שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה טורפדו?
במקור כוון השם "טורפדו" למתקני חבלה תת-מימיים, שכיום מוגדרים לרוב כמוקשים ימיים. אך במאה השנים האחרונות טורפדו היא מערכת נשק עם הנעה עצמית. זהו מעין מוקש ימי ארוך שנע במים בעצמו ומתפוצץ עם הפגיעה בכלי שייט ימי, או במטרה נייחת. הטורפדו יכול להתפוצץ גם בזמן ההתקרבות אל המטרה וניתן לשגר אותו מספינות, צוללות, מטוסים ואף ממסוקים.
השם טורפדו נגזר כפי הנראה מהמילה הלטינית "torpere", שפירושה "לשתק" או "להקשיח". הירי הראשון של טורפדו מצוללת התבצע ב-1886, בזמן שהצוללת הייתה בצלילה. זו הייתה הצוללת הטורקית "עבדולחמיד", שפותחה ונבנתה על ידי ממציא שבדי בשם ט'ורסטן נורדנפלט.
הנה סרטון אנימציה שמראה איך פועל טורפדו:
http://youtu.be/YbeQmfXE0ws?t=27s
התוצאות של טורפדו הפוגע באוניה:
http://youtu.be/zcvFFJarX1I
אנימציה שמראה איך עבד הטורפדו המוקדם, שפותח בשנת 1876:
http://youtu.be/afWsHCj7QJU
טורפדו בקולנוע - האם הוא יפגע במשחתת של טום הנקס?
https://youtu.be/INf4ukENbL4
והדגמה ללא קול של ירי טורפדו בחיל הים הישראלי:
http://youtu.be/wu3g840rcc0
איך פעל גאון השריון הגרמני גודריאן?
הוא היה המפקד הצבאי היחיד שלא חשש להתעמת ולעמוד בפני היטלר. גאון צבאי, פורץ דרך, מוצרט של הלוחמה המודרנית ומפקד שלא הסכים להתעללות של חייליו בחפים מפשע. ומנגד, בואו בכל זאת לא נשכח ונזכיר - האיש היה מצביא גרמני, בזמן במלחמת העולם השנייה.
קראו לו גודריאן, בשבילכם גנרל היינץ גודריאן (Heinz Guderian). הוא עמד בפני הפיהרר היטלר ללא חשש, מהשלב בו הפיהרר הגרמני היה בשיא כוחו ועד שנתן את ההוראה להשאיר אדמה חרוכה בגרמניה המובסת ולא להותיר דבר למנצחים.
היינץ וילהלם גודריאן היה גאון שריון, שבמלחמת העולם השנייה, בתור גנרל בצבא הגרמני, פיתח את שיטת "אגרוף השריון", שיטת לוחמה שעמדה בלב "מלחמת הבזק", הבליצקריג הכובש והמנצח שהפגין כוח חסר תקדים במלחמת העולם השנייה.
שיטת ה"בליצקריג", הייתה שיטת תקיפה מהירה, שבה שטף צבא גרמניה את אירופה, כבש אותה במהירות שאיש לא חווה לפני כן. קראו עליה אם תרצו בתגית "בליצקריג".
שיטת הבליצקריג התאפשרה בזכות העובדה שבניגוד לצרפת ובריטניה, פיתחה גרמניה סביב הטנקים את אסטרטגיות הלחימה העיקרית שלה, מה שהפך את הלחימה של הצבא הגרמני ליעילה הרבה יותר. וההמצאה האסטרטגית החדשנית הזו הייתה כולה גודריאן.
למעשה, כמעט כל מה שהוצג בתחילת המלחמה כגאונות הצבאית של הפיהרר ובתור "ניצחונותיו של היטלר" במלחמת העולם השנייה, הייתה פרי הגאונות ותוצאה של עבודתו המיומנת של גודריאן.
גם בכיבוש צרפת דרך הארדנים נוצלה גאוניותו של גאון השריון הגרמני והמפקד המבריק הזה, חובה לומר, לא היה רק הוגה צבאי מבריק, אלא גם מפקד שטח מעולה. בפלישה לצרפת גודריאן הוא מפקד הקורפוס ה-19 וכהוגה שיטת הבליצקריג לכיבוש מהיר, הוא מדהיר את הטנקים שלו במהירות אדירה לעומק השטח הצרפתי.
מבלי למצמץ הוא מוביל את הקורפוס בפיקודו, דרך גבול לוקסמבורג ועד לחופי האוקיינוס האטלנטי, ליד דנקרק, בדרך ללכידת כמעט כל הצבא הבריטי המרוכז שם. קראו על כך בתגית "דנקרק".
#דרכו וסופו
אלה השנים שאחרי מלחמת העולם הראשונה, כשהטנק הוא כלי חדש במערכה והצבאות באירופה עדיין לא ממש מבינים איך להשתמש בו כמו שצריך. בשנת 1922, מקבל הקצין הצעיר היינץ גודריאן (Heinz Guderian) משימה בצבא הגרמני: לחקור איך אפשר לשלב טנקים בצבא.
גודריאן המבריק היה פתוח לרעיונות חדשים. הוא קרא בעיון את מה שכתבו הוגי צבא באנגליה וצרפת, קצינים שהבינו שהעולם אחרי המלחמה משתנה במהירות. הם כתבו שטנקים לא צריכים להיות סתם עזרה לחיילי הרגלים (הרגלים), אלא צריכים לפעול כיחידות עצמאיות. המטרה שהם קבעו להם הייתה להיכנס עמוק לשטח האויב ולעקוף אותו מהצדדים, תוך שהם מחליפים את "מלחמת חפירות", סוג הלוחמה הסטטית שקטלה רבים כל כך במלחמת העולם הראשונה (ראו בתגית "מלחמת החפירות").
צבאות בריטניה וצרפת לא ממש אימצו את הרעיונות האלה, למרות שהם באו מהן. אבל גודריאן הבין אותם ולחץ לאמץ אותם. הוא שילב את הידע החדש הזה עם הידע שלו על מכשירי קשר ויצר דרך לחימה חדשה לגמרי. תכניתו שילבה תנועה רבה של טנקים יחד, בשטח רחב, כשהם מתקשרים אחד עם השני ופועלים במהירות ובשיתוף פעולה עם כוחות אחרים, כמו רגלים וחיל אוויר. לדרך הזו יקראו בגרמניה מלחמת בזק או "בליצקריג" (Blitzkrieg).
זה לא היה קל. גודריאן נאלץ להילחם שנים ארוכות כדי לשכנע קצינים בכירים בגרמניה שטענו שטנקים לא חשובים. באמצע שנות ה-30, גודריאן נותן סקירה להיטלר והאחרון מתלהב מאוד ואומר: "זה בדיוק מה שאני צריך".
ההתרשמות הזו, בשילוב עם ההתעלמות של מההגבלות שהטילו עליהם אחרי המלחמה הראשונה, מביאה ב-1935 להקמה של שלוש דיוויזיות שריון ראשונות בגרמניה. גודריאן קיבל את הפיקוד על הדיוויזיה השנייה. באותה תקופה הוא כתב ספר שנקרא "שריון, היכון!" ("אכטוּנג פאנצֶר!"). בספר הוא מציג לעולם את הרעיונות שלו ומראה כיצד הטנקים הגרמנים יכולים להיות טובים הרבה יותר משל האויב.
כשפורצת מלחמת העולם השנייה, עוזרת העבודה של גודריאן מאוד לגרמניה. בשלב הזה הוא מפקד בכיר של הקורפוס ה-19 ומוביל אותו בפלישה לפולין ובהמשך גם לצרפת.
בפלישה לצרפת, הוא הוביל את הטנקים שלו במהירות מדהימה עמוק לתוך שטח האויב, כשהוא מנתק את כוחות צרפת ובריטניה בצפון צרפת מהעורף שלהם. על ההצלחות האלה, הוא קיבל את אות הכבוד "צלב הברזל".
בהמשך המלחמה הוא מקבל פיקוד על כוח טנקים גדול יותר (קבוצת הפאנצר השנייה, שהפכה לארמיית הפאנצר השנייה). במבצע הפלישה לברית המועצות (ראו בתגית "מבצע ברברוסה"), הכוח שלו מתקדם רחוק מאוד, אבל נבלם לקראת מוסקבה. בשלב הזה הייתה לו מחלוקת קשה עם היטלר. גודריאן רצה להמשיך לכיוון מוסקבה כי חשב שזה היעד הכי חשוב, אבל היטלר התעקש לפנות דרומה, לעיר סטאלינגרד. בדיעבד יאמר גודריאן שההחלטה הזו של היטלר היא הסיבה העיקרית להפסד הגרמני במלחמה כולה.
בסוף שנת 1941, גודריאן נחשב בעיני היטלר לקצין שלא תמיד ציית לפקודותיו. בשלב מסוים הוא מורה לכוח שלו לסגת כדי שלא לאבד יותר מדי חיילים. זה מרגיז מאוד את היטלר וגודריאן מועבר מתפקיד פיקוד פעיל.
אחרי שהגרמנים הפסידו בקרב חשוב בסטלינגרד, גודריאן מוחזר לתפקידו. בפברואר 1943 הוא ממונה למפקח הכללי על כוחות השריון. אחר כך ביולי 1944 הוא כבר משמש כראש המטה הכללי של הצבא הגרמני. מםקד הצבא.
בספרו "זכרונותיו של חייל", הוא כתב שהוא לא ביצע פקודות אכזריות של הנאצים. לקראת סוף המלחמה והתקרבות הצבא האדום לניצחון הוא אף ניסה לעזור ולמנוע את מימוש הפקודה של היטלר להרוס את כל התעשייה והתשתיות של גרמניה.
במרץ 1945 ואחרי ויכוחים קשים נוספים עם היטלר, גודריאן סיים את תפקידו כראש המטה הכללי.
לאחר המלחמה, גודריאן נחקר בקשר למשפטי נירנברג, אך הוא עצמו, מעולם לא הועמד לדין פורמלי. למרות המחאות של צרפת וברית המועצות, הוא לא הואשם בפשעי מלחמה. ההתנהגות שלו במלחמה נחשבה ל"רגילה ומקובלת יחסית לחייל מקצועי".
גודריאן תרם המון לא רק לפיתוח השריון בגרמניה, אלא לפיתוח השריון בכל העולם. צבאות רבים, כולל צה"ל, ראו את רעיונותיו ואימצו אותם. הוא עצמו האשים את ההנהגה הפוליטית, ובעיקר את היטלר, בהפסד במלחמה ונפטר בגרמניה בשנת 1954.
הנה סיפורו של גודריאן:
https://youtu.be/kqY7nIIfFlI
תמונותיו בזמן המלחמה:
https://youtu.be/DNYSHOGkVwc
סרט תיעודי על הבליצקריג וטנקי הפנצר שתכנן:
https://youtu.be/QRDowR7xXc4?long=yes
וכמה מסודות ההצלחה של גודריאן, גנרל פנצר:
https://youtu.be/s1M1To0d08k?long=yes
מי היה ההוגה הצבאי קרל פון קלאוזביץ?
הוא לא מצביא ולא מנהיג, לא גיבור מלחמה אמיץ לב ולא מי שנפל על משמרתו באופן הירואי. מדובר בהוגה דעות צבאי, מאבות תורת הלחימה המודרנית ואחד האנשים המעניינים בתולדות ההיסטוריה הצבאית
ואכן, הוגה הדעות הצבאי קרל פון קלאוזביץ (Carl Philipp Gottfried von Clausewitz), מי שנחשב לאבי תורת המלחמה המודרנית, הותיר אחריו אינספור כתבים שלא פרסם. לאחר שירותו בצבא הפרוסי עסק מי שהיה גנרל והוגה צבאי לא מעט ב"מוסרי", כמו גם בהיבטים הפסיכולוגיים והפוליטיים של ניהול מלחמות.
סיפורו מתחיל בשלהי המאה ה-18, כשקלאוזביץ, שנולד ב-1780 בפרוסיה (גרמניה של ימינו) הוא רק בן 13 וכבר מתגייס לצבא. ואכן, באותם ימים זה היה מותר ואפשרי. חייו הצבאיים הם כמו סרט קולנוע תקופתי ומופרך בהתאם. הוא נלחם בנפוליאון המפורסם, נופל בשבי, בורח, כשפרוסיה מפסידה הוא עובר לצבא הרוסי וחוזר להילחם בצרפתים.
כל החוויות שעבר, כולל הקרבות והמעברים מצד לצד, אפשרו לו ללמוד, להבין ולגבש חשיבה עמוקה על מהות המלחמה וכיצד היא מנוהלת. לא מעט אסימונים נפלו אצלו גם באשר לקשר שבין המלחמה למנהיגות, לפוליטיקה ולמדינאות.
וכך הופך ההוגה הצבאי קלאוזביץ, הידוע בציטוט המוכר שלו "המלחמה היא ממלכת אי-הוודאות", לאחד מגדולי המומחים הצבאיים בהיסטוריה.
ספרו "על מלחמה" (Vom Kriege), שלימים ייחשב לעבודתו הבולטת ביותר, נחשב לציון דרך בנושא המלחמה וניהול מלחמות. אבל רבים לא יודעים שהספר לא הושלם עד מותו מכולרה, בשנת 1831. כשקלאוזביץ מת השלימה אותו אשתו מארי, בקובץ מכתביו שלא פרסם והוציאה את הספר בן 10 הכרכים.
#הספר "על המלחמה"
בין השאר כולל הספר ניתוח פילוסופי-מדעי של המלחמה, על מהותה ומכל כיוון אפשרי, כולל בניין הכוח הצבאי, אמצעים אסטרטגיים ועל הטקטיקה של הפעלת הכוח.
בצד ניתוחים מקצועיים של פעולות צבאיות היסטוריות ובחינה של דרכי פעולה של "מכונת המלחמה", קלאוזביץ מנתח שלל אירועים מדיניים וקרבות היסטוריים, כשבכל אחד מהם הוא בוחן את הפסיכולוגיה של המנהיג והמצביא בשדה הקרב.
גם היום, מאות שנים מאוחר יותר ובמאה ה-21 , "על מלחמה" נחשב לאחד החיבורים המוכרים ביותר בתחום ההיסטוריה וההגות הצבאית. השקפותיו נחשבות כיום פחות רלוונטיות מבעבר. זאת בעיקר בשל כניסתם של מרכיבים טכנולוגיים חסרי תקדים, שלא היו בתקופתו, למשל הנשק להשמדה המונית שמעודד דווקא את ריסון המלחמה.
ועדיין, הוא ממשיך להיות ספר משפיע, בעיון הרציני והמתחשב שלו מדוע וכיצד מדינות פותחות במלחמה, מנהלות ומנצחות בה.
הספר חולל שינוי אמיתי בתפיסת המלחמה אצל מנהיגים ואנשים רבים ואת הדרך בה הם חושבים על מלחמות. לא מעט מהמלחמות המודרניות מתנהלות על פי רעיונותיו וכך גם משחקי אסטרטגיה ומשחקי מחשב על לוחמה.
המעניין לא פחות הוא שרעיונותיו של קלאוזביץ לא קשורים או רלוונטיים רק למלחמה ולמשחקי מלחמה. בעקרונות שקלאוזביץ גיבש לתחום הצבאי משתמשים כיום גם בעולם העסקים, בספורט, ואפילו בתכנון של משחקים לסלולר ולמחשב. ואם תחשבו על זה רגע, מדובר בהישג לא קטן למי שגויס לצבא עוד לפני שנפוליאון החל במלחמותיו וכמאה שנה לפני המצאת הטלפון.
#עקרונות המלחמה
כנספח לספר העיקרי "על המלחמה" צורף החיבור "עקרונות המלחמה". זהו תמצות של החיבור המרכזי שנכתב להדרכה של יורש העצר הפרוסי. החיבור מציג באופן מתומצת את עיקר רעיונותיו של קלאוזביץ.
עם השנים הפך "עקרונות המלחמה" לספר חובה להדרכת קצינים ומפקדים בצבאות רבים, כולל במדינות כמו ארצות הברית, צרפת, בריטניה ורוסיה.
הנה סקירה מעניינת על קרל פון קלאוזביץ:
https://youtu.be/IwGZ9oIUddQ
דיוקנו ומראות מלחמה:
https://youtu.be/tXusE37riz8
מצגת וידאו עם ציטוטים שלו על המלחמה:
https://youtu.be/0BKh6F_QFi8
על הספר "על המלחמה":
https://youtu.be/EsZhrLo55T4
הביוגרפיה של ההוגה הצבאי קלאוזביץ:
https://youtu.be/oicasJA32YM?long=yes
מהו הספר "אמנות המלחמה" של סון זו?
הספר "אמנות המלחמה" (The Art of War) הוא
ספר שנכתב לפני יותר מ-2,500 שנה, בידי סון זו (אפשר גם סון דזה, או סון טסו כמו שכותבים רבים בטעות).
זהו מחבר סיני, שמעט מאוד ידוע עליו ולכן הוא מוגדר כ"מצביא ופילוסוף". אין הרבה ספרים שאלפי שנים אחרי שנכתבו מצליחים להישאר רלוונטיים וממשיכים ללמד אותם באקדמיות לניהול, בבתי ספר צבאיים לפיקוד ובפקולטות שונות באוניברסיטה.
מטרת הספר, על 13 הפרקים שלו, היא להציע כללים לניהול מלחמה מוצלחת. בכל פרק עוסק המחבר בצד אחר של הפיקוד וההובלה, מלחימה, מודיעין, טקטיקה, אסטרטגיה ועד פוליטיקה וארגון.
הטענה של סון היא שאם מפקד או מנהיג ימלא את הכללים שלו - הוא ינצח במלחמה.
בספר העתיק הזה סון זו מציע רעיונות בתחומים שונים, שכולם נועדו לניצחון מהיר וברור במלחמה. את ההשפעות שלו ניתן לראות עד היום ובתחומים רבים.
הספר, שב-1974 התגלה עותק במבוק שלו, מימי הקיסר צ'יינלונג, נחשב קלאסי. במהלך השנים אימצו עקרונות ממנו מפקדי צבא, מנהיגים היסטוריים, מנהלים בתחום העסקי ומובילי מאבקים חברתיים בעולם. ציטוטים ממנו נפוצים עד היום גם במשחקי אסטרטגיה ומשחקי מחשב.
#מהמלצות סון זו
יש בספר המון חוכמה, אך נציין כמה דברים מהם. סון כותב שעל מנהיגים לשאוף לכך שהניצחון יושג מבלי שיצטרכו להילחם כלל.
הוא ממליץ למנהיג לבחון מלחמה כתהליך בלתי צפוי, שלאורך זמן יהיה קשה לשלוט בו. לכן מטרתו של המנהיג הריאלי צריכה להיות חתירה להכרעה מהירה, עד כמה שניתן.
לאורך הספר סון מדגיש חמש תכונות שהן הכרחיות לניצחון במלחמה. את היכולות:
לאחד את כל הלוחמים למטרה אחת משותפת.
לפעול בהתאם לכוח ולגודל של היריב.
לזהות מתי יש להילחם ומתי לא.
להתכונן בעצמך, אך בה בעת למצוא את הרגע הנכון כדי לתקוף את היריב בהפתעה.
לאפשר לאנשים מוכשרים לפעול, מבלי להידחף ולהתערב להם.
סון גם מציין 5 תכונות אופי הכרחיות למנהיגים:
אחריות - כי פזיזותנו תוביל לשגיאות.
אומץ לב - כי פחד מנקיטת יוזמה לא יקדם אותנו.
קור רוח - כי היריב ינצל רגשנות מצידנו.
צניעות - כי התעקשות על כבוד, תוביל לשגיאות.
אכזריות - כי רחמנותנו תנוצל בידי היריב.
על סאן זו וספרו "אמנות המלחמה":
https://youtu.be/brV2hz5vnfU
על הספר המפורסם (עברית):
https://youtu.be/kwblPOB64zM
העקרונות שלו באנימציה:
https://youtu.be/BOLXv3nqDkI
הסבר העקרונות שכתב סון טסו ב"אמנות המלחמה":
https://youtu.be/Hz4FNBj1APA
וסרט תיעודי על הספר "אמנות המלחמה":
https://youtu.be/cWq4WI3ca_M?long=yes
לוחמה
במקור כוון השם "טורפדו" למתקני חבלה תת-מימיים, שכיום מוגדרים לרוב כמוקשים ימיים. אך במאה השנים האחרונות טורפדו היא מערכת נשק עם הנעה עצמית. זהו מעין מוקש ימי ארוך שנע במים בעצמו ומתפוצץ עם הפגיעה בכלי שייט ימי, או במטרה נייחת. הטורפדו יכול להתפוצץ גם בזמן ההתקרבות אל המטרה וניתן לשגר אותו מספינות, צוללות, מטוסים ואף ממסוקים.
השם טורפדו נגזר כפי הנראה מהמילה הלטינית "torpere", שפירושה "לשתק" או "להקשיח". הירי הראשון של טורפדו מצוללת התבצע ב-1886, בזמן שהצוללת הייתה בצלילה. זו הייתה הצוללת הטורקית "עבדולחמיד", שפותחה ונבנתה על ידי ממציא שבדי בשם ט'ורסטן נורדנפלט.
הנה סרטון אנימציה שמראה איך פועל טורפדו:
http://youtu.be/YbeQmfXE0ws?t=27s
התוצאות של טורפדו הפוגע באוניה:
http://youtu.be/zcvFFJarX1I
אנימציה שמראה איך עבד הטורפדו המוקדם, שפותח בשנת 1876:
http://youtu.be/afWsHCj7QJU
טורפדו בקולנוע - האם הוא יפגע במשחתת של טום הנקס?
https://youtu.be/INf4ukENbL4
והדגמה ללא קול של ירי טורפדו בחיל הים הישראלי:
http://youtu.be/wu3g840rcc0
הוא היה המפקד הצבאי היחיד שלא חשש להתעמת ולעמוד בפני היטלר. גאון צבאי, פורץ דרך, מוצרט של הלוחמה המודרנית ומפקד שלא הסכים להתעללות של חייליו בחפים מפשע. ומנגד, בואו בכל זאת לא נשכח ונזכיר - האיש היה מצביא גרמני, בזמן במלחמת העולם השנייה.
קראו לו גודריאן, בשבילכם גנרל היינץ גודריאן (Heinz Guderian). הוא עמד בפני הפיהרר היטלר ללא חשש, מהשלב בו הפיהרר הגרמני היה בשיא כוחו ועד שנתן את ההוראה להשאיר אדמה חרוכה בגרמניה המובסת ולא להותיר דבר למנצחים.
היינץ וילהלם גודריאן היה גאון שריון, שבמלחמת העולם השנייה, בתור גנרל בצבא הגרמני, פיתח את שיטת "אגרוף השריון", שיטת לוחמה שעמדה בלב "מלחמת הבזק", הבליצקריג הכובש והמנצח שהפגין כוח חסר תקדים במלחמת העולם השנייה.
שיטת ה"בליצקריג", הייתה שיטת תקיפה מהירה, שבה שטף צבא גרמניה את אירופה, כבש אותה במהירות שאיש לא חווה לפני כן. קראו עליה אם תרצו בתגית "בליצקריג".
שיטת הבליצקריג התאפשרה בזכות העובדה שבניגוד לצרפת ובריטניה, פיתחה גרמניה סביב הטנקים את אסטרטגיות הלחימה העיקרית שלה, מה שהפך את הלחימה של הצבא הגרמני ליעילה הרבה יותר. וההמצאה האסטרטגית החדשנית הזו הייתה כולה גודריאן.
למעשה, כמעט כל מה שהוצג בתחילת המלחמה כגאונות הצבאית של הפיהרר ובתור "ניצחונותיו של היטלר" במלחמת העולם השנייה, הייתה פרי הגאונות ותוצאה של עבודתו המיומנת של גודריאן.
גם בכיבוש צרפת דרך הארדנים נוצלה גאוניותו של גאון השריון הגרמני והמפקד המבריק הזה, חובה לומר, לא היה רק הוגה צבאי מבריק, אלא גם מפקד שטח מעולה. בפלישה לצרפת גודריאן הוא מפקד הקורפוס ה-19 וכהוגה שיטת הבליצקריג לכיבוש מהיר, הוא מדהיר את הטנקים שלו במהירות אדירה לעומק השטח הצרפתי.
מבלי למצמץ הוא מוביל את הקורפוס בפיקודו, דרך גבול לוקסמבורג ועד לחופי האוקיינוס האטלנטי, ליד דנקרק, בדרך ללכידת כמעט כל הצבא הבריטי המרוכז שם. קראו על כך בתגית "דנקרק".
#דרכו וסופו
אלה השנים שאחרי מלחמת העולם הראשונה, כשהטנק הוא כלי חדש במערכה והצבאות באירופה עדיין לא ממש מבינים איך להשתמש בו כמו שצריך. בשנת 1922, מקבל הקצין הצעיר היינץ גודריאן (Heinz Guderian) משימה בצבא הגרמני: לחקור איך אפשר לשלב טנקים בצבא.
גודריאן המבריק היה פתוח לרעיונות חדשים. הוא קרא בעיון את מה שכתבו הוגי צבא באנגליה וצרפת, קצינים שהבינו שהעולם אחרי המלחמה משתנה במהירות. הם כתבו שטנקים לא צריכים להיות סתם עזרה לחיילי הרגלים (הרגלים), אלא צריכים לפעול כיחידות עצמאיות. המטרה שהם קבעו להם הייתה להיכנס עמוק לשטח האויב ולעקוף אותו מהצדדים, תוך שהם מחליפים את "מלחמת חפירות", סוג הלוחמה הסטטית שקטלה רבים כל כך במלחמת העולם הראשונה (ראו בתגית "מלחמת החפירות").
צבאות בריטניה וצרפת לא ממש אימצו את הרעיונות האלה, למרות שהם באו מהן. אבל גודריאן הבין אותם ולחץ לאמץ אותם. הוא שילב את הידע החדש הזה עם הידע שלו על מכשירי קשר ויצר דרך לחימה חדשה לגמרי. תכניתו שילבה תנועה רבה של טנקים יחד, בשטח רחב, כשהם מתקשרים אחד עם השני ופועלים במהירות ובשיתוף פעולה עם כוחות אחרים, כמו רגלים וחיל אוויר. לדרך הזו יקראו בגרמניה מלחמת בזק או "בליצקריג" (Blitzkrieg).
זה לא היה קל. גודריאן נאלץ להילחם שנים ארוכות כדי לשכנע קצינים בכירים בגרמניה שטענו שטנקים לא חשובים. באמצע שנות ה-30, גודריאן נותן סקירה להיטלר והאחרון מתלהב מאוד ואומר: "זה בדיוק מה שאני צריך".
ההתרשמות הזו, בשילוב עם ההתעלמות של מההגבלות שהטילו עליהם אחרי המלחמה הראשונה, מביאה ב-1935 להקמה של שלוש דיוויזיות שריון ראשונות בגרמניה. גודריאן קיבל את הפיקוד על הדיוויזיה השנייה. באותה תקופה הוא כתב ספר שנקרא "שריון, היכון!" ("אכטוּנג פאנצֶר!"). בספר הוא מציג לעולם את הרעיונות שלו ומראה כיצד הטנקים הגרמנים יכולים להיות טובים הרבה יותר משל האויב.
כשפורצת מלחמת העולם השנייה, עוזרת העבודה של גודריאן מאוד לגרמניה. בשלב הזה הוא מפקד בכיר של הקורפוס ה-19 ומוביל אותו בפלישה לפולין ובהמשך גם לצרפת.
בפלישה לצרפת, הוא הוביל את הטנקים שלו במהירות מדהימה עמוק לתוך שטח האויב, כשהוא מנתק את כוחות צרפת ובריטניה בצפון צרפת מהעורף שלהם. על ההצלחות האלה, הוא קיבל את אות הכבוד "צלב הברזל".
בהמשך המלחמה הוא מקבל פיקוד על כוח טנקים גדול יותר (קבוצת הפאנצר השנייה, שהפכה לארמיית הפאנצר השנייה). במבצע הפלישה לברית המועצות (ראו בתגית "מבצע ברברוסה"), הכוח שלו מתקדם רחוק מאוד, אבל נבלם לקראת מוסקבה. בשלב הזה הייתה לו מחלוקת קשה עם היטלר. גודריאן רצה להמשיך לכיוון מוסקבה כי חשב שזה היעד הכי חשוב, אבל היטלר התעקש לפנות דרומה, לעיר סטאלינגרד. בדיעבד יאמר גודריאן שההחלטה הזו של היטלר היא הסיבה העיקרית להפסד הגרמני במלחמה כולה.
בסוף שנת 1941, גודריאן נחשב בעיני היטלר לקצין שלא תמיד ציית לפקודותיו. בשלב מסוים הוא מורה לכוח שלו לסגת כדי שלא לאבד יותר מדי חיילים. זה מרגיז מאוד את היטלר וגודריאן מועבר מתפקיד פיקוד פעיל.
אחרי שהגרמנים הפסידו בקרב חשוב בסטלינגרד, גודריאן מוחזר לתפקידו. בפברואר 1943 הוא ממונה למפקח הכללי על כוחות השריון. אחר כך ביולי 1944 הוא כבר משמש כראש המטה הכללי של הצבא הגרמני. מםקד הצבא.
בספרו "זכרונותיו של חייל", הוא כתב שהוא לא ביצע פקודות אכזריות של הנאצים. לקראת סוף המלחמה והתקרבות הצבא האדום לניצחון הוא אף ניסה לעזור ולמנוע את מימוש הפקודה של היטלר להרוס את כל התעשייה והתשתיות של גרמניה.
במרץ 1945 ואחרי ויכוחים קשים נוספים עם היטלר, גודריאן סיים את תפקידו כראש המטה הכללי.
לאחר המלחמה, גודריאן נחקר בקשר למשפטי נירנברג, אך הוא עצמו, מעולם לא הועמד לדין פורמלי. למרות המחאות של צרפת וברית המועצות, הוא לא הואשם בפשעי מלחמה. ההתנהגות שלו במלחמה נחשבה ל"רגילה ומקובלת יחסית לחייל מקצועי".
גודריאן תרם המון לא רק לפיתוח השריון בגרמניה, אלא לפיתוח השריון בכל העולם. צבאות רבים, כולל צה"ל, ראו את רעיונותיו ואימצו אותם. הוא עצמו האשים את ההנהגה הפוליטית, ובעיקר את היטלר, בהפסד במלחמה ונפטר בגרמניה בשנת 1954.
הנה סיפורו של גודריאן:
https://youtu.be/kqY7nIIfFlI
תמונותיו בזמן המלחמה:
https://youtu.be/DNYSHOGkVwc
סרט תיעודי על הבליצקריג וטנקי הפנצר שתכנן:
https://youtu.be/QRDowR7xXc4?long=yes
וכמה מסודות ההצלחה של גודריאן, גנרל פנצר:
https://youtu.be/s1M1To0d08k?long=yes
הוא לא מצביא ולא מנהיג, לא גיבור מלחמה אמיץ לב ולא מי שנפל על משמרתו באופן הירואי. מדובר בהוגה דעות צבאי, מאבות תורת הלחימה המודרנית ואחד האנשים המעניינים בתולדות ההיסטוריה הצבאית
ואכן, הוגה הדעות הצבאי קרל פון קלאוזביץ (Carl Philipp Gottfried von Clausewitz), מי שנחשב לאבי תורת המלחמה המודרנית, הותיר אחריו אינספור כתבים שלא פרסם. לאחר שירותו בצבא הפרוסי עסק מי שהיה גנרל והוגה צבאי לא מעט ב"מוסרי", כמו גם בהיבטים הפסיכולוגיים והפוליטיים של ניהול מלחמות.
סיפורו מתחיל בשלהי המאה ה-18, כשקלאוזביץ, שנולד ב-1780 בפרוסיה (גרמניה של ימינו) הוא רק בן 13 וכבר מתגייס לצבא. ואכן, באותם ימים זה היה מותר ואפשרי. חייו הצבאיים הם כמו סרט קולנוע תקופתי ומופרך בהתאם. הוא נלחם בנפוליאון המפורסם, נופל בשבי, בורח, כשפרוסיה מפסידה הוא עובר לצבא הרוסי וחוזר להילחם בצרפתים.
כל החוויות שעבר, כולל הקרבות והמעברים מצד לצד, אפשרו לו ללמוד, להבין ולגבש חשיבה עמוקה על מהות המלחמה וכיצד היא מנוהלת. לא מעט אסימונים נפלו אצלו גם באשר לקשר שבין המלחמה למנהיגות, לפוליטיקה ולמדינאות.
וכך הופך ההוגה הצבאי קלאוזביץ, הידוע בציטוט המוכר שלו "המלחמה היא ממלכת אי-הוודאות", לאחד מגדולי המומחים הצבאיים בהיסטוריה.
ספרו "על מלחמה" (Vom Kriege), שלימים ייחשב לעבודתו הבולטת ביותר, נחשב לציון דרך בנושא המלחמה וניהול מלחמות. אבל רבים לא יודעים שהספר לא הושלם עד מותו מכולרה, בשנת 1831. כשקלאוזביץ מת השלימה אותו אשתו מארי, בקובץ מכתביו שלא פרסם והוציאה את הספר בן 10 הכרכים.
#הספר "על המלחמה"
בין השאר כולל הספר ניתוח פילוסופי-מדעי של המלחמה, על מהותה ומכל כיוון אפשרי, כולל בניין הכוח הצבאי, אמצעים אסטרטגיים ועל הטקטיקה של הפעלת הכוח.
בצד ניתוחים מקצועיים של פעולות צבאיות היסטוריות ובחינה של דרכי פעולה של "מכונת המלחמה", קלאוזביץ מנתח שלל אירועים מדיניים וקרבות היסטוריים, כשבכל אחד מהם הוא בוחן את הפסיכולוגיה של המנהיג והמצביא בשדה הקרב.
גם היום, מאות שנים מאוחר יותר ובמאה ה-21 , "על מלחמה" נחשב לאחד החיבורים המוכרים ביותר בתחום ההיסטוריה וההגות הצבאית. השקפותיו נחשבות כיום פחות רלוונטיות מבעבר. זאת בעיקר בשל כניסתם של מרכיבים טכנולוגיים חסרי תקדים, שלא היו בתקופתו, למשל הנשק להשמדה המונית שמעודד דווקא את ריסון המלחמה.
ועדיין, הוא ממשיך להיות ספר משפיע, בעיון הרציני והמתחשב שלו מדוע וכיצד מדינות פותחות במלחמה, מנהלות ומנצחות בה.
הספר חולל שינוי אמיתי בתפיסת המלחמה אצל מנהיגים ואנשים רבים ואת הדרך בה הם חושבים על מלחמות. לא מעט מהמלחמות המודרניות מתנהלות על פי רעיונותיו וכך גם משחקי אסטרטגיה ומשחקי מחשב על לוחמה.
המעניין לא פחות הוא שרעיונותיו של קלאוזביץ לא קשורים או רלוונטיים רק למלחמה ולמשחקי מלחמה. בעקרונות שקלאוזביץ גיבש לתחום הצבאי משתמשים כיום גם בעולם העסקים, בספורט, ואפילו בתכנון של משחקים לסלולר ולמחשב. ואם תחשבו על זה רגע, מדובר בהישג לא קטן למי שגויס לצבא עוד לפני שנפוליאון החל במלחמותיו וכמאה שנה לפני המצאת הטלפון.
#עקרונות המלחמה
כנספח לספר העיקרי "על המלחמה" צורף החיבור "עקרונות המלחמה". זהו תמצות של החיבור המרכזי שנכתב להדרכה של יורש העצר הפרוסי. החיבור מציג באופן מתומצת את עיקר רעיונותיו של קלאוזביץ.
עם השנים הפך "עקרונות המלחמה" לספר חובה להדרכת קצינים ומפקדים בצבאות רבים, כולל במדינות כמו ארצות הברית, צרפת, בריטניה ורוסיה.
הנה סקירה מעניינת על קרל פון קלאוזביץ:
https://youtu.be/IwGZ9oIUddQ
דיוקנו ומראות מלחמה:
https://youtu.be/tXusE37riz8
מצגת וידאו עם ציטוטים שלו על המלחמה:
https://youtu.be/0BKh6F_QFi8
על הספר "על המלחמה":
https://youtu.be/EsZhrLo55T4
הביוגרפיה של ההוגה הצבאי קלאוזביץ:
https://youtu.be/oicasJA32YM?long=yes
הספר "אמנות המלחמה" (The Art of War) הוא
ספר שנכתב לפני יותר מ-2,500 שנה, בידי סון זו (אפשר גם סון דזה, או סון טסו כמו שכותבים רבים בטעות).
זהו מחבר סיני, שמעט מאוד ידוע עליו ולכן הוא מוגדר כ"מצביא ופילוסוף". אין הרבה ספרים שאלפי שנים אחרי שנכתבו מצליחים להישאר רלוונטיים וממשיכים ללמד אותם באקדמיות לניהול, בבתי ספר צבאיים לפיקוד ובפקולטות שונות באוניברסיטה.
מטרת הספר, על 13 הפרקים שלו, היא להציע כללים לניהול מלחמה מוצלחת. בכל פרק עוסק המחבר בצד אחר של הפיקוד וההובלה, מלחימה, מודיעין, טקטיקה, אסטרטגיה ועד פוליטיקה וארגון.
הטענה של סון היא שאם מפקד או מנהיג ימלא את הכללים שלו - הוא ינצח במלחמה.
בספר העתיק הזה סון זו מציע רעיונות בתחומים שונים, שכולם נועדו לניצחון מהיר וברור במלחמה. את ההשפעות שלו ניתן לראות עד היום ובתחומים רבים.
הספר, שב-1974 התגלה עותק במבוק שלו, מימי הקיסר צ'יינלונג, נחשב קלאסי. במהלך השנים אימצו עקרונות ממנו מפקדי צבא, מנהיגים היסטוריים, מנהלים בתחום העסקי ומובילי מאבקים חברתיים בעולם. ציטוטים ממנו נפוצים עד היום גם במשחקי אסטרטגיה ומשחקי מחשב.
#מהמלצות סון זו
יש בספר המון חוכמה, אך נציין כמה דברים מהם. סון כותב שעל מנהיגים לשאוף לכך שהניצחון יושג מבלי שיצטרכו להילחם כלל.
הוא ממליץ למנהיג לבחון מלחמה כתהליך בלתי צפוי, שלאורך זמן יהיה קשה לשלוט בו. לכן מטרתו של המנהיג הריאלי צריכה להיות חתירה להכרעה מהירה, עד כמה שניתן.
לאורך הספר סון מדגיש חמש תכונות שהן הכרחיות לניצחון במלחמה. את היכולות:
לאחד את כל הלוחמים למטרה אחת משותפת.
לפעול בהתאם לכוח ולגודל של היריב.
לזהות מתי יש להילחם ומתי לא.
להתכונן בעצמך, אך בה בעת למצוא את הרגע הנכון כדי לתקוף את היריב בהפתעה.
לאפשר לאנשים מוכשרים לפעול, מבלי להידחף ולהתערב להם.
סון גם מציין 5 תכונות אופי הכרחיות למנהיגים:
אחריות - כי פזיזותנו תוביל לשגיאות.
אומץ לב - כי פחד מנקיטת יוזמה לא יקדם אותנו.
קור רוח - כי היריב ינצל רגשנות מצידנו.
צניעות - כי התעקשות על כבוד, תוביל לשגיאות.
אכזריות - כי רחמנותנו תנוצל בידי היריב.
על סאן זו וספרו "אמנות המלחמה":
https://youtu.be/brV2hz5vnfU
על הספר המפורסם (עברית):
https://youtu.be/kwblPOB64zM
העקרונות שלו באנימציה:
https://youtu.be/BOLXv3nqDkI
הסבר העקרונות שכתב סון טסו ב"אמנות המלחמה":
https://youtu.be/Hz4FNBj1APA
וסרט תיעודי על הספר "אמנות המלחמה":
https://youtu.be/cWq4WI3ca_M?long=yes
