אדריכלות העתיד (Future Architecture) תחפש כיצד להתמודד עם בעיות כמו התפוצצות האוכלוסין הצפוייה בעולם, שינויים אקלימיים, התחממות כדור הארץ, עלית מפלס האוקיינוסים, הנהירה לערים הגדולות וכדומה.

חלק מהפתרונות כבר נראים בתכניות של אדריכלים חרוצים. מערים שייבנו בים, עד לערים בחלל, ערים שנחפור עמוק אל תוך האדמה או כאלה שייבנו גבוה באוויר - הכל אפשרי בעתיד. כמובן שהטכנולוגיות הדרושות לכל המשימות הללו אינן עדיין בנמצא, יש חומרים שתכונותיהם עדיין לא מספקות, אבל כולם כבר במחקר ופיתוח של צוותים בכל העולם, זה זמן רב.



ראשית, ניתן לדמיון להוביל אותנו לערי העתיד:

https://youtu.be/FoIawG-j4f4


מודלים אפשריים של אדריכלות העתיד:

https://youtu.be/PrEzo6ZKVMU


האם ערי העתיד יוכלו להתקיים בשמיים?

https://youtu.be/IZOedbGd64E


או מתחת למים?

https://youtu.be/3Wtb5A6CpfI


והנה סרט תיעודי על ערי העתיד החדשניות:

https://youtu.be/yOCpo10zQlM?long=yes

אטומיום הוא מבנה בצורת מולקולה של גביש ברזל שנמצא בבריסל, בלגיה. הוא הוקם עבור התערוכה העולמית אקספו 58 שנערכה בבריסל בשנת 1958. ממש כמו מגדל אייפל בזמנו, הוא היה אמור להתפרק לאחר חצי שנה אך ההתלהבות ממנו הביאה להפיכתו למבנה קבוע.

גובהו של האטומיום 103 מטרים והוא בנוי כדגם של גביש ברזל בהגדלה מדויקת - פי 165 מיליארד!

המבנה, שתוכנן על ידי האדריכל אנדרה ואטרקיין, מכיל תשעה כדורי פלדה בקוטר 18 מטרים, שמחוברים ביניהם במדרגות נעות ארוכות במיוחד. הכדורים סימלו את תשעת מחוזותיה של בלגיה באותה עת ונבנו בטכנולוגיות חדשניות לאותה התקופה.

הכדור העליון של המבנה העתידני הזה מהווה תצפית על העיר. בעשור הקודם נעשו בו שיפוצים, נוספה מערכת תאורה והוחלפה המתכת שעוטפת את המבנה.


הנה האטומיום בבריסל מבפנים ומבחוץ:

http://youtu.be/7LsV2Q1A2FQ



ועוד תצוגה יפה של אטומיום בריסל והנוף הנשקף ממנו:

http://youtu.be/zZoFnOqjMgI

הביטאט 67, נראית קצת כמו ערימה של קופסאות מגורים, בצורת קופסאות נעליים. מדובר בפרויקט מגורים במונטריאול שבקנדה, שכונת מגורים חדשנית לזמנה, שתוכננה על ידי האדריכל הישראלי-קנדי משה ספדיה ונבנתה לקראת תערוכת אקספו 1967 שנערכה במונטריאול.

זו היתה צורה חדשה לגמרי לתכנון מבנה מגורים ב-1967 והמדהים מכל שספדיה החל בתכנונו של המבנה המהפכני עוד בהיותו סטודנט, בזמן לימודיו באוניברסיטת מקגיל.

הבניין מורכב מאוסף יחידות מגורים טרומיות, שנבנו מבטון מזוין במפעל, הובאו לאתר ושם חוברו ביחד. 158 הקוביות של מתחם המגורים הונחו בצורה שמאפשרת לדיירים תחושה של מרווח, אוויר ואור.

מתחם "הביטאט 67" היה אמור להפוך לראשון מתוך סדרת בניינים, אך הבניה היקרה לא המשיכה מחוסר תקציב.

הבניין עצמו הפך עם השנים יקר מאד, בעיקר בשל הביקוש העצום לגור במבנה מיוחד ואיכותי כזה. רק שנים רבות אחר כך, עם תקציב גדול יותר, הוא הושלם ושופר.


הנה סרטון על תולדות ההביטאט של מונטריאול:

http://youtu.be/yCWZJBsHcQo


מראה הביטאט 67 היום:

http://youtu.be/sYBArlsoe-Y


והמהפכנות של הפתרון שנתן ספדיה הצעיר בגיל 23 לבעיית המגדלים הקובייתיים:

https://youtu.be/Qwbp9T-WS-I?long=yes

האם בעתיד נצטרך לחיות בערי-חממה ענקיות כדי לנשום אוויר צח ולגדל עצים וצמחים מסביבנו?

קחו מחצבה ישנה ומוזנחת והפעילו את הדמיון.

פרויקט עדן (Eden Project), היער הסגור הגדול בעולם, תוכנן על ידי האדריכל ניקולאס גרימשו ונבנה במכתש מלאכותי קטן בקורנוול שבאנגליה, בדיוק במקום שבו הייתה בעבר מחצבת מינרלים נטושה.

גרימשו, אדריכל מוביל בתחום הבנייה הירוקה, בחר את הכיפות הגאודזיות הללו ל"פרויקט עדן", אבל הוא תמיד הדגיש שהן תוכננו בעצם על ידי הטבע. הסיבה: הן מחקות את המבנה של חלות הדבש של הדבורים, כולל המשושים האופייניים כל כך.

מעבר למראה העתידני והמרהיב של הכיפות החצי שקופות הללו, הפרויקט הזה הוא גם חלק מתהליך תכנוני ומחקרי, הלומד מהיופי והיעילות שבטבע ומנסה לייעל תהליכים שונים שהמין האנושי יכול לשפר.

פרויקט עדן הוא פרויקט חינוכי ותיירותי, שנועד להיות מקום גידול לצמחים מכל העולם. במיוחד שוקדים בו על הצגת צמחיה של אקלים טרופי ואקלים ים-תיכוני.

הפרויקט מצוי בתוך מתחם סגור שכולל גנים בוטניים ומבנים. הגנים נראים כמו יערות גשם שנוח לשוטט בהם וללמוד על פלאי הצמחייה של העולם ולהבין את החשיבות של שימור הצמחייה הזו.

כך הפך פצע מכוער באדמה לפרויקט חינוכי ומהנה, שמעניק שעות של הנאה למבקרים ומנסה ללמוד כיצד ניתן לשמור על כדור הארץ ובו בזמן לייעל ולקדם את האדם.


הנה פרויקט עדן המרשים:

https://youtu.be/f8unx8-pZxg


הצגה של יערות הגשם בפרויקט עדן:

http://youtu.be/JkTGpETay10?t=8s


תצוגה מפורטת של הצמחים המיוחדים שרואים בתוך הפרויקט עדן:

http://youtu.be/g9ZYIt6f19w


מצגת וידאו של היער הסגור הגדול בעולם:

https://youtu.be/1LocBVbnw2Q


והרצאת טד על הלמידה מהטבע וקידום האדם, בבניית הפרויקט המרתק (מתורגם)

https://youtu.be/3QZp6smeSQA?long=yes

אם יחיה המין האנושי בעתיד על כוכבים אחרים, צריך ללמוד ולחקור את התנאים לכך. מה באמת אנו יודעים על חיים בחלל או על כוכבים שאין בהם חמצן כמו בכדור הארץ ללא מים או במגוון דברים שונים אחרים? - אז זהו, שאיננו יודעים הרבה ועלינו לחקור היטב את הדברים.

ביוספירה 2 (Biosphere 2) הוא מתקן מחקר מדעי שמצוי בעיר אורקל שבמדינת אריזונה, ארצות הברית. מטרת ביוספירה 2 היא חקר ולימוד על כדור הארץ ועל מקומו ביקום. המבנה שבו שוכן ביוספירה 2 בנוי כמערכת אקולוגית מלאכותית וסגורה. הוא מדמה מערכת חיים שונה מזו שבכדור הארץ. חיים בו מדענים שנסגרו במתקן והם מגדלים בעצמם את מזונם, ממחזרים מים ומקיימים את עצמם ללא תלות בעולם החיצון.

המתקן משמש כדי לחקור את האפשרות לשימוש בביוספירה סגורה, מעין מתקן מוגן שישמש בני אדם, במקרה של יישוב כוכבים וגופים החלל על ידי המין האנושי. במיוחד כוון המתקן במקור כדי לחקור חיים אפשריים על כוכב מאדים ועל הירח.

מקור השם ביוספירה 2 הוא בביוספירה 1, שהיא סביבת החיים שעל כדור הארץ.


הנה מתקן המחקר הביוספירה 2:

http://youtu.be/4xBk26QQ_9Q


סרטונים שצולמו בסביבה הסגורה בין השנים 1991-3:

http://youtu.be/l4DX994NonE


האם לחזון כזה של חיים בחלל מכוון הפרויקט הזה?

http://youtu.be/_FaTBd3gdPI

הקימוספרה (Chemosphere), או הקימוספר, הוא בית מפורסם שבנוי על צלע הר, מוקף כולו קירות זכוכית ומשקיף על העיר לוס אנג'לס.

הבית נבנה על ידי הארכיטקט הנודע ג'ון לאוטנר בשנות השישים. בשנת 1961 הוכרז בית הקימוספר על ידי אנציקלופדיית בריטניקה כ"בית המודרני ביותר בעולם".

הבית, שנראה כמו ספינת חלל, נבנה על גבי עמוד אחד שעליו יושבת פלטפורמה שלמה, שהיא הבסיס של הבית. תכנון גאוני של לאוטנר, שעלה לבנות כ-80 אלף דולר, פעם סכום לא קטן.

עולם הסרטים והטלוויזיה אהב את הבית העתידני הזה. הוא הופיע לא פעם בסדרות טלוויזיה כמו הסדרה המרתקת "בגבולות המסתורין", בסרטים דוגמת "המלאכיות של צ'רלי" ו"תעתועי גוף" של הבמאי בריאן דה פלמה ובשלל פרסומות ווידאו קליפים.

התכנון העתידני של הבית נחשב כאחת הדוגמאות המובהקות של הז'אנר האדריכלי העתידני שזכה לשם "אדריכלות גוגי", על שם בית קפה בשם זה שתכנן לאוטנר שהוליווד.


הנה סקירה על בית הכימוספרה העתידני שתכנן לאוטנר:

https://youtu.be/Pt1inP2byUc


כמו צלחת מעופפת שנחתה בקליפורניה - בית הכימוספרה מהאוויר:

https://youtu.be/N6QB39saIyw


והנה על האדריכל שתכנן את הבית ג'ון לאוטנר:

https://youtu.be/bIhHzgLLb_4


בואו לביקור בבית הקימוספרה:

https://youtu.be/_A6jk_ScCag


והנה סרט תיעודי קצר על האדריכל של הבית המופלא הזה:

https://youtu.be/fzaqby2Be8c?long=yes

בלב מתחם של טכנולוגיות מתקדמות בהונג קונג ניצב לו מבנה עתידני, מעט חייזרי, שניצב בין מבנים ובניינים רגילים לחלוטין.

המבנה הזה מזכיר חללית שהגיעה מעולם אחר. רק בסרטי מדע בדיוני רואים צורות כאלה ונשאלת השאלה מדוע נבנה מבנה עתידני שכזה כאן ובהונג קונג דווקא.

האודיטוריום החייזרי נקרא על שם המדען והממציא הסיני צ'ארלס קאו (Charles Kao). האיש הגה רעיון טכנולוגי שבמידה רבה היה העתיד, אבל מהווה את ההווה הטכנולוגי של כולנו היום.

לרעיון הזה קוראים לו סיבים אופטיים.

בלעדיו כנראה שלא היו לנו יוטיוב, נטפליקס, ספוטיפיי, ויקיפדיה וגוגל. או לפחות הם היו צל חיוור ופרימיטיבי של השירותים המקוונים והמופלאים שאנו מכירים היום.

הסיפור שלו מתחיל בעובדה ידועה לכל מהנדס מתחיל. גם צ'ארלס קאו ידע, כמו מהנדסים רבים בעולם, שבהעברת אותות בכבלי נחושת, האות החשמלי סובל מניחות גבוה ככל שאורך הכבל, או המרחק, גדלים. כלומר, האות החשמלי לא עובר באופן יעיל למרחקים גדולים וככל שאורך הכבל גדל, האות הולך ונחלש.

קאו היה הראשון שהעלה את הרעיון להשתמש בסיבי זכוכית להעברת מידע כזה. כבר ב-1966 הבחין האיש ביתרונות של שיטה זו, על פני העברת אותות חשמליים בכבלי נחושת.

הוא חישב בזהירות כיצד להעביר אור על פני מרחקים גודלים באמצעות סיבים אופטיים העשויים מזכוכית. בזכות הפיתוח שלו נהיה אפשרי להעביר אותות אור על פני מאה קילומטרים, בהשוואה ל-20 מטרים בכבלים שהיו זמינים עד לשנות השישים.

כלומר, קאו מצא פתרון טכנולוגי שהקפיץ את יעילות ההעברה של מידע פי 5,000.

אוקיי, זה מרשים, אבל איך זה נוגע לעתיד?

כי ההתלהבות של קאו נתנה השראה לחוקרים אחרים לחלוק את החזון שלו, שתורגם לפיתוח מהיר של כבל אופטי, שעבר לייצור המוני רק ארבע שנים מאוחר יותר, ב-1970.

בשנת 1970 יוצר הסיב האופטי הראשון, על ידי מספר חוקרים בחברת הזכוכית האמריקאית קורנינג. כבר אז היא אפשרה לא מעט, אבל הצורך הגדול באמת בטכנולוגיה הזו היה מעבר לפינה.

שני עשורים אחר-כך יוולד האינטרנט שאנו מכירים וייתן את האות לצורך האינסופי במהירות העברה, ברוחב פס ובמרחקים עולמיים שבהם יעבור המידע. הכבל האופטי הלך ושופר. כבלים הונחו באוקיינוסים וחיברו כמעט כל מקום בעולם לרשת העולמית.

הסיבים האופטיים של היום מאפשרים להעביר את כל התקשורת ולקיים את החברה העולמית והמקושרת בה אנו חיים. הטכנולוגיה שהוא הגה נושאת כיום על גבה את כל תעבורת האינטרנט, הטלפוניה, התמונות, הטקסטים והווידאו - והכל בחלקיקי שניה.

וכך נבנה, על שמו של האיש, אודיטוריום צ'ארלס קאו בפארק המדע של הונג קונג. פארק מדע זה הוא אזור תעשיית היי טק, הממוקם בטריטוריות החדשות של הונג קונג, בסמוך לאוניברסיטה הסינית של הונג קונג. במתחם זה פועלים הרבה חברות הייטק וסטארטאפים ומהמבנה הזה קשה להתעלם. יתכן אף שמי שיוצרים את העתיד הטכנולוגי של העולם המודרני, מקבלים ממנו השראה לפיתוחים הבאים שישנו את העולם.


הנה האודיטוריום על שמו בתוך פארק המדע של הונג קונג:

https://youtu.be/BHmRIcDyi74


והסיב האופטי שהוא המציא ומשנה את העולם (עברית):

https://youtu.be/q633B3EqUhk

את "בתי הכדור" בהולנד קשה להחמיץ. דמיינו כמה עשרות בועות מגורים מהסוג שפעם הבטיח להיות המגורים שייבנו בעתיד על כוכבים רחוקים.

בשנת 1968 במכרז של ממשלת הולנד, למימון של בנייה ניסיונית של דיור בעלות נמוכה, זכה האדריכל ההולנדי דריס קרייקמפ (Dries Kreijkamp) ותכנן את בולוונינגן (Bolwoningen), שכונה שלמה בעיירה דן בוש שבהולנד, שבה ניצבים 50 "בתי כדור".

בתי הכדור, שנבנו לבסוף בשנות ה-80, הם פרק מרתק באדריכלות המודרנית ובמיוחד זו ההולנדית. זו אותה הולנד שפרצה דרך עם שכונת "בתי הקוביה" ברוטרדם ובית שרדר בצבעי היסוד. גם כאן הציב אדריכל הולנדי חשיבה חדשה על מבנים זולים להקמה וחקר את המבנים העגולים.

קרייקמפ, אגב, סיפר שהוא הושפע מסוג של אוהלי שבטים אפריקאיים שראה ומהצורה העגולה של האיגלו של האסקימואים. העיגול, הוא הסביר אז, הוא הצורה הטבעית ביותר למגורים. למשל בעובדה שבתים עגולים הם ידידותיים יותר לסביבה, כי שמירת החום בהם טובה יותר. איך זה קורה? - צורתם העגולה גורמת לרוח לגלוש מסביבם, מה שמקטין באופן משמעותי את התקררותם ואיבוד החום שבהם. כמובן שבמדינות קרות העניין משמעותי במיוחד.

בתי הכדור עשויים מלט, אך מחוזקים בפיברגלס. הם יושבים על בסיס בצורת גליל. המידות של הבתים הללו כאן זהות. הרדיוס של חלקו הרחב ביותר של בית הכדור הוא 5.5 מטרים. סך שטח הרצפה של חללי המבנה הוא 55 מטרים רבועים. בכל בית כדור יש 11 חלונות עגולים שהרדיוס של כל אחד הוא 120 סנטימטרים.

מבנה הכדור נראה אולי קטן אבל יש בו כמה קומות. בתחתית הכדור מותקנת הצנרת. בקומה הראשונה נמצאים חדר שינה קטן וחדר רחצה. בקומת השנייה, הרחבה ביותר בכדור, ממוקמים הסלון והמטבח. בקומה העליונה של בית הכדור נמצא חדר הרחצה.

אחד היתרונות של בית כדור כזה נעוץ בעובדה שניתן למקם אותו לא רק על הקרקע, אלא גם על פני המים, על גבי פלטפורמה צפה.

אגב, כיום בתי הכדור העתידניים הם בעיקר אטרקציה תיירותית. השכונה מעט איבדה את הפופולריות שלה בעיר והמקומיים לא ממש אוהבים את בתי הכדור. הם גם התיישנו מעט וזקוקים לשיפוץ. עם השנים ועל אף יופיים המיוחד של הבתים העגולים והחייזריים הללו, עלו שאלות רבות לגבי השימושיות שלהם והעובדה היא שהם לא הפכו נפוצים בעולם, או אפילו בהולנד.


הנה בתי הכדור בהולנד:

https://youtu.be/JXjqy5RNugA


הסיפור של השכונה העתידנית:

https://youtu.be/aLCVLPKrSNk


ומבט מקרוב:

https://youtu.be/LRFaiHAm3V8