שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הסיפור העצוב של מכרות פוטוסי?
מכרות פוטוסי (Potosi Mines) הם מכרות כסף ענקיים בבוליביה שבאמריקה הדרומית. מדובר למעשה במכרה הכסף הכי עתיק והפעיל ביותר בעולם. המכרה הזה מעורר דמיון, עושר אגדי ותפוקה מעשירה, אך מסתיר מאחוריו סיפור טרגי של ניצול ואכזריות.
ההיסטוריה של פוטוסי מתחילה בגבעת "סרו ריקו" (Cerro Rico או Cerro de Potosí), בעברית "ההר העשיר". הכל החל בשנת 1545, כשרועה מקומי גילה במקרה כמויות עצומות של כסף.
האגדה מספרת על הרועה שיוצא לחפש את הלאמות שאבדו לו, מדליק מדורה בלילה הקר כדי לחמם את עצמו ובבוקר מוצא כסף מותך בשרידי המדורה.
הגילוי הזה עתיד לשנות את פני האזור לנצח. תוך זמן קצר, הספרדים הקימו את העיר פוטוסי והחלו בכריית הכסף בקנה מידה עצום. פוטוסי היא העיר הגבוהה בעולם ושוכנת ברום של 4,070 מטרים מעל פני הים.
העיר פוטוסי היא עדות אילמת לתקופה אפלה בהיסטוריה האנושית. תוך פחות ממאה שנים מיום הקמתה, היא הפכה לאחת הערים הגדולות והעשירות בעולם. בשיאה, בין השנים 1570 ל-1650, חיו בה כ-160,000 תושבים - יותר מבלונדון או פריז של אותה תקופה.
בתור העיר הגדולה ביותר ביבשת אמריקה ובאימפריה הספרדית, פוטוסי התהדרה באולמות ריקודים, בתי הימורים, תיאטראות וכנסיות מפוארות בסגנון הבארוק. אבל הכסף שנכרה בעיר המשגשגת ביותר ברחבי אמריקה הלטינית זרם לספרד ובמשך מאות שנים מימן את האימפריה הספרדית ואת המלחמות הקולוניאליות.
כי מאחורי הזוהר והעושר של "תור הזהב" הסתתר סיפור אפל של סבל אנושי בלתי נתפס. הספרדים ניצלו את האוכלוסייה המקומית באכזריות והכריחו אותה לעבוד במכרות בתנאים מחרידים. הם אימצו שיטה אינקאית בשם "מיטה", שחייבה כל כפר לשלוח אחוז מסוים מהגברים לעבוד במכרות. הסיכויים לשרוד את העבודה היו קלושים - רק כ-30% מהעובדים חזרו הביתה בחיים.
העבודה במכרות הייתה קטלנית. הכורים נאלצו לעבוד בעומק האדמה, בחושך מוחלט, באוויר דליל וללא אוורור. הם סבלו מהרעלות כספית, מחלות ריאה, תאונות ומוות מתשישות. ילדים בני 13 עבדו לצד מבוגרים, כשעתידם נגזר למוות בטרם עת. ההערכות מדברות על כך שלאורך השנים, מצאו את מותם במכרות פוטוסי מעל 8 מיליון בני אדם - ילידים ועבדים אפריקאים.
עם הזמן, מרבצי הכסף החלו להידלדל והעיר איבדה מזוהרה. כיום, המכרות בסרו ריקו מתקרבים לדלדול מוחלט. הקשיים הנוראים של מכרות הכסף הביאו לכך שבמכרות עצמם אין מכונות גדולות, לחציבה והפקת המתכת היקרה. את הכורים משמשים רק פטישים ואזמלים, פנסי ראש ומקלות דינמיט לפיצוצים מסוכנים.
יש הרואים בפוטוסי של היום את "עיר השטן". היא עיר עניה יחסית, עם אוכלוסייה של כ-115,000 תושבים. דומה שהזמן בעיר פוטוסי עצר מלכת. התרבות בה הולכת ומאבדת את דרכה. המקומיים המרוששים גרים בעיר שפעם הייתה מהערים העשירות בתבל, אבל כיום הם צריכים למצוא מקורות הכנסה חדשים ולא תמיד מצליחים.
המכרות עדיין פעילים, אך בקנה מידה קטן בהרבה. הכורים עדיין עובדים בכריית כסף ואבץ, בתנאים קשים אם כי פחות מסוכנים מבעבר - מה שלא משנה את הסיפור הטרגי של פוטוסי, עיר שהייתה פעם סמל לעושר, אך שילמה על כך מחיר אנושי בלתי נתפס וירדה מזוהרה לטובת עוני קשה וחוסר ברירה.
הנה מצגת וידאו על מכרות הכסף פוטוסי:
https://youtu.be/WstwBVC8Di8
כך נראים מכרות הכסף של פוטוסי:
https://youtu.be/bCv8eMxybRQ
ביקור בעיר פוטוסי ובמכרות ששינו את העולם:
https://youtu.be/DlhpN5rbsBw?long=yes
על תולדות "האלדורדו של הכסף" במכרות פוטוסי:
https://youtu.be/k7LIcBifaSQ?long=yes
וכתבה תיעודית על מכרות פוטוסי שהורגים את הכורים:
https://youtu.be/XHZS74Z9qlM?long=yes
איך כורים זהב?
את הזהב יקר הערך כורים מהאדמה. מתכת הזהב לא נקשרת לחומרים אחרים ולכן, כל מה שצריך לעשות הוא להפריד את הזהב מהחול או הסלעים שהוא נמצא בתוכם.
פעם כרו את הזהב בערוצי נחלים, בידיים. היום משמשים מתקנים מכניים גדולים שמזרימים את המים עם העפר ומפרידים את הזהב מהאבנים והאדמה, בכמויות זעירות.
הנה מקורות הזהב (עברית):
https://youtu.be/_R48t_dQj1o
כך כורים זהב באפריקה:
http://youtu.be/wcTLlnGO82E
על כריית זהב פעם והיום:
http://youtu.be/zMOYOB3NCYY
כך כורים זהב אנשים פשוטים:
http://youtu.be/LaiVcmNDNWg
בואו למכרה זהב:
http://youtu.be/x2hFMPJamqg?qr=yes
מהי החמדנות לזהב שמנצלת את מדינות אפריקה?
מכרות הזהב היבשת אפריקה הם מטורפים בכמויות המתכת הזו שיש בהם. כמויות הזהב יקר הערך שכורים בה מהאדמה הן בלתי נתפסות.
גם השווי של הזהב שמפיקים ביבשת השחורה הוא עצום. הוא יכול היה להפוך רבות מהמדינות ביבשת לעשירות ולהבטיח חיים טובים למיליונים רבים מהאזרחים בהן.
ובכל זאת רק חלק קטן מהרווחים הללו משולם לאנשי היבשת. קולוניאליזם כלכלי הולך ומשתלט על היבשת האומללה, לוקח ממנה את הזהב, כמו היהלומים שכבר יצאו משליטתה מזמן.
הכל נעשה תוך ניצול מתמשך של המקומיים העובדים בעבודות הכרייה, תמורת שכר זעום. לעומת השכר הזה מוזרמים מיליארדים לכיסי העשירים הלבנים, בעלי זכיונות הכרייה, תוך תשלום תמלוגים עלובים למדינות ושוחד למערכות המושחתות והמקורבות לצלחת. היבשת הולכת ומתרוששת, כשהשודדים, בחסות החוק והמשטר, רק מתעשרים.
הקפיטליזם הצטרף כאן לגלובליזציה, לשחיתות ולציניות מעיקה של אנשים אטומים. הם מרוששים את המאגרים ששייכים לפי כל חוק לאזרחי מדינות אפריקה. רק שאיש לא דואג לכך שצדק, כלכלי במקרה הזה, אכן ייעשה.
הנה סיפורה של כריית הזהב והניצול של אפריקה (מתורגם):
https://youtu.be/1nglN3mfZUw
כך כורים זהב במאלי שבאפריקה:
https://youtu.be/6R6WFAvzgvE
זהב בסודאן:
http://youtu.be/wcTLlnGO82E
ו-31 מיליון טון זהב שהתגלו באוגנדה ושווים טריליונים - רק מעט מזה יגיע לאפריקאים:
https://youtu.be/B6I4SCOYDps
איך הפיק האדם נחושת בימי קדם?
על אף שלא ידעו אז על תגובה כימית, גילו האנשים כבר לפני אלפי שנים, שאם יערמו בבור נחושת (Copper) חמצנית ופחם ויבעירו את הפחם, ייפלט חום שיתיך את הנחושת ויגרום לה לזלוג לתחתית הבור.
כשכיבו את האש וקיררו את הבור, קיבלו כיכר נחושת נקייה. צורת הכיכר התקבלה מצורתה של תחתית הבור.
אפילו בארץ, בתמנע שליד אילת, התגלו שרידים של מכרות נחושת עתיקים, בני 3500 שנה. גם בהם התגלו בורות ששימשו בימי מצרים העתיקה להפקת הנחושת בשיטה קדומה זו.
כך מפיקים מתכות (מתורגם):
http://youtu.be/ag6XNGAWEdA?t=28s
הנה ניסוי להפקת נחושת באמצעים כימיים (עברית):
http://youtu.be/u4MW1vLGrGU
מכרה נטוש מהעבר:
http://youtu.be/cZJtrElE4Ic
וממצאים של מכרה עתיק:
http://youtu.be/AVtuxtIP4g4
איך כורים הכורים במכרות?
מִכְרֶה (Mine) הוא חפירה מעשה ידי אדם באדמה, שנעשית כדי להוציא מהאדמה חומרים בעלי ערך.
מכרות יכולים לכלול חומרים ומחצבים כמו פחם, נחושת, זהב, יהלומים, אבני חן כטורקיז, פוספטים ועוד. יש עוד חומרים רבים, ביניהם ברזל, אבן גיר, עופרת, מלח, מוליבדן, בוקסיט, פוספט, ניקל, בדיל ואורניום.
הפקת המחצבים בעלי ערך כלכלי מאדמת כדור הארץ נקראת כרייה. היא מתבצעת בדרך כלל על ידי חפירה של עפרת המחצב מעורק - שטח או אזור גאולוגי באדמה, שהוא עשיר במחצב המבוקש.
"מערת האריה" בסוואזילנד הוא ככל הנראה המכרה העתיק ביותר בעולם. מדובר במכרה פרהיסטורי בן 43,000 שנה, שנחצב בתקופה הפלאוליתית. כרו בו אז חומר שנקרא "המטיט" וממנו יצרו צבעים, פיגמנטים, בצבע אדום.
הנה עבודתם הקשה של הכורים במכרה פחם תת-קרקעי:
https://youtu.be/C4lBXpQxdSM
יש כאלה שבוחרים את העבודה הקשה הזו מרצונם:
https://youtu.be/d1uIr_KyRr4
עתיד המכרות הללו בעידן הנוכחי אינו ברור:
https://youtu.be/1dsxtCmUvrc
"שיר הכורים" העצוב:
https://youtu.be/H5QeTGcCeug
וסרט תיעודי על הילדים העובדים במכרות של הודו:
https://youtu.be/WXb5xZL3zeQ?long=yes
מה מיוחד בשקע דנקיל המדברי באתיופיה?
שקע דנקיל (Danakil depression) שבמדבר דנקיל הוא אחד המקומות המרתקים והקיצוניים ביותר על פני כדור הארץ. על אף האקלים הקיצוני שבו והתנאים הקשים, של טמפרטורות שיכולות להגיע בקיץ ל-50 מעלות צלזיוס, זהו אזור גיאולוגי ייחודי שמושך אליו מטיילים ומדענים מכל העולם.
שקע דנקיל ממוקם במדבר דנקיל שנמצא בחבל אפאר (עפאר) בצפון מזרח אתיופי, ובשטחן של 3 מדינות. אתיופיה, אריתריאה וג'יבוטי. הוא נמצא בנקודה הנמוכה ביותר באפריקה, כ-116 מטר מתחת לפני הים, עם קרום יבשתי דק במיוחד של כדור הארץ - רק כ-14 ק"מ עובי. נתון זה יצר בו תופעות וולקניות וגיאולוגיות מרתקות.
השקע נוצר במפגש של שלושה לוחות טקטוניים: הלוח האפריקאי, הלוח הערבי והלוח הסומלי. מפגש זה יצר את האזור המכונה "משולש דנקיל", שהשקע הוא חלק ממנו.
השקע החל להיווצר לפני כ-30 מיליון שנים, כשהלוחות הטקטוניים החלו להתרחק זה מזה. התרחקות זו גרמה למתיחה של קרום כדור הארץ באזור, מה שהוביל ליצירת השקע. גם כיום, ממשיך שקע דנקיל להתפתח ולהשתנות. הפעילות הוולקנית באזור עדיין פעילה, והשקע עצמו ממשיך להעמיק ולהתרחב בקצב איטי אך עקבי. מדענים מאמינים כי בעתיד הרחוק, ייתכן שהאזור יהפוך לים חדש, כאשר מי ים סוף יציפו את השקע.
לאורך ההיסטוריה הגיאולוגית של האזור, הפעילות הוולקנית הייתה משמעותית ביותר. באזור יש הר געש עם אגם לבה פעיל, אחד מחמישה כאלה בעולם. הלבה הרותחת בו יוצרת מחזה מרהיב של מזרקות אש ומערבולות של מגמה אדומה. בדאלול, חלק משקע דנקיל, ישנן בריכות גופרית בצבעים עזים ומגוונים, שנוצרו ממפגש בין מי מלח לכיס מגמה.
האזור ידוע גם בכריית מלח המסורתית שבו. אנשי האפאר, שבט נוודים המתגורר באזור ומתקיים מגידול של צאן וגמלים, מובילים שיירות גמלים עמוסות מלח למרחק של כ-70 ק"מ בתנאים קשים.
שקע דנקיל מושך מדענים בשל התנאים הגיאולוגיים הייחודיים שלו. הוא מהווה מעין "מעבדה טבעית" עבור גיאולוגים וחוקרי כדור הארץ, המאפשרת לצפות בתהליכים פעילים של היווצרות יבשות חדשות והתרחקות של לוחות טקטוניים. חשיבותו המדעית של האזור היא אדירה, שכן הוא מספק לחוקרים תובנות ייחודיות על תהליכי היווצרות של אוקיינוסים, על פעילות וולקנית והתפתחות מערכות אקולוגיות בתנאים קיצוניים.
בנוסף למחקרים באזור, שתורמים להבנתנו את ההיסטוריה הגיאולוגית של כדור הארץ, יש בהם גם כדי לסייע בחקר של סביבות קיצוניות על כוכבי לכת אחרים.
ההיסטוריה הגיאולוגית העשירה של שקע דנקיל הפכה אותו לאחד האזורים המרתקים ביותר על פני כדור הארץ. מאז שה-BBC פרסם סרט על האזור בשנת 2009, הפך השקע לאטרקציה תיירותית פופולרית ועל אף שהביקור בו כרוך בסכנות פוטנציאליות, כגון חשיפה לגזים רעילים וקרקע לא יציבה, הוא מושך אליו חוקרים ומטיילים מכל העולם. למרות התנאים הקשים, זוכים המבקרים בשקע דנקיל בחוויה יוצאת דופן, המאפשרת הצצה נדירה לכוחות האדירים הפועלים מתחת לפני השטח של כדור הארץ.
הנה שקע דנקיל במדבר האתיופי עם אותו שם:
https://youtu.be/hriqG86lgOM
מבט מהאוויר:
https://youtu.be/PTqtRimheLI
זה המקום הכי לוהט בעולם:
https://youtu.be/ErmccO0q2GM
על המקום הכה לוהט הזה:
https://youtu.be/H_pJ7EEp5r8
שיירות הגמלים המובילות את המלח ממכרות המלח שבאזור:
https://youtu.be/inK-v_E3JwI
נסיעה ותמונות מדנקיל (ללא מילים):
https://youtu.be/7O1ogFoiQpQ
וסרטון ארוך על ביקור בשקע ובמדבר דנקיל:
https://youtu.be/qfRuxEUbzmM?long=yes
באיזה מכרה מלח יש אגם וקתדרלה?
מאז ימי הביניים, אי-שם במאה ה-13, פועל מכרה המלח הענקי בווייליצ'קה (Wieliczka Salt Mine), שבעיר הפולנית קרקוב. אורכו של המכרה כ-300 קילומטרים, כמעט כמו המרחק מתל אביב לאילת!
עומק מכרה המלח בווייליצ'קה הוא 327 מטרים. יש בו 9 מפלסים, כמו 9 קומות לעומק האדמה. הוא מכיל כ-3000 אולמות. המכרה, או נכון יותר לומר המכרות הללו, הם כה גדולים שיש בהם קתדרלה, קפלת קינגה הקדושה, המוקדשת לאלת המכרות, ששומרת על הכורים. הכנסייה הענקית הזו נקראת גם כנסיית המלח והיא נבנתה במאה ה-20.
ואם זה לא מספיק אז מתחת לאדמה, בעומק המכרה של ווייליצקה, יש גם אגם גדול.
בזמן מלחמת העולם השנייה הועסקו במכרות נערים יהודיים רבים, בעבודת כרייה מפרכת וקשה מנשוא. רבים מהם קיפחו את חייהם במקום.
בשנות ה-90 של המאה הקודמת, נסגרו המכרות, לאחר 700 שנה של פעילות רצופה.
הנה מכרות המלח שבווייליצ'קה, בקרקוב פולין (עברית):
https://youtu.be/aQGUzFUX190
הסבר על מכרות המלח של ווייליצ'קה באנגלית:
https://youtu.be/3S1RljbEuXM?t=42s
על המלח והמכרות העתיקים שבו כרו אותו:
https://youtu.be/J1LYC_MUquY?t=25s
מבט מקרוב לקתדרלת המלח שבווייליצ'קה:
https://youtu.be/Eaa8xL6scwE
ותמונות הקתדרלה:
https://youtu.be/Pnet1oAww6o
מהי כריית מידע ומיהם כורי המידע?
כריית מידע היא סריקה של נתונים, כדי לזהות את מאפייניהם, למצוא קשרים ביניהם ולהסיק מהם מסקנות שיכולות לשפר תהליכים שונים. שימוש בטכנולוגיית המידע המודרנית, דוגמת האינטרנט ומאגרי מידע גדולים, יכול לאפשר לכורי המידע להפוך את המידע הרב שיש בהם לידע.
חברות מסחריות למשל, משתמשות באלגוריתמים או תוכנות מחשב לכרייה של מידע. הכלים הללו מאפשרים לזהות קבוצות של לקוחות לפי סוגי הפעילות שהם עושים. על ידי זיהוי קבוצות כאלה, יכולה חברה להציע לכל קבוצה מוצרים שיותר סביר שהאנשים שבה ירצו לקנות. יש לקבוצות כאלה גם תרומה לשיפור השירות ללקוחות ועוד.
ישנן שיטות לכריית נתונים, כמו כרייה ברשת (Web Mining), סוג של כריית נתונים שמתבצע באתרי אינטרנט שונים וברשתות חברתיות גדולות כמו פייסבוק וטוויטר, במטרה לזהות בהם מאפייני התנהגות של גולשים. מידע שנאסף כך משמש, לעתים קרובות ללא ידיעת הגולש, להגדלת המכירות ואף נמכר לחברות אחרות.
הנה הסבר של מומחה על כריית המידע:
http://youtu.be/R-sGvh6tI04
המידע הזה ישמש בידיהם של מנתחי נתונים, דאטה אנליסטים (עברית):
https://youtu.be/M2lx5C6j2R4
ומנתחי מידע כאלה חשובים גם בצה"ל (עברית):
https://youtu.be/a8eP40HlWN4
מה מיוחד במדבר המלח הבוליביאני?
סאלאר דה אויוני (Salar de Uyuni) שבדרום-מערב בוליביה הוא מדבר שכולו עטוף במלח. זהו מדבר המלח הגדול בעולם.
תיירים רבים מגיעים לסאלאר המדהים, בכדי לחוות את אפקט המראה המפורסם כמו שהסאלאר נראה ואפילו מהחלל, לבקר באיי הקקטוס המרהיבים שצומחים מתוך המלח ולצפות בזריחות ושקיעות שנראות כאילו נלקחו מעולם אחר.
המעניין בסאלאר שלפני כ-40,000 שנה היה המדבר חלק מאגם פרהיסטורי. מאותו אגם נותרו כיום שני אגמים קטנים, בתוך מדבר המלח העצום.
מישור המלח אויוני בבוליביה הוא כל כך עצום, שהוא נראה אפילו מהירח. שטחו של המדבר הלבן והמלוח הזה הוא 10,582 קילומטרים רבועים והוא חלק מרכס הרי האנדים. גובהו של המדבר המלוח הוא כ-3,650 מ' מעל פני הים.
מדבר המלח הלבן מכיל כ-10 מיליארד טון של מלח שימושי. יש במדבר סאלאר דה אויוני גם מלון שכולו עשוי מלבנים עשויים מלח.
בלב המדבר שוכן גם "אי הדג" - שטח אדמה שזהו שמו (בספרדית "איסלה דל פסקדו") ובו גדלים קקטוסים שמגיעים לגובה של 10 מטרים.
הנה סיפורו של מדבר המלח בבוליביה:
https://youtu.be/Kb6wYxN6dH0
המדבר הזה הוא מאגר מלח עצום והמראה הגדולה בתבל:
https://youtu.be/CpC-tSmQGVE
סאלאר דה אויוני שבבוליביה:
https://youtu.be/8ldPxs3Ceqw
חוויות מנסיעה למדבר:
http://youtu.be/kMzgha1Gjws
ומראות יפים במדבר המלח הבוליביאני:
http://youtu.be/r2MOXksZ2UE
מכרות פוטוסי (Potosi Mines) הם מכרות כסף ענקיים בבוליביה שבאמריקה הדרומית. מדובר למעשה במכרה הכסף הכי עתיק והפעיל ביותר בעולם. המכרה הזה מעורר דמיון, עושר אגדי ותפוקה מעשירה, אך מסתיר מאחוריו סיפור טרגי של ניצול ואכזריות.
ההיסטוריה של פוטוסי מתחילה בגבעת "סרו ריקו" (Cerro Rico או Cerro de Potosí), בעברית "ההר העשיר". הכל החל בשנת 1545, כשרועה מקומי גילה במקרה כמויות עצומות של כסף.
האגדה מספרת על הרועה שיוצא לחפש את הלאמות שאבדו לו, מדליק מדורה בלילה הקר כדי לחמם את עצמו ובבוקר מוצא כסף מותך בשרידי המדורה.
הגילוי הזה עתיד לשנות את פני האזור לנצח. תוך זמן קצר, הספרדים הקימו את העיר פוטוסי והחלו בכריית הכסף בקנה מידה עצום. פוטוסי היא העיר הגבוהה בעולם ושוכנת ברום של 4,070 מטרים מעל פני הים.
העיר פוטוסי היא עדות אילמת לתקופה אפלה בהיסטוריה האנושית. תוך פחות ממאה שנים מיום הקמתה, היא הפכה לאחת הערים הגדולות והעשירות בעולם. בשיאה, בין השנים 1570 ל-1650, חיו בה כ-160,000 תושבים - יותר מבלונדון או פריז של אותה תקופה.
בתור העיר הגדולה ביותר ביבשת אמריקה ובאימפריה הספרדית, פוטוסי התהדרה באולמות ריקודים, בתי הימורים, תיאטראות וכנסיות מפוארות בסגנון הבארוק. אבל הכסף שנכרה בעיר המשגשגת ביותר ברחבי אמריקה הלטינית זרם לספרד ובמשך מאות שנים מימן את האימפריה הספרדית ואת המלחמות הקולוניאליות.
כי מאחורי הזוהר והעושר של "תור הזהב" הסתתר סיפור אפל של סבל אנושי בלתי נתפס. הספרדים ניצלו את האוכלוסייה המקומית באכזריות והכריחו אותה לעבוד במכרות בתנאים מחרידים. הם אימצו שיטה אינקאית בשם "מיטה", שחייבה כל כפר לשלוח אחוז מסוים מהגברים לעבוד במכרות. הסיכויים לשרוד את העבודה היו קלושים - רק כ-30% מהעובדים חזרו הביתה בחיים.
העבודה במכרות הייתה קטלנית. הכורים נאלצו לעבוד בעומק האדמה, בחושך מוחלט, באוויר דליל וללא אוורור. הם סבלו מהרעלות כספית, מחלות ריאה, תאונות ומוות מתשישות. ילדים בני 13 עבדו לצד מבוגרים, כשעתידם נגזר למוות בטרם עת. ההערכות מדברות על כך שלאורך השנים, מצאו את מותם במכרות פוטוסי מעל 8 מיליון בני אדם - ילידים ועבדים אפריקאים.
עם הזמן, מרבצי הכסף החלו להידלדל והעיר איבדה מזוהרה. כיום, המכרות בסרו ריקו מתקרבים לדלדול מוחלט. הקשיים הנוראים של מכרות הכסף הביאו לכך שבמכרות עצמם אין מכונות גדולות, לחציבה והפקת המתכת היקרה. את הכורים משמשים רק פטישים ואזמלים, פנסי ראש ומקלות דינמיט לפיצוצים מסוכנים.
יש הרואים בפוטוסי של היום את "עיר השטן". היא עיר עניה יחסית, עם אוכלוסייה של כ-115,000 תושבים. דומה שהזמן בעיר פוטוסי עצר מלכת. התרבות בה הולכת ומאבדת את דרכה. המקומיים המרוששים גרים בעיר שפעם הייתה מהערים העשירות בתבל, אבל כיום הם צריכים למצוא מקורות הכנסה חדשים ולא תמיד מצליחים.
המכרות עדיין פעילים, אך בקנה מידה קטן בהרבה. הכורים עדיין עובדים בכריית כסף ואבץ, בתנאים קשים אם כי פחות מסוכנים מבעבר - מה שלא משנה את הסיפור הטרגי של פוטוסי, עיר שהייתה פעם סמל לעושר, אך שילמה על כך מחיר אנושי בלתי נתפס וירדה מזוהרה לטובת עוני קשה וחוסר ברירה.
הנה מצגת וידאו על מכרות הכסף פוטוסי:
https://youtu.be/WstwBVC8Di8
כך נראים מכרות הכסף של פוטוסי:
https://youtu.be/bCv8eMxybRQ
ביקור בעיר פוטוסי ובמכרות ששינו את העולם:
https://youtu.be/DlhpN5rbsBw?long=yes
על תולדות "האלדורדו של הכסף" במכרות פוטוסי:
https://youtu.be/k7LIcBifaSQ?long=yes
וכתבה תיעודית על מכרות פוטוסי שהורגים את הכורים:
https://youtu.be/XHZS74Z9qlM?long=yes
את הזהב יקר הערך כורים מהאדמה. מתכת הזהב לא נקשרת לחומרים אחרים ולכן, כל מה שצריך לעשות הוא להפריד את הזהב מהחול או הסלעים שהוא נמצא בתוכם.
פעם כרו את הזהב בערוצי נחלים, בידיים. היום משמשים מתקנים מכניים גדולים שמזרימים את המים עם העפר ומפרידים את הזהב מהאבנים והאדמה, בכמויות זעירות.
הנה מקורות הזהב (עברית):
https://youtu.be/_R48t_dQj1o
כך כורים זהב באפריקה:
http://youtu.be/wcTLlnGO82E
על כריית זהב פעם והיום:
http://youtu.be/zMOYOB3NCYY
כך כורים זהב אנשים פשוטים:
http://youtu.be/LaiVcmNDNWg
בואו למכרה זהב:
http://youtu.be/x2hFMPJamqg?qr=yes
מכרות הזהב היבשת אפריקה הם מטורפים בכמויות המתכת הזו שיש בהם. כמויות הזהב יקר הערך שכורים בה מהאדמה הן בלתי נתפסות.
גם השווי של הזהב שמפיקים ביבשת השחורה הוא עצום. הוא יכול היה להפוך רבות מהמדינות ביבשת לעשירות ולהבטיח חיים טובים למיליונים רבים מהאזרחים בהן.
ובכל זאת רק חלק קטן מהרווחים הללו משולם לאנשי היבשת. קולוניאליזם כלכלי הולך ומשתלט על היבשת האומללה, לוקח ממנה את הזהב, כמו היהלומים שכבר יצאו משליטתה מזמן.
הכל נעשה תוך ניצול מתמשך של המקומיים העובדים בעבודות הכרייה, תמורת שכר זעום. לעומת השכר הזה מוזרמים מיליארדים לכיסי העשירים הלבנים, בעלי זכיונות הכרייה, תוך תשלום תמלוגים עלובים למדינות ושוחד למערכות המושחתות והמקורבות לצלחת. היבשת הולכת ומתרוששת, כשהשודדים, בחסות החוק והמשטר, רק מתעשרים.
הקפיטליזם הצטרף כאן לגלובליזציה, לשחיתות ולציניות מעיקה של אנשים אטומים. הם מרוששים את המאגרים ששייכים לפי כל חוק לאזרחי מדינות אפריקה. רק שאיש לא דואג לכך שצדק, כלכלי במקרה הזה, אכן ייעשה.
הנה סיפורה של כריית הזהב והניצול של אפריקה (מתורגם):
https://youtu.be/1nglN3mfZUw
כך כורים זהב במאלי שבאפריקה:
https://youtu.be/6R6WFAvzgvE
זהב בסודאן:
http://youtu.be/wcTLlnGO82E
ו-31 מיליון טון זהב שהתגלו באוגנדה ושווים טריליונים - רק מעט מזה יגיע לאפריקאים:
https://youtu.be/B6I4SCOYDps
על אף שלא ידעו אז על תגובה כימית, גילו האנשים כבר לפני אלפי שנים, שאם יערמו בבור נחושת (Copper) חמצנית ופחם ויבעירו את הפחם, ייפלט חום שיתיך את הנחושת ויגרום לה לזלוג לתחתית הבור.
כשכיבו את האש וקיררו את הבור, קיבלו כיכר נחושת נקייה. צורת הכיכר התקבלה מצורתה של תחתית הבור.
אפילו בארץ, בתמנע שליד אילת, התגלו שרידים של מכרות נחושת עתיקים, בני 3500 שנה. גם בהם התגלו בורות ששימשו בימי מצרים העתיקה להפקת הנחושת בשיטה קדומה זו.
כך מפיקים מתכות (מתורגם):
http://youtu.be/ag6XNGAWEdA?t=28s
הנה ניסוי להפקת נחושת באמצעים כימיים (עברית):
http://youtu.be/u4MW1vLGrGU
מכרה נטוש מהעבר:
http://youtu.be/cZJtrElE4Ic
וממצאים של מכרה עתיק:
http://youtu.be/AVtuxtIP4g4
כרייה
מִכְרֶה (Mine) הוא חפירה מעשה ידי אדם באדמה, שנעשית כדי להוציא מהאדמה חומרים בעלי ערך.
מכרות יכולים לכלול חומרים ומחצבים כמו פחם, נחושת, זהב, יהלומים, אבני חן כטורקיז, פוספטים ועוד. יש עוד חומרים רבים, ביניהם ברזל, אבן גיר, עופרת, מלח, מוליבדן, בוקסיט, פוספט, ניקל, בדיל ואורניום.
הפקת המחצבים בעלי ערך כלכלי מאדמת כדור הארץ נקראת כרייה. היא מתבצעת בדרך כלל על ידי חפירה של עפרת המחצב מעורק - שטח או אזור גאולוגי באדמה, שהוא עשיר במחצב המבוקש.
"מערת האריה" בסוואזילנד הוא ככל הנראה המכרה העתיק ביותר בעולם. מדובר במכרה פרהיסטורי בן 43,000 שנה, שנחצב בתקופה הפלאוליתית. כרו בו אז חומר שנקרא "המטיט" וממנו יצרו צבעים, פיגמנטים, בצבע אדום.
הנה עבודתם הקשה של הכורים במכרה פחם תת-קרקעי:
https://youtu.be/C4lBXpQxdSM
יש כאלה שבוחרים את העבודה הקשה הזו מרצונם:
https://youtu.be/d1uIr_KyRr4
עתיד המכרות הללו בעידן הנוכחי אינו ברור:
https://youtu.be/1dsxtCmUvrc
"שיר הכורים" העצוב:
https://youtu.be/H5QeTGcCeug
וסרט תיעודי על הילדים העובדים במכרות של הודו:
https://youtu.be/WXb5xZL3zeQ?long=yes
שקע דנקיל (Danakil depression) שבמדבר דנקיל הוא אחד המקומות המרתקים והקיצוניים ביותר על פני כדור הארץ. על אף האקלים הקיצוני שבו והתנאים הקשים, של טמפרטורות שיכולות להגיע בקיץ ל-50 מעלות צלזיוס, זהו אזור גיאולוגי ייחודי שמושך אליו מטיילים ומדענים מכל העולם.
שקע דנקיל ממוקם במדבר דנקיל שנמצא בחבל אפאר (עפאר) בצפון מזרח אתיופי, ובשטחן של 3 מדינות. אתיופיה, אריתריאה וג'יבוטי. הוא נמצא בנקודה הנמוכה ביותר באפריקה, כ-116 מטר מתחת לפני הים, עם קרום יבשתי דק במיוחד של כדור הארץ - רק כ-14 ק"מ עובי. נתון זה יצר בו תופעות וולקניות וגיאולוגיות מרתקות.
השקע נוצר במפגש של שלושה לוחות טקטוניים: הלוח האפריקאי, הלוח הערבי והלוח הסומלי. מפגש זה יצר את האזור המכונה "משולש דנקיל", שהשקע הוא חלק ממנו.
השקע החל להיווצר לפני כ-30 מיליון שנים, כשהלוחות הטקטוניים החלו להתרחק זה מזה. התרחקות זו גרמה למתיחה של קרום כדור הארץ באזור, מה שהוביל ליצירת השקע. גם כיום, ממשיך שקע דנקיל להתפתח ולהשתנות. הפעילות הוולקנית באזור עדיין פעילה, והשקע עצמו ממשיך להעמיק ולהתרחב בקצב איטי אך עקבי. מדענים מאמינים כי בעתיד הרחוק, ייתכן שהאזור יהפוך לים חדש, כאשר מי ים סוף יציפו את השקע.
לאורך ההיסטוריה הגיאולוגית של האזור, הפעילות הוולקנית הייתה משמעותית ביותר. באזור יש הר געש עם אגם לבה פעיל, אחד מחמישה כאלה בעולם. הלבה הרותחת בו יוצרת מחזה מרהיב של מזרקות אש ומערבולות של מגמה אדומה. בדאלול, חלק משקע דנקיל, ישנן בריכות גופרית בצבעים עזים ומגוונים, שנוצרו ממפגש בין מי מלח לכיס מגמה.
האזור ידוע גם בכריית מלח המסורתית שבו. אנשי האפאר, שבט נוודים המתגורר באזור ומתקיים מגידול של צאן וגמלים, מובילים שיירות גמלים עמוסות מלח למרחק של כ-70 ק"מ בתנאים קשים.
שקע דנקיל מושך מדענים בשל התנאים הגיאולוגיים הייחודיים שלו. הוא מהווה מעין "מעבדה טבעית" עבור גיאולוגים וחוקרי כדור הארץ, המאפשרת לצפות בתהליכים פעילים של היווצרות יבשות חדשות והתרחקות של לוחות טקטוניים. חשיבותו המדעית של האזור היא אדירה, שכן הוא מספק לחוקרים תובנות ייחודיות על תהליכי היווצרות של אוקיינוסים, על פעילות וולקנית והתפתחות מערכות אקולוגיות בתנאים קיצוניים.
בנוסף למחקרים באזור, שתורמים להבנתנו את ההיסטוריה הגיאולוגית של כדור הארץ, יש בהם גם כדי לסייע בחקר של סביבות קיצוניות על כוכבי לכת אחרים.
ההיסטוריה הגיאולוגית העשירה של שקע דנקיל הפכה אותו לאחד האזורים המרתקים ביותר על פני כדור הארץ. מאז שה-BBC פרסם סרט על האזור בשנת 2009, הפך השקע לאטרקציה תיירותית פופולרית ועל אף שהביקור בו כרוך בסכנות פוטנציאליות, כגון חשיפה לגזים רעילים וקרקע לא יציבה, הוא מושך אליו חוקרים ומטיילים מכל העולם. למרות התנאים הקשים, זוכים המבקרים בשקע דנקיל בחוויה יוצאת דופן, המאפשרת הצצה נדירה לכוחות האדירים הפועלים מתחת לפני השטח של כדור הארץ.
הנה שקע דנקיל במדבר האתיופי עם אותו שם:
https://youtu.be/hriqG86lgOM
מבט מהאוויר:
https://youtu.be/PTqtRimheLI
זה המקום הכי לוהט בעולם:
https://youtu.be/ErmccO0q2GM
על המקום הכה לוהט הזה:
https://youtu.be/H_pJ7EEp5r8
שיירות הגמלים המובילות את המלח ממכרות המלח שבאזור:
https://youtu.be/inK-v_E3JwI
נסיעה ותמונות מדנקיל (ללא מילים):
https://youtu.be/7O1ogFoiQpQ
וסרטון ארוך על ביקור בשקע ובמדבר דנקיל:
https://youtu.be/qfRuxEUbzmM?long=yes
מאז ימי הביניים, אי-שם במאה ה-13, פועל מכרה המלח הענקי בווייליצ'קה (Wieliczka Salt Mine), שבעיר הפולנית קרקוב. אורכו של המכרה כ-300 קילומטרים, כמעט כמו המרחק מתל אביב לאילת!
עומק מכרה המלח בווייליצ'קה הוא 327 מטרים. יש בו 9 מפלסים, כמו 9 קומות לעומק האדמה. הוא מכיל כ-3000 אולמות. המכרה, או נכון יותר לומר המכרות הללו, הם כה גדולים שיש בהם קתדרלה, קפלת קינגה הקדושה, המוקדשת לאלת המכרות, ששומרת על הכורים. הכנסייה הענקית הזו נקראת גם כנסיית המלח והיא נבנתה במאה ה-20.
ואם זה לא מספיק אז מתחת לאדמה, בעומק המכרה של ווייליצקה, יש גם אגם גדול.
בזמן מלחמת העולם השנייה הועסקו במכרות נערים יהודיים רבים, בעבודת כרייה מפרכת וקשה מנשוא. רבים מהם קיפחו את חייהם במקום.
בשנות ה-90 של המאה הקודמת, נסגרו המכרות, לאחר 700 שנה של פעילות רצופה.
הנה מכרות המלח שבווייליצ'קה, בקרקוב פולין (עברית):
https://youtu.be/aQGUzFUX190
הסבר על מכרות המלח של ווייליצ'קה באנגלית:
https://youtu.be/3S1RljbEuXM?t=42s
על המלח והמכרות העתיקים שבו כרו אותו:
https://youtu.be/J1LYC_MUquY?t=25s
מבט מקרוב לקתדרלת המלח שבווייליצ'קה:
https://youtu.be/Eaa8xL6scwE
ותמונות הקתדרלה:
https://youtu.be/Pnet1oAww6o
כריית מידע היא סריקה של נתונים, כדי לזהות את מאפייניהם, למצוא קשרים ביניהם ולהסיק מהם מסקנות שיכולות לשפר תהליכים שונים. שימוש בטכנולוגיית המידע המודרנית, דוגמת האינטרנט ומאגרי מידע גדולים, יכול לאפשר לכורי המידע להפוך את המידע הרב שיש בהם לידע.
חברות מסחריות למשל, משתמשות באלגוריתמים או תוכנות מחשב לכרייה של מידע. הכלים הללו מאפשרים לזהות קבוצות של לקוחות לפי סוגי הפעילות שהם עושים. על ידי זיהוי קבוצות כאלה, יכולה חברה להציע לכל קבוצה מוצרים שיותר סביר שהאנשים שבה ירצו לקנות. יש לקבוצות כאלה גם תרומה לשיפור השירות ללקוחות ועוד.
ישנן שיטות לכריית נתונים, כמו כרייה ברשת (Web Mining), סוג של כריית נתונים שמתבצע באתרי אינטרנט שונים וברשתות חברתיות גדולות כמו פייסבוק וטוויטר, במטרה לזהות בהם מאפייני התנהגות של גולשים. מידע שנאסף כך משמש, לעתים קרובות ללא ידיעת הגולש, להגדלת המכירות ואף נמכר לחברות אחרות.
הנה הסבר של מומחה על כריית המידע:
http://youtu.be/R-sGvh6tI04
המידע הזה ישמש בידיהם של מנתחי נתונים, דאטה אנליסטים (עברית):
https://youtu.be/M2lx5C6j2R4
ומנתחי מידע כאלה חשובים גם בצה"ל (עברית):
https://youtu.be/a8eP40HlWN4
סאלאר דה אויוני (Salar de Uyuni) שבדרום-מערב בוליביה הוא מדבר שכולו עטוף במלח. זהו מדבר המלח הגדול בעולם.
תיירים רבים מגיעים לסאלאר המדהים, בכדי לחוות את אפקט המראה המפורסם כמו שהסאלאר נראה ואפילו מהחלל, לבקר באיי הקקטוס המרהיבים שצומחים מתוך המלח ולצפות בזריחות ושקיעות שנראות כאילו נלקחו מעולם אחר.
המעניין בסאלאר שלפני כ-40,000 שנה היה המדבר חלק מאגם פרהיסטורי. מאותו אגם נותרו כיום שני אגמים קטנים, בתוך מדבר המלח העצום.
מישור המלח אויוני בבוליביה הוא כל כך עצום, שהוא נראה אפילו מהירח. שטחו של המדבר הלבן והמלוח הזה הוא 10,582 קילומטרים רבועים והוא חלק מרכס הרי האנדים. גובהו של המדבר המלוח הוא כ-3,650 מ' מעל פני הים.
מדבר המלח הלבן מכיל כ-10 מיליארד טון של מלח שימושי. יש במדבר סאלאר דה אויוני גם מלון שכולו עשוי מלבנים עשויים מלח.
בלב המדבר שוכן גם "אי הדג" - שטח אדמה שזהו שמו (בספרדית "איסלה דל פסקדו") ובו גדלים קקטוסים שמגיעים לגובה של 10 מטרים.
הנה סיפורו של מדבר המלח בבוליביה:
https://youtu.be/Kb6wYxN6dH0
המדבר הזה הוא מאגר מלח עצום והמראה הגדולה בתבל:
https://youtu.be/CpC-tSmQGVE
סאלאר דה אויוני שבבוליביה:
https://youtu.be/8ldPxs3Ceqw
חוויות מנסיעה למדבר:
http://youtu.be/kMzgha1Gjws
ומראות יפים במדבר המלח הבוליביאני:
http://youtu.be/r2MOXksZ2UE
