני אדם בחץ וקשת למטרות ציד. היות וחומרים קדומים, כמו עץ, ששימשו את הקשתות והחיצים הקדומים לא שרדו, החוקרים מסתמכים רק על ממצאים של ראשי חיצים מאבן. ואכן, חץ וקשת כאלה שימשו ציידים כבר בשנת 15 אלף לפני הספירה. אז היו יוצרים את החץ על ידי שיוף האבן לצורת להב וקשירתה אל ענף מגולף וישר. בתקופת הברזל החלו נפחים באירופה ליצור להבי חצים מברזל. בהמשך גם למדו בני השבטים לייצב את החץ על ידי קשירה של נוצות ציפורים לזנבו.

ראשי החיצים הקדומים באמריקה נמצאו בקלוביס שבצפון ארצות הברית. הם משנת 10 אלפים שנה לפני הספירה. גם באירופה נמצאו ראשי חץ קדומים, בהולמגרד (Holmegaard) שבדנמרק והם משנת 9000 לפני הספירה.


הנה הציידים הקדומים שהשתמשו בחץ וקשת לציד של חיות גדולות בתקופת האבן:

https://youtu.be/QCrI9lY_89s


כך יצרו את החיצים הקדומים לפני 10 אלפים שנה:

http://youtu.be/NhRbGG_0kzc


ההמצאה אפשרה ייעול משמעותי לציד:

https://youtu.be/xp_64UIpScM


כך יצרו האינדיאנים באמריקה את החיצים שלהם:

http://youtu.be/CUxcnn6ZdZI


והנה הקשת האנגלית:

https://youtu.be/_sY3XQZBx2w

הבומרנג היה כלי הציד שפיתחו האבוריג'ינים, תושביה המקוריים של אוסטרליה. המיוחד בכלי ציד זה הוא שהוא חוזר אל הזורק אותו. במשך אלפי שנים צדו האבוריג'ינים בעזרתו ונהנו מפיתוח פשוט וחכם שיצרו.

הבומרנג עשוי עץ ולאחר הזריקה, הוא מסתחרר תוך כדי מעופו באוויר, ויכול לגמוא מרחקים ארוכים. לא כל בומרנג יכול לשוב אל הזורק ו"מקלות השלכה" היו נהוגים גם במקומות אחרים בעולם העתיק. הבומרנגים המתוחכמים של האבוריג'ינים תוכננו כך שאם הם נזרקו בצורה נכונה, הם עפו במעגל גדול באוויר וחזרו אל מקומו של הזורק.

בשל הפשטות והתחכום שלו, היה הבומרנג במשך תקופה ארוכה כמעט הדבר היחיד שהעולם המודרני הכיר מהתרבות האבוריג'ינית. כיום משמש הבומרנג בעיקר לספורט ונקרא "בום".


הנה הבומרנג האוסטרלי:

http://youtu.be/oneyK1bnfYw


כך הוא פועל וחוזר:

https://youtu.be/ADJKsLEAOHo


שימו לב איך הוא עף כשמטילים אותו ואז חוזר ממרחקים לידי המטיל:

https://youtu.be/_JnS4NHdR9U


כך מטילים אותו:

https://youtu.be/jPj53n33F7Q


ובומרנגים ספורטיביים חדישים ומשוכללים יותר, שמפותחים בשנים האחרונות:

http://youtu.be/VtpoA9bqrfs

מהיוונים של פעם, דרך הבושמנים של נמיביה, בני השבטים באפריקה ובאסיה - החץ המורעל (Poisoned arrow) הוכיח את עצמו במשך אלפי שנים, ככלי ציד וכלי נשק יעיל וקטלני.

עדויות היסטוריות מעידות שלפחות מימי היוונים הקדמונים עשו בני אדם שימוש בחיצים מורעלים לשימושים כאלה. ביוון העתיקה הם נקראו "טוקסיקון".

חיצים מורעלים כאלו משמשים לציד של בעלי חיים, מקטנים ובינוניים ועד לפילים וקרנפים ענקיים וחזקים להפליא. ציידי שבט הדזבה באפריקה, למשל, צדים למחייתם בעלי חיים שונים, בעזרת חיצים מורעלים, שהם יורים מקשת קודאים. החיצים הללו כמעט ולא מוגבלים, כשהמינון נקבע לפי הציד המבוקש.

השיטה להכנת החיצים הללו מעניינת. הילידים נוטלים רעל טבעי, לרוב של בעלי חיים, כמו הצפרדעים הארסיות, שהרעל מגן עליהן מטורפים. הם מושחים אותו על החיצים המגולפים. כשהחץ המורעל פוגע ומפלח את בשרו של הקורבן, זה עניין של שניות או דקות קצרות, בטרם הוא נופח את נשמתו, או לפחות מורדם לחלוטין וקל להכנעה.

השימוש בחיצים מורעלים לא מוגבל ליבשה בלבד. גם ציד של בעלי חיים במים נעשה לא פעם בעזרתם.


כך מייצרים את החיצים המורעלים:

https://youtu.be/oT5aJ0TCr94


וכאן צילום של הכנת חיצים מורעלים לנשיפה בבורניאו:

https://youtu.be/pJBpkz29-DQ

כלבי ציד (Hunting dogs) הם כלבים שאולפו לסייע לבעליהם בציד. כלבים אלו ניחנו במהירות, חושים מעולים, סבלנות, סיבולת, תבונה ואיפוק רב.

כבר מימי קדם, מאז בוייתו הזאבים והפכו לכלבים, אימנו בני אדם את הכלבים לעזרה במלאכות שונות בשבט. היו כלבים שאולפו לשמירה והיו לכלבי שמירה. אחרים אולפו לסייע במרעה הצאן והיו לכלבי רועים. כלבי עבודה אומנו לעבוד וכלבי מזחלת הובילו מזחלות בשלג.

כלבי הציד היו כלבים בעלי חושים מתאימים, שאולפו כך שחושיהם גויסו למלאכת הציד. חוש הריח שלהם, למשל, הוא מעולה והוא עולה פי 60 על חוש הריח האנושי. יש לחוש הריח של כלבי הציד עוד תכונה מיוחדת - אם הכלב הריח את ריחו של האדם הניצוד, למשל, הוא מכבה את שאר חושיו ורודף בעזרת חוש הריח בלבד!

כלבי הציד משמשים בשלבי הציד השונים, מאיתור הטרף, דרך הברחתו ממאורתו החוצה וחשיפתו לציידים ועד למרדף אחרי הציד, לכידתו והבאתו אל הצייד.

האילוף של כלב להתגבר על תאוות הטרף הטבעית שלו ולשרת את הצייד באופן מוחלט היא משימה לא פשוטה. במהלכה הכלב מאולף להביא את הטרף אל הציד, או למנוע מהטרף לברוח עד שיגיע אליו הציד. חושים חדים כמו חוש ריח או ראיה מצוינים, יכולת ריצה מהירה במיוחד ואיפוק הן התכונות החשובות לכלבי ציד.

גזעי כלבים שונים אומנו במהלך השנים ואף הושבחו למשימות שונות בציד. כלבי הפוינטר למשל, אולפו להצביע (point) על הטרף. כלבי סטר פשוט ישבו (sit) לידו, כדי לסמן את מקומו לציידים והרטיריברים (retrieve) הביאו את הטרף לציידים.

בעידן המודרני, שבו הצטמצם הציד בעזרת כלבים, הוסבו כלבים מגזעים של כלבי ציד למשימות שחושיהם המצוינים מסייעים בהן. בין המשימות הללו מציאת נעדרים, סיוע לבני אדם בסכנה, איתור סמים וחומרי נפץ, נחיית עיוורים ועוד.


הנה כלבי הציד:

http://youtu.be/18v_S6rj8VQ?t=30s


בגידול כלב לבית יש לאלף אותם בהתאם לכך שהם ציידים באופיים (עברית):

https://youtu.be/y8rUN6JgzYY


וכלב הסלוקי מסייע לציד הבדואי במדבר:

https://youtu.be/JiCkQ9WrpOM

רובה נקודות (Punt gun) הוא שמו של רובה גדול באופן מוגזם ששימש ציידים במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, כדי לצוד עופות מים רבים ביריה אחת.

ירייה בודדת מרובה נקודות כזה יכולה הייתה לצוד גם 50 ציפורים בו-זמנית. עובדה זו הפכה את ה"פונט גאן" לכלי ציד פופולרי בקרב ציידי עופות מים.

רובי הפונט היו כלי נשק עם קנה בקוטר של 5 עד 10 סנטימטר ומעל 3 מטר אורך. בדרך כלל הם הורכבו על סירה, כשהצייד נהג לשכב כפוף מאחורי הרובה.

השם האנגלי "פונט גאן" בא מהפונטים (punts), נקודות אליהן חובר הרובה, בסירות הקטנות ששייטו במים הרדודים של הביצות והשפכים בהם עופות מים נוהגים להתכנס.

הסיבה לכך שצריך היה לחברו לזירה הייתה הרתע הגדול של הרובה האימתני. כדי לכוון את הרובה לריכוזי הציפורים נהג הצייד לתמרן את כל הסירה, באמצעות משוט.

השימוש הנרחב שלו בסוף המאה ה-18, לצד ה"יעילות" האכזרית של רובה הפונטים הובילו לחיסול ולירידה עצומה באוכלוסיית עופות המים. הדבר הוביל בהמשך לחקיקה האוסרת על השימוש בו במדינות רבות, ביניהן ארצות הברית ובריטניה.

כיום ניתן לראות את רובי הנקודות בעיקר במוזיאונים. הם מהווים תזכורת לימים אחרים, בהם המודעות לציד ולמגבלות שיש להטיל עליו הייתה שונה.


הנה "רובה הנקודות" העתיק:

https://youtu.be/lUuzeVThj_A


ציד עופות מים ב-1945, כשרובי הנקודות הותקנו על סירות:

https://youtu.be/nOkrprr2kwg


והיום משתמשים ברובי נקודות רק במקומות נדירים:

https://youtu.be/EzwbcVbE9rw

בתקופה, שתקבל את השם "תקופת האבן", הבחינו הציידים שאבן היא החומר הכי מתאים לייצור של כלי ציד חדים ויעילים.

כך הגיעו אז, לשלב בו למד האדם להכין כלי אבן. האדם קדמון השתמש באבנים וסלעים שהצליח לסתת ולחדד, בכדי ליצור לעצמו כלי ציד יעילים, לצד כלי עבודה וכלי נשק אחרים.

מתוך האבנים למדו הקדמונים שסוג האבן הכי טובה לסיתות וחידוד היא אבן הצור. היתרונות של אבן הצור ברורים - זוהי אבן קשה, שניתן להביאה בסיתות למצב חד במיוחד, מה שהפך אותה שימושית לחיתוך ולהגנה ככלי נשק.

הציידים נהגו להלביש ולקשור אותה לענף עץ ובכך ליצור מעין גרזן קדום. זה הפך לכלי הציד המבוקש ולאמצעי היעיל להשגת בשר טרי.


כך צדו בתקופת האבן:

https://youtu.be/ucwqR3Pt-LM


והאדם לומד ללטש אבנים לכלי הציד והעבודה (עברית):

http://youtu.be/SasVGcBupDU?t=2m26s?long=yes

דיג הקורמורנים (Cormorant fishing) של יפן וסין ידוע בכל העולם. זהו דיג שמתבצע באמצעות ציפורי הקורמורן.

כבר מימי יפאן העתיקה, משמשים הקורמורנים, שהם ציידי דגים מעולים לטרף, לתפיסת דגים באגמים ונהרות.

גם במחוז גווילין שבסין השכנה נפוץ הדייג בעזרת קורמורנים.

את הדגים לוכדים הקורמורנים בעזרת חושיהם המעולים וכישורי הציד המעולים שלהם. אבל הסוד האמיתי הוא באופן שמונעים מהם לאכול את הדגים הניצודים. יש כאן שיטה ערמומית ופשוטה ביותר. הדייגים עורכים טבעת סביב צווארו של הקורמורן וזו מונעת ממנו לבלוע את הדג שלכד.

כך מבטיחים הדייגים לעצמם ש הקורמורן יצוד את הדג ויביא אותו אליהם, כשכל מה שנותר להם לעשות זה לשלוף מפיו של הקורמורן את הדג.

כל קורמורן יכול לדוג כך דגים בכמות של כ-10 קילוגרם ביום!

אבל זו לא רק הטכניקה, אלא גם החוכמה של הדייגים המקומיים, שמביאה לתנובה הגדולה כל כך של דגים. כדי להבטיח דייג רב, יוצאים הדייגים בדרך כלל לדיג לילי, כשבידיהם פנסים גדולים. אורם של הפנסים מושך לעבר הסירות דגים רבים והקורמורנים יכולים לעשות את העבודה היטב.

הדייג באמצעות קורמורנים מתקיים בערים שונות, כשהמרכזיות שביניהן הן העיר גיפו, שבה הדיג מתקיים בנהר הנאגרה, ובעיר סאקי.

בשנים האחרונות מושך הדייג באמצעות קורמורנים תיירים רבים, שעולים על סירות, בעיקר בלילה, וצופים בדיגים העושים את מלאכתם. בגיפו וסאקי היפניות ובגווילין הסינית, למשל, יוצאות סירות עמוסות תיירים, אל עבר הדייגים המקומיים, ששמחים להדגים לתיירים הנלהבים, את דיג הקורמורנים.


הנה דיג הקורמורנים של יפן:

https://youtu.be/vjhHn7ELhlI


דיג קורמורנים לתיירים:

https://youtu.be/XJ4Fujsr274


בסין נעזרים דייגים רבים בקומורן הצד:

https://youtu.be/cS9wzAjbJ24


הציד הסיני בעזרת הקורמורנים:

https://youtu.be/JNEplaYZtpI


וסרט תיעודי קצר על הציד עם הקורמורנים:

https://youtu.be/9G9Aj38oMzs?long=yes

הציידים במערב מונגוליה ידועים באילוף העיט הזהוב (Golden Eagle) לצורכי הציד שלהם. העיט, עוף דורס מהיר וחד, מסייע להם בלכידת הטרף הבורח במהירות ונלכד על ידו.

הציידים במונגוליה משתמשים בעיטים זהובים מאולפים לציד שועלים וחיות אחרות. בתהליך ארוך ואיטי הם מסוגלים לביית ולהפוך את העוף הדורס למכונת ציד מהירה ודייקנית להפליא.

העיט הזהוב הוא עוף דורס בעל חושים מעולים ביותר. בזכות גודלו וכוחו של העיט הזהוב הוא זכה בתרבויות אירופיות שונות לכינוי "מלך העופות". תרם לכך הכתם הזהוב הגדול שעל עורפו ושהקנה לו את שמו.

הרומאים אף הפכו את העיט הצהוב לסמלם של הלגיונות הרומיים (מה שתורגם לעברית בטעות כ"נשר"). בימי הביניים ידעו על יכולות הציד של העוף הדורס הזה ובימים ההם רק למלך מותר היה לצוד בעזרת עיט זהוב מאולף. בני האצולה האחרים הורשו לצוד רק עם דורסים קטנים יותר.

ציד העיטים מתחיל בלקיחתם כגוזלים מהקן ואילופם, עד שהם הופכים ליד ימינו היעילה להפליא של הצייד המונגולי. הם בקיאים ומנוסים באורחות העופות ויודעים לפתח את התלות של גוזלי העיטים בהם.

לאחר שהרגיל המונגולי את הגוזל להיות תלוי בו ולמעשה הפך בעיני הגוזל להוריו, מאלף הצייד את העיט הצעיר לצוד, ממש כמו שהוריו היו עושים, עד שהוא הופך לצייד מושלם. זה תהליך ארוך ומתמשך של פיתוח התכונות והאינסטינקטים של הדורס. בסיומו מגיע העיט לביצועים מדויקים ויעילים להפליא.

העיט יודע עתה לרחף בשקט, בגובה רב, עד שהוא מאתר את הציד ועט עליו בהפתעה. באמצעות טפריו העצומים הוא מוחץ את הטרף למוות. רק אז ממהר אליו הצייד, שצפה בו בשקט מרחוק, שולף את הציד מטפריו וממקורו של העיט וממשיך לניצוד הבא.


הנה הציד המונגולי עם עיט זהוב:

https://youtu.be/bNreRZyGVZQ


כך צדים בעזרת עיט:

https://youtu.be/Vfi5JS6HTH0


ותהליך האילוף של העיט המוזהב:

http://youtu.be/cG2Q4ShYLmA

עופות הקורמורן (Cormorant) הם עופות מים, שאוכלים דגים ונחשבים לציידי דגים מעולים.

משפחת הקורמורניים כוללים 38 מינים של עופות מים. אחד הבולטים שבהם הוא הקורמורן הגדול. זהו עוף ימי גדול, שחי בבתי גידול מועדפים כמו אגמים, מקווי מים יבשתיים, שפכי נהרות וחופי ים.

עיקר תפוצתו הגיאוגרפית של הקורמורן לסוגיו היא באוקיינוס האטלנטי, בחופי דרום וצפון אפריקה ובאירופה המערבית, כולל איסלנד וגרינלנד.

הקורמורן אוכל דגים, שאותם הוא צד בצלילה אל מתחת לפני המים. מבנה כפות רגליו מאפשר לו צלילה יעילה וציד מצוין.

יכולת ציד מעולה זו של דגים לא נעלמה מעיניהם של הדייגים היפנים והסינים ועוד מימי קדם הם מאמנים את הקורמורנים לסייע להם בלכידת הדגים.

במקומות שונים ביפאן ובסין מהווה הדיג הלילי בעזרת הקורמורנים אטרקציה תיירותית של ממש. קראו על כך בתגית "קורמורנים דייגים".


הנה הקורמורן טורף:

https://youtu.be/3n9xy6yqQ9U


פרט נדיר בחוף אשקלון:

https://youtu.be/s9yGRj0Dj00


צד מתחת למים:

https://youtu.be/rF5gAUJUZXA


דייגים מנצלים את יכולות הקורמורנים ולוקחים את הדגים מפיהם:

https://youtu.be/Um6kcV6z1yc


וסרטון תיעודי קצר על השימוש בו לדיג בסין:

https://youtu.be/1ua9SKVee18?long=yes

תקופת האבן קיבלה את שמה זה מכיוון שרוב השרידים שנמצאו מתקופה זו הם כלי אבן. האדם בתקופת האבן השתמש בסלעים שהצליח לסתת, במיוחד באבן צור לסוגיה, כדי ליצור כלי עבודה, כלי ציד וכלי נשק. זו הייתה תגלית מהפכנית בהתפתחות המין האנושי.

תקופת האבן, או התקופה הפלאוליתית, מתחילה בתקופה הפליאוליתית התחתונה, שהחלה לפני כמיליון שנים. יש בתקופה זו עידני ביניים, כמו העידן המסוליתי והעידן הנאוליתי. הם מייצגים את המעבר מעידן האבן הפשוטה לעידן האבן המלוטשת, רמות מומחיות שרוכש האדם הקדמון בשימוש באבן. בתקופה זו גם למד האדם להבעיר אש והשתמש בה להגנה, לחימום ולהכנת מזון.


הנה האדם לומד להבעיר אש (עברית):

http://youtu.be/y34c8cNjCys?t=11m39s&end=14m32s


כך החל האדם לגדל גידולים חקלאיים ולביית חיות (עברית):

https://youtu.be/SasVGcBupDU?t=1m28s&end=4m04s


והאדם לומד בתקופת האבן ללטש אבנים לכלי עבודה (עברית):

http://youtu.be/y34c8cNjCys?t=7m55s&end=10m31s