מוסיקת קאנטרי (Country music) היא התפתחות מסחרית של השילוב בין מוסיקת העם האמריקנית-בריטית, מוסיקת העם האמריקנית-אפריקנית וצורות של מוסיקה מסחרית שהתפתחו בארצות הברית של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. זוהי מוסיקת פולק אמריקאית, שכמו סגנון ה"בלוגראס", גם היא מתבססת על סגנונות של מוסיקה אירית, סקוטית ואנגלית, שהגיעו לאמריקה עם המהגרים משם.

למעשה מוסיקת הקאנטרי היא אחד ממספר סגנונות של מוסיקה שורשית פופולרית שצמחו בתרבות של דרום ארה"ב. המוסיקה הזו בנויה אמנם על מסורת אמריקנית דרומית מקומית אבל היא התפרסמה בכל העולם ולא פעם מייצרת כוכבי ענק, שזוכים לפרסום בעולם כולו.

בירת מוסיקת הקאונטרי היא נאשוויל שבמדינת טנסי. את העיר הזו מכנים עד היום "עיר המוסיקה של ארצות הברית" (City music USA), משום שבה נולד הסגנון, בתכנית רדיו בשנות ה-20, על ידי שדרן רדיו שהחל לשדר אותה.

האנק ויליאמס היה ראשון הכוכבים הגדולים של מוסיקת הקאנטרי המודרנית. זמר, גיטריסט ויוצר שהפך לסמל של מוסיקת הקאנטרי והיה גם לאחת ההשפעות על סגנון הרוקנ'רול. הוא פעל בעיקר בשנות ה-40 עד למותו בגיל 29, מהתקף לב פתאומי. הוא אחד הזמרים שהשפיעו בצורה הברורה ביותר על בוב דילן.


הנה סגנון מוסיקת הקאנטרי האמריקאית בעברית ובכלל:

https://youtu.be/7Ysaj8S9igE?t=1m3s


האנק ויליאמס בשיר עם שם אירוני בשבילו "לב קר קר":

https://youtu.be/Wn2e4Dhod7M


מוסיקת קאונטרי בסרטים:

https://youtu.be/BuVJEn9wk9Y


יש גם בלדות קאנטרי רומנטיות להפליא, כמו "שירה של אנני" של ג'ון דנבר:

https://youtu.be/TyJRsp5t9mA


אין מקום שהקשר למוסיקה האירית יותר בולט בו מהופעות הריקוד-שירה של הלהקות הנשיות:

https://youtu.be/IZvpHwoQfqk


מלכת הקאנטרי דולי פארטון, בלבוש של נאשוויל, שיש בו השפעה מקסיקנית:

https://youtu.be/L0eeSoU35wM


הלהיט העולמי "ריינסטון קאובוי", משהו כמו "קאובוי צעצוע":

https://youtu.be/8kAU3B9Pi_U


ילדים גדלים לסגנון הזה, כמו ריקי סקאגס, שגדל להיות מוסיקאי קאנטרי מדהים:

https://youtu.be/Oh0Py4fNRqc


ואגדת הקאנטרי כריס כריסטופרסון עם חברים:

https://youtu.be/D8NsoN4S7IE

מוסיקת הבלוז (Blues) נולדה כשירים עצובים של האפרו-אמריקנים בארה"ב. הסגנון נולד בתקופת השחרור מהעבדות ואחרי מלחמת האזרחים. מצבם של השחורים היה אז של חופש מהעבדות מצד אחד ומהצד השני מחסור כלכלי וגזענות איומה, מצד רבים מהלבנים של אמריקה.

בלוז הוא אחד מיסודות סגנון הג'אז. הדבר הבולט ביותר במוסיקת הבלוז הוא המשפט המוסיקלי החוזר בן 12 התיבות, לרוב בטמפו איטי.

הבלוז נולד הרבה לפניו אבל ויליאם כריסטופר הנדי מהעיר ממפיס נחשב על ידי רבים "אבי הבלוז". יצירות הבלוז הראשונות שזכו לפרסום היו שלו, ביניהן "ממפיס בלוז" (1912) ו"סיינט לואיס בלוז" (1914). המוסיקאים החשובים בתולדות הבלוז הם נגנים כמו ג'ון לי הוקר, מאדי ווטרס ובי. בי. קינג "מלך הבלוז". הזמרים הידועים בסי סמית ובילי הולידיי הם מהגדולים בשירת הבלוז.

בשנות ה-60 היה הבלוז כמעט מוסיקה מתה. ואז קרה למוזיקת הבלוז נס של ממש. באופן מוזר ואירוני הביאה "הפלישה הבריטית", אותה הצפה באמריקה של להקות רוק מצוינות מהאי הבריטי, להחזרת הבלוז. אותו בלוז שנולד באמריקה, חזר שוב ובגדול לזרם המרכזי והפופולארי של המוסיקה האמריקאית.

אריק ברדן, סולן להקת "החיות" הבריטית, אמר פעם "הושטנו את היד לפח האשפה של אמריקה ומצאנו בו תרבות"... ואכן, הצעירים הבריטים שאהבו מאד את הבלוז והרית'ם אנד בלוז הקצבי יותר, לימדו והרגילו בשנות ה-60 את המעריצים בכל העולם, אבל במיוחד באמריקה, לצרוך מוסיקה שחורה, על בסיס יומיומי.

לא פלא שבעקבות השינוי הזה יתחילו להתגלות גם באמריקה כוכבי ענק שחורים כמו ג'יימס בראון וג'ימי הנדריקס - כוכבי במה עם אנרגיות של חיות פרא וכישרון מאלוהים, חיבור שאמריקה כבר שכחה שהולך כל כך יפה ביחד...


מעבר לאופי המוסיקלי הייחודי שלו, המילה "בלוז" כבר מזמן הפכה שם גנרי למוסיקה כואבת ומלנכולית, מעין כותרת לסגנונות דומים בעולם. מהבלוז הפורטוגלי שנקרא "פאדו", דרך הרֶבֶּֿטִיקוֹ (Rebetiko), או הרמבטיקו של היוונים, שמכונה לא פעם "בלוז יווני", ממשיך בפלמנקו של ספרד, הסמבה בברזיל והטנגו בארגנטינה. כולם היו וזכו לכינוי "בלוזים".


מהו הבלוז:

http://youtu.be/JAt0L5TGuEY


הסבר על מוסיקת הבלוז בג'אז:

http://youtu.be/aBg_gQxAShM


תולדות הבלוז:

https://youtu.be/vnaorRAxhmU


"מלך הבלוז", הגיטריסט ביבי קינג, מנגן בלוז:

http://youtu.be/4Ny5ajCn0xw


וקצת שירה והסברים על בלוז:

http://youtu.be/DXbclfmvSfU