לימוד ברשת הוא היום אחד הטרנדים הכי מוצדקים שיש. בית הספר, כמו שאאוריקה מוכיחה יום יום, הוא לא המקום הבלעדי ואולי אף לא הטוב ביותר ללמוד היום. הרשת מכילה חומרי לימוד לכל רמה ולכל תחום אפשרי. רק צריך לבחור ולהחליט שלא מתייאשים.

אגב, זה העניין העיקרי, כי היום לומדים ברשת ובחינם אפילו קורסים אקדמיים של האוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בעולם. הצרה היא שכמעט כולם נושרים בדרך ובממוצע מדהים ומבייש - רק 5% מאלו שהתחילו קורס כזה מסיימים אותו...

נחזור אלינו. אוסף הסרטונים של אלי נצר "שיעורטון" מציע לימוד מתמטיקה לתיכון בצורה קלה וידידותית. אלי, מורה למתמטיקה בתיכון בתל אביב, שילב את המילים שיעור וסרטון ויוצר בכל נושא סרטון קצר שמסביר ומלמד בקלות את הבעיה.

היתרונות של הלימוד עם הסרטונים הללו הוא שכל אחד יכול ללמוד את הנושא שהוא צריך, בזמן, בקצב ובמקום המתאים לו.

באתר "שיעורטון" יש מגוון ענק של שיעורטונים מתמטיים. הללו מסודרים וממויינים לפי תוכניות הלימוד ושאלוני הבגרות השונים.

הצפייה בסרטונים היא לגמרי בחינם. הלומדים יוכלו למצוא בכל דף שאלון גם פתרונות מלאים לשאלות הבגרות במתמטיקה, כשהם ממויינים לפי נושאים. כול הכבוד אלי!


הנה המורה שמלמד מתמטיקה באמצעות סרטוני לימוד מקוונים, אלי נצר (עברית):

https://youtu.be/En9Iv-I1Gbc

הפרופסור סוגטה מיטרה (Sugata Mitra) התפרסם, כשבחן את גבולות הלימוד העצמי של ילדים, בניסוי המפורסם "החור שבקיר" (Hole in the Wall). בניסוי הוא הראה כיצד ילדים רגילים, ללא הבדלי סביבה, מעמד כלכלי או מיקום גאוגרפי, רוכשים בעצמם מיומנויות של שימוש במחשב ובאינטרנט ומבצעים למידה של ממש, במגוון נושאי חקר ואפילו ברכישת מבטא אנגלי מושלם, אם רק נותנים להם נגישות למחשב, לאינטרנט ולתוכנות ותכנים שמאפשרים לימוד.

על מחקרו זה מיטרה זכה בפרסים חשובים ובהמשך לכך הבהיר מיטרה שלימוד הוא מערכת שמארגנת את עצמה. הוא פיתח שיטת הוראה שהוא מכנה SOLE (קיצור של Self Organized Learning Environment). ההנחה בשיטה היא שקבוצות תלמידים יתמודדו עם שאלות חקר קשות וימצאו את הדרך לפתרונן. המורים, שלא פעם אינם יודעים את התשובה להן, יסייעו לתלמידים, לפי השיטה שלו, מבלי להתערב בפתרון השאלות. התלמידים מוצאים דרכים כדי לענות על הבעיות. הקבוצה מגייסת את החשיבה היצירתית והמקורית ומגיעה לפתרונות בדרכים מפתיעות ומסקרנות מאד.

המעניין ביותר שלא פעם, כשאיו הכוונה של המורה לגבי רמת השאלות, הילדים מתמודדים עם אתגרים שהם לכאורה לא מתאימים לגילם וליכולותיהם ונראים כמעט בלתי אפשריים. אף על פי כן, הם מצליחים להתגבר ולמצוא את הפתרונות, או לעבור תהליך למידה משמעותי, שחוצה את היכולות הצפויות שלהם בהרבה.

ללא התערבות חיצונית, הפרופסור מיטרה מטעים, בוקעת הלמידה. בניסוייו הוא הוכיח שילדים למדו בעצמם, בעזרת מחשבים, יותר מילדים שלמדו בבית הספר. זה ממצא מדהים, אבל גם קשה לעיכול, גם להורים ולמורים, אך גם לממשלות, שמשקיעות הון עתק במערכות חינוך יקרות להחריד, שיתכן שיכולות היו להשיג הרבה יותר, אם היו נבנות מחדש שיטות ההוראה שלהן והיו נשאלות שאלות יסוד קשות ומערערות על החינוך המודרני ותפקידיו.

בשולי הדברים, יש מי שמספר שאת רב המכר העולמי "נער החידות ממומביי" כתב הדיפלומט והסופר ההודי ויקאס סווארופ, בהשראת הניסוי הזה של מיטרה.


המורים הטובים לא מגיעים דווקא למקומות בהם הם הכי דרושים:

https://youtu.be/NWiv3ZoATi4


כי הם נשארים במקומות היוקרתיים:

https://youtu.be/YqHUKsGqUeo


מיטרה רוצה להקים בית ספר בענן (מתורגם):

https://youtu.be/y3jYVe1RGaU?long=yes


ומטרתו לאפשר לילדים להיבחן עם אינטרנט פתוח (עברית):

https://youtu.be/UqAaIhcq7qg?long=yes

יצירה של לב מבלונים היא לא ממש מסובכת. הנה הדרך לעשות זאת.


מדריך מהנה שבו תלמדו איך אפשר להכין לב מבלון:

http://youtu.be/Xnfe9LFjYMs

יצירת כלבים מבלונים היא טריק יום ההולדת הקלאסי של המפעילים. הבה נלמד כיצד עושים זאת.


מדריך חדש לילדים שבו תלמדו איך אפשר להכין כלב מבלון:

http://youtu.be/-zJzIz_oi24

הצל יוצר הרבה פעמים צורות מעניינות. פעם, לפני שהייתה טלוויזיה, היו הורים וילדים משתעשעים באור וצל ויוצרים צלליות עם הידיים. כל מה שנדרש לזה היה חושך ומנורה. המנורה הייתה מטילה אור על הידיים והצל היה עושה את השאר. כשיוצרים צורות באצבעות וכפות הידיים, היה הצל משתנה ופתאום היית יכול לראות בעלי חיים, מכשפים ושדים ועוד המון דברים מרתקים.

זה די קשה להסביר במילים את הקסם של פעם, אז צירפנו לכם כמה סרטוני הדרכה, כדי שתוכלו ליצור צלליות ידיים יפות ולא קשות מדי.


הנה צלליות מרהיבות כולל המון חיות בשיר:

https://youtu.be/4yNK32GmhTk


מדריך לחיות ראשונות באמצעות הידיים והצלליות:

https://youtu.be/Uv-MdaBfk8U


מופע חייתי של צלליות:

https://youtu.be/oWQ3Ep3NdiA


הנה עוד חיות ואיך עושים אותן בידיים:

http://youtu.be/vUmqRA_PdoU

כולם אוהבים את הכוכבים, אבל מי יכול לייצר אחד? - ובכן, בואו ונהיה בוראים קטנים לרגע ונכין כוכב של ממש, אבל מנייר. נעשה את זה בקיפול נייר בסגנון האוריגמי.



הנה סרטון לימוד להכנה של כוכב באוריגמי:

http://youtu.be/fzG4GhF_QAg

הלמידה המקוונת היא למידה מרחוק, המתבצעת דרך האינטרנט. היא מאפשרת כיום ללומדים בכל פינה בעולם, ללמוד אצל הטובים שבמורים ובמרצים בעולם, מה שמסייע למי שמתגוררים במקומות שבהם האנשים לא ניתן להגיע או קשה מאוד ללמוד לימודים באוניברסיטאות הטובות, אם בכלל (מידע על כך תמצאו בתגית "למידה מרחוק").

אחת השיטות הפופולריות ללמידה מקוונת היא ה-MOOC, ז'אנר של קורס אינטרנטי מקוון הפתוח לקהל הרחב באופן חופשי. עושים בו שימוש בשיטות, מדיות וטכניקות שונות כדי ללמד, מהרצאות מוקלטות, דרך טקסטים כתובים, תמונות, סרטונים, תרגילים, פודקסטים ועוד.

כיום נפוצים והתחזקו משמעותית שירותי לימוד מקוונים ברמה אקדמית, כמו האתר Coursera, שהוקם על ידי פרופסורית ישראלית בארצות הברית והצליח להציע קורסים מהאוניברסיטאות היוקרתיות בעולם ומהחברות הטכנולוגיה המתקדמות ביותר, כדי להקנות השכלה אקדמית ומקצועית לכל תושבי העולם.

מצליח מאוד גם האתר Udemy, שהפך מעין מכללה עממית מקוונת, המאפשרת לכל בר-סמכא מטעם עצמו להעלות קורסים, לגבות תשלום דרכה וללמד את מי שמעוניינים בידע שהוא או היא מציעים.

את Udemy הקים צעיר טורקי שגדל בכפר מרוחק וללא אפשרויות לימוד מספקות של מחשבים. האינטרנט נראה לו מעולה כדי ללמוד אבל באותה תקופה לא הכיל כלים דיגיטליים ללימוד מרחוק בווידאו. אז הבחור החליט לפתח כלי כזה להמונים והצליח בגדול. יודמי היום הוא אתר פופולרי בו לומדים אנשים מכל העולם במחירים זולים במיוחד (כל כמה ימים יש מבצע בו ניתן לקנות בכמה עשרות שקלים קורסים שמחירם כמה מאות עד אלפי שקלים).


כך לומדים היום לבד - הלמידה המקוונת שמציעות פלטפורמות כמו Udemy אונליין:

https://youtu.be/0v2zbchiO3k


גם באוניברסיטה עם מודל משולב של לימוד פרונטלי וקורסים מקוונים (עברית):

https://youtu.be/to5u8_bwPvQ


ה-MOOC הוא אחת השיטות ללימוד חינמי מרחוק:

https://youtu.be/eW3gMGqcZQc


ומולו הלמידה המקוונת המיושנת מעידן הקורונה, שהעבירה את הכיתה לרשת וכשלה (עברית):

https://youtu.be/wmjECY9YQW4


זו למידה שיתופית, שהיא דרך ראויה פי כמה ללימוד מרחוק של כיתות (עברית):

https://youtu.be/gDanTwaDldI


הרצאה של מייסדת קורסרה על הלמידה המקוונת (מתורגם):

https://youtu.be/U6FvJ6jMGHU?long=yes


וביקורת על הלימודים מרחוק בתקופת הקורונה (עברית):

https://youtu.be/B-b60v5-nJk?long=yes

בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש בקורסים אינטרנטיים מקוונים, הפתוחים לקהל הרחב, באופן חופשי. הקורס הראשון מסוג זה עלה לרשת בשנת 2008 ובתוך שנים ספורות הפך לפלטפורמת למידה מצליחה ואהודה ברחבי העולם.

שמו הרשמי של סוג הקורס הזה, "קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים", הוא שהיקנה לו את הכינוי "מוק" (MOOC), קיצור של שמו המלא באנגלית: "Massive open online course".

ב-MOOC עושים שימוש במדיות שונות כדי ללמד, מהרצאות מוקלטות, טקסטים כתובים, דרך וידאו, תמונות, בעיות לפתרון, תרגילים, פודקסטים ועוד. לצד כל אלה יש במוק אופייני לא פעם גם פורום המאפשר ללומדים להתייעץ בינם לבין עצמם ובמרצים ועוזרי ההוראה.

הגישה לאותם MOOCs היא פתוחה, דרך האינטרנט וכאמור ללא תשלום. מוק מהווה התפתחות נוספת של למידה מקוונת. התרומה העיקרית שבו היא האפשרות להוראה א-סינכרונית, בה לומדים הסטודנטים או התלמידים בזמן הנוח להם.

היתרון בשיעור א-סינכרוני שכזה (בו הקורסים מוקלטים וניתנים לצפייה על ידי הלומדים בזמן המתאים להם) על מדיה סינכרונית (בה המרצה או המורה מלמדים בזמן אמת את התלמידים), הוא האפשרות להשתתפות של מספר בלתי מוגבל של תלמידים ב"שיעור" ובכך להרחבת מעגל הלומדים.

ההנחה היא שאם המוקים יגיעו לכל פינות העולם, יתכן שיתגלו גאונים בפינות הפחות צפויות, במקומות שבהם האנשים לא היו לעולם מגיעים ללימודים באוניברסיטאות הטובות, אם בכלל.


הנה הסבר מהיר של ה-MOOC:

https://youtu.be/sfoI31u9sbE


ה-MOOC, הקורס פתוח מקוון מרובה המשתתפים:

https://youtu.be/b_N_NHbC80E


ועוד הסבר לשיטת הלימוד הזו:

https://youtu.be/eW3gMGqcZQc


הנה הרצאה של פרופ. דפנה קולר, שיצרה את האוניברסיטה המקוונת "קורסרה" (מתורגם):

https://youtu.be/U6FvJ6jMGHU?long=yes


והרצאה של 20 דקות על הלימוד בשיטות של ה-MOOC (עברית):

https://youtu.be/tblwhb2Ujl0?long=yes

פיל בגודל טבעי מצריך המון נייר, אבל במדריך זה מלמדים איך לקפל פיל באוריגמי.

המדריך ממליץ שאם מעולם לא קיפלתם נייר באוריגמי, לא מומלץ לך להתחיל דווקא בקיפול היותר מתקדם הזה.


הנה לימוד הכנה של פיל באוריגמי:

http://youtu.be/RVqLoQ83f_k

על אילו כללים כדאי להקפיד לגלישה בטוחה ברשת?
איך להיזהר ברשת?


המשרד לביטחון פנים ממליץ על כמה כללים להתנהגות זהירה בגלישה באינטרנט:

1. תהיו רגישים למסרים שאתם מקבלים ומוסרים ברשתות החברתיות​

2. דיווח הוא הגשת עזרה ולא הלשנה

3. ​ הרכוש הציבורי נועד גם בשבילכם- שמרו עליו

4. ​ שיתוף חברים טובים יכול להציל חיים

5. ​ הגוף שלך – שייך רק לך

6. ​ מידע אישי לא מוסרים ברשת

7. ​ אלכוהול שותה לך את החיים

8. ​חרם על מישהו היום יכול להיות חרם עליך מחר

9. ​ בעת צרה פנו למבוגר אחראי או גורם מקצועי

10. ​ בהימורים בסוף מפסידים


הנה סרטון על חשיבות הגלישה הבטוחה ברשת (עברית):

http://youtu.be/kDGPVF5M8oo

בנג'מין בלום אמר בשנת 1984 שאם תלמיד יעבור ללמוד באופן אישי עם חונך, יעלה הציון שלו לאחוזון ה-98 של הכיתה. כיצד ניתן לעשות זאת? - ברור שניתן להושיב מורה עם כל תלמיד, כדי לגרום לו ללמוד היטב. אבל זה יקר מדי ולא מעשי. השיטה שעשויה לאפשר את זה היא שיטה שבה נוכל לגרום לכך שתהליך הלמידה ירגיש אישי, על אף שהוא אינו כזה. השיטה הזו היא של למידה מקוונת אישית (Personalized Online learning), שיטה שתחבר את יתרונות הלימוד האישי עם מורה פרטי, עם אלה של הלימוד המקוון, היעיל, הגמיש והזול להפליא.

חינוך אישי מקוון מופעל כיום ברשת בהיקפים הולכים וגדלים. הוא כולל שיעורים קצרים מאד, הרגשה של מורה ותלמיד אחד (על אף שלומדים רבים מרגישים בדיוק כך כלפי אותו סרטון ואותו מורה), מדי פעם עצירה כדי לשאול את הלומד שאלה ורק כשהוא חושב ומיישם את הידע שרכש בעזרת תשובות - הוא ממשיך בשיעור. השיעורים הם פחות להעברה של ידע ויותר כדי להגדיל אצל הלומדים את המוטיבציה והנחישות לרכוש אותו. בדרך כלל יש לכל קורס כזה גם פורומים שבהם מסייעים לומדים אחרים למי שמתקשה ושיוצרים אווירה של לימוד משותף גם למי שלומדים לבד. החכמים שבקורסים מקפידים על מועדי הגשה קבועים, על מנת ליצור מחויבות לתהליך הלימודי מצד הלומדים.

זה בדיוק מה שעשה סאל חאן ב"קאן אקדמי" שהוא הקים בהתחלה הכין את סרטוני השיעורים בעצמו ובהמשך עם צוות ואז גם מורים ומרצים מהעולם כולו. היום לומדים בו מיליונים. המורה יכול לשלוח את התלמידים לצפות בהרצאות ולעשות לאחר מכן תרגילים. יש אפשרות למעקב אחרי הצפיות והביצועים של התלמידים.

החינוך האישי בעתיד יאפשר לאנשים ללמוד בלי גבולות של מקום וזמן, בלי הגבלה של שעה מוגדרת ביום, או מגבלות כספיות. הוא לא נועד להחליף את הקשר עם המורה או התלמידים האחרים, אלא לפתור מגבלות שממקמות כיום כיתות גדולות מדי, מול מורה יחיד וכמעט חסר אונים.

היבט נוסף ומצוין של החינוך האישי הוא היכולת ללמוד את הלומדים. מערכת טכנולוגית שמתאימה ללומד תכנים, דרכי המחשה המותאמות ללומד והסברים שאינם גנריים, אלא תואמים את מגבלותיו ודרכי ההבנה המוצלחת יותר אצלו - כל אלה מייצרות למידה טובה בהרבה, המזכירה שיעור פרטי, רק שהיא גם מתבססת על דאטה וניתוח אלגוריתמי חכם, במקום ההכרח למצוא רק מורים מעולים.

ואולי החינוך האישי עובר בכלל במסלול של למידה עמוקה, בו האלגוריתם לומד את תחומי העניין, החוזקות וצורת הלימוד האפקטיבית והמועדפת על הלומד ומתאים לו את החומר וצורת ההוראה הטובה ביותר בשבילו? - על כך בעתיד.


הנה נסיונות לחפש דרכים לפרסונליזציה בהוראה מתקדמת (עברית):

https://www.youtube.com/watch?v=08zPDkfRnJw


האקדמיה של קאן, שמאפשרת לימוד אישי:

https://www.youtube.com/watch?v=/PY5VKiG_IXE


כך החינוך האישי עובד מול עשרות אלפי לומדים אבל מרגיש כמו שיעור פרטי:

https://www.youtube.com/watch?v=/tYclUdcsdeo


האתר קורסרה גם הוא עושה זאת:

https://www.youtube.com/watch?v=JWpxaCPwRwg


כלי פרסונליזציה טכנולוגיים מאפשרים ללמוד את הלומד היטב ולהתאים לו את חומר הלימוד והשיטות:

https://www.youtube.com/watch?v=6oLNLCO0vfI


מיזם שמבצע בזמן אמת התאמה של הלימודים לכל לומד ולומד:

https://www.youtube.com/watch?v=G9aGYbsZEaI


ומייסד אקדמיית קאן, קורא ללמידה כדי לדעת ולא כדי לעבור את המבחן (מתורגם):

https://www.youtube.com/watch?v=-MTRxRO5SRA

נבל זכוכית, הרמוניקת זכוכית, או הידרוקריסטלופון, הם שמות לאוסף של כוסות או קערות בגדלים משתנים, או בכמויות שונות של נוזל, היוצרים ביחד כלי נגינה, שבו מפיקים את הצלילים על ידי חיכוך אצבעות רטובות.

כבר מימי הביניים ידוע שעל ידי שפשוף של אצבע רטובה על שפת כוס זכוכית ניתן להשמיע צליל. המדהים ביותר הוא שעם השנים המומחיות הזו כל כך התפתחה, עד שעשרות מגדולי המלחינים, כולל מוצרט, בטהובן, צ'ייקובסקי והנדל, כתבו לו יצירות. כיום מייצרים ממש כלי נגינה כזה, המבוסס על סדרת כוסות ענקית, בגדלים שונים.


הנה השיטה לנגינה על כוס מים פשוטה (עברית):

http://youtu.be/UjDs79pTS30?t=33s


ונגינת הטוקטה ופוגה של באך על כוסות:

http://youtu.be/XKRj-T4l-e8

אחד מקיפולי הנייר הכי ידועים, כבר מגיל צעיר, הם מטוסי הנייר, האווירונים של ילדותנו.

מצורפים מדריכים לקיפולים של מטוסי אוריגמי מעולים. שימו לב שחלק מהמדריכים הם ללא קול.


הנה סרטון הדרכה להכנת מטוס בקיפולי נייר:

https://youtu.be/ELcGboBssug


עוד דגם של מטוס נייר באוריגמי:

https://youtu.be/HHVcl-Iez8M


ועיצוב אחר:

https://youtu.be/O1-mXLMppRc

טָדָאוֹ אַנְדוֹ (Tadao Ando) הוא ארכיטקט עולמי אוטודידקט, המרבה לתכנן מבנים מינימליסטיים ומאופקים מאוד, משלב בתבונה אור ובטון חשוף ומאמין בפשטות כמוטיב ראשון במעלה.

אבל מעבר לעבודותיו הנהדרות, מעניין סיפורו האישי של האיש. כי טדאו אנדו הוא אדריכל-על יפני ומי שהחל את דרכו בצעירותו בעיר אוסקה כ... נהג משאית.

אבל הוא רצה יותר ולכן בשעות הפנאי הוא החל ללמד את עצמו אדריכלות. באמצעות קריאה,עיון בספרים ותכניות וגם במסעות בעולם הוא הלך ורכש את הידע הדרוש לו לצורך תכנון מבנים.

לאט לאט הוא נסחף לחדור, להעמיק ולפתח לעצמו שפה אישית ותכנונית והפך לאדריכל מהבולטים ביפן. עם השנים ובהמון התמדה וכישרון הוא הגיע למעמדו העולמי, כשכל זה נעשה ללא לימודים גבוהים בתחום.

אנדו, המאמין בעיצוב פשוט ויפה להפליא, פילס את דרכו המקצועית בלימוד עצמי, תוך שהוא רוכש מעמד איקוני עולמי, באחד מהמקצועות המורכבים שיש. כי אדריכלות, חשוב להבין, כוללת גם את היכולות האמנותיות והיצירתיות של האדריכל, גם ידע הכרחי ועצום בעולם הטכנולוגי וההנדסי וגם מומחיות בעולם החומרים והצד הכימי והפיזיקלי של המבנים.

יותר מזה, בקרב אדריכלי-העל בעולם, אותם ענקי ארכיטקטורה שלא פעם מתכננים מבנים חדשניים ופורצי דרך, בניינים שבהם לא ניתן להסתמך על ידע קיים או על מומחיות שנרכשה ופורסמה על ידי עמיתיהם, אין כמעט תקדים לאדם שלימד את עצמו את המקצוע והגיע להיות כזה.

סגנונו של אנדו מרתק. הוא משלב בסגנונו רעיונות מבסיס האמנות היפנית עם האסתטיקה העדינה של המודרניזם מהמערב.

בעבודותיו המאופקות במכוון הוא אוהב לחשוף את הבטון, לעצב מבנים מינימליסטיים ומוארים בצורה מיוחדת באור השמש.

כיום הוא נחשב לאחד מגדולי האדריכלים בעולם, זוכה פרס פריצקר לשנת 1995, הפרס החשוב בעולם לאדריכלים.


הנה סיפורו של האדריכל טדאו אנדו:

http://youtu.be/xRk5Oe88Rqw


כנסיית האור שיצר אנדו, שמוארת רק באור השמש העובר דרך חריצי הצלב שבקיר:

http://youtu.be/RoDa6BmHKAs?t=5s


הנה היופי שבפשטות שלו:

https://youtu.be/mkoFxKCN0N4


"האובלי" "The Oval" של טדאו אנדו:

https://youtu.be/_HoZUxOW7FY


"מוזיאון ההיסטוריה סאיאמייק" שתכנן בעיר אוסקה:

https://youtu.be/tUD_YfLSoLU


"מרכז המחקר של פאבריקה" שתכנן באיטליה:

https://youtu.be/JgI8Tj2yTD4


מבנה לקרן לאנגן:

https://youtu.be/c_kkUy_ZIS8


מהמבנים האיקוניים שלו:

https://youtu.be/jJpDmtVLmE8


וסקירה מקיפה על הארכיטקט הגאון:

https://youtu.be/MqihEL0Pxus?long=yes

קיפול נייר לפרפר הוא אחד הקיפולים היפים והלא מורכבים שתוכלו ללמוד. הנה הוראות להכנת פרפר מקיפולי נייר.



הנה סרטון הדרכה לפרפר אוריגמי:

http://youtu.be/5LrVT4j6aHM

מי לא אוהב דינוזאורים? - הם מעוצבים נהדר, מצטלמים נהדר (או לפחות מדומיינים) וכבר לא מאיימים עלינו בטיולי הטבע שלנו.

אז בואו נראה איך מכינים דינוזאור מנייר, בעצמכם..


הנה סרטון הדרכה קצר להכנת קיפול נייר בצורת דינוזאור:

http://youtu.be/KvJPdT0_ndE

קוביה סגורה מנייר היא אתגר למקפלים מתחילים. זהו מדריך למתקדמים יחסית בקיפולים מנייר. כאן תוכלו ללמוד איך לקפל קוביות סגורות ולהשתמש ביחידות סונובי.


הנה סרטון של קיפולי קוביה ויחידות סונובי:

http://youtu.be/OHyV1dnPvqY

הכנת מעטפה בקיפולי אוריגמי אינה מסובכת וניתן בכמה קיפולים ליצור מעטפה שהיא גם שי יפה לברכה שכולה עבודה עצמית שלכם.


הנה מדריך שמראה איך להכין מעטפה מנייר:

http://youtu.be/37Ehfroyguo?t=8s

העגור הוא מעבודות האוריגמי הכי מוכרות ואהובות. חושבים שזה קשה לעשות עגור מנייר? - ובכן, ממש לא..



הנה סרטון הדרכה לקיפול של עגור מנייר באוריגמי:

http://youtu.be/YOCyKlCL8EM

הכנת קופסה קטנה מנייר אינה מסובכת ואפילו ילד קטן ומוכשר יכול ללמד אותה. לא מאמינים? - אז בואו ללמוד איך להכין קופסה שכזו.

הנה סרטון הדרכה להכנת קופסה מאוריגמי:

http://youtu.be/M1PKJr8n7lY

האוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: universitas) היא בית ספר למדע ולמחקר - מוסד להשכלה גבוהה, שמעניק תארים אקדמיים ללומדים בו ומכשיר אנשי מדע: חוקרים ומרצים, שבתורם כדוקטורים ופרופסורים יכשירו את הסטודנטים הבאים.

האקדמיה היוונית, שנוסדה ב-387 לפני הספירה, ליד אתונה, נחשבת לאוניברסיטה הראשונה בהיסטוריה. לימדו בה בעיקר פילוסופיה, מתמטיקה וספורט.

הפילוסוף אפלטון, מייסד האוניברסיטה הראשונה, ראה את מטרת החינוך בלימוד האידאות, שכללו את הצדק, האמת, המוסר, החוכמה והיופי.

אגב, ותיקת האוניברסיטאות, שפועלת עד היום, היא אוניברסיטת אל-קרוויין שנמצאת בעיר פס שבמרוקו. היא הוקמה בימי הביניים, בשנת 859. האוניברסיטאות של אירופה נוסדו בימי הביניים, בערים איטלקיות קתוליות, כמו סלרנו, בה נוסד בית ספר לרפואה, בולוניה עם בית ספר למשפטים, ובפריז בה נוסד בית ספר לתאולוגיה ופילוסופיה.

מי שעמדה ברקע כל אלו הייתה הכנסייה שהייתה בעלת החסות והמרות על האוניברסיטאות של ימי הביניים. למעשה, הן נולדו מתוך המנזרים והכנסיות. בהתאם הונהגו באוניברסיטאות כאלה סממנים כמו לימודים בשפה הלטינית, מקצועות כמו דת, פילוסופיה ורפואה והן זכו אפילו לפטור ממיסים עירוניים - ממש כמו זה שנהגו ממנו הכנסיות הקתוליות באותן שנים. הסטודנטים של אותה תקופה אפילו התלבשו והסתפרו כמו כמרים וחוייבו להישאר רווקים...

במהלך מאות השנים הבאות ובסמוך למהפכה המדעית שפרחה בהן, הוביל מאבקן של האוניברסיטאות לאוטונומיה המבוקשת לשחרור מהדת. בניגוד לאינטרסים ולכובד הדת הנוצרית הקתולית, החלה האוניברסיטה לפרוח כמקום המלמד ועוסק במחקר מדעי, בלתי תלוי באמונה דתית ופועל לפי השיטה המדעית ותוך הטלת ספק, מודל שהוא מנוגד לחלוטין לתפיסה הדתית המקובלת באירופה.

לקראת העידן המודרני, הפכה האוניברסיטה למוסד להשכלה גבוהה ולמחקר, המעניק אמנם תארים אקדמיים ומכשיר אנשי מדע, אך עוסק גם בהכשרה של אנשי מקצוע, שאינם מדענים בלבד. מקצועות כמו מנהל עסקים ועבודה סוציאלית החלו לפרוח, כשהמרכיב המחקרי בהם, על אף קיומו, אינו החזק ביותר בפקולטות שכאלה.

כיום, בעידן האינטרנט והבינה המלאכותית, הולכת ודועכת האקסקלוסיביות של האקדמיה בהנחלת הידע הזה. אם במקור נועדו האוניברסיטאית לקבץ את דור העתיד יחד ולהנחיל לו את הידע האוניברסלי הדרוש, כך שיוכל להשתלב בחברה, היום הולכים ומשתנים הצרכים והצריכה הללו. יותר ויותר צעירים לומדים בעצמם וסמוסדות אלטרנטיביים, מכווני מטרה, קריירה וזולים בהרבה - גם בכסף וגם בזמן.

מי שבאים היום בשערי האוניברסיטאות אינם בהכרח בני האליטות. כיום נשברה באופן מסוים החומה שהפרידה בין ההמון לידע. ההשכלה הגבוהה הפכה נגישה מאי-פעם ויותר צעירים הם בעלי תואר אקדמי. לימוד עצמי, למידה מרחוק ושוק עבודה שמחשיב את המקוריות, היצירתיות והניסיון הטכנולוגי של מי שגדל עם הטכנולוגיה ולאו דווקא למד עליה באוניברסיטה - כל אלה מערערים את המודל הקלאסי של השכלה גבוהה כדרך המלך לשוק העבודה האיכותי והמשתלם.

גם תחומי הידע החשובים לקריירה משתנים במהירות וגם התועלת החברתית והכלכלית בלימודים אקדמיים. משמעותי עוד יותר הוא השינוי במשוואה שתופסת לימודים אקדמיים ארוכים, כדרך מובנת מאליה למצוינות בקריירה שאינה מדעית. עולמות ההייטק מדגימים שוב ושוב עד כמה הקיבעון של מי ששהו יותר מדי בין כותלי האקדמיה, אינו עדיף מבחינתם על מי שנסגרו בחדרם בגיל ההתבגרות ופשוט למדו והגיעו לשליטה בתחומים טכנולוגיים שעניינו אותם.


הנה תולדות האוניברסיטאות בימי הביניים:

https://youtu.be/Ly9BPvFJfqo


תפקיד האוניברסיטאות:

https://youtu.be/jFCFqjovH3s


האוניברסיטאות הראשונות בעולם:

https://youtu.be/_rxQD1ENuHo


אוניברסיטאות ליגת הקיסוס - היוקרתיות ביותר באמריקה:

https://youtu.be/IR2kWD1bFOg


אוניברסיטת סטנפורד, שממנה יצאו מיזמי הייטק מהמצליחים בעולם:

https://youtu.be/x2WDVG0dvnE


ובחיוך - אם אתם באים ללמוד אז תבואו עם הנתונים הנכונים, טוב? (עברית)

https://youtu.be/sqZWYKPhN34