שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהם הליצנים ואיך התפתח המקצוע הזה?
ליצן (Clown) הוא אחד המקצועות הוותיקים בעולם הבידור. מדובר בבדרנים שעוטים על פניהם מסכות או איפור כבד בצורות שונות, כשאלו נועדו לשעשע ולהקנות להם מראה עליז.
איפורם המודגש והכבד של הליצנים מחליף את המסכה. זה נעשה על ידי מחיקת והעלמת תווי פניהם ויצירה של קלסתרים חדשים ומוכרים היטב.
חברתית, הליצנים נעים בטווח העצום שבין הליצן הרפואי, המצחיקן שמשפר את מצב רוחם ואת בריאותם של החולים, ועד לליצן הרוצח - אותה תופעה חולנית של אנשים המשתמשים בתחפושת הליצן בכדי לפגוע באחרים.
הם אגב, לא ליצנים כלל ולשמחתנו הם גם מעטים הרבה יותר מההדהוד התקשורתי והתרבותי המוגזם לו הם זוכים בעשורים האחרונים.
בתולדות האנושות מקובלת דמות הליצן במשך מאות שנים. בדרך כלל היא בעלת סממני התנהגות המציגים דמות פורצת גבולות, המגלה את האמת החברתית, לא פעם כזו המנוגדת למוסכמות החברתיות ומשתמשת בהומור כדי למלא חיים באי-סדר ובכאוס החברתי.
#תולדות הליצנות
בצורה זו או אחרת, הליצן נולד כבר בחברות פרימיטיביות שהן נחלת העבר הרחוק. בימי קדם ובעיקר בימי הביניים נהגו לא מעט מלכים להחזיק בארמון ג'וקר,שהוא סוג של ליצן חצר. תפקידו של הג'וקר היה לשעשע ולבדר את המלך ואת סביבתו ובכך להפיג מעט את המתח וכובד האחריות שעל כתפי המלך ויועציו הקרובים.
ליצן החצר, למרות שמעמדו היה נחות, כמעמד כל שאר המשרתים ובעלי התפקידים בחצר המלכותית, היה מהאנשים הקרובים ביותר למלך.
בהמשך ההיסטוריה נולדו הקרקסים ובהם החלו ליצנים לשעשע את ההמונים. מקומם של הליצנים בהופעות הקרקס הפך מרכזי יותר ויותר, במיוחד בשלב בו האילוף והשימוש בבעלי חיים בקרקס החל להתפס כהתעללות. ככל שהחלו מדינות לחוקק חוקים האוסרים על שימוש בבעלי חיים בקרקס, כך השעשוע וההומור של הליצנים הלך וקיבל מקום גדול יותר בקרקס.
החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל טרנד של פחד מליצנים, תופעה שבקצה שלה קיבלה את השם "קולרופוביה". התופעה הקיצונית כוללת את המילה "פוביה" ומתארת פחד חריג וקיצוני מליצנים, אבל היא איננה מונח מעולם הפסיכולוגיה. זו יותר תופעה תרבותית, שנולדה בסדרות טלוויזיה, סרטים וסדרות, שכללו דמויות של ליצנים מפחידים ומרושעים. תוכלו לקרוא על התופעה בתגית "הליצנים הרוצחים".
הנה תולדות הליצנים שהביאו גם קצת לפחד:
https://youtu.be/ZfWcyrPD6z0
ההיסטוריה של הליצנות באנימציה:
https://youtu.be/cIb7tnP755Q
ו"מי הליצן?" - מהשירים הידועים בעולם התיאטרון:
https://youtu.be/xgVNryCQxj0
למה צריך ליצנים רפואיים בבית חולים ומה הם עושים?
הליצן הרפואי הוא אדם שמסתובב בבית החולים ומשעשע חולים ובמיוחד ילדים בבדיחות וצחוק. ההומור והצחוק, קובע המחקר המדעי, מפחיתים פחדים, מסיחים את הדעת מהכאבים ועוזרים לחולים להבריא מהר יותר. חוקרי מוח ודאי יסבירו היטב הממצאים המחקריים שמצביעים על הדופמינים והאנדורפינים שמשתחררים אצל החולה הצוחק ועל כמה שהמוח "נהנה" מהצחוק, עד כדי יצירת תהליך אופטימי, היוצר שיפור בריאותי.
כן. זה שוב הכוח המדהים של הגוף-נפש.
הליצן בבית החולים עוסק בליצנות רפואית. הליצנים הרפואיים משתמשים בהומור כדי לסייע לחולים לריפוי ולשיפור המצב והתפקוד שלהם.
ראשון הליצנים הרפואיים ומי שלימד את עולם הרפואה עד כמה הומור וצחוק יכולים לסייע בריפוי, הוא פאטש אדמס, רופא אמריקאי שהפך את הליצנות והצחוק למקצועו הרפואי, במקום הרפואה הרגילה.
אבל מי שאחראי לכך שהומור הפך לכלי עבודה מקובל בריפוי והקלה על חולים, הוא מייקל כריסטנסן, אמריקאי שאמר: "אם החולים לא יגיעו לקרקס, הקרקס יגיע אליהם".
אותו כריסטנסן יצר תכנית לה קרא "יחידת הליצנות הרפואית של קרקס התפוח הגדול". אפילו השם משעשע... בפרויקט שלו הוא הכניס בשנת 1986 ליצנים רפואיים לעבודה בבתי חולים בניו יורק. די מהר נמצא שההומור הביא לשיפור של ממש באיכות חייהם של החולים במהלך האישפוז ולזירוז בהבראתם.
בדיעבד מייקל כריסטנסן יכול להיחשב כמי שברא את המקצוע הזה. הפרויקט הראשון בניו יורק היה הצלחה והביא להרחבה של הליצנות הרפואית, לבתי חולים רבים בעולם.
הנה ליצן רפואי בעבודה (עברית):
http://youtu.be/dp52N_MOp2M
ליצנית רפואית בעבודה:
https://youtu.be/qJXgNTvS-Nk
סרט על הליצן הרפואי הראשון ומי שהתחיל את התחום (עברית):
https://youtu.be/8FfU493oZs4
ליצן רפואי עם זקן (עברית):
https://youtu.be/IRWh4ZcMh9g
כך לומדים להיות ליצנים רפואיים (עברית):
https://youtu.be/6f898gbSuw0
והדוקטור הראשון בישראל לליצנות רפואית (עברית):
https://youtu.be/AkMHNmv2ml4?long=yes
מהי תופעת הליצנים הרוצחים?
זו אחת התופעות מעוררות החלחלה של השנים האחרונות שבשנת 2016 הפכה לטרפת של ממש. הליצנים הרוצחים (Killer clowns) הם תופעה שנולדה בעיירה גרינוויל, בדרום קרוליינה שבארצות הברית. מדובר באנשים, בדרך כלל גברים, שמפחידים אנשים עם סכינים ומשורים חשמליים, כשהם מחופשים לליצנים.
די מהר התפזר העניין לארצות שונות בעולם. גם בקנדה, באוסטרליה ובניו-זילנד מדווחים רבים על ליצנים מפחידים שכאלה. לא ברור מה מניע את הליצנים המפחידים הללו. יש הסבורים שמדובר במתיחה שיזמו אנשים מכל העולם באינטרנט, אחרים משערים שזהו קמפיין שיצא משליטה, סוג של מסע יחסי ציבור לסרט אימה בשם "31" שבמרכזו ליצנים רצחניים, משחק מחשב מפחיד שייצא בעתיד הקרוב או מחווה לספר "זה", של סטיבן קינג, שעסק ביצור מחופש לליצן שחי בביוב...
הפסיכולוגים, אגב, טוענים שיותר סביר שמדובר באדם אחד שהחל להתחפש ולהפחיד אנשים וכל השאר הם חקיינים משועממים ואנשים שרוצים לצבור צפיות לסרטוניהם המחליאים באתרים כמו יוטיוב.
מה שבטוח, הסרטונים האלה מופצים ברשת האינטרנט ומושכים מיליוני צפיות. במקביל הם גורמים לילדים הצופים בהם לחרדות וסיוטים קשים. הפחד מליצנים, קולרופוביה, הוא תופעה ותיקה וידועה בתרבות הפופולארית.
אחת התוצאות של התופעה העולמית המתרחבת כל כך היא שאנשים המתפרנסים מהופעות כליצנים הפסיקו כמעט לעבוד, בגלל הפחד הגואה מליצנים. אפילו רשת המזון המהיר מקדונלד'ס, הפסיקה להשתמש בדמות הליצן האהובה שלה, רונלד מקדונלד.
כך או כך, במקומות רבים הפכו הרודפים לנרדפים. משטרת אוסטרליה הזהירה גברים שיתלבשו כליצנים מהאשמתם בפלילים, במקומות רבים הם הוזהרו שיהפכו לקורבנות של התארגנויות אזרחים שמאיימות לתקוף אותם ולעשות בהם לינץ'.
ומילה לילדים שבו: אל תאמינו שליצנים הם רעים. יש אנשים רעים בכל מקום ובכל תחום ולמזלנו הם מעטים ביחס לטוב שיש בקרב בני האדם. מרבית הליצנים בעולם הם אנשים נהדרים, שמשמחים ומסייעים לאנשים לצחוק ולהיות בריאים. אז זכרו שאין רע בליצנים - הרע הוא רק בבני אדם רעים.
הנה סיבות הפחד שלנו מליצנים וההפיכה שלו לכלי הפחדה (עברית):
https://youtu.be/ZfWcyrPD6z0
כך מדווחת תופעת הליצנים הרוצחים:
https://youtu.be/RZTo5CGTSAY
עוד דיווח על ליצן רוצח בפלורידה:
https://youtu.be/oRJGZNrAgGY
ליצנים רוצחים גורמים לפגיעה קשה בפרנסה של הליצנים המקצועיים:
https://youtu.be/FjmbFh40xp8
וכתבת טלוויזיה על התופעה החולנית של הליצנים הרוצחים:
https://youtu.be/Z_djVzU_cnk?long=yes
מי היה הליצן השחור הראשון בצרפת?
הוא היה איש הבמה השחור הראשון אי-פעם בצרפת, כוכב ענק והליצן הראשון בתולדות צרפת שהיה שחור. אבל הוא היה גם פורץ דרך בימתי וגם דמות טרגית, כי ההצלחה עלתה לו לראש והרסה אותו ואת חייו. קראו לו רפאל פדייה (Rafael Padilla), אבל כולם הכירו אותו בתור "שוקולד".
רפאל פדייה נולד בקובה ב-1860 וכשהתבגר, הוא הצטרף לעולם הקרקסים. בתחילה השתמשו בו בקרקס, בכדי להפחיד את הקהל. הוא היה מעין פרא שחור, גורילה אנושית שמאיימת לאכול ילדים. אבל הוא רצה יותר.
צריך להבין שמאז המהפכה הצרפתית הפכה צרפת גן עדן למהגרים ולמיעוטים, אבל במאה ה-19 עדיין לא השתלבו השחורים אפילו בהופעות בקרקסים. האמנות הזו נחשבה אמנות אירופית ולבנה. שחורים ובני גזעים שלא היו לבנים, הוצגו לכל היותר כחיות, במה שנקרא אז "גני חיות אנושיים".
בשיתוף פעולה חסר-תקדים, שעתיד להתקיים במשך שנים, הורשה "שוקולד" להופיע בקרקס הקטן, ביחד עם הקומיקאי הלבן פוטיט. ההופעות שעשו, אל מול הקהל הצרפתי שכאמור לא היה רגיל אז לליצנים שחורים, חשפו את כשרונו האדיר והטבעי והוא הלך והתבלט בקרקס, כבעל כישרון קומי עצום. בהדרגה הפך פדייה לסנסציה בקרקס והשניים הוזמנו להופיע בפאריס. בתוך זמן קצר הם יהפכו לצמד המצחיק והמצליח ביותר בצרפת. בזכות "שוקולד".
כך פילס פדייה את דרכו עד שהיה לליצן המצליח ביותר בצרפת. עם הכינוי "שוקולד" הוא זכה להצלחה שפרצה דרך לרבים אחרים והיה לאמן השחור הראשון שזכה להופיע על במות בצרפת, במה שנראה לזמן מה כהתגברות על הגזענות כלפי כל מי שאינו לבן.
בתור שוקולד כיכב פדייה בסרטים, שלימים עתידים להיות היסטוריים, מכיוון שהם היו סרטיהם של האחים לומייר, ממציאי הקולנוע. הצלחתו הייתה כה גדולה, עד שפרסומאים לקחו אותו לפרסם מוצרים וכך היה גם לשחור הראשון שכיכב בפרסומות בצרפת.
זו הייתה תקופת ה"בֶּל אפּוֹק", בפאריס של סוף המאה ה-19. "שוקולד" היה אז בשיאו. אבל ההצלחה, כמו אצל מצליחנים רבים במהלך ההיסטוריה, לא רק שחורים או בני מיעוטים שלפתע הצליחו, הייתה גדולה עליו מאד. הימורים, המון כסף קל ואפליה הולכת ומתגברת כנגדו, שהפעילו בין השאר בעלי אינטרסים מנוגדים, השפיעו על היחסים עם שותפו לצמד ועל הקריירה שלו בכלל. הוא הלך והדרדר וסיים את חייו כבחור עני וחולה, שריד של מי שפרץ דרך, לרבים אחרים, להצליח בשוק הבידור בצרפת ובאירופה כולה.
הנה סרטים אמיתיים של פדייה עם פוטיט, מסוף המאה ה-19:
https://youtu.be/XjHZ_z23BZY
סיפורו בעברית של רפאל פדייה, מסייה שוקולד:
https://youtu.be/B03hBHfMAmQ?t=26s
על סיפורו נעשה הסרט "מסייה שוקולד".
https://youtu.be/bPoMmYJbx8w
וכאן בסרטון שנצבע, משנת 1900:
https://youtu.be/qpYTanqDzvc
ליצנים
ליצן (Clown) הוא אחד המקצועות הוותיקים בעולם הבידור. מדובר בבדרנים שעוטים על פניהם מסכות או איפור כבד בצורות שונות, כשאלו נועדו לשעשע ולהקנות להם מראה עליז.
איפורם המודגש והכבד של הליצנים מחליף את המסכה. זה נעשה על ידי מחיקת והעלמת תווי פניהם ויצירה של קלסתרים חדשים ומוכרים היטב.
חברתית, הליצנים נעים בטווח העצום שבין הליצן הרפואי, המצחיקן שמשפר את מצב רוחם ואת בריאותם של החולים, ועד לליצן הרוצח - אותה תופעה חולנית של אנשים המשתמשים בתחפושת הליצן בכדי לפגוע באחרים.
הם אגב, לא ליצנים כלל ולשמחתנו הם גם מעטים הרבה יותר מההדהוד התקשורתי והתרבותי המוגזם לו הם זוכים בעשורים האחרונים.
בתולדות האנושות מקובלת דמות הליצן במשך מאות שנים. בדרך כלל היא בעלת סממני התנהגות המציגים דמות פורצת גבולות, המגלה את האמת החברתית, לא פעם כזו המנוגדת למוסכמות החברתיות ומשתמשת בהומור כדי למלא חיים באי-סדר ובכאוס החברתי.
#תולדות הליצנות
בצורה זו או אחרת, הליצן נולד כבר בחברות פרימיטיביות שהן נחלת העבר הרחוק. בימי קדם ובעיקר בימי הביניים נהגו לא מעט מלכים להחזיק בארמון ג'וקר,שהוא סוג של ליצן חצר. תפקידו של הג'וקר היה לשעשע ולבדר את המלך ואת סביבתו ובכך להפיג מעט את המתח וכובד האחריות שעל כתפי המלך ויועציו הקרובים.
ליצן החצר, למרות שמעמדו היה נחות, כמעמד כל שאר המשרתים ובעלי התפקידים בחצר המלכותית, היה מהאנשים הקרובים ביותר למלך.
בהמשך ההיסטוריה נולדו הקרקסים ובהם החלו ליצנים לשעשע את ההמונים. מקומם של הליצנים בהופעות הקרקס הפך מרכזי יותר ויותר, במיוחד בשלב בו האילוף והשימוש בבעלי חיים בקרקס החל להתפס כהתעללות. ככל שהחלו מדינות לחוקק חוקים האוסרים על שימוש בבעלי חיים בקרקס, כך השעשוע וההומור של הליצנים הלך וקיבל מקום גדול יותר בקרקס.
החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל טרנד של פחד מליצנים, תופעה שבקצה שלה קיבלה את השם "קולרופוביה". התופעה הקיצונית כוללת את המילה "פוביה" ומתארת פחד חריג וקיצוני מליצנים, אבל היא איננה מונח מעולם הפסיכולוגיה. זו יותר תופעה תרבותית, שנולדה בסדרות טלוויזיה, סרטים וסדרות, שכללו דמויות של ליצנים מפחידים ומרושעים. תוכלו לקרוא על התופעה בתגית "הליצנים הרוצחים".
הנה תולדות הליצנים שהביאו גם קצת לפחד:
https://youtu.be/ZfWcyrPD6z0
ההיסטוריה של הליצנות באנימציה:
https://youtu.be/cIb7tnP755Q
ו"מי הליצן?" - מהשירים הידועים בעולם התיאטרון:
https://youtu.be/xgVNryCQxj0
הליצן הרפואי הוא אדם שמסתובב בבית החולים ומשעשע חולים ובמיוחד ילדים בבדיחות וצחוק. ההומור והצחוק, קובע המחקר המדעי, מפחיתים פחדים, מסיחים את הדעת מהכאבים ועוזרים לחולים להבריא מהר יותר. חוקרי מוח ודאי יסבירו היטב הממצאים המחקריים שמצביעים על הדופמינים והאנדורפינים שמשתחררים אצל החולה הצוחק ועל כמה שהמוח "נהנה" מהצחוק, עד כדי יצירת תהליך אופטימי, היוצר שיפור בריאותי.
כן. זה שוב הכוח המדהים של הגוף-נפש.
הליצן בבית החולים עוסק בליצנות רפואית. הליצנים הרפואיים משתמשים בהומור כדי לסייע לחולים לריפוי ולשיפור המצב והתפקוד שלהם.
ראשון הליצנים הרפואיים ומי שלימד את עולם הרפואה עד כמה הומור וצחוק יכולים לסייע בריפוי, הוא פאטש אדמס, רופא אמריקאי שהפך את הליצנות והצחוק למקצועו הרפואי, במקום הרפואה הרגילה.
אבל מי שאחראי לכך שהומור הפך לכלי עבודה מקובל בריפוי והקלה על חולים, הוא מייקל כריסטנסן, אמריקאי שאמר: "אם החולים לא יגיעו לקרקס, הקרקס יגיע אליהם".
אותו כריסטנסן יצר תכנית לה קרא "יחידת הליצנות הרפואית של קרקס התפוח הגדול". אפילו השם משעשע... בפרויקט שלו הוא הכניס בשנת 1986 ליצנים רפואיים לעבודה בבתי חולים בניו יורק. די מהר נמצא שההומור הביא לשיפור של ממש באיכות חייהם של החולים במהלך האישפוז ולזירוז בהבראתם.
בדיעבד מייקל כריסטנסן יכול להיחשב כמי שברא את המקצוע הזה. הפרויקט הראשון בניו יורק היה הצלחה והביא להרחבה של הליצנות הרפואית, לבתי חולים רבים בעולם.
הנה ליצן רפואי בעבודה (עברית):
http://youtu.be/dp52N_MOp2M
ליצנית רפואית בעבודה:
https://youtu.be/qJXgNTvS-Nk
סרט על הליצן הרפואי הראשון ומי שהתחיל את התחום (עברית):
https://youtu.be/8FfU493oZs4
ליצן רפואי עם זקן (עברית):
https://youtu.be/IRWh4ZcMh9g
כך לומדים להיות ליצנים רפואיים (עברית):
https://youtu.be/6f898gbSuw0
והדוקטור הראשון בישראל לליצנות רפואית (עברית):
https://youtu.be/AkMHNmv2ml4?long=yes
זו אחת התופעות מעוררות החלחלה של השנים האחרונות שבשנת 2016 הפכה לטרפת של ממש. הליצנים הרוצחים (Killer clowns) הם תופעה שנולדה בעיירה גרינוויל, בדרום קרוליינה שבארצות הברית. מדובר באנשים, בדרך כלל גברים, שמפחידים אנשים עם סכינים ומשורים חשמליים, כשהם מחופשים לליצנים.
די מהר התפזר העניין לארצות שונות בעולם. גם בקנדה, באוסטרליה ובניו-זילנד מדווחים רבים על ליצנים מפחידים שכאלה. לא ברור מה מניע את הליצנים המפחידים הללו. יש הסבורים שמדובר במתיחה שיזמו אנשים מכל העולם באינטרנט, אחרים משערים שזהו קמפיין שיצא משליטה, סוג של מסע יחסי ציבור לסרט אימה בשם "31" שבמרכזו ליצנים רצחניים, משחק מחשב מפחיד שייצא בעתיד הקרוב או מחווה לספר "זה", של סטיבן קינג, שעסק ביצור מחופש לליצן שחי בביוב...
הפסיכולוגים, אגב, טוענים שיותר סביר שמדובר באדם אחד שהחל להתחפש ולהפחיד אנשים וכל השאר הם חקיינים משועממים ואנשים שרוצים לצבור צפיות לסרטוניהם המחליאים באתרים כמו יוטיוב.
מה שבטוח, הסרטונים האלה מופצים ברשת האינטרנט ומושכים מיליוני צפיות. במקביל הם גורמים לילדים הצופים בהם לחרדות וסיוטים קשים. הפחד מליצנים, קולרופוביה, הוא תופעה ותיקה וידועה בתרבות הפופולארית.
אחת התוצאות של התופעה העולמית המתרחבת כל כך היא שאנשים המתפרנסים מהופעות כליצנים הפסיקו כמעט לעבוד, בגלל הפחד הגואה מליצנים. אפילו רשת המזון המהיר מקדונלד'ס, הפסיקה להשתמש בדמות הליצן האהובה שלה, רונלד מקדונלד.
כך או כך, במקומות רבים הפכו הרודפים לנרדפים. משטרת אוסטרליה הזהירה גברים שיתלבשו כליצנים מהאשמתם בפלילים, במקומות רבים הם הוזהרו שיהפכו לקורבנות של התארגנויות אזרחים שמאיימות לתקוף אותם ולעשות בהם לינץ'.
ומילה לילדים שבו: אל תאמינו שליצנים הם רעים. יש אנשים רעים בכל מקום ובכל תחום ולמזלנו הם מעטים ביחס לטוב שיש בקרב בני האדם. מרבית הליצנים בעולם הם אנשים נהדרים, שמשמחים ומסייעים לאנשים לצחוק ולהיות בריאים. אז זכרו שאין רע בליצנים - הרע הוא רק בבני אדם רעים.
הנה סיבות הפחד שלנו מליצנים וההפיכה שלו לכלי הפחדה (עברית):
https://youtu.be/ZfWcyrPD6z0
כך מדווחת תופעת הליצנים הרוצחים:
https://youtu.be/RZTo5CGTSAY
עוד דיווח על ליצן רוצח בפלורידה:
https://youtu.be/oRJGZNrAgGY
ליצנים רוצחים גורמים לפגיעה קשה בפרנסה של הליצנים המקצועיים:
https://youtu.be/FjmbFh40xp8
וכתבת טלוויזיה על התופעה החולנית של הליצנים הרוצחים:
https://youtu.be/Z_djVzU_cnk?long=yes
הוא היה איש הבמה השחור הראשון אי-פעם בצרפת, כוכב ענק והליצן הראשון בתולדות צרפת שהיה שחור. אבל הוא היה גם פורץ דרך בימתי וגם דמות טרגית, כי ההצלחה עלתה לו לראש והרסה אותו ואת חייו. קראו לו רפאל פדייה (Rafael Padilla), אבל כולם הכירו אותו בתור "שוקולד".
רפאל פדייה נולד בקובה ב-1860 וכשהתבגר, הוא הצטרף לעולם הקרקסים. בתחילה השתמשו בו בקרקס, בכדי להפחיד את הקהל. הוא היה מעין פרא שחור, גורילה אנושית שמאיימת לאכול ילדים. אבל הוא רצה יותר.
צריך להבין שמאז המהפכה הצרפתית הפכה צרפת גן עדן למהגרים ולמיעוטים, אבל במאה ה-19 עדיין לא השתלבו השחורים אפילו בהופעות בקרקסים. האמנות הזו נחשבה אמנות אירופית ולבנה. שחורים ובני גזעים שלא היו לבנים, הוצגו לכל היותר כחיות, במה שנקרא אז "גני חיות אנושיים".
בשיתוף פעולה חסר-תקדים, שעתיד להתקיים במשך שנים, הורשה "שוקולד" להופיע בקרקס הקטן, ביחד עם הקומיקאי הלבן פוטיט. ההופעות שעשו, אל מול הקהל הצרפתי שכאמור לא היה רגיל אז לליצנים שחורים, חשפו את כשרונו האדיר והטבעי והוא הלך והתבלט בקרקס, כבעל כישרון קומי עצום. בהדרגה הפך פדייה לסנסציה בקרקס והשניים הוזמנו להופיע בפאריס. בתוך זמן קצר הם יהפכו לצמד המצחיק והמצליח ביותר בצרפת. בזכות "שוקולד".
כך פילס פדייה את דרכו עד שהיה לליצן המצליח ביותר בצרפת. עם הכינוי "שוקולד" הוא זכה להצלחה שפרצה דרך לרבים אחרים והיה לאמן השחור הראשון שזכה להופיע על במות בצרפת, במה שנראה לזמן מה כהתגברות על הגזענות כלפי כל מי שאינו לבן.
בתור שוקולד כיכב פדייה בסרטים, שלימים עתידים להיות היסטוריים, מכיוון שהם היו סרטיהם של האחים לומייר, ממציאי הקולנוע. הצלחתו הייתה כה גדולה, עד שפרסומאים לקחו אותו לפרסם מוצרים וכך היה גם לשחור הראשון שכיכב בפרסומות בצרפת.
זו הייתה תקופת ה"בֶּל אפּוֹק", בפאריס של סוף המאה ה-19. "שוקולד" היה אז בשיאו. אבל ההצלחה, כמו אצל מצליחנים רבים במהלך ההיסטוריה, לא רק שחורים או בני מיעוטים שלפתע הצליחו, הייתה גדולה עליו מאד. הימורים, המון כסף קל ואפליה הולכת ומתגברת כנגדו, שהפעילו בין השאר בעלי אינטרסים מנוגדים, השפיעו על היחסים עם שותפו לצמד ועל הקריירה שלו בכלל. הוא הלך והדרדר וסיים את חייו כבחור עני וחולה, שריד של מי שפרץ דרך, לרבים אחרים, להצליח בשוק הבידור בצרפת ובאירופה כולה.
הנה סרטים אמיתיים של פדייה עם פוטיט, מסוף המאה ה-19:
https://youtu.be/XjHZ_z23BZY
סיפורו בעברית של רפאל פדייה, מסייה שוקולד:
https://youtu.be/B03hBHfMAmQ?t=26s
על סיפורו נעשה הסרט "מסייה שוקולד".
https://youtu.be/bPoMmYJbx8w
וכאן בסרטון שנצבע, משנת 1900:
https://youtu.be/qpYTanqDzvc
