שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו סגנון אר דקו עם האמנות העיטורית?
סגנון ה'אר-דקו' (Art Deco), או "אמנות עיטורית", הוא סגנון אמנותי שפרץ בשנות העשרים של המאה הקודמת ומאופיין בעיטורים גאומטריים, כמו זיגזגים או משולשים ובאמנות קישוטית, ראוותנית ולא צנועה.
לרוב הסגנון ניכר בצבעיו העזים ובשימוש בחומרים יקרים ואף חדישים לזמנם.
האר, או ארט דקו, הושפע מזרמים אוונגרדיים באמנות כמו קוביזם, קונסטרוקטיביזם ופוטוריזם. באדריכלות הוא הציג מבנים גדולים ושאפתניים, עם זוויות, קשתות ועיקולים.
חלקם היו בקווים גיאומטרים נקיים, בעוד אחרים השתמשו בדימויים מעולם החי והצומח, דוגמת פרחים, נוצות של טווסים וכדומה.
אבל ה'אר-דקו' הושפע גם מטכנולוגיה, אופנה, אמנות מצרית ואפילו מסגנון הג'אז. באמנות הוא שאב השראה רבה מסגנונות אמנותיים, אך גם מהסגנונות האדריכליים כמו באוהאוס והסגנון הבינלאומי שהתפתח ממנו.
האדריכל השווייצרי לה קורבוזייה הוא שהשיק את הסגנון הזה בתערוכה בפריז ב-1925, בה הציג לראשונה את הסגנון ורעיונותיו. כך יצא שבשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 הוא הפך להברקה החדשנית של הארכיטקטורה והעיצוב.
עם מילות מפתח כמו שאפתנות, עושר וסגנון, האר-דקו התאים בדיוק לשגשוג הכלכלי שבין שתי מלחמות העולם ועד למיתון של שנות ה-30.
בניין קרייזלר בניו יורק הוא דוגמה אדריכלית נהדרת של ארט דקו. גם בניין האמפייר סטייט בילדינג שנבנה אחריו, מככב בסגנון זה וכך גם גשר הזהב בסן פרנסיסקו. רובע 'אר-דקו' במיאמי הוא אולי בירת הסגנון, עם 800 בניינים בצבעי פסטל, שנבנו בשנות ה-20, ומדגימים את ה'אר-דקו' בשיאו.
משם התפשט הסגנון לאמנות, עיצוב ואופנה. כך השפיע ה'אר-דקו' על כל תחומי העיצוב, כולל עיצוב תכשיטים, ריהוט עיצוב גרפי, חפצי חן וחפצים שימושיים ועוד מהאמנויות שהפכו בזכותו דקורטיביות יותר.
היו בו צורות שנשאבו מתרבויות קדומות כמו דגמי פירמידה, לוטוס, פפירוס ועוד. העיטור היווה חלק מהחפץ שאי אפשר לוותר עליו. כך יופיעו לפתע מראות עם קרניים, או מכשירי רדיו עם דוגמת מעויינים.
מוצרי הריהוט והאופנה שעוצבו באר-דקו המוקדם, היו יקרים ויועדו לצרכני עילית עשירים. היוקרה ניכרה בחומר, בצבעוניות, בגימור המלוטש שלהם ובהקפדה על הפרטים הקטנים.
עם הנטייה של הצרכנים הללו למוצרים דקורטיביים, פונקציונליים (שימושיים), מודרניים ובעלי מראה תעשייתי וקווים זורמים, דחו רבים ממעצבי ה"אר דקו" את החומרים המוכרים אז והשתמשו בחומרים יוקרתיים, כמו פלדה, שיש ועצים יקרים.
הנה האר דקו:
https://youtu.be/amVvYPU4Gw8
באמנות:
https://youtu.be/THjB9r2McHA
בקולנוע - מבנה המועדון מהסרט "קסנדו":
https://youtu.be/7lqffg8JAuQ
באדריכלות (עברית):
https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=2m27s&end=8m36s
בעיצוב:
https://youtu.be/GqFaJBn2ybE
ומגוון עצום של דוגמאות:
https://youtu.be/vndL5tTTReE
מגדל קרייזלר
סגנון ה'אר-דקו' (Art Deco), או "אמנות עיטורית", הוא סגנון אמנותי שפרץ בשנות העשרים של המאה הקודמת ומאופיין בעיטורים גאומטריים, כמו זיגזגים או משולשים ובאמנות קישוטית, ראוותנית ולא צנועה.
לרוב הסגנון ניכר בצבעיו העזים ובשימוש בחומרים יקרים ואף חדישים לזמנם.
האר, או ארט דקו, הושפע מזרמים אוונגרדיים באמנות כמו קוביזם, קונסטרוקטיביזם ופוטוריזם. באדריכלות הוא הציג מבנים גדולים ושאפתניים, עם זוויות, קשתות ועיקולים.
חלקם היו בקווים גיאומטרים נקיים, בעוד אחרים השתמשו בדימויים מעולם החי והצומח, דוגמת פרחים, נוצות של טווסים וכדומה.
אבל ה'אר-דקו' הושפע גם מטכנולוגיה, אופנה, אמנות מצרית ואפילו מסגנון הג'אז. באמנות הוא שאב השראה רבה מסגנונות אמנותיים, אך גם מהסגנונות האדריכליים כמו באוהאוס והסגנון הבינלאומי שהתפתח ממנו.
האדריכל השווייצרי לה קורבוזייה הוא שהשיק את הסגנון הזה בתערוכה בפריז ב-1925, בה הציג לראשונה את הסגנון ורעיונותיו. כך יצא שבשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 הוא הפך להברקה החדשנית של הארכיטקטורה והעיצוב.
עם מילות מפתח כמו שאפתנות, עושר וסגנון, האר-דקו התאים בדיוק לשגשוג הכלכלי שבין שתי מלחמות העולם ועד למיתון של שנות ה-30.
בניין קרייזלר בניו יורק הוא דוגמה אדריכלית נהדרת של ארט דקו. גם בניין האמפייר סטייט בילדינג שנבנה אחריו, מככב בסגנון זה וכך גם גשר הזהב בסן פרנסיסקו. רובע 'אר-דקו' במיאמי הוא אולי בירת הסגנון, עם 800 בניינים בצבעי פסטל, שנבנו בשנות ה-20, ומדגימים את ה'אר-דקו' בשיאו.
משם התפשט הסגנון לאמנות, עיצוב ואופנה. כך השפיע ה'אר-דקו' על כל תחומי העיצוב, כולל עיצוב תכשיטים, ריהוט עיצוב גרפי, חפצי חן וחפצים שימושיים ועוד מהאמנויות שהפכו בזכותו דקורטיביות יותר.
היו בו צורות שנשאבו מתרבויות קדומות כמו דגמי פירמידה, לוטוס, פפירוס ועוד. העיטור היווה חלק מהחפץ שאי אפשר לוותר עליו. כך יופיעו לפתע מראות עם קרניים, או מכשירי רדיו עם דוגמת מעויינים.
מוצרי הריהוט והאופנה שעוצבו באר-דקו המוקדם, היו יקרים ויועדו לצרכני עילית עשירים. היוקרה ניכרה בחומר, בצבעוניות, בגימור המלוטש שלהם ובהקפדה על הפרטים הקטנים.
עם הנטייה של הצרכנים הללו למוצרים דקורטיביים, פונקציונליים (שימושיים), מודרניים ובעלי מראה תעשייתי וקווים זורמים, דחו רבים ממעצבי ה"אר דקו" את החומרים המוכרים אז והשתמשו בחומרים יוקרתיים, כמו פלדה, שיש ועצים יקרים.
הנה האר דקו:
https://youtu.be/amVvYPU4Gw8
באמנות:
https://youtu.be/THjB9r2McHA
בקולנוע - מבנה המועדון מהסרט "קסנדו":
https://youtu.be/7lqffg8JAuQ
באדריכלות (עברית):
https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=2m27s&end=8m36s
בעיצוב:
https://youtu.be/GqFaJBn2ybE
ומגוון עצום של דוגמאות:
https://youtu.be/vndL5tTTReE
