שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי סטטיסטיקה?
סטטיסטיקה היא תחום ידע שבו אוספים ומנתחים מידע כמותי, כדי להסיק מסקנות. כך למשל אוספים נתונים על אזרחי המדינה ומנתחים אותם וכך לומדים על חייהם, עיסוקיהם, מצבם הכלכלי ועוד. או שאוספים את נתוני הקליעה של שחקני כדורסל ואחרי ניתוח מגיעים למסקנות על הבולטים שבהם ואלו שעושים עבודה פחות טובה.
הסטטיסטיקה נחשבת מדע שאינו ניסויי, אך היא משרתת היטב את אנשי המדע. הסטטיסטיקאים משתמשים בכלים מתמטיים כדי לטפל בנתונים שלקוחים במרבית המקרים מהתחומים המדעיים של מדעי הטבע ומדעי החברה ומסייעים לגלות בהם דברים חשובים, שיכולים לתרום מאד.
אך לסטטיסטיקה יש גם מגבלות לא קטנות. למשל בכך שהיא עובדת טוב על מספרים גדולים ודי רע על מספרים קטנים. לדוגמה, הבה נביט על אדם שרגלו האחת בגיגית מים רותחים ורגלו השנייה בגיגית של מים קפואים. על פי הסטטיסטיקה יהיה מצבו טוב, שכן ממוצע החום שבין המים הרותחים והמים הקפואים יהיה נורמלי. עם זאת, ברור לנו שבמציאות אדם כזה יסבול מאד... אולי משום כך היה מי שהעיד שאמר פעם בנג'מין ד'יזראלי, ראש ממשלת בריטניה, "יש שלושה סוגי שקרים: שקרים, שקרים גסים וסטטיסטיקה"...
דוגמה נוספת לבעיה של הסטטיסטיקה היא היכולת לנבא ממדגם קטן על האוכלוסיה כולה. למשל, לא פעם חוזים הסוקרים הפוליטיים את תוצאות הבחירות. הם עושים זאת בעזרת מדגם (קבוצה קטנה שאמורה לייצג את האוכלוסיה כולה). אך לא פעם, עם פרסום תוצאות האמת, מסתבר שהם טעו. ברוב המקרים הסיבה לכך היא שסטטיסטיקה היא מנבא מוגבל ולא תמיד מדויק של המציאות.
הנה דוגמאות קטנות למסקנות מעולם הסטטיסטיקה (עברית):
https://youtu.be/o4oM-7UOYRQ
סרטון שמדגים כמה שסטטיסטיקה יכולה להטעות כשמבינים ממנה דברים לא נכונים (עברית):
http://youtu.be/cKHAfiqHwZc
הסבירות הגדולה שסטטיסטיקה תטעה (מתורגם):
https://youtu.be/sxYrzzy3cq8
והסטודנטים לסטטיסטיקה באוניברסיטה (עברית):
https://youtu.be/b-k13rnRFcU
מהן התצפיות שגילו את מחלת הפרקינסון?
מחלת פרקינסון היא אחת ממחלות המוח הידועות והקשות הידועות לנו. זו מחלה ניוונית הפוגעת במערכת העצבים ומאופיינת בהפרעות מוטוריות שבראשן הרעידות, אותן רעידות הן שנתנו לה את שמה העברי שאיש לא משתמש בו, אך הוא אומר הכל: רטטת.
מעניין הסיפור על איך הגיע ג'יימס פרקינסון (James Parkinson) לתצפיותיו, שגילו ואבחנו, לראשונה, את המחלה שלימים תיקרא על שמו.
זה קרה ממש ברחוב. השנה היא 1817, כשפרקינסון שימש כרופא. האיש נהג לערוך הליכות ארוכות ברחובות לונדון, עירו. במהלך טיוליו היומיומיים, הוא שם לב לאנשים מסוימים שצעדו בצורה מאוד ייחודית - הם נטו להישען קדימה בזמן ההליכה, ידיהם רעדו גם כשהם עמדו במקום, והתנועה שלהם הייתה איטית ומוגבלת.
במקום להזמין אותם למרפאה שלו, ג'יימס בחר בגישה מעניינת - הוא עקב אחריהם ברחובות לונדון, בסודיות של סטוקרים, תוך שהוא מתעד את התנהגותם. דרך התצפיות הללו, הוא זיהה שישה אנשים שסבלו ממה שהוא כינה "שיתוק רועד" (Shaking Palsy). מה שמעניין הוא שהוא מעולם לא בדק אותם באופן רשמי - כל התובנות שלו הגיעו מהתצפיות הללו ברחוב.
הגישה הזו של פרקינסון - להיות מעין סטוקר מדעי ולהתבונן באנשים בסביבתם הטבעית במקום במרפאה - הייתה מאוד חדשנית לתקופתו. היא אפשרה לו לראות איך המחלה משפיעה על חיי היומיום של האנשים, ולא רק על הסימפטומים הרפואיים שלהם. זו הייתה דוגמה מוקדמת למה שהיום היינו מכנים מחקר אתנוגרפי בתחום הרפואה.
מעניין שלמרות שהתצפיות שלו היו מדויקות להפליא, לקח כמעט 60 שנה עד שהקהילה הרפואית התחילה להתייחס ברצינות לתיאור שלו את המחלה. רק כשהנוירולוג הצרפתי המפורסם ז'אן-מרטן שארקו (Jean-Martin Charcot) קרא למחלה על שמו של פרקינסון, היא התחילה לקבל את ההכרה המדעית שהגיעה לה.
קראו על הרטטת בתגית "מחלת פרקינסון".
הנה סיפורו של פרקינסון:
https://youtu.be/HMe2Xw4Vk-8?
המחלה, גורמיה, מאפייניה וכמה היא נפוצה (עברית):
https://youtu.be/6dvRVHQs9SQ
על סימנים וסימפטומים של פרקינסון, שיכולים להופיע עשרות שנים לפני שחולים בה (עברית):
https://youtu.be/y1ldOUE9l_w
תכנית על מחלת הפרקינסון (עברית):
https://youtu.be/4PiVYR58108?long=yes
והחוקר מהתגלית והאבחון של הפרקינסון:
https://youtu.be/YLeSNtt7-h4?long=yes
מהן התצפיות ככלי מחקר במחקר המדעי?
תצפית (Observation) היא אחד הכלים הוותיקים והחשובים במדע, כלי מחקרי חשוב ומהדרכים לאיסוף של ראיות, במיוחד במדעי החברה ובמדעי החיים.
כבר לפני אלפי שנים, אסטרונומים בבבל עקבו אחר תנועות הכוכבים בשמים ורשמו את ממצאיהם בדייקנות מפתיעה, מבלי שהייתה להם תיאוריה מסבירה. הם פשוט הסתכלו, שוב ושוב, ורשמו מה הם רואים.
תצפית מדעית היא תהליך מובנה של איסוף מידע על תופעה טבעית, מבלי להתערב בה. היא מהווה את השלב הראשון בשיטה המדעית (Scientific Method): לפני שאפשר להציע הסבר לכל דבר, צריך קודם לאסוף ראיות.
טענה שאין לה ראיות תומכות נחשבת בעיני המדע לספקולציה (Speculation). היא אולי נכונה, אולי לא, אבל אין דרך לדעת. בניגוד לניסוי, שבו החוקר מפעיל תנאים מבוקרים ומשנה את המשתנים בצורה מכוונת, בתצפית הוא נשאר בצד ומתעד את מה שקורה מאליו. ההבדל חשוב: תצפית מראה שתי תופעות קורות יחד, אבל לא בהכרח מוכיחה שאחת מהן גורמת לשנייה.
כלים של תצפית יכולים להיות פשוטים כמו עין אנושית ומחברת לתיעוד, או מורכבים כמו טלסקופ החלל האבל (Hubble Space Telescope) ורשתות חיישנים אוטומטיות. בתחומים כמו כימיה, פיזיקה וביולוגיה, ראיות נאספות לעתים קרובות באמצעות ניסויי מעבדה.
באסטרונומיה, שבה האובייקטים הנחקרים נמצאים במרחקים עצומים, מרבית הראיות מגיעות דרך אור או קרינה אלקטרומגנטית (Electromagnetic Radiation). הרעיון הבסיסי זהה: לאסוף נתונים על העולם כפי שהוא, לא כפי שנרצה שיהיה.
אחד השימושים הקלאסיים לתצפית הוא ביולוגיית שדה. קונרד לורנץ (Konrad Lorenz), חוקר האתולוגיה (Ethology) הנודע וזוכה פרס נובל לרפואה, בילה שנים בצפייה באווזי בר ובסוגי ציפורים שונים מטווח קרוב.
פעם אחת, בשעת טעות מחקרית מוצלחת, גוזלי אווז טריים עברו "הטבעה" אליו, אל לורנץ עצמו, כלומר - תפסו אותו כ"אמא" שלהם והלכו אחריו לכל מקום. כך, הוא גזר מתצפיותיו תובנות יסודיות על מנגנון הקשר הרגשי של גוזלים לאימם, תופעה שכינה "הטבעה" (Imprinting). הוא לא שינה שום דבר בסביבה. הוא רק התבונן.
תצפית שיטתית תהיה חיונית במיוחד כשאי אפשר לבצע ניסוי, מסיבות אתיות או מעשיות. לא ניתן לבדוק ניסויית את השפעת העישון על בני אדם על ידי כך שמכריחים חצי מהנחקרים לעשן 20 שנה. במקום זאת, חוקרים עוקבים אחר אוכלוסיות גדולות לאורך זמן, רושמים מי עישן ומי לא, בודקים את שיעורי המחלות בכל קבוצה. זו הדרך שבה התבסס הקשר בין עישון לסרטן ריאות, עשורים לפני שהתגלה המנגנון הביולוגי המדויק.
גם מדעי החברה נשענים על תצפית באופן עמוק. האנתרופולוגית מרגרט מיד (Margaret Mead) בילתה חודשים ארוכים בקרב שבטים בפפואה גינאה החדשה (Papua New Guinea). היא צפתה בחיי היומיום, בטקסים ובדפוסי גידול הילדים שלהם, מבלי להתערב. תצפיותיה שינו את הדרך שבה המדע הבין את השפעת התרבות על התנהגות אנושית.
בסוציולוגיה, חוקרים משתמשים לעתים ב"תצפית משתתפת" (Participant Observation), שבה החוקר מצטרף לקבוצה הנחקרת ומתעד אותה מבפנים.
מנגד, החולשה של תצפית כשיטת מחקר היא שאי אפשר לקבוע ממנה לבד קשר של סיבה ותוצאה. שתי תופעות שנצפות יחד עשויות להיות קשורות לגורם שלישי נסתר ולאו דווקא בהשפעתה של תופעה אחת על השנייה. לכן, בדרך כלל, תצפיות הן נקודת הפתיחה של מחקר ולא נקודת הסיום. במקום לספק מסקנות, הן מולידות שאלות, מציעות השערות ומזמינות את הניסויים הבאים.
על התצפית במדע:
https://youtu.be/sJ1RyaNm6IU
כשיטה מדעית:
https://youtu.be/RvmF9OWrXWA
דימוי של תצפית בזואולוגיה (עברית):
https://youtu.be/NNZxpk2dbR8
והסבר מקיף על התצפית (עברית):
https://youtu.be/JE_SSMIEb-c
מיהו הקפטן קוק שגילה את אוסטרליה ואנטארקטיקה?
ג'יימס קוק (James Cook) האנגלי, הידוע בכינויו קפטן קוק, חי במאה ה-18 והיה מגדולי מגלי הארצות והחוקרים בעולם.
קפטן קוק, מגלה העולם הבריטי שעל שמו נקראת דמות הפיראט בסרט "פיטר פן", נודע כימאי וקפטן מוכשר. אך הוא היה גם סקרן ושאפתן במיוחד. על סיפון ספינת הוד מלכותה ה-"Endeavour" בפיקודו, הוא הפליג עם אנשיו בשנת 1768 לאחד המסעות הימיים המשמעותיים והמפורסמים ביותר עד אז ובהיסטוריה בכלל.
בגיל 27 יגלה הקפטן קוק את חופי ניופאונדלנד שבאמריקה. אחר כך הוא יוצא למזרח עם משלחת אסטרונומים שעוסקים במיפוי מסלולו של כוכב נוגה. בעקבות הוראות סודיות שקיבל כשביקר בניו זילנד הוא עתיד להיות הראשון שימפה את קו החוף של ארץ זו.
בהמשך משתלט הקפטן קוק על רצועת החוף המזרחי של אוסטרליה הקרוי ניו גיניאה והופך את המקום לחלק מאנגליה.
אז יוצא קוק לחיפושים אחרי "היבשת הדרומית" ששמועות עליה הגיעו מכל כיוון. כך הוא מגלה בשנת 1773 את יבשת אנטארקטיקה ויהיה הראשון שימפה את קו החוף של היבשת הקפואה בה נמצא הקוטב הדרומי.
במהלך המסע לאנטארקטיקה עובר קוק מרחק של 112,000 קילומטרים. אבל הכי חשוב - הוא היה לאדם הראשון שהפליג סביב כל כדור הארץ - מהמזרח אל המערב.
במסעו השלישי והאחרון מגלה ג'יימס קוק את איי הוואי ונותן להם את השם "איי סנדוויץ'". זה קורה ב-1776, אך 3 שנים אחר כך, בגיל 51, הוא נדקר בהוואי על ידי תושב האי מהמקומיים, בעת שניסה להשיב סירה שנגנבה.
מורשתו של ג'יימס קוק עצומה והוא האחראי הישיר להתיישבות של האנגלים באוסטרליה וניו זילנד.
במסעותיו הייתה לו תרומה גדולה גם למחקר ולמדע, כולל בתחומי האסטרונומיה, קרטוגרפיה (מיפוי) ומדעי הטבע.
הנה סיפורו של ג'יימס קוק:
https://youtu.be/imBSlINoVmQ
מצגת וידאו על תגליותיו של קוק:
https://youtu.be/UqSREQY-7sE
על דמותו מעוררת המחלוקת של קוק בהוואי:
https://youtu.be/pGGmkYLROnY
על אחד ממסעותיו של ג'יימס קוק:
http://youtu.be/5uzJv9xh2uE
כך מגלה הקפטן קוק את אוסטרליה:
https://youtu.be/fx9hyaYIKXM
ג'יימס קוק מתאר כיצד הוא מגיע לניו זילנד:
https://youtu.be/1uo3Q816hQA?long=yes
ותולדות חייו של מגלה הארצות הדגול:
https://youtu.be/2yXNrLTddME?long=yes
מדעי הטבע
סטטיסטיקה היא תחום ידע שבו אוספים ומנתחים מידע כמותי, כדי להסיק מסקנות. כך למשל אוספים נתונים על אזרחי המדינה ומנתחים אותם וכך לומדים על חייהם, עיסוקיהם, מצבם הכלכלי ועוד. או שאוספים את נתוני הקליעה של שחקני כדורסל ואחרי ניתוח מגיעים למסקנות על הבולטים שבהם ואלו שעושים עבודה פחות טובה.
הסטטיסטיקה נחשבת מדע שאינו ניסויי, אך היא משרתת היטב את אנשי המדע. הסטטיסטיקאים משתמשים בכלים מתמטיים כדי לטפל בנתונים שלקוחים במרבית המקרים מהתחומים המדעיים של מדעי הטבע ומדעי החברה ומסייעים לגלות בהם דברים חשובים, שיכולים לתרום מאד.
אך לסטטיסטיקה יש גם מגבלות לא קטנות. למשל בכך שהיא עובדת טוב על מספרים גדולים ודי רע על מספרים קטנים. לדוגמה, הבה נביט על אדם שרגלו האחת בגיגית מים רותחים ורגלו השנייה בגיגית של מים קפואים. על פי הסטטיסטיקה יהיה מצבו טוב, שכן ממוצע החום שבין המים הרותחים והמים הקפואים יהיה נורמלי. עם זאת, ברור לנו שבמציאות אדם כזה יסבול מאד... אולי משום כך היה מי שהעיד שאמר פעם בנג'מין ד'יזראלי, ראש ממשלת בריטניה, "יש שלושה סוגי שקרים: שקרים, שקרים גסים וסטטיסטיקה"...
דוגמה נוספת לבעיה של הסטטיסטיקה היא היכולת לנבא ממדגם קטן על האוכלוסיה כולה. למשל, לא פעם חוזים הסוקרים הפוליטיים את תוצאות הבחירות. הם עושים זאת בעזרת מדגם (קבוצה קטנה שאמורה לייצג את האוכלוסיה כולה). אך לא פעם, עם פרסום תוצאות האמת, מסתבר שהם טעו. ברוב המקרים הסיבה לכך היא שסטטיסטיקה היא מנבא מוגבל ולא תמיד מדויק של המציאות.
הנה דוגמאות קטנות למסקנות מעולם הסטטיסטיקה (עברית):
https://youtu.be/o4oM-7UOYRQ
סרטון שמדגים כמה שסטטיסטיקה יכולה להטעות כשמבינים ממנה דברים לא נכונים (עברית):
http://youtu.be/cKHAfiqHwZc
הסבירות הגדולה שסטטיסטיקה תטעה (מתורגם):
https://youtu.be/sxYrzzy3cq8
והסטודנטים לסטטיסטיקה באוניברסיטה (עברית):
https://youtu.be/b-k13rnRFcU
מחלת פרקינסון היא אחת ממחלות המוח הידועות והקשות הידועות לנו. זו מחלה ניוונית הפוגעת במערכת העצבים ומאופיינת בהפרעות מוטוריות שבראשן הרעידות, אותן רעידות הן שנתנו לה את שמה העברי שאיש לא משתמש בו, אך הוא אומר הכל: רטטת.
מעניין הסיפור על איך הגיע ג'יימס פרקינסון (James Parkinson) לתצפיותיו, שגילו ואבחנו, לראשונה, את המחלה שלימים תיקרא על שמו.
זה קרה ממש ברחוב. השנה היא 1817, כשפרקינסון שימש כרופא. האיש נהג לערוך הליכות ארוכות ברחובות לונדון, עירו. במהלך טיוליו היומיומיים, הוא שם לב לאנשים מסוימים שצעדו בצורה מאוד ייחודית - הם נטו להישען קדימה בזמן ההליכה, ידיהם רעדו גם כשהם עמדו במקום, והתנועה שלהם הייתה איטית ומוגבלת.
במקום להזמין אותם למרפאה שלו, ג'יימס בחר בגישה מעניינת - הוא עקב אחריהם ברחובות לונדון, בסודיות של סטוקרים, תוך שהוא מתעד את התנהגותם. דרך התצפיות הללו, הוא זיהה שישה אנשים שסבלו ממה שהוא כינה "שיתוק רועד" (Shaking Palsy). מה שמעניין הוא שהוא מעולם לא בדק אותם באופן רשמי - כל התובנות שלו הגיעו מהתצפיות הללו ברחוב.
הגישה הזו של פרקינסון - להיות מעין סטוקר מדעי ולהתבונן באנשים בסביבתם הטבעית במקום במרפאה - הייתה מאוד חדשנית לתקופתו. היא אפשרה לו לראות איך המחלה משפיעה על חיי היומיום של האנשים, ולא רק על הסימפטומים הרפואיים שלהם. זו הייתה דוגמה מוקדמת למה שהיום היינו מכנים מחקר אתנוגרפי בתחום הרפואה.
מעניין שלמרות שהתצפיות שלו היו מדויקות להפליא, לקח כמעט 60 שנה עד שהקהילה הרפואית התחילה להתייחס ברצינות לתיאור שלו את המחלה. רק כשהנוירולוג הצרפתי המפורסם ז'אן-מרטן שארקו (Jean-Martin Charcot) קרא למחלה על שמו של פרקינסון, היא התחילה לקבל את ההכרה המדעית שהגיעה לה.
קראו על הרטטת בתגית "מחלת פרקינסון".
הנה סיפורו של פרקינסון:
https://youtu.be/HMe2Xw4Vk-8?
המחלה, גורמיה, מאפייניה וכמה היא נפוצה (עברית):
https://youtu.be/6dvRVHQs9SQ
על סימנים וסימפטומים של פרקינסון, שיכולים להופיע עשרות שנים לפני שחולים בה (עברית):
https://youtu.be/y1ldOUE9l_w
תכנית על מחלת הפרקינסון (עברית):
https://youtu.be/4PiVYR58108?long=yes
והחוקר מהתגלית והאבחון של הפרקינסון:
https://youtu.be/YLeSNtt7-h4?long=yes
תצפית (Observation) היא אחד הכלים הוותיקים והחשובים במדע, כלי מחקרי חשוב ומהדרכים לאיסוף של ראיות, במיוחד במדעי החברה ובמדעי החיים.
כבר לפני אלפי שנים, אסטרונומים בבבל עקבו אחר תנועות הכוכבים בשמים ורשמו את ממצאיהם בדייקנות מפתיעה, מבלי שהייתה להם תיאוריה מסבירה. הם פשוט הסתכלו, שוב ושוב, ורשמו מה הם רואים.
תצפית מדעית היא תהליך מובנה של איסוף מידע על תופעה טבעית, מבלי להתערב בה. היא מהווה את השלב הראשון בשיטה המדעית (Scientific Method): לפני שאפשר להציע הסבר לכל דבר, צריך קודם לאסוף ראיות.
טענה שאין לה ראיות תומכות נחשבת בעיני המדע לספקולציה (Speculation). היא אולי נכונה, אולי לא, אבל אין דרך לדעת. בניגוד לניסוי, שבו החוקר מפעיל תנאים מבוקרים ומשנה את המשתנים בצורה מכוונת, בתצפית הוא נשאר בצד ומתעד את מה שקורה מאליו. ההבדל חשוב: תצפית מראה שתי תופעות קורות יחד, אבל לא בהכרח מוכיחה שאחת מהן גורמת לשנייה.
כלים של תצפית יכולים להיות פשוטים כמו עין אנושית ומחברת לתיעוד, או מורכבים כמו טלסקופ החלל האבל (Hubble Space Telescope) ורשתות חיישנים אוטומטיות. בתחומים כמו כימיה, פיזיקה וביולוגיה, ראיות נאספות לעתים קרובות באמצעות ניסויי מעבדה.
באסטרונומיה, שבה האובייקטים הנחקרים נמצאים במרחקים עצומים, מרבית הראיות מגיעות דרך אור או קרינה אלקטרומגנטית (Electromagnetic Radiation). הרעיון הבסיסי זהה: לאסוף נתונים על העולם כפי שהוא, לא כפי שנרצה שיהיה.
אחד השימושים הקלאסיים לתצפית הוא ביולוגיית שדה. קונרד לורנץ (Konrad Lorenz), חוקר האתולוגיה (Ethology) הנודע וזוכה פרס נובל לרפואה, בילה שנים בצפייה באווזי בר ובסוגי ציפורים שונים מטווח קרוב.
פעם אחת, בשעת טעות מחקרית מוצלחת, גוזלי אווז טריים עברו "הטבעה" אליו, אל לורנץ עצמו, כלומר - תפסו אותו כ"אמא" שלהם והלכו אחריו לכל מקום. כך, הוא גזר מתצפיותיו תובנות יסודיות על מנגנון הקשר הרגשי של גוזלים לאימם, תופעה שכינה "הטבעה" (Imprinting). הוא לא שינה שום דבר בסביבה. הוא רק התבונן.
תצפית שיטתית תהיה חיונית במיוחד כשאי אפשר לבצע ניסוי, מסיבות אתיות או מעשיות. לא ניתן לבדוק ניסויית את השפעת העישון על בני אדם על ידי כך שמכריחים חצי מהנחקרים לעשן 20 שנה. במקום זאת, חוקרים עוקבים אחר אוכלוסיות גדולות לאורך זמן, רושמים מי עישן ומי לא, בודקים את שיעורי המחלות בכל קבוצה. זו הדרך שבה התבסס הקשר בין עישון לסרטן ריאות, עשורים לפני שהתגלה המנגנון הביולוגי המדויק.
גם מדעי החברה נשענים על תצפית באופן עמוק. האנתרופולוגית מרגרט מיד (Margaret Mead) בילתה חודשים ארוכים בקרב שבטים בפפואה גינאה החדשה (Papua New Guinea). היא צפתה בחיי היומיום, בטקסים ובדפוסי גידול הילדים שלהם, מבלי להתערב. תצפיותיה שינו את הדרך שבה המדע הבין את השפעת התרבות על התנהגות אנושית.
בסוציולוגיה, חוקרים משתמשים לעתים ב"תצפית משתתפת" (Participant Observation), שבה החוקר מצטרף לקבוצה הנחקרת ומתעד אותה מבפנים.
מנגד, החולשה של תצפית כשיטת מחקר היא שאי אפשר לקבוע ממנה לבד קשר של סיבה ותוצאה. שתי תופעות שנצפות יחד עשויות להיות קשורות לגורם שלישי נסתר ולאו דווקא בהשפעתה של תופעה אחת על השנייה. לכן, בדרך כלל, תצפיות הן נקודת הפתיחה של מחקר ולא נקודת הסיום. במקום לספק מסקנות, הן מולידות שאלות, מציעות השערות ומזמינות את הניסויים הבאים.
על התצפית במדע:
https://youtu.be/sJ1RyaNm6IU
כשיטה מדעית:
https://youtu.be/RvmF9OWrXWA
דימוי של תצפית בזואולוגיה (עברית):
https://youtu.be/NNZxpk2dbR8
והסבר מקיף על התצפית (עברית):
https://youtu.be/JE_SSMIEb-c
ג'יימס קוק (James Cook) האנגלי, הידוע בכינויו קפטן קוק, חי במאה ה-18 והיה מגדולי מגלי הארצות והחוקרים בעולם.
קפטן קוק, מגלה העולם הבריטי שעל שמו נקראת דמות הפיראט בסרט "פיטר פן", נודע כימאי וקפטן מוכשר. אך הוא היה גם סקרן ושאפתן במיוחד. על סיפון ספינת הוד מלכותה ה-"Endeavour" בפיקודו, הוא הפליג עם אנשיו בשנת 1768 לאחד המסעות הימיים המשמעותיים והמפורסמים ביותר עד אז ובהיסטוריה בכלל.
בגיל 27 יגלה הקפטן קוק את חופי ניופאונדלנד שבאמריקה. אחר כך הוא יוצא למזרח עם משלחת אסטרונומים שעוסקים במיפוי מסלולו של כוכב נוגה. בעקבות הוראות סודיות שקיבל כשביקר בניו זילנד הוא עתיד להיות הראשון שימפה את קו החוף של ארץ זו.
בהמשך משתלט הקפטן קוק על רצועת החוף המזרחי של אוסטרליה הקרוי ניו גיניאה והופך את המקום לחלק מאנגליה.
אז יוצא קוק לחיפושים אחרי "היבשת הדרומית" ששמועות עליה הגיעו מכל כיוון. כך הוא מגלה בשנת 1773 את יבשת אנטארקטיקה ויהיה הראשון שימפה את קו החוף של היבשת הקפואה בה נמצא הקוטב הדרומי.
במהלך המסע לאנטארקטיקה עובר קוק מרחק של 112,000 קילומטרים. אבל הכי חשוב - הוא היה לאדם הראשון שהפליג סביב כל כדור הארץ - מהמזרח אל המערב.
במסעו השלישי והאחרון מגלה ג'יימס קוק את איי הוואי ונותן להם את השם "איי סנדוויץ'". זה קורה ב-1776, אך 3 שנים אחר כך, בגיל 51, הוא נדקר בהוואי על ידי תושב האי מהמקומיים, בעת שניסה להשיב סירה שנגנבה.
מורשתו של ג'יימס קוק עצומה והוא האחראי הישיר להתיישבות של האנגלים באוסטרליה וניו זילנד.
במסעותיו הייתה לו תרומה גדולה גם למחקר ולמדע, כולל בתחומי האסטרונומיה, קרטוגרפיה (מיפוי) ומדעי הטבע.
הנה סיפורו של ג'יימס קוק:
https://youtu.be/imBSlINoVmQ
מצגת וידאו על תגליותיו של קוק:
https://youtu.be/UqSREQY-7sE
על דמותו מעוררת המחלוקת של קוק בהוואי:
https://youtu.be/pGGmkYLROnY
על אחד ממסעותיו של ג'יימס קוק:
http://youtu.be/5uzJv9xh2uE
כך מגלה הקפטן קוק את אוסטרליה:
https://youtu.be/fx9hyaYIKXM
ג'יימס קוק מתאר כיצד הוא מגיע לניו זילנד:
https://youtu.be/1uo3Q816hQA?long=yes
ותולדות חייו של מגלה הארצות הדגול:
https://youtu.be/2yXNrLTddME?long=yes
