כששומעים את השריקה שלו זה עלול להיות מאוחר מדי. ממבה שחורה (Black Mamba) הוא נחש מאיים במיוחד ומהמסוכנים על פני כדור הארץ. אבל המסוכן מכל - זהו נחש שנע במהירות הכי הגדולה בעולם הנחשים והאינסטינקטים שלו מעולים.

הוא מסוכן מאד. עם מהירות תנועה של 5 מטרים בשנייה, הממבה השחור הוא הארוך והמהיר ביותר באפריקה.

הממבה השחור יכול להשיג אנשים במרוצה ולהדביק אותם במהירות. בנוסף, הוא יכול להזדקף באוויר עם מחצית גופו, שיכול להגיע לכמעט 5 מטרים!

גם מבחינת הארס שלו, זה אולי הנחש המסוכן בעולם. רק נסיוב ייעודי, כלומר תרופה הנוגדת את הארס המסוים של הממבה השחורה, רק היא תמנע את מותו של מי שחווה הכשה של ממבה שחורה.

ובכל מקרה - אם זה לא יקרה במהירות רבה אחרי ההכשה ומי שהוכש על ידי הנחש מטיל האימה הזה לא יקבל מיד את הנסיוב - גורלו, עצוב לומר, נחרץ למוות.

ממבות שחורות מצויות באזורי אתיופיה ונמיביה, אזורים הדרומיים למדבר הסהרה. הן אנדמיות לאזור זה, כלומר נמצאות רק בו.

על שם הממבה השחורה ומטילת האימה נקרא המתקן המפחיד בלונה פארק תל אביב ובאוסטרליה - סוג של רכבת הרים מהירה ומפחידה במיוחד.


הנה סיפורה של הממבה השחורה:

https://youtu.be/HHt0ZiaSXo4


כך צדה ממבה צעירה גוזלים, כהכנה להפיכתה לצייד מהמסוכנים בעולם:

https://youtu.be/knw5gTKiwkM


וסרטון תיעודי על הממבה השחורה והקטלנית:

https://youtu.be/yzz22RF9Su8?long=yes

הסביבון (dreidel) הוא צעצוע יהודי שאנו חווים בעיקר בחג החנוכה. את המילה הכל כך מתאימה לסביבון לא קיבלנו מהמקורות. זו הייתה עוד אחת מהמילים החדשות שהיה צריך להמציא בשל החידושים שבאו עם העברית החדשה.

אבל את המילה 'סביבון' לא המציא אליעזר בן-יהודה, מחייה השפה העברית, אלא ככל הנראה דווקא בנו בן ה-5 איתמר בן־אב"י. בן אב"י שהכין עם אימו סביבון, כיוון שחסר להם כסף לקנות צעצועים, סיפר בזיכרונותיו קרא לו כך מפני שהוא מסתובב. אמו המתפעלת שיבחה אותו והם סיפרו לאב הגאה שהכניס את המילה למילון שהכין. כך נולד שמו של הסביבון, שכל ילד עברי מכיר.


לצערנו לא מצאנו סרטון על שם הסביבון, אז הנה כמה סרטונים שלא ממש קשורים..


הנה גרסתו המזמרת של סבא טוביה לסיפורו של אליעזר בן יהודה (עברית):

http://youtu.be/B9NMHgJhbD8


הסביבון (עברית):

http://youtu.be/Oh1xNFsrMoA


סביבון מכסף עם אור פנימי ושיר (עברית):

http://youtu.be/ZFJMLokfCAU


וכך מכינים סביבון מצוייר (עברית):

http://youtu.be/xMUJIUfOkAQ

הזיכרון האנושי (memory) הוא היכולת לשמור מידע על הסביבה, שנקלט מהחושים, לאגור אותו ולחזור ולהשתמש בו. לא רק היכולת נקראת זיכרון אלא גם המידע שאגרנו נקרא באותו שם - זיכרון.

הזיכרון חשוב מאד ליכולת הלמידה שלנו, מכיוון שבעזרתו ניתן לצבור ידע וניסיון מחוויות העבר שלנו. כמו כן הוא משמש לכל פעילות קוגניטיבית, פעילות הקשורה לחשיבה. חשיבות הזיכרון ליכולת ההישרדות שלנו היא קריטית. זאת מפני שהזיכרון חיוני ליכולת הלמידה שלנו. זה קורה דרך הניסיון והידע מחוויות העבר, שאנו הולכים וצוברים. כך מאפשר הזיכרון לפרש חוויות חדשות וללמוד עליהן.

מבחינת המוח, הזיכרון הוא היכולת שלו לקודד את המידע, לאחסן אותו ולשלוף אותו ממאגר זיכרון, כשהוא נדרש. זה ממש כמו זיכרון של מחשב, שמאחסן מידע בכונן או בתאי זיכרון ושולף את המידע המאוחסן, על פי הצורך.

האיבר האחראי על כך במוח הוא ההיפוקמפוס (Hippocampus).

איך נאגרים הזיכרונות במוח? - ובכן, כשקורה לנו משהו, הזיכרון לטווח קצר מחזיק את הזיכרונות לשניות עד דקות אחדות. משם עוברים הזיכרונות, דרך ההיפוקמפוס ואזורים נוספים, אל הזיכרון לטווח ארוך. הם עתידים להתאחסן מעתה באזורי האחסון של המוח.

המעניין הוא שיעילות שתתגבר בין כל קבוצת נוירונים, כאלה שמתקשרים שוב ושוב ביניהם, מביאה לכך שנוצר "פוטנציאל לטווח ארוך". זהו תהליך שבו נאגרים הזיכרונות לטווח ארוך במוח ומשמשים אותנו בעתיד.

השכחה היא אנושית, אבל מי שלא ישנים מספיק או ישנים לא טוב, פוגעים בזיכרון שלהם.

גם מי שלא מפעילים את המוח מספיק, זיכרונם נפגע. במיוחד זה בולט אצל אנשים מבוגרים, שמתחילים לשכוח דברים והזיכרון שלהם נפגע. כך אנו מאבדים את הזיכרונות שלנו, או פשוט "שוכחים".

מכירים מישהו שככל שהוא מתבגר ומזדקן זיכרונו הולך ודועך? - יתכן שמדובר ב"דמנציה", מחלה שהמאפיין הכי בולט שלה הוא אובדן הזיכרון. תוכלו לקרוא עליה בתגית "דמנציה".


כך עובד הזיכרון שלנו מבחינת המוח (מתורגם):

https://youtu.be/yOgAbKJGrTA


הזיכרון משתנה לאורך חיינו:

https://youtu.be/grZuwo_YlY0


זה מה שמתרחש במוח עם הזיכרון:

https://youtu.be/4V57saJT698


לא פעם אנו שוכחים מילים שנמצאות לנו על קצה הלשון, מה שנקרא Tot (עברית):

https://youtu.be/nsNprZIomq0


יש את הזיכרון לטווח הקצר ויש את זה שזוכר לטווח הארוך:

https://youtu.be/K1rfDoVA7-Y


שיר שמבקש מאיתנו לזכור (עברית):

https://youtu.be/0DYLaPpatdk


וכך פועל הזיכרון שהוא גם מפעל וגם מחסן (עברית):

https://youtu.be/81xf6YOMpT8?long=yes

פצצות עומק (Depth charge), או מטעני עומק, הן פצצות המיועדות לפעול כנגד צוללות.

הן פותחו בתחילת המאה העשרים, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשספינות מערכה בריטיות ניהלו מאבק בצוללות הגרמניות.

פצצות העומק היו אז מעין חבית, שגולגלה על ידי המלחים מהסיפון בעת שהספינה הייתה מעל הצוללת. בהמשך הן השתנו לצורות שונות ובחיילות הים למדו להטיל אותן על צוללות בעזרת מתקנים מיוחדים ואף להטילן ישר ממטוסים והליקופטרים שאיתרו צוללות.

פצצות עומק לא חייבות לפגוע בגוף הצוללת. הן מושלכות מהמשחתות לסביבתה ומתוכננות להתפוצץ בעומק דומה לזה שבו הצוללת הגרמנית שוהה, בין 30 ל-50 מטרים. לצוללות אז היו מגבלות ממשיות לצלול עמוק, גם מסיבות הנדסיות וגם כדי שיוכלו לשמור על קשר רדיו עם בסיס האם שלהם.

מכל מקום, הפיצוץ של פצצת העומק בסמוך לצוללת יוצר גל הדף שיכול לגרום לחורים ולדליפה או לשבש ולפגוע במערכת החשמל של הצוללת ובכל מקרה להביא אותה לטביעה די מהירה.

במלחמת העולם הראשונה הצליחו פצצות העומק הללו, שהושלכו על ידי המשחתות הבריטיות, לחסל צוללות גרמניות רבות ולשנות את מאזן השליטה באוקיינוס לרעת הגרמנים.


הנה פצצת העומק:

https://youtu.be/1CYDhh8XW4c


ניסיון להטביע צוללת בפצצות עומק:

https://youtu.be/Gc7dCJfb2L8


פצצת עומק מתפוצצת:

https://youtu.be/izk3aYS9FIA


הדגמה של פיצוץ פצצת עומק על צוללת ב-1946:

https://youtu.be/D9pRBb5yF-E


והאפקט שיוצרות פצצות עומק על דגם של צוללת:

https://youtu.be/M5lMRDBseac