שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הביס מחשב יוניוואק את המומחים בתחזית בחירות?
זה היה בשנת 1952 כשמחשב ה-UNIVAC בחדש שפיתחו פרספר אקרט וג'ון מאושלי, ממציאיו של מחשב ה-ENIAC הצבאי, הובא לאולפן טלוויזיה.
זה ערב הבחירות לנשיאות ארצות הברית, בבחירות של 1952. המחשב הזה, שיהיה הראשון שיזכה לתפוצה מסחרית, שקל 8 טון. עד אז השתמשו בו בעיקר במוסדות אקדמיה ומחקר מובילים ובעלי ממון.
המחשב הזה הובא לאולפן, כי אנשי הטלוויזיה, בראשות המגיש המיתולוגי וולטר קרונקייט, ביקשו ממפתחיו שהוא ינסה לנבא בערב יום הבחירות את תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב.
כבר בהגיעו לאולפן רשם היוניווק לעצמו הישג מרשים באותו ערב. היסטורית, הוא היה למחשב הראשון שהגיע להשתתף בתכנית בטלוויזיה. אבל השיא היה עוד לפניו. כי המחשב הזה עתיד היה באותו ערב לנצח מומחים אנושיים, בתחום המומחיות שלהם ולהשאיר את הציבור הרחב עם לסת שמוטה מתדהמה.
איך זה קרה? - בערב, כשהגיעה שעת השידור, הצליח היוניווק לנבא במדגם הבחירות לנשיאות ארה"ב את נצחונו של המועמד דווייט אייזנהאואר. הניבוי של המחשב היה מנוגד לזה של הסוקרים המקצועיים והסברה הכללית באולפן הייתה שהוא טועה. לא היה מדובר בזוטי אחוזים.
יוניווק צפה ניצחון מוחץ, באנגלית "לנד סלייד" (Landslide) של אייזנהאואר, מי שאמנם היה מצביא דגול ומפקד בעלות הברית באירופה של מלחמת העולם השנייה, אבל התחרה מול סטיבנסון הדמוקרטי, פוליטיקאי מיומן שכל המומחים וגם הציבור ראו בו את המנצח הוודאי.
בשעת השיא ולשאלת המגיש, החליטו המפעילים שלו ואנשי המדגם לענות שאין לו עדיין תשובה. האמת הייתה שונה. הם פשוט לא האמינו לתוצאה ופחדו לבייש את רשת הטלוויזיה CBS ואת תכנית החדשות הסמכותית והמצליחה של קרונקייט.
אבל בסוף הערב, כשהסתבר שאייזנהאואר אכן ניצח, התגלה לראשונה לכולם שהמחשב היה היחיד שהעריך נכון וניתח היטב את הנתונים.
עיתונים הבוקר שאחרי השתוללו מהתפעלות. כותרות העמודים הראשיים סיפרו על "הגאדג'ט שניצח את האדם". זו הייתה ההוכחה המשמעותית הראשונה שהציבור הרחב קיבל, לכך שמחשב יכול לנצח מוחות אנושיים ועוד של מומחים. אז זה נראה סקופ נדיר ומפתיע, היום אנחנו יודעים שההישג חסר התקדים הזה רק רימז על העתיד לבוא.
הנה UNIVAC בשידור הרדיו המפורסם, בו הוא מביס את המומחים בניבוי תוצאות הבחירות לנשיאות:
https://youtu.be/nHov1Atrjzk
והניצחון הזה ישנה לחלוטין את כיסוי הבחירות מאז 1952 ועד היום:
https://youtu.be/abibiFa3gj0
כמובן שגם בבחירות הבאות ב-1956 ה-UNIVAC מגיע לאולפן של קרונקייט:
https://youtu.be/v7K8MW8wQWs
והנה סרט תיעודי עם שלל סרטי שיווק שעשו יצרני המחשב למכירות שלו:
https://youtu.be/j2fURxbdIZs?long=yes
מהם סקרים ומה הבעיה בהם?
שמעון פרס אמר עליהם פעם ש"סקרים הם כמו בושם. אפשר להריח אותם אבל לא כדאי לשתות...". מי כמוהו חווה את כשלון הסוקרים, שמסתמכים על מדגמי ענק אך לא מצליחים לזהות את המגמות האמיתיות בבחירות.
סקר (Poll) הוא מדידה של משהו במדגם, חלק קטן באוכלוסיה, ושימוש באמצעים סטיטסטיים כדי להכליל על האוכלוסייה כולה. התחזיות של סקרים פוליטיים, למשל, מתבססות על מדגם קטן של קלפיות, שבו מתבקשים אנשים להצביע בקלפי המדגם, כמו שהצביעו בקלפי האמיתית. על המדגם להיות לא "מוטה", כלומר שיהיה בו ייצוג שווה של קבוצות שונות באוכלוסייה.
בשנים האחרונות הולכים הסקרים ומאבדים את היכולת לחזות מגמות פוליטיות. זו מגמה שהולכת ומתבררת בהרבה מאד מקומות. מישראל של בחירות 2015, בהן ניצח ראש הממשלה, בניגוד לכל הסקרים שחזו את נפילתו, דרך סקרים שהכזיבו בגדול בעולם כולו.
דוגמאות לכישלונות של סקרים לא חסרות. המפורסמים שביניהם הם תוצאות המהפך בבחירות בישראל ב-1977, ההפתעה המדהימה של הברקזיט במשאל העם האנגלי שהביא להיפרדות מגוש היורו והניצחון הבלתי צפוי של דונלד טראמפ בקמפיין הראשון שלו לנשיאות ארצות הברית.
אז מה הבעיה בסקרים?
מזה שנים מצביעים מומחים על הדרך שבה מתקבלות ומפוענחות לא נכון תוצאות המדגמים. הן מצביעות על נצחון של מי שלבסוף יתגלה כמובס במערכת הבחירות. שוב ושוב טופחות תוצאות האמת על פניהם של הסוקרים ומצליחה לערער את אמינותם.
מצד שני, לא פעם משפיעות תוצאות הסקרים על תוצאות הבחירות עצמן. זאת מכיוון שהבוחרים מחליטים למי להצביע בהתאם למה שהסקרים מראים. כך לדוגמה, אם הם קוראים בסקר שהליכוד עומד לנחול תבוסה בבחירות ובשל כך הם "חוזרים הביתה", להצביע לו ולהביא לניצחונו.
מצד אחד, הסקר הוא הכלי האובייקטיבי ביותר שעומד לרשות הפוליטיקאים. בעזרתו הם מנסים לנבא את התנהגות הבוחרים והעמדות שלהם.
מצד שני הניסיון כבר הוכיח עד כמה חשוב להתייחס אל הסקרים בזהירות. אם משתמשים בהם בלי להיות מודעים לחולשות ולבעיות שבהם - נוהגים בחוסר אחריות ובטפשות של ממש.
למשל, ההתעלמות מכך שבתנאים של קרבה לתיקו בהצבעה, המשמעות הפוליטית של הסטייה הסטטיסטית, סטייה שתמיד תהיה שם והיא נסבלת בכל סיטואציה אחרת, היא עצומה. במילים פשוטות, אם טראמפ והילרי מתחרים בצמידות, או שמתנגדי הברקזיט מתחלקים כמעט 50-50, הרי שהסקר לא יוכל לומר מי ינצח. כל סטייה קטנה תמליך צד אחר.
יש גם בעיות אחרות, כמו העובדה שתוצאות הסקר, גם אם נקבל אותן כמו שהן, נכונות רק ליום הסקר. בקמפיין פוליטי הופך כל יום לסיפור חדש והשינויים הללו הם כל כך משמעותיים, במיוחד במירוץ צמוד, שהסקר של שלשום שווה לניחוש פשוט.
בעיה נוספת היא אמינות הנסקרים. יותר ויותר אנשים נלחצים מלהודות בעובדות שונות שקשורות בתמיכה במועמד או בנושא שנוי במחלוקת. קשה להם להציב את עצמם בקבוצה הנרדפת על ידי דעת הקהל והתקשורת הדומיננטית והם מספרים לסוקר דבר אחד, בזמן שבקלפי הם עושים דבר הפוך.
בישראל למשל, יש טענה קבועה שיש מגזרים באוכלוסיה, שאינם משתפים פעולה. גם שינויים טכנולוגיים, במיוחד כניסת האינטרנט, הרשתות החברתיות, החדשות שכבר לא מתקבלות מכלי התקשורת הגדולים דווקא - כל אלו הפכו את הסקרים ויכולת הניבוי שלהם לבעייתיים מאד.
מצד שני, הסקרים, במיוחד הכמותיים שבהם, מהווים עדיין את כלי העבודה העיקרי של הפוליטיקאים ויועציהם. גורלות נחרצים על פיהם ובאין כלי אחר, מתקבלות על פי הסקרים (לרוב סקרי עומק) החלטות פוליטיות חשובות מאד, לפחות בתקופת מערכת בחירות, על פי תוצאות הסקרים הללו.
בתנאים כאלה, עיבוד הנתונים ופירושם על ידי הסוקרים ובאופן כללי המקצועיות שלהם, הופכים למרכיב הקובע ביכולת להתגבר על מגוון הבעיות שבשיטת הסקר.
מה הבעיה עם הסקרים של הבחירות? (עברית)
https://youtu.be/am0Bz86egv8
הסבר "לילדים" (עברית):
https://youtu.be/Us8pVTrmN6I
עולם הסקרים הפוליטיים (מתורגם):
https://youtu.be/ubR8rEgSZSU
ובארץ יש מי שמנסים לבדוק אותו (עברית):
https://youtu.be/c1odMcMrcpo
מדגם בחירות
זה היה בשנת 1952 כשמחשב ה-UNIVAC בחדש שפיתחו פרספר אקרט וג'ון מאושלי, ממציאיו של מחשב ה-ENIAC הצבאי, הובא לאולפן טלוויזיה.
זה ערב הבחירות לנשיאות ארצות הברית, בבחירות של 1952. המחשב הזה, שיהיה הראשון שיזכה לתפוצה מסחרית, שקל 8 טון. עד אז השתמשו בו בעיקר במוסדות אקדמיה ומחקר מובילים ובעלי ממון.
המחשב הזה הובא לאולפן, כי אנשי הטלוויזיה, בראשות המגיש המיתולוגי וולטר קרונקייט, ביקשו ממפתחיו שהוא ינסה לנבא בערב יום הבחירות את תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב.
כבר בהגיעו לאולפן רשם היוניווק לעצמו הישג מרשים באותו ערב. היסטורית, הוא היה למחשב הראשון שהגיע להשתתף בתכנית בטלוויזיה. אבל השיא היה עוד לפניו. כי המחשב הזה עתיד היה באותו ערב לנצח מומחים אנושיים, בתחום המומחיות שלהם ולהשאיר את הציבור הרחב עם לסת שמוטה מתדהמה.
איך זה קרה? - בערב, כשהגיעה שעת השידור, הצליח היוניווק לנבא במדגם הבחירות לנשיאות ארה"ב את נצחונו של המועמד דווייט אייזנהאואר. הניבוי של המחשב היה מנוגד לזה של הסוקרים המקצועיים והסברה הכללית באולפן הייתה שהוא טועה. לא היה מדובר בזוטי אחוזים.
יוניווק צפה ניצחון מוחץ, באנגלית "לנד סלייד" (Landslide) של אייזנהאואר, מי שאמנם היה מצביא דגול ומפקד בעלות הברית באירופה של מלחמת העולם השנייה, אבל התחרה מול סטיבנסון הדמוקרטי, פוליטיקאי מיומן שכל המומחים וגם הציבור ראו בו את המנצח הוודאי.
בשעת השיא ולשאלת המגיש, החליטו המפעילים שלו ואנשי המדגם לענות שאין לו עדיין תשובה. האמת הייתה שונה. הם פשוט לא האמינו לתוצאה ופחדו לבייש את רשת הטלוויזיה CBS ואת תכנית החדשות הסמכותית והמצליחה של קרונקייט.
אבל בסוף הערב, כשהסתבר שאייזנהאואר אכן ניצח, התגלה לראשונה לכולם שהמחשב היה היחיד שהעריך נכון וניתח היטב את הנתונים.
עיתונים הבוקר שאחרי השתוללו מהתפעלות. כותרות העמודים הראשיים סיפרו על "הגאדג'ט שניצח את האדם". זו הייתה ההוכחה המשמעותית הראשונה שהציבור הרחב קיבל, לכך שמחשב יכול לנצח מוחות אנושיים ועוד של מומחים. אז זה נראה סקופ נדיר ומפתיע, היום אנחנו יודעים שההישג חסר התקדים הזה רק רימז על העתיד לבוא.
הנה UNIVAC בשידור הרדיו המפורסם, בו הוא מביס את המומחים בניבוי תוצאות הבחירות לנשיאות:
https://youtu.be/nHov1Atrjzk
והניצחון הזה ישנה לחלוטין את כיסוי הבחירות מאז 1952 ועד היום:
https://youtu.be/abibiFa3gj0
כמובן שגם בבחירות הבאות ב-1956 ה-UNIVAC מגיע לאולפן של קרונקייט:
https://youtu.be/v7K8MW8wQWs
והנה סרט תיעודי עם שלל סרטי שיווק שעשו יצרני המחשב למכירות שלו:
https://youtu.be/j2fURxbdIZs?long=yes
שמעון פרס אמר עליהם פעם ש"סקרים הם כמו בושם. אפשר להריח אותם אבל לא כדאי לשתות...". מי כמוהו חווה את כשלון הסוקרים, שמסתמכים על מדגמי ענק אך לא מצליחים לזהות את המגמות האמיתיות בבחירות.
סקר (Poll) הוא מדידה של משהו במדגם, חלק קטן באוכלוסיה, ושימוש באמצעים סטיטסטיים כדי להכליל על האוכלוסייה כולה. התחזיות של סקרים פוליטיים, למשל, מתבססות על מדגם קטן של קלפיות, שבו מתבקשים אנשים להצביע בקלפי המדגם, כמו שהצביעו בקלפי האמיתית. על המדגם להיות לא "מוטה", כלומר שיהיה בו ייצוג שווה של קבוצות שונות באוכלוסייה.
בשנים האחרונות הולכים הסקרים ומאבדים את היכולת לחזות מגמות פוליטיות. זו מגמה שהולכת ומתבררת בהרבה מאד מקומות. מישראל של בחירות 2015, בהן ניצח ראש הממשלה, בניגוד לכל הסקרים שחזו את נפילתו, דרך סקרים שהכזיבו בגדול בעולם כולו.
דוגמאות לכישלונות של סקרים לא חסרות. המפורסמים שביניהם הם תוצאות המהפך בבחירות בישראל ב-1977, ההפתעה המדהימה של הברקזיט במשאל העם האנגלי שהביא להיפרדות מגוש היורו והניצחון הבלתי צפוי של דונלד טראמפ בקמפיין הראשון שלו לנשיאות ארצות הברית.
אז מה הבעיה בסקרים?
מזה שנים מצביעים מומחים על הדרך שבה מתקבלות ומפוענחות לא נכון תוצאות המדגמים. הן מצביעות על נצחון של מי שלבסוף יתגלה כמובס במערכת הבחירות. שוב ושוב טופחות תוצאות האמת על פניהם של הסוקרים ומצליחה לערער את אמינותם.
מצד שני, לא פעם משפיעות תוצאות הסקרים על תוצאות הבחירות עצמן. זאת מכיוון שהבוחרים מחליטים למי להצביע בהתאם למה שהסקרים מראים. כך לדוגמה, אם הם קוראים בסקר שהליכוד עומד לנחול תבוסה בבחירות ובשל כך הם "חוזרים הביתה", להצביע לו ולהביא לניצחונו.
מצד אחד, הסקר הוא הכלי האובייקטיבי ביותר שעומד לרשות הפוליטיקאים. בעזרתו הם מנסים לנבא את התנהגות הבוחרים והעמדות שלהם.
מצד שני הניסיון כבר הוכיח עד כמה חשוב להתייחס אל הסקרים בזהירות. אם משתמשים בהם בלי להיות מודעים לחולשות ולבעיות שבהם - נוהגים בחוסר אחריות ובטפשות של ממש.
למשל, ההתעלמות מכך שבתנאים של קרבה לתיקו בהצבעה, המשמעות הפוליטית של הסטייה הסטטיסטית, סטייה שתמיד תהיה שם והיא נסבלת בכל סיטואציה אחרת, היא עצומה. במילים פשוטות, אם טראמפ והילרי מתחרים בצמידות, או שמתנגדי הברקזיט מתחלקים כמעט 50-50, הרי שהסקר לא יוכל לומר מי ינצח. כל סטייה קטנה תמליך צד אחר.
יש גם בעיות אחרות, כמו העובדה שתוצאות הסקר, גם אם נקבל אותן כמו שהן, נכונות רק ליום הסקר. בקמפיין פוליטי הופך כל יום לסיפור חדש והשינויים הללו הם כל כך משמעותיים, במיוחד במירוץ צמוד, שהסקר של שלשום שווה לניחוש פשוט.
בעיה נוספת היא אמינות הנסקרים. יותר ויותר אנשים נלחצים מלהודות בעובדות שונות שקשורות בתמיכה במועמד או בנושא שנוי במחלוקת. קשה להם להציב את עצמם בקבוצה הנרדפת על ידי דעת הקהל והתקשורת הדומיננטית והם מספרים לסוקר דבר אחד, בזמן שבקלפי הם עושים דבר הפוך.
בישראל למשל, יש טענה קבועה שיש מגזרים באוכלוסיה, שאינם משתפים פעולה. גם שינויים טכנולוגיים, במיוחד כניסת האינטרנט, הרשתות החברתיות, החדשות שכבר לא מתקבלות מכלי התקשורת הגדולים דווקא - כל אלו הפכו את הסקרים ויכולת הניבוי שלהם לבעייתיים מאד.
מצד שני, הסקרים, במיוחד הכמותיים שבהם, מהווים עדיין את כלי העבודה העיקרי של הפוליטיקאים ויועציהם. גורלות נחרצים על פיהם ובאין כלי אחר, מתקבלות על פי הסקרים (לרוב סקרי עומק) החלטות פוליטיות חשובות מאד, לפחות בתקופת מערכת בחירות, על פי תוצאות הסקרים הללו.
בתנאים כאלה, עיבוד הנתונים ופירושם על ידי הסוקרים ובאופן כללי המקצועיות שלהם, הופכים למרכיב הקובע ביכולת להתגבר על מגוון הבעיות שבשיטת הסקר.
מה הבעיה עם הסקרים של הבחירות? (עברית)
https://youtu.be/am0Bz86egv8
הסבר "לילדים" (עברית):
https://youtu.be/Us8pVTrmN6I
עולם הסקרים הפוליטיים (מתורגם):
https://youtu.be/ubR8rEgSZSU
ובארץ יש מי שמנסים לבדוק אותו (עברית):
https://youtu.be/c1odMcMrcpo
