לרוב מוגדרת הכָּרִיזְמָה (Charisma) כתכונה של אנשים בעלי קסם אישי, יכולת שכנוע מצוינת ותקשורת בין-אישית מעולה, כמעט מגנטיות שסוחפת אחריהם אנשים.

אצל מנהיגים כריזמטיים מטרותיהם, כוחותיהם ונחישותם יוצאת הדופן היא תכונה ייחודית של מנהיגים שמבדילה אותם מאחרים. תכונה חיובית ומשכנעת זו גורמת לרבים אחרים לרצות להיות מונהגים על ידי המנהיג הכריזמטי.

מאפיינים מנהיגותיים כמו חזון מרשים יכולים להוביל תומכים לתוצאות התנהגותיות כמו מחויבות, הקרבה עצמית וביצועים גבוהים -בשירות המנהיג.

פחות מיסטית היא היכולת הגלומה בכריזמה, זו שקשורה לאישיות מקסימה וצבעונית, למשיכה, לנוכחות והשפעה על אחרים, למשל כמו זו שמוצגת על ידי מנחי תוכניות אירוח בטלוויזיה.

המילה "כריזמה" באה מיוונית, שפה בה משמעותה היא "מתת-אלוהים", הגלומה ביכולת המיוחסת לצפות את העתיד או אפילו לחולל ניסים. כיום נתפסת הכריזמה אצל מנהיגים, ככזו שמאפשרת לאדם להשפיע ולשלוט בסובבים אותו. מנהיגים בעלי כריזמה נתפסים כמי שכוחותיהם ונחישותם יוצאת הדופן מבדילים אותם מאחרים.

יש הגדרות קיצוניות עוד יותר לכריזמה, כמו זו של מקס ובר, שגורסת שהמנהיג הכריזמתי מסוגל להשרות בקרב המונהגים שלו תחושה שהוא בעל תכונות על-טבעיות. יש הגדרה שלפיה המונהגים רוחשים למנהיג הכריזמתי כבוד ואפילו סגידה והוא משרה עליהם ביטחון רב.

בשימוש כללי וחברתי, כריזמה של מישהו פירושה שהוא בעל אישיות מקסימה וצבעונית, דבר שאפשר לא פעם לראות אצל מנחי תוכניות אירוח בטלוויזיה.


מהי כריזמה?

https://youtu.be/4E7BrQ-X-no


ההבדל בין קסם לכריזמה:

https://youtu.be/wulTU9cLoxo


מהי כריזמה ואיך אפשר ללמוד אותה:

https://youtu.be/RkMUpO-3gUQ


רוצים להיות כריזמתים? (עברית)

https://youtu.be/ydapQ8vmrhU

קזנובה הוא הכינוי המוכר של ג'קומו ג'ירולמו קזנובה. הוא היה סופר והרפתקן איטלקי שניחן בקסם ובכריזמה ששבו את ליבן של נשים בכל מקום שבו ביקר. הוא גרם לנשים ליפול שבי בקסמיו ואפילו התפרנס מכך. השם קזנובה הפך לסמל של רדיפת נשים וחייו היו אמנם קודש לאהבה, אבל גם לשערוריות והוללות לא מוסרית.

קזנובה התפרנס ממקצועות שונים, כמו חייל, מרגל, מטיף ומוזיקאי. הוא עסק גם במשחקי קלפים ואפילו היה אלכימאי. בצעירותו הוא גורש מסמינר לכמרים ובכך ניתן האות לחייו השערורייתיים, אבל הוא קנה את עולמו בהיסטוריה כסמל לכובש נשים מצליח.

קריירת הריגול הקצרה שלו היתה בין השנים 1774-1782, כששהה בוונציה וריגל בשביל האינקוויזיטורים של העיר. הוא לא תעד אותה כיוון שיומנו המפורסם, זה שבזכותו יצא שמעו בכל העולם, הסתיים בשנה שבה הגיע לשם. הוא סולק מהעיר לבסוף, לאחר שהואשם בעלילה שהפיץ על אחד מאצילי העיר.


הנה קדימון לסרט על קזנובה:

http://youtu.be/rSt1NFGgVUs

ישו היה יהודי שחי בארץ ישראל בתקופת בית שני. למעשה שמו היה ידוע, הטייה של השם המוכר יהושוע. פרטים בהמשך.

ישו פעל כנביא בגליל וביהודה. הוא עצמו לא השאיר כתבים וישנו מעט מאד מידע עליו, שמקורו אינו בדת הנוצרית. למעשה, היחיד שהזכיר אותו ושלא השתייך לנוצרים הוא ההיסטוריון הרומי יוספוס פלאביוס.

לידתו של ישו הייתה כיהודי ולאורך כל חייו הוא חי כיהודי. הוא היה משוכנע שהוא המשיח שנשלח אל היהודים. הרומאים הוציאו אותו להורג בצליבה. איש לא יכול היה לשער שמותו יהיה תחילתה של דת חדשה, הנצרות.

הנוצרים רואים בו את משיח העם היהודי וטוענים שמותו בייסורים כיפר על עוונות כל בני-האדם. בהמשך הזמן התפתחה באמונה הנוצרית תפיסה שלפיה ישו היה גם בנו של אלוהים.

ואם סיפרנו מעט על ישו, חשוב להיות הגונים ולומר כאן שבשום תרבות או מדינה לא נקרא כך האיש. ג'יסוס או חסוס בספרדית, הם שמות אירופיים לישוע. השם ישו נולד ביהדות כסוג של קללה, תגובת נגד לשנאה הקתולית כלפי היהודים, על טענת הסגרתו בידי אחד מהם, יהודה איש קריות.

כך או כך, השם "ישו" נובע מראשי התיבות המגונים והפוגעניים של "ימח שמו וזכרו". באיסלאם למשל, פגיעה כזו בשמו של מוחמד הייתה עילה למלחמת דת. במציאות חייו ישוע נולד ומת יהודי ואין סיבה אמיתית לקלל אותו.

אם יש את מי להאשים במשהו זה את מי שהסיתו כנגד היהודים בתקופות חשוכות שלא היינו רוצים לשוב אליהן.


סרטון על מותו ישו ותחילת הנצרות והאשמה שהוטלה על היהודים:

http://youtu.be/lw_dutxchss


הסיפור הנוצרי של לידתו של ישו ליוסף ומרים היהודים:

http://youtu.be/FKBAhyvFp7Y


היסטוריונים רבים מנסים לגלות מה עבר ישו ב"שנים האבודות", בין גיל 12 ל-30:

https://youtu.be/Rxkz_ygndLU


כיום מאמינים נוצרים רואים בכנסייה הזו את מקום קברו של ישו:

https://youtu.be/t9GU_e6Pn28


והפרק על הורדוס וישו בסדרה ההיסטורית (עברית):

https://youtu.be/mPJT9M9aBes?t=21m49s?long=yes

ג'ון קנדי היה הנשיא ה-35 של ארה"ב ואחד הצעירים שבנשיאים, אבל לפני הכל הוא היה ונשאר הנשיא המודרני הראשון. עד אז שלטו בדמוקרטיות אנשים מבוגרים, שלא לומר זקנים. אחריו המנהיגים הצעירים הלכו ותפסו את מקומם בתור מנהיגי הדמוקרטיות והצעירים הפכו למנהיגי ובעלי העולם.

הוא היה בנשיאות משנת 1961 ועד שנרצח בנובמבר 1963 ועל אף שנשיאותו היתה קצרה מאד, הוא נחשב לאחד הנשיאים הגדולים בארה"ב. ילד חולני שהיה לגיבור מלחמה, הנשיא הראשון שניצח בטלוויזיה ובזכותה גם במירוץ לנשיאות, נשיא צעיר ויפה תואר שגבר על אויבים מבחוץ ונלחם בגזענות בארצו ושילם על כך בחייו.

בשנת 1961 הציב קנדי לארצות הברית יעד נועז ושאפתני: להנחית אדם על הירח ולהחזירו בשלום, עד סוף העשור. תכנית החלל האמריקנית הגשימה את היעד ב-20 ביולי 1969, כשחללית משימת אפולו 11 נחתה על פני הירח. תוך כדי פיתוח תחום החלל, קידמה תוכנית החלל פיתוחים בתחומים טכנולוגיים רבים נוספים דוגמת אלקטרוניקה, תקשורת, מיחשוב אווירונאוטיקה. היא השפיעה רבות על החינוך והתרבות האמריקניים והייתה מקור להשראה לעולם כולו.

בעת "משבר הטילים" בקובה, הוכיח קנדי מנהיגות ותבונה בפתרון בדרכי שלום וללא מלחמה, של משבר חמור עם בריה"מ. ניהול אחר של המשבר בין המעצמות עלול היה להביא למלחמת עולם גרעינית וחמורה מכל קודמותיה. בניווט המשבר הוא הראה מנהיגות, יכולת קבלת החלטות וניהול משברים, שהעמידו אותו עם הטובים שבמנהיגי האומות בהיסטוריה.

קנדי גם אחראי למשפט האזרחי הנכון "אל תשאל מה מדינתך יכולה לעשות עבורך, שאל מה אתה יכול לעשות עבור מדינתך!".


הנה הנאום שבו הכריז קנדי שארה"ב לוקחת על עצמה להגיע לירח, לא בגלל שזה קל אלא בגלל שזה קשה:

http://youtu.be/g25G1M4EXrQ


דרכו של קנדי בפוליטיקה:

http://youtu.be/zJeNz0c2xBo


על חייו של ג'ון קנדי:

http://youtu.be/ZMdPtBXX4Ak?t=7s


קנדי היה קרוב מאד למרילין מונרו, כוכבת הקולנוע של התקופה, ששרה לו כאן "יום הולדת שמח":

https://youtu.be/jfQtfw8U06g


הרגע המרגש שבו הזדהה עם תושבי ברלין, על אף שהיו שאמרו שהוא סופגניה...

http://youtu.be/IxAL-M2SdAU


ועד סופו הקשה ברצח אל מול פני האומה כולה:

https://youtu.be/iynPkBEE0wE


סרט תיעודי על ההיסטוריה הטראגית של קנדי ומשפחתו:

https://youtu.be/N-SyvKgRuNA?long=yes


וסרט תיעודי על המנהיג הצעיר ששינה את העולם בזמן קצר כל כך ונרצח:

https://youtu.be/41CYcn2Z2CE?long=yes

שאלת ההצטרפות לכתות היא שאלה שמעסיקה חוקרים, פילוסופים ופסיכולוגים כבר שנים רבות ופשוטה ככל שהיא נשמעת, התשובה שלה מורכבת ועמוקה הרבה יותר ממה שנדמה. הכת היא לא סתם קבוצה מוזרה או מאגר של אנשים מתבודדים. היא פונה לצרכים האנושיים הבסיסיים ביותר - הצורך בשייכות, משמעות, ביטחון והכוונה בעולם לעיתים מורכב ומבלבל.

הרבה אנשים מגיעים לכתות לאחר תקופות קשות בחייהם, כשהם מחפשים נקודת אחיזה. מי שעבר אובדן משפחתי כואב, גירושין או שברון לב, לדוגמה, עלול להרגיש שהחיים איבדו מהצבעוניות והמשמעות שלהם. ברגע כזה של חולשה, כת שתציע "מסלול ישר" או פתרון פשוט לבעיות חייהם, נראית כמו מנוחה לנפש. הדבר דומה לטיפוס על סלע קשיח כשאתה מוצף במערבולות.

למי שמצוי במצב נפשי או רוחני קשה, הכת עשויה להרגיש כמו סלע יציב שניתן להיאחז בו. מנגד, ישנם גם אנשים צעירים שמרגישים בודדים בחברה המודרנית, המשדרת ערכים אינדיבידואליסטיים ולעיתים קרובות מביאה לתחושת ניכור. עבור אנשים כאלה הכת היא כמו משפחה שנבחרה, קהילה שמספקת מקום חם וחברתי, ביחד עם תחושת שייכות לעומת הבדידות שבחוץ.

הרצון להיות חלק ממשהו גדול ומשמעותי הוא מניע חזק במיוחד. כתות לעיתים מקרינות על חבריהן תחושת ייחודיות מיוחדת, תחושת נבחרות שונה מהסביבה הכללית.

המנהיג, לעיתים קרובות אדם עם כריזמה ומסוגל לגעת בנקודות כה אישיות ורוחניות, נותן לחברים תחושת ביטחון מוחלטת. הוא מציע הסברים פשוטים וברורים למה שקורה בעולם, עוזר לסדר את הכאוס הרגשי והפסיכולוגי שמלווה את החיים המודרניים.

בהמשך יש כמובן גם את השיטות שבהן משתמשות כתות כדי לשמור על ההמשכיות והשליטה, כמו בידוד מהסביבה, שליטה באינפורמציה, אינדוקטרינציה (הנחלה של דעות, עמדות, רעיונות, אמונות או השקפת עולם) ואפילו תלות רגשית ופיזית.

סיפורו של האני, צעיר שנכנס לכת בעקבות חיפוש אחר משמעות בחייו, הוא דוגמה לכך. הוא הגיע לכת לאחר שסיים שירות צבאי והרגיש אבוד בלי מטרה ברורה. בתוך הקבוצה הוא מצא חברים, סדר חיים וערכים שסיפקו לו מסגרת בטוחה. באותה תקופה הוא לא הבין שפספס את תחושת השוויון והבחירה החופשית שבהם הוא מאמין באופן טבעי ודי מהר נוצרה אצלו תלות במנהיג ובקהילה.

עם זאת, למי שחוצה את גבולות הכת ולומד על שיטות הפעולה שלה, ברור שהן פועלות על מספיק נקודות תורפה אנושיות ואין פרופיל אחד של "האדם שמצטרף לכת". יש אנשים חכמים, אישים יצירתיים ואידיאליסטים שנמשכים אל הקהילות הללו, בחיפוש אחר פתרון רוחני שונה מהמקובל.

בארצות שונות מצאו שאפילו אנשים משכילים ומעמיקים יכולים להיות קרבנות למנגנונים של כת, במיוחד בזמנים של משברים אישיים או חברתיים.

בין אם זו בדידות, חוסר מטרה או כאב רגשי, הכת היא למעשה סוג של פתרון מורכב לבעיות שהחברה המודרנית לא תמיד מצליחה לתת להן מענה טוב. היא פונה ישירות אל הצורך האנושי היסודי להיות חלק ממשהו משמעותי, משהו שאולי בחיים הרגילים נדמה לנו כבלתי נגיש. יחד עם זאת, יש לזכור כי מחיר הפשטות והביטחון הזה הוא לא פעם אובדן חופש אישי, שליטה חיצונית ולעיתים אף פגיעה אנושית קשה.

כלומר, אנשים מצטרפים לכתות כי הן מציעות משהו שרבים מהם מחפשים, כמו משמעות, קהילה וביטחון. אבל תמיד חשוב לזכור ולוודא שמחיר ההצטרפות לקבוצה חברתית לא יהפוך למעגל של שליטה ומניפולציה, שיכול להכביד על חיי האדם במידה שלא תאומן.

עוד על מנגנוני ההשתלטות הללו בתגית "כת".


כך הכתות מושכות אליהן חברים חדשים (מתורגם):

https://youtu.be/kB-dJaCXAxA


הסיבות שחברי כתות מנו שהביאו אותם להצטרף לכת:

https://youtu.be/jFCLFfz_pz0


איך תזהה שהתחברת לכת?

https://youtu.be/EukUyGCw8RU?long=yes


כך פועלים מנהיגי כתות:

https://youtu.be/WMgA_stKgKw?long=yes


והרצאת טד של חברת כת לשעבר:

https://youtu.be/fa7uN2vo6rc?long=yes

דמגוגיה (Demagogue), שמשמעותה ביוונית "הנהגת העם הפשוט", היא צורה אפלה של פניה לרגשות ההמון במקום לשכלו.

הדמגוגיה, בעברית "מַלְהִיגוּת", נעשית בשלהוב, פנייה לרגשות נמוכים ועידוד יצרים אפלים ונמוכים. בין שיטות השכנוע המשמשות את הדמגוג יש עיוות של המציאות, אמירת שקרים במטרה להשפיע רגשית, הפרחת דברים חלולים וריקים מתוכן, פנייה לרגשות נמוכים על ידי האשמת שעיר לעזאזל, ציון של עובדות המשרתות את צרכי הדמגוג ורק אותן, הבלטת סכנות במטרה לעורר פחד ושימוש בכשלים לוגיים אחרים.

המילה demagogia עצמה מגיעה מיוונית עתיקה ופירושה "הנהגת העם הפשוט". הדמגוג הוא מנהיג האספסוף, מנהיג ההמון. לא פעם הדמגוג הוא אדם כריזמטי שמשתמש בדמגוגיה כזו בשביל לרכוש כוח ותמיכה פוליטית, כמו מוסוליני באיטליה.

הדמגוגיה נולדה בערי-המדינות של יוון העתיקה. כבר באתונה הקלאסית היא קיבלה משמעות שלילית ולצערנו היא ממשיכה לשגשג עד היום.

אחד הדמגוגים הראשונים בהיסטוריה היה קליאון (Cleon) מאתונה. הוא פעל במאה ה-5 לפני הספירה ובאמצעות האשמות במעילה בכספי ציבור הצליח להפיל את המנהיג היווני הגדול פריקלס (Pericles). הטכניקה שלו הייתה פשוטה ומזכירה דמגוגים של ימינו - הוא הציג את עצמו כנציג העם הפשוט הפועל מול האליטות המושחתות, גם כשהוא עצמו היה חלק מהממסד.

ברומא לקח יוליוס קיסר (Julius Caesar) את הדמגוגיה לרמה משלו. יוליוס הבין שיותר מהסברה של מדיניות כלכלית מורכבת עדיף לו להציף את עניי רומא במשחקי גלדיאטורים מפוארים וחלוקת דברי מזון. הנוסחה הזו הפכה כה מוכרת שהמשורר הרומי יובנליס (Juvenalis) טבע עליה את הביטוי המפורסם "לחם וקרקסים".

כיום, בעידן תקשורת ההמונים, יש שיטות חדשות לדמגוג המצוי. הצגת נתונים חלקיים, ביטול של נורמות וכללים, יצירת רעש מכוון בדיונים - במטרה להתגבר בקולו על התלבטות מנומקת של מתנגד, עידוד פופולריות של דעות פנאטיות בציבור ועוד.

ידועים דמגוגים שונים בהיסטוריה, כולל אצלנו, אבל בין הדמגוגים המפורסמים שבהם בולטים בתקופה המודרנית אדולף היטלר והסנטור האמריקאי ג'וזף מקארתי.

מסוכנים במיוחד הם הדמגוגים הפוליטיים העקביים והמוכשרים. נבחרים כאלו עלולים להגביר את הקיטוב החברתי והפוליטי ואף להוביל להרס של דמוקרטיות, על ידי ביצוע הפיכה עצמית בפירוק האיזונים והבלמים והפרדת הרשויות.

כך עובד הדמגוג (עברית):

https://youtu.be/EAYlqbWMVlo


והנה כל הדמגוגיה (עברית):

https://youtu.be/ORgRve-xprA


פופוליזם ודמגוגיה:

https://youtu.be/oyBKzVqnIvQ


ודמוקרטיה מול דמגוגיה:

https://youtu.be/_1CjYBSVY2g

כל ילד מכיר את הילדים המקובלים האלה, שילדים אחרים נוהים אחריהם ועושים את רצונם. אולי יפתיע חלק מכם אבל גם למבוגרים יש אנשים כאלה. הם מושכים להקשיב להם ומשפיעים על אנשים רבים ולא פעם מצליחים ממש לשלוט בבני-אדם. לא פעם זה מסתיים בכך שהם יוצרים כת, שסובבת סביבם ומונהגת על ידם.

כת (Cult) היא קבוצה שהתרכזה סביב אישיות או רעיון כלשהו והפכה לקבוצה סגורה. פעילויות סגורות ופולחניות אינן אסורות מבחינת החוק, אך לא פעם הופכת הקבוצה הסגורה והמעניינת לכת הרסנית, המנצלת את חבריה וגורמת לרבים מהם לנזקים נפשיים, כלכליים ואפילו פיזיים. כתות כאלה הן מחוץ לחוק וחשוב לזהותן לפני שנסחפים אל תוכן והופכים לחברים שחייהם הולכים ונהרסים.

אם קבוצה מכתיבה לחלוטין את דרך ההתנהגות, הרגשות והחשיבה של חבריה, אם היא מרחיקה חברים בה ממשפחתם והופכת אותם תלויים בה, לוקחת מהם כסף ומטפחת מנהיג המקבל זכויות, כסף ושליטה בגורל החברים, די סביר שהיא הופכת לכת.

כדי למשוך מגויסים חדשים, מקפידות כתות להסתיר מהחברים החדשים והעתידיים שלהן את האופי והמטרות האמיתיות שלהן. הן עושות זאת על ידי פעילויות שיווק וגיוס שמוליכות שולל את המועמדים ומפתות אותם להצטרף. הם חשים שהם בדרך למעלה, להגשמת המטרות ושיפור האישיות, בזמן שהכת תלך ותסחוף אותם למעמקי הניצול והתלות בה.

כתות משתמשות בשיטות שונות של שליטה, כדי להפוך אנשים חדשים לחברים צייתנים וכנועים. בדרך כלל הן מבדילות את עצמן ואת המנהיגים שלהם מהנורמות ומהתפיסות החברתיות המקובלות. הן פוגעות בתא המשפחתי של חברי הכת ובערכי המשפחה המקובלים, שכן הכת מתיימרת להחליף את המשפחה ולהיות המשפחה החדשה של חבריה.

הכתות נוהגות גם לאמץ מנהגים רוחניים שונים הנראים חוקיים, אך מפעילות שיטות פסיכולוגיות שנוקט מנהיג הכת, כדי להרחיק את המצטרפים מהחברה שמסביב וליצור להם זהות חדשה, כזו שתאפשר לו לנצל ולשעבד אותם לטובתו ולטובת רווחיו האישיים, אם זה רווח כלכלי, רווח של מעמד, כבוד וכדומה.

מנהיגי כתות יוצרים תחושה אהבה ללא גבולות כלפי החברים החדשים. לצד זה הם משתמשים באמצעים פסיכולוגיים כדי ליצור אצלם תלות וחולשה, דורשים שיתוודו בפניהם על "חטאים" שעשו או אפילו רק חשבו, מחדירים אצלם פחד מעזיבת הכת או מערעור על דרכה, משתמשים במידע שקיבלו מהם כדי לתמרן ולנתק אותם מהעולם החיצוני וממשפחתם ושולטים בממדים שונים של אישיותם, משליטה במחשבות, הרגשות, וההתנהגות שלהם.

לצורך כל זה משתמשים מנהיגי כתות בטכניקות שליטה נוספות, כמו הלשנות, קירוב הוותיקים, הסתרת מידע מהחדשים, שיחות ארוכות עם המנהיג או עם בכירי הכת ועוד. כל אלו מביאים את המצטרף לשנות בהדרגה את זהותו ולהפוך לחבר שתלוי בקבוצה לחלוטין ולא מרגיש עד כמה הוא מנוצל ומשועבד לה.


הנה הכתות ואיך הן מושכות מאמינים (מתורגם):

https://youtu.be/kB-dJaCXAxA


כך כתות שולטות בחבריהן:

https://youtu.be/6xKUqTdNPDM


עדות של מי שהייתה חברה בכת על חלק ממה שעברה (עברית):

http://youtu.be/my2_rSBqL_A?t=2s


כמה כתות היסטוריות מוזרות, אכזריות ומופרכות:

https://youtu.be/lptW0sWALhE


10 כתות שעדיין פעילות עד היום:

https://youtu.be/_HQM5WaqfUs?long=yes


ודיון שמסביר על הכתות, איך להימנע ואיך לסייע למי שנקלע לכת:

http://youtu.be/uLGSh0LE7yg?t=4s?long=yes

משה דיין היה מהמנהיגים הפופולריים והכריזמתיים בישראל ובעולם. לפני קום המדינה הוא היה ממפקדי "ההגנה". כשצה"ל הוקם דיין הפך למפקד ובהמשך התמנה לרמטכ"ל הרביעי של צה"ל ומי שפיקד עליו במבצע קדש.

במלחמת ששת הימים הוא מונה לשר הביטחון, ממש לפני המלחמה. מינויו הפיח רוח קרב בלוחמים ורבים רואים בשינוי הזה את אחד הגורמים לניצחון הגדול על כל צבאות ערב.

בעקבות הניצחון הפך דיוקנו של דיין לאחד המפורסמים בעולם. שמו נישא בפי כל, כאחד מגדולי המצביאים בעולם. הרטייה שעל עינו, שריד לפגיעה בקרב ישן בסוריה, הפכה אותו לדמות מזוהה בכל מקום ופניו של דיין היו לאייקון עולמי.

במלחמת יום הכיפורים היה דיין שר הביטחון ואחרי המלחמה הוא היה מאלה שהמחאה הציבורית דרשה את התפטרותם. לבסוף כך אכן קרה.

ב-1977, לאחר שהליכוד עלה לשלטון, הפך משה דיין לשר החוץ בממשלתו של מנחם בגין והוא היה מהדוחפים להסכם השלום עם מצרים.


הנה סיפורו של המנהיג עם הרטייה (מתורגם):

https://youtu.be/d-9BFZgaEwU


ראיון עם משה דיין במהלך מלחמת ששת הימים:

http://youtu.be/rlSqLUVkkCk


סרטון רוסי שמציג את הישגי מלחמת ששת הימים כנצחון של דיין על נאצר:

http://youtu.be/1YGB-378V74


סרטון אופייני מהתקופה - כך ראו את משה דיין בעולם:

http://youtu.be/c-0iaRKt1dc


ותכנית חינוכית על דמותו של משה דיין (עברית):

https://youtu.be/y-nOlORmiTM?long=yes

ברק אובמה, מי שלימים יהיה נשיא ארצות הברית, הוא אחד מהנואמים הטובים בהיסטוריה. מדובר באדם שהוא נואם בעל כישרון טבעי. אוראטור קוראים לאדם כזה, כלומר אדם שהוא נואם מומחה.

בקמפיינים הפוליטיים שלו נאם אובמה נאומים רבים, אבל כל המומחים מסכימים שנאום אחד היה הנאום המשפיע והחזק שנתן בחייו.

זה היה הנאום של הסנטור הצעיר אובמה, בחור שמרבית המצביעים בועידת המפלגה הדמוקרטית בשנת 2004 כלל לא הכירו ולא ידעו עליו דבר. בו הוא הציג את הניתוח שלו והדרך שבה הוא רואה את אמריקה.

אבל הוא הפליא להציג בנאום שכתב את עצמו ואת סיפורו שלו, סיפור ייחודי של בן לאב מאפריקה ולאם מאמריקה. הוא נגע בחלומות של הוריו על ארצו כמשולבים בסיפור המופלא של אמריקה עצמה וכעוברים מהוריו שלו אל שתי בנותיו.

הוא אמר שם, בין השאר, את המשפט המכונן:

#"זו הגאונות האמיתית של אמריקה. אמונה. אמונה בחלומות פשוטים, התעקשות על ניסים קטנים. ואחיי האמריקנים, דמוקרטים, רפובליקנים, עצמאיים, אני אומר לכם הלילה: יש לנו עוד עבודה לעשות!"

("That is the true genius of America, a faith. A faith in simple dreams an insistence on small miracles. And fellow Americans, Democrats, Republicans, Independents, I say to you tonight: We have more work to do.").

בנאום הזה הוא הצליח למשוך את תשומת לב הבוחרים האמריקאים ולהפוך מאלמוני שחור למתמודד רלוונטי במרוץ לנשיאות, מי שיתחיל שנתיים אחר-כך מירוץ שבו יהפוך למתמודד שינצח ברוב מוחץ ויהפוך לנשיא, מהנערצים שאמריקה ידעה.

נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".



הנה הנאום של אובמה בועידת המפלגה הדמוקרטית ב-2004 וניתוח שלו:

http://youtu.be/OFPwDe22CoY


וכאן הוא עונה תשובה גאונית ודעתנית על המבקרים שאמרו עליו שרק במילים הוא טוב:

http://youtu.be/LgrL5NO07lI


ועדיין גם אובמה חושב תוך כדי נאום.. רק נואמים מצויינים יכולים להיות כל כך לא מושלמים. הנה יותר מ-7 דקות של השהיות מביכות, מתוך שלל נאומים:

http://youtu.be/Qp0hU1THjuc


והנאום המיתולוגי של ד"ר מרטין לותר קינג ג'וניור, שאי אפשר שלא להשוותו אליו:

https://youtu.be/I47Y6VHc3Ms

זה סיפור עצוב ולצערנו לא נדיר בשנות ה-60, עם ההתלהבות מסם ה-LSD, סם משנה תודעה אבל גם רוצח חיים, סם שהביא טימותי לירי לילדי הפרחים ולמוסיקאים של התקופה.

רבים לא יודעים שהתקופה הראשונה של פינק פלויד מאופיינת באופן ברור במוסיקה פסיכדלית מבית היוצר של סיד בארט (Syd Barrett), מנהיגה הראשון וכותב השירים הראשי של מי שתהיה הלהקה המובילה ברוק המתקדם בעשור הבא.

בארט, ילד מוכשר ואוהב מוסיקה ואמנות, התייתם מאביו והתחבר בצעירותו לרוג'ר ווטרס, גם הוא יתום מאב וגם הוא מעריץ של אמנות מוסיקה וספרות הביט. היה איתם גם חברו לכיתה ולמוסיקה של בארט, דיוויד גילמור, שכמו כולם אהב את בארט החברותי והכריזמטי.

למעשה הקימו רוג'ר ווטרס ושני חבריו ללימודי האדריכלות את מי שתהיה "פינק פלויד". לא היה להם סולן וסיד שעבר ללונדון, הצטרף כסולן ושינה את הריתם אנד בלוז שלהם למוסיקה שלו.

הוא היה יצירתי ומיומן, גאון מנצנץ של ממש, בתקופה בה היו המון כאלה. הסמים הגבירו את היצירה והיצירתיות שלו וסיד המיומן ידע לחבר אותם לסאונד ולפרפורמנס.

הוא זה שנתן ללהקה את השם פינק פלויד, על שם שני מוזיקאי בלוז אמריקאים שהוא אפילו לא שמע אבל אהב את הצליל של שמם, פינק הנדרסון ופלויד קונסיל.

כנגן, גם בהקלטות, בארט ניגן בסגנון חופשי ומשוחרר, אילתר המון, משך את הלהקה לחיפוש ולחקר של מוסיקה ניסיונית, אקספרימנטלית. הוא הרבה להשתמש באפקטים חדשניים, כמו קורוס, אקו דיסטורשן.

סיד בארט יהיה הכותב והמוביל באלבום הבכורה של פינק פלויד "The Piper at the Gates of Dawn" שיצא ב-1967 והספיק להוביל לפחות בחלק מהאלבום השני שלהם "A Saucerful of Secrets" מ-1968.

האלבום הזה הוקלט באולפני אבי רוד, כשבאולפן סמוך מקליטים הביטלס את סרג'נט פפר. שוב הייתה זו חברת EMI, מי שהימרה על הביטלס והצליחה בגדול, שגם במקרה של פינק פלויד ידעה לבחור נכון ולגדל לטווח ארוך מפלצת של מזומנים ומוסיקה מעולה ואיכותית.

כמו ג'ימי הנדריקס חקר בארט את השילוב של הדיסוננס והפידבק במוסיקה של ה"פינק", מה שהבליט בצליל לא שגרתי את הסאונד של הלהקה והמוסיקה שלה. הוא גם ישתמש באפקטים וסאונדים מהספריה הענקית של EMI, שתתאים ליצירתיות שלו כמו כפפה ליד.

גם הטקסטים שלו כללו הברקות לשוניות, כתיבה בסגנון של זרם התודעה וגם השפעות ספרותיות ויכולת סיפור (Story telling) שבהמשך תסייע לחברי הלהקה בדרכם לפסגת הרוק המתקדם.

אבל היה שם גם חלק אפל ותהום גדולה שהמתינה לו והוא צעד אליה, כמו רבים מענקי הרוק של התקופה. בארט קפץ "מטריפ לטריפ", השתולל על ה"מזון לתודעה", הסמים הפסיכדליים. בראשם ה-LSD שטימותי לירי פימפם לדור שלם.

הוא היה הר געש יצירתי, סופה סוערת של חקר וסקרנות, עם טקסטים ספרותיים משהו ומוסיקה פסיכדלית שמדביקה את הכל בחלומות. המוסיקה אולי השתפרה והייתה סופר מקורית ומבריקה, אבל בהדרגה הקשר של סיד למציאות הלך ונחלש ומחלת הנפש השתלטה עליו.

מצעיר ידידותי ואופטימי, מאוד מוחצן ומתחבר, החל בארט יותר ויותר להסתגר ולהיכנס למצבי רוח ודיכאונות. בשיר מהאלבום והסרט "The Wall", שתוציא הלהקה עשור ומשהו אחר כך, היא תשיר את "Comfortly numb", המתאר כוכב רוק שחווה את מה שסיד חווה אז במציאות - קהות חושים.

ההזיות והבלבול השתלטו עליו, הדיבור שלו הלך ואיבד הגיון והזיכרון בגד בו שוב ושוב. הצעיר החברותי הלך ושקע בדיכאון, שינויי מצב רוח, חרדות והתכנסות בתוך עצמו.

בהדרגה הלך בארט והסתגר בעולמו הפסיכדלי, הסתבך בהופעות בנגינה של שירים שגויים בזמן שירים אחרים. הופעות בוטלו, הוא סירב לנגן בשלב מסוים בגיטרה, עד שב-1968 הובילה התמוטטות נפשית לכך שבלחץ חבריו הוא נאלץ לפרוש מהלהקה שבראשה עמד.

הם פשוט הפסיקו לקחת אותו להופעות ולהקלטות. מנכס ומנהיג הלהקה הוא הפך לנטל ומטרד והם נאלצו לחתוך את זה.

הפינק פלויד עוד קיוו שהוא ימשיך לפחות לכתוב ולהלחין להם. אבל, שלא כמו הביץ' בויז, כשבריאן ווילסון פרש מהופעות אך המשיך לכתוב ולהוביל אותם בהקלטות, חבריו של סיד בארט נשארו ללא המנוע היצירתי ופורץ הדרך שלהם. הם עוד קיוו לפחות לקבל ממנו שירים, אבל הוא כבר היה בצד השני.

מחוץ ללהקה ובעזרת חבריו מהפינק פלויד הוא עוד ינסה להקליט סולו ולשמור על הקריירה. אבל הסם ומחלת הנפש המחמירה הלכו ובלבלו אותו והוא הלך והסתגר בביתו וכמעט לא יצא ממנו, במשך שנים רבות.

חברי הפינק פלויד, באופן מפתיע (או לא), המשיכו בלעדיו והפכו ללהקת הרוק המתקדם המצליחה בעולם. הם נשאו איתם רגשות אשם קשים והשתדלו לפרגן לו, במיוחד באלבום המופת שהוקדש לו, "Wish you were here". זה עם השיר האייקוני "Shine on you crazy diamond", בו קראו ליהלום המשוגע שהוא הפך להמשיך ולנצוץ.

לאחר שהפינק פלויד היו ללהקה מהמצליחות, אם לא המצליחה בעולם, התפרקו ושבו אחרי עשרות שנים לרגע להופיע בלייב אייד, בשנת 2006, הלך סיד בארט לעולמו, כתוצאה ממחלת סרטן הלבלב בה לקה.


הנה סקירה על סיד בארט ביום מותו:

https://youtu.be/xm2R7lNybGM


הופעתו המקורית:

https://youtu.be/jMOynjuAPvM


הקליפ שלו עם הפינק פלויד ב-1967 "See Emily Play":

https://youtu.be/7c0EDM-Yu9o


חברי הלהקה מדברים על מראהו לאחר שנות הסמים שלו:

https://youtu.be/uKCMSWbC9VY


"אמא מתילדה" עוד שיר מצוין שלו:

https://youtu.be/ahn_fVEF9e8


שיר אהבה שהקליט באלבומו מ-1970 אחרי הפרישה:

https://youtu.be/5tEYuJH_d-U


הקליפ של "המשך לזרוח, יהלום משוגע" שהקדישה לו הלהקה באלבום "הלוואי והיית כאן" וכאן מבוצע בהופעה ב-1974:

https://youtu.be/F9vJy7lDHzk?long=yes


והרצאה על LSD, על גורלו של בארט ובכלל (עברית):

https://youtu.be/ClJdgI_PHnE?long=yes

נפוליאון בונפרטה, הוא נפוליאון הראשון, היה קיסר צרפת. לרוב מכנים אותו פשוט "נפוליאון" (כמו מדונה או ריטה). הוא היה המצביא המהולל בתולדות צרפת ואחד מגדולי המצביאים בכל הזמנים.

הוא נחשב לאמן ההפתעה הצבאית. מצביא שידע לשער היטב מה האויב חושב ולהפתיע. בעיקר הוא התמקד בלשער מה האויב חושב שהוא לא יעשה ושלא הגיוני שמפקד כלשהו יעשה ואז עשה בדיוק את הלא צפוי ומפתיע את הצד השני.

ומנצח.

בתקופתו צרפת הפכה לאימפריה כובשת ורק פסע עמד בינו לבין שלטון על מרבית אירופה. היה אף שלב שהוא יצא למזרח התיכון, בשאיפה לכבוש גם את המזרח הרחוק. המקום שבו הוא נעצר היה העיר עכו. כשכתב את זכרונותיו הוא ציין ש"אם עכו הייתה נופלת בידי, הייתי משנה את העולם".

נפוליאון עלה לראשונה לשלטון בהפיכה, זאת לאחר קריירה מזהירה כאיש צבא מצליח. כשליט צרפת הוא התגלה כבעל כושר ארגוני מדהים, בעל כריזמה ומנהיגות מופלאה ומנהיג חכם.

מהר מאוד הוא מבסס את שלטונו בצרפת ומגלה שהוא איש ארגון ומנהל מעולה. בונפרטה הכניס סדר בצרפת המבולגנת של אחרי המהפכה הצרפתית והופך אותה למעצמה גם בשדה האזרחי והמנהלי.

אבל אז הוא יצא לכבוש את אירופה ואף הכריז על עצמו קיסר צרפת. גורלו השתנה כשבחורף הרוסי הקשה הוא נאלץ לסגת, הובס לראשונה ואיבד את מרבית צבאו.

ערים לחולשתו הזמנית, קואליציה של כל המדינות שהתנגדו לו התארגנה כנגדו במהירות וצבאות הקואליציה הביסו אותו והביאו לגירושו לאלבה, אי זעיר שבו הותר לו לשלוט.

כך הפך נפוליאון הגדול, כמעט שליט העולם, לשליטו של אי זעיר בטוסקנה. אבל כמו בונפרטה אמיתי, הוא שיפר את האי ללא הכר ועד היום התושבים המקומיים של האי מודים לו על כך.

לאחר מספר שנים, כשהבין ששלטון המלוכה שהומלך בצרפת נחלש, בונפרטה נמלט מהאי וחוזר לשלוט בצרפת. אך שלטונו היה קצר ונמשך רק כמו שהתקופה הזו מכונה: "תקופת מאה הימים". כי בונפרטה יצא להגן על שלטונו מפני כוחות הקואליציה האירופית האנטי-נפוליאונית, שסרבה לקבל את שובו והתארגנה כנגדו.

שוב חוזר הניגון והוא ניצח פה וניצח שם, עד שהגיע הקרב המכריע שלקראתו התאחדו הכוחות כנגדו. הפעם הוא נתקל בגאון צבאי לא פחות מרשים, הדוכס הבריטי מוולינגטון. כאן האויב לא אפשר לו להפריד בין הצבאות, כפי שתמיד היטיב לעשות ולהביסם כך. באופן מתואם, תוך תפיסת עמדות מוצלחות, המתינו הכוחות לצבא צרפת ליד העיר הבלגית ווטרלו והביסו אותו.

אפילו מזג האוויר היה הפעם נגדו והבוץ הרב היקשה על חיילי צרפת להתקדם למול הביצורים של האנגלים. בקרב ווטרלו הובס נפוליאון בונפרטה סופית וירד מבימת ההיסטוריה.

זה היה סוף הקריירה המפוארת והמעט שחצנית של האיש שלא עצר לרגע, עד שההיסטוריה עצרה אותו. שוב, אך הפעם לתמיד, נשלח נפוליאון אל גלות, הפעם באי המבודד והמרוחק סנט-הלנה. באי הקטן הזה הוא חי עד מותו והוא עוד לא בן 52.

על אף נפילתו וכשלונותיו, הצרפתים זוכרים אותו בגדולתו. אולי משום שימיו היו ימיה הגדולים של צרפת. אחר-כך היא החלה לרדת ולהידרדר ביכולותיה הצבאיות, מה שהוריד במידה רבה גם את כוחה הפוליטי ביבשת אירופה. במלחמת העולם הראשונה היא עוד תחזיק מעמד כחלק מהברית המנצחת, אבל במלחמת העולם השנייה היא תובס די מהר על ידי הנאצים, ששלטו בה ועשו בה כרצונם. נפוליאון יהפוך למזכרת נעימה של ימי השיא של האימפריה הצרפתית שלא שרדה.


הנה סיפורו של נפוליאון (מתורגם):

https://youtu.be/VdNOXmtcRm8


משפט ההיסטוריה נגד נפוליאון (מתורגם):

https://youtu.be/8aq_gRfmjgY


הרצאת וידאו באנגלית על חייו של נפוליאון:

http://youtu.be/tfHnwqtJT9U


החדר ביפו הכבושה, שבו שיכן נפוליאון בשנת 1799 את חולי הדבר (עברית):

http://youtu.be/Yalz6RlcD48


כך הובס בעכו ונעצרה תכניתו לכבוש את אסיה (עברית):

https://youtu.be/PqYbnchHyd4


כובעו של נפוליאון מקרב ווטרלו מועבר למוזיאון אחר:

https://youtu.be/bt5cJZFxZOM


כשחזר לצרפת הוא אסף סביבו את הצבא מחדש. הנה הפגישה ביניהם:

https://youtu.be/puZh2LARvHU


האי סנט הלנה והבית שבו התגורר ומת נפוליאון בונפרטה:

https://youtu.be/p4T3ieZZxfE


ו"שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על חייו של נפוליאון בונפרטה (עברית):

https://youtu.be/BOQM4nDqlPM?long=yes