שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם לילה ויום?
יום ולילה מתרחשים משום שכדור הארץ מסתובב כל הזמן סביב עצמו. לכן, השמש מאירה בכל רגע רק על מחצית מפני כדור הארץ. בחלק מואר זה שורר יום, בעוד שבחצי השני, החשוך, שורר לילה.
כל אחד מאיתנו נמצא במקום כלשהו על כדור הארץ. אם המקום שבו אנו נמצאים פונה אל השמש, אנו מקבלים את אור השמש ולכן מסביבנו הכל מואר. זהו אור היום.
אם אנו בצד שאינו מקבל את אור השמש, חשוך לנו ואנו נמצאים בלילה.
הצד החשוך של כדור הארץ תמיד יהיה הצד שבו יש לילה והצד המואר - יום.
הנה סרטון שמסביר איך היום והלילה מתחלפים על פני כדור הארץ (מתורגם):
https://youtu.be/3e_Z_rMX3Ig
הסבר באנגלית לילדים:
http://youtu.be/hWkKSkI3gkU
מיהם טורפי הלילה?
טורפי לילה (Night predators) הם בעלי חיים שטורפים בשעות הלילה. אם במהלך היום הם נחים במערות, מאורות, או בין העצים, במהלך הלילה מתעוררים פעילי הלילה הללו, שנמנים על קבוצת בעלי החיים שאוכלים בחשיכה, ויוצאים לצוד.
הקרפדה, למשל, מסתובבת בחשיכה וטורפת שלשולים וחרקי לילה כמו צרצרים וחרגולים. להגנה על עצמה היא מפרישה ריר ארסי וריחני, עם ריח רע שמרתיע טורפים שמבקשים לטרוף אותה.
עטלפים מגינים על עצמם מטורפים שמתמקדים בטרף בשעות היום. הם עושים זאת על ידי יציאה לחפש מזון דווקא בשעות החשיכה. יש מיני עטלפים שאוכלים פירות, אבל הטורפים שביניהם פוערים בחושך את הפה ובפיהם הפעור לרווחה הם טורפים חרקים מעופפים.
גם עכביש הצלב, הנוהג לישון בשעות היום, טווה את קורי העכביש שלו דווקא בלילה. בקורים הללו מסתבכים חרקים קטנים, נלכדים והופכים למזון עבור העכבישים.
בעלי חיים רבים במדבר יוצאים לצוד בלילה בגלל החום של שעות היום. ביניהם אפשר למצוא את הקיפודים, שועלי פנק, חולדות ודו-חיים מדבריים.
גם בערבה ניתן למצוא טורפי לילה, ביניהם חתול בר, שועל מצוי, זאב, צבוע, קרקל, שועל חולות, תן זהוב, שועל צוקים, כמו גם דורסי לילה דוגמת כוס החורבות ואוח מדברי.
גם נחשים ליליים זוחלים בחושך ומגששים בלשונם הדקה, כמחפשים טרף. על ידי יכולתם להרגיש את חום גופו, הם מאתרים את קורבנם גם בחשיכה מוחלטת. כשהם לוכדים לטאה או בעל חיים קטן, הם פוערים פה גדול ובולעים אותם בבת אחת. מכאן הם יעכלו את הטרף ויחושו שבעים למשך הימים או השבועות הקרובים. כשיהיו שוב רעבים, נמצא אותם מחדש בליל ציד.
#איך טורפי לילה מאתרים את הטרף בחשיכה?
לבעלי חיים יש כמובן שיטות שונות לזהות את הטרף בלילה. יש מהם שהראיה שלהם כוללת שכבה בעיניים שמחזירה אור וכך מאפשרת להם לראות גם בחשיכה. אצל אחרים העיניים מאירות מעט את הסביבה, כמו פנסים קטנים.
אבל מרבית טורפי הלילה נאלצים להתבסס על החושים האחרים שלהם, חושים יעילים ומפותחים מהרגיל, שמחליפים את חוש הראיה.
יש מהם שמסתמכים על חוש הריח המפותח שלהם ואחרים על חוש מישוש מצוין. בעלי חיים כמו הארנב, הפנק והירבוענים מתבססים על חוש השמיעה דווקא. הם מזהים את הטרף באמצעות אוזניהם הענקיות. השמיעה החדה בלילה עוזרת להם לאתר קולות של חרקים בחשיכה. כך הם מצליחים לצוד בלילות החשוכים, מבלי להזדקק לראיה לילית.
העטלף, לעומתם, משתמש בשיטה מדהימה שהטבע נתן לו ונקראת "אקולוקציה", בתרגום חופשי "איתור מיקום באמצעות הדים". בזמן במעופו הוא משמיע קריאות ללא הרף וכך שולח גלי קול חזקים שמתנגשים בעצמים בסביבתו וחוזרים אליו. כך הוא מצליח לאתר וללכוד את טרפו, מחרקים ליליים ועד עשים.
גם בעולם העופות יש טורפי לילה. חלק מהטורפים בלילה הם דורסי הלילה (Strigiformes). זוהי סדרת עופות דורסים שבניגוד לדורסי היום שבקבוצת העופות הדורסים, היא מוצאת את הטרף בשעות הלילה. ינשוף, לילית, כוס, תנשמת ואוח, למשל, נמנים על דורסי הלילה שטורפים בעיקר חרקים, עכברים ועקרבים.
אגב, יש גם בעלי חיים שצדים גם ביום וגם בלילה. בין הפעילים גם בשעות היום וגם בלילה תמצאו את האריה. כמו כל החתולים, האריות נמים לאורך כל שעות היממה ומדי פעם קמים לחוד ואחרי האוכל הם חוזרים לישון.
יש אפילו כאלו, כמו החדף, שאינם ישנים כלל.
הנה טורפי לילה:
https://youtu.be/YvKnsnDIM6E
לילה (מ)טורף במדבר:
https://youtu.be/OySNxJMmi-w
והאוח טורף בלילה:
https://youtu.be/bec_eFQ2pVE
איך כדור הארץ נראה מהחלל בלילה?
רובנו לא נחווה את זה לעולם, אבל כדור הארץ נראה מדהים ממעוף החללית ובמיוחד הוא נראה יפה בלילה.
רוצים לראות?
הנה כדור הארץ ממעוף החללית. הוא צולם מעל אירופה, אמריקה, המזרח התיכון, אלסקה ועוד:
https://youtu.be/TGBQazOQfoE
האם הגוון של הלילה הוא כחול?
בסרטים הלילה נראה לא פעם כחול. לא מעט סצינות קולנוע נהדרות מדגימות את זה. אבל הלילה האמיתי במציאות הוא כמובן שחור, שזה בעצם חוסר אור.
הסיבה הקולנועית לכחול הזה היא שלא תמיד שחור מייצר את האווירה הנכונה לסרט. צבעים, כולנו יודעים, יוצרים אווירה ומצבי רוח. כשאין אותם, אז הלילה שחור מדי... לכן המחליף הטבעי של השחור יהיה במרבית המקרים כחול.
אבל לעתים נדירות, גם במציאות ובטבע ממש, הלילה הוא אכן כחול. הסיבה לכך היא תופעה שנקראת "פיזור ריילי". התופעה הזו מתארת מצב בו עוברים אור השמש או אור הירח בחשיכה, דרך האטמוספירה של כדור הארץ.
במצב כזה מתפזרים אורכי הגל הכחולים, גלים קצרים יותר מאורכי הגל האדומים והארוכים, גלים שמשתלטים. המשמעות של ההתפזרות הרבה יותר של "הגלים הכחולים" היא אור לילה כחול.
במהלך היום, האור הכחול הזה לא ישרור לעולם. זאת מכיוון שאור השמש מגיע לאטמוספירת כדור הארץ בזווית אחרת. מלמעלה. מכאן שאפקט הפיזור לא יהיה מורגש כך.
עם שקיעת השמש, לעומת זאת, האור נכנס לכדור הארץ בזווית שטוחה ועובר מרחק רב יותר באטמוספרה. לכן האור הופך כחול, מתפזר יותר והופך לדומיננטי, השולט מבין שאר הצבעים הנראים, כמו שחור ואפור ומעט גם גווני סגול, כתום ואדום.
הנה סצינת לילה אופיינית בגווני כחול-שחור מהסרט "הפסנתרן":
https://youtu.be/MPrQdlrCzPY
צבע קר, רגוע, הרמוני אמיתי - כחול בקולנוע:
https://youtu.be/odoq52Dgg_c
ברק כחול ונדיר במתח חשמלי של 143 אלף וולט:
https://youtu.be/ioldAqFk6sw
השיר המפורסם "ירח כחול" (Blue moon):
https://youtu.be/8bKUBNFhW3g?t=4s
ובלו נייט של קוקון - אי אפשר שלא להשמיע אותו כאן:
https://youtu.be/_IUDwRF4qzk
למה הלילה חשוך?
אם הכוכבים שבשמיים מאירים ויש כל כך הרבה מהם, אז למה השמיים אינם בהירים גם בלילה?
השאלה המעניינת הזו נשאלה במשך דורות - הרי אם יש ביקום מספר אינסופי של כוכבים והם מפוזרים בכל השמיים באופן אחיד, היינו אמורים לראות מעלינו שמיים מוארים לחלוטין.. הרי כל קו ראיה מכדור הארץ אמור להסתיים בסופו בכוכב שמאיר.
"פרדוקס אולברס" (Olbers paradox), או "פרדוקס שמי הלילה האפלים", מציג בדיוק את הבעיה הזו - כיצד האור שבשמיים מתפוגג בלילה, על אף שהוא אמור להאיר את השמיים בשטף אינסופי של אור?
טענה שאולי אבק בחלל מסתיר את אורם של חלק מהכוכבים נפסלת, שכן האבק עצמו היה אמור להתחמם ולבהוק בזוהר שהיינו רואים. טענה אחרת, הגיונית יותר, היא שהאור עדיין לא הגיע אל עינינו והוא עושה את דרכו לכדור הארץ. רגע אחרי המפץ הגדול האור הגיע אל הצופה הדמיוני במהירות והשמיים היו בהירים, בעוד שכיום השמיים חשוכים מכיוון שהיקום מתרחב וחלק גדול מהאור מרוחק מאיתנו מאד. זו גם אחת ההוכחות לכך שגיל היקום הוא סופי. כשאנו מביטים למעלה, אנו מביטים אל העבר, אל מקום שבו נמצאים כוכבים שמבחינתנו עוד לא נוצרו..
ועוד דבר - מאז המפץ הגדול, כל הכוכבים הולכים ומתרחקים זה מזה וגם מאיתנו. זו הסיבה שאורם אינו לבן אלא סוג של קרינה תת-אדומה, תאורת קרני אינפרה אדום (קראו על כך בתגית "תופעת דופלר").
אז למה אנו רואים שמיים שחורים? - כי האור של הכוכבים אינו נראה לעינינו. האור הזה מורכב מגלי מיקרוגל בלתי נראים.
הנה סרטון שמסביר מדוע הלילה חשוך:
http://youtu.be/gxJ4M7tyLRE
והסבר אסטרונומי לחושך של הלילות:
http://youtu.be/TFwtJC9_dXs
איך נדלקת תאורת הרחוב בלילה וכבה ביום?
לא כולם יודעים שתאורת רחוב (Street Light), בעיקר הפנסים שמאירים את המדרכות והכבישים, נדלקת וכבה, באמצעות מערכת אוטומטית. מערכת די פשוטה, היא שמפעילה אותה כך וזו הדרך שבה היא פועלת:
חיישן אור - חיישן האור הוא רכיב חשמלי שמותקן בכל פנס ונקרא "פוטוצל". הוא מסוגל לזהות את רמת האור בסביבה.
מערכת בקרה - המחוברת לחיישן מפעילה את התאורה, כשהחושך יורד.
ההפעלה היא אוטומטית - כשעוצמת האור יורדת מתחת לסף שנקבע למערכת, עם חשיכה, המערכת מפעילה את התאורה והאורות נדלקים.
כיבוי אוטומטי - עם אור הבוקר, כשרמת האור עולה מעל לסף שנקבע, המערכת מכבה אוטומטית את התאורה.
כיוונון - את רגישות החיישן ניתן לכוון, כך שהוא לא יפעיל אוטומטית ברגע של עננות, למשל. ניתן גם לכוון את ההפעלה והכיבוי על פי זמנים, במקום על פי עוצמת האור בחוצות.
ואכן, בכל ערב נדלקים אורות הרחוב, מפני שיורדת החשיכה על הסביבה. למחרת בבוקר, כשעולה האור, האורות ברחוב כבים.
כך פועלת תאורת הרחוב:
https://youtu.be/h5AeJg9NhfM
מהו הנוקטורן?
נוקטורן (Nocturne) הוא "שיר לילה", ז'אנר מוסיקלי יפהפה, יצירה מוסיקלית בהשראה או בתיאור של הלילה.
בדרך כלל נוקטורנים נכתבים לפסנתר סולו. אך לא פעם הם נכתבו עבור כלים אחרים, כמו קול, תזמורת, או אנסמבל קאמרי. לעתים קרובות הם קשורים לתחושות שנעות בין שלווה והשתקפות למסתורין וגעגוע. לעתים קרובות הם מבוצעים בקונצרטים בערב.
רובנו מכירים את הנוקטורנים של שופן. המלחין הצרפתי פרדריק שופן הוא ודאי המלחין הידוע ביותר של יצירות כאלה. שירי הלילה של שופן מורכבים ובעלי הבעה רגשית רבה. לא סתם הם נחשבים בין הדוגמאות הטובות ביותר של הז'אנר.
ה"נוקטורן" במוסיקה שימש בסוף המאה ה-18 כדי לתאר קטעים קצרים וליריים לאנסמבל קאמרי. עם זאת, הנוקטורן כפי שאנו מכירים אותו היום פותח בתחילת המאה ה-19 על ידי מלחין אירי בשם ג'ון פילד. שירי הלילה שלו התאפיינו במנגינות פשוטות וזורמות ובהרמוניות מתמשכות.
ולא רק שופן - גם פרנץ ליסט, סרגיי רחמנינוף הרוסי, קלוד דביסי, גבריאל פורה, ואריק סאטי הצרפתיים כתבו נוקטורנים מצוינים.
הנה ליה יובל בנוקטורן מספר 1 אופוס 72 של שופן:
https://youtu.be/3wBQks-wdFM
אופוס 48 מספר 1 שלו:
https://youtu.be/ujlhmg5IpRI
מספר 20 בדו דיאז מינור של שופן בביצוע מנחם פרסלר:
https://youtu.be/o3fucrQSlPY
הנוקטורנו בפה דיאז מזור אופוס 15 מס’ 2 של שופן - בביצוע ארתור רובינשטיין:
https://youtu.be/Hs7bzgSt3As
הנוקטורנו בפה דיאז מזור אופוס 48 מס’ 2:
https://youtu.be/4oZHhZhOwzM
הנוקטורנו בדו דיאז מינור של שופן מתוך הסרט "הפסנתרן":
https://youtu.be/bAjtVMhQyWw
לילי וסוער - נוקטורן מס' 2 של פורה בסי מז'ור:
https://youtu.be/SSasy_X4dvA
לה קמפנלה הווירטואוזית של ליסט בנגינת יבגני קיסין:
https://youtu.be/0FbQZCsYXVg
הנוקטורן בפה דיאז מינור של רחמנינוב (ולדימיר אשכנזי):
https://youtu.be/XNokeKnWZGA
"קלייר דה לון" של דביסי:
https://youtu.be/Ch2mrPm1JnM
למה יש יום ולילה בכדור הארץ?
היום והלילה נוצרים בכדור הארץ בשל סיבובו סביב צירו, סיבוב שנמשך יממה בדיוק.
כשבמקום כלשהו בכדור הארץ יש יום, זה אומר שהצד הזה של כדור הארץ הוא שפונה כרגע אל השמש. כשהשמש מאירה על מחצית מכדור הארץ, זהו אזור ששורר בו יום.
באותו הזמן פונה חציו השני של הכדור לצד השני, שבו השמש אינה מאירה. בצד החשוך הזה שורר לילה.
הנה כדור הארץ לאורך יממה אחת (מתורגם):
http://youtu.be/3e_Z_rMX3Ig
והסבר מצוין על היום והלילה וכיצד הם נוצרים:
https://youtu.be/l64YwNl1wr0
מהו החלום? למה אנו חולמים?
החלום (Dream) הוא אחד הדברים המסתוריים ביותר והחשובים בתרבות האנושית, לאורך כל ימיה. אבל מהם בדיוק החלומות?
חלומות הם מראות דמיוניים ותחושות שאנו מרגישים בזמן השינה הם דבר שכל היצורים כנראה חשים, כולל בעלי חיים. חוקרי המוח סבורים כי שחלומות תופסים כרבע מזמן השינה. כולנו חולמים, אבל לבדנו. איש אינו יכול להשתתף איתנו בחלום, גם אם הוא מופיע בו. והכי מדהים שאין בחלומות זמן ומקום - חזרה לנעורים או הפיכה למבוגרים, ביקור במקומות לא נודעים או במקום שכבר אינו קיים - הכל אפשרי בחלום!
נראה שהמוח מנהל את החלומות כמעין מחסן של מחשבות שהוא מרענן אחת לכמה זמן. יש חלומות מתוקים, יש סיוטים מפחידים ויש מפגשים מרגשים עם אנשים שאהבנו ואינם בחיים. בחלומות אנו מרחפים באוויר או נופלים ממקום גבוה - והכל מבלי להיפגע. את החלום אנחנו בעיקר רואים אבל גם לשמוע, ולממש ניתן לעיתים.
בזמנים העתיקים ייחסו לחלומות תפקיד משמעותי. פותרי החלומות היו אנשים חשובים בחצרות המלכים והחלטות רבות התקבלו על סמך חלומות השליטים.
הנה הסבר של סיבת החלומות שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/2W85Dwxx218
עוד הסבר מדוע אנו חולמים:
http://youtu.be/LYKp09rcvlc
חלום מודרני על בעלי חיים:
http://youtu.be/h75KeZxfwjw
ותופעה מעניינת של התעוררות במעין שיתוק מהחלום (מתורגם):
http://youtu.be/Ub8Wj_tJhdQ
יום ולילה מתרחשים משום שכדור הארץ מסתובב כל הזמן סביב עצמו. לכן, השמש מאירה בכל רגע רק על מחצית מפני כדור הארץ. בחלק מואר זה שורר יום, בעוד שבחצי השני, החשוך, שורר לילה.
כל אחד מאיתנו נמצא במקום כלשהו על כדור הארץ. אם המקום שבו אנו נמצאים פונה אל השמש, אנו מקבלים את אור השמש ולכן מסביבנו הכל מואר. זהו אור היום.
אם אנו בצד שאינו מקבל את אור השמש, חשוך לנו ואנו נמצאים בלילה.
הצד החשוך של כדור הארץ תמיד יהיה הצד שבו יש לילה והצד המואר - יום.
הנה סרטון שמסביר איך היום והלילה מתחלפים על פני כדור הארץ (מתורגם):
https://youtu.be/3e_Z_rMX3Ig
הסבר באנגלית לילדים:
http://youtu.be/hWkKSkI3gkU
טורפי לילה (Night predators) הם בעלי חיים שטורפים בשעות הלילה. אם במהלך היום הם נחים במערות, מאורות, או בין העצים, במהלך הלילה מתעוררים פעילי הלילה הללו, שנמנים על קבוצת בעלי החיים שאוכלים בחשיכה, ויוצאים לצוד.
הקרפדה, למשל, מסתובבת בחשיכה וטורפת שלשולים וחרקי לילה כמו צרצרים וחרגולים. להגנה על עצמה היא מפרישה ריר ארסי וריחני, עם ריח רע שמרתיע טורפים שמבקשים לטרוף אותה.
עטלפים מגינים על עצמם מטורפים שמתמקדים בטרף בשעות היום. הם עושים זאת על ידי יציאה לחפש מזון דווקא בשעות החשיכה. יש מיני עטלפים שאוכלים פירות, אבל הטורפים שביניהם פוערים בחושך את הפה ובפיהם הפעור לרווחה הם טורפים חרקים מעופפים.
גם עכביש הצלב, הנוהג לישון בשעות היום, טווה את קורי העכביש שלו דווקא בלילה. בקורים הללו מסתבכים חרקים קטנים, נלכדים והופכים למזון עבור העכבישים.
בעלי חיים רבים במדבר יוצאים לצוד בלילה בגלל החום של שעות היום. ביניהם אפשר למצוא את הקיפודים, שועלי פנק, חולדות ודו-חיים מדבריים.
גם בערבה ניתן למצוא טורפי לילה, ביניהם חתול בר, שועל מצוי, זאב, צבוע, קרקל, שועל חולות, תן זהוב, שועל צוקים, כמו גם דורסי לילה דוגמת כוס החורבות ואוח מדברי.
גם נחשים ליליים זוחלים בחושך ומגששים בלשונם הדקה, כמחפשים טרף. על ידי יכולתם להרגיש את חום גופו, הם מאתרים את קורבנם גם בחשיכה מוחלטת. כשהם לוכדים לטאה או בעל חיים קטן, הם פוערים פה גדול ובולעים אותם בבת אחת. מכאן הם יעכלו את הטרף ויחושו שבעים למשך הימים או השבועות הקרובים. כשיהיו שוב רעבים, נמצא אותם מחדש בליל ציד.
#איך טורפי לילה מאתרים את הטרף בחשיכה?
לבעלי חיים יש כמובן שיטות שונות לזהות את הטרף בלילה. יש מהם שהראיה שלהם כוללת שכבה בעיניים שמחזירה אור וכך מאפשרת להם לראות גם בחשיכה. אצל אחרים העיניים מאירות מעט את הסביבה, כמו פנסים קטנים.
אבל מרבית טורפי הלילה נאלצים להתבסס על החושים האחרים שלהם, חושים יעילים ומפותחים מהרגיל, שמחליפים את חוש הראיה.
יש מהם שמסתמכים על חוש הריח המפותח שלהם ואחרים על חוש מישוש מצוין. בעלי חיים כמו הארנב, הפנק והירבוענים מתבססים על חוש השמיעה דווקא. הם מזהים את הטרף באמצעות אוזניהם הענקיות. השמיעה החדה בלילה עוזרת להם לאתר קולות של חרקים בחשיכה. כך הם מצליחים לצוד בלילות החשוכים, מבלי להזדקק לראיה לילית.
העטלף, לעומתם, משתמש בשיטה מדהימה שהטבע נתן לו ונקראת "אקולוקציה", בתרגום חופשי "איתור מיקום באמצעות הדים". בזמן במעופו הוא משמיע קריאות ללא הרף וכך שולח גלי קול חזקים שמתנגשים בעצמים בסביבתו וחוזרים אליו. כך הוא מצליח לאתר וללכוד את טרפו, מחרקים ליליים ועד עשים.
גם בעולם העופות יש טורפי לילה. חלק מהטורפים בלילה הם דורסי הלילה (Strigiformes). זוהי סדרת עופות דורסים שבניגוד לדורסי היום שבקבוצת העופות הדורסים, היא מוצאת את הטרף בשעות הלילה. ינשוף, לילית, כוס, תנשמת ואוח, למשל, נמנים על דורסי הלילה שטורפים בעיקר חרקים, עכברים ועקרבים.
אגב, יש גם בעלי חיים שצדים גם ביום וגם בלילה. בין הפעילים גם בשעות היום וגם בלילה תמצאו את האריה. כמו כל החתולים, האריות נמים לאורך כל שעות היממה ומדי פעם קמים לחוד ואחרי האוכל הם חוזרים לישון.
יש אפילו כאלו, כמו החדף, שאינם ישנים כלל.
הנה טורפי לילה:
https://youtu.be/YvKnsnDIM6E
לילה (מ)טורף במדבר:
https://youtu.be/OySNxJMmi-w
והאוח טורף בלילה:
https://youtu.be/bec_eFQ2pVE
רובנו לא נחווה את זה לעולם, אבל כדור הארץ נראה מדהים ממעוף החללית ובמיוחד הוא נראה יפה בלילה.
רוצים לראות?
הנה כדור הארץ ממעוף החללית. הוא צולם מעל אירופה, אמריקה, המזרח התיכון, אלסקה ועוד:
https://youtu.be/TGBQazOQfoE
בסרטים הלילה נראה לא פעם כחול. לא מעט סצינות קולנוע נהדרות מדגימות את זה. אבל הלילה האמיתי במציאות הוא כמובן שחור, שזה בעצם חוסר אור.
הסיבה הקולנועית לכחול הזה היא שלא תמיד שחור מייצר את האווירה הנכונה לסרט. צבעים, כולנו יודעים, יוצרים אווירה ומצבי רוח. כשאין אותם, אז הלילה שחור מדי... לכן המחליף הטבעי של השחור יהיה במרבית המקרים כחול.
אבל לעתים נדירות, גם במציאות ובטבע ממש, הלילה הוא אכן כחול. הסיבה לכך היא תופעה שנקראת "פיזור ריילי". התופעה הזו מתארת מצב בו עוברים אור השמש או אור הירח בחשיכה, דרך האטמוספירה של כדור הארץ.
במצב כזה מתפזרים אורכי הגל הכחולים, גלים קצרים יותר מאורכי הגל האדומים והארוכים, גלים שמשתלטים. המשמעות של ההתפזרות הרבה יותר של "הגלים הכחולים" היא אור לילה כחול.
במהלך היום, האור הכחול הזה לא ישרור לעולם. זאת מכיוון שאור השמש מגיע לאטמוספירת כדור הארץ בזווית אחרת. מלמעלה. מכאן שאפקט הפיזור לא יהיה מורגש כך.
עם שקיעת השמש, לעומת זאת, האור נכנס לכדור הארץ בזווית שטוחה ועובר מרחק רב יותר באטמוספרה. לכן האור הופך כחול, מתפזר יותר והופך לדומיננטי, השולט מבין שאר הצבעים הנראים, כמו שחור ואפור ומעט גם גווני סגול, כתום ואדום.
הנה סצינת לילה אופיינית בגווני כחול-שחור מהסרט "הפסנתרן":
https://youtu.be/MPrQdlrCzPY
צבע קר, רגוע, הרמוני אמיתי - כחול בקולנוע:
https://youtu.be/odoq52Dgg_c
ברק כחול ונדיר במתח חשמלי של 143 אלף וולט:
https://youtu.be/ioldAqFk6sw
השיר המפורסם "ירח כחול" (Blue moon):
https://youtu.be/8bKUBNFhW3g?t=4s
ובלו נייט של קוקון - אי אפשר שלא להשמיע אותו כאן:
https://youtu.be/_IUDwRF4qzk
לילה
אם הכוכבים שבשמיים מאירים ויש כל כך הרבה מהם, אז למה השמיים אינם בהירים גם בלילה?
השאלה המעניינת הזו נשאלה במשך דורות - הרי אם יש ביקום מספר אינסופי של כוכבים והם מפוזרים בכל השמיים באופן אחיד, היינו אמורים לראות מעלינו שמיים מוארים לחלוטין.. הרי כל קו ראיה מכדור הארץ אמור להסתיים בסופו בכוכב שמאיר.
"פרדוקס אולברס" (Olbers paradox), או "פרדוקס שמי הלילה האפלים", מציג בדיוק את הבעיה הזו - כיצד האור שבשמיים מתפוגג בלילה, על אף שהוא אמור להאיר את השמיים בשטף אינסופי של אור?
טענה שאולי אבק בחלל מסתיר את אורם של חלק מהכוכבים נפסלת, שכן האבק עצמו היה אמור להתחמם ולבהוק בזוהר שהיינו רואים. טענה אחרת, הגיונית יותר, היא שהאור עדיין לא הגיע אל עינינו והוא עושה את דרכו לכדור הארץ. רגע אחרי המפץ הגדול האור הגיע אל הצופה הדמיוני במהירות והשמיים היו בהירים, בעוד שכיום השמיים חשוכים מכיוון שהיקום מתרחב וחלק גדול מהאור מרוחק מאיתנו מאד. זו גם אחת ההוכחות לכך שגיל היקום הוא סופי. כשאנו מביטים למעלה, אנו מביטים אל העבר, אל מקום שבו נמצאים כוכבים שמבחינתנו עוד לא נוצרו..
ועוד דבר - מאז המפץ הגדול, כל הכוכבים הולכים ומתרחקים זה מזה וגם מאיתנו. זו הסיבה שאורם אינו לבן אלא סוג של קרינה תת-אדומה, תאורת קרני אינפרה אדום (קראו על כך בתגית "תופעת דופלר").
אז למה אנו רואים שמיים שחורים? - כי האור של הכוכבים אינו נראה לעינינו. האור הזה מורכב מגלי מיקרוגל בלתי נראים.
הנה סרטון שמסביר מדוע הלילה חשוך:
http://youtu.be/gxJ4M7tyLRE
והסבר אסטרונומי לחושך של הלילות:
http://youtu.be/TFwtJC9_dXs
לא כולם יודעים שתאורת רחוב (Street Light), בעיקר הפנסים שמאירים את המדרכות והכבישים, נדלקת וכבה, באמצעות מערכת אוטומטית. מערכת די פשוטה, היא שמפעילה אותה כך וזו הדרך שבה היא פועלת:
חיישן אור - חיישן האור הוא רכיב חשמלי שמותקן בכל פנס ונקרא "פוטוצל". הוא מסוגל לזהות את רמת האור בסביבה.
מערכת בקרה - המחוברת לחיישן מפעילה את התאורה, כשהחושך יורד.
ההפעלה היא אוטומטית - כשעוצמת האור יורדת מתחת לסף שנקבע למערכת, עם חשיכה, המערכת מפעילה את התאורה והאורות נדלקים.
כיבוי אוטומטי - עם אור הבוקר, כשרמת האור עולה מעל לסף שנקבע, המערכת מכבה אוטומטית את התאורה.
כיוונון - את רגישות החיישן ניתן לכוון, כך שהוא לא יפעיל אוטומטית ברגע של עננות, למשל. ניתן גם לכוון את ההפעלה והכיבוי על פי זמנים, במקום על פי עוצמת האור בחוצות.
ואכן, בכל ערב נדלקים אורות הרחוב, מפני שיורדת החשיכה על הסביבה. למחרת בבוקר, כשעולה האור, האורות ברחוב כבים.
כך פועלת תאורת הרחוב:
https://youtu.be/h5AeJg9NhfM
נוקטורן (Nocturne) הוא "שיר לילה", ז'אנר מוסיקלי יפהפה, יצירה מוסיקלית בהשראה או בתיאור של הלילה.
בדרך כלל נוקטורנים נכתבים לפסנתר סולו. אך לא פעם הם נכתבו עבור כלים אחרים, כמו קול, תזמורת, או אנסמבל קאמרי. לעתים קרובות הם קשורים לתחושות שנעות בין שלווה והשתקפות למסתורין וגעגוע. לעתים קרובות הם מבוצעים בקונצרטים בערב.
רובנו מכירים את הנוקטורנים של שופן. המלחין הצרפתי פרדריק שופן הוא ודאי המלחין הידוע ביותר של יצירות כאלה. שירי הלילה של שופן מורכבים ובעלי הבעה רגשית רבה. לא סתם הם נחשבים בין הדוגמאות הטובות ביותר של הז'אנר.
ה"נוקטורן" במוסיקה שימש בסוף המאה ה-18 כדי לתאר קטעים קצרים וליריים לאנסמבל קאמרי. עם זאת, הנוקטורן כפי שאנו מכירים אותו היום פותח בתחילת המאה ה-19 על ידי מלחין אירי בשם ג'ון פילד. שירי הלילה שלו התאפיינו במנגינות פשוטות וזורמות ובהרמוניות מתמשכות.
ולא רק שופן - גם פרנץ ליסט, סרגיי רחמנינוף הרוסי, קלוד דביסי, גבריאל פורה, ואריק סאטי הצרפתיים כתבו נוקטורנים מצוינים.
הנה ליה יובל בנוקטורן מספר 1 אופוס 72 של שופן:
https://youtu.be/3wBQks-wdFM
אופוס 48 מספר 1 שלו:
https://youtu.be/ujlhmg5IpRI
מספר 20 בדו דיאז מינור של שופן בביצוע מנחם פרסלר:
https://youtu.be/o3fucrQSlPY
הנוקטורנו בפה דיאז מזור אופוס 15 מס’ 2 של שופן - בביצוע ארתור רובינשטיין:
https://youtu.be/Hs7bzgSt3As
הנוקטורנו בפה דיאז מזור אופוס 48 מס’ 2:
https://youtu.be/4oZHhZhOwzM
הנוקטורנו בדו דיאז מינור של שופן מתוך הסרט "הפסנתרן":
https://youtu.be/bAjtVMhQyWw
לילי וסוער - נוקטורן מס' 2 של פורה בסי מז'ור:
https://youtu.be/SSasy_X4dvA
לה קמפנלה הווירטואוזית של ליסט בנגינת יבגני קיסין:
https://youtu.be/0FbQZCsYXVg
הנוקטורן בפה דיאז מינור של רחמנינוב (ולדימיר אשכנזי):
https://youtu.be/XNokeKnWZGA
"קלייר דה לון" של דביסי:
https://youtu.be/Ch2mrPm1JnM
היום והלילה נוצרים בכדור הארץ בשל סיבובו סביב צירו, סיבוב שנמשך יממה בדיוק.
כשבמקום כלשהו בכדור הארץ יש יום, זה אומר שהצד הזה של כדור הארץ הוא שפונה כרגע אל השמש. כשהשמש מאירה על מחצית מכדור הארץ, זהו אזור ששורר בו יום.
באותו הזמן פונה חציו השני של הכדור לצד השני, שבו השמש אינה מאירה. בצד החשוך הזה שורר לילה.
הנה כדור הארץ לאורך יממה אחת (מתורגם):
http://youtu.be/3e_Z_rMX3Ig
והסבר מצוין על היום והלילה וכיצד הם נוצרים:
https://youtu.be/l64YwNl1wr0
החלום (Dream) הוא אחד הדברים המסתוריים ביותר והחשובים בתרבות האנושית, לאורך כל ימיה. אבל מהם בדיוק החלומות?
חלומות הם מראות דמיוניים ותחושות שאנו מרגישים בזמן השינה הם דבר שכל היצורים כנראה חשים, כולל בעלי חיים. חוקרי המוח סבורים כי שחלומות תופסים כרבע מזמן השינה. כולנו חולמים, אבל לבדנו. איש אינו יכול להשתתף איתנו בחלום, גם אם הוא מופיע בו. והכי מדהים שאין בחלומות זמן ומקום - חזרה לנעורים או הפיכה למבוגרים, ביקור במקומות לא נודעים או במקום שכבר אינו קיים - הכל אפשרי בחלום!
נראה שהמוח מנהל את החלומות כמעין מחסן של מחשבות שהוא מרענן אחת לכמה זמן. יש חלומות מתוקים, יש סיוטים מפחידים ויש מפגשים מרגשים עם אנשים שאהבנו ואינם בחיים. בחלומות אנו מרחפים באוויר או נופלים ממקום גבוה - והכל מבלי להיפגע. את החלום אנחנו בעיקר רואים אבל גם לשמוע, ולממש ניתן לעיתים.
בזמנים העתיקים ייחסו לחלומות תפקיד משמעותי. פותרי החלומות היו אנשים חשובים בחצרות המלכים והחלטות רבות התקבלו על סמך חלומות השליטים.
הנה הסבר של סיבת החלומות שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/2W85Dwxx218
עוד הסבר מדוע אנו חולמים:
http://youtu.be/LYKp09rcvlc
חלום מודרני על בעלי חיים:
http://youtu.be/h75KeZxfwjw
ותופעה מעניינת של התעוררות במעין שיתוק מהחלום (מתורגם):
http://youtu.be/Ub8Wj_tJhdQ
איך הטל נוצר?
שמתם לב שבזמן שאתם עושים מקלחת חמה, מתעבות טיפות על המראה הקרה של חדר הרחצה?
האם הבחנתם בטיפות קטנות שנוצרות מסביב לפחית משקה קר מאד?
תהליך דומה קורה באוויר המתקרר בלילה. האוויר אינו מסוגל להכיל את אדי המים שהתאדו במהלך היום הקודם, מצב שקרוי "רוויית-על", ולכן אדי המים מתעבים על האדמה והצמחים ונראים לנו כטיפות זעירות. אנו מכנים את הטיפות הללו "אגלי טל" (Dew).
ואכן, הטל הוא משקע, טיפות קטנות וזעירות, שנוצרות לרוב בלילה, על גבי הצמחים ועל הקרקע. מהתעבות של אדי המים שבאוויר. אותם אדי מים נוצרו במהלך היום, בתהליך ההתאיידות הרגיל. חום השמש גורם למי הים להתאייד ולהפוך ממצב צבירה נוזלי (מים) לגז (אדים).
בזכות אגלי הטל שמצטברים עליהם, שומרים הצמחים על הלחות במדבר ובאזורים צחיחים.
הנה פחית משקה קר שנוצר עליה מסביב מעין "טל":
https://youtu.be/bymT5AcV-C4
ו"נקודת הטל", הטמפרטורה בלילה שבה נוצר הטל:
https://youtu.be/DjQMfOyxJms
שמתם לב שבזמן שאתם עושים מקלחת חמה, מתעבות טיפות על המראה הקרה של חדר הרחצה?
האם הבחנתם בטיפות קטנות שנוצרות מסביב לפחית משקה קר מאד?
תהליך דומה קורה באוויר המתקרר בלילה. האוויר אינו מסוגל להכיל את אדי המים שהתאדו במהלך היום הקודם, מצב שקרוי "רוויית-על", ולכן אדי המים מתעבים על האדמה והצמחים ונראים לנו כטיפות זעירות. אנו מכנים את הטיפות הללו "אגלי טל" (Dew).
ואכן, הטל הוא משקע, טיפות קטנות וזעירות, שנוצרות לרוב בלילה, על גבי הצמחים ועל הקרקע. מהתעבות של אדי המים שבאוויר. אותם אדי מים נוצרו במהלך היום, בתהליך ההתאיידות הרגיל. חום השמש גורם למי הים להתאייד ולהפוך ממצב צבירה נוזלי (מים) לגז (אדים).
בזכות אגלי הטל שמצטברים עליהם, שומרים הצמחים על הלחות במדבר ובאזורים צחיחים.
הנה פחית משקה קר שנוצר עליה מסביב מעין "טל":
https://youtu.be/bymT5AcV-C4
ו"נקודת הטל", הטמפרטורה בלילה שבה נוצר הטל:
https://youtu.be/DjQMfOyxJms
מה זה מטר מטאורים או גשם מטאורים?
מטר מטאורים (Meteor shower), שרבים מכנים "גשם מטאורים", הוא תופעה שמתרחשת כשכדור הארץ עובר בתוך שובל אבק שמותיר אחריו כוכב שביט. באוגוסט מדובר בכוכב השביט סוויפט־טאטל (Swift-Tuttle).
במטר כוכבים נראים הרבה כוכבים נופלים. למעשה, אלה אינם כוכבים והם אינם נופלים. מטר המטאורים קורה מכיוון שכדור הארץ עובר בתאריכים מסוימים בנקודות במסלול ההקפה של השמש, שבהן נפלטו מכוכבי שביט מטאורואידים, מעין רסיסים זעירים בגודל של גרגר חול. הם יוצאים תמיד מנקודה מסוימת בשמיים, שנקראת "נקודת ההקרנה" או רדיאנט. כמובן שלכל מטר מטאורים יש את נקודת ההקרנה שלו.
מכיוון שכל סיבוב של כדור הארץ נמשך שנה, אנו יכולים לראות כל את מטרי מטאורים השונים בתאריכים קבועים במהלך השנה. מטר הג'מינידים, למשל, מגיע לשיאו ב-13 בדצמבר, בעוד שהלירידים מככבים בשיאם ב-22 באפריל. באוגוסט מופיע הכוכב מטר הפרסאידים, שבהופיעו בקיץ הוא זה שכולם יכולים לצפות בו בקלות.
בסרטונים הם יופיעו ברצף מהיר ומכוון על ידי יוצרי הסרטונים, כדי שלא נשתעמם. במציאות הם מופיעים בהפרשי זמן.
ואגב, הכי קל לראות את מטר המטאורים בחצי השני של הלילה.
מעל 100 נפילות בשעה - זה מה שצפוי במטר מטאורים שנוצר מהשביט:
http://youtu.be/XbV67DaIzcU
מה שרואים במטר המטאורים:
https://youtu.be/pIOuLANgjtk
מטר הפרסאידים שצילמו במצפה רמון לאורך לילה שלם (עברית):
http://youtu.be/MgvzTF1h2cw
ומטר המטאורים ג'מיניד בקפיצות זמן:
http://youtu.be/S_jdfyp8pL0
מטר מטאורים (Meteor shower), שרבים מכנים "גשם מטאורים", הוא תופעה שמתרחשת כשכדור הארץ עובר בתוך שובל אבק שמותיר אחריו כוכב שביט. באוגוסט מדובר בכוכב השביט סוויפט־טאטל (Swift-Tuttle).
במטר כוכבים נראים הרבה כוכבים נופלים. למעשה, אלה אינם כוכבים והם אינם נופלים. מטר המטאורים קורה מכיוון שכדור הארץ עובר בתאריכים מסוימים בנקודות במסלול ההקפה של השמש, שבהן נפלטו מכוכבי שביט מטאורואידים, מעין רסיסים זעירים בגודל של גרגר חול. הם יוצאים תמיד מנקודה מסוימת בשמיים, שנקראת "נקודת ההקרנה" או רדיאנט. כמובן שלכל מטר מטאורים יש את נקודת ההקרנה שלו.
מכיוון שכל סיבוב של כדור הארץ נמשך שנה, אנו יכולים לראות כל את מטרי מטאורים השונים בתאריכים קבועים במהלך השנה. מטר הג'מינידים, למשל, מגיע לשיאו ב-13 בדצמבר, בעוד שהלירידים מככבים בשיאם ב-22 באפריל. באוגוסט מופיע הכוכב מטר הפרסאידים, שבהופיעו בקיץ הוא זה שכולם יכולים לצפות בו בקלות.
בסרטונים הם יופיעו ברצף מהיר ומכוון על ידי יוצרי הסרטונים, כדי שלא נשתעמם. במציאות הם מופיעים בהפרשי זמן.
ואגב, הכי קל לראות את מטר המטאורים בחצי השני של הלילה.
מעל 100 נפילות בשעה - זה מה שצפוי במטר מטאורים שנוצר מהשביט:
http://youtu.be/XbV67DaIzcU
מה שרואים במטר המטאורים:
https://youtu.be/pIOuLANgjtk
מטר הפרסאידים שצילמו במצפה רמון לאורך לילה שלם (עברית):
http://youtu.be/MgvzTF1h2cw
ומטר המטאורים ג'מיניד בקפיצות זמן:
http://youtu.be/S_jdfyp8pL0
מהו היום הראשון של החורף?
"היום הראשון של החורף" המכונה גם "יום ההיפוך החורפי" הוא כינוי ל-21 בדצמבר, התאריך מציין את תחילת החורף בחצי הכדור הצפוני על פי הגדרה אסטרונומית.
כדור הארץ מסתובב סביב צירו סיבוב אחד בכל יום סיבוב אחד ממזרח למערב. אורך סיבוב זה הוא "יממה" אחת - יום ולילה.
"אורך היום" - הוא הזמן מהזריחה עד השקיעה, "אורך הלילה" הוא הזמן מהשקיעה עד הזריחה.
לאורך השנה אורכי היום והלילה אינם קבועים, כך שישנם ימים בשנה ש"אורך היום" שלהם, גדול מ"אורך היום" של ימים אחרים. תופעה זו נגרמת בגלל נטיית כדור הארץ סביב צירו ביחס למישור התנועה שלו סביב השמש.
ב-21 בדצמבר, "היום הראשון של החורף", מתרחשת תופעה מעניינת: בחצי הצפוני של כדור הארץ, יום זה הוא היום הקצר ביותר בשנה והלילה הוא הארוך ביותר בשנה. ומיום זה ואילך הימים מתחילים להתארך והלילות להתקצר.
בחצי הדרומי של כדור הארץ, יום זה הוא הארוך ביותר בשנה והלילה הוא הקצר ביותר בשנה, ומיום זה ואילך הימים מתחילים להתקצר והלילות להתארך.
הנה תנועתו של כדור הארץ סביב השמש (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=WdioxH4m5T0
והשיר "חורף" שמבצע גידי גוב (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=Y5bbt872LA0
"היום הראשון של החורף" המכונה גם "יום ההיפוך החורפי" הוא כינוי ל-21 בדצמבר, התאריך מציין את תחילת החורף בחצי הכדור הצפוני על פי הגדרה אסטרונומית.
כדור הארץ מסתובב סביב צירו סיבוב אחד בכל יום סיבוב אחד ממזרח למערב. אורך סיבוב זה הוא "יממה" אחת - יום ולילה.
"אורך היום" - הוא הזמן מהזריחה עד השקיעה, "אורך הלילה" הוא הזמן מהשקיעה עד הזריחה.
לאורך השנה אורכי היום והלילה אינם קבועים, כך שישנם ימים בשנה ש"אורך היום" שלהם, גדול מ"אורך היום" של ימים אחרים. תופעה זו נגרמת בגלל נטיית כדור הארץ סביב צירו ביחס למישור התנועה שלו סביב השמש.
ב-21 בדצמבר, "היום הראשון של החורף", מתרחשת תופעה מעניינת: בחצי הצפוני של כדור הארץ, יום זה הוא היום הקצר ביותר בשנה והלילה הוא הארוך ביותר בשנה. ומיום זה ואילך הימים מתחילים להתארך והלילות להתקצר.
בחצי הדרומי של כדור הארץ, יום זה הוא הארוך ביותר בשנה והלילה הוא הקצר ביותר בשנה, ומיום זה ואילך הימים מתחילים להתקצר והלילות להתארך.
הנה תנועתו של כדור הארץ סביב השמש (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=WdioxH4m5T0
והשיר "חורף" שמבצע גידי גוב (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=Y5bbt872LA0
למה נר הלילה פורח לפנות ערב?
נר הלילה (Evening primroses) לסוגיו הוא צמח פשוט, עם עלים וגבעולים שעירים וכסופים, המשתרע על הקרקע. יש לו פרח שנפתח דווקא לקראת בוא הערב, עת השמש עושה את דרכה אל מאחורי האופק.
מחזה יפה הוא לפנות ערב, כשפרחי נר הלילה נראים למחוק כשהם הולכים ונפתחים לצהוב מרהיב, של פרחים גדולים ומרשימים המתעוררים לפריחה דווקא כשכולם מתכוננים לשנת הלילה, מחיות ועד בני אדם.
מכאן בא שמם בעברית "נר הלילה".
צפייה לפנות ערב בפרח, הנפתח מהר יחסית, היא מראה מרתק. נר הלילה הוא אחד הפרחים הנדירים שבהם ניתן לראות את שלבי פתיחת הפרח בתוך חצי שעה בלבד וליהנות מסוג של "הילוך מהיר" אבל בעצם טבעי של פתיחת הפרחים.
נר הלילה, הצמח "הבליין" שפעיל דווקא בלילה, הוא עולה חדש לארץ. בתנ"ך, במשנה ובתלמוד אין לו זכר. כך גם לא במחקרים ורשימות של חוקרים ומטיילים קדומים שטיילו בארץ ישראל בעבר ודיווחו על רבים מהפרחים כאן.
יש סברה שנר הלילה הגיע לכאן מארצות-הברית בסביבות המאה ה-19. אולי היו אלה ספנים שהביאו אותו, ייתכן אף שלא בכוונה. מכל מקום, הצמח השתרש באדמת הארץ והאבולוציה הביאה אותו אל קרבת הים, לאזורים שמעל חופי הים התיכון.
#אבולוציה
נר הלילה גדל על קרקעות החול, הכורכר והחמרה הסמוכים לים. המעניין הוא שהאבולוציה סייעה לו להפוך עמיד מאוד בפני הרסס המלוח של מי הים והרוחות החזקות הנושבות ממנו. כך הוא השתלט עם הזמן על הגבעות הסמוכות לים, בית גידול קשוח שמעט מאוד צמחים יכולים להתקיים בו.
אבל איך זה קרה בעצם? איך האבולוציה משנה צמח?
לא צמח אחד אלא דורות של הצמחים הולכים ומסתגלים. כי כמו בעולם בעלי החיים, גם בעולם הצמחים מתקיימת כל הזמן תחרות. במקרה של הצמחים זו תחרות על מאביקים.
כל צמח נאלץ להתחרות עם שאר הצמחים על הציפורים, הדבורים או החרקים שיהיו המאביקים שלו. אם לא יאביקו אותו, הוא לא יתרבה ובמשך הזמן הוא ייכחד.
אז נר הלילה החופי, במקום להתחרות עם המוני צמחים על חרקי היום בתור המאביקים שלו, הוא "בחר" לפרוח דווקא בלילה.
אור הלילה, שנובע מאורם העמום של הירח והכוכבים, מסייע בתאורה שמראה לרפרפים את הדרך אל הפרח. הם נהנים מהצוף והצמח מופרה "בתמורה".
אבולוציונית זה קרה כשבמשך הזמן נכחדו הצמחים מסוג זה שפרחו ביום, בעוד אלו שאור הלילה הספיק להם והביא אליהם מאביקי לילה, המשיכו ופרחו דווקא בלילה ועם הזמן התרבו ושרדו.
אגב, זה יכול היה להיות נהדר לעוד הרבה דורות, אלמלא האדם. כי בעשורים האחרונים יש הרבה בנייה, תאורה מלאכותית וגורמים מודרניים נוספים שהשתלטו על אזור חופי הים. בכך הביא הפיתוח המואץ והשימוש הרב שעושה האדם בחופי הים וסביבתם להקטנה של כמות המאביקים בסביבות החוף ולעצירה של ההתרבות הטבעית של נר הלילה החופי.
הנה נר הלילה (עברית):
https://youtu.be/Yr1ZPGQaWsI
נר הלילה נפתח - בהילוך מהיר:
https://youtu.be/_OHdfJQF5ss
הסבר על נר הלילה באנגלית:
https://youtu.be/VHFM9n4UZOE
נר הלילה (Evening primroses) לסוגיו הוא צמח פשוט, עם עלים וגבעולים שעירים וכסופים, המשתרע על הקרקע. יש לו פרח שנפתח דווקא לקראת בוא הערב, עת השמש עושה את דרכה אל מאחורי האופק.
מחזה יפה הוא לפנות ערב, כשפרחי נר הלילה נראים למחוק כשהם הולכים ונפתחים לצהוב מרהיב, של פרחים גדולים ומרשימים המתעוררים לפריחה דווקא כשכולם מתכוננים לשנת הלילה, מחיות ועד בני אדם.
מכאן בא שמם בעברית "נר הלילה".
צפייה לפנות ערב בפרח, הנפתח מהר יחסית, היא מראה מרתק. נר הלילה הוא אחד הפרחים הנדירים שבהם ניתן לראות את שלבי פתיחת הפרח בתוך חצי שעה בלבד וליהנות מסוג של "הילוך מהיר" אבל בעצם טבעי של פתיחת הפרחים.
נר הלילה, הצמח "הבליין" שפעיל דווקא בלילה, הוא עולה חדש לארץ. בתנ"ך, במשנה ובתלמוד אין לו זכר. כך גם לא במחקרים ורשימות של חוקרים ומטיילים קדומים שטיילו בארץ ישראל בעבר ודיווחו על רבים מהפרחים כאן.
יש סברה שנר הלילה הגיע לכאן מארצות-הברית בסביבות המאה ה-19. אולי היו אלה ספנים שהביאו אותו, ייתכן אף שלא בכוונה. מכל מקום, הצמח השתרש באדמת הארץ והאבולוציה הביאה אותו אל קרבת הים, לאזורים שמעל חופי הים התיכון.
#אבולוציה
נר הלילה גדל על קרקעות החול, הכורכר והחמרה הסמוכים לים. המעניין הוא שהאבולוציה סייעה לו להפוך עמיד מאוד בפני הרסס המלוח של מי הים והרוחות החזקות הנושבות ממנו. כך הוא השתלט עם הזמן על הגבעות הסמוכות לים, בית גידול קשוח שמעט מאוד צמחים יכולים להתקיים בו.
אבל איך זה קרה בעצם? איך האבולוציה משנה צמח?
לא צמח אחד אלא דורות של הצמחים הולכים ומסתגלים. כי כמו בעולם בעלי החיים, גם בעולם הצמחים מתקיימת כל הזמן תחרות. במקרה של הצמחים זו תחרות על מאביקים.
כל צמח נאלץ להתחרות עם שאר הצמחים על הציפורים, הדבורים או החרקים שיהיו המאביקים שלו. אם לא יאביקו אותו, הוא לא יתרבה ובמשך הזמן הוא ייכחד.
אז נר הלילה החופי, במקום להתחרות עם המוני צמחים על חרקי היום בתור המאביקים שלו, הוא "בחר" לפרוח דווקא בלילה.
אור הלילה, שנובע מאורם העמום של הירח והכוכבים, מסייע בתאורה שמראה לרפרפים את הדרך אל הפרח. הם נהנים מהצוף והצמח מופרה "בתמורה".
אבולוציונית זה קרה כשבמשך הזמן נכחדו הצמחים מסוג זה שפרחו ביום, בעוד אלו שאור הלילה הספיק להם והביא אליהם מאביקי לילה, המשיכו ופרחו דווקא בלילה ועם הזמן התרבו ושרדו.
אגב, זה יכול היה להיות נהדר לעוד הרבה דורות, אלמלא האדם. כי בעשורים האחרונים יש הרבה בנייה, תאורה מלאכותית וגורמים מודרניים נוספים שהשתלטו על אזור חופי הים. בכך הביא הפיתוח המואץ והשימוש הרב שעושה האדם בחופי הים וסביבתם להקטנה של כמות המאביקים בסביבות החוף ולעצירה של ההתרבות הטבעית של נר הלילה החופי.
הנה נר הלילה (עברית):
https://youtu.be/Yr1ZPGQaWsI
נר הלילה נפתח - בהילוך מהיר:
https://youtu.be/_OHdfJQF5ss
הסבר על נר הלילה באנגלית:
https://youtu.be/VHFM9n4UZOE
איך השתנתה תפיסת החלומות במהלך השנים?
בעת העתיקה נחשבו החלומות (Dreams) לבעלי משמעות מיסטית. הם נתפסו אז כמסרים מהאלים. המאמינים באל אחד האמינו שבאמצעות החלום אלוהים מעביר אליהם מידע.
אנשי קדם גם סברו שהחלומות מנבאים או יכולים לנבא את העתיד לבוא. במצרים העתיקה, למשל, החלומות נתפסו כסוג של קשר עם האלים שלהם והחלומות הללו הם ביטוי להתערבות של אותם אלילים בחיי האדם.
רק יחידי סגולה, כמו יוסף, יכולים היו לפתור את החלומות ולומר מה פירושם, אילו נבואות מסתתרות בהם לגבי העתיד ומה אומרים האלים. בתקופות שונות במצרים העתיקה זה היה תפקידם של כוהני דת שהתמחו בפירוש חלומות.
גם היהדות ראתה מאז ומתמיד עניין רב בפירוש חלומות. "חלום יוסף" ו"חלום יעקב" בבית אל הם רק שניים מהסיפורים התנ"כיים החשובים בהקשר לחלומות.
הסיפור המפורסם מספר בראשית מספר על יוסף, מי שהפך למפענח הצפונות הפרעוני ("צפנת פענח" הוא מכונה בתנ"ך) והוא מתואר כמי שפותר את חלומותיו של פרעה ומספר לו על נבואות לעתיד שגלומים בהם ועל שנים טובות ורעות המתרגשות על הממלכה.
בספר דניאל מתואר מפענח חלומות יהודי אחר. דניאל משמש כפותר החלומות של מלך בבל נבוכדנצר.
ביוון העתיקה נעשה שימוש רב בחלומות לצרכי רפואה. במקדשים רבים במרחבי יוון נהגו לעשות מה שהיום היו מכנים "פסיכותרפיה", רפואת נפש, כשהחלומות הם כלי חשוב ומרכזי בתהליך. במיתולוגיה היוונית מסופר אפילו על אל החלומות היווני מורפיאוס, שפירוש שמו הוא "מעצב החלומות".
האל הזה הוא מנהיג האונאירוי, "שבט החלומות" שכלל את ילדיה של אלת הלילה ניקס. בעוד מראהו האמיתי של מורפיאוס היה של שד מכונף, יכול היה אל החלומות מורפיאוס לשנות צורה למראה אנושי ולהופיע בחלומותיהם של בני אדם.
בעת המודרנית, הציעו זרמים שונים בפסיכולוגיה תאוריות שונות על משמעותם של החלומות. בתחילת המאה ה-20 נתן פרויד מקום מרכזי בתורת הפסיכואנליזה לחלומות ולמשמעותם.
בספרו החשוב משנת 1900, "פשר החלומות", נפל דבר. בניגוד למפענחי חלומות של תרבויות העולם הקדום, בחן פרויד פחות את תוכן החלומות ועסק במשמעויות הנסתרות שבהם, אלו שיכולות לרמוז על נפשו של החולם ועל התת-מודע שלו.
באותן משמעויות החבויות בחלומות עסק גם מי שהיה תלמידו והפך ליריבו הגדול, קרל גוסטב יונג.
יש תפיסה שטוענת שבתרבויות קדומות נוצרה שפת החלום. בספרו "השפה שנשכחה" מציג אותה אריך פרום כשפה היחידה בהיסטוריה שהיא משותפת לכל התרבויות והתקופות, שפה שבמרכזה עמדו סמלים. הטענה היא שבמקום מושגים של מקום וזמן, עומדים במרכזה של שפת החלום מושגים של עוצמה פנימית ואסוציאציות. בשפה זו, שבעזרתה ניתן להבין לא רק חלומות, אלא גם מיתוסים ואגדות עם, מוצגים רגשות, מחשבות וחוויות פנימיות, ממש כאילו היו אירועים שמתרחשים בעולם הרגיל, העולם החיצוני לחלום.
את שפת החלומות הזו, לדעת פרום, שפה שהייתה מהמרכזיות בעת העתיקה, שכח האדם המודרני ונטש במשך אלפי שנים. רק בזכות פרויד התוודעה לה התרבות האנושית שוב ודעת האדם חזרה לעסוק בחלומות ובפשרם.
מה המשמעות היהודית של החלומות שלנו (עברית):
https://youtu.be/xcT_k9iTLZI
כך אנו מבינים את החלומות כיום (מתורגם):
http://youtu.be/2W85Dwxx218
ותולדות החלום ופירוש החלומות (עברית):
https://youtu.be/auElWe2C3I0?t=23s?end=5m43s
בעת העתיקה נחשבו החלומות (Dreams) לבעלי משמעות מיסטית. הם נתפסו אז כמסרים מהאלים. המאמינים באל אחד האמינו שבאמצעות החלום אלוהים מעביר אליהם מידע.
אנשי קדם גם סברו שהחלומות מנבאים או יכולים לנבא את העתיד לבוא. במצרים העתיקה, למשל, החלומות נתפסו כסוג של קשר עם האלים שלהם והחלומות הללו הם ביטוי להתערבות של אותם אלילים בחיי האדם.
רק יחידי סגולה, כמו יוסף, יכולים היו לפתור את החלומות ולומר מה פירושם, אילו נבואות מסתתרות בהם לגבי העתיד ומה אומרים האלים. בתקופות שונות במצרים העתיקה זה היה תפקידם של כוהני דת שהתמחו בפירוש חלומות.
גם היהדות ראתה מאז ומתמיד עניין רב בפירוש חלומות. "חלום יוסף" ו"חלום יעקב" בבית אל הם רק שניים מהסיפורים התנ"כיים החשובים בהקשר לחלומות.
הסיפור המפורסם מספר בראשית מספר על יוסף, מי שהפך למפענח הצפונות הפרעוני ("צפנת פענח" הוא מכונה בתנ"ך) והוא מתואר כמי שפותר את חלומותיו של פרעה ומספר לו על נבואות לעתיד שגלומים בהם ועל שנים טובות ורעות המתרגשות על הממלכה.
בספר דניאל מתואר מפענח חלומות יהודי אחר. דניאל משמש כפותר החלומות של מלך בבל נבוכדנצר.
ביוון העתיקה נעשה שימוש רב בחלומות לצרכי רפואה. במקדשים רבים במרחבי יוון נהגו לעשות מה שהיום היו מכנים "פסיכותרפיה", רפואת נפש, כשהחלומות הם כלי חשוב ומרכזי בתהליך. במיתולוגיה היוונית מסופר אפילו על אל החלומות היווני מורפיאוס, שפירוש שמו הוא "מעצב החלומות".
האל הזה הוא מנהיג האונאירוי, "שבט החלומות" שכלל את ילדיה של אלת הלילה ניקס. בעוד מראהו האמיתי של מורפיאוס היה של שד מכונף, יכול היה אל החלומות מורפיאוס לשנות צורה למראה אנושי ולהופיע בחלומותיהם של בני אדם.
בעת המודרנית, הציעו זרמים שונים בפסיכולוגיה תאוריות שונות על משמעותם של החלומות. בתחילת המאה ה-20 נתן פרויד מקום מרכזי בתורת הפסיכואנליזה לחלומות ולמשמעותם.
בספרו החשוב משנת 1900, "פשר החלומות", נפל דבר. בניגוד למפענחי חלומות של תרבויות העולם הקדום, בחן פרויד פחות את תוכן החלומות ועסק במשמעויות הנסתרות שבהם, אלו שיכולות לרמוז על נפשו של החולם ועל התת-מודע שלו.
באותן משמעויות החבויות בחלומות עסק גם מי שהיה תלמידו והפך ליריבו הגדול, קרל גוסטב יונג.
יש תפיסה שטוענת שבתרבויות קדומות נוצרה שפת החלום. בספרו "השפה שנשכחה" מציג אותה אריך פרום כשפה היחידה בהיסטוריה שהיא משותפת לכל התרבויות והתקופות, שפה שבמרכזה עמדו סמלים. הטענה היא שבמקום מושגים של מקום וזמן, עומדים במרכזה של שפת החלום מושגים של עוצמה פנימית ואסוציאציות. בשפה זו, שבעזרתה ניתן להבין לא רק חלומות, אלא גם מיתוסים ואגדות עם, מוצגים רגשות, מחשבות וחוויות פנימיות, ממש כאילו היו אירועים שמתרחשים בעולם הרגיל, העולם החיצוני לחלום.
את שפת החלומות הזו, לדעת פרום, שפה שהייתה מהמרכזיות בעת העתיקה, שכח האדם המודרני ונטש במשך אלפי שנים. רק בזכות פרויד התוודעה לה התרבות האנושית שוב ודעת האדם חזרה לעסוק בחלומות ובפשרם.
מה המשמעות היהודית של החלומות שלנו (עברית):
https://youtu.be/xcT_k9iTLZI
כך אנו מבינים את החלומות כיום (מתורגם):
http://youtu.be/2W85Dwxx218
ותולדות החלום ופירוש החלומות (עברית):
https://youtu.be/auElWe2C3I0?t=23s?end=5m43s
מהן הפרעות השינה?
הפרעות שינה כוללות את מה שמפריע לשינה טובה. הם כוללות גם את הנחירות, שרפואית נקראים "דום נשימה" וגם את נדודי השינה.
לעתים מדובר בחוסר שינה מספקת, בגלל שההורים ויתרו לכם או שהיו לכם עניינים עד שעה מאוחרת, אבל אצל מבוגרים מדובר בנדודי שינה, שיכולים להיות כרוניים, כתוצאה משימוש בתרופות או בסמים ומסיבות רפואיות או נפשיות שונות.
לפעמים מדובר בבעיה של ממש אבל לעתים ניתן לעבוד על ההתנהגות ולשפר את הרגלי השינה.
#איך מזהים הפרעות שינה?
אם אנו ישנים אבל סובלים מהירדמות קשה, התעוררויות בשינה, תנועות רבות בשינה, הליכה בעת השינה, התעוררות מוקדמת ונדודי שינה ואפילו נחירות.
#טיפולים
יש טיפולים שונים להפרעות שינה, גם אצל ילדים. מי שמטפלים הם רופאים מומחים לרפואת שינה בילדים. יש אפילו מעבדת שינה, בה הילד ישן במעבדה, עם המון חיישנים שמחוברים אליו.
המון מידע נאסף על הבעיות הללו כך ועל הסיבות שגורמות להן להתרחש בזמן השינה. זה מאפשר לטפל בבעיות בצורה הטובה ביותר. ראו בתגית "הפרעות שינה".
6 טיפים לשינה טובה (מתורגם):
https://youtu.be/t0kACis_dJE
הרצאה על הפרעות שינה (מתורגם):
https://youtu.be/F4UtqBGqnUI
מהפרעות שינה סובלים גם מבוגרים וגם ילדים (עברית):
https://youtu.be/UbLXZZlbP14
ועצה מעולה להורים לילדים מתבגרים שלא מצליחים להירדם (עברית):
https://youtu.be/K3vSMesl27U
הפרעות שינה כוללות את מה שמפריע לשינה טובה. הם כוללות גם את הנחירות, שרפואית נקראים "דום נשימה" וגם את נדודי השינה.
לעתים מדובר בחוסר שינה מספקת, בגלל שההורים ויתרו לכם או שהיו לכם עניינים עד שעה מאוחרת, אבל אצל מבוגרים מדובר בנדודי שינה, שיכולים להיות כרוניים, כתוצאה משימוש בתרופות או בסמים ומסיבות רפואיות או נפשיות שונות.
לפעמים מדובר בבעיה של ממש אבל לעתים ניתן לעבוד על ההתנהגות ולשפר את הרגלי השינה.
#איך מזהים הפרעות שינה?
אם אנו ישנים אבל סובלים מהירדמות קשה, התעוררויות בשינה, תנועות רבות בשינה, הליכה בעת השינה, התעוררות מוקדמת ונדודי שינה ואפילו נחירות.
#טיפולים
יש טיפולים שונים להפרעות שינה, גם אצל ילדים. מי שמטפלים הם רופאים מומחים לרפואת שינה בילדים. יש אפילו מעבדת שינה, בה הילד ישן במעבדה, עם המון חיישנים שמחוברים אליו.
המון מידע נאסף על הבעיות הללו כך ועל הסיבות שגורמות להן להתרחש בזמן השינה. זה מאפשר לטפל בבעיות בצורה הטובה ביותר. ראו בתגית "הפרעות שינה".
6 טיפים לשינה טובה (מתורגם):
https://youtu.be/t0kACis_dJE
הרצאה על הפרעות שינה (מתורגם):
https://youtu.be/F4UtqBGqnUI
מהפרעות שינה סובלים גם מבוגרים וגם ילדים (עברית):
https://youtu.be/UbLXZZlbP14
ועצה מעולה להורים לילדים מתבגרים שלא מצליחים להירדם (עברית):
https://youtu.be/K3vSMesl27U
מה הם נדודי שינה?
אם אתם סובלים מעייפות, חשים שאתם כמעט נרדמים, עצבניים ופחות מרוכזים, לא קל לכם להירדם, או מתעוררים באמצע הלילה ולא מצליחים להירדם שוב - די סביר שאתם סובלים מנדודי שינה, או בשפה הרפואית "אִינְסוֹמְנְיָה" (Insomnia).
נדודי שינה, אִינְסוֹמְנְיָה בלעז, היא הפרעת השינה הנפוצה ביותר בעולם. מדובר בשינה בלתי מספקת, הנובעת מהגורמים שלמעלה.
נדודי השינה נולדים במצבים שבהם אדם אינו נינוח ולא רגוע בשעות העירות שלו. ואכן, הסיבות העיקריות לנדודי השינה הן דאגות, מתחים ומחשבות טורדניות.
אצל אנשים מבוגרים יכול גם מחסור בהורמון השינה, מלטונין, להביא לנדודי שינה.
מכל מקום, נדודי שינה גורמים לסבל ומצוקה לסובלים מהם ובשלב זה או אחר הם חשים שכתוצאה מהיעדר שינה ראויה נפגע התפקוד היומיומי שלהם.
בנדודי שינה ניתן לטפל בדרך כלל בעזרת כדורי שינה, או באמצעות טיפול התנהגותי.
יש סוגים של נדודי שינה:
#נדודי שינה חולפים או קצרי מועד
הם תוצאה של שינוי או של לחץ נפשי. הם נגרמים בדרך כלל כתוצאה של אירועים טראומטיים, כמו מוות של אדם קרוב, פיטורים מעבודה, פציעה וכדומה. יכולים לגרום להם גם שינויים פחות חמורים, כמו בחינות, שינוי קיצוני במזג האוויר, מתיחות עם אחר. לרוב נעלמים נדודי השינה הללו עם ההסתגלות למצב החדש או היעלמותו.
#נדודי שינה כרוניים ראשוניים
שבאים לידי ביטוי כשהחולה סובל מנדודי שינה ומהם בלבד.
#נדודי שינה כרוניים משניים
הם תוצאה של סיבות רפואיות, נפשיות, או שימוש בסמים או בתרופות.
הנה הגורם לנדודי השינה וחבריו (מתורגם):
https://youtu.be/j5Sl8LyI7k8
עצות של מומחה לנדודי שינה (עברית):
https://youtu.be/FknsPm1s3uA
שיר נהדר של גרוניך על נדודי שינה (עברית):
https://youtu.be/ViXWYZRWmBU
ומומחה מסביר על החשיבות של השינה לבריאותנו (עברית):
https://youtu.be/nIKEeEbUE5c?long=yes
אם אתם סובלים מעייפות, חשים שאתם כמעט נרדמים, עצבניים ופחות מרוכזים, לא קל לכם להירדם, או מתעוררים באמצע הלילה ולא מצליחים להירדם שוב - די סביר שאתם סובלים מנדודי שינה, או בשפה הרפואית "אִינְסוֹמְנְיָה" (Insomnia).
נדודי שינה, אִינְסוֹמְנְיָה בלעז, היא הפרעת השינה הנפוצה ביותר בעולם. מדובר בשינה בלתי מספקת, הנובעת מהגורמים שלמעלה.
נדודי השינה נולדים במצבים שבהם אדם אינו נינוח ולא רגוע בשעות העירות שלו. ואכן, הסיבות העיקריות לנדודי השינה הן דאגות, מתחים ומחשבות טורדניות.
אצל אנשים מבוגרים יכול גם מחסור בהורמון השינה, מלטונין, להביא לנדודי שינה.
מכל מקום, נדודי שינה גורמים לסבל ומצוקה לסובלים מהם ובשלב זה או אחר הם חשים שכתוצאה מהיעדר שינה ראויה נפגע התפקוד היומיומי שלהם.
בנדודי שינה ניתן לטפל בדרך כלל בעזרת כדורי שינה, או באמצעות טיפול התנהגותי.
יש סוגים של נדודי שינה:
#נדודי שינה חולפים או קצרי מועד
הם תוצאה של שינוי או של לחץ נפשי. הם נגרמים בדרך כלל כתוצאה של אירועים טראומטיים, כמו מוות של אדם קרוב, פיטורים מעבודה, פציעה וכדומה. יכולים לגרום להם גם שינויים פחות חמורים, כמו בחינות, שינוי קיצוני במזג האוויר, מתיחות עם אחר. לרוב נעלמים נדודי השינה הללו עם ההסתגלות למצב החדש או היעלמותו.
#נדודי שינה כרוניים ראשוניים
שבאים לידי ביטוי כשהחולה סובל מנדודי שינה ומהם בלבד.
#נדודי שינה כרוניים משניים
הם תוצאה של סיבות רפואיות, נפשיות, או שימוש בסמים או בתרופות.
הנה הגורם לנדודי השינה וחבריו (מתורגם):
https://youtu.be/j5Sl8LyI7k8
עצות של מומחה לנדודי שינה (עברית):
https://youtu.be/FknsPm1s3uA
שיר נהדר של גרוניך על נדודי שינה (עברית):
https://youtu.be/ViXWYZRWmBU
ומומחה מסביר על החשיבות של השינה לבריאותנו (עברית):
https://youtu.be/nIKEeEbUE5c?long=yes
למה קר במדבר בלילה?
המים הם גורם שממתן את האקלים. במדבר היבש אין כידוע מים. לכן השוני בטמפרטורות בין היום והלילה הוא כה קיצוני.
איך זה עובד במקום שיש בו מים? - במהלך היום נצבר החום במים ובלילה הוא מתנדף ומחמם את האוויר. כך הים הוא ממתן אקלים מובהק. ביום הוא צובר את החום ומנמיך את הטמפרטורה הכללית. בלילה הים מחזיר חום לאוויר, בכך שהחום נפלט ממנו.
ובמדבר? - במדבר אין כמעט עננות כך שביום חם מאד והשמש קופחת בכל העוצמה וגורמת לטמפרטורות גבוהות. אין במדבר גם מאגרי מים או ים, שיבלמו את קרני השמש ויספגו את החום. בלילה המדברי, באין עננות, מתנדף החום מהאוויר של המדבר היישר לאטמוספירה, האוויר שבקרבת הקרקע מתקרר מהר ומאד והטמפרטורות יורדות מאד. זו הסיבה שבאזור הר הנגב למשל, האקלים הוא מדברי וקיצוני כל כך.
אלה הסיבות שההבדלים בין חום היום וקור הלילה באקלים המדברי הם כה גדולים. ואגב, במקומות שקרובים לים, כמו אילת שעל שפת מפרץ אילת, האקלים פחות מדברי, בזכות הים הסמוך.
הנה הסבר באנגלית על הקור במדבר:
https://youtu.be/ytF-zcIk7To
האקלים המדברי הקיצוני:
https://youtu.be/kneALwBteiw?t=20s
ולילה במדבר:
https://youtu.be/OySNxJMmi-w
המים הם גורם שממתן את האקלים. במדבר היבש אין כידוע מים. לכן השוני בטמפרטורות בין היום והלילה הוא כה קיצוני.
איך זה עובד במקום שיש בו מים? - במהלך היום נצבר החום במים ובלילה הוא מתנדף ומחמם את האוויר. כך הים הוא ממתן אקלים מובהק. ביום הוא צובר את החום ומנמיך את הטמפרטורה הכללית. בלילה הים מחזיר חום לאוויר, בכך שהחום נפלט ממנו.
ובמדבר? - במדבר אין כמעט עננות כך שביום חם מאד והשמש קופחת בכל העוצמה וגורמת לטמפרטורות גבוהות. אין במדבר גם מאגרי מים או ים, שיבלמו את קרני השמש ויספגו את החום. בלילה המדברי, באין עננות, מתנדף החום מהאוויר של המדבר היישר לאטמוספירה, האוויר שבקרבת הקרקע מתקרר מהר ומאד והטמפרטורות יורדות מאד. זו הסיבה שבאזור הר הנגב למשל, האקלים הוא מדברי וקיצוני כל כך.
אלה הסיבות שההבדלים בין חום היום וקור הלילה באקלים המדברי הם כה גדולים. ואגב, במקומות שקרובים לים, כמו אילת שעל שפת מפרץ אילת, האקלים פחות מדברי, בזכות הים הסמוך.
הנה הסבר באנגלית על הקור במדבר:
https://youtu.be/ytF-zcIk7To
האקלים המדברי הקיצוני:
https://youtu.be/kneALwBteiw?t=20s
ולילה במדבר:
https://youtu.be/OySNxJMmi-w
