שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מאיפה בא המבטא?
מבטא (Accent) הוא סגנון הגיית השפה הייחודי לקבוצה מסוימת, תוצאה ישירה של הדרך שבה מערכת הקול של החברים בה למדה להפיק צלילים בילדותם.
כשאדם רוכש שפה ראשונה, המוח בונה מפה פונטית של הצלילים הקיימים בה. כשהוא לומד שפה שנייה מאוחר יותר, הוא מנסה למפות את הצלילים החדשים על המפה הישנה. הפערים בין המפות הם המבטא.
הגיל שבו נרכשת שפה הוא גורם מכריע. ילדים שלמדו שפה לפני גיל 12 נוטים לדבר אותה ללא מבטא זר, בזכות הגמישות הגבוהה של המוח בגיל זה, תקופה שהחוקרים מכנים "תקופה קריטית" (critical period). זהו רעיון שפותח על ידי וילדר פנפילד (Wilder Penfield) בשנות ה-50 וגובש על ידי אריק לנברג (Eric Lenneberg) ב-1967.
מעבר לגיל זה, הרכישה של שפות חדשות היא אפשרית אבל המבטא בדרך כלל נשאר.
אבל מבטא אינו רק עניין של ביולוגיה. גם גיאוגרפיה, שכבה חברתית, השכלה ואפילו רצון מודע לשמור על זהות תרבותית - כל אלה משפיעים על הדרך שבה אנשים מדברים. בבריטניה למשל, המבטא היה היסטורית כרטיס כניסה חברתי, כאשר מבטא ה-Received Pronunciation שדיברו בבתי הספר הפרטיים היוקרתיים (public schools) סימן מעמד וחינוך.
בשנות ה-60 גילה הבלשן וויליאם לבוב (William Labov) תופעה מרתקת: תושבי האי מרתס וינייארד (Martha's Vineyard) שבמסצ'וסטס אימצו מבטא עבה ומובחן יותר במכוון, כאקט של גאווה מקומית כנגד גלי התיירים שהציפו את האי. המבטא הפך אצלם לנשק זהות.
חברתית, היות והמבטא מאפיין קבוצה מסוימת, הוא עשוי לשמש כגשר אך בו בזמן גם כמחסום. מחקרים הראו שאנשים מעריכים דוברים לפי מבטאם תוך שניות ספורות ומייחסים להם מאפיינים של אינטליגנציה, אמינות ומעמד חברתי. בארצות הברית, דוברים עם מבטא דרומי דווחו לעיתים כ"פחות משכילים" בסקרי תפיסה, אף שאין בין המבטא לאינטליגנציה שום קשר.
בקולנוע ידועה השחקנית מריל סטריפ (Meryl Streep) ביכולתה לשנות מבטא באופן משכנע לגמרי, יכולת שדורשת אימון אינטנסיבי בניתוח פונטי. עם זאת, רוב האנשים שומרים על מבטאם לאורך חיים שלמים, כי הוא חלק עמוק מהזהות שלהם.
#מבטא בחברה
שפה אחידה ופיצול אוכלוסיה - מבטאים שונים במקרים רבים מתפתחים אצל קבוצות אתניות או מעמדות שונים בחברה הדוברת שפה אחת. בשפות מסוימות, במיוחד באימפריות או במדינות גדולות מאוד, משתנים המבטאים לפי האזורים הגאוגרפיים השונים.
בחברות רבות יש מבטא סטנדרטי, מעין "המבטא הנכון", אך לא תמיד הוא גם המבטא הנפוץ באוכלוסייה. בבריטניה, למשל, היה המבטא של כ-3% מהאוכלוסייה למבטא התקני ביותר.
ילדים רוכשים די מהר מבטא זר, כמו שהם לומדים שפה חדשה. ילדים במשפחות נודדות מסוגלים לסגל לעצמם מבטאים חדשים עוד יותר מהר. אצל מבוגרים, עד שנות העשרים המוקדמות שלהם, המבטא נוטה להשתנות. בחייו הבוגרים של אדם, לעומת זאת, המבטא נשאר קבוע.
ואגב, חשוב שלא לבלבל בין מבטא שאוצר המילים בו זהה ורק הביטוי שלו שונה בין מבטאים ובין ניב, שלו יש גם אוצר מילים שונה וכך גם שינויים בחוקי הדקדוק.
בישראל, כחברת מהגרים, המבטא מטריד בעיקר את את המבוגרים, מי שנמנים על דור המהגרים הראשון. הדור השני, הילדים, מאבדים את המבטא. עם השנים נוצר כאן מבטא ישראלי, שמחד הוא בעל מאפיינים מסוימים ומנגד, הוא עדיין משתנה ולא חתום לחלוטין. כל זה קורה כשהמבטאים הולכים והופכים לחלק מהפולקלור.
הנה המבטא וכיצד הוא נשאר איתנו (עברית):
https://youtu.be/fA50fF-KppI
סיפורה השנון של בעלת מבטא (עברית):
https://youtu.be/H2r3W9sOB6o
מה למבטא מזרחי עם ח' ו-ע' (עברית):
http://youtu.be/Bl1epz3tSSA
בצורך לשנות מבטא עוסק המחזמר "גבירתי הנאווה" שמבוסס על "פיגמליון" של המחזאי ג'ורג' ברנרד שו (עברית):
https://youtu.be/I9Wn3VVCYUs?t=21
והתוצאה המשעשעת וכואבת של מבטא גרוע (עברית):
https://youtu.be/ZqqqjQCB46I
מה מצחיק בחיקויים?
החיקוי היא פעולה קדמונית ביותר אצל בני אדם והיא תכונה שבעלי חיים חולקים אותה. גם ילדים משתמשים בחיקוי כדי ללמוד תנועות שונות, התנהגויות בחברה, דיבור בשפה וכדומה.
אבל חיקויים על הבמה הם צורה של בידור. בצורה זו האמן משחזר את התנהגותו של אדם מפורסם, בעל חיים ועוד ומנסה להידמות להם ככל האפשר.
הסיבה שחיקוי הוא כל כך מצחיק היא חוסר הטבעיות שבו אנו חוזים בהתנהגותו של אדם אחד, כשהיא לרוב מוגזמת ומוקצנת ואפילו מצחיקה, בידי אדם אחר - האמן.
עובדה היא שאמנים שיודעים לחקות הם לרוב אמנים מאד אהובים ומצחיקים. לרוב, נוספים ליכולת החיקוי המקצועי גם איפור ותלבושת מתאימים ואז הדמות הופכת יותר ויותר דומה, אם כי יותר ויותר מגוחכת ומשעשעת.
הנה שרשרת חיקויים של מיקי גבע את זמרי ישראל (עברית):
http://youtu.be/3anPWbQ6Fmw
כתבה על זמרת שמסוגלת לחקות ברצף כל זמרת אפשרית (עברית):
https://youtu.be/sXi1fJySgSo
חיקוי צלילי האופנועים של המותגים המובילים:
https://youtu.be/mwpKwowBuro
האמנים של פעם בחיקוי בימתי (עברית):
https://youtu.be/EbSe-QfQxaQ
חיקוי מבטאים משעשע במסך מלא (עברית):
https://youtu.be/wqBuIgmusd4
גדול החקיינים של הפוליטיקה הישראלית, טוביה צפיר, בחיקוי מנהיגים פוליטיים משנות ה-80:
https://youtu.be/gg9t-ecsp9w
הגדילו מסך מלא לאריק איינשטיין שמסביר את החיקוי שלו:
https://youtu.be/-borkTw5tLQ
בחורה מפינלנד, ששרה ומחקה לא פחות מ-14 סגנונות שירה שונים במוסיקה:
http://youtu.be/sQLkJJpAIcU
וכשחיקוי מתחבר לטקסט מצחיק, אנימציה נהדרת ואקטואליה צינית, הוא ממש מצחיק (עברית):
https://youtu.be/r_ApFtBQiqc
מה זה נחש אותי נחש שיצר מם מוסיקלי מכלום?
נחש אותי נחש הוא טרנד רשת שנולד מהודעת וואטסאפ של עובד, כנראה ערבי (ואולי רק חיקוי מלעיג של כזה), שמודיע למעסיק שלו ש"נחש אותו נחש". המעסיק, בעל חוש הומור סטנדרטי, אוהב את ההודעה ומשתף את העולם. כולם מחייכים עד מגחכים כמו שקורה לא פעם באונליין.
אבל אז מחליט ברנש אחר, שבדיוק משתמש בבינה מלאכותית שאפשר לשנות בה גבהים מוסיקליים של מילים והברות כדי לגרום להודעה להיות מושרת. הוא מושיב אותה על המלודיה של "The Sound of Silence", להיט הסיקסטיז האלמותי של הצמד "סיימון וגרפונקל".
המם החדש היה משעשע אפילו יותר והתפוצץ ברשת, בדגש על אפליקציית טיקטוק (TikTok). מכאן החלו כל מיני מוסיקאים וחובבי AI להעלות גרסאות, רמיקסים ומחוות נוספות לשיר של העובד והתוצאה הייתה להיט רשת חדש. לא פעם הוסיפו שימושים אפשריים ומשעשעים לשיר הזה, כמו "כשמחפשת תירוץ להבריז מהדייט" או "כשאיש הייטק מקבל הצעה מהמתחרים".
ובשיאו יצר מישהו תרגום של הטקסט לאנגלית ושתל אותו ב-AI בקליפ הופעה של סיימון וגרפונקל, כולל הליפ סינק - תנועות השפתיים שיתאימו למילים החדשות.
לשון ההודעה:
"אלעד ערב טוב מה נשמע?
אני הייתי אתמול מתחת לעץ של הטין
אולי נחש אותי נחש
אולי קרס אותי קרץ
ואני נבוח."
#תרגום?
"נחש אותי נחש" - הכיש או נשך אותי נחש.
"קרס אותי קרץ" - לא ברור אם קרצייה או עקרב, אבל הוא עקץ.
"מתחת לעץ של התין" - תחת עץ התאנה.
"ואני נבוח" - המקום שנעקצתי נפוח.
ההודעה שהחלה את הכל:
https://youtu.be/_MlW8ZUNaWY
הנה הנחש:
https://youtu.be/lEpyShe6OCk
רמיקס מזרחי:
https://youtu.be/-v6UX3HmyGY
גם זקני הכפר של זהו זה התחברו:
https://youtu.be/wn6LvM3hX58
דודו פארוק חיבר ללחן, עיבוד וביצוע מהמם:
https://youtu.be/nl1e5v0W5gY
ובחזרה למקור אבל עם המם מתורגם לאנגלית:
https://youtu.be/VMiIdNJy7tk
איך התאהב פיגמליון בפסל שיצר?
סיפור פיגמליון (Pygmalion) הוא אגדה שמקורה בתרבות היוונית העתיקה. מסופר בו על פַּסָּל אמן מקפריסין בשם פיגמליון. הוא יצר את פסל האישה האידיאלית וקרא לה גלתיאה.
לאחר שפיסל את הפסל, התאהב פיגמליון בדמות האגדית של גלתיאה, על אף שלא מדובר היה באישה אלא בפסל. על פי האגדה היו אמונתו ואהבתו כלפי הפסל כה חזקים עד שאפרודיטה, אלת האהבה והיופי, החליטה והפכה את גלתיאה שפיסל, לאישה בשר ודם.
פיגמליון המאוהב נשא את גלתיאה, מי שהייתה פסל והפכה לאישה בשר ודם. מאז הם חיו באושר, כבעל ואישה.
למעשה, מדובר בסיפור של המשורר הרומאי הקדום אובידיוס. ממנו גם נולד "אפקט פיגמליון" (Pygmalion effect), שמה של תופעה פסיכולוגית חיובית, שנחקרה, הוכחה ומציינת את העובדה שאם נחזק את התלמיד ונאמין שהוא עתיד להצליח, יביאו החיזוקים הללו להתקדמות של ממש בלימודיו.
מאז הניסויים שהוכיחו את אפקט פיגמליון, בשלהי שנות השישים, האפקט הזה הפך לשמה של תופעה כללית, הגורסת שהנבואה החיובית לגבי אדם כלשהו מגשימה את עצמה וגורמת להשפעה חיובית באמונה שלו בעצמו ובהמשך גם לתפקודו ולהישגיו ובכך גם להגשמת הנבואה המקורית שיצליח.
הנה סיפור פיגמליון היווני:
https://youtu.be/xMnKyDVm8fY
אגדת פיגמליון המצוירת:
https://youtu.be/yTiKugksayI
הניסוי החינוכי פיגמליון בכיתה:
https://youtu.be/vJymYT_AkIc
אפקט פיגמליון בחינוך:
https://youtu.be/sZZs5atIGDU
קטעים מהמחזה "פיגמליון" לפי ג'ורג' ברנרד שואו (עברית):
https://youtu.be/ertO2YRSaxc
וסרט מלא על פיגמליון והפסל שנתן לו חיים:
https://youtu.be/tmdPj_XbF30?long=yes
מבטא
מבטא (Accent) הוא סגנון הגיית השפה הייחודי לקבוצה מסוימת, תוצאה ישירה של הדרך שבה מערכת הקול של החברים בה למדה להפיק צלילים בילדותם.
כשאדם רוכש שפה ראשונה, המוח בונה מפה פונטית של הצלילים הקיימים בה. כשהוא לומד שפה שנייה מאוחר יותר, הוא מנסה למפות את הצלילים החדשים על המפה הישנה. הפערים בין המפות הם המבטא.
הגיל שבו נרכשת שפה הוא גורם מכריע. ילדים שלמדו שפה לפני גיל 12 נוטים לדבר אותה ללא מבטא זר, בזכות הגמישות הגבוהה של המוח בגיל זה, תקופה שהחוקרים מכנים "תקופה קריטית" (critical period). זהו רעיון שפותח על ידי וילדר פנפילד (Wilder Penfield) בשנות ה-50 וגובש על ידי אריק לנברג (Eric Lenneberg) ב-1967.
מעבר לגיל זה, הרכישה של שפות חדשות היא אפשרית אבל המבטא בדרך כלל נשאר.
אבל מבטא אינו רק עניין של ביולוגיה. גם גיאוגרפיה, שכבה חברתית, השכלה ואפילו רצון מודע לשמור על זהות תרבותית - כל אלה משפיעים על הדרך שבה אנשים מדברים. בבריטניה למשל, המבטא היה היסטורית כרטיס כניסה חברתי, כאשר מבטא ה-Received Pronunciation שדיברו בבתי הספר הפרטיים היוקרתיים (public schools) סימן מעמד וחינוך.
בשנות ה-60 גילה הבלשן וויליאם לבוב (William Labov) תופעה מרתקת: תושבי האי מרתס וינייארד (Martha's Vineyard) שבמסצ'וסטס אימצו מבטא עבה ומובחן יותר במכוון, כאקט של גאווה מקומית כנגד גלי התיירים שהציפו את האי. המבטא הפך אצלם לנשק זהות.
חברתית, היות והמבטא מאפיין קבוצה מסוימת, הוא עשוי לשמש כגשר אך בו בזמן גם כמחסום. מחקרים הראו שאנשים מעריכים דוברים לפי מבטאם תוך שניות ספורות ומייחסים להם מאפיינים של אינטליגנציה, אמינות ומעמד חברתי. בארצות הברית, דוברים עם מבטא דרומי דווחו לעיתים כ"פחות משכילים" בסקרי תפיסה, אף שאין בין המבטא לאינטליגנציה שום קשר.
בקולנוע ידועה השחקנית מריל סטריפ (Meryl Streep) ביכולתה לשנות מבטא באופן משכנע לגמרי, יכולת שדורשת אימון אינטנסיבי בניתוח פונטי. עם זאת, רוב האנשים שומרים על מבטאם לאורך חיים שלמים, כי הוא חלק עמוק מהזהות שלהם.
#מבטא בחברה
שפה אחידה ופיצול אוכלוסיה - מבטאים שונים במקרים רבים מתפתחים אצל קבוצות אתניות או מעמדות שונים בחברה הדוברת שפה אחת. בשפות מסוימות, במיוחד באימפריות או במדינות גדולות מאוד, משתנים המבטאים לפי האזורים הגאוגרפיים השונים.
בחברות רבות יש מבטא סטנדרטי, מעין "המבטא הנכון", אך לא תמיד הוא גם המבטא הנפוץ באוכלוסייה. בבריטניה, למשל, היה המבטא של כ-3% מהאוכלוסייה למבטא התקני ביותר.
ילדים רוכשים די מהר מבטא זר, כמו שהם לומדים שפה חדשה. ילדים במשפחות נודדות מסוגלים לסגל לעצמם מבטאים חדשים עוד יותר מהר. אצל מבוגרים, עד שנות העשרים המוקדמות שלהם, המבטא נוטה להשתנות. בחייו הבוגרים של אדם, לעומת זאת, המבטא נשאר קבוע.
ואגב, חשוב שלא לבלבל בין מבטא שאוצר המילים בו זהה ורק הביטוי שלו שונה בין מבטאים ובין ניב, שלו יש גם אוצר מילים שונה וכך גם שינויים בחוקי הדקדוק.
בישראל, כחברת מהגרים, המבטא מטריד בעיקר את את המבוגרים, מי שנמנים על דור המהגרים הראשון. הדור השני, הילדים, מאבדים את המבטא. עם השנים נוצר כאן מבטא ישראלי, שמחד הוא בעל מאפיינים מסוימים ומנגד, הוא עדיין משתנה ולא חתום לחלוטין. כל זה קורה כשהמבטאים הולכים והופכים לחלק מהפולקלור.
הנה המבטא וכיצד הוא נשאר איתנו (עברית):
https://youtu.be/fA50fF-KppI
סיפורה השנון של בעלת מבטא (עברית):
https://youtu.be/H2r3W9sOB6o
מה למבטא מזרחי עם ח' ו-ע' (עברית):
http://youtu.be/Bl1epz3tSSA
בצורך לשנות מבטא עוסק המחזמר "גבירתי הנאווה" שמבוסס על "פיגמליון" של המחזאי ג'ורג' ברנרד שו (עברית):
https://youtu.be/I9Wn3VVCYUs?t=21
והתוצאה המשעשעת וכואבת של מבטא גרוע (עברית):
https://youtu.be/ZqqqjQCB46I
החיקוי היא פעולה קדמונית ביותר אצל בני אדם והיא תכונה שבעלי חיים חולקים אותה. גם ילדים משתמשים בחיקוי כדי ללמוד תנועות שונות, התנהגויות בחברה, דיבור בשפה וכדומה.
אבל חיקויים על הבמה הם צורה של בידור. בצורה זו האמן משחזר את התנהגותו של אדם מפורסם, בעל חיים ועוד ומנסה להידמות להם ככל האפשר.
הסיבה שחיקוי הוא כל כך מצחיק היא חוסר הטבעיות שבו אנו חוזים בהתנהגותו של אדם אחד, כשהיא לרוב מוגזמת ומוקצנת ואפילו מצחיקה, בידי אדם אחר - האמן.
עובדה היא שאמנים שיודעים לחקות הם לרוב אמנים מאד אהובים ומצחיקים. לרוב, נוספים ליכולת החיקוי המקצועי גם איפור ותלבושת מתאימים ואז הדמות הופכת יותר ויותר דומה, אם כי יותר ויותר מגוחכת ומשעשעת.
הנה שרשרת חיקויים של מיקי גבע את זמרי ישראל (עברית):
http://youtu.be/3anPWbQ6Fmw
כתבה על זמרת שמסוגלת לחקות ברצף כל זמרת אפשרית (עברית):
https://youtu.be/sXi1fJySgSo
חיקוי צלילי האופנועים של המותגים המובילים:
https://youtu.be/mwpKwowBuro
האמנים של פעם בחיקוי בימתי (עברית):
https://youtu.be/EbSe-QfQxaQ
חיקוי מבטאים משעשע במסך מלא (עברית):
https://youtu.be/wqBuIgmusd4
גדול החקיינים של הפוליטיקה הישראלית, טוביה צפיר, בחיקוי מנהיגים פוליטיים משנות ה-80:
https://youtu.be/gg9t-ecsp9w
הגדילו מסך מלא לאריק איינשטיין שמסביר את החיקוי שלו:
https://youtu.be/-borkTw5tLQ
בחורה מפינלנד, ששרה ומחקה לא פחות מ-14 סגנונות שירה שונים במוסיקה:
http://youtu.be/sQLkJJpAIcU
וכשחיקוי מתחבר לטקסט מצחיק, אנימציה נהדרת ואקטואליה צינית, הוא ממש מצחיק (עברית):
https://youtu.be/r_ApFtBQiqc
נחש אותי נחש הוא טרנד רשת שנולד מהודעת וואטסאפ של עובד, כנראה ערבי (ואולי רק חיקוי מלעיג של כזה), שמודיע למעסיק שלו ש"נחש אותו נחש". המעסיק, בעל חוש הומור סטנדרטי, אוהב את ההודעה ומשתף את העולם. כולם מחייכים עד מגחכים כמו שקורה לא פעם באונליין.
אבל אז מחליט ברנש אחר, שבדיוק משתמש בבינה מלאכותית שאפשר לשנות בה גבהים מוסיקליים של מילים והברות כדי לגרום להודעה להיות מושרת. הוא מושיב אותה על המלודיה של "The Sound of Silence", להיט הסיקסטיז האלמותי של הצמד "סיימון וגרפונקל".
המם החדש היה משעשע אפילו יותר והתפוצץ ברשת, בדגש על אפליקציית טיקטוק (TikTok). מכאן החלו כל מיני מוסיקאים וחובבי AI להעלות גרסאות, רמיקסים ומחוות נוספות לשיר של העובד והתוצאה הייתה להיט רשת חדש. לא פעם הוסיפו שימושים אפשריים ומשעשעים לשיר הזה, כמו "כשמחפשת תירוץ להבריז מהדייט" או "כשאיש הייטק מקבל הצעה מהמתחרים".
ובשיאו יצר מישהו תרגום של הטקסט לאנגלית ושתל אותו ב-AI בקליפ הופעה של סיימון וגרפונקל, כולל הליפ סינק - תנועות השפתיים שיתאימו למילים החדשות.
לשון ההודעה:
"אלעד ערב טוב מה נשמע?
אני הייתי אתמול מתחת לעץ של הטין
אולי נחש אותי נחש
אולי קרס אותי קרץ
ואני נבוח."
#תרגום?
"נחש אותי נחש" - הכיש או נשך אותי נחש.
"קרס אותי קרץ" - לא ברור אם קרצייה או עקרב, אבל הוא עקץ.
"מתחת לעץ של התין" - תחת עץ התאנה.
"ואני נבוח" - המקום שנעקצתי נפוח.
ההודעה שהחלה את הכל:
https://youtu.be/_MlW8ZUNaWY
הנה הנחש:
https://youtu.be/lEpyShe6OCk
רמיקס מזרחי:
https://youtu.be/-v6UX3HmyGY
גם זקני הכפר של זהו זה התחברו:
https://youtu.be/wn6LvM3hX58
דודו פארוק חיבר ללחן, עיבוד וביצוע מהמם:
https://youtu.be/nl1e5v0W5gY
ובחזרה למקור אבל עם המם מתורגם לאנגלית:
https://youtu.be/VMiIdNJy7tk
סיפור פיגמליון (Pygmalion) הוא אגדה שמקורה בתרבות היוונית העתיקה. מסופר בו על פַּסָּל אמן מקפריסין בשם פיגמליון. הוא יצר את פסל האישה האידיאלית וקרא לה גלתיאה.
לאחר שפיסל את הפסל, התאהב פיגמליון בדמות האגדית של גלתיאה, על אף שלא מדובר היה באישה אלא בפסל. על פי האגדה היו אמונתו ואהבתו כלפי הפסל כה חזקים עד שאפרודיטה, אלת האהבה והיופי, החליטה והפכה את גלתיאה שפיסל, לאישה בשר ודם.
פיגמליון המאוהב נשא את גלתיאה, מי שהייתה פסל והפכה לאישה בשר ודם. מאז הם חיו באושר, כבעל ואישה.
למעשה, מדובר בסיפור של המשורר הרומאי הקדום אובידיוס. ממנו גם נולד "אפקט פיגמליון" (Pygmalion effect), שמה של תופעה פסיכולוגית חיובית, שנחקרה, הוכחה ומציינת את העובדה שאם נחזק את התלמיד ונאמין שהוא עתיד להצליח, יביאו החיזוקים הללו להתקדמות של ממש בלימודיו.
מאז הניסויים שהוכיחו את אפקט פיגמליון, בשלהי שנות השישים, האפקט הזה הפך לשמה של תופעה כללית, הגורסת שהנבואה החיובית לגבי אדם כלשהו מגשימה את עצמה וגורמת להשפעה חיובית באמונה שלו בעצמו ובהמשך גם לתפקודו ולהישגיו ובכך גם להגשמת הנבואה המקורית שיצליח.
הנה סיפור פיגמליון היווני:
https://youtu.be/xMnKyDVm8fY
אגדת פיגמליון המצוירת:
https://youtu.be/yTiKugksayI
הניסוי החינוכי פיגמליון בכיתה:
https://youtu.be/vJymYT_AkIc
אפקט פיגמליון בחינוך:
https://youtu.be/sZZs5atIGDU
קטעים מהמחזה "פיגמליון" לפי ג'ורג' ברנרד שואו (עברית):
https://youtu.be/ertO2YRSaxc
וסרט מלא על פיגמליון והפסל שנתן לו חיים:
https://youtu.be/tmdPj_XbF30?long=yes
