כדי להכין פיגמנט כחול בימי קדם השתמשו באבן שנקראת לַפִּיס לַזוּלִי (Lapis Lazuli), אבן התכלת, שהובאה מאזור אפגניסטן.

את הלפיס נהגו לטחון בעזרת מכתש ועלי, ממש כמו תבלינים. לאחר מכן יצרו מעין גושים, שאותם ערבבו עם שמן ושעווה (Wax), עטפו בבד ולשו בכימיקלים. החומר שהצטבר בתחתית המכל נטחן לאבקה זעירה של צבע כחול עז שנקרא "אולטרמרין" (Ultramarine), פיגמנט יקר ערך באותם ימים. אגב מצבע האולטרמרין צייר הצייר ההולנדי יאן ורמיר את טורבן המשי הכחול של "הנערה עם עגיל פנינה".

אבל הלַפִּיס הייתה קודם כל סוג של אבן חן אהובה מהעת העתיקה ועד היום. כבר בתקופה הנאוליתית השתמשו בה כאבן חן, במסופוטמיה היא הייתה נחשקת מאד ובתקופת הפרעונים במצרים העתיקה השתמשו בלפיס לקמעות ותכשיטים ובאבקת לפיס כאיפור צללית לעיני הפרעוניות, כפי שניתן להיווכח מהשימוש הרב שעשו בה ומקברי הפרעונים שבהם היא נמצאה באוצרות רבים. בימי הביניים השתמשו בה לרפואה וברנסאנס ליצירת הפיגמנט אולטרמרין, ששימש לגוני הכחול שבציורים וכתבי יד עתיקים.

עפרת הלאפיס לאזולי שימשה גם כמקור לצבע הכחול בבגדים עתיקים ובבדים בכלל. רק במאה ה-19 למדו לייצר פיגמנט סינטתי שיחליף את הלפיס לזולי כמקור לצבע כחול.

מקור המילה "לפיס" (lapis) בלטינית. פירושה "אבן". "לזולי" הוא על שם המקום שבו כרו את הלפיס. בשפות אירופיות שונות הוא התגלגל למילים שמתארות את הצבע התכלת (באנגלית azure, בספרדית ובפורטוגזית azul ובאיטלקית azzurro).


הנה אבני הלפיס:

http://youtu.be/NvevwySLEjM?t=7s


סיפור הלפיס כמקור לצבע כחול:

http://youtu.be/v2JZDdKtZ0Q


כיום האבן משמשת גם לנפש:

http://youtu.be/u3CaLe8Vqqw


ומצגת וידאו על מקור הלפיס והצבע הכחול שיצרו ממנה:

http://youtu.be/oeMxelUsnNU