שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הפיק האדם נחושת בימי קדם?
על אף שלא ידעו אז על תגובה כימית, גילו האנשים כבר לפני אלפי שנים, שאם יערמו בבור נחושת (Copper) חמצנית ופחם ויבעירו את הפחם, ייפלט חום שיתיך את הנחושת ויגרום לה לזלוג לתחתית הבור.
כשכיבו את האש וקיררו את הבור, קיבלו כיכר נחושת נקייה. צורת הכיכר התקבלה מצורתה של תחתית הבור.
אפילו בארץ, בתמנע שליד אילת, התגלו שרידים של מכרות נחושת עתיקים, בני 3500 שנה. גם בהם התגלו בורות ששימשו בימי מצרים העתיקה להפקת הנחושת בשיטה קדומה זו.
כך מפיקים מתכות (מתורגם):
http://youtu.be/ag6XNGAWEdA?t=28s
הנה ניסוי להפקת נחושת באמצעים כימיים (עברית):
http://youtu.be/u4MW1vLGrGU
מכרה נטוש מהעבר:
http://youtu.be/cZJtrElE4Ic
וממצאים של מכרה עתיק:
http://youtu.be/AVtuxtIP4g4
מה הסיפור העצוב של מכרות פוטוסי?
מכרות פוטוסי (Potosi Mines) הם מכרות כסף ענקיים בבוליביה שבאמריקה הדרומית. מדובר למעשה במכרה הכסף הכי עתיק והפעיל ביותר בעולם. המכרה הזה מעורר דמיון, עושר אגדי ותפוקה מעשירה, אך מסתיר מאחוריו סיפור טרגי של ניצול ואכזריות.
ההיסטוריה של פוטוסי מתחילה בגבעת "סרו ריקו" (Cerro Rico או Cerro de Potosí), בעברית "ההר העשיר". הכל החל בשנת 1545, כשרועה מקומי גילה במקרה כמויות עצומות של כסף.
האגדה מספרת על הרועה שיוצא לחפש את הלאמות שאבדו לו, מדליק מדורה בלילה הקר כדי לחמם את עצמו ובבוקר מוצא כסף מותך בשרידי המדורה.
הגילוי הזה עתיד לשנות את פני האזור לנצח. תוך זמן קצר, הספרדים הקימו את העיר פוטוסי והחלו בכריית הכסף בקנה מידה עצום. פוטוסי היא העיר הגבוהה בעולם ושוכנת ברום של 4,070 מטרים מעל פני הים.
העיר פוטוסי היא עדות אילמת לתקופה אפלה בהיסטוריה האנושית. תוך פחות ממאה שנים מיום הקמתה, היא הפכה לאחת הערים הגדולות והעשירות בעולם. בשיאה, בין השנים 1570 ל-1650, חיו בה כ-160,000 תושבים - יותר מבלונדון או פריז של אותה תקופה.
בתור העיר הגדולה ביותר ביבשת אמריקה ובאימפריה הספרדית, פוטוסי התהדרה באולמות ריקודים, בתי הימורים, תיאטראות וכנסיות מפוארות בסגנון הבארוק. אבל הכסף שנכרה בעיר המשגשגת ביותר ברחבי אמריקה הלטינית זרם לספרד ובמשך מאות שנים מימן את האימפריה הספרדית ואת המלחמות הקולוניאליות.
כי מאחורי הזוהר והעושר של "תור הזהב" הסתתר סיפור אפל של סבל אנושי בלתי נתפס. הספרדים ניצלו את האוכלוסייה המקומית באכזריות והכריחו אותה לעבוד במכרות בתנאים מחרידים. הם אימצו שיטה אינקאית בשם "מיטה", שחייבה כל כפר לשלוח אחוז מסוים מהגברים לעבוד במכרות. הסיכויים לשרוד את העבודה היו קלושים - רק כ-30% מהעובדים חזרו הביתה בחיים.
העבודה במכרות הייתה קטלנית. הכורים נאלצו לעבוד בעומק האדמה, בחושך מוחלט, באוויר דליל וללא אוורור. הם סבלו מהרעלות כספית, מחלות ריאה, תאונות ומוות מתשישות. ילדים בני 13 עבדו לצד מבוגרים, כשעתידם נגזר למוות בטרם עת. ההערכות מדברות על כך שלאורך השנים, מצאו את מותם במכרות פוטוסי מעל 8 מיליון בני אדם - ילידים ועבדים אפריקאים.
עם הזמן, מרבצי הכסף החלו להידלדל והעיר איבדה מזוהרה. כיום, המכרות בסרו ריקו מתקרבים לדלדול מוחלט. הקשיים הנוראים של מכרות הכסף הביאו לכך שבמכרות עצמם אין מכונות גדולות, לחציבה והפקת המתכת היקרה. את הכורים משמשים רק פטישים ואזמלים, פנסי ראש ומקלות דינמיט לפיצוצים מסוכנים.
יש הרואים בפוטוסי של היום את "עיר השטן". היא עיר עניה יחסית, עם אוכלוסייה של כ-115,000 תושבים. דומה שהזמן בעיר פוטוסי עצר מלכת. התרבות בה הולכת ומאבדת את דרכה. המקומיים המרוששים גרים בעיר שפעם הייתה מהערים העשירות בתבל, אבל כיום הם צריכים למצוא מקורות הכנסה חדשים ולא תמיד מצליחים.
המכרות עדיין פעילים, אך בקנה מידה קטן בהרבה. הכורים עדיין עובדים בכריית כסף ואבץ, בתנאים קשים אם כי פחות מסוכנים מבעבר - מה שלא משנה את הסיפור הטרגי של פוטוסי, עיר שהייתה פעם סמל לעושר, אך שילמה על כך מחיר אנושי בלתי נתפס וירדה מזוהרה לטובת עוני קשה וחוסר ברירה.
הנה מצגת וידאו על מכרות הכסף פוטוסי:
https://youtu.be/WstwBVC8Di8
כך נראים מכרות הכסף של פוטוסי:
https://youtu.be/bCv8eMxybRQ
ביקור בעיר פוטוסי ובמכרות ששינו את העולם:
https://youtu.be/DlhpN5rbsBw?long=yes
על תולדות "האלדורדו של הכסף" במכרות פוטוסי:
https://youtu.be/k7LIcBifaSQ?long=yes
וכתבה תיעודית על מכרות פוטוסי שהורגים את הכורים:
https://youtu.be/XHZS74Z9qlM?long=yes
איך כורים זהב?
את הזהב יקר הערך כורים מהאדמה. מתכת הזהב לא נקשרת לחומרים אחרים ולכן, כל מה שצריך לעשות הוא להפריד את הזהב מהחול או הסלעים שהוא נמצא בתוכם.
בסוף המאה ה-19, בתקופת "הבהלה לזהב" בצפון אמריקה ובאוסטרליה, נהגו מחפשי הזהב לסנן את מי הנחלים. במהלך הסינון נשטפו גרגרי האדמה והחומרים הקלים יותר, ומה שנשאר בכלי הסינון היו פתיתי הזהב, הכבדים יותר.
אז פעם כרו את הזהב בערוצי נחלים, בידיים. בהמשך נכנס חומר הנפץ. כדי לכרות זהב, נהגו הכורים לפוצץ את הרובד הקשה של הסלע שבו הם שערו שיש זהב. כורי הזהב נהגו להכין את פני הסלע לפיצוץ, קדחו בו חורים והכניסו לתוכם חומר נפץ. לאחר ביצוע הפיצוץ, הם חיפשו את הזהב בין השברים.
כיום משמשים מתקנים מכניים גדולים גם לכריית שטח, על פני האדמה. בטכנולוגיות חדישות יותר מזרימים הכורים את המים עם העפר ומפרידים את הזהב מהאבנים והאדמה, בכמויות זעירות שמצטברות לרווח כספי ניכר.
הנה מקורות הזהב (עברית):
https://youtu.be/_R48t_dQj1o
כך כורים זהב באפריקה:
http://youtu.be/wcTLlnGO82E
על כריית זהב פעם והיום:
http://youtu.be/zMOYOB3NCYY
כך כורים זהב אנשים פשוטים:
http://youtu.be/LaiVcmNDNWg
בואו למכרה זהב:
http://youtu.be/x2hFMPJamqg?qr=yes
באיזה מכרה מלח יש אגם וקתדרלה?
מאז ימי הביניים, אי-שם במאה ה-13, פועל מכרה המלח הענקי בווייליצ'קה (Wieliczka Salt Mine), שבעיר הפולנית קרקוב. אורכו של המכרה כ-300 קילומטרים, כמעט כמו המרחק מתל אביב לאילת!
עומק מכרה המלח בווייליצ'קה הוא 327 מטרים. יש בו 9 מפלסים, כמו 9 קומות לעומק האדמה. הוא מכיל כ-3000 אולמות. המכרה, או נכון יותר לומר המכרות הללו, הם כה גדולים שיש בהם קתדרלה, קפלת קינגה הקדושה, המוקדשת לאלת המכרות, ששומרת על הכורים. הכנסייה הענקית הזו נקראת גם כנסיית המלח והיא נבנתה במאה ה-20.
ואם זה לא מספיק אז מתחת לאדמה, בעומק המכרה של ווייליצקה, יש גם אגם גדול.
בזמן מלחמת העולם השנייה הועסקו במכרות נערים יהודיים רבים, בעבודת כרייה מפרכת וקשה מנשוא. רבים מהם קיפחו את חייהם במקום.
בשנות ה-90 של המאה הקודמת, נסגרו המכרות, לאחר 700 שנה של פעילות רצופה.
הנה מכרות המלח שבווייליצ'קה, בקרקוב פולין (עברית):
https://youtu.be/aQGUzFUX190
הסבר על מכרות המלח של ווייליצ'קה באנגלית:
https://youtu.be/3S1RljbEuXM?t=42s
על המלח והמכרות העתיקים שבו כרו אותו:
https://youtu.be/J1LYC_MUquY?t=25s
מבט מקרוב לקתדרלת המלח שבווייליצ'קה:
https://youtu.be/Eaa8xL6scwE
ותמונות הקתדרלה:
https://youtu.be/Pnet1oAww6o
מהי הכרייה?
כרייה (Mining), שנועדה להפיק מחצבים יקרים ונחוצים מאדמת כדור הארץ, היא התעשייה העתיקה ביותר בעולם.
עפרות נכרות הן מעל לפני הקרקע והן מתחת לאדמה. משום כך יש כריית שטח, הנקראת גם כרייה פתוחה, לצד כרייה תת קרקעית, המתרחשת עמוק בתוך האדמה.
"מערת האריה" בסוואזילנד היא מכרה פרהיסטורי מהתקופה הפלאוליתית, בן 43,000 שנה. הוא נחשב למכרה הכי עתיק בעולם. לפי החוקרים, כרו בו חומר שנקרא "המטיט". ממנו יצרו באותם ימים פיגמנטים, צבעים ובמיוחד צבע אדום.
האדם הקדמון החל בכריית מינרלים לפחות בשנת 3,500 לפני הספירה. זה היה כשנתגלתה הדרך לצרוף ארד. אם בתחילה השתמשו במרבצי העפרה שהתגלו על פני האדמה, בהמשך החלו לכרות במכרות שנחפרו מתחת לפני הקרקע.
בסוף המאה ה-19, בתקופת "הבהלה לזהב" בצפון אמריקה ובאוסטרליה, נהגו מחפשי הזהב לסנן את מי הנחלים. במהלך הסינון נשטפו גרגרי האדמה והחומרים הקלים יותר, ומה שנשאר בכלי הסינון היו פתיתי הזהב, הכבדים יותר.
אך כדי לכרות זהב, יש לפעמים לפוצץ את הרובד הקשה של הסלע שבו נמצאת העפרה. במקרה כזה, כורי הזהב נוהגים להכין את פני הסלע לפיצוץ, קודחים בו חורים ומכניסים לתוכם חומר נפץ. לאחר ביצוע הפיצוץ, הם מקווים לגלות זהב בין השברים.
בין החומרים והמינרלים שכורים בעולם אםשר למצוא זהב, נחושת, פחם, יהלומים, ברזל, בוקסיט, עופרת, אבן גיר, חול, ניקל, פוספט, מלח, בדיל, אורניום, מוליבדן ומגוון של אבני חן.
לצרכי המין האנושי, ברור שיש לכרות מהאדמה כל חומר שלא ניתן לגדלו באמצעות חקלאות. במשמעותה הרחבה של המושג, כוללת הכרייה גם הפקה של מים, נפט וגז טבעי.
הנה תולדות כריית הזהב בקליפורניה (עברית):
https://youtu.be/uZu15TDYxj8
כורי המכרות:
https://youtu.be/d1uIr_KyRr4
עבודתם הקשה של הכורים במכרה פחם תת-קרקעי:
https://youtu.be/C4lBXpQxdSM
וסרט תיעודי על הילדים העובדים במכרות של הודו:
https://youtu.be/WXb5xZL3zeQ?long=yes
על אף שלא ידעו אז על תגובה כימית, גילו האנשים כבר לפני אלפי שנים, שאם יערמו בבור נחושת (Copper) חמצנית ופחם ויבעירו את הפחם, ייפלט חום שיתיך את הנחושת ויגרום לה לזלוג לתחתית הבור.
כשכיבו את האש וקיררו את הבור, קיבלו כיכר נחושת נקייה. צורת הכיכר התקבלה מצורתה של תחתית הבור.
אפילו בארץ, בתמנע שליד אילת, התגלו שרידים של מכרות נחושת עתיקים, בני 3500 שנה. גם בהם התגלו בורות ששימשו בימי מצרים העתיקה להפקת הנחושת בשיטה קדומה זו.
כך מפיקים מתכות (מתורגם):
http://youtu.be/ag6XNGAWEdA?t=28s
הנה ניסוי להפקת נחושת באמצעים כימיים (עברית):
http://youtu.be/u4MW1vLGrGU
מכרה נטוש מהעבר:
http://youtu.be/cZJtrElE4Ic
וממצאים של מכרה עתיק:
http://youtu.be/AVtuxtIP4g4
מכרות פוטוסי (Potosi Mines) הם מכרות כסף ענקיים בבוליביה שבאמריקה הדרומית. מדובר למעשה במכרה הכסף הכי עתיק והפעיל ביותר בעולם. המכרה הזה מעורר דמיון, עושר אגדי ותפוקה מעשירה, אך מסתיר מאחוריו סיפור טרגי של ניצול ואכזריות.
ההיסטוריה של פוטוסי מתחילה בגבעת "סרו ריקו" (Cerro Rico או Cerro de Potosí), בעברית "ההר העשיר". הכל החל בשנת 1545, כשרועה מקומי גילה במקרה כמויות עצומות של כסף.
האגדה מספרת על הרועה שיוצא לחפש את הלאמות שאבדו לו, מדליק מדורה בלילה הקר כדי לחמם את עצמו ובבוקר מוצא כסף מותך בשרידי המדורה.
הגילוי הזה עתיד לשנות את פני האזור לנצח. תוך זמן קצר, הספרדים הקימו את העיר פוטוסי והחלו בכריית הכסף בקנה מידה עצום. פוטוסי היא העיר הגבוהה בעולם ושוכנת ברום של 4,070 מטרים מעל פני הים.
העיר פוטוסי היא עדות אילמת לתקופה אפלה בהיסטוריה האנושית. תוך פחות ממאה שנים מיום הקמתה, היא הפכה לאחת הערים הגדולות והעשירות בעולם. בשיאה, בין השנים 1570 ל-1650, חיו בה כ-160,000 תושבים - יותר מבלונדון או פריז של אותה תקופה.
בתור העיר הגדולה ביותר ביבשת אמריקה ובאימפריה הספרדית, פוטוסי התהדרה באולמות ריקודים, בתי הימורים, תיאטראות וכנסיות מפוארות בסגנון הבארוק. אבל הכסף שנכרה בעיר המשגשגת ביותר ברחבי אמריקה הלטינית זרם לספרד ובמשך מאות שנים מימן את האימפריה הספרדית ואת המלחמות הקולוניאליות.
כי מאחורי הזוהר והעושר של "תור הזהב" הסתתר סיפור אפל של סבל אנושי בלתי נתפס. הספרדים ניצלו את האוכלוסייה המקומית באכזריות והכריחו אותה לעבוד במכרות בתנאים מחרידים. הם אימצו שיטה אינקאית בשם "מיטה", שחייבה כל כפר לשלוח אחוז מסוים מהגברים לעבוד במכרות. הסיכויים לשרוד את העבודה היו קלושים - רק כ-30% מהעובדים חזרו הביתה בחיים.
העבודה במכרות הייתה קטלנית. הכורים נאלצו לעבוד בעומק האדמה, בחושך מוחלט, באוויר דליל וללא אוורור. הם סבלו מהרעלות כספית, מחלות ריאה, תאונות ומוות מתשישות. ילדים בני 13 עבדו לצד מבוגרים, כשעתידם נגזר למוות בטרם עת. ההערכות מדברות על כך שלאורך השנים, מצאו את מותם במכרות פוטוסי מעל 8 מיליון בני אדם - ילידים ועבדים אפריקאים.
עם הזמן, מרבצי הכסף החלו להידלדל והעיר איבדה מזוהרה. כיום, המכרות בסרו ריקו מתקרבים לדלדול מוחלט. הקשיים הנוראים של מכרות הכסף הביאו לכך שבמכרות עצמם אין מכונות גדולות, לחציבה והפקת המתכת היקרה. את הכורים משמשים רק פטישים ואזמלים, פנסי ראש ומקלות דינמיט לפיצוצים מסוכנים.
יש הרואים בפוטוסי של היום את "עיר השטן". היא עיר עניה יחסית, עם אוכלוסייה של כ-115,000 תושבים. דומה שהזמן בעיר פוטוסי עצר מלכת. התרבות בה הולכת ומאבדת את דרכה. המקומיים המרוששים גרים בעיר שפעם הייתה מהערים העשירות בתבל, אבל כיום הם צריכים למצוא מקורות הכנסה חדשים ולא תמיד מצליחים.
המכרות עדיין פעילים, אך בקנה מידה קטן בהרבה. הכורים עדיין עובדים בכריית כסף ואבץ, בתנאים קשים אם כי פחות מסוכנים מבעבר - מה שלא משנה את הסיפור הטרגי של פוטוסי, עיר שהייתה פעם סמל לעושר, אך שילמה על כך מחיר אנושי בלתי נתפס וירדה מזוהרה לטובת עוני קשה וחוסר ברירה.
הנה מצגת וידאו על מכרות הכסף פוטוסי:
https://youtu.be/WstwBVC8Di8
כך נראים מכרות הכסף של פוטוסי:
https://youtu.be/bCv8eMxybRQ
ביקור בעיר פוטוסי ובמכרות ששינו את העולם:
https://youtu.be/DlhpN5rbsBw?long=yes
על תולדות "האלדורדו של הכסף" במכרות פוטוסי:
https://youtu.be/k7LIcBifaSQ?long=yes
וכתבה תיעודית על מכרות פוטוסי שהורגים את הכורים:
https://youtu.be/XHZS74Z9qlM?long=yes
את הזהב יקר הערך כורים מהאדמה. מתכת הזהב לא נקשרת לחומרים אחרים ולכן, כל מה שצריך לעשות הוא להפריד את הזהב מהחול או הסלעים שהוא נמצא בתוכם.
בסוף המאה ה-19, בתקופת "הבהלה לזהב" בצפון אמריקה ובאוסטרליה, נהגו מחפשי הזהב לסנן את מי הנחלים. במהלך הסינון נשטפו גרגרי האדמה והחומרים הקלים יותר, ומה שנשאר בכלי הסינון היו פתיתי הזהב, הכבדים יותר.
אז פעם כרו את הזהב בערוצי נחלים, בידיים. בהמשך נכנס חומר הנפץ. כדי לכרות זהב, נהגו הכורים לפוצץ את הרובד הקשה של הסלע שבו הם שערו שיש זהב. כורי הזהב נהגו להכין את פני הסלע לפיצוץ, קדחו בו חורים והכניסו לתוכם חומר נפץ. לאחר ביצוע הפיצוץ, הם חיפשו את הזהב בין השברים.
כיום משמשים מתקנים מכניים גדולים גם לכריית שטח, על פני האדמה. בטכנולוגיות חדישות יותר מזרימים הכורים את המים עם העפר ומפרידים את הזהב מהאבנים והאדמה, בכמויות זעירות שמצטברות לרווח כספי ניכר.
הנה מקורות הזהב (עברית):
https://youtu.be/_R48t_dQj1o
כך כורים זהב באפריקה:
http://youtu.be/wcTLlnGO82E
על כריית זהב פעם והיום:
http://youtu.be/zMOYOB3NCYY
כך כורים זהב אנשים פשוטים:
http://youtu.be/LaiVcmNDNWg
בואו למכרה זהב:
http://youtu.be/x2hFMPJamqg?qr=yes
מאז ימי הביניים, אי-שם במאה ה-13, פועל מכרה המלח הענקי בווייליצ'קה (Wieliczka Salt Mine), שבעיר הפולנית קרקוב. אורכו של המכרה כ-300 קילומטרים, כמעט כמו המרחק מתל אביב לאילת!
עומק מכרה המלח בווייליצ'קה הוא 327 מטרים. יש בו 9 מפלסים, כמו 9 קומות לעומק האדמה. הוא מכיל כ-3000 אולמות. המכרה, או נכון יותר לומר המכרות הללו, הם כה גדולים שיש בהם קתדרלה, קפלת קינגה הקדושה, המוקדשת לאלת המכרות, ששומרת על הכורים. הכנסייה הענקית הזו נקראת גם כנסיית המלח והיא נבנתה במאה ה-20.
ואם זה לא מספיק אז מתחת לאדמה, בעומק המכרה של ווייליצקה, יש גם אגם גדול.
בזמן מלחמת העולם השנייה הועסקו במכרות נערים יהודיים רבים, בעבודת כרייה מפרכת וקשה מנשוא. רבים מהם קיפחו את חייהם במקום.
בשנות ה-90 של המאה הקודמת, נסגרו המכרות, לאחר 700 שנה של פעילות רצופה.
הנה מכרות המלח שבווייליצ'קה, בקרקוב פולין (עברית):
https://youtu.be/aQGUzFUX190
הסבר על מכרות המלח של ווייליצ'קה באנגלית:
https://youtu.be/3S1RljbEuXM?t=42s
על המלח והמכרות העתיקים שבו כרו אותו:
https://youtu.be/J1LYC_MUquY?t=25s
מבט מקרוב לקתדרלת המלח שבווייליצ'קה:
https://youtu.be/Eaa8xL6scwE
ותמונות הקתדרלה:
https://youtu.be/Pnet1oAww6o
כרייה תת קרקעית
כרייה (Mining), שנועדה להפיק מחצבים יקרים ונחוצים מאדמת כדור הארץ, היא התעשייה העתיקה ביותר בעולם.
עפרות נכרות הן מעל לפני הקרקע והן מתחת לאדמה. משום כך יש כריית שטח, הנקראת גם כרייה פתוחה, לצד כרייה תת קרקעית, המתרחשת עמוק בתוך האדמה.
"מערת האריה" בסוואזילנד היא מכרה פרהיסטורי מהתקופה הפלאוליתית, בן 43,000 שנה. הוא נחשב למכרה הכי עתיק בעולם. לפי החוקרים, כרו בו חומר שנקרא "המטיט". ממנו יצרו באותם ימים פיגמנטים, צבעים ובמיוחד צבע אדום.
האדם הקדמון החל בכריית מינרלים לפחות בשנת 3,500 לפני הספירה. זה היה כשנתגלתה הדרך לצרוף ארד. אם בתחילה השתמשו במרבצי העפרה שהתגלו על פני האדמה, בהמשך החלו לכרות במכרות שנחפרו מתחת לפני הקרקע.
בסוף המאה ה-19, בתקופת "הבהלה לזהב" בצפון אמריקה ובאוסטרליה, נהגו מחפשי הזהב לסנן את מי הנחלים. במהלך הסינון נשטפו גרגרי האדמה והחומרים הקלים יותר, ומה שנשאר בכלי הסינון היו פתיתי הזהב, הכבדים יותר.
אך כדי לכרות זהב, יש לפעמים לפוצץ את הרובד הקשה של הסלע שבו נמצאת העפרה. במקרה כזה, כורי הזהב נוהגים להכין את פני הסלע לפיצוץ, קודחים בו חורים ומכניסים לתוכם חומר נפץ. לאחר ביצוע הפיצוץ, הם מקווים לגלות זהב בין השברים.
בין החומרים והמינרלים שכורים בעולם אםשר למצוא זהב, נחושת, פחם, יהלומים, ברזל, בוקסיט, עופרת, אבן גיר, חול, ניקל, פוספט, מלח, בדיל, אורניום, מוליבדן ומגוון של אבני חן.
לצרכי המין האנושי, ברור שיש לכרות מהאדמה כל חומר שלא ניתן לגדלו באמצעות חקלאות. במשמעותה הרחבה של המושג, כוללת הכרייה גם הפקה של מים, נפט וגז טבעי.
הנה תולדות כריית הזהב בקליפורניה (עברית):
https://youtu.be/uZu15TDYxj8
כורי המכרות:
https://youtu.be/d1uIr_KyRr4
עבודתם הקשה של הכורים במכרה פחם תת-קרקעי:
https://youtu.be/C4lBXpQxdSM
וסרט תיעודי על הילדים העובדים במכרות של הודו:
https://youtu.be/WXb5xZL3zeQ?long=yes
