שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי השיטת המטרית?
השיטה המטרית (Metric system) היא שיטת המדידה המקובלת ביותר בעולם, למדידות של גדלים פיזיקליים שונים, המסודרים על פיה.
השיטה המטרית נהוגה ברוב מדינות העולם, לעומת השיטה הנהוגה בעיקר בארצות הברית, שיטה האימפריאלית שמבוססת על אינטש.
#איך השיטה המטרית פועלת?
היופי והפשטות שבשיטה המטרית נעוץ בכך שכל יחידת מידה גדלה או קטנה בכפולות של 10. לכל כפולה כזו יש תחילית, בשפה הלטינית, כמו סנטי(מטר), שהיא מאית של המטר, או מילי(מטר), שהיא אלפית וכך הלאה. 1000 מטרים יהיו קילומטר (קילו הוא אלף בלטינית).
השיטה המטרית תיקננה את המידות, לאחר מאות שנים שבהן היו נהוגות שיטות שונות ומשונות, שהתבססו על מידת ה"רגל". בפועל, לאורך השנים היו גדלים שונים למידת הרגל. אלו השתנו מאזור לאזור ומאדם לאדם והיו מקור לויכוחים ותרמיות אינסופיים בין נוכלים ללקוחות שרומו או חשו מרומים.
#המרות
1 סנטימטר מכיל או שווה ל-10 מילימטר.
1 מטר = 100 סנטימטר.
1 קילומטר = 1000 מטר.
1 מטר = 1000 מילימטר.
#תולדות השיטה המטרית
השיטה המטרית נולדה בצרפת, שם ההמונים עשו את המהפכה הצרפתית, בעיקר בשל הניצול על ידי עשירי ואצילי צרפת. שיטות המדידה היו חלק מהשיטות לרמות ולגזול מהם וגיבוש השיטה האחידה של המטר הייתה אחת היוזמות החשובות והראשונות של מנהיגי צרפת, לאחר המהפכה.
המטר הוגדר אז כחלק העשרה מיליון של המרחק שבין קו המשווה לקוטבי כדור הארץ. המטר התקני המקורי של אותם ימים מוצג עד היום במוזיאון המדידות שבעיר סבר, ליד פאריס. כיום מוגדר מטר אחד באופן מדעי ומדויק, כמרחק שעוברת קרן אור בריק, בפרק זמן של 1 חלקי 299,792,458 שניות.
הנה שיטת המדידה המטרית של מרחקים (מתורגם):
https://youtu.be/7bUVjJWA6Vw
כל מידות השיטה המטרית:
https://youtu.be/ptoig7YfPHw
זה מה שקורה כשהאמריקאים מתמודדים איתה:
https://youtu.be/JjCaRS-CABk
וסרט תיעודי על השיטה המטרית:
https://youtu.be/SYn5UJ76h1Y?long=yes
איך מודדים את המרחק בין כוכבים?
מדידה של מרחק לכוכבים נעשית באמצעות שיטה שנקראת היסט טריגונומטרי (Trigonometric Parallax). שיטת ההיסט מתבססת על הסטייה של זווית הכוכב לאחר 6 חודשים של תנועת כדור הארץ. כך ניתן לחשב את המרחק ממנו.
אבל השיטה הזו טובה מאד לכוכבים שנמצאים במרחק של שנות אור בודדות. למרחקים עצומים משתמשים בשיטה אחרת בשם "נרות תקניים". שיטה זו מתבססת על עצמים בחלל שהחוקרים יודעים את עוצמת ההארה שלהם. הם הנרות התקניים שבהם משתמשים החוקרים. כך, למשל, במרחקים כאלה משתמשים בסופרנובות, שהן כוכבים מתפוצצים, בתור נרות תקניים.
אם נמדוד כוכב עם כמות אור ידועה ובהנחה שאנו יודעים שכמות האור שמגיעה אלינו תרד ביחס ריבועי למרחק, הרי שככל שתקטן כמות האור שמגיעה אלינו, נוכל לחשב את המרחק של הכוכב מאיתנו. מכיוון שאת עוצמת האור של כוכב רחוק איננו יודעים, החוקרים נעזרים במדידה של זמן המחזור שלו וכך מחשבים את מרחקו.
כך מודדים את המרחק בין הכוכבים (מתורגם):
https://youtu.be/Op3AYaJc0Xw
והסבר שיטת המדידה של הפרלקס למדידה של מרחקים בין גרמי שמיים:
https://youtu.be/SqI67fkdiL8
מה זה רייטינג ואיך מודדים אותו?
מהו מדד הביג מק?
מדד הביג מק (Big Mac Index) הוא מדד כלכלי לא רשמי שמשווה את מחירו של מוצר מוצלח ונפוץ, בין מדינות העולם.
המוצר שנבחר להשוואה חייב להיות כזה שנמכר בעולם כולו וזה שנבחר אכן מיוצר ומופץ על ידי רשת המזון המהיר המפורסמת והנפוצה ביותר בעולם.
ה"בּיג מֶק" הוא המבורגר של רשת המזון המהיר מקדונלדס. הוא זהה בכל מדינות העולם, ולכן לפי התאוריה הכלכלית, גם מחירו אמור להיות זהה בכל המדינות. ניהול מחירי העלות בכל מדינה נקבע לפי האספקה המקומית וזה מאפשר השוואה בין שערי המטבעות בין המדינות.
את הרעיון להשוות את מחירו הציג ב-1986 עיתון "האקונומיסט" ( The Economist), כשעשוע אינטלקטואלי למחשבה. הוא השווה את מחיר ה"בּיג מֶק" ברחבי העולם וטען טענה הגיונית: אם לפי התיאוריה הכלכלית אמור מחירו של מוצר דומה במדינות שונות להיות אותו המחיר, לאחר שהמחיר הומר למטבע משותף כמובן, הרי שאם בדיקת הנתונים מראה שהמחיר בדולר למשל, אינו שווה, ניתן לכאורה לראות בכך סימן לשינוי עתידי בשער החליפין כך שיבטא את הסטיה במחירי ה"בּיג מֶק" ויתקרב לשער החליפין הצפוי.
הזכיינים המקומיים של מקדונלד'ס בכל מדינה מציגים מחירים המחושבים לפי עלויות ייצור הביג מק והאספקה המקומית ולכן המדד מאפשר השוואה בין שערי המטבעות השונים במדינות השונות.
#ביקורת
המבקרים אומרים שהמדד, המתבסס על רשת המזון המהיר הידועה בעולם, לא רק נולד כבדיחה, אלא גם נשאר כזה. הרי שער החליפין, הם אומרים, הוא רק פרמטר אחד מאלו שמשפיעים על מחיר ההמבורגר.
הצריכה של מוצרי ג'אנק פוד, הם גורסים, משתנה בין מדינות שונות וזה משפיע על מחירי המוצרים ברשתות המזון המהיר. גם משתנים כמו מחירי השכירות, מיקום החנויות, שכר העבודה, ביקוש משתנה, מתחרים שונים ורמת תחרות אחרת, מחירי חשמל, מכסי מגן במדינות שונות על מרכיבי הביג מק ואפילו העובדה שבמדינות רבות, מחירו של מזון מהיר ברשתות בינלאומיות דוגמת מקדונלד'ס הוא יקר ביחס למחיר האוכל במסעדה מקומית - כול אלה משפיעים לא פחות על מחיר המוצר בכל מדינה, כך שההשוואה לשער החליפין של המטבעות היא בעייתית מאוד.
#התוצאה
ועדיין, אחרי כל הטענות האלה, עם הטענה שמחיר ה"ביג מק" הוא לא כלי כלכלי מדעי של ממש והעובדה שמחיר ההמבורגר מושפע ממשתנים רבים, מדד ה'ביג מק' מציג בכל זאת נתונים נכונים.
הרי אם נבחן את המדינות היקרות בעולם, כבר כמה וכמה שנים שאנו רואים שמדד ה'ביג מק' מציב את המדינות הנכונות, כולל ישראל, בראש המדינות שהן אכן המדינות היקרות בעולם.
מסתבר שמחיר ההמבורגר בהחלט מנבא את יוקר המחיה בכל כלכלה ועושה זאת לא פעם טוב יותר ממדדים כלכליים אחרים.
ומכך יוצא שמדד הביג מק הוא עדיין אחד המדדים שכלכלנים יצטטו, בניתוחי יוקר המחיה העולמיים ובמאמרים נחשבים בתקשורת הכתובה והמשודרת. גם לבדיחות, מסתבר, כדאי להתייחס ברצינות.
הנה הסבר של מדד הביג מק בפשטות:
https://youtu.be/INPw1v6YOhI
ה-PPP שממנו נובע הביג מק כבעל יכולת להוות מדד כלכלי השוואתי:
https://youtu.be/b71uzrr8hUs
ויכולת ההשוואה שנותן מדד הביג מק:
https://youtu.be/_vCK6QZTVlc
מהו אוסצילוסקופ?
אוֹסְצִילוֹסְקוֹפּ (Oscilloscope) הוא מכשיר מדידה המציג באופן ויזואלי את האותות של מתח חשמלי (בציר האנכי), אל מול ציר הזמן, או כפונקציה של מתח חשמלי אחר (בציר האופקי). אלו מוצגים על גבי מסך קטן שבחזיתו של המכשיר.
ניתן לשפר את דיוק המדידה המוצגת על המסך, אל מול רשת עדינה המצוירות עליו ומחולקת לריבועים קטנים.
כמובן שהמכשיר יכול להציג את האותות של כל דבר שניתן לתרגם למתח חשמלי. החל מקולות וצלילים מוסיקליים, דרך פעימות הלב ועד לרטיטות של קרום כדור הארץ.
באוסצילוסקופ משתמשים לצרכים מגוונים. לא פעם הוא משמש לצרכים טכניים, כמו איתור של תקלות בציוד אלקטרוני. ברפואה תראו אותו לא פעם משמש כציוד מעקב רפואי של קצב פעימות הלב. בעולם האלקטרוניקה הוא שימש לא פעם לבדיקה של התנהגות האותות בכל נקודה במעגל אלקטרוני והשוואתם לאות שאמור או צפוי היה שיופיע בנקודה זו. כך נהגו לאתר לא פעם בעיות בתכנון ובתפקוד המעגלים הללו.
כמובן שבימינו עברו חלק מתפקודי האוסצילוסקופ הקלאסי, לביצוע של תוכנות מחשב משוכללות ודיגיטליות, המבוססות על חיישנים רגישים ומדויקים הרבה יותר.
הנה הסבר פשוט על האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/ThrK2spjrLs
זהו האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/SxZWcku_Sw0
כך נראה אוסצילוסקופ (עברית):
https://youtu.be/Eg3ID8Fhfgg
ואפשר גם לעשות אמנות עם האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/ytnt9l_WKxk
השיטה המטרית (Metric system) היא שיטת המדידה המקובלת ביותר בעולם, למדידות של גדלים פיזיקליים שונים, המסודרים על פיה.
השיטה המטרית נהוגה ברוב מדינות העולם, לעומת השיטה הנהוגה בעיקר בארצות הברית, שיטה האימפריאלית שמבוססת על אינטש.
#איך השיטה המטרית פועלת?
היופי והפשטות שבשיטה המטרית נעוץ בכך שכל יחידת מידה גדלה או קטנה בכפולות של 10. לכל כפולה כזו יש תחילית, בשפה הלטינית, כמו סנטי(מטר), שהיא מאית של המטר, או מילי(מטר), שהיא אלפית וכך הלאה. 1000 מטרים יהיו קילומטר (קילו הוא אלף בלטינית).
השיטה המטרית תיקננה את המידות, לאחר מאות שנים שבהן היו נהוגות שיטות שונות ומשונות, שהתבססו על מידת ה"רגל". בפועל, לאורך השנים היו גדלים שונים למידת הרגל. אלו השתנו מאזור לאזור ומאדם לאדם והיו מקור לויכוחים ותרמיות אינסופיים בין נוכלים ללקוחות שרומו או חשו מרומים.
#המרות
1 סנטימטר מכיל או שווה ל-10 מילימטר.
1 מטר = 100 סנטימטר.
1 קילומטר = 1000 מטר.
1 מטר = 1000 מילימטר.
#תולדות השיטה המטרית
השיטה המטרית נולדה בצרפת, שם ההמונים עשו את המהפכה הצרפתית, בעיקר בשל הניצול על ידי עשירי ואצילי צרפת. שיטות המדידה היו חלק מהשיטות לרמות ולגזול מהם וגיבוש השיטה האחידה של המטר הייתה אחת היוזמות החשובות והראשונות של מנהיגי צרפת, לאחר המהפכה.
המטר הוגדר אז כחלק העשרה מיליון של המרחק שבין קו המשווה לקוטבי כדור הארץ. המטר התקני המקורי של אותם ימים מוצג עד היום במוזיאון המדידות שבעיר סבר, ליד פאריס. כיום מוגדר מטר אחד באופן מדעי ומדויק, כמרחק שעוברת קרן אור בריק, בפרק זמן של 1 חלקי 299,792,458 שניות.
הנה שיטת המדידה המטרית של מרחקים (מתורגם):
https://youtu.be/7bUVjJWA6Vw
כל מידות השיטה המטרית:
https://youtu.be/ptoig7YfPHw
זה מה שקורה כשהאמריקאים מתמודדים איתה:
https://youtu.be/JjCaRS-CABk
וסרט תיעודי על השיטה המטרית:
https://youtu.be/SYn5UJ76h1Y?long=yes
מדידה של מרחק לכוכבים נעשית באמצעות שיטה שנקראת היסט טריגונומטרי (Trigonometric Parallax). שיטת ההיסט מתבססת על הסטייה של זווית הכוכב לאחר 6 חודשים של תנועת כדור הארץ. כך ניתן לחשב את המרחק ממנו.
אבל השיטה הזו טובה מאד לכוכבים שנמצאים במרחק של שנות אור בודדות. למרחקים עצומים משתמשים בשיטה אחרת בשם "נרות תקניים". שיטה זו מתבססת על עצמים בחלל שהחוקרים יודעים את עוצמת ההארה שלהם. הם הנרות התקניים שבהם משתמשים החוקרים. כך, למשל, במרחקים כאלה משתמשים בסופרנובות, שהן כוכבים מתפוצצים, בתור נרות תקניים.
אם נמדוד כוכב עם כמות אור ידועה ובהנחה שאנו יודעים שכמות האור שמגיעה אלינו תרד ביחס ריבועי למרחק, הרי שככל שתקטן כמות האור שמגיעה אלינו, נוכל לחשב את המרחק של הכוכב מאיתנו. מכיוון שאת עוצמת האור של כוכב רחוק איננו יודעים, החוקרים נעזרים במדידה של זמן המחזור שלו וכך מחשבים את מרחקו.
כך מודדים את המרחק בין הכוכבים (מתורגם):
https://youtu.be/Op3AYaJc0Xw
והסבר שיטת המדידה של הפרלקס למדידה של מרחקים בין גרמי שמיים:
https://youtu.be/SqI67fkdiL8
#מהו רייטינג?
סדרות ריאליטי, פרק הדחה, שופטים, משימות, אחוזי צפייה, נינג'ות, מדידה, המנה הזוכה, פילוחים, כסף, נילסן, נדידת צופים, עונה נוספת ועוד שלל מושגים שמככבים בחיינו ללא הפסקה ולא מפסיקים לפמפם לנו בראש... כל זה מבוסס על ומתקיים בזכות מושג אחד, שדומה שעליו סובבות תעשיות ענק ובראשן הטלוויזיה.
רֵיְיטִינְג (Rating), בעברית "מִדְרוּג".
זהו מונח שמציין את הערכת אחוזי הצפייה בתוכנית טלוויזיה או רדיו כלשהי. המונח באופן כללי מתייחס למידת החשיפה לה זוכה משדר כלשהו באמצעי תקשורת אלקטרונית בקרב קהל הצופים או המאזינים.
נהוג להציג את הרייטינג בטבלאות השוואה בהן מוצגות תכניות טלוויזיה למשל, כשלצידן אחוזי הצפייה לה זוכה כל תכנית. בתצוגה כזו מוצגת התכנית הנצפית ביותר בראש הרשימה, כשאחריה מוצגות שאר התכניות, בסדר פופולריות יורד.
כמובן שבמעבר למדיה דיגיטלית, כמו אינטרנט, אפליקציות, טלוויזיות חכמות וכדומה, כל נושא הרייטינג עבר שדרוג מרשים. כי בדיגיטל, כלומר ברשת המקוונת, יש מערכות מדידה או אנליטיקה וניתוח המאפשרות מדידה של כל דבר שהמפרסמים יחלמו עליו.
#למה הרייטינג חשוב?
חשיבותו הגדולה של המידרוג בטלוויזיה המסחרית נובעת מכך שהוא משמש כבסיס לתמחור כל דקה של שידור הפרסומות, בהפסקות של תוכנית טלוויזיה.
כלומר, באמצעות הרייטינג ניתן לקבוע כמה עולה זמן השידור של פרסומות. בתכנית שאחוז הרייטינג שלה גבוה, כלומר צופים בה רבים, יעלה משמעותית המחיר שישלם המפרסם על כל דקת שידור של פרסומת - לעומת תכנית שמדד הרייטינג מראה שהיא נצפית פחות ובה דקת שידור תהיה זולה יותר.
עם השנים הלכה והתבררה השפעתו האדירה של הרייטינג על תוכן ורמת תכניות הטלוויזיה השונות. כשהבעלים של ערוץ טלוויזיה מסחרי מחליט אילו תכניות יוצגו בו הוא יעדיף במקרים רבים תכנית שמכניסה כסף רב מפרסומות.
ומכאן המשמעות התרבותית שקיבל הרייטינג. כי בחירה בתכניות פופולריות היא במרבית המקרים בחירה במכנה המשותף הנמוך יותר של הצופים. מכאן שרייטינג הפך לכינוי של תפיסת עולם מסחרית בתקשורת ההמונים. "תרבות הרייטינג" היא כינוי או שם קוד להעדפה של תכניות פופולריות על פני תכניות תרבות מעמיקות, למשל, אך דלות במספר הצופים שלהן.
מכאן הקשר או ההקבלה שנוצרה בתרבות זמננו בין "פופולרי" ל"נמוך" ובין "איכותי" ל"גבוה".
#מדד נילסן
בטלוויזיה שימש למדידת הרייטינג מדד נילסן, מדד שבחן את מספר האנשים שצפו בכל תכנית, מתי הם צפו בה ואיזה חלק מקהל הצופים היא הצליחה למשוך.
כך הצליחה החברה לספק למפרסמים נתונים על גופי שידור וחברות מדיה שונות, לצורך קביעת הפרסום מול התוכן ובעצם מול לוח התכניות.
עם השנים חברת נילסן פיתחה את יכולת המדידה של רייטינג וצפייה בטלוויזיה, באמצעות מדגם צופים שבבתיהם הוצבו מכשירי מדידה של הצפייה בערוצים השונים.
כך הפך מדד נילסן למעין סטנדרט, תקן להצגת שיעור הנחשפים למשדר כלשהו מבין כלל האוכלוסייה הנחקרת המחזיקה במקלט רדיו או טלוויזיה.
עם כניסת רשת האינטרנט לחיינו נילסן הרחיבה את המדידה גם לעולם האונליין המודרני. היא מודדת גם שילובים של טלוויזיה עם פעילות אינטרנט וגם מדידה של רייטינג בסטרימינג (ראו בתגית "סטרימינג").
באמצעות האנליטיקות שמוצגות אונליין, יכולים פרסומאים, מנהלי שיווק בחברות עסקיות או אנשי תקשורת לקבל החלטות ולהשקיע את תקציבי הפרסום בצורה תבונית וחכמה מבעבר, תוך חלוקה חכמה יותר בין פרסומות בטלוויזיה ופרסומות אונליין.
כך עובד מדד נילסן למדידת רייטינג:
https://youtu.be/N56WtlHf0EA
סיפורו של מדד נילסן:
https://youtu.be/fX187HJDAxk
בעולם המודרני הכל מדיד ויש רייטינג בכל תחום (עברית):
https://youtu.be/pL7qTSTBafg
המאבק על הרייטינג מוביל את הטלוויזיה למחוזות שלא ייאמנו (עברית):
https://youtu.be/0ouVYqdLeTI
שיר על רייטינג (עברית):
https://youtu.be/7yDdw2UEB60
פודקסט על רייטינג, טלוויזיה וכסף (עברית):
https://youtu.be/-IAXf4rtfTg?long=yes
וסרט תיעודי על מי שהיה מלך הרייטינג וסיפורו מעיד יותר מכל על ההתמכרות לרייטינג (עברית):
https://youtu.be/aHZUj_Ug_8A?long=yes
סדרות ריאליטי, פרק הדחה, שופטים, משימות, אחוזי צפייה, נינג'ות, מדידה, המנה הזוכה, פילוחים, כסף, נילסן, נדידת צופים, עונה נוספת ועוד שלל מושגים שמככבים בחיינו ללא הפסקה ולא מפסיקים לפמפם לנו בראש... כל זה מבוסס על ומתקיים בזכות מושג אחד, שדומה שעליו סובבות תעשיות ענק ובראשן הטלוויזיה.
רֵיְיטִינְג (Rating), בעברית "מִדְרוּג".
זהו מונח שמציין את הערכת אחוזי הצפייה בתוכנית טלוויזיה או רדיו כלשהי. המונח באופן כללי מתייחס למידת החשיפה לה זוכה משדר כלשהו באמצעי תקשורת אלקטרונית בקרב קהל הצופים או המאזינים.
נהוג להציג את הרייטינג בטבלאות השוואה בהן מוצגות תכניות טלוויזיה למשל, כשלצידן אחוזי הצפייה לה זוכה כל תכנית. בתצוגה כזו מוצגת התכנית הנצפית ביותר בראש הרשימה, כשאחריה מוצגות שאר התכניות, בסדר פופולריות יורד.
כמובן שבמעבר למדיה דיגיטלית, כמו אינטרנט, אפליקציות, טלוויזיות חכמות וכדומה, כל נושא הרייטינג עבר שדרוג מרשים. כי בדיגיטל, כלומר ברשת המקוונת, יש מערכות מדידה או אנליטיקה וניתוח המאפשרות מדידה של כל דבר שהמפרסמים יחלמו עליו.
#למה הרייטינג חשוב?
חשיבותו הגדולה של המידרוג בטלוויזיה המסחרית נובעת מכך שהוא משמש כבסיס לתמחור כל דקה של שידור הפרסומות, בהפסקות של תוכנית טלוויזיה.
כלומר, באמצעות הרייטינג ניתן לקבוע כמה עולה זמן השידור של פרסומות. בתכנית שאחוז הרייטינג שלה גבוה, כלומר צופים בה רבים, יעלה משמעותית המחיר שישלם המפרסם על כל דקת שידור של פרסומת - לעומת תכנית שמדד הרייטינג מראה שהיא נצפית פחות ובה דקת שידור תהיה זולה יותר.
עם השנים הלכה והתבררה השפעתו האדירה של הרייטינג על תוכן ורמת תכניות הטלוויזיה השונות. כשהבעלים של ערוץ טלוויזיה מסחרי מחליט אילו תכניות יוצגו בו הוא יעדיף במקרים רבים תכנית שמכניסה כסף רב מפרסומות.
ומכאן המשמעות התרבותית שקיבל הרייטינג. כי בחירה בתכניות פופולריות היא במרבית המקרים בחירה במכנה המשותף הנמוך יותר של הצופים. מכאן שרייטינג הפך לכינוי של תפיסת עולם מסחרית בתקשורת ההמונים. "תרבות הרייטינג" היא כינוי או שם קוד להעדפה של תכניות פופולריות על פני תכניות תרבות מעמיקות, למשל, אך דלות במספר הצופים שלהן.
מכאן הקשר או ההקבלה שנוצרה בתרבות זמננו בין "פופולרי" ל"נמוך" ובין "איכותי" ל"גבוה".
#מדד נילסן
בטלוויזיה שימש למדידת הרייטינג מדד נילסן, מדד שבחן את מספר האנשים שצפו בכל תכנית, מתי הם צפו בה ואיזה חלק מקהל הצופים היא הצליחה למשוך.
כך הצליחה החברה לספק למפרסמים נתונים על גופי שידור וחברות מדיה שונות, לצורך קביעת הפרסום מול התוכן ובעצם מול לוח התכניות.
עם השנים חברת נילסן פיתחה את יכולת המדידה של רייטינג וצפייה בטלוויזיה, באמצעות מדגם צופים שבבתיהם הוצבו מכשירי מדידה של הצפייה בערוצים השונים.
כך הפך מדד נילסן למעין סטנדרט, תקן להצגת שיעור הנחשפים למשדר כלשהו מבין כלל האוכלוסייה הנחקרת המחזיקה במקלט רדיו או טלוויזיה.
עם כניסת רשת האינטרנט לחיינו נילסן הרחיבה את המדידה גם לעולם האונליין המודרני. היא מודדת גם שילובים של טלוויזיה עם פעילות אינטרנט וגם מדידה של רייטינג בסטרימינג (ראו בתגית "סטרימינג").
באמצעות האנליטיקות שמוצגות אונליין, יכולים פרסומאים, מנהלי שיווק בחברות עסקיות או אנשי תקשורת לקבל החלטות ולהשקיע את תקציבי הפרסום בצורה תבונית וחכמה מבעבר, תוך חלוקה חכמה יותר בין פרסומות בטלוויזיה ופרסומות אונליין.
כך עובד מדד נילסן למדידת רייטינג:
https://youtu.be/N56WtlHf0EA
סיפורו של מדד נילסן:
https://youtu.be/fX187HJDAxk
בעולם המודרני הכל מדיד ויש רייטינג בכל תחום (עברית):
https://youtu.be/pL7qTSTBafg
המאבק על הרייטינג מוביל את הטלוויזיה למחוזות שלא ייאמנו (עברית):
https://youtu.be/0ouVYqdLeTI
שיר על רייטינג (עברית):
https://youtu.be/7yDdw2UEB60
פודקסט על רייטינג, טלוויזיה וכסף (עברית):
https://youtu.be/-IAXf4rtfTg?long=yes
וסרט תיעודי על מי שהיה מלך הרייטינג וסיפורו מעיד יותר מכל על ההתמכרות לרייטינג (עברית):
https://youtu.be/aHZUj_Ug_8A?long=yes
מדד הביג מק (Big Mac Index) הוא מדד כלכלי לא רשמי שמשווה את מחירו של מוצר מוצלח ונפוץ, בין מדינות העולם.
המוצר שנבחר להשוואה חייב להיות כזה שנמכר בעולם כולו וזה שנבחר אכן מיוצר ומופץ על ידי רשת המזון המהיר המפורסמת והנפוצה ביותר בעולם.
ה"בּיג מֶק" הוא המבורגר של רשת המזון המהיר מקדונלדס. הוא זהה בכל מדינות העולם, ולכן לפי התאוריה הכלכלית, גם מחירו אמור להיות זהה בכל המדינות. ניהול מחירי העלות בכל מדינה נקבע לפי האספקה המקומית וזה מאפשר השוואה בין שערי המטבעות בין המדינות.
את הרעיון להשוות את מחירו הציג ב-1986 עיתון "האקונומיסט" ( The Economist), כשעשוע אינטלקטואלי למחשבה. הוא השווה את מחיר ה"בּיג מֶק" ברחבי העולם וטען טענה הגיונית: אם לפי התיאוריה הכלכלית אמור מחירו של מוצר דומה במדינות שונות להיות אותו המחיר, לאחר שהמחיר הומר למטבע משותף כמובן, הרי שאם בדיקת הנתונים מראה שהמחיר בדולר למשל, אינו שווה, ניתן לכאורה לראות בכך סימן לשינוי עתידי בשער החליפין כך שיבטא את הסטיה במחירי ה"בּיג מֶק" ויתקרב לשער החליפין הצפוי.
הזכיינים המקומיים של מקדונלד'ס בכל מדינה מציגים מחירים המחושבים לפי עלויות ייצור הביג מק והאספקה המקומית ולכן המדד מאפשר השוואה בין שערי המטבעות השונים במדינות השונות.
#ביקורת
המבקרים אומרים שהמדד, המתבסס על רשת המזון המהיר הידועה בעולם, לא רק נולד כבדיחה, אלא גם נשאר כזה. הרי שער החליפין, הם אומרים, הוא רק פרמטר אחד מאלו שמשפיעים על מחיר ההמבורגר.
הצריכה של מוצרי ג'אנק פוד, הם גורסים, משתנה בין מדינות שונות וזה משפיע על מחירי המוצרים ברשתות המזון המהיר. גם משתנים כמו מחירי השכירות, מיקום החנויות, שכר העבודה, ביקוש משתנה, מתחרים שונים ורמת תחרות אחרת, מחירי חשמל, מכסי מגן במדינות שונות על מרכיבי הביג מק ואפילו העובדה שבמדינות רבות, מחירו של מזון מהיר ברשתות בינלאומיות דוגמת מקדונלד'ס הוא יקר ביחס למחיר האוכל במסעדה מקומית - כול אלה משפיעים לא פחות על מחיר המוצר בכל מדינה, כך שההשוואה לשער החליפין של המטבעות היא בעייתית מאוד.
#התוצאה
ועדיין, אחרי כל הטענות האלה, עם הטענה שמחיר ה"ביג מק" הוא לא כלי כלכלי מדעי של ממש והעובדה שמחיר ההמבורגר מושפע ממשתנים רבים, מדד ה'ביג מק' מציג בכל זאת נתונים נכונים.
הרי אם נבחן את המדינות היקרות בעולם, כבר כמה וכמה שנים שאנו רואים שמדד ה'ביג מק' מציב את המדינות הנכונות, כולל ישראל, בראש המדינות שהן אכן המדינות היקרות בעולם.
מסתבר שמחיר ההמבורגר בהחלט מנבא את יוקר המחיה בכל כלכלה ועושה זאת לא פעם טוב יותר ממדדים כלכליים אחרים.
ומכך יוצא שמדד הביג מק הוא עדיין אחד המדדים שכלכלנים יצטטו, בניתוחי יוקר המחיה העולמיים ובמאמרים נחשבים בתקשורת הכתובה והמשודרת. גם לבדיחות, מסתבר, כדאי להתייחס ברצינות.
הנה הסבר של מדד הביג מק בפשטות:
https://youtu.be/INPw1v6YOhI
ה-PPP שממנו נובע הביג מק כבעל יכולת להוות מדד כלכלי השוואתי:
https://youtu.be/b71uzrr8hUs
ויכולת ההשוואה שנותן מדד הביג מק:
https://youtu.be/_vCK6QZTVlc
מדידות
אוֹסְצִילוֹסְקוֹפּ (Oscilloscope) הוא מכשיר מדידה המציג באופן ויזואלי את האותות של מתח חשמלי (בציר האנכי), אל מול ציר הזמן, או כפונקציה של מתח חשמלי אחר (בציר האופקי). אלו מוצגים על גבי מסך קטן שבחזיתו של המכשיר.
ניתן לשפר את דיוק המדידה המוצגת על המסך, אל מול רשת עדינה המצוירות עליו ומחולקת לריבועים קטנים.
כמובן שהמכשיר יכול להציג את האותות של כל דבר שניתן לתרגם למתח חשמלי. החל מקולות וצלילים מוסיקליים, דרך פעימות הלב ועד לרטיטות של קרום כדור הארץ.
באוסצילוסקופ משתמשים לצרכים מגוונים. לא פעם הוא משמש לצרכים טכניים, כמו איתור של תקלות בציוד אלקטרוני. ברפואה תראו אותו לא פעם משמש כציוד מעקב רפואי של קצב פעימות הלב. בעולם האלקטרוניקה הוא שימש לא פעם לבדיקה של התנהגות האותות בכל נקודה במעגל אלקטרוני והשוואתם לאות שאמור או צפוי היה שיופיע בנקודה זו. כך נהגו לאתר לא פעם בעיות בתכנון ובתפקוד המעגלים הללו.
כמובן שבימינו עברו חלק מתפקודי האוסצילוסקופ הקלאסי, לביצוע של תוכנות מחשב משוכללות ודיגיטליות, המבוססות על חיישנים רגישים ומדויקים הרבה יותר.
הנה הסבר פשוט על האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/ThrK2spjrLs
זהו האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/SxZWcku_Sw0
כך נראה אוסצילוסקופ (עברית):
https://youtu.be/Eg3ID8Fhfgg
ואפשר גם לעשות אמנות עם האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/ytnt9l_WKxk
