משחק ה"תעלול או ממתק" (Trick or treat) הוא אחד המנהגים המרכזיים של "ליל כל הקדושים", הוא חג ה"הלואין" (Halloween) האמריקאי, שהוא פופולרי כיום גם בעוד מדינות מערביות.

לפי מסורת החג הזה, שמקורה באנגליה וכיום היא פופולארית מאד בארה"ב, יוצאים הילדים בצפון אמריקה, ב"ליל הקבצנים". לרוב נהוג לעשות זאת בערב 31 באוקטובר, בימים שלפני "ליל כל הקדושים".

הילדים לבושים לא פעם בתחפושות מפחידות. הם עוברים מבית לבית, דופקים על הדלתות ואומרים "תעלול או ממתק!"

בעלי בתים המעוניינים להשתתף במנהג נוהגים לקשט את חזית ביתם ולהשאירה מוארת באור דולק ומזמינה. יש כאלה שמשאירים מראש כמה ממתקים, מחוץ לדלתם.

אם בני הבית לא נענים והילדים לא מקבלים ממתק מהנוכחים בבית, הם נוהגים לעולל תעלול כלשהו, כמו זריקת ביצה לתוך הבית, הנחת לכלוך בכניסה לבית או כל מעשה קונדס יצירתי אחר.

בחיוך אפשר לומר שמשחק ה"תעלול או ממתק!" של ההלואין הוא מעין משחק "פרוטקשן" או סחיטה ילדותית. הילדים בעצם אומרים לשכן או השכנה שבדלת "אם לא תתנו ממתק, נחולל כאן מהומה, לכלוך, נזק או משהו דומה..."

ואכן, בעלי הבתים נוהגים להכין מראש, לקראת החג, קערות מלאות בממתקים. בדרך כלל הם בוחרים באפשרות המובנת מאליה וברורה – לתת לילדים ממתק. כך הופך הערב עבורם לסיבוב חברתי מלא תחפושות, צחוק והרבה סוכר.


#איך המשחק מתנהל בפועל
בדרך כלל ההורים מלווים את הילדים הצעירים והקבוצות מסתובבות רק בבתים שמדליקים אורות בכניסה או שמקושטת בהם דלעת מחורצת וחגיגית.

כשהדלת נפתחת, הילדים קוראים "תעלול או ממתק", ובדרך כלל מקבלים שוקולדים, סוכריות וחטיפים שונים, אל תוך שקיות או דליים מיוחדים שהם מביאים איתם.

למרות שהשם מרמז על אפשרות של "תעלול" אם לא מקבלים ממתק, ברוב המקומות המנהג הופך בהדרגה סמלי למדי, והילדים כמעט ולא מבצעים יותר מתיחות או מעשי קונדס ממשיים.

המשחק הפך כיום בעיקר למסורת משפחתית שכונתית שמדגישה ביטחון, קהילה ושמחה.


#מקורו ההיסטורי והרעיוני של המשחק
שורשי המנהג הזה התקיימו כבר במסורות עתיקות יותר של חגיגות סוף הקיץ והתחלת החורף באירופה. בחגיגות אלה עברו אנשים בין בתים וקיבלו אוכל או מתנות בתמורה לברכות ותפילות עבור נשמות המתים.

בהמשך ההיסטוריה התפתחו מסורות נוצריות דומות, שבהן ילדים ועובדי כנסייה ביקשו מזון או כסף ממשפחות שונות, והבטיחו להתפלל עבור קרוביהם שנפטרו.

במאה ה-20 ובעיקר בארצות הברית, המסורת קיבלה צורה חדשה וחילונית הרבה יותר, תוך שילוב של תחפושות, קישוטים מפחידים והתרכזות בחוויית הילדים.

התוצאה היא של משחק קהילתי המערבב שרידים מאמונות דתיות ומסורות עממיות עם תרבות צריכה מודרנית ותעשיית ממתקים משגשגת.


## משמעות חברתית ותרבותית כיום
עבור ילדים, "תעלול או ממתק" הוא בראש ובראשונה חוויית חירות מבוקרת, מעין יציאה מהשגרה, התחפשות לדמות אחרת וצעדה עצמאית (אם כי בדרך כלל תחת השגחה) ברחובות השכונה.

עבור ההורים והשכנים זהו טקס קהילתי שמאפשר היכרות עם שכנים וחברי הקהילה, אינטראקציה חיובית ותחושת ביטחון במרחב הציבורי.

בנוסף, החג והמשחק משקפים יחס תרבותי ייחודי למוות, לפחד ולעל-טבעי: במקום להירתע, החברה "משחקת" עם המפלצות, הרוחות והחושך באמצעות תחפושות והומור.

כך הופך ערב אחד בשנה לבמה שבה אפשר להתנסות ברגשות מורכבים כמו פחד וסקרנות בתוך מסגרת בטוחה ומשועשעת.


כך נראה התעלול או ממתק של ההלואין:

https://youtu.be/4jxcWlq3CBg


סרט מצויר קצר על המנהג החביב הזה:

https://youtu.be/aSkXw1bk_NE


מה שנכון ולא נכון לעשות ב"ליל הקבצנים":

https://youtu.be/AGeIX8_d9Wg


שיר על "התעלול או הממתק":

https://youtu.be/kt319a0GkCc


והתלבושות בחג ההלואין הולכות ומשתנות ויותר ויותר ילדים מתחפשים פחות מפחיד ויותר דיסני:

https://youtu.be/1D_oygUfCu4