שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה השינוי המודרני שהביא אטאטורק לטורקיה?
היה זה מוסטפא כמאל אטאטורכּ כמאל, הידוע היום בתור אטאטורק (Ataturk), שהעניק לעצמו את התואר "אבי האומה הטורקית", או בשפה הטורקית "אטאטורק" ואכן נחשב ככזה.
#תולדות חייו של אטאטורק
מייסד האומה הטורקית המודרנית נולד בסלוניקי. בעיר זו גדל מי שיהיה לקצין מבריק, למפקד הטורקי הראשון בהיסטוריה שיביס צבא מערבי והגנרל העות'מני היחידי שלא הפסיד בשום קרב, במהלך מלחמת העולם הראשונה ובכלל.
מוסטפא הקטן לא קיבל שם משפחה, כמנהג אותם ימים בטורקיה. אביו, פקיד המכס עלי רִיזַה אֶפֶנְדִי, מת בינקותו ומוסטפא גוּדל לבד בידי אימו זוביידה.
בבגרותו למד מוסטפא באקדמיה הצבאית בסלוניקי, שם קיבל ממוריו את השם כֶּמָאל ("המושלם"). הללו העריכו מאד את כישוריו וצפו לו עתיד גדול. הם בטח לא ידעו עד כמה יהיה גדול.
לאחר שכמאל נרשם לאקדמיה הצבאית בשנת 1895 וסיים אותה, הוא היה לקצין בשנת 1904. מכאן הוא ינהל קריירה צבאית מבריקה, ינצח בקרבות בגליפולי במלחמת העולם הראשונה וינהל במהלכה לוחמה מבריקה ואכזרית כנגד צבאות מדינות ההסכמה.
לאחר המלחמה, זוכה המפקד התורכי בגליפולי ומי שהפך לגיבור לאומי, בתואר "פָּאשַה". מוסטפה כמאל לא נוצח בשום קרב במלחמה ועכשיו הוא מעביר ביקורת חמורה על השלטון העות'מני שהביא לתבוסת טורקיה הגדולה בה.
מיד לאחר המלחמה הוא מקים את התנועה הלאומית התורכית. בזכות יכולת הפיקוד שלו, גבורתו ונצחונותיו בה, בזכות המנהיגות הטבעית שלו ובזכות האומץ שבו העביר ביקורת חריפה על הסולטן ועל ראשי המשטר העות'מני הרקוב בראשותו, מי שהנהיגו את טורקיה למצבה העלוב.
בזכות כל אלה הוא הופך למנהיג טורקיה.
בשנים הראשונות למנהיגותו הוא נלחם ביוונים, שניסו לנצל את חולשת הטורקים ותבוסתם במלחמה וכבשו את העיר איזמיר. לאחר שהביסם והחזיר את העיר לתורכיה, הוא היה למנהיג הבלתי מעורער והנערץ של התורכים כולם.
מכאן התאפיינה מנהיגותו בהובלת האומה הטורקית לחדשנות ולשינוי פנים ואופי. הוא קץ במה שהייתה בעבר אימפריה ובמאה הקודמת ותחילת המאה ה-20 כה הידרדרה, עד שכונתה בלעג על ידי ההיסטוריונים והאומות באירופה "האיש החולה של אירופה".
אטטורק, מנהיג חזק ולא מתפשר, מעצב אותה מחדש ומוביל אותה להיות מדינה חילונית ומתקדמת. הוא לא נוטש את הדת המוסלמית, אלא יוצר מדינה מוסלמית חדשה ועצמאית, דבר נדיר ומודל מוצלח שהיה מושא לחיקוי אצל שליטים מוסלמים, בתקופה בה שולטים אימפריאליזם מערבי ומעצמות נוצריות בהרבה ארצות מוסלמיות ולא נוצריות אחרות בעולם.
אותיות ערביות מוחלפות בכתב אירופי, תרבושים ולבוש מסורתי ומיושן מושלכים לטובת חליפות מערביות וזו רק ההתחלה. הוא לא נרתע מהכוחות האיסלמיים ומאיומים מצידם ומעביר את טורקיה מודרניזציה מהירה וחדה. מאימפריה דתית, מאובנת ומתמוטטת, בעלת תרבות מיושנת ואף מסואבת, הוא יוצר אומה מודרנית, חילונית, טכנולוגית, בעלת אוריינטציה אירופית, שמוכנה לאתגרי המאה ה-20.
לאחר מותו של אטאטורק, משליט יורשו, איסמט אינני, פולחן אישיות של ממש לגבי מייסד האומה הטורקית. תמונותיו ופסליו של אטאטורק נמצאים בטורקיה בכל מקום והוא דמות נערצת עד ימינו אנו.
בחייו אטטורק לא נבחר באופן דמוקרטי ומחשש להשתלטות דתית על הדמוקרטיה מוקדם מדי, הוא שלט כדיקטטור, למען האומה. אבל הוא הכין את הקרקע לאומה דמוקרטית והותיר מורשת כזו, שאכן מומשה בשנות ה-50 של המאה העשרים. אמנם כשטורקיה הפכה לדמוקרטיה של ממש איבדה המפלגה הכמאליסטית שייסד מכוחה, אבל ההערצה הטורקית האדירה, אליו כמנהיג שהיה כמעט לאלוהים של הטורקים, נמשכת עד ימינו.
#רפורמות אתאטורק
אין הרבה ארצות ששליט אחד שינה אותן באופן כה קיצוני ומקיף, כמו טורקיה תחת אטאטורק. כל כך הרבה שיפורים ושינויים הוא הכניס במדינה, עד שהם זכו לכותרת "רפורמות אתאטורק".
אטאטורק חולל אינספור שינויים של קידמה ומודרניות באורחות החיים במדינה הטורקית החדשה. ביניהם בלטו הפרדת הדת ובמדינה, ביטול של הסולטנות, הכרזת הרפובליקה הטורקית, ביטול החליפה והשליטה של הדת, כולל ביטול החינוך הדתי תוך הקמה של מערכת חינוך לאומית אחידה, שינויים בלבוש ובתרבוש כמו מעבר לחליפה לגברים וביטול כיסוי הראש.
הוא גם ביטל את האסלאם כחוק המדינה, הנהיג חוק עונשין מסודר, פיקוח על האוניברסיטאות, הוא שינה את האלפבית הטורקי לכזה שמבוסס על האלפבית הלטיני, נתן זכות בחירה לנשים והנהיג שמות משפחה, דבר שלא היה לפני כן בטורקיה.
כמעט אל - תיאור דמותו האגדית של אטטורק:
https://youtu.be/rhgD11FzN44
קווים לדמותו, במיוחד לאור השינוי של ארדואן את טורקיה (עברית):
https://youtu.be/lOgP-Atij2A?t=1m01s
נאום שלו:
https://youtu.be/5dVnlXLZHgE
הרפורמה שלו בתחום הלבוש, כדוגמה לשינויים שהנהיג:
https://youtu.be/7u3E7QblKSA
המאוזוליאום עם קברו:
https://youtu.be/MHH6UtwOnmk
תכנית חינוכית בעברית על מנהיג טורקיה הדגול (עברית):
https://youtu.be/HwdxUtE7SUs?long=yes
ופודקסט של פרופסור הרסגור על אבי האומה הטורקית (עברית):
https://youtu.be/F-v7UnMo9PY?long=yes
מי היה חוקר התקשורת מרשל מקלוהן?
העתידן וחלוץ חקר התקשורת מרשל מקלוהן היה מגדולי ההוגים של העידן המודרני ומי שהבין ושינה את האופן שבו אנחנו מבינים את הקשר שבין המדיה לחברה האנושית.
הוא היה זה שאמר ש"המדיום הוא המסר". כלומר, ששיטת העברת המסר או הרעיון משפיעה עלינו לא פחות ולעתים אף יותר מתוכנו של המסר הזה.
ומה שהיה רעיון חדשני ואולי אף מהפכני בזמנו, הולך בימינו ומקבל חיזוק, למשל ממחקרים שמראים עד כמה אנו מושפעים מקריאת פוסטים או טוויטים ברשתות החברתיות שבאינטרנט, לעומת שורות או פסקאות קצרות בספרים ועיתונים, שממילא קוראים אותם פחות ופחות.
כבר בספרו "גלקסיית גוטנברג" (The Gutenberg Galaxy) משנת 1962, הוא כתב על מחקר שביצע לגבי ההשפעות הפסיכולוגיות והקוגניטיביות של הדפוס.
מרשל מקלוהן גם עסק בגלובליזציה וידוע בביטוי "הכפר הגלובלי". את הביטוי הזה הוא טבע ב-1959 בכוונתו להצביע על הקשרים והקרבה שמייצר העידן המודרני בין כל בני האדם בעולם ועל הטכנולוגיה החדישה שתכווץ את העולם לכדי קהילה אחת ומחוברת. זאת בניגוד לעבר, בו כל פרט הכיר והיה בקשר רק או בעיקר עם בני סביבתו הגאוגרפית הקרובה, עם אנשי כפרו, שכונתו או העיירה שלו.
מי שהיה ראש המרכז לתרבות וטכנולוגיה באוניברסיטת טורונטו שבקנדה, נתפס על ידי רבים כאחד החשובים באבות המייסדים של תחום מחקר המדיה ועתיד הטכנולוגיה. אגב, כשנשאל אם הוא מבין את כל מה שהוא כותב, ענה מקלוהן בפשטות: "לא. הכישרון שלי הוא לשים לב לדברים שאחרים מתעלמים מהם."
מצויד בחוש הומור הוא נטל אפילו חלק בסצנה משעשעת בסדרה "סיינפלד", שהפכה לאחד הרגעים המצחיקים בקומדיה האמריקאית. בסצנה הוא מגיח משום מקום ומנפץ בעצמו את דברי פרופסור שמדבר שטויות על רעיונותיו שלו בזמן העמידה בתור לקניית כרטיסים לסרט.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 זוכה "המרשל של המדיה" לפרסום משמעותי בתרבות הפופ, כשפרסם את הספרים "להבין את המדיה: שלוחות האדם" ב-1964 ושלוש שנים אחריו, עם המעצב קוונטין פיורה, את "-The Medium is the Message: An Inventory of Effects".
רעיונותיו לא התמקדו רק באקדמיה ובמדעי החברה. הוא נגע לא פעם בפרסום, בפוליטיקה, ממשלות, בחינוך ועסקים. לא תמיד הצליחו אנשי תקשורת להבין אותו, אבל זה בדיוק מה שהפך אותו לאחד ההוגים המשפיעים ביותר של המאה ה-20.
אף שלא תמיד קל או אפשרי היה להבין את כל הרעיונות והתאוריות הלא בהכרח מובנות, נראה שרבים מסכימים על המסר העיקרי של מרשל מקלוהן: שאם רוצים להבין את העולם של ימינו - נכון יותר מתמיד ואף הכרחי בימינו לחקור את השפעות המדיה.
הנה חדשנותו של חוקר התקשורת מרשל מקלוהן:
https://youtu.be/09ML9n5f1fE
המדיום כלומר הדרך בה עובר מסר או מועברת הודעה היא לא פעם בעלת חשיבות לא פחותה מתוכן המסר עצמו:
https://youtu.be/-IMGVmjvyFI
דוגמה מהחיים לאמצעים ומסרים:
https://youtu.be/rI-aR9RCphM
המדיום שהוא המסר:
https://youtu.be/Ko6J9v1C9zE
מקלוהן בדמות עצמו בסרט "הרומן שלי עם אנני" של וודי אלן מ-1977:
https://youtu.be/sXJ8tKRlW3E
ובסרט התיעודי עליו "המדיום הוא המסר" מ-1967:
https://youtu.be/cFwVCHkL-JU?long=yes
מודרניות
היה זה מוסטפא כמאל אטאטורכּ כמאל, הידוע היום בתור אטאטורק (Ataturk), שהעניק לעצמו את התואר "אבי האומה הטורקית", או בשפה הטורקית "אטאטורק" ואכן נחשב ככזה.
#תולדות חייו של אטאטורק
מייסד האומה הטורקית המודרנית נולד בסלוניקי. בעיר זו גדל מי שיהיה לקצין מבריק, למפקד הטורקי הראשון בהיסטוריה שיביס צבא מערבי והגנרל העות'מני היחידי שלא הפסיד בשום קרב, במהלך מלחמת העולם הראשונה ובכלל.
מוסטפא הקטן לא קיבל שם משפחה, כמנהג אותם ימים בטורקיה. אביו, פקיד המכס עלי רִיזַה אֶפֶנְדִי, מת בינקותו ומוסטפא גוּדל לבד בידי אימו זוביידה.
בבגרותו למד מוסטפא באקדמיה הצבאית בסלוניקי, שם קיבל ממוריו את השם כֶּמָאל ("המושלם"). הללו העריכו מאד את כישוריו וצפו לו עתיד גדול. הם בטח לא ידעו עד כמה יהיה גדול.
לאחר שכמאל נרשם לאקדמיה הצבאית בשנת 1895 וסיים אותה, הוא היה לקצין בשנת 1904. מכאן הוא ינהל קריירה צבאית מבריקה, ינצח בקרבות בגליפולי במלחמת העולם הראשונה וינהל במהלכה לוחמה מבריקה ואכזרית כנגד צבאות מדינות ההסכמה.
לאחר המלחמה, זוכה המפקד התורכי בגליפולי ומי שהפך לגיבור לאומי, בתואר "פָּאשַה". מוסטפה כמאל לא נוצח בשום קרב במלחמה ועכשיו הוא מעביר ביקורת חמורה על השלטון העות'מני שהביא לתבוסת טורקיה הגדולה בה.
מיד לאחר המלחמה הוא מקים את התנועה הלאומית התורכית. בזכות יכולת הפיקוד שלו, גבורתו ונצחונותיו בה, בזכות המנהיגות הטבעית שלו ובזכות האומץ שבו העביר ביקורת חריפה על הסולטן ועל ראשי המשטר העות'מני הרקוב בראשותו, מי שהנהיגו את טורקיה למצבה העלוב.
בזכות כל אלה הוא הופך למנהיג טורקיה.
בשנים הראשונות למנהיגותו הוא נלחם ביוונים, שניסו לנצל את חולשת הטורקים ותבוסתם במלחמה וכבשו את העיר איזמיר. לאחר שהביסם והחזיר את העיר לתורכיה, הוא היה למנהיג הבלתי מעורער והנערץ של התורכים כולם.
מכאן התאפיינה מנהיגותו בהובלת האומה הטורקית לחדשנות ולשינוי פנים ואופי. הוא קץ במה שהייתה בעבר אימפריה ובמאה הקודמת ותחילת המאה ה-20 כה הידרדרה, עד שכונתה בלעג על ידי ההיסטוריונים והאומות באירופה "האיש החולה של אירופה".
אטטורק, מנהיג חזק ולא מתפשר, מעצב אותה מחדש ומוביל אותה להיות מדינה חילונית ומתקדמת. הוא לא נוטש את הדת המוסלמית, אלא יוצר מדינה מוסלמית חדשה ועצמאית, דבר נדיר ומודל מוצלח שהיה מושא לחיקוי אצל שליטים מוסלמים, בתקופה בה שולטים אימפריאליזם מערבי ומעצמות נוצריות בהרבה ארצות מוסלמיות ולא נוצריות אחרות בעולם.
אותיות ערביות מוחלפות בכתב אירופי, תרבושים ולבוש מסורתי ומיושן מושלכים לטובת חליפות מערביות וזו רק ההתחלה. הוא לא נרתע מהכוחות האיסלמיים ומאיומים מצידם ומעביר את טורקיה מודרניזציה מהירה וחדה. מאימפריה דתית, מאובנת ומתמוטטת, בעלת תרבות מיושנת ואף מסואבת, הוא יוצר אומה מודרנית, חילונית, טכנולוגית, בעלת אוריינטציה אירופית, שמוכנה לאתגרי המאה ה-20.
לאחר מותו של אטאטורק, משליט יורשו, איסמט אינני, פולחן אישיות של ממש לגבי מייסד האומה הטורקית. תמונותיו ופסליו של אטאטורק נמצאים בטורקיה בכל מקום והוא דמות נערצת עד ימינו אנו.
בחייו אטטורק לא נבחר באופן דמוקרטי ומחשש להשתלטות דתית על הדמוקרטיה מוקדם מדי, הוא שלט כדיקטטור, למען האומה. אבל הוא הכין את הקרקע לאומה דמוקרטית והותיר מורשת כזו, שאכן מומשה בשנות ה-50 של המאה העשרים. אמנם כשטורקיה הפכה לדמוקרטיה של ממש איבדה המפלגה הכמאליסטית שייסד מכוחה, אבל ההערצה הטורקית האדירה, אליו כמנהיג שהיה כמעט לאלוהים של הטורקים, נמשכת עד ימינו.
#רפורמות אתאטורק
אין הרבה ארצות ששליט אחד שינה אותן באופן כה קיצוני ומקיף, כמו טורקיה תחת אטאטורק. כל כך הרבה שיפורים ושינויים הוא הכניס במדינה, עד שהם זכו לכותרת "רפורמות אתאטורק".
אטאטורק חולל אינספור שינויים של קידמה ומודרניות באורחות החיים במדינה הטורקית החדשה. ביניהם בלטו הפרדת הדת ובמדינה, ביטול של הסולטנות, הכרזת הרפובליקה הטורקית, ביטול החליפה והשליטה של הדת, כולל ביטול החינוך הדתי תוך הקמה של מערכת חינוך לאומית אחידה, שינויים בלבוש ובתרבוש כמו מעבר לחליפה לגברים וביטול כיסוי הראש.
הוא גם ביטל את האסלאם כחוק המדינה, הנהיג חוק עונשין מסודר, פיקוח על האוניברסיטאות, הוא שינה את האלפבית הטורקי לכזה שמבוסס על האלפבית הלטיני, נתן זכות בחירה לנשים והנהיג שמות משפחה, דבר שלא היה לפני כן בטורקיה.
כמעט אל - תיאור דמותו האגדית של אטטורק:
https://youtu.be/rhgD11FzN44
קווים לדמותו, במיוחד לאור השינוי של ארדואן את טורקיה (עברית):
https://youtu.be/lOgP-Atij2A?t=1m01s
נאום שלו:
https://youtu.be/5dVnlXLZHgE
הרפורמה שלו בתחום הלבוש, כדוגמה לשינויים שהנהיג:
https://youtu.be/7u3E7QblKSA
המאוזוליאום עם קברו:
https://youtu.be/MHH6UtwOnmk
תכנית חינוכית בעברית על מנהיג טורקיה הדגול (עברית):
https://youtu.be/HwdxUtE7SUs?long=yes
ופודקסט של פרופסור הרסגור על אבי האומה הטורקית (עברית):
https://youtu.be/F-v7UnMo9PY?long=yes
העתידן וחלוץ חקר התקשורת מרשל מקלוהן היה מגדולי ההוגים של העידן המודרני ומי שהבין ושינה את האופן שבו אנחנו מבינים את הקשר שבין המדיה לחברה האנושית.
הוא היה זה שאמר ש"המדיום הוא המסר". כלומר, ששיטת העברת המסר או הרעיון משפיעה עלינו לא פחות ולעתים אף יותר מתוכנו של המסר הזה.
ומה שהיה רעיון חדשני ואולי אף מהפכני בזמנו, הולך בימינו ומקבל חיזוק, למשל ממחקרים שמראים עד כמה אנו מושפעים מקריאת פוסטים או טוויטים ברשתות החברתיות שבאינטרנט, לעומת שורות או פסקאות קצרות בספרים ועיתונים, שממילא קוראים אותם פחות ופחות.
כבר בספרו "גלקסיית גוטנברג" (The Gutenberg Galaxy) משנת 1962, הוא כתב על מחקר שביצע לגבי ההשפעות הפסיכולוגיות והקוגניטיביות של הדפוס.
מרשל מקלוהן גם עסק בגלובליזציה וידוע בביטוי "הכפר הגלובלי". את הביטוי הזה הוא טבע ב-1959 בכוונתו להצביע על הקשרים והקרבה שמייצר העידן המודרני בין כל בני האדם בעולם ועל הטכנולוגיה החדישה שתכווץ את העולם לכדי קהילה אחת ומחוברת. זאת בניגוד לעבר, בו כל פרט הכיר והיה בקשר רק או בעיקר עם בני סביבתו הגאוגרפית הקרובה, עם אנשי כפרו, שכונתו או העיירה שלו.
מי שהיה ראש המרכז לתרבות וטכנולוגיה באוניברסיטת טורונטו שבקנדה, נתפס על ידי רבים כאחד החשובים באבות המייסדים של תחום מחקר המדיה ועתיד הטכנולוגיה. אגב, כשנשאל אם הוא מבין את כל מה שהוא כותב, ענה מקלוהן בפשטות: "לא. הכישרון שלי הוא לשים לב לדברים שאחרים מתעלמים מהם."
מצויד בחוש הומור הוא נטל אפילו חלק בסצנה משעשעת בסדרה "סיינפלד", שהפכה לאחד הרגעים המצחיקים בקומדיה האמריקאית. בסצנה הוא מגיח משום מקום ומנפץ בעצמו את דברי פרופסור שמדבר שטויות על רעיונותיו שלו בזמן העמידה בתור לקניית כרטיסים לסרט.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 זוכה "המרשל של המדיה" לפרסום משמעותי בתרבות הפופ, כשפרסם את הספרים "להבין את המדיה: שלוחות האדם" ב-1964 ושלוש שנים אחריו, עם המעצב קוונטין פיורה, את "-The Medium is the Message: An Inventory of Effects".
רעיונותיו לא התמקדו רק באקדמיה ובמדעי החברה. הוא נגע לא פעם בפרסום, בפוליטיקה, ממשלות, בחינוך ועסקים. לא תמיד הצליחו אנשי תקשורת להבין אותו, אבל זה בדיוק מה שהפך אותו לאחד ההוגים המשפיעים ביותר של המאה ה-20.
אף שלא תמיד קל או אפשרי היה להבין את כל הרעיונות והתאוריות הלא בהכרח מובנות, נראה שרבים מסכימים על המסר העיקרי של מרשל מקלוהן: שאם רוצים להבין את העולם של ימינו - נכון יותר מתמיד ואף הכרחי בימינו לחקור את השפעות המדיה.
הנה חדשנותו של חוקר התקשורת מרשל מקלוהן:
https://youtu.be/09ML9n5f1fE
המדיום כלומר הדרך בה עובר מסר או מועברת הודעה היא לא פעם בעלת חשיבות לא פחותה מתוכן המסר עצמו:
https://youtu.be/-IMGVmjvyFI
דוגמה מהחיים לאמצעים ומסרים:
https://youtu.be/rI-aR9RCphM
המדיום שהוא המסר:
https://youtu.be/Ko6J9v1C9zE
מקלוהן בדמות עצמו בסרט "הרומן שלי עם אנני" של וודי אלן מ-1977:
https://youtu.be/sXJ8tKRlW3E
ובסרט התיעודי עליו "המדיום הוא המסר" מ-1967:
https://youtu.be/cFwVCHkL-JU?long=yes
