שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך נולד סמל האגודל בימי קדם וקבע גורלות?
ברשת החברתית פייסבוק הטמיעו בשנים האחרונות את סימן הלייק ואיפשרו לרבים לחוות את דעתם ללא מילים, על פוסטים, תגובות, תמונות, סרטונים ורעיונות.
הדיסלייק שהתווסף עם הזמן משרת את הצורך ההפוך - להביע כאב, השתתפות בצער ועוד רגשות הפוכים.
אך לא רבים יודעים שמקורו של האגודל המופנה כלפי מעלה הוא בקיסרים הרומיים. המשמעות המקורית של זה מצמררת בהרבה מאשר לפרגן לפוסט נחמד בפייסבוק. כי בעת העתיקה יכול היה האגודל לקבוע אם תחיה או תמות.
משמעות כיוון האגודל נטועה אי-שם בקרבות הגלדיאטורים שהתקיימו באימפריה הרומית. בקולוסיאום המפורסם ברומא נהגו הקיסרים הרומיים לצפות בגלדיאטורים נלחמים בחיות טרף או זה נגד זה. הגלדיאטורים היו שבויים ופושעים שהאימפריה שיסתה זה בזה או כנגד חיות פרא, להנאת האצילים הרומיים.
בעת שהקרב כמעט הוכרע והלוחם המנוצח שכב למרגלות יריבו המנצח, נהג הקיסר לסמן עם אגודלו מה יהיה גורלו של המנוצח. אם סימן הקיסר "לייק", כלומר היפנה את אגודלו כלפי מעלה, הרי שהמנוצח יזכה לחיות. אולי לא חיים טובים מדי, אחרי הכל הוא היה הופך למשרת או חוזר לזירה להתמודדויות נוספות עם אריות או גלדיאטורים נוספים, אבל בכל זאת לחיות...
אם היה הקיסר מפנה את האגודל כלפי מטה, היה הגלדיאטור המסכן שזה עתה נוצח, "זוכה" לנעיצת המוות של המנצח ומת, אל מול הקיסר המדושן בעונג והקהל המריע בתשואות.
הנה האגודל מסמן את גורל הגלדיאטורים (מהסרט גלדיאטור):
https://youtu.be/gYNUOkqzcVA
הסבר על תפקיד האגודל בעולם הגלדיאטורים הרומי (עברית):
https://youtu.be/zhVtaIOks80?t=3m09s&end=4m34s
מדריך מסביר על משמעות כיוון האגודל לגלדיאטור (עברית):
https://youtu.be/hUYZTPzq9IA
על חייו של הגלדיאטור הידוע ביותר בהיסטוריה - ספרטקוס (מתורגם):
https://youtu.be/8l1NyR6UvxU
וזירת הגלדיאטורים הכי מפורסמת היא הקולוסיאום (מתורגם):
https://youtu.be/SiX_KtiF_tQ
למה שימשה הרמת אגודל בימי קדם?
ברשת החברתית פייסבוק הטמיעו בשנים האחרונות את סימן הלייק ואיפשרו לרבים לחוות את דעתם ללא מילים, על פוסטים, תגובות, תמונות, סרטונים ורעיונות. האגודל למעלה הוא סימן שכבר שנים רבות משתמשים בו לחיוב. אחריו פייסבוק הוסיפה מגוון של סימנים וסמלים נוספים, כדי שישרתו גם צרכים ורגשות נוספים - הבעת כאב, השתתפות בצער ועוד רגשות אחרים שהלייק לא שימש בהם נכון.
לא רבים יודעים שמקורו של האגודל המופנה כלפי מעלה הוא היסטורי ואפילו קצת מקאברי, קשור למוות. ככל הידוע היו הראשונים להשתמש בסימן הזה הקיסרים הרומיים, בימי קדם. המשמעות המקורית היא מצמררת בהרבה מאשר לפרגן לפוסט נחמד בפייסבוק והיא נטועה אי-שם בקרבות הגלדיאטורים שהתקיימו והיו פופולריים מאד באימפריה הרומית בכלל וברומא בפרט.
בקולוסיאום המפורסם שברומא, נהגו הקיסרים הרומיים לצפות בגלדיאטורים הנלחמים בחיות טרף, או זה כנגד זה. הגלדיאטורים היו שבויים ופושעים שהאימפריה שיסתה אותם אחד בשני או בחיות פרא, צורת בידור אכזרית מאד, להנאת האצילים הרומיים.
בעת שהקרב כמעט הוכרע והלוחם המנוצח שכב למרגלות יריבו המנצח, נהג הקהל לסמן עם אגודלו מה יהיה גורלו של הגלדיאטור המנוצח. גם הקיסר, זה שמחליט על גורל הגלדיאטור המובס, היה נותן את החלטתו הסופית באמצעות זקיפת אגודל או סימון למטה. אם סימן הקיסר "לייק", כלומר היפנה את אגודלו כלפי מעלה, הרי שהמנוצח יזכה לחיות. אולי לא חיים טובים מדי אבל בכל זאת לחיות.. אך אם היה הקיסר מפנה את האגודל כלפי מטה, היה הגלדיאטור המסכן שזה עתה נוצח, "זוכה" לנעיצת המוות של המנצח ומת.
הנה הסבר על תפקיד האגודל בעולם הגלדיאטורים הרומי (עברית):
https://youtu.be/zhVtaIOks80?t=3m09s&end=4m34s
סצנה בסרט "גלדיאטור" שבה הקהל מעודד את הקיסר לתת חיים לגלדיאטור:
https://youtu.be/b7ghfcA-P1M
והקיסר מסמן אגודל למטה לגלדיאטור שהובס:
https://youtu.be/gYNUOkqzcVA
מהי ההתנייה האופרנטית של סקינר?
התניה אופרנטית (Operant conditioning) היא תהליך של למידת ההתנהגות, על סמך התוצאות שהיא מייצרת למתנהגים.
בפשטות, אם יש פעולה שמובילה לתגמול חיובי, מהנה או מספק היא תחזור על עצמה, בעוד שפעולה המובילה לעונש תגרום בדרך כלל מלעשותה, כדי להימנע מעונש.
ההתניה האופרנטית (Operant Conditioning) היא תיאוריה פסיכולוגית שפותחה במאה ה-20 על ידי סקינר (B.F. Skinner).
מהי התניה אופרנטית? מדובר בתהליך למידה שבו התנהגות מעוצבת על סמך התוצאות שהיא מייצרת. זו פעולה שמובילה לתגמול נוטה לחזור על עצמה, בעוד פעולה שמובילה לעונש נוטה להימנע.
כדי לחקור זאת, סקינר יצר (בהמשך לניסויי פבלוב ו"ההתניה הקלאסית" שלו) סביבה מבוקרת שבה בעלי חיים למדו ללחוץ על ידית כדי לקבל מזון, מה שנבע מחיזוק חיובי ומנגד למדו להימנע מגירוי לא נעים, שהוא החיזוק השלילי.
אבל תגליתו הגדולה באמת של סקינר וזו שנקראה "התניה אופרנטית" הייתה ששימוש בתגמולים בלתי צפויים (Variable Ratio Reinforcement) דווקא שימוש כזה הוא האפקטיבי ביותר ליצירת הרגלים קבועים וקשים לשבירה. כשיצור חי לא יודע מתי יגיע התגמול הבא, הוא ממשיך לבצע את הפעולה שוב ושוב בציפייה לפרס. סקינר הראה שבדיוק כך פועל גם מוחנו כשהוא מגיב להפתעה ולציפייה בצורה שיוצרת התמכרות.
ראו עוד על הניסוי המפורסם הזה בתגית "תיבת סקינר".
#בחיים עצמם
מה שמעניין הוא שיש להתנייה האופרנטית יישומים גם בחיים האמיתיים. התיאוריה אינה מוגבלת למעבדה אלא משפיעה על חיי היומיום שלנו בשלל תחומים:
הורים משתמשים בפרסים או עונשים כדי לעצב התנהגות ילדים. שלטון נותן קנסות ועונשים למפירי חוק ומחזק את מי שתורמים לחברה. גם בסביבת העבודה מעודדים תמריצים כמו בונוסים את הפרודוקטיביות, בעוד שסנקציות ועונשים מונעים איחורים והיעדרות מהעבודה.
הרגלים אישיים מאפשרים לנו לייצר מוטיבציה לעשייה שטובה לנו, כמו להעניק לעצמנו פינוק כמו שייק פירות, לאחר שסיימנו להתאמן בחדר כושר.
הבנת המנגנון של ההתניה האופרנטית מאפשרת לנו להיות מודעים יותר לעיצוב ההתנהגות שלנו ושל הסובבים אותנו.
עקרונות פסיכולוגיים שהתגלו בניסויים בסגנון זה בבעלי חיים משמשים כיום גם בעיצוב הרגלי השימוש שלנו בטלפונים חכמים ובמדיה החברתית. מפתחי הפלטפורמות האלה משתמשים בדיוק בהתנייה הזו כדי למכר את המשתמשים ובמיוחד את הצעירים שבהם.
חברות הטכנולוגיה הטמיעו את ה-Skinner Box בתוך כיסנו. תכונות כמו התראות קופצות, גלילה אינסופית, או "משיכה לרענון" (pull-to-refresh), נועדו לחקות את מנגנוני המזל של מכונות הימורים, כדי למקסם את זמן השהייה שלנו באפליקציות ולהכניס כסף רב לכיסן.
כך עושים גם מי שמשתמשים ב"כלכלת תשומת הלב" המנצלת את פגיעותו הטבעית של המוח האנושי כדי להפוך אותנו למוצר שנמכר למפרסמים. זה גם מוביל לתופעות שנכללות במה שמכונה "ירידת ערך אנושית" (human downgrading) ומתבטאות בעלייה בהסחות דעת, בדידות דוברת והתמכרות דיגיטלית.
הנה ההתניה האופרנטית:
https://youtu.be/ne6o-uPJarA
התנייה אופרנטית בעולם הטכנולוגיה (עברית):
https://youtu.be/0og_dYoQVmI
ההבדלים בין ההתניות הקלסית והאופרנטית (מתורגם):
https://youtu.be/H6LEcM0E0io
הניסוי של סקינר ותיבת הלחיצות:
https://youtu.be/tWtvrPTbQ_c
וחיוך על התנייה שעובדת (מתורגם):
https://youtu.be/A_507YP0n9Y
וסרט תיעודי על השימוש בתיבת סקינר באפליקציות ממכרות:
https://youtu.be/5_BUeJWsPHY?long=yes
לייק
ברשת החברתית פייסבוק הטמיעו בשנים האחרונות את סימן הלייק ואיפשרו לרבים לחוות את דעתם ללא מילים, על פוסטים, תגובות, תמונות, סרטונים ורעיונות.
הדיסלייק שהתווסף עם הזמן משרת את הצורך ההפוך - להביע כאב, השתתפות בצער ועוד רגשות הפוכים.
אך לא רבים יודעים שמקורו של האגודל המופנה כלפי מעלה הוא בקיסרים הרומיים. המשמעות המקורית של זה מצמררת בהרבה מאשר לפרגן לפוסט נחמד בפייסבוק. כי בעת העתיקה יכול היה האגודל לקבוע אם תחיה או תמות.
משמעות כיוון האגודל נטועה אי-שם בקרבות הגלדיאטורים שהתקיימו באימפריה הרומית. בקולוסיאום המפורסם ברומא נהגו הקיסרים הרומיים לצפות בגלדיאטורים נלחמים בחיות טרף או זה נגד זה. הגלדיאטורים היו שבויים ופושעים שהאימפריה שיסתה זה בזה או כנגד חיות פרא, להנאת האצילים הרומיים.
בעת שהקרב כמעט הוכרע והלוחם המנוצח שכב למרגלות יריבו המנצח, נהג הקיסר לסמן עם אגודלו מה יהיה גורלו של המנוצח. אם סימן הקיסר "לייק", כלומר היפנה את אגודלו כלפי מעלה, הרי שהמנוצח יזכה לחיות. אולי לא חיים טובים מדי, אחרי הכל הוא היה הופך למשרת או חוזר לזירה להתמודדויות נוספות עם אריות או גלדיאטורים נוספים, אבל בכל זאת לחיות...
אם היה הקיסר מפנה את האגודל כלפי מטה, היה הגלדיאטור המסכן שזה עתה נוצח, "זוכה" לנעיצת המוות של המנצח ומת, אל מול הקיסר המדושן בעונג והקהל המריע בתשואות.
הנה האגודל מסמן את גורל הגלדיאטורים (מהסרט גלדיאטור):
https://youtu.be/gYNUOkqzcVA
הסבר על תפקיד האגודל בעולם הגלדיאטורים הרומי (עברית):
https://youtu.be/zhVtaIOks80?t=3m09s&end=4m34s
מדריך מסביר על משמעות כיוון האגודל לגלדיאטור (עברית):
https://youtu.be/hUYZTPzq9IA
על חייו של הגלדיאטור הידוע ביותר בהיסטוריה - ספרטקוס (מתורגם):
https://youtu.be/8l1NyR6UvxU
וזירת הגלדיאטורים הכי מפורסמת היא הקולוסיאום (מתורגם):
https://youtu.be/SiX_KtiF_tQ
ברשת החברתית פייסבוק הטמיעו בשנים האחרונות את סימן הלייק ואיפשרו לרבים לחוות את דעתם ללא מילים, על פוסטים, תגובות, תמונות, סרטונים ורעיונות. האגודל למעלה הוא סימן שכבר שנים רבות משתמשים בו לחיוב. אחריו פייסבוק הוסיפה מגוון של סימנים וסמלים נוספים, כדי שישרתו גם צרכים ורגשות נוספים - הבעת כאב, השתתפות בצער ועוד רגשות אחרים שהלייק לא שימש בהם נכון.
לא רבים יודעים שמקורו של האגודל המופנה כלפי מעלה הוא היסטורי ואפילו קצת מקאברי, קשור למוות. ככל הידוע היו הראשונים להשתמש בסימן הזה הקיסרים הרומיים, בימי קדם. המשמעות המקורית היא מצמררת בהרבה מאשר לפרגן לפוסט נחמד בפייסבוק והיא נטועה אי-שם בקרבות הגלדיאטורים שהתקיימו והיו פופולריים מאד באימפריה הרומית בכלל וברומא בפרט.
בקולוסיאום המפורסם שברומא, נהגו הקיסרים הרומיים לצפות בגלדיאטורים הנלחמים בחיות טרף, או זה כנגד זה. הגלדיאטורים היו שבויים ופושעים שהאימפריה שיסתה אותם אחד בשני או בחיות פרא, צורת בידור אכזרית מאד, להנאת האצילים הרומיים.
בעת שהקרב כמעט הוכרע והלוחם המנוצח שכב למרגלות יריבו המנצח, נהג הקהל לסמן עם אגודלו מה יהיה גורלו של הגלדיאטור המנוצח. גם הקיסר, זה שמחליט על גורל הגלדיאטור המובס, היה נותן את החלטתו הסופית באמצעות זקיפת אגודל או סימון למטה. אם סימן הקיסר "לייק", כלומר היפנה את אגודלו כלפי מעלה, הרי שהמנוצח יזכה לחיות. אולי לא חיים טובים מדי אבל בכל זאת לחיות.. אך אם היה הקיסר מפנה את האגודל כלפי מטה, היה הגלדיאטור המסכן שזה עתה נוצח, "זוכה" לנעיצת המוות של המנצח ומת.
הנה הסבר על תפקיד האגודל בעולם הגלדיאטורים הרומי (עברית):
https://youtu.be/zhVtaIOks80?t=3m09s&end=4m34s
סצנה בסרט "גלדיאטור" שבה הקהל מעודד את הקיסר לתת חיים לגלדיאטור:
https://youtu.be/b7ghfcA-P1M
והקיסר מסמן אגודל למטה לגלדיאטור שהובס:
https://youtu.be/gYNUOkqzcVA
התניה אופרנטית (Operant conditioning) היא תהליך של למידת ההתנהגות, על סמך התוצאות שהיא מייצרת למתנהגים.
בפשטות, אם יש פעולה שמובילה לתגמול חיובי, מהנה או מספק היא תחזור על עצמה, בעוד שפעולה המובילה לעונש תגרום בדרך כלל מלעשותה, כדי להימנע מעונש.
ההתניה האופרנטית (Operant Conditioning) היא תיאוריה פסיכולוגית שפותחה במאה ה-20 על ידי סקינר (B.F. Skinner).
מהי התניה אופרנטית? מדובר בתהליך למידה שבו התנהגות מעוצבת על סמך התוצאות שהיא מייצרת. זו פעולה שמובילה לתגמול נוטה לחזור על עצמה, בעוד פעולה שמובילה לעונש נוטה להימנע.
כדי לחקור זאת, סקינר יצר (בהמשך לניסויי פבלוב ו"ההתניה הקלאסית" שלו) סביבה מבוקרת שבה בעלי חיים למדו ללחוץ על ידית כדי לקבל מזון, מה שנבע מחיזוק חיובי ומנגד למדו להימנע מגירוי לא נעים, שהוא החיזוק השלילי.
אבל תגליתו הגדולה באמת של סקינר וזו שנקראה "התניה אופרנטית" הייתה ששימוש בתגמולים בלתי צפויים (Variable Ratio Reinforcement) דווקא שימוש כזה הוא האפקטיבי ביותר ליצירת הרגלים קבועים וקשים לשבירה. כשיצור חי לא יודע מתי יגיע התגמול הבא, הוא ממשיך לבצע את הפעולה שוב ושוב בציפייה לפרס. סקינר הראה שבדיוק כך פועל גם מוחנו כשהוא מגיב להפתעה ולציפייה בצורה שיוצרת התמכרות.
ראו עוד על הניסוי המפורסם הזה בתגית "תיבת סקינר".
#בחיים עצמם
מה שמעניין הוא שיש להתנייה האופרנטית יישומים גם בחיים האמיתיים. התיאוריה אינה מוגבלת למעבדה אלא משפיעה על חיי היומיום שלנו בשלל תחומים:
הורים משתמשים בפרסים או עונשים כדי לעצב התנהגות ילדים. שלטון נותן קנסות ועונשים למפירי חוק ומחזק את מי שתורמים לחברה. גם בסביבת העבודה מעודדים תמריצים כמו בונוסים את הפרודוקטיביות, בעוד שסנקציות ועונשים מונעים איחורים והיעדרות מהעבודה.
הרגלים אישיים מאפשרים לנו לייצר מוטיבציה לעשייה שטובה לנו, כמו להעניק לעצמנו פינוק כמו שייק פירות, לאחר שסיימנו להתאמן בחדר כושר.
הבנת המנגנון של ההתניה האופרנטית מאפשרת לנו להיות מודעים יותר לעיצוב ההתנהגות שלנו ושל הסובבים אותנו.
עקרונות פסיכולוגיים שהתגלו בניסויים בסגנון זה בבעלי חיים משמשים כיום גם בעיצוב הרגלי השימוש שלנו בטלפונים חכמים ובמדיה החברתית. מפתחי הפלטפורמות האלה משתמשים בדיוק בהתנייה הזו כדי למכר את המשתמשים ובמיוחד את הצעירים שבהם.
חברות הטכנולוגיה הטמיעו את ה-Skinner Box בתוך כיסנו. תכונות כמו התראות קופצות, גלילה אינסופית, או "משיכה לרענון" (pull-to-refresh), נועדו לחקות את מנגנוני המזל של מכונות הימורים, כדי למקסם את זמן השהייה שלנו באפליקציות ולהכניס כסף רב לכיסן.
כך עושים גם מי שמשתמשים ב"כלכלת תשומת הלב" המנצלת את פגיעותו הטבעית של המוח האנושי כדי להפוך אותנו למוצר שנמכר למפרסמים. זה גם מוביל לתופעות שנכללות במה שמכונה "ירידת ערך אנושית" (human downgrading) ומתבטאות בעלייה בהסחות דעת, בדידות דוברת והתמכרות דיגיטלית.
הנה ההתניה האופרנטית:
https://youtu.be/ne6o-uPJarA
התנייה אופרנטית בעולם הטכנולוגיה (עברית):
https://youtu.be/0og_dYoQVmI
ההבדלים בין ההתניות הקלסית והאופרנטית (מתורגם):
https://youtu.be/H6LEcM0E0io
הניסוי של סקינר ותיבת הלחיצות:
https://youtu.be/tWtvrPTbQ_c
וחיוך על התנייה שעובדת (מתורגם):
https://youtu.be/A_507YP0n9Y
וסרט תיעודי על השימוש בתיבת סקינר באפליקציות ממכרות:
https://youtu.be/5_BUeJWsPHY?long=yes
