הלב (Heart) הוא המשאבה הכי יעילה בעולם, כי הוא עובד כל שנות חיינו, ללא הפסקה. שנבין, במשך חייו של אדם ממוצע, הלב שלו מזרים כ-200 מיליון ליטר דם - כמות שמספיקה כדי למלא 80 בריכות שחייה אולימפיות.

ללב יש 2 חדרים ו-2 עליות. לב האדם מחולק לצד ימין וצד שמאל, כשכל צד בו מורכב מחדר ומעליה.

מה לא עושה השריר החרוץ הזה שנקרא הלב - הוא שואב דם ושולח אותו לכל פינות הגוף, דרך ובאמצעות כלי הדם שלנו, הוורידים והעורקים.

דרך כלי הדם הרבים הלב גם משגר חומרים שדרושים לגוף כדי לחיות ולגדול, חומרים שמזינים את הגוף ובמיוחד חמצן שחשוב לנו מאד בכדי לחיות ושאותו נושאים תאי הדם האדומים.


הנה הלב ותפקידו בגוף (עברית):

http://youtu.be/sf8CYSXJTWg


כך פועל הלב (מתורגם):

http://youtu.be/ruM4Xxhx32U


בקרוב אנו מקווים שניתן יהיה לתקן לב שנפגע (עברית):

https://youtu.be/fA50fF-KppI

יצירה של לב מבלונים היא לא ממש מסובכת. הנה הדרך לעשות זאת.


מדריך מהנה שבו תלמדו איך אפשר להכין לב מבלון:

http://youtu.be/Xnfe9LFjYMs

גם אם הוא שוקל בקושי 350 גרם, הלב שלנו הוא משאבה רצינית ביותר. במהלך חייו של בן אדם בן 75 שנים, הלב האנושי יפעם למעלה משניים וחצי מיליארד פעימות לב!

ואגב, בכל יום פועם הלב לא פחות מ-100 אלף פעימות. זה לא מעט, במיוחד אם אנו מבינים שאם היינו רוצים להשתמש בלב כדי למלא בריכת שחייה בגודל המקובל, זה היה לוקח לו בקושי 3 ימים...


הנה הדרך שבה הלב מניע את הדם לכל איברי גופנו (מתורגם):

https://youtu.be/ruM4Xxhx32U


ופעימות הלב, על ארבעת חדריו, כמו שרואים אותן במכשיר רפואי:

http://youtu.be/fIu_K37EQE8

כנראה שהתקף הלב המוצלח בהיסטוריה של התעופה קרה בשנת 2004 לנוסעת דורותי פלטשר בת ה-67, בריטית תושבת ליברפול, שטסה לחתונת בתה שבפלורידה ארצות הברית.

פלטשר לקתה בהתקף לב במהלך טיסה. "האם יש רופא על המטוס?" - נשמעה קריאתה של דיילת המטוס שגילתה את הנוסעת המתפתלת וגוססת למול עיניה.

מה שקרה היה דבר מופלא וכמעט בלתי נתפס. על המטוס ישבו באותו רגע 15 רופאי-לב מומחים, קרדיולוגים בלעז, שהיו בדרכם לכנס בעיר אורלנדו. הם טיפלו במהירות ובמומחיות בנוסעת פלטשר והצילו את חייה.

לא זו בלבד שפלטשר התאוששה, היא אף הספיקה בתוך 5 ימים להתאשפז ולהשתחרר מבית החולים, כדי להשתתף בחתונת בתה, ממש כמו שתכננה.


הנה סיפור ההצלה הבלתי נתפסת על מטוס עמוס רופאי לב:

https://youtu.be/F0ffamtuu0c


מטוס אחר - מזל דומה:

https://youtu.be/1xs31x-6tuE


ומקרה פחות מוצלח שבו קברניט המטוס קיבל התקף לב וטופל בטיסה אך לא שרד:

http://youtu.be/dq_HvKqQFis?t=19s

כבר שנים שסמל הסטטוס של הרופאים בעלי הדרת הכבוד הוא הסטתוסקופ (Stethoscope) שצמוד לצווארם או כרוך סביב כתפיהם ברישול. מהו המכשיר הפשוט והכל כך מרכזי הזה?

סטתוסקופ, וליתר דיוק סְטֶתוֹסְקוֹפ, הוא מכשיר רפואי המשמש את הרופאים להעצים את הקולות מתוך הגוף ולאפשר איבחון של בעיות רפואיות אצל החולה.

כדי לבדוק את הלב, למשל, מצמידה הרופאה את הסטטוסקופ לחזהו של המטופל ומאזינה לפעימות ליבו. כך ניתן לשמוע בגוף את איוושות הלב, לאתר מעי חסום, להאזין לזרימת הדם בעורקים ואפילו להעריך את גודל הכבד.

מקור השם מיוונית, בה פירושו לצפות, או להביט לחזה. בעברית שמו של הסטטוסקופ "מַסְכֵּת", מלשון לְהַסְכִּית, כלומר לְהַקְשִׁיב.


כך פועל הסטטוסקופ של הרופא:

https://youtu.be/JWJncQ8zX1A


הסבר של רופא:

https://youtu.be/J8E6SrRhBSs


ותכנית לילדים (עברית):

https://youtu.be/KWhPB2mg3UI

הסטטוסקופ (Stethoscope), יש הכותבים סטתוסקופ, הומצא בתחילת המאה ה-19, על ידי הרופא והממציא הצרפתי רנה לאנק (Rene Laennec), הוא נראה אז כצינור עץ חלול. באמצעותו האזין הרופא לקולות הגוף באוזן אחת ולא התקרב בצורה מביכה ופולשנית לגוף החולה.

כך נולד הסטטוסקופ של הרופא. אבל השימוש בצליל למטרה זו שימש ברפואה כבר אלף שנים, כשהרופא נהג להצמיד את אוזנו לחזה החולה ולאזין היטב.

עם הזמן שופר הסטטוסקופ לכדי שני צינורות גמישים שהתחברו לעיגולים מתכתיים, שבהם היו ממברנות שקולטות את הצלילים מפנים הגוף. באמצעות המתקן החדש יכולים היו הרופאים להאזין לצלילי הגוף בשתי האוזניים.

הסטתוסקופ התגלה כמכשיר כה יעיל עד שהוא אומץ על ידי בעלי מקצוע נוספים. מכונאים השתמשו בו לאיתור מיקום של דליפות במנועי מכוניות, בנאים החלו לזהות בעזרתו חללים בתוך הקירות וכך הלאה.

כיום רואים כבר את סופו של הסטתוסקופ כמכשיר רפואי. בעקבות מכשיר הסי-טי, שכבר עשרות שנים מראה לרופאים בדיוק מה קורה בתוך הגוף, פותחו בעשורים האחרונים מכשירים רבים וזעירים, המציגים יכולות בדיקה גבוהות בהרבה מאלה של הסטתוסקופ המיושן.

כשיהפכו מכשירים כאלו לזולים וזמינים יותר, הם מאיימים להפוך אותו לפריט אספנות ולשלוח אותו למוזיאון לתולדות הרפואה.


כך נולד הסטטוסקופ של הרופאים (מתורגם):

https://youtu.be/0bxiOMJAMW8


וכך ניתן לייצר סטטוסקופ פשוט בבית:

https://youtu.be/6H8c-FNMlsA

קֶצֶב (Rhythm) הוא מושג שמתאר דברים החוזרים שוב ושוב, במרווחי זמן קבועים או משתנים.

במוסיקה מקיף הקצב את כל יחסי הזמן במוזיקה. מרכיבים מוסיקליים שונים נכללים בו, כמו:

#מטר = המִשְׁקָל
ארגון הפעמות בתיבה המוסיקלית. המשקל גם קשור להדגשות או הדגשים בביצוע של המוסיקה.

#ריתמוס = המִקְצָב
היחסים שבין אורך, או משך הצלילים שבמנגינה.

#טמפו = מִפְעָם או ביט
מהירות המנגינה, המכונה בשפת המוסיקה "טמפו" או ביט (Beat). לרוב ניתן להתרגל לנגן במהירות זו בעזרת מכשיר הנקרא "מטרונום". הוא נותן את הפעימות לפי המהירות הרצויה וכך ניתן להתבסס עליו בנגינה, במיוחד בשלב התרגול, או בהקלטה, בה חשוב לא פעם לשמור על ביט קבוע - על מנת שניתן יהיה להקליט ערוצים נוספים ושכולם ינוגנו היטב ביחד.


#קצב בתחומים אחרים
ואם הקצב במוסיקה הוא אחד המרכיבים החשובים והבסיסיים ביותר, רבים לא יודעים שהוא נוגע גם בתחומים אחרים. כך מהווה הקצב מרכיב משמעותי בתחומים כמו ריקוד, פסיכולוגיה, רפואה, מתמטיקה, פיסיקה, ואפילו בפילוסופיה.

הקצב הוא גם חלק מהותי בכל אחד ואחת מאיתנו, וכדי להיווכח בכך פשוט הקשיבו לקצב פעימות הלב שלכם - בעת מנוחה ובמצב בריאותי תקין הלב פועם בקצב של בין 60 ל-100 פעימות בדקה.


הנה הסבר של הקצב והמקצב:

https://youtu.be/9DjoipqbkC8


הקצב כמרכיב בסיסי במוסיקה:

http://youtu.be/c_jEkNiYFNc


טמפו הוא המהירות של המוסיקה:

https://youtu.be/3ajAY5fmF94


רישום הקצב בתווים:

https://youtu.be/LVOjKCztqTs


הדגמת הקצב והמרכיבים המוסיקליים שלו:

http://youtu.be/GuAZQYjaRng


כמה דוגמאות לתפקידו של הקצב בתחומים אחרים בחיים (מתורגם):

http://youtu.be/2UphAzryVpY


שיר על קצב וריקוד:

http://youtu.be/WMPM1q_Uyxc


ונגן באס שמחליט להראות איך הוא מנגן בגיטרה באס ללא מיתרים:

https://youtu.be/ulxoIly3jt4

הנשימה היא תהליך שבו קולט אורגניזם חי חומרים מסביבתו כדי להפיק אנרגיה. הגוף מבצע נשימה שנקראת "נשימה פיזיולוגית". זו נשימה שבה בעלי חיים קולטים את האוויר וישנו חילוף של גזים בתוך הריאות.

בתהליך זה אנו שואפים אוויר דרך הפה והאף. משם מעביר הגוף את החמצן שבאוויר אל הריאות. מהריאות מוזרם החמצן אל מחזור הדם. כך החמצן מגיע אל כל אחד מהתאים בגוף ומאפשר להם לתפקד ולהתפתח.

בהמשך, פולטים התאים גז שנקרא פחמן דו-חמצני בחזרה אל מחזור הדם. הפחמן הדו-חמצני עובר במחזור הדם לכיוון ההפוך, אל הריאות. מהריאות נפלט הפחמן דו-החמצני החוצה בנשיפה, אל הסביבה.

זהו המעגל המתמיד של תהליך הנשימה. לאורך כל חיינו אנו נושמים כך. הפסקה של כמה דקות בתהליך, בשל חניקה או סתימה בזרימת האוויר, תגרום למוות.

מערכת הנשימה מתפקדת בצורה עצמאית ולא רצונית ונשלטת ומבוקרת על ידי מערכת העצבים האוטונומית, אך היא ניתנת גם לשליטה מודעת ורצונית, ולמעשה היא המערכת היחידה בגוף האדם שגם שגם פועלת בצורה לא רצונית וגם ניתנת לשליטה רצונית.


כך פועלת מערכת הנשימה בגופנו (מתורגם):

http://youtu.be/Kl4cU9sG_08?t=13s


הדגמה של מערכת הנשימה:

https://youtu.be/Du__lAwqhag


כך פועלות הריאות (מתורגם):

http://youtu.be/8NUxvJS-_0k


וסרט לימוד על מערכת הנשימה (עברית):

https://youtu.be/LrnYAMVUVjA?long=yes

כשצריכים לתרגל או להתרגל לנגן במהירות מסוימת, עושים זאת לא פעם בעזרת מכשיר הנקרא "מטרונום" (Metronome). הוא נותן את הפעימות, את הביט, לפי המהירות הרצויה וכך ניתן להתבסס עליו בנגינה.

נהוג לומר שהמטרונום הוא מכשיר שנותן קצב. אבל אם לדייק יותר, המטרונום מכתיב את הביט (Beat) בעצם מדובר בהכתבת מהירות הנגינה. המהירות נקראת בשפת המוסיקה, איטלקית,"טמפו" ובעברית מִפְעָם.

בהפעלת המטרונום יכולים המוסיקאים לכוון את הנקישות שלו ולנגן כשהם יודעים מתקתוקו את מהירות הנגינה הנכונה לקטע מוסיקלי, לפי הנקישות הללו.

השימוש במטרונום יהיה בדרך כלל בשלב תרגול הנגינה, או בזמן הקלטה, שבה חשוב בדרך כלל לשמור על ביט קבוע, כך שניתן יהיה להקליט ערוצים נוספים ושכולם ינוגנו היטב ביחד, בסינכרון ודיוק מלא.


כך פועל המטרונום:

https://youtu.be/LvBEyyuVu60


מטרונום במהירות של 100 פעימות בדקה:

https://youtu.be/iwYhgHscEtg


על ממציא המטרונום דיטריך ואלה שפיתחו אותו אחריו:

https://youtu.be/nz3K82bhv4A


אפליקציית מטרונום לדוגמה (עברית):

https://youtu.be/Z02wlhlf3xM


והסבר קצר של הקצב והמקצב:

https://youtu.be/9DjoipqbkC8

הנשימה היא התהליך שאחראי לאספקת חמצן לדם, כדי להפיק אנרגיה ולפלוט פחמן דו-חמצני מהגוף.

כשבעלי חיים ובני האדם שואפים אוויר, הוא נשאב דרך צינור הנשימה, מהאף או מהפה ומצינור הנשימה אל הריאות.

מכל הגזים שהיה באוויר ונכנס לריאות, רק לחמצן יש תפקיד חיוני לנשימה ולכן הוא נשאר בגוף.

מהריאות עובר החמצן לדם. הלב, משאבת הדם שדואגת לתנועתו של הדם בגוף, מעביר את הדם לאיברי הגוף השונים ומפיץ אותו בכל חלקיו של הגוף.


הנה הסבר הנשימה בסרטון קצר (עברית):

http://youtu.be/yWGCnHnBpbE


כל תהליך הנשימה (מתורגם):

http://youtu.be/Kl4cU9sG_08?t=13s


ויש אפילו מכשירים לחיזוק הגוף בנשימה:

http://youtu.be/2vbed3bHyEk

מערכת הדם (Circulatory System) היא רשת התחבורה המתוחכמת שבתוך גופנו. באמצעות כמה מרכיבים שמהם היא נוצרת מספקת מערכת הדם בגוף את החמצן וחומרי ההזנה לכל תא בגופנו:

הלב - פועם כ-70 פעמים בדקה במנוחה, שואב ודוחף כ-5 ליטר דם דרך רשת של כלי דם שאורכם הכולל מגיע לכ-96,000 קילומטר - מה שמספיק היה כדי לעטוף את כדור הארץ פעמיים ועוד קצת.

העורקים (Arteries) - נושאים דם עשיר בחמצן מהלב אל הרקמות, בעוד הוורידים (Veins) מחזירים דם עמוס בפחמן דו-חמצני בחזרה ללב.

הדם עצמו - הוא נוזל אדום ומורכב המכיל מיליארדי תאים זעירים שכל אחד מהם ממלא תפקיד חיוני בגוף.

תאי הדם האדומים (Red Blood Cells) - מכילים חלבון בשם המוגלובין (Hemoglobin). ההמוגלובין מעניק לדם את צבעו האדום ומשמש כמוביל חמצן מהריאות לכל התאים.

תאי הדם הלבנים (White Blood Cells) - מהווים את צבא החיסון של הגוף, שכמו אינספור שוטרים מיקרוסקופיים הם רודפים אחרי חיידקים (Bacteria) ונגיפים (Viruses).

הטסיות (Platelets) - פועלות כצוות תיקונים. הן שיוצרות לנו פקק קרישה של הדם, באמצעות הדם המתייבש על הפצע כשהוא מגליד.

פלזמה הדם (Plasma) - היא הנוזל הצהבהב שמהווה כ-55% מנפח הדם ונושא חלבונים, הורמונים וחומרים מזינים. בתוכה שוחים גם נוגדנים (Antibodies) שזוכרים כל איום שפגש הגוף בעבר ומתכוננים להילחם בו שוב.


#פעולתה
מערכת הדם עובדת במחזור כפול: דם עשיר בחמצן זורם מהאפרכסת השמאלית (Left Atrium) אל החדר השמאלי (Left Ventricle) ומשם הוא נשלח לכל הגוף.

הדם המתרוקן חוזר לאפרכסת הימנית (Right Atrium), עובר לחדר הימני (Right Ventricle) ונשלח לריאות להתרענן. מהריאות הוא חוזר לאפרכסת השמאלית והמחזור מתחיל מחדש.

מח העצמות (Bone Marrow) - מייצר מיליארדי תאי דם חדשים מדי יום, בעוד הטחול (Spleen) מסנן תאי דם זקנים ופגומים.

קבוצות הדם השונות (Blood Types) - A, B, AB ו-O - נקבעות לפי חלבונים מיוחדים על פני תאי הדם האדומים.

הכירו את חלקיה בתגית "מערכת הדם".



לערוך
מערכת כלי הדם בגוף האדם מורכבת מן הלב ומכלי דם המתחזקים במשותף את זרימת הדם בגוף כולו .

הלב מזרים את הדם העשיר בחמצן מן הריאות אל כל חלקי הגוף דרך מערכת צינורות המכונים עורקים , ודרך ענפים קטנים יותר המכונים עורקיקים . הדם חוזר אל הלב דרך כלי דם קטנים המכונים ורידונים , אשר מובילים - לפי התור אל צינורות גדולים יותר הנקראים ורידים .

העורקיקים והוורידונים מתקשרים ביניהם על ידי מערכת של כלי דם זעירים הנקראים נימים , שבהם נעשה החילוף של חמצן בפחמן דו - חמצני בין הדם לתאי הגוף .

לדם ארבעה מרכיבים עיקריים : תאי הדם האדומים , תאי הדם הלבנים , טסיות ונוזל הפלסמה .


הנה מערכת הדם, מערכת האספקה והפינוי של הגוף (עברית):

https://youtu.be/u1LQKm-pKFE


סרטון על כלי הדם (מתורגם):

http://youtu.be/vPkouV8m7Q0


ומטה הפיקוד של מערכת הדם - כך מטפל הלב בכל הדם הזורם בגוף (מתורגם):

https://youtu.be/ruM4Xxhx32U

קיווי (Kiwi) הוא פרי אקזוטי, הפרי הלאומי של אזורים שונים בסין שממנה הוא בא במקור. אצלנו הוא גדל כבר שנים רבות - פרי חורפי, ירוק, מעט חמצמץ שמגיע לשיאו דווקא בעונה הקרה.

במקור הוא קיבל את השם "דומדמנית סינית", על ידי מיסיונרים שהביאו אותו בתחילת המאה ה-20 מסין לניו זילנד. אבל השם הזה נפסל לשיווק בארצות הברית שהייתה במתח עם סין, בחסות המלחמה הקרה. לכן נתן לו יצואן ניו-זילנדי ב-1959 את השם kiwifruit (פרי הקיווי), על שם הקיווי - הציפור הלאומית של ניו זילנד.

זהו אחד הפירות הטעימים ועתירי הוויטמינים שיש. תזונאים מדברים עליו כסופר פוד של ממש. אבל מה בדיוק טוב בו כל כך?

ראשית, פרי הקיווי הוא פצצת בריאות ואנרגיה לגוף. זהו פרי שמפוצץ בוויטמין C, אפילו יותר מהתפוז ומספק בקלות את הכמות המומלצת ביום. הוא גם מגן על הגוף ומציע סוג של הגנה טבעית מנגיפים.

הקיווי הוא גם כדור שינה טבעי. הסיבה לכך שמדובר בפרי עשיר בסרוטונין, ההורמון שידוע בהשפעה הישירה שלו על מחזור השינה. אם נוסיף את הריכוז הגדול של הסרוטונין שיש בו, להיותו מאגר נפלא של נוגדי חמצון, נקבל רוגע והרבה פחות סטרס, שהוא אחד הגורמים המעיקים ומפריעים להירדמות טובה, בצד שיפור משמעותי של איכות השינה.

ואגב, נוגדי החמצון שבקיווי הם גם ויטמין E, ששומר על חדות הראייה לאורך זמן ועל בריאות העור.

גם לעיכול אחרי הארוחה הקיווי עושה פלאים. פרי אחד אחרי ארוחה כבדה יכניס לגופכם את האקטינידין - אנזים ייחודי שעוזר בפירוק של חלבונים ומקטין את הרגשת הנפיחות שאחרי ארוחה של סטייק גדול או מנה גדושה בחלבונים.

וכל אלה הם עוד לפני מי שצורכים קיווי באופן יומיומי. מסתבר שנוהג כזה מצוין ללב ושומר עליו בריא. הסיבה? - אכילת קיווי בכל יום תסייע באופן טבעי לדילול של הדם ובהורדה של הטריגליצרידים, דהיינו רמות השומנים שבו. כל אלו מפחיתים את הסיכון למחלות לב.

ומי שמוכנים ללכת על אכילת הקליפה השעירה שלו, בכלל ירוויחו בגדול. כי קליפת הקיווי עשירה בסיבים תזונתיים ומכילה פי 3 יותר מהכמות שלהם שנמצאת בתוך הפרי.


הנה הקיווי (עברית):

https://youtu.be/AA94N-469-E


מצגת וידאו קצרה על הסגולות הבריאותיות של פרי הקיווי (עברית):

https://youtu.be/xta3kNxnbXc


כך תאכלו את פרי הקיווי:

https://youtu.be/SNFyY1tVR3U


על הציפור הלאומית בניו זילנד - קיווי:

https://youtu.be/ABTfc5wUT1U


הגדילו למסך מלא בטלפון ותכירו אותה מקרוב:

https://youtu.be/5DwtLTW77qI


עוד על ציפור הקיווי שעל שמה הוא נקרא:

https://youtu.be/G5QnB664CTE