התשובה הפשוטה היא שמשך הזמן שכדור הארץ מקיף את השמש הוא קצת יותר משנה, 365 יום ורבע. לכן כל הרבעים הללו מצטברים בתוך 4 שנים ליממה שלמה. הוספת היום הנוסף לפברואר סוגרת את הפער הזה.

ואכן, אחת לארבע שנים אנו יכולים לאחל "29 בפברואר שמח", שכן חודש פברואר, שכולל בדרך כלל רק 28 ימים, הופך בכל שנה רביעית לבן 29 יום. היסטורית, עשתה את המעבר משנת הירח, או לוח שנה ירחי, ללוח שנה שמשי, האימפריה הרומית, שליטת העולם הקדום. המעבר הזה חייב הוספה של יום נוסף לשנה, אחת לארבע שנים. היום הנוסף הזה נקבע ל-29 לפברואר (February 29).

אבל זה לא קרה בבת אחת. היה שם סיפור מלא אגו, אמונות טפלות, קנאה ותבונה. זה מתחיל בעבר הרחוק, כשהרומאים היו האימפריה החזקה בעולם. באותם ימים הכיל לוח השנה שלהם 10 חודשים בלבד (קראו על כך באאוריקה בתגית "לוח שנה") ולא היו להם לא ינואר ולא פברואר. את תקופת החורף החשיבו הרומים לתקופה ללא חודשים. הסיבה היא פרוזאית - השנה הרומית החדשה החלה בחודש מארס, על שמו של אל המלחמה, כי בחודשי החורף הקשים לא ניתן היה להילחם!

במשך הזמן הוסיפו הרומים לתקופה "האבודה" הזו את שני החודשים משלה, ינואר ופברואר. אבל שני החודשים האחרונים שהתווספו ללוח השנה, לא התקבלו אצל הרומים בקלות ואת פברואר הם עדיין החשיבו לחודש בלי מזל. חשוב לזכור שזה היה החודש של שיא החורף ובו מתו הכי הרבה אנשים. לכן הקצו הרומאים לחודש הכי מדכא, קר וקטלני בלוח השנה, פחות ימים מלשאר החודשים, אולי בניסיון תמים לקצר את הזמן הקשה ומחוסר המזל מבחינתם...

אבל, כשיוליוס קיסר שהה במסגרת מסעות המלחמה שלו במצרים, הוא גילה את לוח שנה בעל 365 הימים, שהתבסס על השמש. כשהוא הוכתר לקיסר רומי הנהיג יוליוס מעבר ללוח השנה השמשי, שזכה לשם "הלוח היוליאני". מספר הימים בשנה הוגדל ל-365 (עד אז היו בשנה הרומית רק 355 ואחת לשנתיים נוסף חודש שלם ללוח). כדי לתקן את הסטייה שנוצרה במספר הימים, הכניס יוליוס באמצע חודש פברואר יום נוסף.

במאה ה-16 קבע האפיפיור גריגוריוס השלושה-עשר שהיום הנוסף יהיה ב-29 לפברואר והפך את העניינים פשוטים יותר. לוח השנה שהוא הנהיג נקרא עד היום על שמו "הלוח הגרגוריאני" והוא הלוח המקובל ביותר בעולם עד היום.


הנה הסיבה ל-29 לפברואר:

https://youtu.be/AgKaHTh-_Gs


ההסבר ההיסטורי של ה-29 לפברואר:

https://youtu.be/sPAQ-IfSrc8


אחת מה"צעירים לנצח" הללו:

https://youtu.be/1d8WMYs9Q_Q


ומפורסמים שנולדו ביום הזה וחוגגים יום הולדת אחת ל-4 שנים:

https://youtu.be/_4FYNRcUn38

הרומאים נהגו להחשיב את תקופת החורף לתקופה שאין בה חודשים. חודשים ינואר ופברואר לא היו קיימים בלוח השנה של אותה התקופה. הרומאים לא מצאו בתקופת החורף עניין רב, ככל הנראה מכיוון שלא התקיימו בתקופת זו מאורעות מעניינים מבחינה חקלאית ומכיוון שלא ניתן היה לצאת למסעות מלחמה בחורף. השנה הרומית, שהייתה מבוססת על לוח שנה ירחי, החלה בחודש מרץ, עם תחילת ההתחדשות באביב ולאחר החורף הקשה של אירופה. חודש מרץ נקרא על שם מארס אל המלחמה במיתלוגיה הרומית. לא במקרה בחרו הרומאים לקרוא לחודש הראשון בשנה על שם אל המלחמה, מכיוון שבתקופה זו של תחילת השנה הרומית, נהגו הרומאים לפתוח מסעות צבאיים, לצאת שוב למלחמות, לכבוש ולשלוט בעולם העתיק...

גם לכוכב מאדים הנקרא בלועזית מארס (Mars), קראו הרומאים על שם מארס אל המלחמה המיתולוגי, שכאמור חודש מרץ קרוי על שמו - מכיוון שצבעו האדום של כוכב מאדים התקשר בעיניהם לדם ולמלחמה.

רק בהמשך ההיסטוריה הרומית תוקן לוח השנה והתקופה "האבודה" הזו זכתה בחודשים משלה. אז נוספו ללוח השנה הרומי החודשים ינואר ופברואר והם סיימו את השנה הקודמת. הרומים אגב, המשיכו להחשיב את פברואר לחודש בלי מזל, מכיוון שהוא היה שיא החורף והחודש שבו מתו הכי הרבה אנשים. וכך הקצו הרומים לחודש המדכא, הקר והקטלני ביותר בלוח השנה, פחות ימים מלשאר החודשים, אולי בניסיון תמים לקצר את הזמן הקשה ומחוסר המזל בשנה...


הנה הסיפור בתולדות לוח השנה:

http://youtu.be/J7zrHvmnhq4


וההיסטוריה של לוח השנה:

http://youtu.be/kzprsR2SvrQ