שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי לינוקס, מערכת ההפעלה בקוד פתוח?
לינוקס (Linux) היא מערכת הפעלה חינמית למחשבים שפותחה בקוד פתוח, כלומר בשיתוף פעולה עולמי של אלפי מהנדסי מחשב ומתכנתים, שאיש מהם לא קיבל שכר עבור עבודתו. למעשה, לינוקס היא משפחה של מערכות הפעלה שכולן צמחו מאותה ליבה של הלינוקס.
הפיתוח של ליבת לינוקס נולד בתחילת שנות ה־90 על ידי המתכנת לינוס טורבאלדס, שפיתח את ליבת לינוקס עוד כשהיה סטודנט באוניברסיטת הלסינקי בפינלנד. בתחילה לגלגו רבים על הנסיון לפתח מערכת הפעלה מתחרה לווינדוז, על ידי אנשים פרטיים. ואכן, לקח זמן רב עד שלינוקס החלה לסדוק את ההגמוניה הכמעט מושלמת של Windows במחשבים שולחניים.
אבל בסוף זה קרה. החל מקורא הספרים קינדל, דרך המחשב האולטרה-נייד Eee של אסוס, נגן הטלוויזיה Tivo ושטף של מכשירים שהחלו מתבססים עליה, לינוקס החלה להתקבל בעולם המחשבים. הפצות שונות שלה חולקו והופצו בעולם, חלקן כמו "אובונטו" הפכו מוכרות ואהודות גם בקרב המשתמשים הפרטיים. כיום מריצים מחשבים רבים בעולם את מערכת ההפעלה כרום OS, שמבוססת על ליבת לינוקס. לינוקס אמנם לא שולטת, אבל היא כוח חשוב וחזק, שמושך את תעשיית המחשבים קדימה.
לינוקס היא אחת הדוגמאות החשובות לפיתוח תוכנה חופשית, שהקוד שלה פתוח. קוד המקור של לינוקס המקורית נקרא "ליבת לינוקס" והוא זמין לשימוש חופשי של מי שמעוניין. כל מתכנת או חברה המעוניינים בכך יכולים להשתמש בלינוקס, לפתח אותה בעצמם ולהפיץ אותה בחינם לכל אחד.
הנה סרטון על תולדות הלינוקס:
http://youtu.be/5ocq6_3-nEw
כך בנויה מערכת ההפעלה לינוקס:
http://youtu.be/yVpbFMhOAwE
סרט ארוך על מערכת ההפעלה לינוקס:
http://youtu.be/XMm0HsmOTFI?long=yes
וסרטון טד עם לינוס, ממציא הלינוקס (מתורגם):
https://youtu.be/o8NPllzkFhE?long=yes
מי החל את המהפכה של מערכת ההפעלה לינוקס?
את פיתוח מערכת ההפעלה לינוקס העולם חייב למתכנת לינוס טורבאלדס (Linus Torvalds). זה היה בתחילת שנות ה־90 כשסטודנט למדעי המחשב בן 20 מפינלנד מתיישב אל מול המחשב שלו ומחליט לכתוב מערכת הפעלה אחרת. מערכת הפעלה שלא תהיה Windows השלטת ולא תהיה MacOS הנשלטת על ידי חברה יצירתית אבל קונטרול פריקית לתפארת ועדיין תהיה למחשבים אישיים ולשימוש של אנשים.
במונחים של התקופה ושל עידן לידת האינטרנט, ההתפתחות של מה שלינוס טורבלדס החל הייתה מהירה. קהילות התוכנה החופשית והקוד הפתוח התרגשו מהמפעל הלא יאמן שלו. מתכנתים רבים מכל העולם התגייסו לסייע בפיתוח התוכנה החופשית שלו. הם תקשרו ביניהם דרך הרשת, הוסיפו ללינוקס Desktop, שולחן עבודה גרפי. בסוף שנות ה־90 פיתוח הלינוקס כבר קיבל תמיכה מענקיות מחשוב כמו IBM, HP, Novel וסאן מיקרוסיסטמס.
יעברו שנים עד שהעולם שמחוץ לעולם הגיקים ירגיש את ההשפעה של הפיתוח הזה. רובנו מכירים אותו כיום בעיקר במערכת ההפעלה הפופולרית בעולם לטלפונים חכמים, אנדרואיד. היא פותחה על בסיס הלינוקס של טורבאלדס. אבל אנדרואיד היא רק חלק קטן ממה שהפיתוח של לינוקס יחולל בעולם.
האיש החל לפתח את ליבת לינוקס עוד כשהיה סטודנט באוניברסיטת הלסינקי בפינלנד. בתחילה לגלגו רבים על הנסיון לפתח מערכת הפעלה מתחרה ל-Windwos של מיקרוסופט החזקה ועוד על ידי אדם פרטי. זו נראתה כמשאלת לב תמימה שאין לה כל סיכוי.
ואכן, לקח זמן רב עד שלינוקס החלה לסדוק את ההגמוניה הכמעט מושלמת של Windows במחשבים שולחניים. מה שהפך אותה להצלחה מסחררת הייתה העובדה שלינוקס היא תוכנת קוד פתוח, תוכנה שכל אחד יכול לפתח איתה ובתוכה באופן חופשי כמעט לחלוטין. התוצאה הייתה שעשרות אלפי מהנדסי תוכנה, מתכנתים ומפתחים מתחומים שונים הצטרפו אונליין לפיתוח והפכו אותה למערכת הפעלה מטורפת ביכולות שלה.
המקום היחידי שבו ההצלחה המסחררת של לינוקס עוד לא תפסה היא למרבה הפרדוקס, הכוונה המקורית של לינוס. כי מערכת ההפעלה לינוקס עדיין לא "תפסה" בתור מערכת הפעלה למחשבים והיא נותרה כזו בעיקר אצל גיקים ומשתמשים מתוחכמים. אמנם כיום מבוססת עליה מערכת ההפעלה Chrome OS של גוגל, אבל גם היא עדיין לא סודקת את הכוח של Windows שעדיין מחזיקה בשיעור עצום של משתמשי המחשב האישי.
אז ממובייל וטלוויזיות חכמות, דרך טאבלטים, מכוניות אוטונומיות, מכשירי ורכיבי "אינטרנט של הדברים", שרתים, מכונות ממוחשבות בשלל תעשיות ועד למחשבי על - דומה שכיום מערכת ההפעלה שלינוס טורבאלדס יזם הגיעה לכל מקום ולכל תחום טכנולוגי אפשרי. היא אולי עוד לא שולטת בעולם, אבל עם השנים היא הפכה לכוח טכנולוגי עצום, חופשי ופרו אקטיבי.
הכוח הזה של לינוקס הניע וקידם את תעשיית המחשבים והטכנולוגיה למקומות שאך לפני 30 שנה נראו דמיוניים.
לינוקס פיתח עוד כלים מדהימים כמו הגרסה הראשונה של git, מערכת ניהול הגרסאות המבוזרת שקשה לראות את עולם התכנות המקצועי בלעדיה. הוא גם פיתח את מנתח הקוד הסטטי לשפת C האהובה עליו, תוכנת sparse המשמשת את המתכנתים לבדיקות ליבה.
אבל בראש ובראשונה הוא עדיין עוסק בניהול ליבת הלינוקס, מערכת ההפעלה שניצחה ובגדול. כך יכול לינוס הבוגר להביט בעיניו של הסטודנט בן העשרים שהוא היה ולומר לו שתמימותו, גם אם הייתה תמימות, שינתה את העולם.
הנה סיפורו של לינוס טורבאלדס:
https://youtu.be/S5S9LIT-hdc
על מערכת ההפעלה לינוקס:
http://youtu.be/5ocq6_3-nEw
האם ההצלחה של לינוקס על המחשב תבוא סוף סוף דרך ה"Chrome OS" שמבוססת עליה?
https://youtu.be/P1wzIqgT6uY
הרצאת טד של המפתח המקורי הנערץ של ליבת הלינוקס (מתורגם):
https://youtu.be/o8NPllzkFhE?long=yes
וסרט תיעודי על לינוס טורבאלדס ומערכת ההפעלה שפיתח:
http://youtu.be/XMm0HsmOTFI?long=yes
מהו המחשב בתוך מקלדת?
רבים שמעו ודאי על מחשב ה"רספברי פיי", המחשב האישי הזול בעולם והקטן שבהם. המחשב הזה, שנמכר בדרך כלל כמעגל מודפס, עם כל החיבורים הדרושים, אך ללא כל מארז, השתנה עם הזמן מעט.
מקלדת Pi 400 שהוציאה החברה (Raspberry Pi 400) הייתה הראשונה שהכילה בתוכה מחשב מובנה שלם. המעניין ביותר הוא שהמקלדת לא הייתה שונה ממקלדות רגילות שנמכרות בחנויות ובסדר המקשים אף דומה לאלה של המחשבים הניידים הקומפקטיים ביותר.
סדרת מחשבי ה-Pi ובכללם Pi 400 מציעה פתרון פשוט למחשב בסיסי וזול. בניגוד למחשבים קודמים של רספברי פיי, על מנת להשתמש ב-Pi 400, אין ולא היה כל צורך בידע מוקדם שהוא - לא בתוכנה ולא בחומרה.
אבל למחשב הזה יש מטרה נסתרת ודי טובה. כמו מחשבים ביתיים משנות ה-80, שאותם היא הזכירה, דוגמת BBC Micro או ZX Spectrum, גם Pi 400 נועדה לפתות ילדים ובני נוער לקנות מחשב שיגרום להם להתעניין בתכנות ועם השנים להפוך למתכנתים". או כמו שסיפר פעם מייסד רספברי פיי, אבן אפטון, לאתר The Verge - שבילדותו התפתה לקנות מחשב מיקרו של BBC ולפתע הוא גילה שהפך להיות מהנדס תוכנה...
הנה מקלדת ה-Pi 400 עם מחשב הרספברי פיי המובנה:
https://youtu.be/0E9qZNk9D_M
היכרות עם המקלדת שכוללת הכל:
https://youtu.be/OqpylxLhw98
בלוגרים מעולם הלינוקס מתפייטים:
https://youtu.be/rLsXTOHJUMs
הפרטים:
https://youtu.be/JTk0x3IXhjo
וההסבר:
https://youtu.be/xt-QVoZ682o
איך הפכה אנדרואיד למלכת המובייל?
היום שבו נולדו הסמארטפונים באמת היה היום שבו הוכרז האייפון של חברת Apple. על הבמה עמד המנכ"ל האגדי של החברה, סטיב ג'ובס, והציג את הפלא ששינה את עולם הטלפון לתמיד.
עובדה זו הובילה לכך שבשנים שאחרי היום הזה נראה היה ש-iOS, מערכת ההפעלה של האייפון, תמשיך לשלוט עוד שנים רבות בשוק הסלולרי. היופי והשימושיות שלה היו ללא דופי. המכשירים של אפל עבדו עימה בצורה מושלמת. היא הייתה מאובטחת, כי חברת Apple סגרה אותה לאחרים ולקחה עליה אחריות לחלוטין. מה שנקרא "גם סגור".
אבל לחברה בשם "גוגל" היו תכניות אחרות לגמרי. למימושן היא השתמשה ב-Android, מערכת הפעלה מבוססת לינוקס, שפותחה במקור עבור מצלמות דיגיטליות. את מערכת ההפעלה הזו קנתה גוגל בעבר ב-50 מיליון דולר, ביחד כמובן עם חברת הסטארטאפ הזעירה שפיתחה אותה במקור ונקלעה לקשיים, עד שכמעט ונסגרה.
בהובלת אנדי רובין, המנכ"ל והמפתח המקורי של אנדרואיד, שמונה על ידי גוגל לשם כך, גוגל חיזקה את הפיבוט, שינוי הייעוד של מערכת ההפעלה הזו לעולם הסמארטפונים. השינוי הזה החל עוד בתקופת הסטארטאפ, אבל עכשיו הוא נעשה בגיבוי של חברת האינטרנט החשובה והרווחית בעולם וכחלק מאסטרטגיה שבדיעבד הסתברה כגאונית - להיות גם חברת המובייל החזקה בעולם.
לא פחות.
כי בניגוד ל-iOS של אפל, גוגל פיתחה את אנדרואיד כמערכת הפעלה פתוחה, כלומר מקבלת הרחבות, פיתוחים של מפתחים נוספים ובעיקר מבוססת קוד פתוח (ראו בתגית "קוד פתוח"), כך שהיא נגישה לכל יצרן טלפונים שרצה לשלב אותה במוצר שלו ומותרת לשינויים שונים שניתן להכניס בה.
ואכן, הפתוח ניצח את הגן הסגור של האייפון. מערכת ההפעלה הגיקית הזו הפכה למנוף שהרים את מהפכת המובייל לחלל. התהליך החל בשנת 2008, כשחברת HTC הוציאה את הסמארטפון הראשון שהתבסס על Android. הוא היה מוצלח מאוד, הראה את הפוטנציאל של השוק החדש של הטלפונים החכמים שאינם אייפון והוביל לתהליך מטורף של אימוץ מערכת ההפעלה הפתוחה והכדאית הזו.
בתוך שנים ספורות אחזה גוגל ביותר מ-80% משוק הסמארטפונים העולמי. את אנדרואיד אימצו כל יצרניות הסמארטפונים המתחרות ב-Apple וביססו עליה את כל האסטרטגיה העסקית שלהן בתחום הסלולר.
בראשותו של רובין הפכה חטיבת האנדרואיד של גוגל לאחת ההצלחות הגדולות של גוגל. כשיותר מ-2 מיליארד מכשירי טלפון פועלים על אנדרואיד בעולם, לא קשה לשער שעסקת הרכישה של אנדרואיד נחשבת לאחת העסקאות המוצלחות בתולדות העולם העסקי.
גוגל ידעה מה היא עושה. ממצב בו אפל מכריזה על האייפון והופכת בהכרזה אחת לאימפריה הרווחית ביותר והמובילה בעולם המובייל, גוגל מיצבה את עצמה כאחד השחקנים החזקים בעולם החדש הזה ובהמשך כמובילת מהפכת הסמארטפונים.
זה גם קרב על שליטה, אבל היה שם עוד משהו. "עוד דבר אחד...", כמו שסטיב ג'ובס, המנכ"ל האגדי של אפל, אהב לומר תמיד לפני שסיים את ההכרזה השנתית שלו. תמיד אחרי צירוף המילים הזה, הוא נהג להפציץ בהכרזה החשובה מכולן... ואכן, לגוגל היה עוד אינטרס בעולם המובייל, שהסתדר נהדר עם עסקי הליבה שלה.
גוגל של אותה תקופה ולמעשה גם היום, היא קודם כל חברת פרסום, המבוססת על מנוע חיפוש, לצד יכולת ניתוח תכנים בכל דף אינטרנט ומיקום מודעות רלוונטיות בסמוך להם. היא הבינה שעולם המובייל הולך לעבר עתיד בו הטלפון יהיה מחשב לכל דבר ושהמחשב הנייד הזה עתיד להיות הפופולרי ביותר. באמצעות ביצור מעמדה בשוק הזה היא חיזקה את עוצמתה בשוק הפרסום במובייל. מעתה, כל טלפון חכם עם מערכת ההפעלה אנדרואיד כלל כברירת מחדל את החיפוש של גוגל ואת המודעות שלה, שהוצמדו לכל דף אינטרנט ולמרבית האפליקציות. כל אלה הפכו אותה לחברה עשירה כקורח. אם פעם מירב הכנסותיה התבססו על פרסום באינטרנט של המחשב האישי, כיום מובילות הפרסומות במובייל את הכנסות החברה ואת הצמיחה שלה בגדול.
איש לא יודע איפה גוגל הייתה היום, אם לא הייתה קונה את אנדרואיד ומפתחת אותה למה שהפכה. אבל די אם מביטים בענקיות סלולר כמו בלקברי ונוקיה, שלא השכילו להבין את מהפכת הטלפונים החכמים, כדי לשער מה יכול היה להיות גורלה של גוגל, אם לא הייתה אז כל כך מבריקה מבחינה טכנולוגית ואגרסיבית מבחינה עסקית.
הנה האבולוציה של אנדרואיד מאז 2008:
https://youtu.be/zLPZvQJmb9E
וההיסטוריה של מערכת ההפעלה השלטת אנדרואיד:
https://youtu.be/TC5pW2YP1KI
לינוקס
לינוקס (Linux) היא מערכת הפעלה חינמית למחשבים שפותחה בקוד פתוח, כלומר בשיתוף פעולה עולמי של אלפי מהנדסי מחשב ומתכנתים, שאיש מהם לא קיבל שכר עבור עבודתו. למעשה, לינוקס היא משפחה של מערכות הפעלה שכולן צמחו מאותה ליבה של הלינוקס.
הפיתוח של ליבת לינוקס נולד בתחילת שנות ה־90 על ידי המתכנת לינוס טורבאלדס, שפיתח את ליבת לינוקס עוד כשהיה סטודנט באוניברסיטת הלסינקי בפינלנד. בתחילה לגלגו רבים על הנסיון לפתח מערכת הפעלה מתחרה לווינדוז, על ידי אנשים פרטיים. ואכן, לקח זמן רב עד שלינוקס החלה לסדוק את ההגמוניה הכמעט מושלמת של Windows במחשבים שולחניים.
אבל בסוף זה קרה. החל מקורא הספרים קינדל, דרך המחשב האולטרה-נייד Eee של אסוס, נגן הטלוויזיה Tivo ושטף של מכשירים שהחלו מתבססים עליה, לינוקס החלה להתקבל בעולם המחשבים. הפצות שונות שלה חולקו והופצו בעולם, חלקן כמו "אובונטו" הפכו מוכרות ואהודות גם בקרב המשתמשים הפרטיים. כיום מריצים מחשבים רבים בעולם את מערכת ההפעלה כרום OS, שמבוססת על ליבת לינוקס. לינוקס אמנם לא שולטת, אבל היא כוח חשוב וחזק, שמושך את תעשיית המחשבים קדימה.
לינוקס היא אחת הדוגמאות החשובות לפיתוח תוכנה חופשית, שהקוד שלה פתוח. קוד המקור של לינוקס המקורית נקרא "ליבת לינוקס" והוא זמין לשימוש חופשי של מי שמעוניין. כל מתכנת או חברה המעוניינים בכך יכולים להשתמש בלינוקס, לפתח אותה בעצמם ולהפיץ אותה בחינם לכל אחד.
הנה סרטון על תולדות הלינוקס:
http://youtu.be/5ocq6_3-nEw
כך בנויה מערכת ההפעלה לינוקס:
http://youtu.be/yVpbFMhOAwE
סרט ארוך על מערכת ההפעלה לינוקס:
http://youtu.be/XMm0HsmOTFI?long=yes
וסרטון טד עם לינוס, ממציא הלינוקס (מתורגם):
https://youtu.be/o8NPllzkFhE?long=yes
את פיתוח מערכת ההפעלה לינוקס העולם חייב למתכנת לינוס טורבאלדס (Linus Torvalds). זה היה בתחילת שנות ה־90 כשסטודנט למדעי המחשב בן 20 מפינלנד מתיישב אל מול המחשב שלו ומחליט לכתוב מערכת הפעלה אחרת. מערכת הפעלה שלא תהיה Windows השלטת ולא תהיה MacOS הנשלטת על ידי חברה יצירתית אבל קונטרול פריקית לתפארת ועדיין תהיה למחשבים אישיים ולשימוש של אנשים.
במונחים של התקופה ושל עידן לידת האינטרנט, ההתפתחות של מה שלינוס טורבלדס החל הייתה מהירה. קהילות התוכנה החופשית והקוד הפתוח התרגשו מהמפעל הלא יאמן שלו. מתכנתים רבים מכל העולם התגייסו לסייע בפיתוח התוכנה החופשית שלו. הם תקשרו ביניהם דרך הרשת, הוסיפו ללינוקס Desktop, שולחן עבודה גרפי. בסוף שנות ה־90 פיתוח הלינוקס כבר קיבל תמיכה מענקיות מחשוב כמו IBM, HP, Novel וסאן מיקרוסיסטמס.
יעברו שנים עד שהעולם שמחוץ לעולם הגיקים ירגיש את ההשפעה של הפיתוח הזה. רובנו מכירים אותו כיום בעיקר במערכת ההפעלה הפופולרית בעולם לטלפונים חכמים, אנדרואיד. היא פותחה על בסיס הלינוקס של טורבאלדס. אבל אנדרואיד היא רק חלק קטן ממה שהפיתוח של לינוקס יחולל בעולם.
האיש החל לפתח את ליבת לינוקס עוד כשהיה סטודנט באוניברסיטת הלסינקי בפינלנד. בתחילה לגלגו רבים על הנסיון לפתח מערכת הפעלה מתחרה ל-Windwos של מיקרוסופט החזקה ועוד על ידי אדם פרטי. זו נראתה כמשאלת לב תמימה שאין לה כל סיכוי.
ואכן, לקח זמן רב עד שלינוקס החלה לסדוק את ההגמוניה הכמעט מושלמת של Windows במחשבים שולחניים. מה שהפך אותה להצלחה מסחררת הייתה העובדה שלינוקס היא תוכנת קוד פתוח, תוכנה שכל אחד יכול לפתח איתה ובתוכה באופן חופשי כמעט לחלוטין. התוצאה הייתה שעשרות אלפי מהנדסי תוכנה, מתכנתים ומפתחים מתחומים שונים הצטרפו אונליין לפיתוח והפכו אותה למערכת הפעלה מטורפת ביכולות שלה.
המקום היחידי שבו ההצלחה המסחררת של לינוקס עוד לא תפסה היא למרבה הפרדוקס, הכוונה המקורית של לינוס. כי מערכת ההפעלה לינוקס עדיין לא "תפסה" בתור מערכת הפעלה למחשבים והיא נותרה כזו בעיקר אצל גיקים ומשתמשים מתוחכמים. אמנם כיום מבוססת עליה מערכת ההפעלה Chrome OS של גוגל, אבל גם היא עדיין לא סודקת את הכוח של Windows שעדיין מחזיקה בשיעור עצום של משתמשי המחשב האישי.
אז ממובייל וטלוויזיות חכמות, דרך טאבלטים, מכוניות אוטונומיות, מכשירי ורכיבי "אינטרנט של הדברים", שרתים, מכונות ממוחשבות בשלל תעשיות ועד למחשבי על - דומה שכיום מערכת ההפעלה שלינוס טורבאלדס יזם הגיעה לכל מקום ולכל תחום טכנולוגי אפשרי. היא אולי עוד לא שולטת בעולם, אבל עם השנים היא הפכה לכוח טכנולוגי עצום, חופשי ופרו אקטיבי.
הכוח הזה של לינוקס הניע וקידם את תעשיית המחשבים והטכנולוגיה למקומות שאך לפני 30 שנה נראו דמיוניים.
לינוקס פיתח עוד כלים מדהימים כמו הגרסה הראשונה של git, מערכת ניהול הגרסאות המבוזרת שקשה לראות את עולם התכנות המקצועי בלעדיה. הוא גם פיתח את מנתח הקוד הסטטי לשפת C האהובה עליו, תוכנת sparse המשמשת את המתכנתים לבדיקות ליבה.
אבל בראש ובראשונה הוא עדיין עוסק בניהול ליבת הלינוקס, מערכת ההפעלה שניצחה ובגדול. כך יכול לינוס הבוגר להביט בעיניו של הסטודנט בן העשרים שהוא היה ולומר לו שתמימותו, גם אם הייתה תמימות, שינתה את העולם.
הנה סיפורו של לינוס טורבאלדס:
https://youtu.be/S5S9LIT-hdc
על מערכת ההפעלה לינוקס:
http://youtu.be/5ocq6_3-nEw
האם ההצלחה של לינוקס על המחשב תבוא סוף סוף דרך ה"Chrome OS" שמבוססת עליה?
https://youtu.be/P1wzIqgT6uY
הרצאת טד של המפתח המקורי הנערץ של ליבת הלינוקס (מתורגם):
https://youtu.be/o8NPllzkFhE?long=yes
וסרט תיעודי על לינוס טורבאלדס ומערכת ההפעלה שפיתח:
http://youtu.be/XMm0HsmOTFI?long=yes
רבים שמעו ודאי על מחשב ה"רספברי פיי", המחשב האישי הזול בעולם והקטן שבהם. המחשב הזה, שנמכר בדרך כלל כמעגל מודפס, עם כל החיבורים הדרושים, אך ללא כל מארז, השתנה עם הזמן מעט.
מקלדת Pi 400 שהוציאה החברה (Raspberry Pi 400) הייתה הראשונה שהכילה בתוכה מחשב מובנה שלם. המעניין ביותר הוא שהמקלדת לא הייתה שונה ממקלדות רגילות שנמכרות בחנויות ובסדר המקשים אף דומה לאלה של המחשבים הניידים הקומפקטיים ביותר.
סדרת מחשבי ה-Pi ובכללם Pi 400 מציעה פתרון פשוט למחשב בסיסי וזול. בניגוד למחשבים קודמים של רספברי פיי, על מנת להשתמש ב-Pi 400, אין ולא היה כל צורך בידע מוקדם שהוא - לא בתוכנה ולא בחומרה.
אבל למחשב הזה יש מטרה נסתרת ודי טובה. כמו מחשבים ביתיים משנות ה-80, שאותם היא הזכירה, דוגמת BBC Micro או ZX Spectrum, גם Pi 400 נועדה לפתות ילדים ובני נוער לקנות מחשב שיגרום להם להתעניין בתכנות ועם השנים להפוך למתכנתים". או כמו שסיפר פעם מייסד רספברי פיי, אבן אפטון, לאתר The Verge - שבילדותו התפתה לקנות מחשב מיקרו של BBC ולפתע הוא גילה שהפך להיות מהנדס תוכנה...
הנה מקלדת ה-Pi 400 עם מחשב הרספברי פיי המובנה:
https://youtu.be/0E9qZNk9D_M
היכרות עם המקלדת שכוללת הכל:
https://youtu.be/OqpylxLhw98
בלוגרים מעולם הלינוקס מתפייטים:
https://youtu.be/rLsXTOHJUMs
הפרטים:
https://youtu.be/JTk0x3IXhjo
וההסבר:
https://youtu.be/xt-QVoZ682o
היום שבו נולדו הסמארטפונים באמת היה היום שבו הוכרז האייפון של חברת Apple. על הבמה עמד המנכ"ל האגדי של החברה, סטיב ג'ובס, והציג את הפלא ששינה את עולם הטלפון לתמיד.
עובדה זו הובילה לכך שבשנים שאחרי היום הזה נראה היה ש-iOS, מערכת ההפעלה של האייפון, תמשיך לשלוט עוד שנים רבות בשוק הסלולרי. היופי והשימושיות שלה היו ללא דופי. המכשירים של אפל עבדו עימה בצורה מושלמת. היא הייתה מאובטחת, כי חברת Apple סגרה אותה לאחרים ולקחה עליה אחריות לחלוטין. מה שנקרא "גם סגור".
אבל לחברה בשם "גוגל" היו תכניות אחרות לגמרי. למימושן היא השתמשה ב-Android, מערכת הפעלה מבוססת לינוקס, שפותחה במקור עבור מצלמות דיגיטליות. את מערכת ההפעלה הזו קנתה גוגל בעבר ב-50 מיליון דולר, ביחד כמובן עם חברת הסטארטאפ הזעירה שפיתחה אותה במקור ונקלעה לקשיים, עד שכמעט ונסגרה.
בהובלת אנדי רובין, המנכ"ל והמפתח המקורי של אנדרואיד, שמונה על ידי גוגל לשם כך, גוגל חיזקה את הפיבוט, שינוי הייעוד של מערכת ההפעלה הזו לעולם הסמארטפונים. השינוי הזה החל עוד בתקופת הסטארטאפ, אבל עכשיו הוא נעשה בגיבוי של חברת האינטרנט החשובה והרווחית בעולם וכחלק מאסטרטגיה שבדיעבד הסתברה כגאונית - להיות גם חברת המובייל החזקה בעולם.
לא פחות.
כי בניגוד ל-iOS של אפל, גוגל פיתחה את אנדרואיד כמערכת הפעלה פתוחה, כלומר מקבלת הרחבות, פיתוחים של מפתחים נוספים ובעיקר מבוססת קוד פתוח (ראו בתגית "קוד פתוח"), כך שהיא נגישה לכל יצרן טלפונים שרצה לשלב אותה במוצר שלו ומותרת לשינויים שונים שניתן להכניס בה.
ואכן, הפתוח ניצח את הגן הסגור של האייפון. מערכת ההפעלה הגיקית הזו הפכה למנוף שהרים את מהפכת המובייל לחלל. התהליך החל בשנת 2008, כשחברת HTC הוציאה את הסמארטפון הראשון שהתבסס על Android. הוא היה מוצלח מאוד, הראה את הפוטנציאל של השוק החדש של הטלפונים החכמים שאינם אייפון והוביל לתהליך מטורף של אימוץ מערכת ההפעלה הפתוחה והכדאית הזו.
בתוך שנים ספורות אחזה גוגל ביותר מ-80% משוק הסמארטפונים העולמי. את אנדרואיד אימצו כל יצרניות הסמארטפונים המתחרות ב-Apple וביססו עליה את כל האסטרטגיה העסקית שלהן בתחום הסלולר.
בראשותו של רובין הפכה חטיבת האנדרואיד של גוגל לאחת ההצלחות הגדולות של גוגל. כשיותר מ-2 מיליארד מכשירי טלפון פועלים על אנדרואיד בעולם, לא קשה לשער שעסקת הרכישה של אנדרואיד נחשבת לאחת העסקאות המוצלחות בתולדות העולם העסקי.
גוגל ידעה מה היא עושה. ממצב בו אפל מכריזה על האייפון והופכת בהכרזה אחת לאימפריה הרווחית ביותר והמובילה בעולם המובייל, גוגל מיצבה את עצמה כאחד השחקנים החזקים בעולם החדש הזה ובהמשך כמובילת מהפכת הסמארטפונים.
זה גם קרב על שליטה, אבל היה שם עוד משהו. "עוד דבר אחד...", כמו שסטיב ג'ובס, המנכ"ל האגדי של אפל, אהב לומר תמיד לפני שסיים את ההכרזה השנתית שלו. תמיד אחרי צירוף המילים הזה, הוא נהג להפציץ בהכרזה החשובה מכולן... ואכן, לגוגל היה עוד אינטרס בעולם המובייל, שהסתדר נהדר עם עסקי הליבה שלה.
גוגל של אותה תקופה ולמעשה גם היום, היא קודם כל חברת פרסום, המבוססת על מנוע חיפוש, לצד יכולת ניתוח תכנים בכל דף אינטרנט ומיקום מודעות רלוונטיות בסמוך להם. היא הבינה שעולם המובייל הולך לעבר עתיד בו הטלפון יהיה מחשב לכל דבר ושהמחשב הנייד הזה עתיד להיות הפופולרי ביותר. באמצעות ביצור מעמדה בשוק הזה היא חיזקה את עוצמתה בשוק הפרסום במובייל. מעתה, כל טלפון חכם עם מערכת ההפעלה אנדרואיד כלל כברירת מחדל את החיפוש של גוגל ואת המודעות שלה, שהוצמדו לכל דף אינטרנט ולמרבית האפליקציות. כל אלה הפכו אותה לחברה עשירה כקורח. אם פעם מירב הכנסותיה התבססו על פרסום באינטרנט של המחשב האישי, כיום מובילות הפרסומות במובייל את הכנסות החברה ואת הצמיחה שלה בגדול.
איש לא יודע איפה גוגל הייתה היום, אם לא הייתה קונה את אנדרואיד ומפתחת אותה למה שהפכה. אבל די אם מביטים בענקיות סלולר כמו בלקברי ונוקיה, שלא השכילו להבין את מהפכת הטלפונים החכמים, כדי לשער מה יכול היה להיות גורלה של גוגל, אם לא הייתה אז כל כך מבריקה מבחינה טכנולוגית ואגרסיבית מבחינה עסקית.
הנה האבולוציה של אנדרואיד מאז 2008:
https://youtu.be/zLPZvQJmb9E
וההיסטוריה של מערכת ההפעלה השלטת אנדרואיד:
https://youtu.be/TC5pW2YP1KI
