שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה עושה וי ג'יי?
ראיתם פעם בקונצרט, מועדון, פסטיבל או מסיבה, מסכים גדולים, עם צורות ומרכיבים חזותיים מרהיבים? שאלתם את עצמכם מי מייצר את המראות הללו, המסונכרנים כל כך יפה למוסיקה?
אז כמו שהדי ג'יי מחליף את המוסיקה ויוצר את ההתרחשות המוסיקלית של המסיבה, נולד עם הזמן והטכנולוגיה גם ה-VJ, ויז'ואל ג'וקי, או בעברית פשוטה "זה שאחראי על המראות הוויזואליים בזמן המסיבה".
וי ג'יי מקרין בזמן אמת, על גבי מסכים גדולים, רעיונות צורניים, אמנותיים, תמונות, צורות, גרפיקה, סרטונים ומיקס מתמשך של מסרים ויזואליים העובדים עם המוסיקה ומסונכרנים לקצב שלה.
כדי להשלים כך את המוסיקה המושמעת במראות ויזואליים, משתמשים הווי ג'ייז במחשבים, בתוכנות וכלי תלת ממד ובמערבלי תמונה משוכללים - המקבילים ל"מיקסר" של הדי ג'יי המוסיקלי.
גם אם הוא לא נחשב אמנות עצמאית של ממש, יותר ויותר מומחים רואים את תחום ה-VJ כחלק מהאמנות הוויזואלית, או מה שנקרא באנגלית Visual Arts.
וי ג'יי היא יותר אומנות ויזואלית המחברת בין מוסיקה לתמונה, תוך המחשה של המוסיקה באמצעים ויזואליים, בכמה שיותר יצירתיות ומקוריות. הווי ג'ייז המודרניים יוצרים וידאו רמיקס, כלומר מיקסים של וידאו לשירים ולמוסיקה.
הנה הסבר על תחום הווי ג'יי:
https://youtu.be/7nxM6f0B6WA
רמיקס של וי ג'יי פרסי לפרפקט אילוז'ן של ליידי גאגא:
https://youtu.be/HHfUETzxi3c
או תוכנות כאלה:
https://youtu.be/HB54mawAlg4
קבלו סט ארוך של וי ג'יי מקצועי:
https://youtu.be/J1fp9zg6I-I?long=yes
ועוד סט וי ג'יי מוכן:
https://youtu.be/-N0NEGGigd8?long=yes
מהו מקינטוש, מחשב המולטימדיה הראשון שנוצר?
ממציאי המחשב האישי, חברת Apple ומנהלה סטיב ג'ובס, הוציאו בשנת 1984 את המקינטוש (Macintosh), המחשב האישי הראשון שכלל מימשק משתמש גרפי. זה היה מחשב קומפקטי, מעוצב, כל כולו בגוף אחד עם המסך שלו ונראה אז כמו העתיד. הוא היה העתיד. בהווה.
"הגאונות של מקינטוש היא שאינך צריך להיות גאון כדי להשתמש בו". זו הייתה הסיסמה של Apple. ואכן, הממשק שלו כלל לראשונה את העכבר, את החלונות, התפריטים, הצליל והקול המובנה ועוד דברים שאחר-כך יהפכו לחלק בלתי נפרד מהמחשבים האישיים, אבל עד אז לא נכללו בהם. הכל היה קל הרבה יותר ומאפשר המון יותר.
המהפכה שיצר מחשב המקינטוש היתה עצומה - הוא פתח את הדלת למחשב כמו שאנו מכירים אותו היום, למולטימדיה במחשב, שכללה קול, תמונה, וידאו ועוד ואפילו לאינטרנט שייכנס לחיינו שנה אחר-כך.
סטיב ג'ובס אמר פעם ש"את המקינטוש יצרו מוסיקאים, משוררים, אמנים, זואולוגים והיסטוריונים, שבמקרה היו גם אנשי המחשבים הטובים בעולם.." - המחשב הזה אכן הפך לכלי פנטסטי לאמנים, גרפיקאים, מוסיקאים וכותבים - הוא נתן להם השראה לעשות דברים גדולים, יצירתיים. ליצור ולעבוד בו בזמן.
האמת היא שלא רק אמנים ומעצבים אהבו אותו. על אף מחירו הגבוה ממתחריו, המקינטוש הפך למחשב הפופולארי ביותר בשוק החינוך בארצות הברית. הוא השפיע על דורות של מורים ותלמידים, שבבגרותם הפכו למשתמשי אפל כבדים ולמעריצי סטיב ג'ובס, מאלה שיהפכו אותו לאלוהים של הטכנולוגיה האישית בשנות ה-2000. חלק מהם הפכו בעצמם לאגדות, לאמנים מפורסמים, מעצבים ויזמים.
הנה המקינטוש כמו שהכירו אותו אנשי המחשבים בשנות ה-80:
https://youtu.be/-5zeJyQ31rM
תופעת המקינטוש שנמשכת מאז 1984:
http://youtu.be/8oV7__svn7w
ההיכרות הראשונה עם המקינטוש שעשה סטיב ג'ובס לעיתונאים ולקהל הרחב:
http://youtu.be/2B-XwPjn9YY
היום לא נותר לנו אלא להרכיב אותו מלבני לגו ולהכניס אליו טאבלט:
https://youtu.be/lgYq3CJTlD4
או להלביש דימוי זעיר על מק מיני עדכני (למסך מלא):
https://youtu.be/KmAFLzkHxOY
להמתין עד שתהיה שוב תערוכת מוצרי מקינטוש כמו זו שנערכה בישראל פעם (עברית):
https://youtu.be/pO5V1Lc7SbA
מה תרמו הייפרקארד ושפת הייפרטוק לעולם?
כשיצא מחשב המקינטוש, בשנות ה-80, הוכנסה לחבילת התוכנה המצורפת לו בין השאר תוכנה חביבה אחת, חינמית ולא ידועה, שכמעט ושינתה את העולם. קראו לה "הייפרקארד" (Hypercard) והיא הייתה תוכנה לבניית תוכנות מידע, לומדות לחינוך והדרכה ובסיסי נתונים שימושיים.
הייפרקארד הציעה מהפכה בהרגלי התכנות ומה שמפתיע שכמעט ולא השתמשו בה ילדים, מי שהיו קהל היעד העיקרי בשנים הללו, לשפות תכנות מסוגה. מי שעשו בה שימוש הם דווקא מבוגרים ואנשי מקצוע משלל מקצועות ותחומי עיסוק. אנשים פתחו בעזרתה החל ממצגות, דרך לומדות, משחקים, מאגרי נתונים ואפילו דטבייסים, בסיסי נתונים.
הייפרקארד הציעה סביבה נוחה לפיתוח תוכנה באמצעות אובייקטים. הדימוי היה של כרטיסים, קארדס, כשכל מסך הוא כרטיס. אם רצית לבנות מערכת מידע של תקופות היסטוריות, יכולת לקבוע רקע (BackGround) אחיד, בעוד שהכרטיסים השתנו בו - כל תקופה והכרטיס שלה.
כל אובייקט שהוצב ברקע, הופיע אוטומטית בכל הכרטיסים ותפקד בכולם. אובייקטים שמוקמו בכרטיס מסוים - הופיעו ופעלו רק בו. כל תוכנה של הייפרקארד נקראה "Stack", כחבילה או אוסף של כרטיסים. בחבילה כזו יכולים היו להיות כמה רקעים שרציתם ובכל רקע יכולים המפתחים להציב כמה כרטיסים שירצו.
זה היה חדשני ועובד. עשרות אלפי מורים ואנשי מידע יצרו בצורה קלה ומהירה תוכנות שעבדו טוב ומהר. טכנית ובמקום קומפילציה, הייפרקארד עשתה המרה של הקוד מ-HyperTalk, שפת התכנות שלה, לשפת מכונה. כן, הייפרקארד הייתה שפת סקריפט שאפשרה לדברים לעבוד מיד. זה היה אולי מעט איטי יותר - אבל היא עבדה היטב ופתחה צוהר לפיתוח תוכנה, לכל מי שהיה לו מחשב מקינטוש (ה"מק" של היום).
הייפרקארד נקלטה במהירות שלא תאומן בשוק החינוך האמריקאי. במערכת החינוך של ארצות הברית באותה תקופה היו אחוזים גבוהים של מחשבי מקינטוש - יותר מכל מערכת הפעלה אחרת. כך הפכה HyperCard לתוכנה שאלפי משתמשים רגילים יצרו בה מערכי לימוד ללא צורך בתכנות.
מפתח הייפרקארד היה ביל אטקינסון, איש חברת Apple וצלם. האגדה מספרת שאת התוכנה הגאונית הזו הוא פיתח לאחר טריפ של סם ה-LSD.
גאונית גאונית, אבל "אפל" לא הבינה את הפוטנציאל של הייפרקארד ועל אף ההצלחה שלה בעשרות אלפי תוכנות שפותחו בהייפרקרד ולידת העידן החדש של ה-"Multimedia" (ראו בתגית "מולטימדיה"), היא הפסיקה ב-1998 את הפצת ופיתוח התוכנה.
6 שנים אחר כך הפסיקה אפל לתמוך בהייפרקרד לחלוטין. זה עורר זעם רב של המשתמשים והמפתחים, אבל אפל עמדה בסירובה להמשיך ולתמוך במהפכה שהיא יזמה והתקדמה הלאה.
הייפרקרד אולי מתה אבל רוחה ממשיכה להתקיים עד היום ובעולם כולו. בתור התוכנה הראשונה שהשתמשה בהייפרטקסט, כשיצר טים ברנרס לי את האינטרנט הוא הושפע מאד מתוכנת הייפרקארד, מה שגרם לכך שרעיונות שונים בה עברו והפכו חלק מרשת האינטרנט החדשה שברנרס לי תכנן. בראשם כמובן הלינקים, קישורי ההייפרטקסט המוכרים כל כך.
כך גם הושפע מאוד ופותח בהשראת הייפרקארד גם עולם ה-CD ROM ולצידו גם עולם הוויקי שאחראי בין השאר לאנציקלופדיית ויקיפדיה, עולם הלומדות, אותן תוכנות חינוכיות שנועדו להוראה ועוד.
אינספור מפתחים ויזמים סיפרו במהלך השנים שהייפרקרד היה אחד הכלים שהכי השפיעו על האופן שבו הם תפסו והתחברו לעולם המידע והמחשבים.
במקביל, ניסו חברות שונות לפתח סביבות שונות שימשיכו את הרעיונות של התוכנה שהקדימה את זמנה. גם כיום מפעילה חברה סקוטית סביבת פיתוח איכותית ודומה להייפרקארד, הנקראת Livecode. כמו Hypercard, גם לייבקוד מאפשרת פיתוח מבוסס אובייקטים, בשפת תכנות הדומה לשפה האנושית ועם כלים אינטואיטיביים במיוחד. בין השאר היא מאפשרת ליצור תוכנות ואפליקציות לכל סביבות הפיתוח, מקוד אחד.
הנה תוכנת הייפרקארד ושפת התכנות הייפר טוק:
https://youtu.be/hbIDvUqoA1E
היה לה תפקיד משמעותי בתולדות הקישורים (מתורגם):
https://youtu.be/3Va3oY8pfSI
Stack שפותח בהייפרקארד ומאפשר לשוטט בבית ולחפש אלמנטים:
https://youtu.be/f2ft1uovxaQ
אפילו את תוכנת ההקלטה של הייפרקרד כתבו בהייפרקרד:
https://youtu.be/nkBb-ZqyU18
ביל אטקינסון מסביר שהייפרקארד הייתה בעצם האמא של דפדפן האינטרנט:
https://youtu.be/roT9DhDPI9k
סרט תיעודי על הייפרקארד והמהפכה שעשתה:
https://youtu.be/BeMRoYDc2z8?long=yes
וסרט ארוך על תוכנת הייפרכארד:
https://youtu.be/v9o5Ld8hpug?long=yes
מולטימדיה
ראיתם פעם בקונצרט, מועדון, פסטיבל או מסיבה, מסכים גדולים, עם צורות ומרכיבים חזותיים מרהיבים? שאלתם את עצמכם מי מייצר את המראות הללו, המסונכרנים כל כך יפה למוסיקה?
אז כמו שהדי ג'יי מחליף את המוסיקה ויוצר את ההתרחשות המוסיקלית של המסיבה, נולד עם הזמן והטכנולוגיה גם ה-VJ, ויז'ואל ג'וקי, או בעברית פשוטה "זה שאחראי על המראות הוויזואליים בזמן המסיבה".
וי ג'יי מקרין בזמן אמת, על גבי מסכים גדולים, רעיונות צורניים, אמנותיים, תמונות, צורות, גרפיקה, סרטונים ומיקס מתמשך של מסרים ויזואליים העובדים עם המוסיקה ומסונכרנים לקצב שלה.
כדי להשלים כך את המוסיקה המושמעת במראות ויזואליים, משתמשים הווי ג'ייז במחשבים, בתוכנות וכלי תלת ממד ובמערבלי תמונה משוכללים - המקבילים ל"מיקסר" של הדי ג'יי המוסיקלי.
גם אם הוא לא נחשב אמנות עצמאית של ממש, יותר ויותר מומחים רואים את תחום ה-VJ כחלק מהאמנות הוויזואלית, או מה שנקרא באנגלית Visual Arts.
וי ג'יי היא יותר אומנות ויזואלית המחברת בין מוסיקה לתמונה, תוך המחשה של המוסיקה באמצעים ויזואליים, בכמה שיותר יצירתיות ומקוריות. הווי ג'ייז המודרניים יוצרים וידאו רמיקס, כלומר מיקסים של וידאו לשירים ולמוסיקה.
הנה הסבר על תחום הווי ג'יי:
https://youtu.be/7nxM6f0B6WA
רמיקס של וי ג'יי פרסי לפרפקט אילוז'ן של ליידי גאגא:
https://youtu.be/HHfUETzxi3c
או תוכנות כאלה:
https://youtu.be/HB54mawAlg4
קבלו סט ארוך של וי ג'יי מקצועי:
https://youtu.be/J1fp9zg6I-I?long=yes
ועוד סט וי ג'יי מוכן:
https://youtu.be/-N0NEGGigd8?long=yes
ממציאי המחשב האישי, חברת Apple ומנהלה סטיב ג'ובס, הוציאו בשנת 1984 את המקינטוש (Macintosh), המחשב האישי הראשון שכלל מימשק משתמש גרפי. זה היה מחשב קומפקטי, מעוצב, כל כולו בגוף אחד עם המסך שלו ונראה אז כמו העתיד. הוא היה העתיד. בהווה.
"הגאונות של מקינטוש היא שאינך צריך להיות גאון כדי להשתמש בו". זו הייתה הסיסמה של Apple. ואכן, הממשק שלו כלל לראשונה את העכבר, את החלונות, התפריטים, הצליל והקול המובנה ועוד דברים שאחר-כך יהפכו לחלק בלתי נפרד מהמחשבים האישיים, אבל עד אז לא נכללו בהם. הכל היה קל הרבה יותר ומאפשר המון יותר.
המהפכה שיצר מחשב המקינטוש היתה עצומה - הוא פתח את הדלת למחשב כמו שאנו מכירים אותו היום, למולטימדיה במחשב, שכללה קול, תמונה, וידאו ועוד ואפילו לאינטרנט שייכנס לחיינו שנה אחר-כך.
סטיב ג'ובס אמר פעם ש"את המקינטוש יצרו מוסיקאים, משוררים, אמנים, זואולוגים והיסטוריונים, שבמקרה היו גם אנשי המחשבים הטובים בעולם.." - המחשב הזה אכן הפך לכלי פנטסטי לאמנים, גרפיקאים, מוסיקאים וכותבים - הוא נתן להם השראה לעשות דברים גדולים, יצירתיים. ליצור ולעבוד בו בזמן.
האמת היא שלא רק אמנים ומעצבים אהבו אותו. על אף מחירו הגבוה ממתחריו, המקינטוש הפך למחשב הפופולארי ביותר בשוק החינוך בארצות הברית. הוא השפיע על דורות של מורים ותלמידים, שבבגרותם הפכו למשתמשי אפל כבדים ולמעריצי סטיב ג'ובס, מאלה שיהפכו אותו לאלוהים של הטכנולוגיה האישית בשנות ה-2000. חלק מהם הפכו בעצמם לאגדות, לאמנים מפורסמים, מעצבים ויזמים.
הנה המקינטוש כמו שהכירו אותו אנשי המחשבים בשנות ה-80:
https://youtu.be/-5zeJyQ31rM
תופעת המקינטוש שנמשכת מאז 1984:
http://youtu.be/8oV7__svn7w
ההיכרות הראשונה עם המקינטוש שעשה סטיב ג'ובס לעיתונאים ולקהל הרחב:
http://youtu.be/2B-XwPjn9YY
היום לא נותר לנו אלא להרכיב אותו מלבני לגו ולהכניס אליו טאבלט:
https://youtu.be/lgYq3CJTlD4
או להלביש דימוי זעיר על מק מיני עדכני (למסך מלא):
https://youtu.be/KmAFLzkHxOY
להמתין עד שתהיה שוב תערוכת מוצרי מקינטוש כמו זו שנערכה בישראל פעם (עברית):
https://youtu.be/pO5V1Lc7SbA
כשיצא מחשב המקינטוש, בשנות ה-80, הוכנסה לחבילת התוכנה המצורפת לו בין השאר תוכנה חביבה אחת, חינמית ולא ידועה, שכמעט ושינתה את העולם. קראו לה "הייפרקארד" (Hypercard) והיא הייתה תוכנה לבניית תוכנות מידע, לומדות לחינוך והדרכה ובסיסי נתונים שימושיים.
הייפרקארד הציעה מהפכה בהרגלי התכנות ומה שמפתיע שכמעט ולא השתמשו בה ילדים, מי שהיו קהל היעד העיקרי בשנים הללו, לשפות תכנות מסוגה. מי שעשו בה שימוש הם דווקא מבוגרים ואנשי מקצוע משלל מקצועות ותחומי עיסוק. אנשים פתחו בעזרתה החל ממצגות, דרך לומדות, משחקים, מאגרי נתונים ואפילו דטבייסים, בסיסי נתונים.
הייפרקארד הציעה סביבה נוחה לפיתוח תוכנה באמצעות אובייקטים. הדימוי היה של כרטיסים, קארדס, כשכל מסך הוא כרטיס. אם רצית לבנות מערכת מידע של תקופות היסטוריות, יכולת לקבוע רקע (BackGround) אחיד, בעוד שהכרטיסים השתנו בו - כל תקופה והכרטיס שלה.
כל אובייקט שהוצב ברקע, הופיע אוטומטית בכל הכרטיסים ותפקד בכולם. אובייקטים שמוקמו בכרטיס מסוים - הופיעו ופעלו רק בו. כל תוכנה של הייפרקארד נקראה "Stack", כחבילה או אוסף של כרטיסים. בחבילה כזו יכולים היו להיות כמה רקעים שרציתם ובכל רקע יכולים המפתחים להציב כמה כרטיסים שירצו.
זה היה חדשני ועובד. עשרות אלפי מורים ואנשי מידע יצרו בצורה קלה ומהירה תוכנות שעבדו טוב ומהר. טכנית ובמקום קומפילציה, הייפרקארד עשתה המרה של הקוד מ-HyperTalk, שפת התכנות שלה, לשפת מכונה. כן, הייפרקארד הייתה שפת סקריפט שאפשרה לדברים לעבוד מיד. זה היה אולי מעט איטי יותר - אבל היא עבדה היטב ופתחה צוהר לפיתוח תוכנה, לכל מי שהיה לו מחשב מקינטוש (ה"מק" של היום).
הייפרקארד נקלטה במהירות שלא תאומן בשוק החינוך האמריקאי. במערכת החינוך של ארצות הברית באותה תקופה היו אחוזים גבוהים של מחשבי מקינטוש - יותר מכל מערכת הפעלה אחרת. כך הפכה HyperCard לתוכנה שאלפי משתמשים רגילים יצרו בה מערכי לימוד ללא צורך בתכנות.
מפתח הייפרקארד היה ביל אטקינסון, איש חברת Apple וצלם. האגדה מספרת שאת התוכנה הגאונית הזו הוא פיתח לאחר טריפ של סם ה-LSD.
גאונית גאונית, אבל "אפל" לא הבינה את הפוטנציאל של הייפרקארד ועל אף ההצלחה שלה בעשרות אלפי תוכנות שפותחו בהייפרקרד ולידת העידן החדש של ה-"Multimedia" (ראו בתגית "מולטימדיה"), היא הפסיקה ב-1998 את הפצת ופיתוח התוכנה.
6 שנים אחר כך הפסיקה אפל לתמוך בהייפרקרד לחלוטין. זה עורר זעם רב של המשתמשים והמפתחים, אבל אפל עמדה בסירובה להמשיך ולתמוך במהפכה שהיא יזמה והתקדמה הלאה.
הייפרקרד אולי מתה אבל רוחה ממשיכה להתקיים עד היום ובעולם כולו. בתור התוכנה הראשונה שהשתמשה בהייפרטקסט, כשיצר טים ברנרס לי את האינטרנט הוא הושפע מאד מתוכנת הייפרקארד, מה שגרם לכך שרעיונות שונים בה עברו והפכו חלק מרשת האינטרנט החדשה שברנרס לי תכנן. בראשם כמובן הלינקים, קישורי ההייפרטקסט המוכרים כל כך.
כך גם הושפע מאוד ופותח בהשראת הייפרקארד גם עולם ה-CD ROM ולצידו גם עולם הוויקי שאחראי בין השאר לאנציקלופדיית ויקיפדיה, עולם הלומדות, אותן תוכנות חינוכיות שנועדו להוראה ועוד.
אינספור מפתחים ויזמים סיפרו במהלך השנים שהייפרקרד היה אחד הכלים שהכי השפיעו על האופן שבו הם תפסו והתחברו לעולם המידע והמחשבים.
במקביל, ניסו חברות שונות לפתח סביבות שונות שימשיכו את הרעיונות של התוכנה שהקדימה את זמנה. גם כיום מפעילה חברה סקוטית סביבת פיתוח איכותית ודומה להייפרקארד, הנקראת Livecode. כמו Hypercard, גם לייבקוד מאפשרת פיתוח מבוסס אובייקטים, בשפת תכנות הדומה לשפה האנושית ועם כלים אינטואיטיביים במיוחד. בין השאר היא מאפשרת ליצור תוכנות ואפליקציות לכל סביבות הפיתוח, מקוד אחד.
הנה תוכנת הייפרקארד ושפת התכנות הייפר טוק:
https://youtu.be/hbIDvUqoA1E
היה לה תפקיד משמעותי בתולדות הקישורים (מתורגם):
https://youtu.be/3Va3oY8pfSI
Stack שפותח בהייפרקארד ומאפשר לשוטט בבית ולחפש אלמנטים:
https://youtu.be/f2ft1uovxaQ
אפילו את תוכנת ההקלטה של הייפרקרד כתבו בהייפרקרד:
https://youtu.be/nkBb-ZqyU18
ביל אטקינסון מסביר שהייפרקארד הייתה בעצם האמא של דפדפן האינטרנט:
https://youtu.be/roT9DhDPI9k
סרט תיעודי על הייפרקארד והמהפכה שעשתה:
https://youtu.be/BeMRoYDc2z8?long=yes
וסרט ארוך על תוכנת הייפרכארד:
https://youtu.be/v9o5Ld8hpug?long=yes
