שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היתה רוזה לוקסמבורג, המהפכנית שמרדה?
רדיקלית (קיצונית), חריפה, אמיצה ומבריקה, האישה הבולטת בעידן המהפכות הקומוניסטיות של תחילת המאה ה-20 היא ללא ספק רוזה לוקסמבורג (Rosa Luxemburg). אחרי הוגי המרקסיזם, קרל מרקס ואנגלס שותפו, היא כנראה התאורטיקנית המרקסיסטית החשובות ביותר והשפעתה על תפיסות השמאל בעולם כולו, היא אדירה.
הוגה סוציאליסטית, מהפכנית ופעילה, חוקרת ויוצרת שיודעת לכתוב ולהלהיב, לוקסמבורג היא אחת הכותבות החשובות והיסודיות בתולדות הסוציאליזם המודרני ותיאורטיקנית, בעלת אינטלקט עצמאי ומובילה בסוציאליסטי של אירופה.
מי שהייתה אחת הנשים הראשונות שקיבלו תואר דוקטור בכלכלה נולדה בפולין בשנת 1871 למשפחה יהודית משכילה. מנעוריה היא מגלה מעורבות פוליטית ומצטרפת לתנועות מהפכניות בפולין. היא כונתה על ידי חבריה "רוזה האדומה".
בשלב מסוים רוזה נאלצת לעזוב את פולין ועוברת לשווייץ. שם היא לומדת באוניברסיטת ציריך ומקבלת תואר של דוקטור במדעי המדינה.
בגרמניה מצטרפת רוזה והופכת לפעילה במפלגה הסוציאל-דמוקרטית. די מהר היא כבר נתפסת כמנהיגה מרקסיסטית של ממש, דמות בולטת ומעמיקה ברעיונות של קרל מרקס.
רוזה גם נאבקת למען זכויות נשים ולשינוי מעמדן. יתרונה הגדול הוא שהיא לא סתם פעילה חברתית, אלא אישה משכילה ובהיותה משוררת גם רגישה וכותבת.
כשמתחילה מלחמת העולם הראשונה מתנגדת רוזה, בעלת הנשמה של המשוררת והיא מבינה במהירות שהמלחמה תוביל למשבר גדול.
יחד עם קרל ליבקנכט, מי שיהפוך לשותפה לדרך, היא מקימה ב-1918 את "ברית ספרטקוס", הפועלת לסיום מלחמת העולם הראשונה - באמצעות מהפכה. השניים ינסו לחולל מהפכה קומוניסטית בגרמניה. הם משתתפים במרד ספרטקוס בברלין, במהלכו הם נעצרים ונכלאים בכלא.
בשנת 1919, כשהיא משתחררת מהכלא, חוזרת רוזה האדומה לפעילות, עם קרל ליבקנכט. בהמשך היא נרצחת ביחד איתו, בידי מיליציה ימנית גרמנית.
5 חודשים לוקח עד שגופתה של רוזה לוקסמבורג נמצאת, כשהיא צפה בנחל הזורם בפארק טירגארטן בברלין. על שפת תעלת לנדוור שבפארק, במקום בו גופתה נמצאה, הקימו אנדרטה צנועה לזכרה המציינת את שמה באותיות שעוצבו כך שייראו כאילו הן יוצאות מהמים.
בבית הקברות המרכזי פרידריכספלדה אפשר לראות עד היום את המצבות של רוזה לוקסמבורג, מי שכונתה גם "השושנה הנצחית" ושל קרל ליבקנכט, שותפה לדרך.
#במה גדולתה?
רבים התעוררו מקריאותיה של רוזה לוקסמבורג לחופש, לסוציאליזם ולדמוקרטיה. הן עוררו את השמאל של התקופה אך גם את מתנגדיה מימין. היא לא חששה לבטא עמדות עצמאיות ואמונות שלא פעם התנגדו לתפיסה המהפכנית של מנהיגי הקומוניזם מרקס ולנין.
בכתיבה עשירה ויסודית, שכללה בין השאר מחקרים על האופן בו בנוי הקפיטליזם להתרחבות עולמית על החיבור שבין סוציאליזם ודמוקרטיה וזה שבין ספונטניות לארגון - רוזה לוקסמבורג הפכה למאור סוציאליסטי גדול לפעילים ולמושא עניין עבור חוקרים ותיאורטיקנים בכל העולם.
היא הייתה שוחרת צדק והאמינה במהפכה. אבל רוזה האדומה הייתה גם מחוברת לטבע ושללה אלימות. חצי מאה לפני מהטמה גאנדי ושנים רבות לפני דמויות כמו מרטין לותר קינג ולך ולנסה, היא תמכה בקיום של שביתות כלליות במסגרת המאבק המעמדי, במקום ברצח ופגיעה באחרים.
רוזה הייתה גם אמיצה במיוחד. לאחר המהפכה הבולשביקית ברוסיה, היא לא חששה לבקר נמרצות את הדיקטטורה שגיבש אז לנין ברוסיה והטעימה שניתן לחולל את המהפכה בצורה תרבותית וללא שפיכות דמים. הפעולה המהפכנית, היא כתבה אז, צריכה לנבוע ולבוא מהמהפכה ולא להקדים אותה.
הנה סקירה על רוזה לוכסמבורג:
https://youtu.be/dSMM8CbN_rg
הסבר על פועלה של רוזה האדומה:
https://youtu.be/7jNjGsjNbF0
מורשתה:
https://youtu.be/KzXYlM5y_0k
ותולדות חייה של רוזה לוקסמבורג:
https://youtu.be/AblsKQUd-Ws?long=yes
מה עשה לנין מייסד ברית המועצות?
ולדימיר איליץ' לנין או בקיצור "לנין" היה המהפכן הרוסי שהנהיג את המהפכה הקומוניסטית ברוסיה וייסד את ברית המועצות. זה קרה בשנת 1917, כשהקומוניסטים בראשות לנין השתלטו על רוסיה, הרגו את הצאר ומשפחתו ולקחו את השלטון בהפיכה אכזרית.
לנין, שאחיו הוצא להורג בידי הצאר, פיתח שנאה עזה למשטר והחליט להפילו. הוא למד משפטים והוכשר כעורך דין ובצד זה החל לכתוב והפך לסופר שהאמין בתורת קרל מרקס ולנואם מלהיב. הוא הצליח לשכנע את ההמונים ולאחר שתפס את השלטון, הנהיג את המדינה הקומוניסטית בשנים הראשונות, עד שמת. הוא הפך אותה ממדינה חקלאית, מעמדית ומושחתת למדינה תעשייתית חזקה ומלאת אמונה.
הוא השפיע באופן חשוב מאד על התפתחות רוסיה הקומוניסטית והמהפכה שביצע היתה למהפכה החשובה של המאה ה-20. רק בחצי השני של המאה, הרבה אחרי מותו, יסתבר כמה גדולה השנאה לשלטון הקומוניסטי וברית המועצות תתפרק.
הנה סיפורו של לנין, דרך משפט מדומה שעושים לפועלו (מתורגם):
https://youtu.be/9N8hsXQapjY
סרטון אנימציה על שיר שמספר על המהפכה של לנין:
http://youtu.be/kEZJXI-IQS4
לנין בקולו, מתוך נאום היסטורי:
https://youtu.be/lzf3FRSbEUk
גופתו החנוטה במאוזוליאום במוסקבה:
https://youtu.be/MPmlX4kWgjs
הנה תכנית על שלבים בחייו של לנין המהפכן (עברית):
https://youtu.be/-3BjLrpbhak?long=yes
ותכנית על חייו והקריירה של לנין, מנהיג מהפכת אוקטובר (עברית):
https://youtu.be/xVAbSgOQ_Ts?long=yes
מי היה המהפכן הלטיני צ'ה גווארה?
אם החיילים הבוליביאנים היו יודעים איזו אגדה הם הורגים באותו בוקר שבו תפסו את המהפכן צ'ה גווארה, יתכן שהיו מהססים ואף מוותרים על הרעיון.
ד"ר ארנסטו גווארה היה רופא צעיר ממשפחה עשירה בארגנטינה. לאחר שערך מסע במדינות דרום אמריקה וראה את העוני והניצול, הוא הפך לסוציאליסט המאמין בשוויון.
כשהכיר את פידל קסטרו מקובה, שתכנן למרוד בשלטון המושחת של קובה, הצטרף אליו גווארה בתור רופא ללוחמים, אך אחרי שמרבית חבריהם נהרגו הוא הפך ללוחם אמיץ, ליד ימינו של קסטרו ולמהפכן מתוחכם.
את הכינוי "צ'ה" (חבר) הוא קיבל מחבריו והוא הפך לסימן ההיכר שלו. בתוך זמן קצר הוא היה לגיבור נערץ ואהוב על המורדים ומוחו המבריק הביא להצלחות רבות בשדה הקרב.
במהפכה כמעט חסרת-סיכוי שהסתיימה בנצחון של מעטים על רבים, הצליחו המהפכנים להשתלט על קובה והחילו בה שלטון "למען העם".
בתור מנהיג קובני וגיבור המהפכה היה לצ'ה גווארה הכל בקובה. הוא הפך לשר ולאחד האנשים החזקים במדינה הסוציאליסטית, הלאים את הרכוש של עשירי ומושחתים קובה וחילק אותו לאיכרים ולעובדים. הוא הבטיח השכלה לכל הקובנים.
אבל שלטון קאסטרו היה שלטון רודני ונוקשה. מעמדו היה מובטח כשר התעשייה, אך צ'ה שאף להמשיך את המהפכה ועודד את ברית המועצות לתקוף את אמריקה מהאי קובה, מהלך שנכשל ויצר מתח.
כך יצא שלאחר שנים ספורות בתור שר ופוליטיקאי בקובה הוא עזב את קובה והצטרף לכוחות המורדים במדינות נוספות. בתחילה הנהיג מרד בקונגו ואז יצא לבוליביה, שם לימד את המורדים בשלטון המושחת ומשרת הקפיטליזם להילחם.
במהלך הנסיונות לארגן את ההפיכה בבוליביה, הוא נלחם בראש כוחות המורדים בצבא המקומי, אך נשבה על ידי הצבא והוצא להורג.
בהמשך שנות ה-60 הפך ארנסטו לגיבורם של שוחרי החופש והשלום בארצות הברית ואירופה. על אף שהוא עצמו היה איש מלחמה ומהפכן נוקשה, ראו בו רבים לוחם חירות וגיבור עממי.
באופן מוזר הוא הפך לגיבורם של צעירים רבים שגדלו באותם בתים עשירים ומפונקים שמהם ברח הוא עצמו ושבהם ראה את הקפיטליזם שכה תיעב.
לאחר מותו הפכו שמו ודמותו של צ'ה גווארה לאגדה בכל העולם ולסמל של אומץ, צדק ומהפכה. גם יופיו וחוכמתו תרמו להערצה העצומה שרוחשים לו צעירים בכל העולם, עד היום. דמותו הפכה לאייקון שמסמל בעיני רבים שינוי ואנטי ממסד. פניו שמופיעים על חולצות טריקו בכל העולם מסמלים בעיני רבים את דמות המורד הצעיר והנחוש בממסד.
ועדיין, דמותו נשארה שנויה במחלוקת. רבים רואים בו סמל לאדם שהאמין בשוויון והיה מוכן להילחם בעבורו עד מוות. מנגד, רבים אחרים רואים בו לוחם אכזרי ואימתני שלא היו רוצים לעמוד מולו בשדה הקרב או להיות נתונים לחסדיו אחרי התבוסה.
הנה ההיסטוריה המורכבת של מעשיו של ארנסטו גווארה (מתורגם):
https://youtu.be/tjrvKA4w9-Y
ארנסטו גווארה נואם באו"ם:
https://youtu.be/bufHojkoGtw
על משמעותו ההיסטורית:
https://youtu.be/Q7_kHRytn3k
ראיון שנערך באירלנד ב-1964 עם צ'ה גווארה:
http://youtu.be/vBYUOOEHbJw
תמונות של צ'ה גווארה וברקע שיר שהוקדש לו:
http://youtu.be/dPmb1U07kIc
דיוקנו העשוי פקקים בהפגנות המחאה החברתית בשנת 2011:
http://youtu.be/PcnLvTAMBHU
שיר על הקומנדנטה צ'ה גווארה:
https://youtu.be/-agiAnRYrrU
ותכנית עליו בחינוכית (עברית):
https://youtu.be/q7xGlWu8C9M?long=yes
כיצד הפך לך ולנסה מחשמלאי למנהיג?
בשנות ה-80 של מאה הקודמת עקב העולם החופשי אחרי איש פולני ופשוט שהעז לומר לא ולקרוא תיגר על המשטר הקומוניסטי. זה קרה בפולין והאיש הזה הלך יניצח.
לך ולנסה (Lech Walesa) היה חשמלי במספנות של גדנסק, שהפך למנהיג הפועלים בפולין ולוחם חירות כנגד המשטר הקומוניסטי בארצו בשנות ה-80. הוא זכה בפרס נובל לשלום ב-1983 והיה לאגדה. רבים כינו אותו " האיש שהפיל את מסך הברזל".
ולנסה הנהיג את תנועת "סולידריות" הפולנית, האיגוד המקצועי של עובדי המספנות, שהוקם ב-1980 והונהג על ידיו במשך תקופה ארוכה. בעיני רבים נחשבת תנועת סולידריות לכוח שהפיל את המשטר הקומוניסטי ב-1989,
לאחר נפילת הקומוניזם הפך ולנסה לנשיא פולין עד לשנת 1995. בתור סמל בינלאומי ולוחם חופש מעוטר בפרס נובל, הוא הביא לפולין כבוד והכרה במערב אירופה. על אף שלא תמיד היה נשיא מוצלח כפי שאולי חלמו, הוא הצליח לקדם אותה למצב כלכלי משופר לעומת מדינות קומוניסטיות אחרות.
בשנות ה-80 הקדישה להקת U2 שיר למנהיג העבודה הפולני. במקור אמנם כתב מנהיג הלהקה והסולן שלה, בונו, את השיר כשיר אהבה לאשתו, אך הוא שינה אותו לאות הזדהות עם תנועת "סולידריות" ולך ולנסה.
בשנים האחרונות נאבק ולנסה נגד טענות שונות שהוא שיתף פעולה עם הקומוניסטים. הטענות הללו נולדו במכון מחקר שהקימו מתנגדיו הפוליטיים ומאז רודפות אותו.
הנה סיפורו של לך ולנסה (עברית):
http://youtu.be/5VNBSS_oHPQ?t=10m49s
תנועת סולידריות שהקים:
https://youtu.be/vR3Rea6ndCA
קדימון לסרט שנעשה על ולנסה:
http://youtu.be/SlrjOAe1-mQ
הוא היה גם נשיא הגון - כאן מבקש סליחה על האנטישמיות בשם העם הפולני (עברית):
https://youtu.be/jDrTxcrAg0g
והשיר "New Year's Day" שהקדישה לו להקת U2 המצליחה בשנות ה-80:
https://youtu.be/jeYCyCaK_5k
מי היה היו"ר מאו שהנהיג את סין העממית?
כנראה שאין עוד שליט בהיסטוריה שיש ניגוד כה עצום בין מעשיו האכזריים והנזקים שגרם לעמו ובין אהבת העם אליו, כמו מַאוֹ דְזֶה-דוּנְג (Mao Zedong), מנהיג סין הקומוניסטית במשך כ-40 שנה.
הוא היה מורה פשוט, שהפך למצביא הקומוניסטי שיוביל לניצחון במלחמת האזרחים הסינית, ישתלט על מדינת הענק ויהיה למנהיג המדינה הגדולה בעולם.
מכאן יוביל מאו מהפכה קומוניסטית שהפכה אומה עצומה וקשה לניהול לנשלטת ביד הברזל שלו. מי שהיה גאון טקטי ואסטרטגי גם במלחמות ועימותים צבאיים, במיוחד במלחמת האזרחים הסינית ובמלחמת קוריאה בה הייתה סין מעורבת וניצחה, ישלוט בה עד מותו.
במערב, אגב, על אף שהיה אחראי לעשרות מיליוני מתים מבני עמו, נתפס היו"ר מאו, כמו שהוא כונה אז בקרב צעירים ומעריצי הקומוניזם, כגאון ראוי להערצה.
אפילו הביטלס הזכירו אותו באחד מלהיטיהם על "אתה אומר שאתה רוצה מהפכה...".
שכן מאו טסה טונג, או צה טונג, כמו שנהגו בעברית לכתוב את שמו, השתלט על סין תוך מלחמת אזרחים שניהל והנהיג כנגד השלטון הקודם, כשהוא מנווט קבוצה שבה לא היה מנהיג בלתי מעורער, אבל הצליח בכשרונו הפוליטי להוביל חצי מאה.
בניגוד לשלטון היחיד של סטלין למשל, בברית המועצות, שלטון שהתבסס על רצח של כל מי שאיים על שלטונו או שנחשד כחזק מדי, כוחו של מאו היה דווקא בשליטה חכמה על מערכת האיזונים והבלמים של המפלגה הקומוניסטית הסינית, אותה הנהיג. המפלגה אפשרה לו לשלוט זמן כה רב, בזכות בריתות וחזיתות שהוא שינה כל הזמן ולא בכוח הדיקטטורה שלו.
מול העם זה כמובן היה אחרת. הערכות החוקרים מדברות על כ-60 מיליון סינים שמתו בגללו. כי כמו כל דיקטטור, גם הוא ניהל מסעות הרג ומאסרים המוניים, לכאורה כדי להילחם באויב הקפיטליסטי. אבל בכשרונו ויכולותיו להציג את מה שנראה כתמיכה ציבורית וזעם עממי אותנטי אפשר לו לעשות כמעט הכל.
כך, בזכות המיומנות הפוליטית שלו ונישא על מה שהוצג כהערצת ההמונים, מאו הנהיג מעון מהפכה פנימית מתמדת, שבלטה בשני קמפיינים שהוא הנהיג לשינויים בסין, שניהם היו נוראים לעם הסיני והביאו למותם של עשרות מיליוני סינים.
בסוף שנות ה-50 מתו עשרות מיליוני סינים במה שזכה בסין לשם "הרעב הגדול". הוא נגרם על ידי "הקפיצה הגדולה קדימה", הקמפיין המאואיסטי שעיקרו רפורמות תיעוש שנועדו להוביל את סין לעולם המודרני. הרפורמות הללו נוהלו מהר מדי ובלי הכנה ראויה ומספקת, ולא עזר השם מעורר ההשראה שדיבר על "קפיצה גדולה קדימה" - בפועל היה זה אסון עצום וקטלני לכמעט 50 מיליון איש.
"מהפכת התרבות" הסינית היא עוד קמפיין של מאו שהיה לאחת הזוועות הקשות שידע העולם במאה ה-20. המהפכה "התרבותית" הזו, שנמשכה עשור, עד שנת 1976, שאפה למחוק את ההרגלים, המנהגים, הרעיונות והתרבות של החברה הסינית המסורתית. המהפכה הזו הסתיימה רשמית רק כשמאו הלך לעולמו, לא לפני שהביאה למותם של עוד שני מיליון אזרחים.
שנים לאחר מותו, הודתה אפילו המפלגה הקומוניסטית הסינית בנזקים ואי-הסדרים ואפילו בנסיגה שגרמה באופן אירוני "הקפיצה הגדולה קדימה" בתקופת שלטונו של מאו.
אף על פי כן ועדיין, גם היום רבים בסין מעדיפים שלא לזכור למאו את האסונות האיומים שחוללה מדיניותו. רבים מהסינים מעדיפים לזכור את מאו בתור המהפכן הגיבור שהוביל ב-1949 להקמתה של המדינה שתפסה עם הזמן את מקומה בעולם המודרני וכיום אף מובילה בשורה הראשונה של המעצמות העולמיות, כמעט בכל תחום.
הנה חייו של מאו:
https://youtu.be/ujbapnrAKXA
סיפורו של היו"ר מאו במהירות שיא:
https://youtu.be/ztLFRWuuzDk
תכנית "הקפיצה הגדולה קדימה" שגרמה אסון עצום לסין:
מהפכת התרבות האיומה שלו שהביאה לפגיעה אנושה בתרבות הסינית לצד הרג של מיליונים:
https://youtu.be/LqJ9IpWOYQA
אולי בימינו מתחילים גם בשלטון הסיני להרחיק את תורתו (מתורגם):
https://youtu.be/P2nN9iKlU30
ותכנית היסטורית על מאו ומעלליו (עברית):
https://youtu.be/a4YTlVgJ0Z8?long=yes
מי היה המהפכן הנוצרי מרטין לותר?
מרטין לותר (Martin Luther) הוא אחד המהפכנים הגדולים בתולדות המין האנושי. במו ידיו הוא העז לקחת את הדת החזקה בעולם, כאיש דת מן המניין, ולקרוע אותה לשניים. במעשה אמיץ וכמעט חסר סיכוי, פרשו מרטין לותר ותלמידיו מהכנסיה הקתולית ויסדו את הכנסיה הפרוטסטנטית.
הכל התחיל כשלותר, נזיר, כומר ופרופסור גרמני לתאולוגיה, מאס בשיטות הנכלוליות של הכנסיה הקתולית והשחיתות שבמעשיה. לותר החל לקדם רעיונות לשינוי. הוא קרא ל"רפורמציה הפרוטסטנטית" מעין מרד בשיטוה הדתית הקיימת ומחאה ברורה כנגדה.
לותר פרסם מסמך בשם "95 התזות נגד הטיית משפט" שכולו אמר התנגדות לשיטותיה ואף האשים את הארכיבישוף ממיינץ במעשי זיוף ורמיה קשים כנגד המאמינים.
במיוחד הוא תקף את "כתבי המחילה" שנמכרו לחוטאים הנוצריים, האינדולגנציות (Indulgences), שבהם הם שילמו בכסף עבור מחילת האל על חטאים שעשו. למותר לציין שאלוהים מעולם לא קיבל את הכסף...
בעקבות מעשיו נודה מרטין לותר מהכנסייה על ידי האפיפיור לאו העשירי. לותר העז ושרף לפני ציבור גדול שתמך בטענותיו את הבולה האפיפיורית, שבה החרים אותו האחרון.
המעשה גרם לקיסר קרל החמישי להטיל עליו חרם קיסרי. כל אחד יכול להיות מוחרם פעם בחייו, אבל חרם קיסרי משמעותו הייתה שכל אדם יכול להרוג את מרטין לותר, מבלי לעמוד לדין. הכומר הגרמני הבין שהסתבך עם הדת החזקה באירופה ודמו הותר.
היו לו את כל הסיבות ההגיוניות לעצור, אבל מרטין לותר המשיך בדרכו. ממילא דמו הותר והמהפכה מבחינתו החלה. הוא כפר בסמכותו של האפיפיור והתמסר לדרכו.
לותר תירגם את הברית החדשה מלטינית לגרמנית ואחר כך גם את התנ"ך. כך הפך את כתבי הקודש לנגישים לאוכלוסייה הדוברת גרמנית.
המהפכה הדתית של מרטין לותר הייתה בלתי נתפסת. הוא התיר לכמרים לשאת נשים ואף נתן להם דוגמה, כשנשא את קתרינה לאישה וילד איתה 6 ילדים. בכך היה מרטין לותר לדמות המרכזית של הנצרות הפרוטסטנטית, זו שמחתה כנגד הכנסייה הקתולית.
עם השנים נוצרו בה זרמים שונים ומגוונים. הזרם הלותרני הוא זה של מאמיניו. אבל למורת רוחה של הכנסייה הקתולית, הצליחה הרפורמה הפרוטסטנטית להפוך אזורים עצומים באירופה ובאמריקה לנוצרים מסוג אחר.
וכך ניצח הכומר הקטן את הכנסיה הגדולה. לא זו בלבד שלא נכנע ולא הובס - הוא הפך את הפרשנות החכמה והנעימה שלו לנצרות לדת המצליחה בהיסטוריה.
הנה סיפור הרפורמציה של מרטין לותר (מתורגם):
https://youtu.be/_NQeqXRhoS0
סיפורו של מרטין לותר לילדים:
https://youtu.be/tox2TflUH90
כך מקים מרטין לותר את הכנסייה הפרוטסטנטית:
https://youtu.be/IATyzSAjC1w
סרט תיעודי על המהפכה הפרוטסטנטית של מרטין לותר:
https://youtu.be/PyVrPIp4QsA?long=yes
פודקסט עם פרופסור הרסגור מ"שעה היסטורית" על מרטין לותר (עברית):
https://youtu.be/uS29ZyLipPo?long=yes
ומופע קצר עם המוסיקה של מרטין לותר המלחין:
https://youtu.be/5FGXDc3chqI?long=yes
איך ניצח והחליף קרומוול את המלך האנגלי?
הכל החל במאה ה-17 כששקעה אנגליה במלחמות אזרחים בין המלוכה לפרלמנט. באותם ימים עלה לגדולה אדם שלא נולד לשלטון. שמו אוליבר קרומוול (Oliver Cromwell) והוא החל את דרכו באנטינגדון (Huntingdon) ומאוחר יותר באיילי (Ely), כבעל קרקעות ממעמד בינוני-גבוה שכיהן בפרלמנט לסירוגין.
עד גיל 43 קרומוול לא ידע כלום על לוחמה ומלחמה. אבל ב-1642, כשפרץ הסכסוך בין המלך צ'ארלס הראשון (Charles I) לפרלמנט האנגלי, משהו התעורר בו. הוא מתנדב לצבא הפרלמנט ודי מהר מתברר שיש לו כישרון טבעי למנהיגות צבאית.
קרומוול מבין שהצבא הפרלמנטרי המסורבל והלא ממושמע לא יוכל לנצח את הפרשים המקצועיים של המלך. הוא מקים יחידת פרשים משלו ומתעקש על רעיון שבאותם ימים נחשב מהפכני: לגייס חיילים על פי יכולת ומסירות, במקום על פי מעמד חברתי.
גישתו של קרומוול היתה שהוא מעדיף קצין פשוט שיודע על מה הוא נלחם, על פני אציל שאין לו אלא שמו ותוארו. יחידת הפרשים שלו קיבלה את הכינוי "צידי-ברזל" (Ironsides), שם שיהפוך לאגדה.
היחידה שלו תהיה בסיסו המרכזי של "צבא המודל החדש" (New Model Army) שנולד כך, הצבא הפרלמנטרי המשוכלל שהוקם ב-1645 ואיחד את כל הכוחות. קרומוול, שפיקד על פרשי הצבא, הטיל משמעת ברזל, הקפיד על תשלום שכר סדיר ודרש התנהגות מוסרית מחייליו. הם התפללו לפני כל קרב, שתו פחות אלכוהול ונלחמו כמו אריות.
בקרב נייזבי (Naseby) ב-1645, הצבא החדש של קרומוול מרסק ומביס את כוחות המלך באופן מכריע.
אבל לנצח מלחמה זה דבר אחד, לדעת מה לעשות עם המלך המובס זה דבר אחר לגמרי. כשצ'ארלס הראשון סירב לקבל את תבוסתו, ניסה לנהל משא ומתן עם הסקוטים וניסה להצית מלחמה נוספת, קרומוול מגיע למסקנה קיצונית וחסרת תקדים: המלך חייב למות. קרומוול עצמו יהיה מהדמויות המרכזיות שידחפו למשפט המלך ולהוצאתו להורג ב-1649, אירוע שיזעזע את אירופה כולה.
אנגליה הופכת לרפובליקה, אבל מהר מאוד התברר שהפרלמנט לבדו לא יכול להחזיק במושכות. ב-1653 קרומוול מפזר את הפרלמנט בכוח, בצעד דרמטי שבו הוא נכנס לאולם הפרלמנט עם חיילים מזוינים ומגרש את חבריו.
זה השלב בו קרומוול מקבל את התואר "לורד פרוטקטור" (Lord Protector) והופך למעשה למלך בלי כתר. ב-1657, כשמוצע לו הכתר רשמית הוא מתלבט חודשים ארוכים, אך בסופו של דבר מסרב להיות מלך מחשש לתגובת הצבא ומתוך אמונה שהכתר סותר את עקרונותיו.
בתקופת שלטונו הוא השליט משטר פוריטני קפדני. הפוריטנים היו פרוטסטנטים קפדניים שרצו חיים דתיים מחמירים וקרומוול כפה על אנגליה את מנהגיהם. הפרלמנט סגר את התיאטראות ב-1642 וקרומוול המשיך במדיניות זו, אסר על חגיגות חג המולד וכפה חוקים מוסריים נוקשים.
כשקרומוול כמנהיג אנגליה ניהל מלחמה נגד אירלנד, פעולותיו הצבאיות ב-1649 היו אכזריות במיוחד. מעשי הטבח בדרוגהדה (Drogheda) ובווקספורד (Wexford), שבהם נהרגו אלפי אזרחים וחיילים, הותירו צלקת עמוקה בזיכרון האירי. קרומוול מצדיק זאת כנקמה על הטבח הקתולי ב-1641, אך האכזריות של צבאו היא קיצונית אפילו לאותה תקופה.
אבל המנהיג הלא שגרתי הזה עתיד גם להביא יציבות לאנגליה. אחרי שנים של כאוס, הוא מחזק את הצבא ואת הצי האנגלי. באופן מפתיע, פוגש קרומוול הפוריטני ב-1655 את רבי מנשה בן ישראל (Menasseh ben Israel) מאמסטרדם. בהמשך לפגישה זו וגם אם לא פרסם על כך מסמך רשמי, הוא מתיר בפועל ליהודים לשוב לאנגליה, לראשונה מאז גירושם ב-1290.
כשקרומוול מת ב-1658, נכשל תוך חודשים ספורים ניסיונו להעביר את השלטון אחריו לבנו ריצ'רד (Richard Cromwell). ב-1660 שוחזרה המלוכה, במה שנקרא בהיסטוריה האנגלית "הרסטורציה" (Restoration). צ'ארלס השני (Charles II), בנו של המלך שקרומוול הוציא להורג, עולה לכס המלכות והופך למלך אנגליה. ועדיין, ההישג לאנגליה יהיה משמעותי, כי מעתה תהיה המלוכה מרוסנת ומוגבלת בכוחה, אל מול הפרלמנט.
ועדיין, בנקמה סמלית של המלך, מוציאים את גופתו של קרומוול מקברו, תולים אותה והחל מ-1661 מציבים את ראשו על יתד מחוץ לארמון ווסטמינסטר (Westminster). הגולגולת תישאר שם עשרות שנים, עד שנפלה או הוסרה.
אבל הסיפור לא נגמר שם. במשך כמעט 300 שנה תחליף הגולגולת ידיים פרטיות. היא תיקבר סופית רק בשנת 1960 בקולג' סידני ססקס (Sidney Sussex College) בקיימברידג', שם קרומוול למד בצעירותו.
באנגליה נותר הסיפור של קרומוול שנוי במחלוקת עד היום. האם היה רודן אכזרי או רפובליקני אידיאליסט? האם מדובר במנהיג צבאי גאון או בפנאט דתי מסוכן? תלוי את מי שואלים. מה שברור הוא שהחקלאי ובעל האדמות הזה שינה את מהלך ההיסטוריה הבריטית בצורה שמעטים הצליחו או יכולים היו לעשות.
קראו עליו עוד בתגית "מלחמות האזרחים האנגליות".
הנה סיפורו של אוליבר קרומוול:
https://youtu.be/U3NjaOkD9yw
האם קרומוול היה גיבור או נבל?
https://youtu.be/MlV7XVNH2Vw
כיצד אוליבר קרומוול הפיל את מלך אנגליה ושלט במקומו?
https://youtu.be/AZXhGJiXYYQ
וסרטון תיעודי על האיש:
https://youtu.be/bqi0Wd68Mio?long=yes
מלחמתו נגד אירלנד:
https://youtu.be/UDery-gbAIg?long=yes
וסרט תיעודי ומקיף על המהפכן שהרג מלך (עברית):
https://youtu.be/GBun4ur0rXI?long=yes
איך ג'ורג וושינגטון ניצח אימפריה ויסד מעצמה?
ג'ורג' וושינגטון היה מנהיג המהפכה של האמריקאים כנגד הבריטים ששלטו בהם, עד לשחרור המוחלט שלה מהבריטים וההכרזה על ארצות הברית של אמריקה.
בהחלטה אמיצה של נבחרי 13 המושבות באמריקה, הוא נבחר לעמוד בראש הצבא המאולתר שהקימו, כדי להילחם בצבא הבריטי.
הצבא הבריטי של אותם ימים הוא הצבא החזק, המצויד והמאומן ביותר בעולם. בתור צבא האימפריה הימית הגדולה של התקופה היה לו גם את צי הספינות המשוכלל בתבל.
אבל מי שכנער בן 11 נאלץ להפסיק ללמוד, עם מות אביו, לא היה פראייר. בניגוד לאחיו למחצה המבוגרים יותר, ג'ורג' הצעיר לא זכה להתחנך באנגליה. אימו לא נישאה שנית, מה שאילץ אותו, כבכור האחים של משפחתו השנייה של אביו, לצאת ולפרנס. אבל העובדה שכנער צעיר הוא למד לנהל חוות טבק ומגיל 16 כבר עבד כמודד קרקעות הייתה משמעותית לעתידו.
כי וושינגטון, שהתבייש עד סוף חייו בלימודיו החלקיים, גדל והיה לאדם מקורי, יצירתי, מי שלא נבהל מכשלונות ומקשיים ובעיקר אמריקאי חדור רצון להוכיח את עצמו.
כשקיבל את המשימה לנצח את הבריטים, הוא לא חשש. הוא היה בעבר קצין בצבא הבריטי והחל לאמן ואף להילחם במסגרתו. עכשיו הוא רק צריך לנצח אותו.
בתחילת הלוחמה בבריטים חייליו נחלו תבוסה ענקית, עם המון הרוגים, אבל הוא לא נבהל. וושינגטון הצליח לסגת עם הנותרים, שמר על צבאו ואימן אותם לקרב הבא. כשזה הגיע, הוא הצליח להפתיע את הצבא הבריטי בלילה, להביסו ולקחת בשבי 900 שבויים.
אבל המלחמה הייתה רחוקה מלהיגמר. חלק מכוחותיו נאלצו לסגת לפנסילבניה, שם הוא עבר איתם חורף קשה. הלוחמים סבלו שם רעב, אבעבועות שחורות, חולשה ומחסור כרוני בציוד. וושינגטון יש שהוא זקוק לעזרה. הוא לוקח קצין פרוסי, פון שטויבך שמו, כך שיאמן את צבאו ויבסס אותו מחדש כצבא לוחם.
החורף תם ושוב חוזרת הלוחמה. וושינגטון מצליח לנצח פה ולנצח שם, אבל הצלחתו הגדולה בשלב הזה היא שהוא ממנה חיילים אגרסיביים ומבריקים מתוך חייליו להיות קצינים.
אחד מהקצינים הללו הוא דניאל מורגן. האיש מצליח לבסס לוחמת גרילה יעילה כנגד הבריטים. בין השאר מורגן מאמן צלפים לחסל ביריה אחת את קציני הכוחות הבריטיים.
האחרונים מופתעים. זו לוחמה שאינה אירופית, לא ג'נטלמנית ולחלוטין לא לפי הכללים שהם מכירים. אבל מורגן וושינגטון לא חיפשו כללים אלא חירות. פה זה לא אירופה...
הניצחונות נמשכים, בין השאר באמצעות שימוש מבריק של וושינגטון במודיעין, במרגלים ובשיטות חדשניות לזמנו, למשל של העברת ידיעות. כתב סתרים, שלא ניתן לראות בעיניים רגילות, העברה עיוורת של איגרות - מבלי שהמעבירים רואים אחד את השני, הודעות מוצפנות באמצעות תליית כביסה בקוד ועוד. וושינגטון הוא רמטכ"ל חדשני ומקורי. יצירתיות היא שם המשחק שלו.
כך הוא ממשיך, עד לקרב האחרון. בקרב הזה כוחותיו מביסים בגדול את הבריטים והצבא המפואר בעולם נסוג מהמושבות האמריקאיות לתמיד.
בכך הפך וושינגטון למנצח הגדול של מלחמת העצמאות האמריקאית ולאחר מכן לנשיא ארצות הברית הראשון. לכן נוהגים לכנות אותו באמריקה "אבי האומה".
חשיבותו הגדולה באה לידי ביטוי בכל צורה בתרבות האמריקנית. הוא בנה את האומה על פי תפיסתו המיוחדת, שרואה חשיבות באחדות האמריקנית, עוד לפני רצונם הנפרד של אזרחי כל מדינה ומדינה בברית.
וושינגטון נחשב בעיני רוב האמריקנים לגדול נשיאי ארצות הברית בכל הזמנים. לכן הוא אחד מארבעת הנשיאים האמריקאיים שדיוקנם חקוק באנדרטה הלאומית בהר ראשמור.
וושינגטון נודע בהתרחקות מאור הזרקורים. הוא גם סבל מבעיות שיניים קשות ולכן לא הצטלם או נתן שיציירו אותו בפה פתוח.
בתור הנשיא הראשון והגדול כל כך של אמריקה, הוא ללא ספק יכול היה להישאר בתפקידו ולמלא תפקיד שמזכיר מעין מלך בתפקיד נשיא. אבל לאחר שהוא עצמו פרש לתמיד, בתום שתי תקופות כהונה כנשיא, הוא השאיר אחריו מסורת של שתי קדנציות בלבד, מסורת שתהפוך ב-1951 לתיקון בחוקה.
במותו, כינו את ג'ורג' וושינגטון "הראשון במלחמה, הראשון בשלום והראשון בליבותיהם של אנשי המדינה". דומה שלא היה ניסוח טוב מזה למי שנתן עצמאות לאמריקה, בנה אותה כאומה וידע להסתפק בכבוד שניתן לו מבלי לדרוש יותר.
הנה מנהיגותו של מנהיג האומה האמריקאית ג'ורג' וושינגטון (מתורגם):
https://youtu.be/4QnGjGgbmmw
חייו של ג'ורג' וושינגטון:
https://youtu.be/oeff14XdS9k
סיפור חייו של מנהיג המהפכה האמריקאית שיהפוך לנשיא הברית:
https://youtu.be/hvE9fb--Dig
מצגת תמונות היסטוריות של מנהיג המהפכה ומייסד האומה האמריקנית, ג'ורג' וושינגטון:
http://youtu.be/lBrApkQr8Gs
ביוגרפיה של האיש והמנהיג:
https://youtu.be/3lXnfitSoYw
וסרטון תיעודי לילדים על המהפכה האמריקאית שהוא הנהיג לעצמאות:
https://youtu.be/BWtW0gmh3kg?long=yes
איך הפך קסטרו המורד לדיקטטור?
פידל קסטרו (Fidel Castro), שמת בגיל 90, היה מהפכן שפיקד על המהפכה הקובנית והנהיג את קובה מאז 1959 ועד לשנת 2006, בה פרש והשאיר את ההנהגה לאחיו ראול.
הוא נולד ב-1926 למשפחת איכרים ספרדיים שהיגרו לקובה. קסטרו עבד בילדותו במטעי קנה הסוכר של משפחתו. בגיל תיכון הוא עבר להוואנה, בירת קובה, זכה להשכלה תיכונית, וכשבגר הוא למד משפטים וכעורך דין צעיר וסוציאליסט הוא החל להגן על חסרי אמצעים בבתי המשפט של קובה.
כבר כסטודנט צעיר הוא היה מלא להט בהתנגדות לתפיסת השלטון בקובה ארצו על ידי פולחנסיו בטיסטה, שהדיח את הממשלה הנבחרת והפך לשליט המושחת של האי.
כעורך דין צעיר הגיש קסטרו תביעה משפטית נגד בטיסטה על התפיסה הבלתי-חוקית של השלטון אך נכשל בה. לאחר שמיצה את האפשרויות החוקיות פנה קסטרו לדרך המהפכה ולאחר נסיון כושל להתקיף בסיס צבאי של הצבא הוא ואחיו ראול נכלאו.
לאחר שזכו לחנינה כעבור שנתיים עקרו האחים קסטרו למקסיקו. שם הצטרף לקסטרו ואחיו ארנסטו "צ'ה" גווארה ובמאבק מהפכני תצליח הקבוצה, "קבוצת ה-26 ביולי", להשתלט על קובה.
קסטרו יהפוך למנהיג קובה, אך מי שנתפס כמשחרר קובה מהשלטון המושחת שלה והנהיג שלטון דמוקרטי באי, התגלה תוך זמן מה כשליט קומוניסטי נוקשה ולמעשה כדיקטטור. הוא דיכא את מתנגדיו והוציא רבים מהם להורג, הלאים את אדמות העשירים והפך את קובה לארץ עניה ומבודדת, מדינה שהפכה לאויבת המרה של ארצות הברית ושילמה על כך מחיר כלכלי כבד.
ארה"ב אף ניסתה להנהיג הפיכת נגד על ידי גולים קובניים ששלחה ל"מפרץ החזירים" בקובה. חיילי קסטרו הביסו אותם בקלות ומנהיג קובה השפיל את אמריקה.
קסטרו גם לא נשאר חייב וניסה לייצא את המהפכה לארצות אחרות באמריקה הלטינית. נסיונות אלה נכשלו, במיוחד לאחר מותו של צ'ה גווארה ב-1967, בעת שניסה להוביל את המחתרת למהפכה בבוליביה.
"משבר הטילים" בקובה כמעט והפך את העימות בין קובה לארצות הברית למלחמה גרעינית. הוא נוצר כשהנשיא האמריקאי קנדי גילה מנהיגות ועשה סגר על האי של קובה, בו הוצבו וכוונו אל אמריקה טילים גרעיניים של ברית המועצות.
ברגע האחרון ולאחר שהבין שקנדי נחוש, פינה מנהיג בריה"מ ניקיטה חרושצ'וב את הטילים מקובה, כשארה"ב, מצידה, התחייבה שלא לפעול יותר להפלת משטרו של קסטרו.
עם השנים נחלה כלכלת קובה כשלונות קשים. לשפל חסר תקדים היא הגיעה לאחר נפילת מסך הברזל והתפרקותה של הפטרונית העיקרית שלה, ברית המועצות.
בשנת 2008 העביר פידל קסטרו את הנהגת קובה לאחיו ושותפו למהפכה הקובנית, ראול קסטרו, שהיה לנשיא ובהדרגה החל לשפר את היחסים עם ארה"ב ונשיאה ברק אובמה.
הנה סיפורו של פידל קסטרו:
https://youtu.be/qQ24jmIHIUk
קסטרו מדבר על המהפכה שהנהיג להחלפת השלטון בקובה:
https://youtu.be/67ZWBl-66H8
סרטון שפרסם ה-BBC הבריטי לאחר מותו:
https://youtu.be/xYF2_aeTI10
תכנית חינוכית על קובה והמהפכה שהנהיג המהפכן קסטרו (עברית):
https://youtu.be/UpNoaKOTRko?long=yes
והתנאים בקובה שבה הוא שלט והפך אותה לקומוניסטית:
https://youtu.be/OH6z1uycUQs?long=yes
רדיקלית (קיצונית), חריפה, אמיצה ומבריקה, האישה הבולטת בעידן המהפכות הקומוניסטיות של תחילת המאה ה-20 היא ללא ספק רוזה לוקסמבורג (Rosa Luxemburg). אחרי הוגי המרקסיזם, קרל מרקס ואנגלס שותפו, היא כנראה התאורטיקנית המרקסיסטית החשובות ביותר והשפעתה על תפיסות השמאל בעולם כולו, היא אדירה.
הוגה סוציאליסטית, מהפכנית ופעילה, חוקרת ויוצרת שיודעת לכתוב ולהלהיב, לוקסמבורג היא אחת הכותבות החשובות והיסודיות בתולדות הסוציאליזם המודרני ותיאורטיקנית, בעלת אינטלקט עצמאי ומובילה בסוציאליסטי של אירופה.
מי שהייתה אחת הנשים הראשונות שקיבלו תואר דוקטור בכלכלה נולדה בפולין בשנת 1871 למשפחה יהודית משכילה. מנעוריה היא מגלה מעורבות פוליטית ומצטרפת לתנועות מהפכניות בפולין. היא כונתה על ידי חבריה "רוזה האדומה".
בשלב מסוים רוזה נאלצת לעזוב את פולין ועוברת לשווייץ. שם היא לומדת באוניברסיטת ציריך ומקבלת תואר של דוקטור במדעי המדינה.
בגרמניה מצטרפת רוזה והופכת לפעילה במפלגה הסוציאל-דמוקרטית. די מהר היא כבר נתפסת כמנהיגה מרקסיסטית של ממש, דמות בולטת ומעמיקה ברעיונות של קרל מרקס.
רוזה גם נאבקת למען זכויות נשים ולשינוי מעמדן. יתרונה הגדול הוא שהיא לא סתם פעילה חברתית, אלא אישה משכילה ובהיותה משוררת גם רגישה וכותבת.
כשמתחילה מלחמת העולם הראשונה מתנגדת רוזה, בעלת הנשמה של המשוררת והיא מבינה במהירות שהמלחמה תוביל למשבר גדול.
יחד עם קרל ליבקנכט, מי שיהפוך לשותפה לדרך, היא מקימה ב-1918 את "ברית ספרטקוס", הפועלת לסיום מלחמת העולם הראשונה - באמצעות מהפכה. השניים ינסו לחולל מהפכה קומוניסטית בגרמניה. הם משתתפים במרד ספרטקוס בברלין, במהלכו הם נעצרים ונכלאים בכלא.
בשנת 1919, כשהיא משתחררת מהכלא, חוזרת רוזה האדומה לפעילות, עם קרל ליבקנכט. בהמשך היא נרצחת ביחד איתו, בידי מיליציה ימנית גרמנית.
5 חודשים לוקח עד שגופתה של רוזה לוקסמבורג נמצאת, כשהיא צפה בנחל הזורם בפארק טירגארטן בברלין. על שפת תעלת לנדוור שבפארק, במקום בו גופתה נמצאה, הקימו אנדרטה צנועה לזכרה המציינת את שמה באותיות שעוצבו כך שייראו כאילו הן יוצאות מהמים.
בבית הקברות המרכזי פרידריכספלדה אפשר לראות עד היום את המצבות של רוזה לוקסמבורג, מי שכונתה גם "השושנה הנצחית" ושל קרל ליבקנכט, שותפה לדרך.
#במה גדולתה?
רבים התעוררו מקריאותיה של רוזה לוקסמבורג לחופש, לסוציאליזם ולדמוקרטיה. הן עוררו את השמאל של התקופה אך גם את מתנגדיה מימין. היא לא חששה לבטא עמדות עצמאיות ואמונות שלא פעם התנגדו לתפיסה המהפכנית של מנהיגי הקומוניזם מרקס ולנין.
בכתיבה עשירה ויסודית, שכללה בין השאר מחקרים על האופן בו בנוי הקפיטליזם להתרחבות עולמית על החיבור שבין סוציאליזם ודמוקרטיה וזה שבין ספונטניות לארגון - רוזה לוקסמבורג הפכה למאור סוציאליסטי גדול לפעילים ולמושא עניין עבור חוקרים ותיאורטיקנים בכל העולם.
היא הייתה שוחרת צדק והאמינה במהפכה. אבל רוזה האדומה הייתה גם מחוברת לטבע ושללה אלימות. חצי מאה לפני מהטמה גאנדי ושנים רבות לפני דמויות כמו מרטין לותר קינג ולך ולנסה, היא תמכה בקיום של שביתות כלליות במסגרת המאבק המעמדי, במקום ברצח ופגיעה באחרים.
רוזה הייתה גם אמיצה במיוחד. לאחר המהפכה הבולשביקית ברוסיה, היא לא חששה לבקר נמרצות את הדיקטטורה שגיבש אז לנין ברוסיה והטעימה שניתן לחולל את המהפכה בצורה תרבותית וללא שפיכות דמים. הפעולה המהפכנית, היא כתבה אז, צריכה לנבוע ולבוא מהמהפכה ולא להקדים אותה.
הנה סקירה על רוזה לוכסמבורג:
https://youtu.be/dSMM8CbN_rg
הסבר על פועלה של רוזה האדומה:
https://youtu.be/7jNjGsjNbF0
מורשתה:
https://youtu.be/KzXYlM5y_0k
ותולדות חייה של רוזה לוקסמבורג:
https://youtu.be/AblsKQUd-Ws?long=yes
ולדימיר איליץ' לנין או בקיצור "לנין" היה המהפכן הרוסי שהנהיג את המהפכה הקומוניסטית ברוסיה וייסד את ברית המועצות. זה קרה בשנת 1917, כשהקומוניסטים בראשות לנין השתלטו על רוסיה, הרגו את הצאר ומשפחתו ולקחו את השלטון בהפיכה אכזרית.
לנין, שאחיו הוצא להורג בידי הצאר, פיתח שנאה עזה למשטר והחליט להפילו. הוא למד משפטים והוכשר כעורך דין ובצד זה החל לכתוב והפך לסופר שהאמין בתורת קרל מרקס ולנואם מלהיב. הוא הצליח לשכנע את ההמונים ולאחר שתפס את השלטון, הנהיג את המדינה הקומוניסטית בשנים הראשונות, עד שמת. הוא הפך אותה ממדינה חקלאית, מעמדית ומושחתת למדינה תעשייתית חזקה ומלאת אמונה.
הוא השפיע באופן חשוב מאד על התפתחות רוסיה הקומוניסטית והמהפכה שביצע היתה למהפכה החשובה של המאה ה-20. רק בחצי השני של המאה, הרבה אחרי מותו, יסתבר כמה גדולה השנאה לשלטון הקומוניסטי וברית המועצות תתפרק.
הנה סיפורו של לנין, דרך משפט מדומה שעושים לפועלו (מתורגם):
https://youtu.be/9N8hsXQapjY
סרטון אנימציה על שיר שמספר על המהפכה של לנין:
http://youtu.be/kEZJXI-IQS4
לנין בקולו, מתוך נאום היסטורי:
https://youtu.be/lzf3FRSbEUk
גופתו החנוטה במאוזוליאום במוסקבה:
https://youtu.be/MPmlX4kWgjs
הנה תכנית על שלבים בחייו של לנין המהפכן (עברית):
https://youtu.be/-3BjLrpbhak?long=yes
ותכנית על חייו והקריירה של לנין, מנהיג מהפכת אוקטובר (עברית):
https://youtu.be/xVAbSgOQ_Ts?long=yes
אם החיילים הבוליביאנים היו יודעים איזו אגדה הם הורגים באותו בוקר שבו תפסו את המהפכן צ'ה גווארה, יתכן שהיו מהססים ואף מוותרים על הרעיון.
ד"ר ארנסטו גווארה היה רופא צעיר ממשפחה עשירה בארגנטינה. לאחר שערך מסע במדינות דרום אמריקה וראה את העוני והניצול, הוא הפך לסוציאליסט המאמין בשוויון.
כשהכיר את פידל קסטרו מקובה, שתכנן למרוד בשלטון המושחת של קובה, הצטרף אליו גווארה בתור רופא ללוחמים, אך אחרי שמרבית חבריהם נהרגו הוא הפך ללוחם אמיץ, ליד ימינו של קסטרו ולמהפכן מתוחכם.
את הכינוי "צ'ה" (חבר) הוא קיבל מחבריו והוא הפך לסימן ההיכר שלו. בתוך זמן קצר הוא היה לגיבור נערץ ואהוב על המורדים ומוחו המבריק הביא להצלחות רבות בשדה הקרב.
במהפכה כמעט חסרת-סיכוי שהסתיימה בנצחון של מעטים על רבים, הצליחו המהפכנים להשתלט על קובה והחילו בה שלטון "למען העם".
בתור מנהיג קובני וגיבור המהפכה היה לצ'ה גווארה הכל בקובה. הוא הפך לשר ולאחד האנשים החזקים במדינה הסוציאליסטית, הלאים את הרכוש של עשירי ומושחתים קובה וחילק אותו לאיכרים ולעובדים. הוא הבטיח השכלה לכל הקובנים.
אבל שלטון קאסטרו היה שלטון רודני ונוקשה. מעמדו היה מובטח כשר התעשייה, אך צ'ה שאף להמשיך את המהפכה ועודד את ברית המועצות לתקוף את אמריקה מהאי קובה, מהלך שנכשל ויצר מתח.
כך יצא שלאחר שנים ספורות בתור שר ופוליטיקאי בקובה הוא עזב את קובה והצטרף לכוחות המורדים במדינות נוספות. בתחילה הנהיג מרד בקונגו ואז יצא לבוליביה, שם לימד את המורדים בשלטון המושחת ומשרת הקפיטליזם להילחם.
במהלך הנסיונות לארגן את ההפיכה בבוליביה, הוא נלחם בראש כוחות המורדים בצבא המקומי, אך נשבה על ידי הצבא והוצא להורג.
בהמשך שנות ה-60 הפך ארנסטו לגיבורם של שוחרי החופש והשלום בארצות הברית ואירופה. על אף שהוא עצמו היה איש מלחמה ומהפכן נוקשה, ראו בו רבים לוחם חירות וגיבור עממי.
באופן מוזר הוא הפך לגיבורם של צעירים רבים שגדלו באותם בתים עשירים ומפונקים שמהם ברח הוא עצמו ושבהם ראה את הקפיטליזם שכה תיעב.
לאחר מותו הפכו שמו ודמותו של צ'ה גווארה לאגדה בכל העולם ולסמל של אומץ, צדק ומהפכה. גם יופיו וחוכמתו תרמו להערצה העצומה שרוחשים לו צעירים בכל העולם, עד היום. דמותו הפכה לאייקון שמסמל בעיני רבים שינוי ואנטי ממסד. פניו שמופיעים על חולצות טריקו בכל העולם מסמלים בעיני רבים את דמות המורד הצעיר והנחוש בממסד.
ועדיין, דמותו נשארה שנויה במחלוקת. רבים רואים בו סמל לאדם שהאמין בשוויון והיה מוכן להילחם בעבורו עד מוות. מנגד, רבים אחרים רואים בו לוחם אכזרי ואימתני שלא היו רוצים לעמוד מולו בשדה הקרב או להיות נתונים לחסדיו אחרי התבוסה.
הנה ההיסטוריה המורכבת של מעשיו של ארנסטו גווארה (מתורגם):
https://youtu.be/tjrvKA4w9-Y
ארנסטו גווארה נואם באו"ם:
https://youtu.be/bufHojkoGtw
על משמעותו ההיסטורית:
https://youtu.be/Q7_kHRytn3k
ראיון שנערך באירלנד ב-1964 עם צ'ה גווארה:
http://youtu.be/vBYUOOEHbJw
תמונות של צ'ה גווארה וברקע שיר שהוקדש לו:
http://youtu.be/dPmb1U07kIc
דיוקנו העשוי פקקים בהפגנות המחאה החברתית בשנת 2011:
http://youtu.be/PcnLvTAMBHU
שיר על הקומנדנטה צ'ה גווארה:
https://youtu.be/-agiAnRYrrU
ותכנית עליו בחינוכית (עברית):
https://youtu.be/q7xGlWu8C9M?long=yes
בשנות ה-80 של מאה הקודמת עקב העולם החופשי אחרי איש פולני ופשוט שהעז לומר לא ולקרוא תיגר על המשטר הקומוניסטי. זה קרה בפולין והאיש הזה הלך יניצח.
לך ולנסה (Lech Walesa) היה חשמלי במספנות של גדנסק, שהפך למנהיג הפועלים בפולין ולוחם חירות כנגד המשטר הקומוניסטי בארצו בשנות ה-80. הוא זכה בפרס נובל לשלום ב-1983 והיה לאגדה. רבים כינו אותו " האיש שהפיל את מסך הברזל".
ולנסה הנהיג את תנועת "סולידריות" הפולנית, האיגוד המקצועי של עובדי המספנות, שהוקם ב-1980 והונהג על ידיו במשך תקופה ארוכה. בעיני רבים נחשבת תנועת סולידריות לכוח שהפיל את המשטר הקומוניסטי ב-1989,
לאחר נפילת הקומוניזם הפך ולנסה לנשיא פולין עד לשנת 1995. בתור סמל בינלאומי ולוחם חופש מעוטר בפרס נובל, הוא הביא לפולין כבוד והכרה במערב אירופה. על אף שלא תמיד היה נשיא מוצלח כפי שאולי חלמו, הוא הצליח לקדם אותה למצב כלכלי משופר לעומת מדינות קומוניסטיות אחרות.
בשנות ה-80 הקדישה להקת U2 שיר למנהיג העבודה הפולני. במקור אמנם כתב מנהיג הלהקה והסולן שלה, בונו, את השיר כשיר אהבה לאשתו, אך הוא שינה אותו לאות הזדהות עם תנועת "סולידריות" ולך ולנסה.
בשנים האחרונות נאבק ולנסה נגד טענות שונות שהוא שיתף פעולה עם הקומוניסטים. הטענות הללו נולדו במכון מחקר שהקימו מתנגדיו הפוליטיים ומאז רודפות אותו.
הנה סיפורו של לך ולנסה (עברית):
http://youtu.be/5VNBSS_oHPQ?t=10m49s
תנועת סולידריות שהקים:
https://youtu.be/vR3Rea6ndCA
קדימון לסרט שנעשה על ולנסה:
http://youtu.be/SlrjOAe1-mQ
הוא היה גם נשיא הגון - כאן מבקש סליחה על האנטישמיות בשם העם הפולני (עברית):
https://youtu.be/jDrTxcrAg0g
והשיר "New Year's Day" שהקדישה לו להקת U2 המצליחה בשנות ה-80:
https://youtu.be/jeYCyCaK_5k
מהפכנים
כנראה שאין עוד שליט בהיסטוריה שיש ניגוד כה עצום בין מעשיו האכזריים והנזקים שגרם לעמו ובין אהבת העם אליו, כמו מַאוֹ דְזֶה-דוּנְג (Mao Zedong), מנהיג סין הקומוניסטית במשך כ-40 שנה.
הוא היה מורה פשוט, שהפך למצביא הקומוניסטי שיוביל לניצחון במלחמת האזרחים הסינית, ישתלט על מדינת הענק ויהיה למנהיג המדינה הגדולה בעולם.
מכאן יוביל מאו מהפכה קומוניסטית שהפכה אומה עצומה וקשה לניהול לנשלטת ביד הברזל שלו. מי שהיה גאון טקטי ואסטרטגי גם במלחמות ועימותים צבאיים, במיוחד במלחמת האזרחים הסינית ובמלחמת קוריאה בה הייתה סין מעורבת וניצחה, ישלוט בה עד מותו.
במערב, אגב, על אף שהיה אחראי לעשרות מיליוני מתים מבני עמו, נתפס היו"ר מאו, כמו שהוא כונה אז בקרב צעירים ומעריצי הקומוניזם, כגאון ראוי להערצה.
אפילו הביטלס הזכירו אותו באחד מלהיטיהם על "אתה אומר שאתה רוצה מהפכה...".
שכן מאו טסה טונג, או צה טונג, כמו שנהגו בעברית לכתוב את שמו, השתלט על סין תוך מלחמת אזרחים שניהל והנהיג כנגד השלטון הקודם, כשהוא מנווט קבוצה שבה לא היה מנהיג בלתי מעורער, אבל הצליח בכשרונו הפוליטי להוביל חצי מאה.
בניגוד לשלטון היחיד של סטלין למשל, בברית המועצות, שלטון שהתבסס על רצח של כל מי שאיים על שלטונו או שנחשד כחזק מדי, כוחו של מאו היה דווקא בשליטה חכמה על מערכת האיזונים והבלמים של המפלגה הקומוניסטית הסינית, אותה הנהיג. המפלגה אפשרה לו לשלוט זמן כה רב, בזכות בריתות וחזיתות שהוא שינה כל הזמן ולא בכוח הדיקטטורה שלו.
מול העם זה כמובן היה אחרת. הערכות החוקרים מדברות על כ-60 מיליון סינים שמתו בגללו. כי כמו כל דיקטטור, גם הוא ניהל מסעות הרג ומאסרים המוניים, לכאורה כדי להילחם באויב הקפיטליסטי. אבל בכשרונו ויכולותיו להציג את מה שנראה כתמיכה ציבורית וזעם עממי אותנטי אפשר לו לעשות כמעט הכל.
כך, בזכות המיומנות הפוליטית שלו ונישא על מה שהוצג כהערצת ההמונים, מאו הנהיג מעון מהפכה פנימית מתמדת, שבלטה בשני קמפיינים שהוא הנהיג לשינויים בסין, שניהם היו נוראים לעם הסיני והביאו למותם של עשרות מיליוני סינים.
בסוף שנות ה-50 מתו עשרות מיליוני סינים במה שזכה בסין לשם "הרעב הגדול". הוא נגרם על ידי "הקפיצה הגדולה קדימה", הקמפיין המאואיסטי שעיקרו רפורמות תיעוש שנועדו להוביל את סין לעולם המודרני. הרפורמות הללו נוהלו מהר מדי ובלי הכנה ראויה ומספקת, ולא עזר השם מעורר ההשראה שדיבר על "קפיצה גדולה קדימה" - בפועל היה זה אסון עצום וקטלני לכמעט 50 מיליון איש.
"מהפכת התרבות" הסינית היא עוד קמפיין של מאו שהיה לאחת הזוועות הקשות שידע העולם במאה ה-20. המהפכה "התרבותית" הזו, שנמשכה עשור, עד שנת 1976, שאפה למחוק את ההרגלים, המנהגים, הרעיונות והתרבות של החברה הסינית המסורתית. המהפכה הזו הסתיימה רשמית רק כשמאו הלך לעולמו, לא לפני שהביאה למותם של עוד שני מיליון אזרחים.
שנים לאחר מותו, הודתה אפילו המפלגה הקומוניסטית הסינית בנזקים ואי-הסדרים ואפילו בנסיגה שגרמה באופן אירוני "הקפיצה הגדולה קדימה" בתקופת שלטונו של מאו.
אף על פי כן ועדיין, גם היום רבים בסין מעדיפים שלא לזכור למאו את האסונות האיומים שחוללה מדיניותו. רבים מהסינים מעדיפים לזכור את מאו בתור המהפכן הגיבור שהוביל ב-1949 להקמתה של המדינה שתפסה עם הזמן את מקומה בעולם המודרני וכיום אף מובילה בשורה הראשונה של המעצמות העולמיות, כמעט בכל תחום.
הנה חייו של מאו:
https://youtu.be/ujbapnrAKXA
סיפורו של היו"ר מאו במהירות שיא:
https://youtu.be/ztLFRWuuzDk
תכנית "הקפיצה הגדולה קדימה" שגרמה אסון עצום לסין:
מהפכת התרבות האיומה שלו שהביאה לפגיעה אנושה בתרבות הסינית לצד הרג של מיליונים:
https://youtu.be/LqJ9IpWOYQA
אולי בימינו מתחילים גם בשלטון הסיני להרחיק את תורתו (מתורגם):
https://youtu.be/P2nN9iKlU30
ותכנית היסטורית על מאו ומעלליו (עברית):
https://youtu.be/a4YTlVgJ0Z8?long=yes
מרטין לותר (Martin Luther) הוא אחד המהפכנים הגדולים בתולדות המין האנושי. במו ידיו הוא העז לקחת את הדת החזקה בעולם, כאיש דת מן המניין, ולקרוע אותה לשניים. במעשה אמיץ וכמעט חסר סיכוי, פרשו מרטין לותר ותלמידיו מהכנסיה הקתולית ויסדו את הכנסיה הפרוטסטנטית.
הכל התחיל כשלותר, נזיר, כומר ופרופסור גרמני לתאולוגיה, מאס בשיטות הנכלוליות של הכנסיה הקתולית והשחיתות שבמעשיה. לותר החל לקדם רעיונות לשינוי. הוא קרא ל"רפורמציה הפרוטסטנטית" מעין מרד בשיטוה הדתית הקיימת ומחאה ברורה כנגדה.
לותר פרסם מסמך בשם "95 התזות נגד הטיית משפט" שכולו אמר התנגדות לשיטותיה ואף האשים את הארכיבישוף ממיינץ במעשי זיוף ורמיה קשים כנגד המאמינים.
במיוחד הוא תקף את "כתבי המחילה" שנמכרו לחוטאים הנוצריים, האינדולגנציות (Indulgences), שבהם הם שילמו בכסף עבור מחילת האל על חטאים שעשו. למותר לציין שאלוהים מעולם לא קיבל את הכסף...
בעקבות מעשיו נודה מרטין לותר מהכנסייה על ידי האפיפיור לאו העשירי. לותר העז ושרף לפני ציבור גדול שתמך בטענותיו את הבולה האפיפיורית, שבה החרים אותו האחרון.
המעשה גרם לקיסר קרל החמישי להטיל עליו חרם קיסרי. כל אחד יכול להיות מוחרם פעם בחייו, אבל חרם קיסרי משמעותו הייתה שכל אדם יכול להרוג את מרטין לותר, מבלי לעמוד לדין. הכומר הגרמני הבין שהסתבך עם הדת החזקה באירופה ודמו הותר.
היו לו את כל הסיבות ההגיוניות לעצור, אבל מרטין לותר המשיך בדרכו. ממילא דמו הותר והמהפכה מבחינתו החלה. הוא כפר בסמכותו של האפיפיור והתמסר לדרכו.
לותר תירגם את הברית החדשה מלטינית לגרמנית ואחר כך גם את התנ"ך. כך הפך את כתבי הקודש לנגישים לאוכלוסייה הדוברת גרמנית.
המהפכה הדתית של מרטין לותר הייתה בלתי נתפסת. הוא התיר לכמרים לשאת נשים ואף נתן להם דוגמה, כשנשא את קתרינה לאישה וילד איתה 6 ילדים. בכך היה מרטין לותר לדמות המרכזית של הנצרות הפרוטסטנטית, זו שמחתה כנגד הכנסייה הקתולית.
עם השנים נוצרו בה זרמים שונים ומגוונים. הזרם הלותרני הוא זה של מאמיניו. אבל למורת רוחה של הכנסייה הקתולית, הצליחה הרפורמה הפרוטסטנטית להפוך אזורים עצומים באירופה ובאמריקה לנוצרים מסוג אחר.
וכך ניצח הכומר הקטן את הכנסיה הגדולה. לא זו בלבד שלא נכנע ולא הובס - הוא הפך את הפרשנות החכמה והנעימה שלו לנצרות לדת המצליחה בהיסטוריה.
הנה סיפור הרפורמציה של מרטין לותר (מתורגם):
https://youtu.be/_NQeqXRhoS0
סיפורו של מרטין לותר לילדים:
https://youtu.be/tox2TflUH90
כך מקים מרטין לותר את הכנסייה הפרוטסטנטית:
https://youtu.be/IATyzSAjC1w
סרט תיעודי על המהפכה הפרוטסטנטית של מרטין לותר:
https://youtu.be/PyVrPIp4QsA?long=yes
פודקסט עם פרופסור הרסגור מ"שעה היסטורית" על מרטין לותר (עברית):
https://youtu.be/uS29ZyLipPo?long=yes
ומופע קצר עם המוסיקה של מרטין לותר המלחין:
https://youtu.be/5FGXDc3chqI?long=yes
הכל החל במאה ה-17 כששקעה אנגליה במלחמות אזרחים בין המלוכה לפרלמנט. באותם ימים עלה לגדולה אדם שלא נולד לשלטון. שמו אוליבר קרומוול (Oliver Cromwell) והוא החל את דרכו באנטינגדון (Huntingdon) ומאוחר יותר באיילי (Ely), כבעל קרקעות ממעמד בינוני-גבוה שכיהן בפרלמנט לסירוגין.
עד גיל 43 קרומוול לא ידע כלום על לוחמה ומלחמה. אבל ב-1642, כשפרץ הסכסוך בין המלך צ'ארלס הראשון (Charles I) לפרלמנט האנגלי, משהו התעורר בו. הוא מתנדב לצבא הפרלמנט ודי מהר מתברר שיש לו כישרון טבעי למנהיגות צבאית.
קרומוול מבין שהצבא הפרלמנטרי המסורבל והלא ממושמע לא יוכל לנצח את הפרשים המקצועיים של המלך. הוא מקים יחידת פרשים משלו ומתעקש על רעיון שבאותם ימים נחשב מהפכני: לגייס חיילים על פי יכולת ומסירות, במקום על פי מעמד חברתי.
גישתו של קרומוול היתה שהוא מעדיף קצין פשוט שיודע על מה הוא נלחם, על פני אציל שאין לו אלא שמו ותוארו. יחידת הפרשים שלו קיבלה את הכינוי "צידי-ברזל" (Ironsides), שם שיהפוך לאגדה.
היחידה שלו תהיה בסיסו המרכזי של "צבא המודל החדש" (New Model Army) שנולד כך, הצבא הפרלמנטרי המשוכלל שהוקם ב-1645 ואיחד את כל הכוחות. קרומוול, שפיקד על פרשי הצבא, הטיל משמעת ברזל, הקפיד על תשלום שכר סדיר ודרש התנהגות מוסרית מחייליו. הם התפללו לפני כל קרב, שתו פחות אלכוהול ונלחמו כמו אריות.
בקרב נייזבי (Naseby) ב-1645, הצבא החדש של קרומוול מרסק ומביס את כוחות המלך באופן מכריע.
אבל לנצח מלחמה זה דבר אחד, לדעת מה לעשות עם המלך המובס זה דבר אחר לגמרי. כשצ'ארלס הראשון סירב לקבל את תבוסתו, ניסה לנהל משא ומתן עם הסקוטים וניסה להצית מלחמה נוספת, קרומוול מגיע למסקנה קיצונית וחסרת תקדים: המלך חייב למות. קרומוול עצמו יהיה מהדמויות המרכזיות שידחפו למשפט המלך ולהוצאתו להורג ב-1649, אירוע שיזעזע את אירופה כולה.
אנגליה הופכת לרפובליקה, אבל מהר מאוד התברר שהפרלמנט לבדו לא יכול להחזיק במושכות. ב-1653 קרומוול מפזר את הפרלמנט בכוח, בצעד דרמטי שבו הוא נכנס לאולם הפרלמנט עם חיילים מזוינים ומגרש את חבריו.
זה השלב בו קרומוול מקבל את התואר "לורד פרוטקטור" (Lord Protector) והופך למעשה למלך בלי כתר. ב-1657, כשמוצע לו הכתר רשמית הוא מתלבט חודשים ארוכים, אך בסופו של דבר מסרב להיות מלך מחשש לתגובת הצבא ומתוך אמונה שהכתר סותר את עקרונותיו.
בתקופת שלטונו הוא השליט משטר פוריטני קפדני. הפוריטנים היו פרוטסטנטים קפדניים שרצו חיים דתיים מחמירים וקרומוול כפה על אנגליה את מנהגיהם. הפרלמנט סגר את התיאטראות ב-1642 וקרומוול המשיך במדיניות זו, אסר על חגיגות חג המולד וכפה חוקים מוסריים נוקשים.
כשקרומוול כמנהיג אנגליה ניהל מלחמה נגד אירלנד, פעולותיו הצבאיות ב-1649 היו אכזריות במיוחד. מעשי הטבח בדרוגהדה (Drogheda) ובווקספורד (Wexford), שבהם נהרגו אלפי אזרחים וחיילים, הותירו צלקת עמוקה בזיכרון האירי. קרומוול מצדיק זאת כנקמה על הטבח הקתולי ב-1641, אך האכזריות של צבאו היא קיצונית אפילו לאותה תקופה.
אבל המנהיג הלא שגרתי הזה עתיד גם להביא יציבות לאנגליה. אחרי שנים של כאוס, הוא מחזק את הצבא ואת הצי האנגלי. באופן מפתיע, פוגש קרומוול הפוריטני ב-1655 את רבי מנשה בן ישראל (Menasseh ben Israel) מאמסטרדם. בהמשך לפגישה זו וגם אם לא פרסם על כך מסמך רשמי, הוא מתיר בפועל ליהודים לשוב לאנגליה, לראשונה מאז גירושם ב-1290.
כשקרומוול מת ב-1658, נכשל תוך חודשים ספורים ניסיונו להעביר את השלטון אחריו לבנו ריצ'רד (Richard Cromwell). ב-1660 שוחזרה המלוכה, במה שנקרא בהיסטוריה האנגלית "הרסטורציה" (Restoration). צ'ארלס השני (Charles II), בנו של המלך שקרומוול הוציא להורג, עולה לכס המלכות והופך למלך אנגליה. ועדיין, ההישג לאנגליה יהיה משמעותי, כי מעתה תהיה המלוכה מרוסנת ומוגבלת בכוחה, אל מול הפרלמנט.
ועדיין, בנקמה סמלית של המלך, מוציאים את גופתו של קרומוול מקברו, תולים אותה והחל מ-1661 מציבים את ראשו על יתד מחוץ לארמון ווסטמינסטר (Westminster). הגולגולת תישאר שם עשרות שנים, עד שנפלה או הוסרה.
אבל הסיפור לא נגמר שם. במשך כמעט 300 שנה תחליף הגולגולת ידיים פרטיות. היא תיקבר סופית רק בשנת 1960 בקולג' סידני ססקס (Sidney Sussex College) בקיימברידג', שם קרומוול למד בצעירותו.
באנגליה נותר הסיפור של קרומוול שנוי במחלוקת עד היום. האם היה רודן אכזרי או רפובליקני אידיאליסט? האם מדובר במנהיג צבאי גאון או בפנאט דתי מסוכן? תלוי את מי שואלים. מה שברור הוא שהחקלאי ובעל האדמות הזה שינה את מהלך ההיסטוריה הבריטית בצורה שמעטים הצליחו או יכולים היו לעשות.
קראו עליו עוד בתגית "מלחמות האזרחים האנגליות".
הנה סיפורו של אוליבר קרומוול:
https://youtu.be/U3NjaOkD9yw
האם קרומוול היה גיבור או נבל?
https://youtu.be/MlV7XVNH2Vw
כיצד אוליבר קרומוול הפיל את מלך אנגליה ושלט במקומו?
https://youtu.be/AZXhGJiXYYQ
וסרטון תיעודי על האיש:
https://youtu.be/bqi0Wd68Mio?long=yes
מלחמתו נגד אירלנד:
https://youtu.be/UDery-gbAIg?long=yes
וסרט תיעודי ומקיף על המהפכן שהרג מלך (עברית):
https://youtu.be/GBun4ur0rXI?long=yes
ג'ורג' וושינגטון היה מנהיג המהפכה של האמריקאים כנגד הבריטים ששלטו בהם, עד לשחרור המוחלט שלה מהבריטים וההכרזה על ארצות הברית של אמריקה.
בהחלטה אמיצה של נבחרי 13 המושבות באמריקה, הוא נבחר לעמוד בראש הצבא המאולתר שהקימו, כדי להילחם בצבא הבריטי.
הצבא הבריטי של אותם ימים הוא הצבא החזק, המצויד והמאומן ביותר בעולם. בתור צבא האימפריה הימית הגדולה של התקופה היה לו גם את צי הספינות המשוכלל בתבל.
אבל מי שכנער בן 11 נאלץ להפסיק ללמוד, עם מות אביו, לא היה פראייר. בניגוד לאחיו למחצה המבוגרים יותר, ג'ורג' הצעיר לא זכה להתחנך באנגליה. אימו לא נישאה שנית, מה שאילץ אותו, כבכור האחים של משפחתו השנייה של אביו, לצאת ולפרנס. אבל העובדה שכנער צעיר הוא למד לנהל חוות טבק ומגיל 16 כבר עבד כמודד קרקעות הייתה משמעותית לעתידו.
כי וושינגטון, שהתבייש עד סוף חייו בלימודיו החלקיים, גדל והיה לאדם מקורי, יצירתי, מי שלא נבהל מכשלונות ומקשיים ובעיקר אמריקאי חדור רצון להוכיח את עצמו.
כשקיבל את המשימה לנצח את הבריטים, הוא לא חשש. הוא היה בעבר קצין בצבא הבריטי והחל לאמן ואף להילחם במסגרתו. עכשיו הוא רק צריך לנצח אותו.
בתחילת הלוחמה בבריטים חייליו נחלו תבוסה ענקית, עם המון הרוגים, אבל הוא לא נבהל. וושינגטון הצליח לסגת עם הנותרים, שמר על צבאו ואימן אותם לקרב הבא. כשזה הגיע, הוא הצליח להפתיע את הצבא הבריטי בלילה, להביסו ולקחת בשבי 900 שבויים.
אבל המלחמה הייתה רחוקה מלהיגמר. חלק מכוחותיו נאלצו לסגת לפנסילבניה, שם הוא עבר איתם חורף קשה. הלוחמים סבלו שם רעב, אבעבועות שחורות, חולשה ומחסור כרוני בציוד. וושינגטון יש שהוא זקוק לעזרה. הוא לוקח קצין פרוסי, פון שטויבך שמו, כך שיאמן את צבאו ויבסס אותו מחדש כצבא לוחם.
החורף תם ושוב חוזרת הלוחמה. וושינגטון מצליח לנצח פה ולנצח שם, אבל הצלחתו הגדולה בשלב הזה היא שהוא ממנה חיילים אגרסיביים ומבריקים מתוך חייליו להיות קצינים.
אחד מהקצינים הללו הוא דניאל מורגן. האיש מצליח לבסס לוחמת גרילה יעילה כנגד הבריטים. בין השאר מורגן מאמן צלפים לחסל ביריה אחת את קציני הכוחות הבריטיים.
האחרונים מופתעים. זו לוחמה שאינה אירופית, לא ג'נטלמנית ולחלוטין לא לפי הכללים שהם מכירים. אבל מורגן וושינגטון לא חיפשו כללים אלא חירות. פה זה לא אירופה...
הניצחונות נמשכים, בין השאר באמצעות שימוש מבריק של וושינגטון במודיעין, במרגלים ובשיטות חדשניות לזמנו, למשל של העברת ידיעות. כתב סתרים, שלא ניתן לראות בעיניים רגילות, העברה עיוורת של איגרות - מבלי שהמעבירים רואים אחד את השני, הודעות מוצפנות באמצעות תליית כביסה בקוד ועוד. וושינגטון הוא רמטכ"ל חדשני ומקורי. יצירתיות היא שם המשחק שלו.
כך הוא ממשיך, עד לקרב האחרון. בקרב הזה כוחותיו מביסים בגדול את הבריטים והצבא המפואר בעולם נסוג מהמושבות האמריקאיות לתמיד.
בכך הפך וושינגטון למנצח הגדול של מלחמת העצמאות האמריקאית ולאחר מכן לנשיא ארצות הברית הראשון. לכן נוהגים לכנות אותו באמריקה "אבי האומה".
חשיבותו הגדולה באה לידי ביטוי בכל צורה בתרבות האמריקנית. הוא בנה את האומה על פי תפיסתו המיוחדת, שרואה חשיבות באחדות האמריקנית, עוד לפני רצונם הנפרד של אזרחי כל מדינה ומדינה בברית.
וושינגטון נחשב בעיני רוב האמריקנים לגדול נשיאי ארצות הברית בכל הזמנים. לכן הוא אחד מארבעת הנשיאים האמריקאיים שדיוקנם חקוק באנדרטה הלאומית בהר ראשמור.
וושינגטון נודע בהתרחקות מאור הזרקורים. הוא גם סבל מבעיות שיניים קשות ולכן לא הצטלם או נתן שיציירו אותו בפה פתוח.
בתור הנשיא הראשון והגדול כל כך של אמריקה, הוא ללא ספק יכול היה להישאר בתפקידו ולמלא תפקיד שמזכיר מעין מלך בתפקיד נשיא. אבל לאחר שהוא עצמו פרש לתמיד, בתום שתי תקופות כהונה כנשיא, הוא השאיר אחריו מסורת של שתי קדנציות בלבד, מסורת שתהפוך ב-1951 לתיקון בחוקה.
במותו, כינו את ג'ורג' וושינגטון "הראשון במלחמה, הראשון בשלום והראשון בליבותיהם של אנשי המדינה". דומה שלא היה ניסוח טוב מזה למי שנתן עצמאות לאמריקה, בנה אותה כאומה וידע להסתפק בכבוד שניתן לו מבלי לדרוש יותר.
הנה מנהיגותו של מנהיג האומה האמריקאית ג'ורג' וושינגטון (מתורגם):
https://youtu.be/4QnGjGgbmmw
חייו של ג'ורג' וושינגטון:
https://youtu.be/oeff14XdS9k
סיפור חייו של מנהיג המהפכה האמריקאית שיהפוך לנשיא הברית:
https://youtu.be/hvE9fb--Dig
מצגת תמונות היסטוריות של מנהיג המהפכה ומייסד האומה האמריקנית, ג'ורג' וושינגטון:
http://youtu.be/lBrApkQr8Gs
ביוגרפיה של האיש והמנהיג:
https://youtu.be/3lXnfitSoYw
וסרטון תיעודי לילדים על המהפכה האמריקאית שהוא הנהיג לעצמאות:
https://youtu.be/BWtW0gmh3kg?long=yes
פידל קסטרו (Fidel Castro), שמת בגיל 90, היה מהפכן שפיקד על המהפכה הקובנית והנהיג את קובה מאז 1959 ועד לשנת 2006, בה פרש והשאיר את ההנהגה לאחיו ראול.
הוא נולד ב-1926 למשפחת איכרים ספרדיים שהיגרו לקובה. קסטרו עבד בילדותו במטעי קנה הסוכר של משפחתו. בגיל תיכון הוא עבר להוואנה, בירת קובה, זכה להשכלה תיכונית, וכשבגר הוא למד משפטים וכעורך דין צעיר וסוציאליסט הוא החל להגן על חסרי אמצעים בבתי המשפט של קובה.
כבר כסטודנט צעיר הוא היה מלא להט בהתנגדות לתפיסת השלטון בקובה ארצו על ידי פולחנסיו בטיסטה, שהדיח את הממשלה הנבחרת והפך לשליט המושחת של האי.
כעורך דין צעיר הגיש קסטרו תביעה משפטית נגד בטיסטה על התפיסה הבלתי-חוקית של השלטון אך נכשל בה. לאחר שמיצה את האפשרויות החוקיות פנה קסטרו לדרך המהפכה ולאחר נסיון כושל להתקיף בסיס צבאי של הצבא הוא ואחיו ראול נכלאו.
לאחר שזכו לחנינה כעבור שנתיים עקרו האחים קסטרו למקסיקו. שם הצטרף לקסטרו ואחיו ארנסטו "צ'ה" גווארה ובמאבק מהפכני תצליח הקבוצה, "קבוצת ה-26 ביולי", להשתלט על קובה.
קסטרו יהפוך למנהיג קובה, אך מי שנתפס כמשחרר קובה מהשלטון המושחת שלה והנהיג שלטון דמוקרטי באי, התגלה תוך זמן מה כשליט קומוניסטי נוקשה ולמעשה כדיקטטור. הוא דיכא את מתנגדיו והוציא רבים מהם להורג, הלאים את אדמות העשירים והפך את קובה לארץ עניה ומבודדת, מדינה שהפכה לאויבת המרה של ארצות הברית ושילמה על כך מחיר כלכלי כבד.
ארה"ב אף ניסתה להנהיג הפיכת נגד על ידי גולים קובניים ששלחה ל"מפרץ החזירים" בקובה. חיילי קסטרו הביסו אותם בקלות ומנהיג קובה השפיל את אמריקה.
קסטרו גם לא נשאר חייב וניסה לייצא את המהפכה לארצות אחרות באמריקה הלטינית. נסיונות אלה נכשלו, במיוחד לאחר מותו של צ'ה גווארה ב-1967, בעת שניסה להוביל את המחתרת למהפכה בבוליביה.
"משבר הטילים" בקובה כמעט והפך את העימות בין קובה לארצות הברית למלחמה גרעינית. הוא נוצר כשהנשיא האמריקאי קנדי גילה מנהיגות ועשה סגר על האי של קובה, בו הוצבו וכוונו אל אמריקה טילים גרעיניים של ברית המועצות.
ברגע האחרון ולאחר שהבין שקנדי נחוש, פינה מנהיג בריה"מ ניקיטה חרושצ'וב את הטילים מקובה, כשארה"ב, מצידה, התחייבה שלא לפעול יותר להפלת משטרו של קסטרו.
עם השנים נחלה כלכלת קובה כשלונות קשים. לשפל חסר תקדים היא הגיעה לאחר נפילת מסך הברזל והתפרקותה של הפטרונית העיקרית שלה, ברית המועצות.
בשנת 2008 העביר פידל קסטרו את הנהגת קובה לאחיו ושותפו למהפכה הקובנית, ראול קסטרו, שהיה לנשיא ובהדרגה החל לשפר את היחסים עם ארה"ב ונשיאה ברק אובמה.
הנה סיפורו של פידל קסטרו:
https://youtu.be/qQ24jmIHIUk
קסטרו מדבר על המהפכה שהנהיג להחלפת השלטון בקובה:
https://youtu.be/67ZWBl-66H8
סרטון שפרסם ה-BBC הבריטי לאחר מותו:
https://youtu.be/xYF2_aeTI10
תכנית חינוכית על קובה והמהפכה שהנהיג המהפכן קסטרו (עברית):
https://youtu.be/UpNoaKOTRko?long=yes
והתנאים בקובה שבה הוא שלט והפך אותה לקומוניסטית:
https://youtu.be/OH6z1uycUQs?long=yes
מי היה הרודן האכזרי יוזף סטאלין?
יוסיף סטלין, או יוזף סטאלין, היה מנהיגה השני של ברית המועצות ומגדולי העריצים של המאה העשרים. מיד עם מותו של קודמו, לנין, נוצרה תחרות על ההנהגה בין סטאלין לטרוצקי, אך סטאלין הצליח לסלק את טרוצקי ולהשתלט על ברית המועצות. מכאן ובמשך 30 שנה, עד למותו, הוא הנהיג את המפלגה הקומוניסטית ואת בריה"מ, ביד קשה ובאלימות שלא תתואר.
סטאלין, מצויד בשפם גדול ומעוצב, החל להנהיג שלטון אכזרי ודיקטטורי. הוא אמר פעם ש"רצח אחד הוא טרגדיה. 100 מיליון רציחות הן סטטיסטיקה"... ואכן, בשרשרת של "טיהורים" אכזריים במיוחד, הוא חיסל את כל מי שנחשד כמתנגד לו וכלא מיליוני אזרחים נוספים ב"גולאגים" - מחנות עבודת-כפייה איומים.
סטאלין גם הנהיג שיטות כלכליות שגרמו למותם של מיליוני רוסים.
בו-בזמן השליט סטאלין פולחן אישיות קיצוני, שהציג אותו כ"שמש העמים" - כלומר "המנהיג והמורה של עמי ברית המועצות ושל כל האנושות העובדת". בפולחן אישיות זה הוא מתואר כמנהיג שלא שוגה לעולם ושכל ההישגים של בריה"מ הם תודות לתבונה הנשגבת שלו.
מעניין שבמקביל לשיטות ההנהגה האכזריות שלו, ועל אף שחיסל מדענים, משכילים ומנהיגים מקומיים רבים ואיכותיים, הצליח סטאלין לזרז את תהליך התיעוש של ברית המועצות ולהפוך אותה למעצמת-על. במיוחד מיוחס לו הנצחון על הנאצים, אם כי רבים ממעריציו שוכחים את מגוון הטעויות שעשה בדרך אליו ואת העובדה שבגלל שגיאותיו הקשות, איבדה בריה"מ במהלך מלחמת העולם השניה יותר מ-24 מיליון מאזרחיה - יותר מכל מדינה אחרת במלחמה!
בעקבות הניצחון במלחמת העולם השנייה הפכה ברית המועצות, בהנהגתו של סטאלין, לאחת משתי המעצמות המובילות בעולם, בתקופת המלחמה הקרה.
רק לאחר מותו, נחשפו פשעיו של סטאלין והוא הוקע כמנהיג סובייטי מטורף וחסר רחמים, אחד הדיקטטורים האכזריים בהיסטוריה. הוא שגרם לרבים להתחיל ולהסתייג מסמל הפטיש והמגל, שלפתע קיבלו דימוי זוועתי ומכלי עבודה חביבים ששימשו לבניית אומה קיבלו בכל העולם אסוציאציות של כלי הרס ורצח.
הנה רצף דימויים מפולחן האישיות שהנהיג לעצמו כ"שמש העמים" שניצח את הנאצים ושכולם אוהבים:
https://youtu.be/9D7BwbOL718
סרטון על יוזף סטאלין:
https://youtu.be/cOI8wKFCEIA
הלווייתו של סטאלין, לאחר 30 שנות שלטון, בשנת 1953:
http://youtu.be/Wojz2-6vM2o
סרט תיעודי על שלטונו:
https://youtu.be/j2ijuBe6d4o?long=yes
ותכנית חינוכית על מי שזכה לכינוי "שמש העמים" (עברית):
https://youtu.be/svlB1jKrwOU?long=yes
יוסיף סטלין, או יוזף סטאלין, היה מנהיגה השני של ברית המועצות ומגדולי העריצים של המאה העשרים. מיד עם מותו של קודמו, לנין, נוצרה תחרות על ההנהגה בין סטאלין לטרוצקי, אך סטאלין הצליח לסלק את טרוצקי ולהשתלט על ברית המועצות. מכאן ובמשך 30 שנה, עד למותו, הוא הנהיג את המפלגה הקומוניסטית ואת בריה"מ, ביד קשה ובאלימות שלא תתואר.
סטאלין, מצויד בשפם גדול ומעוצב, החל להנהיג שלטון אכזרי ודיקטטורי. הוא אמר פעם ש"רצח אחד הוא טרגדיה. 100 מיליון רציחות הן סטטיסטיקה"... ואכן, בשרשרת של "טיהורים" אכזריים במיוחד, הוא חיסל את כל מי שנחשד כמתנגד לו וכלא מיליוני אזרחים נוספים ב"גולאגים" - מחנות עבודת-כפייה איומים.
סטאלין גם הנהיג שיטות כלכליות שגרמו למותם של מיליוני רוסים.
בו-בזמן השליט סטאלין פולחן אישיות קיצוני, שהציג אותו כ"שמש העמים" - כלומר "המנהיג והמורה של עמי ברית המועצות ושל כל האנושות העובדת". בפולחן אישיות זה הוא מתואר כמנהיג שלא שוגה לעולם ושכל ההישגים של בריה"מ הם תודות לתבונה הנשגבת שלו.
מעניין שבמקביל לשיטות ההנהגה האכזריות שלו, ועל אף שחיסל מדענים, משכילים ומנהיגים מקומיים רבים ואיכותיים, הצליח סטאלין לזרז את תהליך התיעוש של ברית המועצות ולהפוך אותה למעצמת-על. במיוחד מיוחס לו הנצחון על הנאצים, אם כי רבים ממעריציו שוכחים את מגוון הטעויות שעשה בדרך אליו ואת העובדה שבגלל שגיאותיו הקשות, איבדה בריה"מ במהלך מלחמת העולם השניה יותר מ-24 מיליון מאזרחיה - יותר מכל מדינה אחרת במלחמה!
בעקבות הניצחון במלחמת העולם השנייה הפכה ברית המועצות, בהנהגתו של סטאלין, לאחת משתי המעצמות המובילות בעולם, בתקופת המלחמה הקרה.
רק לאחר מותו, נחשפו פשעיו של סטאלין והוא הוקע כמנהיג סובייטי מטורף וחסר רחמים, אחד הדיקטטורים האכזריים בהיסטוריה. הוא שגרם לרבים להתחיל ולהסתייג מסמל הפטיש והמגל, שלפתע קיבלו דימוי זוועתי ומכלי עבודה חביבים ששימשו לבניית אומה קיבלו בכל העולם אסוציאציות של כלי הרס ורצח.
הנה רצף דימויים מפולחן האישיות שהנהיג לעצמו כ"שמש העמים" שניצח את הנאצים ושכולם אוהבים:
https://youtu.be/9D7BwbOL718
סרטון על יוזף סטאלין:
https://youtu.be/cOI8wKFCEIA
הלווייתו של סטאלין, לאחר 30 שנות שלטון, בשנת 1953:
http://youtu.be/Wojz2-6vM2o
סרט תיעודי על שלטונו:
https://youtu.be/j2ijuBe6d4o?long=yes
ותכנית חינוכית על מי שזכה לכינוי "שמש העמים" (עברית):
https://youtu.be/svlB1jKrwOU?long=yes
