» «
חודשים
מה מקור שמות החודשים העבריים?



מקורם של שמות החודשים העבריים הוא בשפה האכדית. זוהי שפה עתיקה מאד שדיברו בה לפני אלפי שנים. שמות החודשים הגיעו לעברית כנראה ביחד עם הגולים ששבו מגלות בבל החל משנת 538 לפני הספירה.

דוגמאות? - חודש תשרי פירושו באכדית הוא "התחלה", טבת הוא "החודש השקוע" שבו שוקעים בבוץ, אדר פירושו דיש - פעולת הפרדה של גרגירי החיטה מהשיבולים שעושים בחודש זה וכך הלאה.

באופן מפתיע למדי חודש תמוז העברי מקורו באל המסופוטמי תמוז, אל הפריון והפריחה. שלפי המיתולוגיה המסופוטמית מת בכל קיץ ועובר לשאול וקם לתחיה כעבור שישה חודשים. לידתו ומותו של תמוז קשורים לעונות השנה, תקופת שהותו של תמוז בשאול היא בזמן הקיץ היבש והצחיח. הוא חוזר לחיים כעבור שישה חודשים עם בוא הגשמים המביאים איתם תחיה וצמיחה לטבע לאדמה ולצמחיה.


הנה 5 עובדות שלא ידעתם על לוחות שנה:

https://youtu.be/J7zrHvmnhq4
יהדות קראית
מי הם הקראים?



קראים הם כת יהודית שמאמינה בתורה שבכתב בלבד. את פרשנות התורה, לעומת זאת, הם אינם מקבלים. על אף שהם רואים עצמם כיהודים לכל דבר, במהלך השנים סרבו בני היהדות הקראית להכיר בפרשנות חז"ל ובסמכות של המשנה והתלמוד והחל מהמאה ה-8 הם הולכים בדרך משלהם.

העדה הקראית היא עדה שיש לה מנהגים שונים מאלה של היהדות שאנו מכירים. כך למשל, יש להם לוח שנה משלהם - "לוח הירח" שהוא הלוח הקדוש שהיה נהוג בימי בית ראשון ובית שני. בנוסף, בכניסה לבית הכנסת חייב היהודי הקראי להיות נקי וטהור ולהשיל את נעליו, ממש כמו במסגד המוסלמי.. ובנשים רואים הקראים שוות לגמרי לגברים והם מוכנים לשמוע אותן מזמרות בכל עת.

הקראים מונים כ-35 אלף איש בכל העולם, מהם 25 אלף חיים בישראל. לקראים כינויים נוספים כמו התנ"כיים, בני מקרא, בעלי מקרא ו"ענניים" - על שם המנהיג שפרש מלכתחילה מהיהדות, ענן בן דוד הנשיא.


הנה סרטון על היהדות הקראית:

http://youtu.be/c4Ihi0KE6co


והנה מצגת וידאו על היהדות הקראית:

http://youtu.be/seXrAQhjZqM
29 בפברואר
למה יש לפברואר 29 יום אחת לכמה שנים?



התשובה הפשוטה היא שמשך הזמן שכדור הארץ מקיף את השמש הוא קצת יותר משנה, 365 יום ורבע. לכן כל הרבעים הללו מצטברים בתוך 4 שנים ליממה שלמה. הוספת היום הנוסף לפברואר סוגרת את הפער הזה.

ואכן, אחת לארבע שנים אנו יכולים לאחל "29 בפברואר שמח", שכן חודש פברואר, שכולל בדרך כלל רק 28 ימים, הופך בכל שנה רביעית לבן 29 יום. היסטורית, עשתה את המעבר משנת הירח, או לוח שנה ירחי, ללוח שנה שמשי, האימפריה הרומית, שליטת העולם הקדום. המעבר הזה חייב הוספה של יום נוסף לשנה, אחת לארבע שנים. היום הנוסף הזה נקבע ל-29 לפברואר (February 29).

אבל זה לא קרה בבת אחת. היה שם סיפור מלא אגו, אמונות טפלות, קנאה ותבונה. זה מתחיל בעבר הרחוק, כשהרומאים היו האימפריה החזקה בעולם. באותם ימים הכיל לוח השנה שלהם 10 חודשים בלבד (קראו על כך באאוריקה בתגית "לוח שנה") ולא היו להם לא ינואר ולא פברואר. את תקופת החורף החשיבו הרומים לתקופה ללא חודשים. הסיבה היא פרוזאית - השנה הרומית החדשה החלה בחודש מארס, על שמו של אל המלחמה, כי בחודשי החורף הקשים לא ניתן היה להילחם!

במשך הזמן הוסיפו הרומים לתקופה "האבודה" הזו את שני החודשים משלה, ינואר ופברואר. אבל שני החודשים האחרונים שהתווספו ללוח השנה, לא התקבלו אצל הרומים בקלות ואת פברואר הם עדיין החשיבו לחודש בלי מזל. חשוב לזכור שזה היה החודש של שיא החורף ובו מתו הכי הרבה אנשים. לכן הקצו הרומאים לחודש הכי מדכא, קר וקטלני בלוח השנה, פחות ימים מלשאר החודשים, אולי בניסיון תמים לקצר את הזמן הקשה ומחוסר המזל מבחינתם...

אבל, כשיוליוס קיסר שהה במסגרת מסעות המלחמה שלו במצרים, הוא גילה את לוח שנה בעל 365 הימים, שהתבסס על השמש. כשהוא הוכתר לקיסר רומי הנהיג יוליוס מעבר ללוח השנה השמשי, שזכה לשם "הלוח היוליאני". מספר הימים בשנה הוגדל ל-365 (עד אז היו בשנה הרומית רק 355 ואחת לשנתיים נוסף חודש שלם ללוח). כדי לתקן את הסטייה שנוצרה במספר הימים, הכניס יוליוס באמצע חודש פברואר יום נוסף.

במאה ה-16 קבע האפיפיור גריגוריוס השלושה-עשר שהיום הנוסף יהיה ב-29 לפברואר והפך את העניינים פשוטים יותר. לוח השנה שהוא הנהיג נקרא עד היום על שמו "הלוח הגרגוריאני" והוא הלוח המקובל ביותר בעולם עד היום.


הנה הסיבה ל-29 לפברואר:

https://youtu.be/AgKaHTh-_Gs


ההסבר ההיסטורי של ה-29 לפברואר:

https://youtu.be/sPAQ-IfSrc8


אחת מה"צעירים לנצח" הללו:

https://youtu.be/1d8WMYs9Q_Q


מפורסמים שנולדו ביום הזה וחוגגים יום הולדת אחת ל-4 שנים:

https://youtu.be/_4FYNRcUn38


ורגע של סימפטיה לאנשים שנולדו ב-29 לפברואר:

https://youtu.be/1w3LZgLanFI
ירח כחול
מהו ירח כחול?



ירח כחול הוא הירח המלא השני שמופיע בחודש אחד. הוא אינו כחול ממש, אלא כינוי לירח מלא שני באותו חודש גריגוריאני (נוצרי, חודשים כמו ינואר, פברואר וכו').

תופעת הירח המלא פעמיים בחודש מתרחשת בגלל האופן שבו בנוי הלוח הנוצרי. מכיוון שהירח המלא מופיע רק פעם בחודש אך חלק מהחודשים בשנה כוללים 31 ימים, אחת לשנתיים וחצי בממוצע קורה שפעמיים באותו חודש יהיה הירח מלא.

בחודשים העבריים אין תופעה כזו, מכיוון שהם בנויים על פי חודש ירחי.

אגב, אין קשר בין שם התופעה לצבע האמיתי של הירח. בתופעת הירח הכחול לא משתנה צבעו לכחול באמת. כשאתם רואים ירח כחול ממש, הסיבה היא אופטית - כשהירח מקבל צבע תכלכל בשל שריפות גדולות שפולטות עשן לאוויר והמיסוך הזה יוצר את הגוון הכחול. סיבה נוספת והיסטורית לירחים כחולים היא אפר געשי, שנוצר בשל התפרצות הר געש שיוצר תופעה דומה.


הנה הסבר של תופעת הירח הכחול:

https://youtu.be/rOvv___q-3o


והנה ההופעה האחרונה בינתיים של ירח כחול:

https://youtu.be/n4BWtKVrDbs?t=9s

לוח שנה

יום השוויון
מהו יום השוויון?



יום השוויון או נקודת שוויון (Equinox) הם שני הימים בשנה שבהם מוארים חצי כדור הארץ הדרומי והצפוני במידה שווה. משמעות הדבר היא שאורכם של היום והלילה בימים אלה הוא שווה. אם נמצאים במקום כלשהו על קו המשווה, ממש בשעות הצהריים של יום השוויון, רואים את השמש בדיוק למעלה, במרכז השמיים.

נקודת השוויון, שרבים מכנים פשוט "אקווינוקס", מתרחשת פעמיים בכל שנה - ב-21 לחודש מרץ וב-21 בחודש ספטמבר.

הסיבה למצב זה של השוויון בין יום ולילה היא גאומטרית. רק בימי נקודת השוויון נוצרת זווית ישרה בין הקו הדמיוני, המחבר בין מרכז השמש למרכז כדור הארץ, לבין ציר הסיבוב של כדור הארץ.


הנה הסבר יום השוויון:

https://youtu.be/3wQyuJMDXv8


יום השוויון - הסבר נוסף:

https://youtu.be/9D52aINy4j4


הסבר מדעי אסטרונומי על האקווינוקס, ימי השוויון:

https://youtu.be/kaG6PTVrFP4
לוח השנה הרומי
באיזה חודש החלה השנה הרומית?



הרומאים נהגו להחשיב את תקופת החורף לתקופה שאין בה חודשים. חודשים ינואר ופברואר לא היו קיימים בלוח השנה של אותה התקופה. הרומאים לא מצאו בתקופת החורף עניין רב, ככל הנראה מכיוון שלא התקיימו בתקופת זו מאורעות מעניינים מבחינה חקלאית ומכיוון שלא ניתן היה לצאת למסעות מלחמה בחורף. השנה הרומית, שהייתה מבוססת על לוח שנה ירחי, החלה בחודש מרץ, עם תחילת ההתחדשות באביב ולאחר החורף הקשה של אירופה. חודש מרץ נקרא על שם מארס אל המלחמה במיתלוגיה הרומית. לא במקרה בחרו הרומאים לקרוא לחודש הראשון בשנה על שם אל המלחמה, מכיוון שבתקופה זו של תחילת השנה הרומית, נהגו הרומאים לפתוח מסעות צבאיים, לצאת שוב למלחמות, לכבוש ולשלוט בעולם העתיק...

גם לכוכב מאדים הנקרא בלועזית מארס (Mars), קראו הרומאים על שם מארס אל המלחמה המיתולוגי, שכאמור חודש מרץ קרוי על שמו - מכיוון שצבעו האדום של כוכב מאדים התקשר בעיניהם לדם ולמלחמה.

רק בהמשך ההיסטוריה הרומית תוקן לוח השנה והתקופה "האבודה" הזו זכתה בחודשים משלה. אז נוספו ללוח השנה הרומי החודשים ינואר ופברואר והם סיימו את השנה הקודמת. הרומים אגב, המשיכו להחשיב את פברואר לחודש בלי מזל, מכיוון שהוא היה שיא החורף והחודש שבו מתו הכי הרבה אנשים. וכך הקצו הרומים לחודש המדכא, הקר והקטלני ביותר בלוח השנה, פחות ימים מלשאר החודשים, אולי בניסיון תמים לקצר את הזמן הקשה ומחוסר המזל בשנה...


הנה הסיפור בתולדות לוח השנה:

http://youtu.be/J7zrHvmnhq4


הנה תולדות לוח השנה:

http://youtu.be/kzprsR2SvrQ
לוח השנה הרומי
איך קיבלו החודשים יולי ואוגוסט את שמם?



יוליוס קיסר היה הקיסר הרומי שהחליט להעביר את לוח השנה הרומי מלוח שנה שהיה מבוסס על הירח ללוח המבוסס על השמש. זה קרה לאחר שבילה זמן רב במלחמה במצרים וגילה שלתרבויות אחרות יש לוח שנה הרבה יותר חכם - לוח שמבוסס על השמש. עד אז העדיפו הרומאים לספור את ימי השנה על פי הירח, אך בחודשי החורף, כשלא רואים את הירח, הם פשוט הפסיקו לספור...

השינוי ללוח השנה היוליאני היה מוצלח ובד בבד שינו את שם החודש שבו נולד יוליוס לחודש יולי. כך הפך חודש קווינטיליס לחודש יולי. זמן מה אחר-כך הרגו הרומאים את הדיקטטור יוליוס, אבל החודש שנקרא על שמו המשיך לפאר ולהנציח את זכרו של יוליוס קיסר.

יורשו של יוליוס קיסר היה בנו המאומץ, גָאיוּס אוקטָביָאנוּס, שהוסיף לעצמו את שם המשפחה של יוליוס מאמצו - קיסר, ואימץ את תואר הכבוד "אוגוסטוס", כך נוצר הכינוי המוכר שלו - "אוגוסטוס קיסר".

אוגוסטוס החליט שהחודש שאחרי יולי יהיה על שמו. כך נקרא החודש "אוגוסט", על שם יורשו האגדי של יוליוס, שנחשב לגדול קיסרי רומא. אוגוסטוס אגב, לא הכריז על עצמו כדיקטטור והמשיך לחיות ולשלוט למשך שנים ארוכות..


הנה סיפורם של שני החודשים של הקיסרים הרומיים:

https://youtu.be/358fY7vb-44


וסיפור המעבר של הרומאים ללוח המבוסס על השמש, במקום על הירח והעונות:

https://youtu.be/AgKaHTh-_Gs


הנה תקציר חייו של אוגוסטוס קיסר:

http://youtu.be/EaCbHw-ZbZQ
פברואר
למה יש רק 28 יום בפברואר?



חודש פברואר מכיל רק 28 יום מסיבות היסטוריות. לוח השנה הרומאי הכיל בתחילה רק 10 חודשים. הרומאים הקדומים החשיבו את תקופת החורף לתקופה שאין בה חודשים. אותו זמן לא זכה לחודשים כי מספיק שהרומאי של אז הסתכל מהחלון והוא ידע שחורף. הזמן "האבוד" הזה יתוקן רק בהמשך ויקבל חודשים משלו, כך שינואר ופברואר היו האחרונים שהתווספו ללוח השנה.

האחראי למהפך היה קיסר רומי בשם נומה פומפיליוס. אז גם נקבע שמספר הימים בחודשי השנה לא יהיה זהה, מחשש לעין הרע. פער של 57 ימים חולק בין שני החודשים, אך פברואר קיבל 28 ימים בלבד. לחודש פברואר הוקצו פחות ימים משאר החודשים, כיוון שהרומים ראו בו חודש בלי מזל (המוות בחורף היה מרובה בימים ההם). אגב, את שמו הוא קיבל מפסטיבל רומי בשם "פברואה" (Februa), שנחגג באותו הזמן בשנה.

כדי לתקן עיוות בלוח השנה, זוכה פברואר פעם בארבע שנים ב-29 ימים, במקום 28 כרגיל.

טענה היסטורית ישנה שבמקור היו גם בחודש פברואר 29 ימים. חוקר בשם סקרובוסקו, כתב במאה ה-13 שכשהקיסר אוגוסטוס קיסר קרא את חודש אוגוסט על שמו, הוא הוסיף לו יום, כדי שחודש אוגוסט לא יהיה קצר מחודש יולי, זה שנקרא על שם יוליוס קיסר, אביו המאמץ. היום הזה נלקח מחודש פברואר..


הנה הסבר במצגת וידאו באנגלית:

http://youtu.be/RpxqxP5Bb_U


והנה ציניקן שמסביר באנגלית מהירה את העניין:

http://youtu.be/AgKaHTh-_Gs


והנה צמד שמנסה גם את מזלו:

http://youtu.be/sPAQ-IfSrc8


שנה מעוברת
מהי שנה מעוברת?



השנה המעוברת היא שנה שמוסיפים לה זמן מסוים, כדי לתאם בין לוח השנה ובין השנה האסטרונומית. שנה מעוברת נהוגה בלוחות שנה שונים, בהתאם לבחירה שעשו בהם.

בלוח השנה העברי נהוגה הוספת חודש אחד, אדר א', לפני חודש אדר הרגיל (שנקרא בשנה כזו אדר ב'). במהלך השנים הונהגו שיטות שונות לקביעת השנים המעוברות, אבל כיום נוהגים על פי השיטה הרבנית, שבה שנים מעוברות באות במחזור קבוע של 7 שנים מעוברות בכל 19 שנים. החישוב מתבצע על פי השארית שנותנת חלוקת השנה ב-19.

בלוח הגרגוריאני (הלוח הלועזי שאנו מכירים) מוסיפים יום אחד בכל ארבע שנים - את ה-29 לחודש פברואר.

בלוח השנה האתיופי, המתוכנן על פי השמש, ישנם 12 חודשים בני 30 יום כל אחד ומעין חודש 13. בחודש הנוסף הזה ישנם 5 ימים בשנה רגילה ו-6 ימים בשנה מעוברת, שחלה אחת ל-4 שנים.


הנה סרטון שמסביר מהי שנה מעוברת באנגלית:

http://youtu.be/56zlm9qhVGc


והנה פרק שמספר על השנה המעוברת בעברית:

http://youtu.be/k1nk6cV_VLE?t=59s
מה מיוחד בלוח השנה האתיופי?



בלוח השנה האתיופי, המתוכנן על פי השמש, ישנם 12 חודשים בני 30 יום כל אחד ומעין חודש 13. בחודש הנוסף הזה ישנם 5 ימים בשנה רגילה ו-6 ימים בשנה מעוברת, שחלה אחת ל-4 שנים.

ואגב, ראש השנה האתיופי חל ב־11 בספטמבר.


הנה סיפורו של לוח השנה של אתיופיה וראש השנה:

http://youtu.be/VFrdfbMghHM
מה נהוג באירלנד לעשות ב-29 בפברואר?



חודש פברואר כולל רק 28 ימים. לכן ה-29 בפברואר לא קורה בכל שנה אלא חל אחת לארבע שנים. ומכיוון שזהו יום חריג, בתרבויות שונות מתייחסים אליו כיום שבו מותר לחרוג מהכללים המקובלים בחברה. באירלנד קוראים ליום הזה "ליפ דיי" ובו נוהגות נשים מאוהבות כבר אלפי שנים, להציע נישואים לגברים ביום זה ורק בו.

ומה קורה אם הוא לא רוצה? - הגבר המסרב מחויב על פי המסורת לקנות לה מתנה או לשלם קנס כספי לאישה שאותה לא יישא..

ואגב, היום הזה מתפשט בהדרגה לעוד ארצות, אולי בקרוב יגיע גם לישראל?


הנה סרטון על המנהג האירי של ה- 29 לפברואר:

http://youtu.be/drbumD3cqVA


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.