שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה ההיסטוריה של הסנדלים?
ההיסטוריה של הסנדלים (Sandals) קשורה קשר הדוק להתפתחות הציוויליזציה האנושית ולאבולוציה של הנעל.
בסנדלים השתמש האדם במשך אלפי שנים, עוד מימי קדם. העדויות לשימוש בהם מתחילות כבר מתרבויות העולם העתיק. הם מרבים להופיע באיורים עתיקים ואינספור שרידי סנדלים נמצאו בחפירות ארכאולוגיות.
השתמשו בהם באימפריות כמו אלה של מצרים העתיקה, יוון ורומי.
הסנדלים המוקדמים ביותר היו סוליות שטוחות ופשוטות שיצרו הקדמונים מחומרים כמו עורות בעלי חיים, עשב ארוג או קליפות. אלה הוצמדו לכפות הרגליים בעזרת רצועות עור, חבל או חוט.
הסוליות שימשו בעיקר להגנה מפני משטחים חמים או גסים, אך גם מטעמי היגיינה במקומות חוליים או בוציים.
בימי המקרא הסנדלים הם מה שמכונה בתנ"ך נעליים. לעברית תגיע המילה "סנדל" מהשפה היוונית. הסנדלים, מכל מקום, ננעלו אז עם חבל או עם רצועת עור שנמתחה לאורך כף הרגל.
סנדלים במצרים העתיקה לבשו כולם - גברים ונשים כאחד, מפשוטי העם ועד בני משפחת המלוכה. סנדלי האצבע שנמצאו בקברו של תות ענח' אמון, היו מעור, שעליו שובצו אבנים טובות ורקעו ריקועי זהב.
הסנדל העתיק מעוטר לא פעם בעיטורים, קישוטים ועיצובים מורכבים, כשיש הערכה ליופי ולאסתטיקה העיצובית של הסנדלים.
היוונים והרומאים הקדמונים נועלים גם הם סנדלים, כשהסנדלים שלהם לרוב משוכללים יותר, שימושיים ומעוצבים כחלק מהאופנה.
האלים והאלות היוונים תוארו לא פעם כשהם נועלים סנדלים מעוטרים בעיצובים דקורטיביים, אזרחים רגילים, לעומתם, נעלו סנדלים פשוטים יותר עשויים מחומרים כמו עור או בד ארוג.
סנדלי עור שימשו גם אצל חיילים רומאים. הם השתמשו כבר בסנדלים חזקים, בעלי סוליות עור עבות וניטים או מסמרי מתכת, שחיזקו אותם. המסמרים הללו הגדילו את האחיזה של הסנדל במשטחים חלקים ובנוסף גם סייעו להגביר את קול הצעידה של החיילים, "קלאנק, קלאנק", כשהם צעדו או תקפו את האויב.
באירופה של ימי הביניים, כמו בתחומים רבים, הסנדלים יוצאים מהאופנה, שגם היא נחלשת לטובת שימושיות פשוטה ועוני השורר בה. את הסנדלים מחליפות אז נעליים סגורות ומגפיים.
במקומות ואזורים אחרים בעולם, כולל באסיה, אפריקה ודרום אמריקה, ממשיכים להשתמש בהם. הם עונים על הצורך האנושי לאיוורור הרגל במקומות עם אקלים חם הרבה יותר.
במאה ה-20, הסנדלים חוזרים בגדול וחווים פריחה מחודשת ופופולריות עצומה. במיוחד היא בולטת החל משנות ה-60, כחלק מהתנועה של ההיפים. הסנדל משתלט עוד יותר גם בשנות ה-70 הבוהמיינית. בארץ הופכים אותם בני הקיבוצים לסמל של הצבר שחורש את הארץ והסנדלים התנ"כיים הופכים ואופנתיים.
בניינטיז מגיעות התפתחויות חדשות. חומרים חדשים, חזקים ועמידים מבעבר בפני מים, כמו גם הסקוץ' המאפשר סגירה ופתיחה נוחים בהרבה, מאפשרים לסנדלים להפוך נוחים, צבעוניים ואופנתיים מאי פעם.
משם הופכת הפופולריות של הסנדל לעולמית. הם הבחירה הפופולרית והפרקטית ביותר למזג אוויר חם ולאירועים מזדמנים ולא מחייבים.
הסנדלים ננעלים היום על ידי אנשים בכל גיל ולכל צורך. מכפכפים לים ועד לסנדלי טיולים עמידים במיוחד, מסנדלי יום יום פשוטים וסנדלי מעצבים יוקרתיים - הסנדלים של היום זמינים במגוון אינסופי של סגנונות, עיצובים, חומרים ושימושים ולמבוגרים שבינינו הם גם סוג של הצהרה אישית וביטוי עצמי למי שהם חשים שהם - לא רשמיים, לא כבדים, צעירים לנצח.
כך מייצרים סנדלים לטיולים (עברית):
https://youtu.be/I1hmNfl54gY
הסנדלים הרומיים נעשו מעור כך:
https://youtu.be/gC-Cu73TjY4
סנדלי הטיולים שלנו הם ממש לא רעים:
https://youtu.be/RqBMfZVuCLc
והסנדלים המשעשעים של אנדרדוס (עברית):
https://youtu.be/YazsxvoJc7I
למה קר לנו באצבעות?
כשקר מאד עושה הגוף הכל כדי לשמור את הזרימה של הדם. הדם החם מחמם את איברי הגוף החשובים, כולל הלב, המוח וכו'. במקרה שהגוף ימשיך ויזרים דם לקצוות הגוף כמו האצבעות, הוא יאבד הרבה חום ויתקרר במהירות גדולה יותר. לכן הגוף צריך "לקבל החלטות" ולהעדיף אזורים חשובים, תוך שהוא נוטש אזורים חשובים פחות.
זו הסיבה שהגוף סוגר את האזורים הרחוקים דוגמת האצבעות, לא מזרים אליהם דם ושומר על חום הליבה של הגוף. זו גם הסיבה העצובה לכך שהאצבעות הם החלק שיפגע ראשון במקרה של קיפאון. במקרים קשים של הצלת אנשים שקפאו, קורה לא פעם שהגפיים קופאות ולא ניתן להצילן. במקרים כאלה נאלצו הרופאים לא פעם לכרות רגליים, כדי שנמק לא יתפשט לשאר הגוף.
הנה הסבר על כוויות הקור וכיצד הן קורות:
https://youtu.be/usQwlqtPClo
מה שיכול לקרות בקור מקפיא לאצבעות:
https://youtu.be/5at-YHrLEmc
והנה התנאים שעלולים לגרום לכוויות קור בקלות:
https://youtu.be/jb-jqmDfTgQ
למה האצבעות מתקמטות במים?
קרה לכם שאחרי מקלחת ארוכה או שחייה, נראו האצבעות שלכם לפתע מקומטות וזקנות במיוחד?
כשאנו רטובים, מעניקות לנו האצבעות המקומטות (Pruney fingers) יתרון אבולוציוני, באחיזה של דברים או בייצוב הגוף שלנו באמצעות האחיזה. מסתבר שכמו החריצים בצמיגי הרכב, קמטים בעור מונים ממנו להיות חלק ולשמוט דברים או להחליק על הרצפה למשל. כך מסייעת האבולוציה לאדם להיות יציב יותר, ללכוד מזון ולהגן על עצמו גם בסביבה רטובה.
ביולוגית, הקמטים בעור האצבעות נוצרים מפני שמים חודרים לעור בשכבה החיצונית שלו ונספגים בשכבה החיצונית של עור הגוף. שכבה זו עשויה מתאי קראטין מתים והיא נמצאת מעל עוד 3 שכבות של עור. כל 4 השכבות הללו מרכיבות את האפידרמיס, שכבת העור של גופנו.
כשאנו נמצאים זמן רב במים, נספגים מים רבים בתאי הקראטין המתים ושטח העור החשוף מתנפח. נוצרים בו קימוטים בשכבה החיצונית, שבדרך כלל מהודקת על הגוף, מכיוון ששטח הפנים של העור גדל משמעותית.
זה קורה בעיקר בידיים והרגליים משום שריכוז תאי הקראטין באזורים אלו הוא גבוה במיוחד. הסיבה לכך היא שכפות הידיים והרגליים חשופים במיוחד לנזקי בליה ומשום כך הן מכוסות בשכבה רבה יותר של תאי קראטין מתים, שנועדו להגן על הידיים והרגליים.
אגב, יש בעיה בהסבר הזה של הקראטין, כי הוא לא מסביר למה הקימוט של האצבעות מתרחש דווקא במים חמים. חוקרים אחרים הציעו הסבר נגדי ולפיו התקמטות העור במים נובעת מתגובה עצבית. לטענתם זה קורה בשל איבוד הנפח של גופיפי גלומוס שנמצאים בעור. הם הציעו את ההסבר הזה, לאחר שראו שקימוט העור כמעט ולא מתרחש אצל אנשים שהשתילו להם ידיים או כפות ידיים או שסבלו ממחלה שהקטינה את גופיפי הגלומוס אצלם.
הנה הסיבה האבולוציונית שהעור שלנו מתקמט:
https://youtu.be/lQYn3AndTqs
הסבר על קימוט האצבעות במים:
https://youtu.be/kqhoLNUTS8I
ויש בקימוט עור האצבעות במים יתרון אבולוציוני:
https://youtu.be/k5WFEP5pVNI
למה נשים אוהבות נעלי עקב?
לאחרונה חתמו יותר מ-200 דיילות בחברת "אל על", על עצומה כנגד הוראה חדשה של הנהלת החברה, שמאריכה את משך הזמן שבו עליהן לנעול נעלי עקב, על גבי המטוס. אבל מהן נעלי העקב וכיצד הפכו לפריט כה חשוב בסדר היום של האישה המודרנית?
נעלי עקב הן נעלי נשים, שעקב הרגל מוגבהת בהן יותר מאצבעות הרגל על ידי עקב מוגבה בנעל. יתרונן הוא בכך שהן משוות לרגל הנשית מראה נשי ומפתה. נעלי עקב מייצרות אשלייה שהרגל ארוכה ורזה יותר. למעשה הן "מגביהות" את האישה, על ידי הוספת אורך העקב לגובהה הכללי והבלטת החזה והאגן הנשיים.
יתכן שמקורן של נעלי העקב הוא במצרים העתיקה, שבה נמצאו נעלי העקב העתיקות בהיסטוריה. נעליים כאלה שימשו כבר בשנת 3,500 לפני הספירה כוהני דת גברים בטקסים דתיים במצרים העתיקה.
בימי הביניים, בסביבות המאה ה-15 נעלו לראשונה גם נשים נעלי עקב גבוהות שנקראו נעלי שופין או נעלי צ'ופין, כדי לשמור על השמלות מלכלוך. כיוון שגובהן שימש כסמל סטטוס, הגיעו לא פעם נעלי השופין לגבהים של 20 סנטימטרים ויותר. הגבהים המגוחכים שאליהן הגיעו נעליים אלה, בעיר ונציה למשל, הביאו לאיסור שהוציאה העיריה כנגד נעילת השופין. לא פעם נאלצו נשים להיעזר בבעליהן, בכדי שלא ליפול מנעלי שופין בגבהים לא סבירים.
מאה שנים אחר כך, ב-1533, הייתה זו קטרינה לבית מדיצ'י העשיר באיטליה שהזמינה מהסנדלר שלה נעלי עקב שאינן בצורת פלטפורמה אחידה, דוגמת אלה של הפאטן והשופין. היא ביקשה שהעקב הגבוה שבהן יהיה מתחת לעקב הרגל בלבד. צורת הנעל החדשה עוררה קנאה ברשתות החברתיות של התקופה, שקראו להן "רכילות". כך הפכו הנעליים החדשות לפופולריות בקרב נשים וגברים רבים, בעיקר באצולה הצרפתית.
אבל נעלי העקב הללו ספגו מהלומה בצרפת של אחרי המהפכה הצרפתית. מכיוון שהיו מזוהות עם המעמד הגבוה שהופל, הפסיקו הצרפתים לנעול נעלי עקב. זו הייתה שבירה ידה באופנת הנעליים בצרפת, כי לפני המהפכה היו נעלי העקב פופולאריות בקרב רבים מאצילי צרפת. אחד מהם היה מלך צרפת לואי ה-14 שציור מפורסם שלו מציג אותו בנעלי עקב.
רק בסוף המאה ה-19 הנשים חזרו לנעול נעלי עקב גבוהות. באותה תקופה הפכו נעלי העקב לפריט אופנה כמעט הכרחי לנשים מטופחות ואופנתיות.
בשנות ה-50 נולדו נעלי הסטילטו הנשיות מאד, נעליים עם עקב סטילטו, עקב צר וארוך.
נעלי הסטילטו זוהו עם השחקנית הנערצת מרילין מונרו והיו לאופנתיות בכל העולם. במהלך השנים הן אף קיבלו תדמית פתיינית ומינית, כשהופיעו בסרטים לא צנועים. אך עם הזמן וכמו שקורה לא פעם בעולם האופנה, הפך עקב הסטילטו בהדרגה לפריט אופנתי ומבוקש גם בקרב נשים מהוגנות בעולם המודרני.
בשנות ה-70 כבשו את העולם נעלי הפלטפורמה הגבוהות והמצועצעות להחריד. נשים אז הלכו על נעליים גבוהות במיוחד ובאופרת הרוק "טומי" הופיע הכוכב של התקופה, אלטון ג'ון, בנעלי פלטפורמה בגובה עצום.
כיום, כמעט ואי אפשר לדמיין אישה אלגנטית ומטופחת, היוצאת בערב ללא נעלי עקב. גם כשברור שאינן נוחות וחלקן אף יכולות לגרום לבעיות בריאות, נעלי העקב הן ה-Go to של האופנה הנשית בבחירת נעלי ערב.
הנה תולדות נעלי העקב:
https://youtu.be/Xput-89ELJo
מדריך להליכה בנעלי עקב:
https://youtu.be/W6QqCi_aBg8
האם ילדות בגיל 7 צריכות לנעול נעלי עקב? (עברית)
https://youtu.be/gnNaPXaSUII
גבר שהחליט לבדוק איך זה לנעול נעלי עקב:
http://youtu.be/TgT4xG1FGd4
ואחד אחר שניסה זאת במשך יום שלם:
http://youtu.be/ylNy3cM12tA
למה ומי מייצרים נעלי עץ הולנדיות?
נעלי העץ (Clog), קבקבים עשויים מעץ צפצפה, הם סמל לאומי בהולנד ומסימני ההיכר של ההולנדים. מדובר במסורת הולנדית בת מאות שנים. במקומות רבים ניתן עדיין לראותן בשימוש יומיומי, במיוחד באזורים הכפריים ובאתרי התיירות.
הקבקבים ההולנדיות נולדו כדי למנוע את הרטבת כפות הרגליים אצל החקלאים ההולנדיים. האדמה בהולנד היא בוצית ורטובה והחקלאים שבאים במגע יומיומי עם הקרקע הרטובה נהגו להשתמש בקבקבים העשויים עץ צפצפה מיוחד, עץ שאינו חדיר למים, כדי לעבוד בצורה נוחה ויבשה.
יתרון נוסף לקפקפי העץ של החקלאים ההולנדים הוא בשמירה על כף רגלו של החקלאים מפני דריכה של הפרות שאותן הם חולבים ומטפלים בהן.
הולנדי ממוצע לא ינעל את קבקבי העץ ביומיום ובעיר כנראה שבכלל לא. נעלי העץ ההולנדיות נשמרות רק לאירועים מיוחדים וחגיגות מסורתיות.
את הקבקבים יוצרים בשתי שיטות עיקריות. בעבודת יד השיטה היא לפסל את החלק הפנימי, החור של הקבקב, במפסלת ביד. המפסלת למעשה יוצרת את החור בתוך הנעל החיצונית שיצר האמן בגזר עץ שנכרת בגיליוטינה ידנית. אמן נעליים יוצר בעבודת יד בממוצע כ-5 זוגות של קבקבים ביום עבודה.
כמובן שהצביעה והקישוט הן פונקציה של סוג הנעל ומטרותיה. נעל חקלאית תהיה פחות מסוגננת ומושקעת, בעוד שנעל ייצוגית תהיה מקושטת מאד.
#איך מייצרים קבקבים הולנדיים בימינו?
בשיטה המודרנית להכנת קבקבים הולנדיים חותכים ומעצבים את החלק החיצוני של הקבקב מגזרי עץ שנחתכו בגיליוטינה והוקצעו במקצוע. לאחר מכן משרים את העץ במים במשך 4 שעות וכך מרככים אותו. אז משמשת מכונה לעיבוד חיצוני של צורת הנעל, באמצעות שבלונה, בצורה שמזכירה שכפול מפתחות.
בשלב הבא נכנסות הנעליים למכונת כרסום שמעצבת את החלק הפנימי של הקבקב. המפסלות שבמכונה מסתובבות במהירות גבוהה ומבצעות את הכרסום במהירות. הצביעה והקישוט נעשים בדרך כלל בשילובים משתנים של אדם ומכונה, בהתאם למפעל.
מפעלים ובתי מלאכה קטנים שכאלה מייצרים עד 100 זוגות ביום, בעוד שמפעלים המצוידים במכונות ממוחשבות מייצרים אלפי זוגות קבקבים ביום.
הנה סיפורן של נעלי העץ מהולנד:
https://youtu.be/lwF6mJSwgpo
ההולנדיות נהגו אפילו לרקוד בקבקבי העץ ההולנדיים:
https://youtu.be/a3lkTZ49ejU
אמן מייצר ביד את הנעליים המסורתיות של ההולנדים:
https://youtu.be/V60N53qsjVw
וכך מייצרים את הנעליים של ההולנדים במפעל ממוכן:
https://youtu.be/Spd0qcljurs
מוזיאון נעלי העץ ההולנדיות, עם הסבר ששווה לבחון:
https://youtu.be/FWdvUdzszvw
מהי ההיסטוריה של נעלי האולסטאר?
נעלי "אול סטאר" (Converse All Star) נולדו בתחילת המאה ה-20 במפעל קטן בבוסטון שבארצות הברית, בשם קונוורס.
המפעל שהתמחה בנעלי גומי עלה על רעיון מקורי. ב-1917 נוצרו הנעליים הללו, עם סוליית גומי וחלק עליון עשוי בד קנווס חזק. הן היו אז שחורות בלבד, קצת כמו הצבע של רכבי הפורד טי, שנודעו בהיותם שחורים בלבד.
מ-1923 הן החלו לשאת את הטלאי העגול עם שמו של שחקן הכדורסל האמריקאי צ'ארלס ("צ'אק") טיילור. הוא היה למקדם המכירות שלהן והפיץ אותם בכל רחבי ארה"ב, כשלימד והדריך רבים בטכניקות הכדורסל שלו.
אז גם נוספה חתימתו של צ'אק טיילור לנעליים והן הפכו רשמית לאגדה. טיילור גם נתן עצות טובות ששיפרו את הנעליים והן הפכו לנעלי הספורט המצליחים בכדורסל ובספורט האולימפי של אמריקה. אחרי מלחמת העולם השנייה נעלו אותם 90% משחקני הכדורסל האמריקאים!
בשנת 1966 החלו לייצר את נעלי האולסטאר בצבעים רבים ובגזרות בגבהים שונים. הן הפכו יותר ויותר מצליחות ועברו את המכירות של 800 מיליון זוגות נעליים, מה שהפך את האולסטאר לנעליים הנמכרות ביותר בהיסטוריה.
הנה ההיסטוריה של נעלי אולסטאר:
https://youtu.be/3HA1yGIXF34
היתרונות של האולסטאר הקלאסיות:
https://youtu.be/Rhus2Py0iMU
האולסטאר בין ובראש נעלי הספורט המצליחים:
https://youtu.be/iBtueK-5p_Q
מהי הנעל החכמה והאם נעל רגילה יכולה להיות כזו?
נעליים חכמות (Smart Shoes) הן מכשירי IOT (אינטרנט של הדברים) שכמו כל המכשירים הללו מושתלים בהן שבבים וחיישנים.
רכיבים כאלה מאפשרים לאגור ולנתח מידע או לשדר אותו דרך האינטרנט, כדי לבצע משימות ייעודיות. נעלי ספורט חכמות יודעות להעביר מידע ספורטיבי ונעליים חכמות אחרות מעבירות מידע על התנהלות במהלך היום.
באחרות ניתן להחליף את העיצוב, דרך אפליקציה השולטת במסכי הצד שמוטמעים בצידי הנעליים.
נעלי לצ'אל שפותחו בהודו מחוברות למפות מקוונות ומסייעות לעיוורים להגיע ליעדם. הן עושות זאת באמצעות רטט או איתות בכל פניה והכוונה לכיוון הנכון.
בנעלי Glagla יש חיישנים ושבבים שסופרים את הצעדים במהלך היום, מודדים את חום הרגל ומחממים אותה במידת הצורך, מחשבים את שריפת הקלוריות ועוד.
את מדרסי DigitSole החכמים ניתן לשים בנעליים הרגילות והם עושים דברים דומים - אבל עם הנעליים הרגילות שאתם אוהבים או אוהבות כל כך.
כיום פותחו אפשרויות רבות להרכבת מעגלים ואלקטרוניקה של מחשוב לביש מבוסס ארדואינו, המולבש על נעליים רגילים והופך אותן חכמות בפעולות שונות. כך שהוכנה, כמו אצלנו בני האדם, נרכשת וניתן לרכישה וליצירה עצמית - עם אוטודידקטיקה טכנולוגית של ימינו.
הנה קונספט הנעליים החכמות:
https://youtu.be/BHdIz-FeMQ8
כמה דגמי נעליים חכמות:
https://youtu.be/P0ipdsPMxe4
בעקבות הנעליים החכמות של לצ'אל לעיוורים פיתחו גם מייקרים מעגלים שהופכים נעליים רגילות לחכמות:
https://youtu.be/b2JgTbAGM70
שיתוף פעולה חכם של נייקי ושיאומי:
https://youtu.be/9JMIfJ4Oz5o
נעלי DigitSole המשנות טמפרטורה לבחירת הנועל:
https://youtu.be/sQLjDUyJUqs
ומדרסים חכמים שלהם שמשדרים נתונים על הצועד איתם:
https://youtu.be/mPgSntJwHwE
ההיסטוריה של הסנדלים (Sandals) קשורה קשר הדוק להתפתחות הציוויליזציה האנושית ולאבולוציה של הנעל.
בסנדלים השתמש האדם במשך אלפי שנים, עוד מימי קדם. העדויות לשימוש בהם מתחילות כבר מתרבויות העולם העתיק. הם מרבים להופיע באיורים עתיקים ואינספור שרידי סנדלים נמצאו בחפירות ארכאולוגיות.
השתמשו בהם באימפריות כמו אלה של מצרים העתיקה, יוון ורומי.
הסנדלים המוקדמים ביותר היו סוליות שטוחות ופשוטות שיצרו הקדמונים מחומרים כמו עורות בעלי חיים, עשב ארוג או קליפות. אלה הוצמדו לכפות הרגליים בעזרת רצועות עור, חבל או חוט.
הסוליות שימשו בעיקר להגנה מפני משטחים חמים או גסים, אך גם מטעמי היגיינה במקומות חוליים או בוציים.
בימי המקרא הסנדלים הם מה שמכונה בתנ"ך נעליים. לעברית תגיע המילה "סנדל" מהשפה היוונית. הסנדלים, מכל מקום, ננעלו אז עם חבל או עם רצועת עור שנמתחה לאורך כף הרגל.
סנדלים במצרים העתיקה לבשו כולם - גברים ונשים כאחד, מפשוטי העם ועד בני משפחת המלוכה. סנדלי האצבע שנמצאו בקברו של תות ענח' אמון, היו מעור, שעליו שובצו אבנים טובות ורקעו ריקועי זהב.
הסנדל העתיק מעוטר לא פעם בעיטורים, קישוטים ועיצובים מורכבים, כשיש הערכה ליופי ולאסתטיקה העיצובית של הסנדלים.
היוונים והרומאים הקדמונים נועלים גם הם סנדלים, כשהסנדלים שלהם לרוב משוכללים יותר, שימושיים ומעוצבים כחלק מהאופנה.
האלים והאלות היוונים תוארו לא פעם כשהם נועלים סנדלים מעוטרים בעיצובים דקורטיביים, אזרחים רגילים, לעומתם, נעלו סנדלים פשוטים יותר עשויים מחומרים כמו עור או בד ארוג.
סנדלי עור שימשו גם אצל חיילים רומאים. הם השתמשו כבר בסנדלים חזקים, בעלי סוליות עור עבות וניטים או מסמרי מתכת, שחיזקו אותם. המסמרים הללו הגדילו את האחיזה של הסנדל במשטחים חלקים ובנוסף גם סייעו להגביר את קול הצעידה של החיילים, "קלאנק, קלאנק", כשהם צעדו או תקפו את האויב.
באירופה של ימי הביניים, כמו בתחומים רבים, הסנדלים יוצאים מהאופנה, שגם היא נחלשת לטובת שימושיות פשוטה ועוני השורר בה. את הסנדלים מחליפות אז נעליים סגורות ומגפיים.
במקומות ואזורים אחרים בעולם, כולל באסיה, אפריקה ודרום אמריקה, ממשיכים להשתמש בהם. הם עונים על הצורך האנושי לאיוורור הרגל במקומות עם אקלים חם הרבה יותר.
במאה ה-20, הסנדלים חוזרים בגדול וחווים פריחה מחודשת ופופולריות עצומה. במיוחד היא בולטת החל משנות ה-60, כחלק מהתנועה של ההיפים. הסנדל משתלט עוד יותר גם בשנות ה-70 הבוהמיינית. בארץ הופכים אותם בני הקיבוצים לסמל של הצבר שחורש את הארץ והסנדלים התנ"כיים הופכים ואופנתיים.
בניינטיז מגיעות התפתחויות חדשות. חומרים חדשים, חזקים ועמידים מבעבר בפני מים, כמו גם הסקוץ' המאפשר סגירה ופתיחה נוחים בהרבה, מאפשרים לסנדלים להפוך נוחים, צבעוניים ואופנתיים מאי פעם.
משם הופכת הפופולריות של הסנדל לעולמית. הם הבחירה הפופולרית והפרקטית ביותר למזג אוויר חם ולאירועים מזדמנים ולא מחייבים.
הסנדלים ננעלים היום על ידי אנשים בכל גיל ולכל צורך. מכפכפים לים ועד לסנדלי טיולים עמידים במיוחד, מסנדלי יום יום פשוטים וסנדלי מעצבים יוקרתיים - הסנדלים של היום זמינים במגוון אינסופי של סגנונות, עיצובים, חומרים ושימושים ולמבוגרים שבינינו הם גם סוג של הצהרה אישית וביטוי עצמי למי שהם חשים שהם - לא רשמיים, לא כבדים, צעירים לנצח.
כך מייצרים סנדלים לטיולים (עברית):
https://youtu.be/I1hmNfl54gY
הסנדלים הרומיים נעשו מעור כך:
https://youtu.be/gC-Cu73TjY4
סנדלי הטיולים שלנו הם ממש לא רעים:
https://youtu.be/RqBMfZVuCLc
והסנדלים המשעשעים של אנדרדוס (עברית):
https://youtu.be/YazsxvoJc7I
כשקר מאד עושה הגוף הכל כדי לשמור את הזרימה של הדם. הדם החם מחמם את איברי הגוף החשובים, כולל הלב, המוח וכו'. במקרה שהגוף ימשיך ויזרים דם לקצוות הגוף כמו האצבעות, הוא יאבד הרבה חום ויתקרר במהירות גדולה יותר. לכן הגוף צריך "לקבל החלטות" ולהעדיף אזורים חשובים, תוך שהוא נוטש אזורים חשובים פחות.
זו הסיבה שהגוף סוגר את האזורים הרחוקים דוגמת האצבעות, לא מזרים אליהם דם ושומר על חום הליבה של הגוף. זו גם הסיבה העצובה לכך שהאצבעות הם החלק שיפגע ראשון במקרה של קיפאון. במקרים קשים של הצלת אנשים שקפאו, קורה לא פעם שהגפיים קופאות ולא ניתן להצילן. במקרים כאלה נאלצו הרופאים לא פעם לכרות רגליים, כדי שנמק לא יתפשט לשאר הגוף.
הנה הסבר על כוויות הקור וכיצד הן קורות:
https://youtu.be/usQwlqtPClo
מה שיכול לקרות בקור מקפיא לאצבעות:
https://youtu.be/5at-YHrLEmc
והנה התנאים שעלולים לגרום לכוויות קור בקלות:
https://youtu.be/jb-jqmDfTgQ
קרה לכם שאחרי מקלחת ארוכה או שחייה, נראו האצבעות שלכם לפתע מקומטות וזקנות במיוחד?
כשאנו רטובים, מעניקות לנו האצבעות המקומטות (Pruney fingers) יתרון אבולוציוני, באחיזה של דברים או בייצוב הגוף שלנו באמצעות האחיזה. מסתבר שכמו החריצים בצמיגי הרכב, קמטים בעור מונים ממנו להיות חלק ולשמוט דברים או להחליק על הרצפה למשל. כך מסייעת האבולוציה לאדם להיות יציב יותר, ללכוד מזון ולהגן על עצמו גם בסביבה רטובה.
ביולוגית, הקמטים בעור האצבעות נוצרים מפני שמים חודרים לעור בשכבה החיצונית שלו ונספגים בשכבה החיצונית של עור הגוף. שכבה זו עשויה מתאי קראטין מתים והיא נמצאת מעל עוד 3 שכבות של עור. כל 4 השכבות הללו מרכיבות את האפידרמיס, שכבת העור של גופנו.
כשאנו נמצאים זמן רב במים, נספגים מים רבים בתאי הקראטין המתים ושטח העור החשוף מתנפח. נוצרים בו קימוטים בשכבה החיצונית, שבדרך כלל מהודקת על הגוף, מכיוון ששטח הפנים של העור גדל משמעותית.
זה קורה בעיקר בידיים והרגליים משום שריכוז תאי הקראטין באזורים אלו הוא גבוה במיוחד. הסיבה לכך היא שכפות הידיים והרגליים חשופים במיוחד לנזקי בליה ומשום כך הן מכוסות בשכבה רבה יותר של תאי קראטין מתים, שנועדו להגן על הידיים והרגליים.
אגב, יש בעיה בהסבר הזה של הקראטין, כי הוא לא מסביר למה הקימוט של האצבעות מתרחש דווקא במים חמים. חוקרים אחרים הציעו הסבר נגדי ולפיו התקמטות העור במים נובעת מתגובה עצבית. לטענתם זה קורה בשל איבוד הנפח של גופיפי גלומוס שנמצאים בעור. הם הציעו את ההסבר הזה, לאחר שראו שקימוט העור כמעט ולא מתרחש אצל אנשים שהשתילו להם ידיים או כפות ידיים או שסבלו ממחלה שהקטינה את גופיפי הגלומוס אצלם.
הנה הסיבה האבולוציונית שהעור שלנו מתקמט:
https://youtu.be/lQYn3AndTqs
הסבר על קימוט האצבעות במים:
https://youtu.be/kqhoLNUTS8I
ויש בקימוט עור האצבעות במים יתרון אבולוציוני:
https://youtu.be/k5WFEP5pVNI
לאחרונה חתמו יותר מ-200 דיילות בחברת "אל על", על עצומה כנגד הוראה חדשה של הנהלת החברה, שמאריכה את משך הזמן שבו עליהן לנעול נעלי עקב, על גבי המטוס. אבל מהן נעלי העקב וכיצד הפכו לפריט כה חשוב בסדר היום של האישה המודרנית?
נעלי עקב הן נעלי נשים, שעקב הרגל מוגבהת בהן יותר מאצבעות הרגל על ידי עקב מוגבה בנעל. יתרונן הוא בכך שהן משוות לרגל הנשית מראה נשי ומפתה. נעלי עקב מייצרות אשלייה שהרגל ארוכה ורזה יותר. למעשה הן "מגביהות" את האישה, על ידי הוספת אורך העקב לגובהה הכללי והבלטת החזה והאגן הנשיים.
יתכן שמקורן של נעלי העקב הוא במצרים העתיקה, שבה נמצאו נעלי העקב העתיקות בהיסטוריה. נעליים כאלה שימשו כבר בשנת 3,500 לפני הספירה כוהני דת גברים בטקסים דתיים במצרים העתיקה.
בימי הביניים, בסביבות המאה ה-15 נעלו לראשונה גם נשים נעלי עקב גבוהות שנקראו נעלי שופין או נעלי צ'ופין, כדי לשמור על השמלות מלכלוך. כיוון שגובהן שימש כסמל סטטוס, הגיעו לא פעם נעלי השופין לגבהים של 20 סנטימטרים ויותר. הגבהים המגוחכים שאליהן הגיעו נעליים אלה, בעיר ונציה למשל, הביאו לאיסור שהוציאה העיריה כנגד נעילת השופין. לא פעם נאלצו נשים להיעזר בבעליהן, בכדי שלא ליפול מנעלי שופין בגבהים לא סבירים.
מאה שנים אחר כך, ב-1533, הייתה זו קטרינה לבית מדיצ'י העשיר באיטליה שהזמינה מהסנדלר שלה נעלי עקב שאינן בצורת פלטפורמה אחידה, דוגמת אלה של הפאטן והשופין. היא ביקשה שהעקב הגבוה שבהן יהיה מתחת לעקב הרגל בלבד. צורת הנעל החדשה עוררה קנאה ברשתות החברתיות של התקופה, שקראו להן "רכילות". כך הפכו הנעליים החדשות לפופולריות בקרב נשים וגברים רבים, בעיקר באצולה הצרפתית.
אבל נעלי העקב הללו ספגו מהלומה בצרפת של אחרי המהפכה הצרפתית. מכיוון שהיו מזוהות עם המעמד הגבוה שהופל, הפסיקו הצרפתים לנעול נעלי עקב. זו הייתה שבירה ידה באופנת הנעליים בצרפת, כי לפני המהפכה היו נעלי העקב פופולאריות בקרב רבים מאצילי צרפת. אחד מהם היה מלך צרפת לואי ה-14 שציור מפורסם שלו מציג אותו בנעלי עקב.
רק בסוף המאה ה-19 הנשים חזרו לנעול נעלי עקב גבוהות. באותה תקופה הפכו נעלי העקב לפריט אופנה כמעט הכרחי לנשים מטופחות ואופנתיות.
בשנות ה-50 נולדו נעלי הסטילטו הנשיות מאד, נעליים עם עקב סטילטו, עקב צר וארוך.
נעלי הסטילטו זוהו עם השחקנית הנערצת מרילין מונרו והיו לאופנתיות בכל העולם. במהלך השנים הן אף קיבלו תדמית פתיינית ומינית, כשהופיעו בסרטים לא צנועים. אך עם הזמן וכמו שקורה לא פעם בעולם האופנה, הפך עקב הסטילטו בהדרגה לפריט אופנתי ומבוקש גם בקרב נשים מהוגנות בעולם המודרני.
בשנות ה-70 כבשו את העולם נעלי הפלטפורמה הגבוהות והמצועצעות להחריד. נשים אז הלכו על נעליים גבוהות במיוחד ובאופרת הרוק "טומי" הופיע הכוכב של התקופה, אלטון ג'ון, בנעלי פלטפורמה בגובה עצום.
כיום, כמעט ואי אפשר לדמיין אישה אלגנטית ומטופחת, היוצאת בערב ללא נעלי עקב. גם כשברור שאינן נוחות וחלקן אף יכולות לגרום לבעיות בריאות, נעלי העקב הן ה-Go to של האופנה הנשית בבחירת נעלי ערב.
הנה תולדות נעלי העקב:
https://youtu.be/Xput-89ELJo
מדריך להליכה בנעלי עקב:
https://youtu.be/W6QqCi_aBg8
האם ילדות בגיל 7 צריכות לנעול נעלי עקב? (עברית)
https://youtu.be/gnNaPXaSUII
גבר שהחליט לבדוק איך זה לנעול נעלי עקב:
http://youtu.be/TgT4xG1FGd4
ואחד אחר שניסה זאת במשך יום שלם:
http://youtu.be/ylNy3cM12tA
כפות רגליים
נעלי העץ (Clog), קבקבים עשויים מעץ צפצפה, הם סמל לאומי בהולנד ומסימני ההיכר של ההולנדים. מדובר במסורת הולנדית בת מאות שנים. במקומות רבים ניתן עדיין לראותן בשימוש יומיומי, במיוחד באזורים הכפריים ובאתרי התיירות.
הקבקבים ההולנדיות נולדו כדי למנוע את הרטבת כפות הרגליים אצל החקלאים ההולנדיים. האדמה בהולנד היא בוצית ורטובה והחקלאים שבאים במגע יומיומי עם הקרקע הרטובה נהגו להשתמש בקבקבים העשויים עץ צפצפה מיוחד, עץ שאינו חדיר למים, כדי לעבוד בצורה נוחה ויבשה.
יתרון נוסף לקפקפי העץ של החקלאים ההולנדים הוא בשמירה על כף רגלו של החקלאים מפני דריכה של הפרות שאותן הם חולבים ומטפלים בהן.
הולנדי ממוצע לא ינעל את קבקבי העץ ביומיום ובעיר כנראה שבכלל לא. נעלי העץ ההולנדיות נשמרות רק לאירועים מיוחדים וחגיגות מסורתיות.
את הקבקבים יוצרים בשתי שיטות עיקריות. בעבודת יד השיטה היא לפסל את החלק הפנימי, החור של הקבקב, במפסלת ביד. המפסלת למעשה יוצרת את החור בתוך הנעל החיצונית שיצר האמן בגזר עץ שנכרת בגיליוטינה ידנית. אמן נעליים יוצר בעבודת יד בממוצע כ-5 זוגות של קבקבים ביום עבודה.
כמובן שהצביעה והקישוט הן פונקציה של סוג הנעל ומטרותיה. נעל חקלאית תהיה פחות מסוגננת ומושקעת, בעוד שנעל ייצוגית תהיה מקושטת מאד.
#איך מייצרים קבקבים הולנדיים בימינו?
בשיטה המודרנית להכנת קבקבים הולנדיים חותכים ומעצבים את החלק החיצוני של הקבקב מגזרי עץ שנחתכו בגיליוטינה והוקצעו במקצוע. לאחר מכן משרים את העץ במים במשך 4 שעות וכך מרככים אותו. אז משמשת מכונה לעיבוד חיצוני של צורת הנעל, באמצעות שבלונה, בצורה שמזכירה שכפול מפתחות.
בשלב הבא נכנסות הנעליים למכונת כרסום שמעצבת את החלק הפנימי של הקבקב. המפסלות שבמכונה מסתובבות במהירות גבוהה ומבצעות את הכרסום במהירות. הצביעה והקישוט נעשים בדרך כלל בשילובים משתנים של אדם ומכונה, בהתאם למפעל.
מפעלים ובתי מלאכה קטנים שכאלה מייצרים עד 100 זוגות ביום, בעוד שמפעלים המצוידים במכונות ממוחשבות מייצרים אלפי זוגות קבקבים ביום.
הנה סיפורן של נעלי העץ מהולנד:
https://youtu.be/lwF6mJSwgpo
ההולנדיות נהגו אפילו לרקוד בקבקבי העץ ההולנדיים:
https://youtu.be/a3lkTZ49ejU
אמן מייצר ביד את הנעליים המסורתיות של ההולנדים:
https://youtu.be/V60N53qsjVw
וכך מייצרים את הנעליים של ההולנדים במפעל ממוכן:
https://youtu.be/Spd0qcljurs
מוזיאון נעלי העץ ההולנדיות, עם הסבר ששווה לבחון:
https://youtu.be/FWdvUdzszvw
נעלי "אול סטאר" (Converse All Star) נולדו בתחילת המאה ה-20 במפעל קטן בבוסטון שבארצות הברית, בשם קונוורס.
המפעל שהתמחה בנעלי גומי עלה על רעיון מקורי. ב-1917 נוצרו הנעליים הללו, עם סוליית גומי וחלק עליון עשוי בד קנווס חזק. הן היו אז שחורות בלבד, קצת כמו הצבע של רכבי הפורד טי, שנודעו בהיותם שחורים בלבד.
מ-1923 הן החלו לשאת את הטלאי העגול עם שמו של שחקן הכדורסל האמריקאי צ'ארלס ("צ'אק") טיילור. הוא היה למקדם המכירות שלהן והפיץ אותם בכל רחבי ארה"ב, כשלימד והדריך רבים בטכניקות הכדורסל שלו.
אז גם נוספה חתימתו של צ'אק טיילור לנעליים והן הפכו רשמית לאגדה. טיילור גם נתן עצות טובות ששיפרו את הנעליים והן הפכו לנעלי הספורט המצליחים בכדורסל ובספורט האולימפי של אמריקה. אחרי מלחמת העולם השנייה נעלו אותם 90% משחקני הכדורסל האמריקאים!
בשנת 1966 החלו לייצר את נעלי האולסטאר בצבעים רבים ובגזרות בגבהים שונים. הן הפכו יותר ויותר מצליחות ועברו את המכירות של 800 מיליון זוגות נעליים, מה שהפך את האולסטאר לנעליים הנמכרות ביותר בהיסטוריה.
הנה ההיסטוריה של נעלי אולסטאר:
https://youtu.be/3HA1yGIXF34
היתרונות של האולסטאר הקלאסיות:
https://youtu.be/Rhus2Py0iMU
האולסטאר בין ובראש נעלי הספורט המצליחים:
https://youtu.be/iBtueK-5p_Q
נעליים חכמות (Smart Shoes) הן מכשירי IOT (אינטרנט של הדברים) שכמו כל המכשירים הללו מושתלים בהן שבבים וחיישנים.
רכיבים כאלה מאפשרים לאגור ולנתח מידע או לשדר אותו דרך האינטרנט, כדי לבצע משימות ייעודיות. נעלי ספורט חכמות יודעות להעביר מידע ספורטיבי ונעליים חכמות אחרות מעבירות מידע על התנהלות במהלך היום.
באחרות ניתן להחליף את העיצוב, דרך אפליקציה השולטת במסכי הצד שמוטמעים בצידי הנעליים.
נעלי לצ'אל שפותחו בהודו מחוברות למפות מקוונות ומסייעות לעיוורים להגיע ליעדם. הן עושות זאת באמצעות רטט או איתות בכל פניה והכוונה לכיוון הנכון.
בנעלי Glagla יש חיישנים ושבבים שסופרים את הצעדים במהלך היום, מודדים את חום הרגל ומחממים אותה במידת הצורך, מחשבים את שריפת הקלוריות ועוד.
את מדרסי DigitSole החכמים ניתן לשים בנעליים הרגילות והם עושים דברים דומים - אבל עם הנעליים הרגילות שאתם אוהבים או אוהבות כל כך.
כיום פותחו אפשרויות רבות להרכבת מעגלים ואלקטרוניקה של מחשוב לביש מבוסס ארדואינו, המולבש על נעליים רגילים והופך אותן חכמות בפעולות שונות. כך שהוכנה, כמו אצלנו בני האדם, נרכשת וניתן לרכישה וליצירה עצמית - עם אוטודידקטיקה טכנולוגית של ימינו.
הנה קונספט הנעליים החכמות:
https://youtu.be/BHdIz-FeMQ8
כמה דגמי נעליים חכמות:
https://youtu.be/P0ipdsPMxe4
בעקבות הנעליים החכמות של לצ'אל לעיוורים פיתחו גם מייקרים מעגלים שהופכים נעליים רגילות לחכמות:
https://youtu.be/b2JgTbAGM70
שיתוף פעולה חכם של נייקי ושיאומי:
https://youtu.be/9JMIfJ4Oz5o
נעלי DigitSole המשנות טמפרטורה לבחירת הנועל:
https://youtu.be/sQLjDUyJUqs
ומדרסים חכמים שלהם שמשדרים נתונים על הצועד איתם:
https://youtu.be/mPgSntJwHwE
