חַמְסִין (Khamsin) היא תופעה של חום קיצוני שנובע משקעים ברומטריים, שנעים לעתים בצורה של רוח מדברית חמה ויבשה, ממדבר סהרה לכיוון מזרח, לאורך חופי הים התיכון הדרומיים.

אחת הסובלות העיקריות מהחמסין היא מצרים. במדינה זו מביא אתו החמסין הרבה אבק וחול ממדבר סהרה. במהלך החמסין המצרי עולה הטמפרטורה עד 20 מעלות צלזיוס, למשך זמן קצר והרוחות מגיעות למהירות של 140 קילומטרים לשעה.

המילה "חמסין" מקורה באמונה של הערבים, שהיא אגב לא מבוססת, שמספר ימי החמסין בשנה הוא חמישים (בערבית "חמסין יום"). מכאן הן "רוחות חמישים הימים", או פשוט "רוחות החמישים".

ואגב, אם חשבתם שיש לנו חמסין בישראל, כדאי שתחשבו שוב. אמנם כולנו מכנים כאן את החום הכבד של הקיץ בשם חמסין, אך למעשה אנו סובלים ממשהו אחר - שָׁרָב. החמסין הוא העונש של אזורים אחרים במרחב...


הנה רוחות החמסין בקהיר:

https://youtu.be/vqFhSnTqsLM


סבתא סעדה מקטרת על החמסין (עברית):

https://youtu.be/qbiChL1AHhQ


והסטנאפיסט שחר חסון חדבר על החום ומזג האוויר (עברית):

https://youtu.be/_oiQufWUOzc

האם שאלתם את עצמכם פעם איך ציפורים מנווטות את הדרך לאורך אלפי קילומטרים בנדידתן? - שחפית הקוטב למשל, עושה מעל 30 אלף קילומטרים בכל שנה ובתום שנה היא חוזרת לאותה הנקודה שממנה יצאה!

מסתבר שלרוב הציפורים יש מרכיב מגנטי במוחן, שבעזרתו הן מסוגלות לזהות איפה הן נמצאות ומה הכיוון שאליו הן צריכות לעוף כדי להגיע למקום שאליו הן צריכות.

אבל הניווט אינו כה פשוט ועל אף שהן מסוגלות להשתמש בשיטה אחת כדי לנווט ולמצוא את דרכן, מרבית הציפורים משתמשות בשילוב של כמה אמצעי ניווט ולא בשיטה אחת. הן משתמשות בשמש, בכוכבים, בצלילים של הרוח והים שאנו לא יכולים לשמוע, בשינויים בלחץ הברומטרי ועוד.


הנה סרטון על יכולת הניווט המגנטית של הציפורים:

http://youtu.be/LtngCRvVj9Q


המנגנון המופלא שמצאו החוקרים אצל "אדום החזה":

https://youtu.be/f_ocOobKq5Q?t=1m39s&end=2m31s


הרצאה על נדידת הציפורים:

https://youtu.be/4JUYyMHOHb8


והציפורים הנודדות שעוברות בסתיו מעל ישראל:

http://youtu.be/fvdXjZgLtFY

העננים (Clouds) שבשמיים עשויים אדים של מים. כן, עננים מורכבים מטיפות מים ומחלקיקי קרח מיקרוסקופיים, שהתחברו לגושים גדולים ולבנים.

איך זה קורה?

אז זה מתחיל באידוי. בשל חום השמש, מתחממים המים שבים ובאגמים. חלקם הקטן של המים, זה שנמצא למעלה וחשוף לשמש, מתאדה.

האדים שנוצרים מהאידוי הזה הם חמים. ומה קורה לאוויר חם? - כל אוויר חם, כולל האדים הללו, נוטה לעלות למעלה, עוד ועוד.

כשעולים אדי המים החמים למעלה, בתהליך שנקרא "התאדות", כמו כל גז חם, הם מטפסים אל השמיים, לגובה האטמוספירה. בשמיים "פוגשים" האדים הללו גרגרי אבק שעלו מהאדמה ושהטמפרטורה שלהם נמוכה.

כשהאדים באים במגע עם חלקיקי האבק המרחפים הללו הם מתעבים למים, בתהליך שנקרא "התעבות". זה התהליך ההפוך מהאידוי של ה"התאדות" - אדי הגז הופכים לנוזל. ואכן, ההתעבות יוצרת טיפות מים וחלקיקים זעירים מאוד של קרח, המתגבשים לעננים.

אז עכשיו יירד גשם, נכון?

לא בדיוק. העננים הללו לא מספיקים כדי שיירד גשם. רק אם יווצר אזור של לחץ אוויר נמוך הנקרא "שקע ברומטרי" - רק אז יעלה אוויר רב למעלה ויתחיל לרדת גשם. אצלנו בישראל זה קורה בעיקר בחודשי החורף.


כך נוצרים העננים מאדי המים (עברית):

http://youtu.be/S0xeS4BQlAQ


והנה החומר שיוצר את העננים:

http://youtu.be/LQ-5rNgaqYs