» «
פצעונים
האם מתח יכול לגרום לפצעונים?



הפצעונים יכולים להיגרם ממתח או לחץ גדול. הפחד או הלחץ הוא תגובה גופנית לסכנה. כשאנו פוחדים או חוששים מאד, גורמים לנו הורמוני לחץ להתמודד מול הסכנה, בלחימה נגדה או בבריחה ממנה.

אבל כשאיננו יכולים להילחם או לברוח מקשיים שאנו חווים, אותו הורמון לחץ שנקרא קורטיזול, מצטבר בגוף ומשפיע על בריאותנו. הורמוני הלחץ מגבירים את הדלקות בגוף, מחלישים את המערכת החיסונית והופכים אותנו רגישים לזיהומים. כך גופנו מתקשה יותר להילחם בחיידקים שגורמים לנו לפצעונים בעור ומגבירים את ייצור השומן בעורנו.

כך שכן - לחץ ומתח מגדילים את הסיכוי לפצעונים בפנים ובגוף.


הנה האקנה:

https://youtu.be/ue0uX-Eq19E


הקשר בין מתח ולחץ לפצעונים (מתורגם):

http://youtu.be/qz1FKi6z4Fc?t=14s


הכימיה של האקנה:

https://youtu.be/vy6KX5bZOg0


ויש כל מיני שיטות שמתיימרות לפתור את בעיית פצעוני האקנה:

https://youtu.be/dEJo4Bq6100
קורטיזול
מהו ריבוי המשימות ומהו הקורטיזול המלחיץ שהוא מייצר יותר?



הורמון הלחץ בגופנו הוא הקורטיזול (Cortisol). הוא לא היחיד שנחשב הורמון לחץ, אבל מדובר בהורמון תמים, שאחראי לבלגן לא קטן בתחושות שלנו וללא מעט גורמי מתח נפשי ואפילו חרדה.

ההורמון הזה בחיים המודרניים, הקרייריסטיים והאורבניים שבתוכם אנו אצים ורצים, הוא הכוכב המעיק שלנו.

אבל נתחיל בדְּחָק, או עָקָה, מילים יפות שכולנו מכירים בתור "לחץ", מתח נפשי, או סטרס (Stress). הם מייצגים את תחושת המצוקה שנובעת אצלנו מפגיעה באיזון שלנו.

המועקה הזו לרוב נגרמת כתוצאה מגירוי חיצוני, מוחשי ופיזי או פסיכולוגי.

אחד הגורמים המוכרים לנו היטב הוא המולטי-טסקינג, ריבוי המשימות של האדם המודרני. אנשים נדרשים היום לנהל המון דברים במקביל - גם בחיים הפרטיים וגם בקריירה, בעבודה, בלימודים וזו רק רשימה חלקית.

ריבוי המשימות המטורף שחווים אנשים יכול להיות בקריירה או בחיים בתפקוד גבוה. נא לא לצקצק אם לא הזכרתי את עקר או עקרת הבית. ללא ספק גם בבית יש אינספור משימות שמוטלות על כתפיים צרות והניסיון המתמיד לנהל את אינספור המשימות שמוטלות בבית, לא פעם מתלווה לצורך לתפקד במקביל בעבודה.

הרבה נשים מכירות את זה היטב. גברים רבים רק מתחילים להיחשף ומתחילים לדווח על מלאכה כמעט בלתי אפשרית.

מכל מקום, ריבוי המשימות הזה הוא מקור בלתי נדלה ללחץ, או סטרס. הדרך מכמות המשימות הגדולה שאנו מנסים לנהל בו-זמנית אל הלחץ והסטרס עוברת בקורטיזול, ההורמון שאחראי לאותה עקה שאנו חווים לא פעם בחיינו.

וכשגופנו מפריש את הקורטיזול, ביחד עם האדרנלין והנוראדרנאלין, הוא מייצר הורמונים שמעלים את קצב הלב, ההזעה וקצב הנשימה שלנו, ביחד עם עייפות, התשה נפשית, תחושה שאנו מוצפים ועוד.

הפרשת הקורטיזול גם מגדילה את העירנות ולא פעם התוצאה של כל אלה תהיה חרדה, על כל המתלווה אליה. מה מתלווה אליה? - חוסר ודאות ואי נוחות, תחושה שיכולה להתבטא גם פיזית בכאבי בטן, לחץ בחזה ועוד.

גם במוח מחולל הקורטיזול שמות. רמות קורטיזול גבוהות לאורך זמן פוגעות במוח מאוד. כי לחץ לאורך זמן מגדיל את הפעילות באמיגדלה, שהיא מרכז הפחד במוחנו, ואת מספר הקשרים העצביים שבה. העליה ברמות הקורטיזול משבשת ומדרדרת גם את פעילות ההיפוקמפוס, החלק במוחנו שקשור בזיכרון, למידה ושליטה בלחצים.

וזו לא רק בריאות הנפש שלנו והסימפטומים שלה, שמושפעים מקצב ייצור הקורטיזול המשתולל בנו - יש אפילו טענות שהפרשת קורטיזול משפיעה על צפיפות השרירים שלנו.

יש אמצעים להקטין את הפרשת הקורטיזול. אחד היעילים שבהם הוא השקט. קחו שעה של שקט, בלי הצפות של רעש, כמו רדיו, טלוויזיה, טלפונים וכאלה, ותראו איך אתם נרגעים. זה הקורטיזול שלא מציק פתאום וזה חלק מהקסם של המדיטציה והוויפאסאנה, למשל.


הנה הקורטיזול, הורמון הלחץ ואיך להוריד את הפרשתו לגוף:

https://youtu.be/hwh8XEh0k9A


לחץ וסטרס. כך הוא נוצר בגוף והנה ההשפעות הגופניות שלו, שלא נרצה לפגוש (מתורגם):

https://youtu.be/v-t1Z5-oPtU


מה לאכול עם קורטיזול? (עברית)

https://youtu.be/38voz9ep3oI


וגם טראומות ואפילו טראומות מהילדות מייצרות אותו ומשפיעות על הבריאות הפיזית מאוד (מתורגם):

https://youtu.be/95ovIJ3dsNk?long=yes
מגדל מים
למה ישובים צריכים מגדל מים?



מגדל מים נועד כדי ליצור לחץ מים, שיביא את המים לכל בתי הישוב. כיום כבר לא צריכים את מגדלי המים כי יש משאבות משוכללות, אבל בעבר היו צריכים מגדלי מים, או מכלי מים גדולים שנבנו בראש גבעה סמוכה ליישוב, כדי שמשקל המים ייצר לחץ מים בברזים.


הנה סרטון על מגדל המים של חדרה וכיצד סיפק מים לכל תושבי העיר (עברית):

http://youtu.be/cYupC_obUAA


ומצגת וידאו של מגדלי מים היסטוריים בישראל (עברית):

http://youtu.be/oeWJKhyjGsE
גייזר
איך גייזר נוצר?



הגייזר (Geyser) הוא מעיין של מים חמים, המתפרץ כל כמה זמן ומעלה לאוויר עמוד של מים חמים וקיטור.

הגייזר נוצר מאנרגיה שנוצרת בעמקי האדמה ויוצאת החוצה בלחץ גדול. המזרקה הזו של הגייזר, היא לוהטת ורועשת מאוד והיא מרשימה מאוד לצפות בה.

#אבל איך הגייזר נוצר ממש?

אז ראשית, בואו נבין מהי מגמה. מדובר בסלעים במצב נוזלי, כלומר מותכים. כי חשוב לדעת - כמו הרבה מוצקים שמתחממים לטמפרטורות גבוהות והופכים לנוזל, גם הסלע מותך העומק האדמה והופך בחום העצום שבה לנוזל.

המגמה, כלומר הסלע הנוזלי והלוהט בחום רב, נמצאת בדרך כלל בעומק האדמה. כשהיא נחשפת לאוויר זה בדרך כלל בהתפרצות געשית, כמו בהרי געש שמהם היא פורצת ושוטפת בלבה רותחת. כללית, אנו יודעים לומר שככל שמעמיקים בתוך פנים אדמת כדור הארץ, כל הסלעים מותכים לנוזל ולוהטים בטמפרטורות מטורפות.

נחזור לגייזר. הוא נוצר במקומות שבהם יש מגמה רותחת, שנמצאת די סמוך לפני האדמה. כמובן שהסמוך הזה הוא יחסי, כי העומק של המגמה שיוצרת גייזרים יכול להגיע גם לכמה קילומטרים בעומק האדמה.

כך או כך, דמיינו כמות של מי גשם ושלג, שחלחלו לעומק האדמה ומגיעים לאזורים תת-קרקעיים שבהם נמצאת המגמה הרותחת. המים הללו מתחממים מאוד, עוברים בהרבה את טמפרטורת הרתיחה שאנו מכירים - בגובה פני הים היא תהיה 100 מעלות צלסיוס. אבל מפני שהמים הללו נמצאים בין שכבות הסלע, הם לא סתם רותחים, אלא נוצר בהם לחץ גדול מאוד של אדים כלואים.

ככל שהמים מתחממים עוד ועוד, הולך וגובר הלחץ הזה, עד לנקודה שבה לחץ קיטור שיוצרים המים הוא כה גדול, עד שהם מוצאים נקודה חלשה בשכבות הסלע והאדמה, ממנה הם יכולים להתפרץ החוצה.

כך שהצירוף של חום גבוה במים ונקבים וסדקים בסלעים, שדרכם עובר הקיטור עתיד לחולל את הגייזר - התפרצות "הידרו-תרמית".

כי כמו בקומקום רותח או בסיר לחץ - כשתיווצר ההתפרצות של המים הלוהטים ("הידרו-תרמית" - מים חמים), היא תכיל מים בצורת קיטור, כלומר לחץ שנוצר במים רותחים פלוס. בשל החום העצום של המגמה הלוהטת שבסמוך לה היו המים, יש קיטור שמתפרץ.

זהו הגייזר. המים הלוהטים מתפרצים כקיטור החוצה מהאדמה, יוצרים מזרקת מים גבוהה, שלא פעם מגיעה לגובה של עשרות ואף מאות מטרים.

התפרצות הגייזר היא גם הרגע שבו הגייזר דועך. כי כשהלחץ משתחרר, התהליך במעמקי האדמה מתחיל שוב. המים יתחממו, עד לרגע בו לחץ המים שוב יגבר והגייזר יתפרץ שוב.

השם גייזר, אגב, בא מהשפה האיסלנדית ופירושו "להתפרץ" או "לנבוע". באיסלנד יש גייזרים שמתפרצים כל מספר דקות או שעות ואנשים עומדים וממתינים להתפרצות הבאה והלא פעם מדויקת, על השעון. אם כי העוצמתיים, המעניינים והמרשימים יותר הם דווקא הגייזרים שמתפרצים באופן לא סדיר, לעתים רק אחת לכמה שנים.


הנה היווצרות הגייזר:

http://youtu.be/X4zA_YPCyHs

לחץ

אופטימיות
מיהם אופטימי ופסימי ומה טוב בחשיבה חיובית?



כשאתם מביטים בכוס שיש בה מעט משקה, מה אתם רואים?

העולם, על פי הסטטיסטיקה, מחולק לאנשים שיראו את החצי המלא של הכוס ואחרים שיראו שהיא חצי ריקה. מדובר בשני טיפוסים, שתופסים אך החיים הפוך. יש רואי שחורות ויש שרואים ורוד. הראשונים הם פסימיים ורואי הוורודות הם האופטימיים.

בעולם אפשר לבחור בין להיות פסימיים לאופטימיים. הפסימי רואה תמיד את הצד הרע, העגום והקשה של הדברים. האופטימי רואה דווקא את הצדדים הטובים והשמחים. הפסימי רואה שחורות ותמיד חושש ממה שיקרה ומצפה להיכשל, בעוד שהאופטימי מצפה שהדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר ומאמין שיצליח.

יש המציינים שהפסימיות היא תכונה הישרדותית, שגורמת לפסימי להתכונן מבעוד מועד לקשיים. לעיתים זה מדויק, אבל הנבואות לא פעם מגשימות את עצמן. רובנו מאמינים שהאופטימיים יצליחו טוב יותר בחיים, יזכו בדברים הטובים ויהיו בריאים מהפסימיים, שיתקשו להשיג דברים עם החששות והפחדים שמלווים את חייהם.

יש יתרונות באופטימיות. כשאנו חולים יאמר לנו כל רופא או מטפל, שכדאי לחשוב חיובי ולהאמין שננצח את המחלה. האופטימיסטים מצליחים אכן להתגבר יותר על מחלות. מטפלים רוחניים אומרים "תחשוב טוב - יהיה טוב!"

הם יודעים מה הם מדברים. חשיבה חיובית ואופטימית מרפאת חולים. היום גם רופאים קונבנציונליים רבים מוכנים להודות שהגוף והנפש שלנו מחוברים בצורה נפלאה. תרופות פלצבו למשל, שאין בהן חומר מרפא, משיגות במחקרים תוצאות רפואיות מדהימות, משפרות מדדים ולא פעם אף מרפאות את החולים לחלוטין, רק משום שהחולים מאמינים שקיבלו תרופה שעתידה לרפא אותם. הם חושבים חיובי והתוצאות טובות מי שחושבים שלילי.

זה גם ההבדל הקטן בין מי שמקבל את הדיאגנוזה הרפואית, האבחנה שאומרת "אתה חולה", לבין מי שמאמין לפרוגנוזה, התחזית של הרופא שבה הוא אומד את סיכויי החלמתו של החולה ולרוב היא עשוייה להיות מאד קשה. אל תאמינו לפרוגנוזה, אומרים החוקרים. האמינו בטוב ועשו את הצעדים להגיע אליו. לא פעם זה קשור בצירוף כלשהו של תזונה, פעילות גופנית ואיזה שהוא תהליך נפשי המחבר בין גוף לנפש, כמו מדיטציה, יוגה ודומיהן.

במחקרים וגם ברפואה נמצא בעבר שאנשים אופטימיים סובלים פחות מלחץ ודיכאון וממחלות שנוצרות בשל המצבים הנפשיים הללו. חשיבה חיובית, חשוב לדעת, משפיעה על המציאות. החיים הם נפלאים או נוראים - ההחלטה ביניהם היא שלנו. במה נבחר?

אם נתמקד בדברים החיוביים שבחיים, נחליף את המחשבות השליליות בחיוביות, נדאג לעצמנו, נצחק הרבה, נתמקד בתכונות החזקות והטובות שלנו, נתמלא בבטחון עצמי ונהיה חיוביים ושמחים - נצליח יותר!


הנה ההבדלים שבין פסימי לאופטימי (מתורגם):

https://youtu.be/9n2tmNWn1ec


פסימיות ואופטימיות באות לידי ביטוי גם בשפת הגוף (עברית):

https://youtu.be/BzDqWM-wvuE


כך ניתן להפוך לאופטימיים בעבודה של שינוי:

https://youtu.be/WqmTcjtnl9k


אם לא תצליחו, תמיד תוכלו להתנחם שפסימיות מקנה יתרון הישרדותי מסוים מאד:

https://youtu.be/5jADnNpx3R4


ושיר אופטימי (עברית):

https://youtu.be/eHD9XXnFaZU
מדיטציה
מהי מדיטציה ולמה עושים אותה?



מדיטציה (Meditation) היא שיטת פעולה עצמית שעושה אדם בגופו ובנפשו. היא מצליחה להקל על לחץ, או באנגלית סטרס. יש טכניקות שונות שמאפשרות זאת וכולן נועדו לשנות את מצב התודעה של האדם, ביחס למצבי התודעה השכיחים ביומיום שלו.

יש המכנים את המדיטציה "מודעות קשובה". אחרים רואים בה חיבור רוחני, או דרך להיפטר מהמטען הרוחני העודף שלנו.

מטרתה של המדיטציה היא להגיע להארה על ידי תרגול שלה, ביחד עם דרך חיים נכונה ותואמת.

בתרבויות שונות בעולם, פותחו מאות טכניקות שונות של מדיטציה, באופן עצמאי וללא קשר זו לזו. המשותף לכל טכניקות המדיטציה הללו הוא הביצוע העצמאי, בו התרגול של אדם נעשה אל מול עצמו, גם אם תרגול המדיטציה נעשה בקבוצה - החשוב הוא שכל אחד בה מתרגל לבדו ובלי קשר לאחרים. זאת בניגוד לטכניקות שבהן פועלים ביחד עם אנשים נוספים ושאינן שיטות מדיטציה.

דוגמה? - בתורת הזן, למשל, שמים דגש מיוחד על המדיטציה בישיבה, שהם מכנים "זאזן".

אבל זו לא דוגמה יחידה. למעשה, בכל הדתות המוכרות ישנם תרגולי מדיטציה. ידועים במיוחד התרגולים הבודהיסטים, המדמים את בודהה בתנוחת הלוטוס, הריקודים המדיטטיביים של הסופים המוסלמים, שמבוססים על סחרור עצמי, ריקודי החסידים האקסטטיים ביהדות, הנזירים השתקנים בנצרות וההינדואיסטים החוזרים על מנטרה בסנסקריט ושואפים להתאחד עם האל, או עם היש.

אבל חוץ מתרגול הזאזן, הסחרור של הסופים ודומיהם, ישנם עוד סוגים רבים של תרגולי מדיטציה, כמו מדיטציה טרנסצנדנטלית, ויפאסאנה, טאי צ'י, דמיון מודרך, מדיטציה דינמית, צ'י קונג, סאג'ה יוגה ופאלון דאפא.

ישנה חלוקה בין תרגול סביל ופעיל במדיטציה:

בתרגולי מדיטציה סבילים אין המתרגל מבצע פעולה, אלא מניח לתהליך הטבעי לקרות מעצמו ולמודעותו להתפוגג, תוך עירנות לתחושותיו. כזו היא למשל הוויפאסאנה, המתבססת על שתיקה והתנזרות מדיבור.

תרגולי המדיטציה הפעילים, לעומת זאת, מתבססים על פעולה שמשפיעה על הכרתו של המתרגל, כמו הסיחרור שעושה הרקדן הסופי סביב עצמו או החזרה המתמדת על מנטרה, שעושה המתרגל בהינדואיזם.


הנה הסבר של המדיטציה (עברית):

https://youtu.be/sj9V78sIhQs?t=13s


קבלו מדיטציה קצרה:

https://youtu.be/Z4rRjGhN-gs


הנחיות למתחילים במדיטציה:

https://youtu.be/JslvBcIVtDg


מדעי המוח מגלים שמדיטציה, יוגה ודומיהם ממש משנים את מוחנו ואותנו (מתורגם):

https://youtu.be/m8rRzTtP7Tc?long=yes


ומדיטציה בדמיון מודרך בת 45 דקות (עברית):

https://youtu.be/2Yrp6N-Mi0M?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.