ביבנדום (Bibendum) היא הלוגו, הדמות המסחרית שמזוהה עם חברת הצמיגים "מישלן". הביבנדום הוא מהסמלים המסחריים הוותיקים ביותר בעולם.

במהלך השנים, מיום השקתו ועד היום, עבר הביבנדום שינויים רבים, ששינו את מראהו והתדמית שהקרין במהלך כמעט 120 שנות קיומו. הוא הפך מיצור שמנמן ונהנתן ("שותה מסמרים", כמו שאפיינו אותו במשחק מילים פרסומי בצרפתית, על צמיג חזק) ל"ברנש" רזה יותר, ספורטיבי (היום הוא רץ) ושוויוני יותר.

האגדה מספרת שהסמל נולד כשבשנת 1894 ראה מייסד החברה אדוארד מישלן מספר צמיגים המונחים זה על זה ויוצרים מראה של גוף אנושי. מראה האדם של הצמיגים הללו הפכו אותו ללוגו המסחרי המוכר כל כך, שנבחר לא פעם ללוגו הטוב בעולם.

כמו סמלים מסחריים אחרים של חברות מובילות בתחומן, השפעת הלוגו הוותיק על התרבות היא לא קטנה. מהדמות הזו קיבלה את השראתה המעצבת הנודעת איילין גריי, שעיצבה את "כסא הביבנדום" (Bibendum Chair) בשנת 1925.


כך נולד הביבנדום בשנות ה-30:

https://youtu.be/c3rRqPTRiY4


איש המישלן, הלוגו של צמיגי מישלן:

https://youtu.be/PFFNg8kAguc


וכסאות הביבנדום של איילין גריי שעוצבו בהשראתו.


ופרסומת בכיכובו של ביבנדום:

https://youtu.be/hsbM6EYVvDU

חברת "איקאה" נוסדה בשנת 1943 על ידי אינגוור קאמפרד בן ה-17. אביו עזר לו בבניית העסק החדש, בתור מתנה על שהצליח בלימודים.. על השם IKEA הוא החליט, לאחר ששילב את ראשי התיבות של שמו Ingvar Kamprad, ביחד עם ראשי התיבות של מקום מגוריו.

החנות הראשונה לא החלה כחנות רהיטים והוא מכר בזול מוצרים מגוונים. רק משנת 1947 החלו לשווק גם רהיטים ו-4 שנים לאחר מכן החלו להוציא לאור את הקטלוג המפורסם שלהם.

מאז הרשת גם החליטה למכור רק רהיטים ועם הזמן התרכזה בהרכבה עצמית, מודולרית, של הריהוט על ידי הלקוח, מכירה באריזות שטוחות ובניית חנויות ענק. כך הפכו החנויות הענקיות של איקאה לאימפריה של רהיטים ומשנת 1963 הן החלו להיפתח גם מחוץ לשבדיה והפכו בהדרגה לאימפריה עסקית חובקת עולם.

כיום יש לאיקאה 349 סניפים ב-43 מדינות בעולם והיא רשת השיווק הגדולה בעולם.


הנה זכרונות איקאה לאורך שנות חייה של חברת הרהיטים:

http://youtu.be/hDzoS9LEzZE


ההיסטוריה של איקאה בקצרה, בסקירה על פרישתו של המייסד מניהול החברה:

http://youtu.be/BlF0fqDa2v0


והקטלוג של איקאה שכבר נכנס לתרבות (עברית):

https://youtu.be/3_fP4I1lNUE

האם אנו חיים בעידן שבו ניצח הקפיטליזם את הלאומנות והמיליטריזם, שפירושו "לוחמנות".

בעידן המודרני נוהגים לומר ש"מעולם לא פרצה מלחמה בין שתי מדינות שיש בהן מקדונלדס", כהוכחה לכך שכלכלות בריאות מייצרות רוגע מדיני ופייסנות בין אומות.

מהמשפט הזה נולדה "תאוריית הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory), שאומרת בדיוק את זה. והיא אכן משקפת את המצב שבו כלכלות במצב טוב תואמות כמעט תמיד להנהגה בריאה.

מה הקשר? - גופים עסקיים בינלאומיים, כמו חברת מקדונלד'ס למשל, נוטים להשקיע ולהיכנס לשווקים במדינות רציונליות ובעלות כלכלה חופשית, שלא לומר ליברלית, או כלכלת שוק חופשי. רק בתנאים כאלה יכולה רשת בינלאומית לראות את עצמה "עושה כסף טוב" וקל יחסית.

צריך לזכור עדיין שגם מדינות המונהגות על ידי מנהיגים רציונליות יכולות להיקלע לסכסוכים בינלאומיים שיהפכו למלחמות, אם כי הסיכויים לכך במקרים של הנהגה בריאה קטנים משמעותית.

דוגמאות? - כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הבטיח מאמר המערכת של העיתון הכלכלי "אקונומיסט" לקוראיו, ש"בעולם תרבותי הפכה המלחמה לבלתי אפשרית". ואז פרצה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה של עד אז.

ועדיין, בדרך כלל יש קשר מובהק וברור בין השניים - קפיטליזם מפחית את הסיכוי ללוחמנות ובין שתי מדינות קפיטליסטיות יקטנו הסיכויים למלחמה מאד.

כמובן שזה לא הטעם של קציצת ההמבורגר או המדים הזוהרים של דמות רונלד המחויך, שהופכים את האווירה בין אומות כאלה לשלווה כל כך. מדובר באינטרסים, שכיום הצטברה מספיק היסטוריה בכדי להבין.

הפסדי המלחמה, גם כזו המסתיימת בניצחון, יהיו במרבית המקרים גדולים בהרבה - אפילו עם הרווחים שהמנצח אולי יגזור. פעם הייתה ההנחה שביזת האויב המובס תשלים את החסר וכך תצמח הכלכלה בחזרה.

אבל כיום, ההיסטוריה לימדה את העולם לגבי הלקח של חוזה ורסאי, אותו חוזה כניעה דרקוני במלחמת העולם הראשונה, שהביא את גרמניה לפשיטת רגל ולחובות עצומים לאומות שניצחו אותה. ההסכם הזה הצמיח את היטלר ואת הנאציזם והגיע עד ליצירת מלחמת עולם גרועה פי כמה.

כיום, בכל אופן, ברור שהאינטרס המיידי של מנהיגות שפויה הוא שלום. פשוט שלום.

כך שבאופן כלשהו הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס או רשתות גלובליות אחרות, מחברות את האומות השפויות, לפחות מטאפורית, ושומרות אותן שוחרות שלום ופשרה, במקום הרס ומלחמה.

העיתונאי האמריקאי תום פרידמן כינה זאת "דוקטרינת הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס" או בתרגום הארוך והמפורט יותר "תיאוריית מניעת הקונפליקט של הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory of Conflict Prevention).

אגב, הטענה שמעולם לא נלחמו זו בזו שתי מדינות שיש בהן "מקדונלד’ס" היא לא מדויקת, בעיקר מפני שישראל עצמה הייתה במלחמה עם לבנון, בזמן שבשתיהן היו סניפי מקדונלד'ס בכל פינה. ועדיין, יתכן שפרידמן היה מתעקש שמדובר במלחמה נגד הצבא הלאומי וכזו גם בלבנון לא הייתה לישראל.


הנה דוקטרינת הקשתות הזהובות:

https://youtu.be/C9NFjtqf-xU


מקדונלד’ס:

https://youtu.be/SV0-1kmEeMs


והגלובליזציה (עברית):

https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY