מאובן חי (Living fossil) הוא אורגניזם, בעל חיים, שהוא זהה או כמעט זהה למאובנים שלו, כלומר בעל חיים שבמשך מיליוני שנים כמעט ולא השתנה. המאובן החי מתאפיין בכל שהאורגניזמים ובעלי החיים הקרובים אליו ביותר כבר נכחדו מזמן.

השם "מאובן חי" נובע מכך שקל יותר למצוא מאובנים שלו או או של אורגניזמים קרובים אליו מאשר אורגניזמים חיים שלהם.

לרוב, המדענים מזהים מאובן חי בהגדרה מסוימת. הם גורסים שהקבוצה הטקסונומית (קבוצת המיון שלו מבחינה מדעית זואולוגית) שאליה משתייך מאובן חי, היא כזו שנמצאת על סף הכחדה מזה מיליוני עד מאות מיליוני שנים. כך ניתן למצוא מאובנים של בעלי חיים מהקבוצה הזו בקלות רבה יותר מלמצוא בעלי חיים ששרדו ממנה.

יותר מכך, חלק נכבד מהמאובנים חיים שאנו מכירים כיום, נחשבו במשך זמן רב למין נכחד ורק כשגילו פרטים חיים מהם, הם הוכרו כמאובנים-חיים.

ברשימת המאובנים החיים ניתן למצוא את דג הריאות האפריקני, הפנגולין, השנבוב ועוד.


הנה סיפורו המופלא של דג מאובן-חי וכיצד גילו שהוא לא נכחד (מתורגם):

https://youtu.be/ujKL1pUHDfo


דוגמאות מעולם המאובנים החיים:

https://youtu.be/sGw3xK7MwME


וסרט תיעודי על מאובנים חיים במעמקי הים:

https://youtu.be/4sphfDHfrQI?long=yes

הכחדת המינים (Species extinction) היא היעלמות של מיני בעלי חיים, בחלק מהמקרים כחלק מתהליך טבעי שמתרחש בבית הגידול שלהם ובמקרים אחרים בשל מעשי המין האנושי.

ההכחדה נגרמת בשל העובדה שקצב ההשמדה של מינים גבוה מקצב ההתרבות שלהם. חלקם נכחדים בשל הפגיעה בסביבה וחלקם בשל עודף ציד ודיג, בכמויות ובקצב שעולה בהרבה על התרבותם.

יש הכחדה טבעית של מינים ויש הכחדה שנובעת ממעשי האדם.

מהסיבות להכחדה טבעית הן תחרות על מקורות מחייה, נוכחות טורפים מאיימת, שינויים אקלימיים ומגיפות. אם נשווה את ההכחדה הנוכחית לקצב הכחדת המינים הטבעי של מינים, בתקופתנו הוא פי 50 עד 100 פעמים יותר גדול מקצב ההכחדה הטבעי שלהם בעבר.

הכחדת המינים בשל מעשי האנושות, לעומת זאת, לובשת כיום ממדים של אסון. אם עד לפני 200 שנה היה הזמן הממוצע להכחדת מין אחד כ-50 שנה, כיום נכחדים עשרות אלפי מינים בכל שנה.

סיבות רבות להכחדות מינים "מודרניות". למשל העיור הגובר, כלומר בנייה מואצת והתרחבות הערים אל הטבע, הדוחקת את המינים מבתי הגידול שלהם. אבל גם הרג בעלי-חיים בשביל מזון או מותרות דוגמת פרוות, ציד, ספורט ושעשועים, השלכת פסולת שפוגעת בבעלי חיים, שימוש בכימיקלים להדברה, חיסולי חיות למניעת מחלות אצל בני אדם, העברה של מינים זרים לבתי גידול חדשים וכדומה.

אבל הבעיה של הכחדת מינים היא לא רק היעלמות של הפרטים של כל מין נכחד. הנזק העוד יותר גדול הוא בכך שהמין הזה שייך לשרשרת מזון. מקומו בשרשרת המזון יכול להיות כה משמעותי, עד שהטרף שלו יתרבה אחרי ההכחדה באופן לא פרופורציונלי, יצרוך מזון בכמויות ענקיות מהטבע ויפגע בצמחים שהוא צורך עד לחיסולם, בשל העובדה שהוא מתרבה עתה בשיעור מטורף.

בדיוק דבר כזה קרה לאחר שזאבים ועוד כמה טורפים נכחדו בפארק ילוסטון שבארה"ב, בשנות ה-30. אותם טורפים נהגו לטרוף איילים ובהיעדרם האיילים הללו התרבו, חיסלו עצים, התחילו לרעוב, גרמו להיעלמות מיני הציפורים שלא מצאו יותר עצים לקנן בהם, היעדר העצים הביא למצב שבו השורשים לא בלמו עוד סחיפת אדמה כבעבר וזה שינה את נתיבם של נהרות בסביבה.

ראו את קורבנות הכחדות העבר בתגית "בעלי חיים שנכחדו".


כה רבים המינים שנכחדו בעבר:

https://youtu.be/aO9mOAKXvJs


הנה חלק מהכחדת המינים החדשה, זו שעושה ועשה האדם:

http://youtu.be/Q7IzvcVa53A


ויש מינים שכבר חשבו שנעלמו ואז הם חזרו:

http://youtu.be/5txntHK7GyU

מהי נדידת היבשות?
איך יבשות זזות?


האם יכול להיות שהיבשות שעל פני כדור הארץ זזות? - ובכן, לא זו בלבד שזה אפשרי אלא שזה בדיוק מה שקורה. אפילו עכשיו זזות יבשות העולם מתחת לרגלינו. התזוזה של היבשות היא כה איטית, עד שכמובן איננו מרגישים בה.

נדידת היבשות (Continental drift) היא המרכיב החשוב ביותר במדע הגאולוגיה. מנדידת היבשות והשינויים שגורמת תזוזת היבשות המתמדת בכדור הארץ, נובעים דברים רבים ומעניינים להבנת מרכיבי כדור הארץ השונים ומדעי החיים.

נדידת היבשות הייתה תאוריה חשובה מאד שהסבירה כיצד נעו היבשות, שבעבר היו יבשת אחת גדולה, למקומות רחוקים זו מזו. אמנם התאוריה הגאולוגית המקובלת כיום היא זו שנקראת "טֶקְטוֹנִיקַת הלוחות", תאוריה שמסבירה כיצד נעים לוחות כדור הארץ ללא הרף בליתוספירה, אך היא מתבססת על יסודותיה של תאוריית נדידת היבשות, שדיברה על התפשטות קרקעית הים, שמי שהניעה את היבשות למקומן הנוכחי.

נדידת היבשות והתאוריה המודרנית שמסבירה אותה מסבירות בין השאר את היווצרות רעידות האדמה ומרבית התפרצויות הרי הגעש שאנו חווים בעולם.


הנה סרטון אנימציה המדגים את נדידת היבשות:

https://youtu.be/grMwSU8ZZis


ויתכן שכך העולם ייראה בעוד 100 מיליון שנה, תודות לנדידת היבשות:

https://youtu.be/uGcDed4xVD4

מִיקְרוֹסְקוֹפְּ (Microscope) הוא מכשיר שבאמצעותו ניתן להתבונן בהגדלה, בעצמים קטנים וזעירים, שיכולת העין האנושית לא מאפשרת לראותם ללא הגדלה.

המצאת המיקרוסקופ הובילה למהפכה המדעית של חצי האלף האחרון. המיקרוסקופ איפשר התקדמות אדירה במחקר המדעי. מדובר במכשיר שמאפשר לצפות בגופים זעירים ולהציג תמונה מוגדלת שלהם, מה שהיה ונשאר הכרחי במחקר של מדעי החיים, ביולוגיה, כימיה ועוד.

להמצאת המכשיר שאנו מכירים כמיקרוסקופ קדמה המצאת זכוכית המגדלת, שגם היא נקראה בזמנו מיקרוסקופ. היות וזכוכית מגדלת מכילה רק זכוכית קמורה היא סוג של מיקרוסקופ פשוט ביותר, המאפשר הגדלה צנועה.

המיקרוסקופ המורכב, שהומצא בהולנד בסוף המאה ה-16, השתמש בשתי עדשות והשיג לפיכך הגדלה משמעותית. במיקרוסקופ כזה עדשה אחת מציגה דמות מוגדלת של העצם שאותו בוחנים ועדשה שנייה מגדילה את המראה שלו עוד יותר.

במיקרוסקופ הפשוט של ימינו יש קבוצת עדשות במקום כל אחת משתי העדשות של המיקרוסקופ המוקדם. המיקרוסקופ הזה מציג תמונה מדויקת ומוגדלת פי כמה.

המיקרוסקופ האלקטרוני המודרני מציע אפשרויות מדהימות בהרבה ויכול להביא להגדלה של עד פי 100,000 מהגודל של המרכיב הנחקר. זו הגדלה שפתחה למדענים צוהר לבחינה של מרכיבים שהיו עד להמצאתו רק תיאורטיים ובעזרתו המדענים זכו לבחון אותם לראשונה.


הנה דברים מוכרים שאנו מכירים כפי שהוגדלו דרך המיקרוסקופ:

http://youtu.be/P-n5TbifUIQ


היצורים המופלאים וזעירים שעל גופנו, כפי שהוגדלו במיקרוסקופ אלקטרוני:

http://youtu.be/QrmashOX5EU


והגדלה מיקרוסקופית שלא תאומן של עצמים זערוריים:

https://youtu.be/ZyXrtODhJEA