שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה המשורר היהודי לאונרד כהן?
באחרונה מת אייקון וענק תרבות של ממש, שבחמישים השנים האחרונות תרם את החלק הנוגה והמעמיק של פסקול חיינו.
קראו לו לאונרד כהן (Leonard Cohen) ומאז התפרסם, בשנות ה-60, הוא היה לאחד מגדולי האמנים במוסיקת הפופ. קשה להאמין בכמה תחומים פעל וכמה כישרון יכול להתקבץ לאדם אחד. בתחילה הוא התפרסם כסופר ומשורר בקנדה. אז הוא קיבל עידוד מהזמרת ג'ודי קולינס, שהקליטה ב-1967 את שירו "סוזן" ועודדה אותו להלחין ולשיר את שיריו. מיד כשהפך למוסיקאי ומבצע, הוא זכה להצלחה גדולה וכל העולם התרגש מהזמר-יוצר החדש, המבצע את שיריו, עוד סינגר-סונגרייטר יהודי מהליגה של בוב דילן.
מאז ניהל כהן, שגדל בקנדה למשפחה ממוצא פולני, קריירה מופתית. הוא יצר אלבומים נהדרים, עם שירים אישיים ומלנכוליים שנגעו בלב רבים. לצידם כתב ספרי שירה ופרוזה, חלקם מעוטרים ברישומיו המיוחדים ורבי הכישרון.
אמנם הדביקו לו תווית של זמר אינטימי ומהורהר שמדבר אל אינטלקטואלים אומללים, אבל הוא עצמו סבל מדיכאון של עשרות שנים והרבה "לחפש את עצמו". לא פעם הוא יצא לתקופות פרישה, הגות והתעסקות בתורות רוחניות שונות, עד כדי התנזרות של חמש שנים במנזר והתבודדות בו.
שירתו הייתה מעט אפלה, קצת חתרנית, עם קורטוב של מסתורין ותנועה פילוסופית בין בשר ורוח ותכנים שבהם מככבים דת, אהבה, מיניות חמקמקה ורבת פנים, הרבה יהדות וקורטוב של נצרות וישו, אם להזכיר עוד יהודי שהצליח בעולם הגדול.
הוא היה כותב ומשורר שהרבה לעסוק באלוהים ובנשים, לאו דווקא בסדר הזה. בין להיטיו של לאונרד כהן זכו להצלחה רבה היו "Suzanne" שהקדיש לידידתו סוזאן ורדל, "So Long, Marianne" שהוקדש למריאן איהלן, נורבגית שהכיר באי היווני הידרה והפכה לבת זוגו, התגוררה איתו בהידרה במשך שנים ארוכות ולה כתב רבים משיריו. היו גם "Sisters Of Mercy" המצמרר, "Everybody Knows" המאוחר, "Who By Fire" שנכתב בהשראת הפיוט "ונתנה תוקף", מפיוטי הימים הנוראים שלפני יום כיפור, הלהיט שאיתו התעדכן לאייטיז "First we take Manhattan", שיר הרומנטיקה שלו "Dance me to the end of love", השיר האלמותי "Famous Blue Raincoat" וכמובן "Chelsea Hotel #2" שהקדיש לג'ניס ג'ופלין, שאותה אהב במלון בשם זה בניו יורק.
הוא כתב את "Tower of Songs" שבו הוא מתאר את גדולי הפזמונים הנמצאים בקומות שהרבה מעליו. וכמובן שיש את "Hallelujah" - מהשירים שזכו למספר הביצועים הגדול בהיסטוריה של הפופ ובמולדתו של כהן קנדה נחשב לשיר הגדול בכל הזמנים. את אותו הללויה, אגב, הוא כתב במשך 6 שנים. הוא לא כתב בקלות כמו דילן - אצלו כל שיר נכתב בייסורים.
רבים משיריו הפכו לנכסי צאן ברזל בפופ העולמי וזכו לאלפי ביצועים וגרסאות כיסוי. הוא זוהה בקול הבריטון העמוק שלו ובעיסוק הרב שלו באהבה, רוחנית וגופנית, וכמובן דת. אפרופו דת, הוא לא היה סתם יהודי, אלא יהודי חם שבמלחמת יום הכיפורים בא לארץ והופיע לאורך כל המלחמה בפני חיילי צה"ל.
מצחיק לדעת שאז אמרו שאת החיילים הוא דיכא עם השירים המלנכוליים שלו. ואגב, הוא עצמו הודה פעם שהמצב הזוגי שלו בבית היה מלא מתח וריבים עם בת זוגו באותה תקופה ולכן הוא החליט לבוא להירגע במלחמת יום כיפור...
הנה סיפורו של ענק השירה והטרובדור הגלובלי היהודי (עברית):
https://youtu.be/4WR54sIVP74?end=298
שנות ה-60 והנה הלהיט הראשון של לאונרד כהן:
https://youtu.be/6o6zMPLcXZ8
השיר שכתב למריאן אהובתו, כשחי איתה באי היווני הידרה:
https://youtu.be/aLOnQmmmlkw
בשנות ה-70 הוא כבר היה לוהט:
https://youtu.be/IVJImYNGqwk
המשמעויות הנסתרות בשיריו מרתקות לא פעם:
https://youtu.be/YNoBpDoQOOg
"מי באש" בהשפעה יהודית:
https://youtu.be/jtMi8PpyTvc
לאונרד כהן לוקח את מנהטן ואז את ברלין:
https://youtu.be/JTTC_fD598A
את הללוייה שלו הפכו אלפי ביצועים להמנון בינלאומי:
https://youtu.be/YrLk4vdY28Q
וזקנתו כיבדה אותו מאד, כמו הביצוע הזה של אחד מלהיטיו הראשונים:
https://youtu.be/DgEiDc1aXr0
איך הפך הללויה החבוי להימנון עולמי?
"הללויה" (Hallelujah) הוא אולי השיר הכי מפתיע בקריירה של הזמר ומשורר הקנדי הדגול כל כך.
כי כהן לא כתב אותו בקלות ונראה שגם לא האמין שיהיה כל כך גדול, בממדים של תופעת פופ עולמית.
שנתיים לקח למשורר היהודי הזה לכתוב את השיר. תוך שהוא מביא שלל אזכורים מסיפורי התנ"ך, מגייס את דוד המלך ואת בת שבע אהובתו, את שמשון ודלילה שתביא עליו את סופו, וכותב 80 בתים, הוא פשוט לא מצליח לסיים אותו.
הוא לא מרוצה. "תפסת מרובה לא תפסת", הוא ודאי אומר לעצמו. הוא הולך ומצמצם את אינספור הבתים לארבעה בלבד ומזקק את הפזמון למילה אחת בלבד. הללויה.
כהן, כשמו כן הוא. יהודי ומאמין.
אבל לא בשיר הזה, או לפחות לא מספיק מאמין. הללויה נכלל אמנם באלבום שלו "Various Positions" מ-1984, אבל לא הובלט מלכתחילה וגם לא ממש זכה להכרה של המבקרים או השדרנים של התקופה.
תבינו, השיר "הללויה" הופיע באלבום שבו הופיע גם הלהיט הגדול של לאונרד "Dance Me to the End of Love". אבל בניגוד ל"דאנס מי", איש בחברת התקליטים לא האמין ב"הללויה" בתחילה והוא אפילו לא יצא כסינגל.
ואם אתה לא יוצא כסינגל, השדרנים לא ישמיעו אותך.
אבל כמו האזוב שעל הכותל, הלך השיר שבוודאי לא זכה בתחילה להצלחה או אפילו לתשומת לב מיוחדת, הלך וגדל לו לאיטו בין חריצי התקליט.
וכך, כשהוא חבוי היטב בתוך האלבום, ללא תקליטון להיכלל בו, הוא הלך ועורר בהדרגה בעיקר את תשומת ליבם של מוזיקאים, שהקליטו לו גרסאות כיסוי.
הראשון היה ג'ון קייל, זמר, מוסיקאי וכותב דגול בעצמו. הוא הבין שגילה אוצר נסתר וזנוח. הוא הקליט לו גרסה שהצליחה ודי מהר הכירה את "הללויה" לעולם. כמה שנים אחריו, ב-1994, הקליט ג'ף באקלי את הקאבר שלו, שיהפוך את השיר למוכר בכל העולם ובמשך שנים רבות ועל אף אינספור קאברים אחרים שיוקלטו לו, ייתפס כביצוע הטוב ביותר שלו.
בהדרגה הפך הללויה, איך לא - להימנון.
הימנון עולמי. גלובלי. אוניברסלי. היום הללויה הוא ככל הנראה השיר הכי מוכר ומזוהה עם לאונרד כהן. כנראה שכך הוא היה צריך לגדול. קטן, גדל, גדול ואז ענק.
מדהים לחשוב ששיר שהוחבא במעמקי תקליט של ענק שוקע הוא כיום שיר שזכה למאות רבות של גרסאות כיסוי, של ענקי הפופ והרוק העולמי, מככב באודישנים של כל ראליטי בעולם והפך עם השנים לאחד השירים המושמעים ביותר בהיסטוריה של המוסיקה.
כששאל מראיין פעם את לאונרד כהן כיצד לדעתו הצליח השיר על כך, הוא ענה ביובש "יש לו פזמון טוב!". הללו יא!
הנה הביצוע המקורי של לאונרד כהן:
https://youtu.be/YrLk4vdY28Q
הביצוע המרטיט של הזמר העצוב ג'ף באקלי:
https://youtu.be/y8AWFf7EAc4
בון ג'ובי:
https://youtu.be/RSJbYWPEaxw
נגנית כינור שהוציאה גרסה כלית מרגשת לחג המולד:
https://youtu.be/5VzprYCxPBQ
והדואט שהחזיר את הללויה הביתה ובעינינו הוא הביצוע המיוחד ביותר שלו:
https://youtu.be/irEpp0NsgkI
כיצד נולד השיר "מי באש" של לאונרד כהן?
השיר הזה הוא סמל. הוא אחד השירים הקלאסיים של המשורר והזמר לאונרד כהן והוא גם שיר יפה להפליא. מינימליסטי וצנוע, אבל ענק ברגש ובתוכן, השיר הזה, "מי באש" (Who by Fire), הוא גם חידה.
לא כולם יודעים שכהן כתב אותו אחרי החוויות הלא פשוטות שעבר בשנת 1973, במדינת ישראל בה שבה במהלך מלחמת יום הכיפורים.
באותה תקופה חי לאונרד עם בת זוגו הקנדית סוזן אלרוד, אם ילדיו, אבל לא אותה סוזאן שהייתה מושא שירו הידוע "סוזאן". כך או כך, סדקים ניבעו בהדרגה באהבתם של השניים. במקביל פרצה אז בארץ מלחמת יום הכיפורים והזמר הצעיר, מתחבט בעתיד יחסיו עם בת זוגו ואולי מתלבט האם להמשיך בחייו לבדו, מחליט לבוא לישראל.
לאונרד, זמר שהספיק להוציא שני אלבומים שבארה"ב לא זכו להצלחה גדולה, לא היה כל כך מודע לכך שבאירופה הוא להיט ובישראל עוד יותר. הוא שוטט כמה ימים בתל אביב ולא כל כך זיהו אותו. אבל כשישב בקפה "פינתי" התל אביבי, זיהה אותו הזמר אושיק לוי, שישב שם עם כמה מוזיקאים נוספים, ביניהם אילנה רובינא ומתי כספי. הם החלו לדבר, הידידות החלה ללבלב ובימים הבאים שכנעו אותו כספי ורובינא להצטרף אליהם להופעות בחזית, לפני חיילי צה"ל.
כך יצא שבמהלך המלחמה שהה לאונרד בישראל במשך חודשיים. הוא נתן עשרות הופעות בפני החיילים במוצבים ובילה זמן רב עם החיילים. כאבי המלחמה האיומה, סיפורי הקרב, החברים שנהרגו, הקרבות הקשים - כל אלה לא נעלמו ממנו.
ההשפעה של החוויות בארץ ובקווים הותירה חותם בלאונרד כהן. היא השפיעה משמעותית על נפשו והרגש היהודי של הזמר הקנדי, שהיה לא רק אמן רגיש, אלא גם מי שהיה נכדו של רב ואדם בעל עומק רוחני גדול.
וכך נכתב Who by Fire. בכתיבתו העדינה והרגישה ניסח כהן בשיר את מה שראו עיניו ושמעו אוזניו כאן. במילותיו מוצגות בכל הכאב, האימה והיופי חוויות התקופה הכואבת. הוא שילב את מוראות המלחמה והכאב ששרר בישראל המופתעת, ממלחמה איומה ולא צפויה, עם מילים ומחשבות מהיום הקדוש בשנה היהודית.
כי חשוב לדעת - השיר שפותח במילים "מי באש ומי במים" התבסס וקיבל השראה מהפיוט לימים הנוראים "ונתנה תוקף" - חלק מהתפילה היהודית הנאמרת בראש השנה וביום כיפור. גם בתפילה הזו וגם בשיר מונים את סוגי העונש והמוות שמובטח לחוטא, על חטאיו במהלך השנה ואם לא כיפר עליהם ביום הכיפורים - מי באש (כנראה בשריפה), מי במים (בטביעה) וכן הלאה.
שנה לאחר מכן יצא השיר "Who By Fire", כחלק מהאלבום המרשים "New Skin for the old Ceremony". הוא לא היה השיר היחיד שהגיע מאותם ימי מלחמה, אבל רבים התפעלו אז מהחיבור העדין והחכם כל כך שעשה המשורר המדויק כל כך, בין מסורת עתיקה למודרניות כואבת. האש שבאמצעותה חיבר המשורר המזמר בין מוראות המלחמה המסוכנת בתולדות מדינת ישראל הצעירה ובין התפילה והמסורת היהדות, הפכה לאגדה.
הנה השיר בהופעה חיה:
https://youtu.be/j2T274bXIxU
"מי באש" עם המילים, מתוך אלבום הבכורה של לאונרד כהן:
https://youtu.be/bntot9LAY08
ועיבוד עם אלמנטים מזרחיים, בהמשך השנים:
https://youtu.be/EgMaBreDuF4
למי כתב לאונרד כהן את "היי שלום מריאן"?
לאונרד כהן כתב את השיר למי שהייתה אהובתו וההשראה לאחד משיריו הקלאסיים, הלהיט הענק, כמעט הראשון שלו, "So Marianne Long".
"היי שלום מריאן" (So long Marianne) נכתב למריאן איהלן יֶנסֶן, אישה נורבגית, שבשנות ה-60 המוקדמות הייתה בת זוגו של כהן.
את מריאן, שעתידה לככב בלהיט הידוע מאלבומו הראשון, ואולי הגדול ביותר של לאונרד, הוא פוגש ב-1960. זה קורה כשהוא מגיע לאי היווני הידרה. מריאן כבר חיה עם בנה באי, לאחר שהסופר הנורבגי אקסל ג'נסן, בעלה של מריאן, נוטש אותה ואת בנם הקטן באי.
לאונרד, מריאן והבן עוברים לחיות יחד ופוצחים במערכת יחסים עוצמתית, שנמשכה כמעט לאורך כל העשור ויוצאת מהאי הידרה, גם אל ניו יורק ומונטריאול. סיפור האהבה הזה מסתבר כמורכב למדי, אך משמעותי עבור כהן, במיוחד כשהוא בתקופה בה הוא עדיין רק משורר ולא מוסיקאי. יצירתו העתידית תושפע רבות מהתקופה הזו.
את השיר "היי שלום מריאן" נכתב ככל הנראה בסביבות שנת 1967, כאשר מערכת היחסים בין השניים החלה להתפרק. משתקפת בו כבר הפרידה המקרבת והרגשות המעורבים שלו בעניין סיום הקשר.
"So Marianne Long" עצמו הוא שיר פרידה רגשי ועמוק ובו תיאור של סוף מערכת היחסים בין השניים. לאורכו מעלה כהן זיכרונות מהזמן שלהם יחד ומדגים את המשמעות הרגשית שיש בעיניו לקשר ביניהם. המוטיב החוזר בו בפזמון הוא שהגיע הזמן לצחוק ולבכות ולצחוק על הכל.
השיר מעביר לכל אורכו תחושת עצב על סיום הקשר והאובדן, אך ניכר בכהן שהוא עדיין נמשך אליה ומדגיש את ההשפעה העמוקה של מריאן עליו וכיצד נגעה בו בעדינות ובעומק.
עוד ניכרת בשיר הכרת תודה מצדו של האייקון לעתיד, על האהבה שהייתה ביניהם. בשיר נשזרים רמזים למורכבות שבסיום הקשר הרומנטי בין השניים, נמהלים בו ביחד כאב, אהבה, זיכרונות והכרת תודה.
מריאן אחראית והייתה השראה לעוד שירים של לאונרד כהן, כולל שיר מופלא נוסף "Bird on a Wire". אבל "So Marianne Long" הוא יצירה אישית ורגשית במיוחד, שפותחת חלון של ממש לקשר העוצמתי והמרגש שנוצר בין לנרד כהן למריאן ואת ההשפעה שתהיה לו על חייו ויצירתו של הגאון היהודי מקנדה.
אגב, למרות הפרידה, לאונרד ומריאן די נשארו במשך השנים בקשר. בשנת 2016, כשנודע לו שמריאן גוססת, שלח לה לאונרד מכתב מלא ברגש, עם אהבתו והערכתו אליה, הוכחה ברורה לעומק ולמשמעות שהיו בעיניו גלומים בקשר שביניהם. כשנודע לו שהלכה לעולמה, הוא כתב לה בפוסט בפייסבוק: "דעי שאני כה קרוב מאחוריך. אם תשלחי את ידך, תוכלי להגיע אלי. היי שלום חברה ותיקה. אהבה אינסופית וניפגש לאורך הדרך".
השיר מאלבום הבכורה עם תמונות השניים מהתקופה של האי הידרה:
https://youtu.be/aLOnQmmmlkw
הופעה חיה בשנות ה-70:
https://youtu.be/-ACgCmBubb4
ביצוע מאוחר בתמונות:
https://youtu.be/lthdAiDOJAM
והופעה חיה לקראת סוף חייו:
https://youtu.be/DgEiDc1aXr0
כיצד מציע לאונרד כהן לראות את האור שבסדקים?
דומה שהשיר "המנון" (Anthem) של לאונרד כהן מעולם לא זכה לכבוד שמגיע לו. מדובר באחד השירים החכמים והצנועים שנכתבו בעשורים האחרונים.
יש בו הרבה יופי, אבל קטע אחד בו הוא כל כך מדויק, שרק בשבילו שווה לכתוב על השיר הנשגב הזה ולוודא שלא פספסתם. המילים בו הן:
"צלצלו בפעמונים שעוד יכולים לצלצל
שכחו ממנחתכם המושלמת,
יש סדק בכל דבר
כך האור חודר פנימה."
כשאנו שואפים לשלמות, מגלה לנו לאונרד כהן, אנו רוצים לבצע את הביצוע המושלם, לתת מינחה מושלמת ליצירה. למסור ולהציג את הדבר הנהדר, שאין בו פגם. אבל החיים כמו החיים, מותירים אותנו לא פעם עם חצי תאוותנו בידינו.
במקום לכעוס ולוותר, מציע הכהן הגדול, צלצלו בפעמונים שנותרו לכם. עשו את הטוב ביותר שתוכלו עם האפשרויות שעומדות לרשותכם. התאימו את עצמכם לנסיבות. הסתגלו, התנהלו ונהלו את התהליך היטב ככל שתוכלו.
במילים אחרות, אל תדרשו את המצוין ורק אותו. לעתים המצוין לא מגיע ולא תמיד בגללנו. ולפעמים גם בגללנו, אבל ממש לא נכון לעזוב הכל כי נכשלנו בקטע של הדרך. להפך - צריך פשוט להתמיד ולהמשיך ולעשות הכי טוב שנוכל, במסגרת האפשרויות. הדרך מורכבת, ממש כמו בדרך או כביש אמיתי, מעליות וירידות.
את זה יאמרו לכם כל יזם, ממציאה, אמן ואדם או חווה מצליחים...
בהמשך זכרו תמיד שמהסדקים חודר האור לחיינו. במקום לראות בהם פגמים, ראו בהם את ההזדמנות. ממש כמו משברים בחיינו, שסודקים את עולמנו, אבל יכולים להיות הזדמנויות שיגלו לנו דברים חדשים ומצמיחים, או יהיו לנו נקודת זינוק למשהו נהדר.
ואנו אומרים שמהסדק חודר לא רק האור. הציצו פנימה, הביטו בו ומצאו את ההזדמנות למשהו לא צפוי, משהו שלא חשבתם לעשות אבל הוא יכול להיות ההזדמנות המטורפת. אולי זה משהו שלא היכרתם ויכול להיות הדבר הבא שלכם. הרי אנחנו לומדים תמיד ואור מסדק מרמז לא פעם על עולם מואר שאיננו חשופים לו. הבא נגלה אותו!
סטארטאפיסטים רבים מזהים כך את שינוי הכיוון, את הפיבוט שיצטרכו לעשות כדי להצליח במיזם שלהם, את הדבר הנכון לעשות כשנכשלים וצריך לתקן, או את ההסתגלות שצריך לבצע - כשלא מצליחים מספיק, כי הנסיבות השתנו.
ההזדמנות היא הסדק הזה. היא מייצרת לכם עתיד, שינוי, הברקה, פעולה והפתעה - כך קורים דברים גדולים וכך חודר אור קטן ומאיר חיים שלמים. כך נולדות אגדות וכך נוצרים שינויים בעולם.
עשו טוב לעולם ותתעקשו עליו!
הנה השיר "המנון" של ליאונרד כהן עם המילים באנגלית:
https://youtu.be/mDTph7mer3I
כך, ראו איך על אף הקשיים, הוא מממש את המסר עוד בצעירותו, עשרות שנים לפני שכתב את השיר:
https://youtu.be/tixwvZbEpME
והנה כהן בשנותיו האחרונות, בהופעה חיה בלונדון:
https://youtu.be/c8-BT6y_wYg
מהו סינגר-סונגרייטר?
את המוסיקאים המחברים, מלחינים ושרים את שיריהם בעצמם נוהגים בתרבות הפופולארית לכנות "סינגר-סונגרייטר" (Singer-songwriter) או בעברית "זמר-יוצר". לא מעט זמרים-יוצרים נוטים לשלב בשיריהם נושאים חברתיים ופוליטיים. אם להשלים את התמונה, כמעט תמיד נוהגים הסינגר-סונגרייטרס ללוות את שירתם בעצמם - לרוב מדובר בפריטה על גיטרה או פסנתר.
בין הסינגרז-סונגרייטרס המפורסמים ניתן למצוא שמות כמו בוב דילן, ברוס ספרינגסטין, ניל יאנג, לאונרד כהן, פול סיימון, דייויד בואי ועוד. חלק ממנהיגי וחברי להקות רוק גדולות הפכו גם הם בהמשך הקריירה שלהם לזמרים-יוצרים. ביניהם מנהיג הביץ' בויז בריאן ווילסון, כל חברי הביטלס, גיטריסט העל אריק קלפטון ועוד.
ראשוני הסינגרז-סונגרייטרס היו זמרים בלוז ופולק אמריקאים, שהחלו לכתוב ולהופיע כך כבר בתחילת המאה ה-20. גם בהמשך פעלו לא מעט אמנים כאלה, אך הם מעולם לא זכו לפופולאריות גדולה. סנונית הרוק הראשונה שהייתה יוצרת וגם מבצעת היה באדי הולי - שכתב את שיריו בעצמו והפך לאגדה שנקטעה עקב מותו בתאונת מטוס. הביטלס הושפעו ממנו מאד והתעקשו להקליט את השירים שהם כתבו, בניגוד למקובל בתחילת שנות ה-60.
לזרם המרכזי של המוסיקה הפופולארית הגיעו סינגר סונגרייטרז בהמוניהם לקראת סוף שנות ה-60. הבולט בהם היה בוב דילן, מי שכונה לא פעם "קולו של הדור". הוא היה זמר מחאה בסגנון הפולק, שזכה להצלחה אדירה עם שיריו המלווים בגיטרה ומפוחית. מששינה את סגנונו לסגנון חשמלי שנקרא "פולק-רוק", הלכו רבים בעקבותיו. כך זכו אמנים רבים באותה תקופה להימנות עם גדולי הזמרים-יוצרים. ביניהם היו כוכבי פולק, קאונטרי ובלוז. שמות כמו ג'וני מיטשל, ואן מוריסון, ג'וני קאש, וילי נלסון, דונובן, קט סטיבנס, ג'ון דנבר, פול סיימון וקרול קינג הפכו בבת אחת למצליחים במיוחד, באמריקה ובעולם.
כמובן שזמרים יוצרים יש בכל ארץ בעולם. מרוסיה בה הם כונו "בארדים" ועד ישראל, בה רבים מהם מעטרים את פסגת הפופ והרוק הישראלי. למעשה, הזמרים היוצרים הם היום הרוב מבין המבצעים המצליחים, בעוד שהאמנים המבצעים בלבד הולכים ומתמעטים. הקהל, מסתבר, למד להתחבר לאמת הפנימית של היוצר שכתב ואז עומד מולו ומבצע את שיריו.
הנה דילן וכהן - שניים מגדולי הכותבים ושרים הללו (בעברית):
https://youtu.be/BZem7AUfUlA
עוד שתי אגדות - הזמרים היוצרים ג'וני מיטשל וג'וני קאש:
https://youtu.be/W1QO0jQ0PB0
ניל יאנג, זמר יוצר נערץ שמשנות ה-60 מוציא מחרוזת אינסופית של אלבומי מופת:
https://youtu.be/n2MtEsrcTTs
המשורר הקנדי שהפך לסינגר-סונגרייטר אגדי - לאונרד כהן:
https://youtu.be/n_56ep729TE
דונובן הסקוטי שזכה לתהילה בשנות ה-60:
https://youtu.be/4ER0odSOKwY
ושיר של רוג'ר הודגסון זמר-יוצר שהוביל את להקת "סופרטרמפ":
https://youtu.be/tODaH_fGtMY
באחרונה מת אייקון וענק תרבות של ממש, שבחמישים השנים האחרונות תרם את החלק הנוגה והמעמיק של פסקול חיינו.
קראו לו לאונרד כהן (Leonard Cohen) ומאז התפרסם, בשנות ה-60, הוא היה לאחד מגדולי האמנים במוסיקת הפופ. קשה להאמין בכמה תחומים פעל וכמה כישרון יכול להתקבץ לאדם אחד. בתחילה הוא התפרסם כסופר ומשורר בקנדה. אז הוא קיבל עידוד מהזמרת ג'ודי קולינס, שהקליטה ב-1967 את שירו "סוזן" ועודדה אותו להלחין ולשיר את שיריו. מיד כשהפך למוסיקאי ומבצע, הוא זכה להצלחה גדולה וכל העולם התרגש מהזמר-יוצר החדש, המבצע את שיריו, עוד סינגר-סונגרייטר יהודי מהליגה של בוב דילן.
מאז ניהל כהן, שגדל בקנדה למשפחה ממוצא פולני, קריירה מופתית. הוא יצר אלבומים נהדרים, עם שירים אישיים ומלנכוליים שנגעו בלב רבים. לצידם כתב ספרי שירה ופרוזה, חלקם מעוטרים ברישומיו המיוחדים ורבי הכישרון.
אמנם הדביקו לו תווית של זמר אינטימי ומהורהר שמדבר אל אינטלקטואלים אומללים, אבל הוא עצמו סבל מדיכאון של עשרות שנים והרבה "לחפש את עצמו". לא פעם הוא יצא לתקופות פרישה, הגות והתעסקות בתורות רוחניות שונות, עד כדי התנזרות של חמש שנים במנזר והתבודדות בו.
שירתו הייתה מעט אפלה, קצת חתרנית, עם קורטוב של מסתורין ותנועה פילוסופית בין בשר ורוח ותכנים שבהם מככבים דת, אהבה, מיניות חמקמקה ורבת פנים, הרבה יהדות וקורטוב של נצרות וישו, אם להזכיר עוד יהודי שהצליח בעולם הגדול.
הוא היה כותב ומשורר שהרבה לעסוק באלוהים ובנשים, לאו דווקא בסדר הזה. בין להיטיו של לאונרד כהן זכו להצלחה רבה היו "Suzanne" שהקדיש לידידתו סוזאן ורדל, "So Long, Marianne" שהוקדש למריאן איהלן, נורבגית שהכיר באי היווני הידרה והפכה לבת זוגו, התגוררה איתו בהידרה במשך שנים ארוכות ולה כתב רבים משיריו. היו גם "Sisters Of Mercy" המצמרר, "Everybody Knows" המאוחר, "Who By Fire" שנכתב בהשראת הפיוט "ונתנה תוקף", מפיוטי הימים הנוראים שלפני יום כיפור, הלהיט שאיתו התעדכן לאייטיז "First we take Manhattan", שיר הרומנטיקה שלו "Dance me to the end of love", השיר האלמותי "Famous Blue Raincoat" וכמובן "Chelsea Hotel #2" שהקדיש לג'ניס ג'ופלין, שאותה אהב במלון בשם זה בניו יורק.
הוא כתב את "Tower of Songs" שבו הוא מתאר את גדולי הפזמונים הנמצאים בקומות שהרבה מעליו. וכמובן שיש את "Hallelujah" - מהשירים שזכו למספר הביצועים הגדול בהיסטוריה של הפופ ובמולדתו של כהן קנדה נחשב לשיר הגדול בכל הזמנים. את אותו הללויה, אגב, הוא כתב במשך 6 שנים. הוא לא כתב בקלות כמו דילן - אצלו כל שיר נכתב בייסורים.
רבים משיריו הפכו לנכסי צאן ברזל בפופ העולמי וזכו לאלפי ביצועים וגרסאות כיסוי. הוא זוהה בקול הבריטון העמוק שלו ובעיסוק הרב שלו באהבה, רוחנית וגופנית, וכמובן דת. אפרופו דת, הוא לא היה סתם יהודי, אלא יהודי חם שבמלחמת יום הכיפורים בא לארץ והופיע לאורך כל המלחמה בפני חיילי צה"ל.
מצחיק לדעת שאז אמרו שאת החיילים הוא דיכא עם השירים המלנכוליים שלו. ואגב, הוא עצמו הודה פעם שהמצב הזוגי שלו בבית היה מלא מתח וריבים עם בת זוגו באותה תקופה ולכן הוא החליט לבוא להירגע במלחמת יום כיפור...
הנה סיפורו של ענק השירה והטרובדור הגלובלי היהודי (עברית):
https://youtu.be/4WR54sIVP74?end=298
שנות ה-60 והנה הלהיט הראשון של לאונרד כהן:
https://youtu.be/6o6zMPLcXZ8
השיר שכתב למריאן אהובתו, כשחי איתה באי היווני הידרה:
https://youtu.be/aLOnQmmmlkw
בשנות ה-70 הוא כבר היה לוהט:
https://youtu.be/IVJImYNGqwk
המשמעויות הנסתרות בשיריו מרתקות לא פעם:
https://youtu.be/YNoBpDoQOOg
"מי באש" בהשפעה יהודית:
https://youtu.be/jtMi8PpyTvc
לאונרד כהן לוקח את מנהטן ואז את ברלין:
https://youtu.be/JTTC_fD598A
את הללוייה שלו הפכו אלפי ביצועים להמנון בינלאומי:
https://youtu.be/YrLk4vdY28Q
וזקנתו כיבדה אותו מאד, כמו הביצוע הזה של אחד מלהיטיו הראשונים:
https://youtu.be/DgEiDc1aXr0
"הללויה" (Hallelujah) הוא אולי השיר הכי מפתיע בקריירה של הזמר ומשורר הקנדי הדגול כל כך.
כי כהן לא כתב אותו בקלות ונראה שגם לא האמין שיהיה כל כך גדול, בממדים של תופעת פופ עולמית.
שנתיים לקח למשורר היהודי הזה לכתוב את השיר. תוך שהוא מביא שלל אזכורים מסיפורי התנ"ך, מגייס את דוד המלך ואת בת שבע אהובתו, את שמשון ודלילה שתביא עליו את סופו, וכותב 80 בתים, הוא פשוט לא מצליח לסיים אותו.
הוא לא מרוצה. "תפסת מרובה לא תפסת", הוא ודאי אומר לעצמו. הוא הולך ומצמצם את אינספור הבתים לארבעה בלבד ומזקק את הפזמון למילה אחת בלבד. הללויה.
כהן, כשמו כן הוא. יהודי ומאמין.
אבל לא בשיר הזה, או לפחות לא מספיק מאמין. הללויה נכלל אמנם באלבום שלו "Various Positions" מ-1984, אבל לא הובלט מלכתחילה וגם לא ממש זכה להכרה של המבקרים או השדרנים של התקופה.
תבינו, השיר "הללויה" הופיע באלבום שבו הופיע גם הלהיט הגדול של לאונרד "Dance Me to the End of Love". אבל בניגוד ל"דאנס מי", איש בחברת התקליטים לא האמין ב"הללויה" בתחילה והוא אפילו לא יצא כסינגל.
ואם אתה לא יוצא כסינגל, השדרנים לא ישמיעו אותך.
אבל כמו האזוב שעל הכותל, הלך השיר שבוודאי לא זכה בתחילה להצלחה או אפילו לתשומת לב מיוחדת, הלך וגדל לו לאיטו בין חריצי התקליט.
וכך, כשהוא חבוי היטב בתוך האלבום, ללא תקליטון להיכלל בו, הוא הלך ועורר בהדרגה בעיקר את תשומת ליבם של מוזיקאים, שהקליטו לו גרסאות כיסוי.
הראשון היה ג'ון קייל, זמר, מוסיקאי וכותב דגול בעצמו. הוא הבין שגילה אוצר נסתר וזנוח. הוא הקליט לו גרסה שהצליחה ודי מהר הכירה את "הללויה" לעולם. כמה שנים אחריו, ב-1994, הקליט ג'ף באקלי את הקאבר שלו, שיהפוך את השיר למוכר בכל העולם ובמשך שנים רבות ועל אף אינספור קאברים אחרים שיוקלטו לו, ייתפס כביצוע הטוב ביותר שלו.
בהדרגה הפך הללויה, איך לא - להימנון.
הימנון עולמי. גלובלי. אוניברסלי. היום הללויה הוא ככל הנראה השיר הכי מוכר ומזוהה עם לאונרד כהן. כנראה שכך הוא היה צריך לגדול. קטן, גדל, גדול ואז ענק.
מדהים לחשוב ששיר שהוחבא במעמקי תקליט של ענק שוקע הוא כיום שיר שזכה למאות רבות של גרסאות כיסוי, של ענקי הפופ והרוק העולמי, מככב באודישנים של כל ראליטי בעולם והפך עם השנים לאחד השירים המושמעים ביותר בהיסטוריה של המוסיקה.
כששאל מראיין פעם את לאונרד כהן כיצד לדעתו הצליח השיר על כך, הוא ענה ביובש "יש לו פזמון טוב!". הללו יא!
הנה הביצוע המקורי של לאונרד כהן:
https://youtu.be/YrLk4vdY28Q
הביצוע המרטיט של הזמר העצוב ג'ף באקלי:
https://youtu.be/y8AWFf7EAc4
בון ג'ובי:
https://youtu.be/RSJbYWPEaxw
נגנית כינור שהוציאה גרסה כלית מרגשת לחג המולד:
https://youtu.be/5VzprYCxPBQ
והדואט שהחזיר את הללויה הביתה ובעינינו הוא הביצוע המיוחד ביותר שלו:
https://youtu.be/irEpp0NsgkI
השיר הזה הוא סמל. הוא אחד השירים הקלאסיים של המשורר והזמר לאונרד כהן והוא גם שיר יפה להפליא. מינימליסטי וצנוע, אבל ענק ברגש ובתוכן, השיר הזה, "מי באש" (Who by Fire), הוא גם חידה.
לא כולם יודעים שכהן כתב אותו אחרי החוויות הלא פשוטות שעבר בשנת 1973, במדינת ישראל בה שבה במהלך מלחמת יום הכיפורים.
באותה תקופה חי לאונרד עם בת זוגו הקנדית סוזן אלרוד, אם ילדיו, אבל לא אותה סוזאן שהייתה מושא שירו הידוע "סוזאן". כך או כך, סדקים ניבעו בהדרגה באהבתם של השניים. במקביל פרצה אז בארץ מלחמת יום הכיפורים והזמר הצעיר, מתחבט בעתיד יחסיו עם בת זוגו ואולי מתלבט האם להמשיך בחייו לבדו, מחליט לבוא לישראל.
לאונרד, זמר שהספיק להוציא שני אלבומים שבארה"ב לא זכו להצלחה גדולה, לא היה כל כך מודע לכך שבאירופה הוא להיט ובישראל עוד יותר. הוא שוטט כמה ימים בתל אביב ולא כל כך זיהו אותו. אבל כשישב בקפה "פינתי" התל אביבי, זיהה אותו הזמר אושיק לוי, שישב שם עם כמה מוזיקאים נוספים, ביניהם אילנה רובינא ומתי כספי. הם החלו לדבר, הידידות החלה ללבלב ובימים הבאים שכנעו אותו כספי ורובינא להצטרף אליהם להופעות בחזית, לפני חיילי צה"ל.
כך יצא שבמהלך המלחמה שהה לאונרד בישראל במשך חודשיים. הוא נתן עשרות הופעות בפני החיילים במוצבים ובילה זמן רב עם החיילים. כאבי המלחמה האיומה, סיפורי הקרב, החברים שנהרגו, הקרבות הקשים - כל אלה לא נעלמו ממנו.
ההשפעה של החוויות בארץ ובקווים הותירה חותם בלאונרד כהן. היא השפיעה משמעותית על נפשו והרגש היהודי של הזמר הקנדי, שהיה לא רק אמן רגיש, אלא גם מי שהיה נכדו של רב ואדם בעל עומק רוחני גדול.
וכך נכתב Who by Fire. בכתיבתו העדינה והרגישה ניסח כהן בשיר את מה שראו עיניו ושמעו אוזניו כאן. במילותיו מוצגות בכל הכאב, האימה והיופי חוויות התקופה הכואבת. הוא שילב את מוראות המלחמה והכאב ששרר בישראל המופתעת, ממלחמה איומה ולא צפויה, עם מילים ומחשבות מהיום הקדוש בשנה היהודית.
כי חשוב לדעת - השיר שפותח במילים "מי באש ומי במים" התבסס וקיבל השראה מהפיוט לימים הנוראים "ונתנה תוקף" - חלק מהתפילה היהודית הנאמרת בראש השנה וביום כיפור. גם בתפילה הזו וגם בשיר מונים את סוגי העונש והמוות שמובטח לחוטא, על חטאיו במהלך השנה ואם לא כיפר עליהם ביום הכיפורים - מי באש (כנראה בשריפה), מי במים (בטביעה) וכן הלאה.
שנה לאחר מכן יצא השיר "Who By Fire", כחלק מהאלבום המרשים "New Skin for the old Ceremony". הוא לא היה השיר היחיד שהגיע מאותם ימי מלחמה, אבל רבים התפעלו אז מהחיבור העדין והחכם כל כך שעשה המשורר המדויק כל כך, בין מסורת עתיקה למודרניות כואבת. האש שבאמצעותה חיבר המשורר המזמר בין מוראות המלחמה המסוכנת בתולדות מדינת ישראל הצעירה ובין התפילה והמסורת היהדות, הפכה לאגדה.
הנה השיר בהופעה חיה:
https://youtu.be/j2T274bXIxU
"מי באש" עם המילים, מתוך אלבום הבכורה של לאונרד כהן:
https://youtu.be/bntot9LAY08
ועיבוד עם אלמנטים מזרחיים, בהמשך השנים:
https://youtu.be/EgMaBreDuF4
לאונרד כהן כתב את השיר למי שהייתה אהובתו וההשראה לאחד משיריו הקלאסיים, הלהיט הענק, כמעט הראשון שלו, "So Marianne Long".
"היי שלום מריאן" (So long Marianne) נכתב למריאן איהלן יֶנסֶן, אישה נורבגית, שבשנות ה-60 המוקדמות הייתה בת זוגו של כהן.
את מריאן, שעתידה לככב בלהיט הידוע מאלבומו הראשון, ואולי הגדול ביותר של לאונרד, הוא פוגש ב-1960. זה קורה כשהוא מגיע לאי היווני הידרה. מריאן כבר חיה עם בנה באי, לאחר שהסופר הנורבגי אקסל ג'נסן, בעלה של מריאן, נוטש אותה ואת בנם הקטן באי.
לאונרד, מריאן והבן עוברים לחיות יחד ופוצחים במערכת יחסים עוצמתית, שנמשכה כמעט לאורך כל העשור ויוצאת מהאי הידרה, גם אל ניו יורק ומונטריאול. סיפור האהבה הזה מסתבר כמורכב למדי, אך משמעותי עבור כהן, במיוחד כשהוא בתקופה בה הוא עדיין רק משורר ולא מוסיקאי. יצירתו העתידית תושפע רבות מהתקופה הזו.
את השיר "היי שלום מריאן" נכתב ככל הנראה בסביבות שנת 1967, כאשר מערכת היחסים בין השניים החלה להתפרק. משתקפת בו כבר הפרידה המקרבת והרגשות המעורבים שלו בעניין סיום הקשר.
"So Marianne Long" עצמו הוא שיר פרידה רגשי ועמוק ובו תיאור של סוף מערכת היחסים בין השניים. לאורכו מעלה כהן זיכרונות מהזמן שלהם יחד ומדגים את המשמעות הרגשית שיש בעיניו לקשר ביניהם. המוטיב החוזר בו בפזמון הוא שהגיע הזמן לצחוק ולבכות ולצחוק על הכל.
השיר מעביר לכל אורכו תחושת עצב על סיום הקשר והאובדן, אך ניכר בכהן שהוא עדיין נמשך אליה ומדגיש את ההשפעה העמוקה של מריאן עליו וכיצד נגעה בו בעדינות ובעומק.
עוד ניכרת בשיר הכרת תודה מצדו של האייקון לעתיד, על האהבה שהייתה ביניהם. בשיר נשזרים רמזים למורכבות שבסיום הקשר הרומנטי בין השניים, נמהלים בו ביחד כאב, אהבה, זיכרונות והכרת תודה.
מריאן אחראית והייתה השראה לעוד שירים של לאונרד כהן, כולל שיר מופלא נוסף "Bird on a Wire". אבל "So Marianne Long" הוא יצירה אישית ורגשית במיוחד, שפותחת חלון של ממש לקשר העוצמתי והמרגש שנוצר בין לנרד כהן למריאן ואת ההשפעה שתהיה לו על חייו ויצירתו של הגאון היהודי מקנדה.
אגב, למרות הפרידה, לאונרד ומריאן די נשארו במשך השנים בקשר. בשנת 2016, כשנודע לו שמריאן גוססת, שלח לה לאונרד מכתב מלא ברגש, עם אהבתו והערכתו אליה, הוכחה ברורה לעומק ולמשמעות שהיו בעיניו גלומים בקשר שביניהם. כשנודע לו שהלכה לעולמה, הוא כתב לה בפוסט בפייסבוק: "דעי שאני כה קרוב מאחוריך. אם תשלחי את ידך, תוכלי להגיע אלי. היי שלום חברה ותיקה. אהבה אינסופית וניפגש לאורך הדרך".
השיר מאלבום הבכורה עם תמונות השניים מהתקופה של האי הידרה:
https://youtu.be/aLOnQmmmlkw
הופעה חיה בשנות ה-70:
https://youtu.be/-ACgCmBubb4
ביצוע מאוחר בתמונות:
https://youtu.be/lthdAiDOJAM
והופעה חיה לקראת סוף חייו:
https://youtu.be/DgEiDc1aXr0
לאונרד כהן
דומה שהשיר "המנון" (Anthem) של לאונרד כהן מעולם לא זכה לכבוד שמגיע לו. מדובר באחד השירים החכמים והצנועים שנכתבו בעשורים האחרונים.
יש בו הרבה יופי, אבל קטע אחד בו הוא כל כך מדויק, שרק בשבילו שווה לכתוב על השיר הנשגב הזה ולוודא שלא פספסתם. המילים בו הן:
"צלצלו בפעמונים שעוד יכולים לצלצל
שכחו ממנחתכם המושלמת,
יש סדק בכל דבר
כך האור חודר פנימה."
כשאנו שואפים לשלמות, מגלה לנו לאונרד כהן, אנו רוצים לבצע את הביצוע המושלם, לתת מינחה מושלמת ליצירה. למסור ולהציג את הדבר הנהדר, שאין בו פגם. אבל החיים כמו החיים, מותירים אותנו לא פעם עם חצי תאוותנו בידינו.
במקום לכעוס ולוותר, מציע הכהן הגדול, צלצלו בפעמונים שנותרו לכם. עשו את הטוב ביותר שתוכלו עם האפשרויות שעומדות לרשותכם. התאימו את עצמכם לנסיבות. הסתגלו, התנהלו ונהלו את התהליך היטב ככל שתוכלו.
במילים אחרות, אל תדרשו את המצוין ורק אותו. לעתים המצוין לא מגיע ולא תמיד בגללנו. ולפעמים גם בגללנו, אבל ממש לא נכון לעזוב הכל כי נכשלנו בקטע של הדרך. להפך - צריך פשוט להתמיד ולהמשיך ולעשות הכי טוב שנוכל, במסגרת האפשרויות. הדרך מורכבת, ממש כמו בדרך או כביש אמיתי, מעליות וירידות.
את זה יאמרו לכם כל יזם, ממציאה, אמן ואדם או חווה מצליחים...
בהמשך זכרו תמיד שמהסדקים חודר האור לחיינו. במקום לראות בהם פגמים, ראו בהם את ההזדמנות. ממש כמו משברים בחיינו, שסודקים את עולמנו, אבל יכולים להיות הזדמנויות שיגלו לנו דברים חדשים ומצמיחים, או יהיו לנו נקודת זינוק למשהו נהדר.
ואנו אומרים שמהסדק חודר לא רק האור. הציצו פנימה, הביטו בו ומצאו את ההזדמנות למשהו לא צפוי, משהו שלא חשבתם לעשות אבל הוא יכול להיות ההזדמנות המטורפת. אולי זה משהו שלא היכרתם ויכול להיות הדבר הבא שלכם. הרי אנחנו לומדים תמיד ואור מסדק מרמז לא פעם על עולם מואר שאיננו חשופים לו. הבא נגלה אותו!
סטארטאפיסטים רבים מזהים כך את שינוי הכיוון, את הפיבוט שיצטרכו לעשות כדי להצליח במיזם שלהם, את הדבר הנכון לעשות כשנכשלים וצריך לתקן, או את ההסתגלות שצריך לבצע - כשלא מצליחים מספיק, כי הנסיבות השתנו.
ההזדמנות היא הסדק הזה. היא מייצרת לכם עתיד, שינוי, הברקה, פעולה והפתעה - כך קורים דברים גדולים וכך חודר אור קטן ומאיר חיים שלמים. כך נולדות אגדות וכך נוצרים שינויים בעולם.
עשו טוב לעולם ותתעקשו עליו!
הנה השיר "המנון" של ליאונרד כהן עם המילים באנגלית:
https://youtu.be/mDTph7mer3I
כך, ראו איך על אף הקשיים, הוא מממש את המסר עוד בצעירותו, עשרות שנים לפני שכתב את השיר:
https://youtu.be/tixwvZbEpME
והנה כהן בשנותיו האחרונות, בהופעה חיה בלונדון:
https://youtu.be/c8-BT6y_wYg
את המוסיקאים המחברים, מלחינים ושרים את שיריהם בעצמם נוהגים בתרבות הפופולארית לכנות "סינגר-סונגרייטר" (Singer-songwriter) או בעברית "זמר-יוצר". לא מעט זמרים-יוצרים נוטים לשלב בשיריהם נושאים חברתיים ופוליטיים. אם להשלים את התמונה, כמעט תמיד נוהגים הסינגר-סונגרייטרס ללוות את שירתם בעצמם - לרוב מדובר בפריטה על גיטרה או פסנתר.
בין הסינגרז-סונגרייטרס המפורסמים ניתן למצוא שמות כמו בוב דילן, ברוס ספרינגסטין, ניל יאנג, לאונרד כהן, פול סיימון, דייויד בואי ועוד. חלק ממנהיגי וחברי להקות רוק גדולות הפכו גם הם בהמשך הקריירה שלהם לזמרים-יוצרים. ביניהם מנהיג הביץ' בויז בריאן ווילסון, כל חברי הביטלס, גיטריסט העל אריק קלפטון ועוד.
ראשוני הסינגרז-סונגרייטרס היו זמרים בלוז ופולק אמריקאים, שהחלו לכתוב ולהופיע כך כבר בתחילת המאה ה-20. גם בהמשך פעלו לא מעט אמנים כאלה, אך הם מעולם לא זכו לפופולאריות גדולה. סנונית הרוק הראשונה שהייתה יוצרת וגם מבצעת היה באדי הולי - שכתב את שיריו בעצמו והפך לאגדה שנקטעה עקב מותו בתאונת מטוס. הביטלס הושפעו ממנו מאד והתעקשו להקליט את השירים שהם כתבו, בניגוד למקובל בתחילת שנות ה-60.
לזרם המרכזי של המוסיקה הפופולארית הגיעו סינגר סונגרייטרז בהמוניהם לקראת סוף שנות ה-60. הבולט בהם היה בוב דילן, מי שכונה לא פעם "קולו של הדור". הוא היה זמר מחאה בסגנון הפולק, שזכה להצלחה אדירה עם שיריו המלווים בגיטרה ומפוחית. מששינה את סגנונו לסגנון חשמלי שנקרא "פולק-רוק", הלכו רבים בעקבותיו. כך זכו אמנים רבים באותה תקופה להימנות עם גדולי הזמרים-יוצרים. ביניהם היו כוכבי פולק, קאונטרי ובלוז. שמות כמו ג'וני מיטשל, ואן מוריסון, ג'וני קאש, וילי נלסון, דונובן, קט סטיבנס, ג'ון דנבר, פול סיימון וקרול קינג הפכו בבת אחת למצליחים במיוחד, באמריקה ובעולם.
כמובן שזמרים יוצרים יש בכל ארץ בעולם. מרוסיה בה הם כונו "בארדים" ועד ישראל, בה רבים מהם מעטרים את פסגת הפופ והרוק הישראלי. למעשה, הזמרים היוצרים הם היום הרוב מבין המבצעים המצליחים, בעוד שהאמנים המבצעים בלבד הולכים ומתמעטים. הקהל, מסתבר, למד להתחבר לאמת הפנימית של היוצר שכתב ואז עומד מולו ומבצע את שיריו.
הנה דילן וכהן - שניים מגדולי הכותבים ושרים הללו (בעברית):
https://youtu.be/BZem7AUfUlA
עוד שתי אגדות - הזמרים היוצרים ג'וני מיטשל וג'וני קאש:
https://youtu.be/W1QO0jQ0PB0
ניל יאנג, זמר יוצר נערץ שמשנות ה-60 מוציא מחרוזת אינסופית של אלבומי מופת:
https://youtu.be/n2MtEsrcTTs
המשורר הקנדי שהפך לסינגר-סונגרייטר אגדי - לאונרד כהן:
https://youtu.be/n_56ep729TE
דונובן הסקוטי שזכה לתהילה בשנות ה-60:
https://youtu.be/4ER0odSOKwY
ושיר של רוג'ר הודגסון זמר-יוצר שהוביל את להקת "סופרטרמפ":
https://youtu.be/tODaH_fGtMY
