» «
עוגב
איך פועל העוגב?



העוּגָב (Organ או Pipe organ) או האורגן הוא ככל הנראה כלי הנגינה הגדול ביותר והכי מסובך במנגנוני הפקת הצליל שלו.

ממש כמו על הפסנתר, נגן העוגב פורט על קלידיו של הכלי. אבל בניגוד לפסנתר, העוגב נחשב כלי נשיפה. הסיבה היא שהצלילים מופקים בצינורות הרבים שלו, בהם עובר האוויר, ממש כמו בחליל וכלי נשיפה אחרים.

הצינורות של העוגב רבים. כל צינור מנפיק צליל בגובה אחר. ככל שהצינור המחובר לקליד הינו ארוך יותר - הצליל שמופק מהקליד הוא יותר נמוך.

כל קבוצת חלילים או צינורות בנויה באופן אחר ולפיכך מפיקה צליל מסוג אחר. קוראים לצלילים הללו בעוגב רֶגִיסְטֶרים. יש רגיסטרים המפיקים צלילים דמויי קלרינט, יש המדמים חצוצרה וכדומה. מגופים מיוחדים, מעין כפתורים ליד המקלדת, מאפשרים לנגן העוגב להחליף רגיסטרים וכך להעשיר ולגוון את הנגינה בצלילים מסוגים שונים.

עוגב כנסייתי אחד יכול להכיל 5,000 צינורות ויותר. האוויר לחלילים מופק בימינו בעזרת חשמל אך בעבר היו אנשים מפעילים בשריריהם מפוחים שיצרו את זרם האוויר הדרוש להפקת הצלילים.

העוגבים, או האורגנים, היו נפוצים בעיקר בכנסיות הגדולות. זאת משום שמחיר בניית עוגב כזה היה גבוה ביותר ודרושה הייתה אחזקה שוטפת ויקרה לכלי.

אגב, שמו העברי של האורגן, העוגב, מוזכר אמנם בתנ"ך, אך אין המדובר באותו הכלי אלא ב"מגרפה" המקראית שהיא סוג של חליל פאן, קודמו של העוגב.

לשונית, נוטים כיום להבדיל בין העוגב לאורגן, בכך שהעוגב הוא הכלי הגדול עם מערכת הצינורות, בעוד השם "אורגן" נשמר לכלי המקלדת החשמלי, המחקה את צליליו. אנו נשמור על המסורת הנכונה ונראה בשמות עוגב ואורגן דבר זהה, בעוד שמו המדויק של הכלי החשמלי הוא למעשה אורגן חשמלי.


כך פועל העוגב:

https://youtu.be/iM3ejYnlBVY


אורגן שאיננו חשמלי ומחייב את הנגן לפדל עם הפדלים כדי לייצר לחץ אוויר בצינורות (עברית):

https://youtu.be/0xynb1uAEC0


כך בנוי העוגב:

https://youtu.be/cfFWiWbXGuY


אלו הם צליליו המגוונים:

https://youtu.be/4S6BErQs-HE


הנה נגן העוגב:

https://youtu.be/ZEgXDlc2dHc


עוד נגן כנסייתי:

https://youtu.be/ey_8VSD7fgc


הטוקטה ופוגה ברה מינור של באך:

https://youtu.be/ho9rZjlsyYY?long=yes


והיכרות לעומק עם העוגב:

https://youtu.be/JeB3JnKp8To?long=yes
תזמורת סימפונית
מהי התזמורת הסימפונית?



התזמורת הסימפונית (Symphonic Orchestra), או בשמה הנרדף תזמורת פילהרמונית, היא תזמורת המנגנת מוסיקה קלאסית, התזמורת הכי נפוצה מבין התזמורות והגדולה מכל התזמורות.

לרוב מנגנת התזמורת הסימפונית מוסיקה קלאסית, מהתקופות השונות בתולדות המוסיקה, החל מתקופת הבארוק ועד למוסיקה בת זמננו.

בתזמורת זו נכללים עשרות או אף מאות נגנים, מ-60 נגנים ויותר. בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, למשל, יש כ-100 נגנים.

בתזמורת הסימפונית מיוצגות כל מחלקות המוסיקה (מה שקרוי סקציות). בכל קבוצת כלים כזו יש נגן ראשון, נגן שאחראי לסקציה כולה ומנגן מפעם לפעם קטעי סולו ביצירות שונות.

את התזמורת מנהל מוסיקלית המנצח (ראו בתגית "מנצח תזמורת"). הוא מכין אותה לביצוע ומנצח במהלך הקונצרט. אך בראש התזמורת עומד ומסייע למנצח הכנר הראשי, המכונה מסורתית "קונצרטמייסטר".


#סקציות - מחלקות הכלים
בין קבוצות הכלים התזמורת הסימפונית נכללים:

כלי קשת - נכללים בהם כינור, ויולה, צ'לו וקונטרבס. זו קבוצת הקשתים, הסקציה הגדולה ביותר בתזמורת.

כלי נשיפה ממתכת - חצוצרה, קרן יער, טרומבון, טובה.

כלי נשיפה מעץ - פיקולו, חליל צד, אבוב, קלרנית ובסון.

כלי הקשה - טימפני, צ'לסטה, פעמונים, מצלתיים וקסילופון.


#הרכב התזמורת
הרכבי הכלים משתנים לפי הצורך והיצירה המנוגנת. יש הבדלים ברורים בין יצירות מתקופת הבארוק, כמו המיסות או הפסיון של באך, ליצירות מהתקופה הקלאסית דוגמת העידן ומוצרט ויצירות מהתקופה הרומנטית, כמו אלה של ברליוז, מאהלר ועד ליצירות מהמאה ה-20, כמו אלה של סטרווינסקי או שוסטקוביץ'.

יצירות כמו המיסה בסי מינור או מתאוס פסיון של באך דורשות הרכב שונה של כלים מיצירה של מאהלר, למשל, וביצוע יצירה של יוזף היידן דורש הרכב שונה מזה הדרוש ליצירה של סטרווינסקי.

ביצירות שונות, כמו הקונצ'רטו (יצירה לסולן ולתזמורת), מצטרפים לתזמורת סולנים. ביצירות אחרות מצורפים אליה כלים ייחודיים, שאינם קבועים בתזמורת הסימפונית. ביניהם פסנתר, גיטרה, עוגב ונבל.


הנה התזמורת הסימפונית ירושלים מנגנת:

https://youtu.be/3bi7YnYZWPo


נגן בתזמורת מספר על עצמו ועליה (עברית):

https://youtu.be/YQh8EwPUPFM


תזמורת סימפונית מבצעת קונצ'רטו של באך עם שתי ילדות פלא נהדרות (עברית):

https://youtu.be/cBJXIfYE6i8


והתזמורת הסימפונית ירושלים מנגנת את התקווה בקורונה:

https://youtu.be/HY9G3kp5ux0
מעוז צור
מתי נולד השיר מעוז צור ישועתי?



השיר "מעוז צור ישועתי" הוא בעצם פיוט, שיר יהודי עתיק שנכתב במאה ה־13 בגרמניה. זה היה בעיצומם של ימי הביניים, תקופה אפלה וקשה ליהודים. הם סבלו מאד מהנוצרים במרכז אירופה, שרדפו אותם קשות והאשימו יהודים בעלילות דם איומות. בנצרות זו הייתה תקופת מסעי הצלב, שבה יצאו כוחות נוצריים לכבוש את ארץ ישראל והיהודים, לא זו בלבד שסבלו באירופה מרדיפות קשות, הם גם ראו בעיניים כלות כיצד כובשים הנוצרים את ארצם, בעוד הם חסרי אונים בגלות.

ואכן, השיר תאר את הצרות שידע העם היהודי לאורך ההיסטוריה ומתמקד בגזרות שהטיל אנטיוכוס מלך היוונים, על היהודים. השיר מספר על מרד החשמונאים עתיר הגבורה ועל הניצחון הגדול על היוונים. הוא מתאר את נס פך השמן ואת ההצלה וההתגברות של עם ישראל על צרותיו.


הנה הלחן הכי מוכר של הפיוט העתיק (עברית):

http://youtu.be/BZldtXDRaYw


השיר בסגנון חרדי מודרני (עברית):

http://youtu.be/WjFm5d9dsG0


ופיוט בסגנון אחר (עברית):

http://youtu.be/GcCHkSWzmS0
מזמור גרגוריאני
מהם המזמורים הגרגוריאניים?



המוסיקה הראשונה בהיסטוריה שהועלתה על הכתב הייתה המוסיקה הגרגוריאנית. היא הייתה מוסיקה דתית, מוסיקה נוצרית, שנחשבה בימי הביניים למרכזית בטקסים הכנסייתיים.

אמנם היו גם מנגינות עממיות ונגנים שעברו מעיר לעיר ומכפר אל כפר וניגנו, אבל זו לא נחשבה מוסיקה אמנותית. את המוסיקה הנחשבת שמעו אז בכנסייה. לתפילות הנוצריות בימי הביניים היה צליל אופייני ושונה מתפילות של היום. לאוזני האדם המודרני הן נשמעות כאילו הן לקוחות מעולם אחר. הן הורכבו משירים גרגוריאניים, כלומר מזמורים שאסף גרגוריוס.

המזמורים הגרגוריאניים (Gregorian chant) נולדו כשהאפיפיור גרגוריוס הראשון, שכיהן כאפיפיור בשנים 590-604, אסף וריכז את מזמורי הכנסייה הנוצרית לאוסף מזמורים מרכזי. הם החלו נקראים על שמו "מזמורים גרגוריאנים".

מזמורים גרגוריאניים היו תמיד שירים חד-קוליים שבוצעו ברוב המקרים על ידי גברים או נערים, ללא ליווי של כלי נגינה. המנגינה נעה בהם בצעדים קטנים ובסולם דיאטוני (כאילו על הקלידים הלבנים של הפסנתר בלבד) וללא תחושת פעמה ברורה, כשמנעד המנגינה הוא מצומצם (ללא צלילים גבוהים מאד או נמוכים מאד) ולא עולה לעולם על אוקטבה.

המזמורים הגריגוריאניים הושרו בטקסים הדתיים בשפה הלטינית, כשסולן ומקהלה שרים לסירוגין.


הנה המקורות של השירים הגרגוריאניים:

https://youtu.be/MCaWDQMgUS8


מזמור גרגוריאני עם התווים האופייניים לתקופה ולמזמורים הללו:

https://youtu.be/cDhYGdK0KQg


מקהלה מבצעת שיר גרגוריאני:

http://youtu.be/CBwh1OXw6uI


חיבור מגוחך אבל פופולארי בין סגנון הזמר הגרגוריאני לבין שירי פופ:

http://youtu.be/kHxPPwNySzw


סרט תיעודי קצר על השירה הגרגוריאנית:

https://youtu.be/Igoh5kEqj3Y?long=yes


וסיפורה של השירה הגרגוריאנית על רקע מראות ודימויים הלקוחים מימי הביניים:

https://youtu.be/QuRrd35kvUo?long=yes

מוסיקה דתית

דיאס אירה
איך מככב המזמור העתיק "'דיאֶס אירֶה'" בקולנוע?



האם זה לא מופלא בעיניכם שלחן נוצרי עתיק מלווה את התרבות מאז ימי הביניים ועד ימינו ומככב באינספור סרטי קולנוע הוליוודיים?

שמו בלטינית "'דיאֶס אירֶה'" (Dies Irae), שפירושו "יום הזעם" או "יום עברה", מתוך המיסה הקתולית. המוטיב הזה לקוח במקור מתוך מזמור גריגוריאני עתיק, מהמאה ה-13 ואולי אף עתיק יותר. במיסה הנוצרית הקתולית הוא מתאר את "יום הדין האחרון", היום בו גוזר אלוהים את דינם של בני האדם - לגיהנום או לגן העדן.

מוסיקלית, ה-Dies Irae הוא מוטיב יורד, מינורי ונמוך - מתכון מוצלח למהלך מלודי פסימי ואפילו מאיים. הוא הולחן כאמור בימי הביניים, על ידי נזירים קתוליים. יש חוקרים המשערים שהמלחין הוא נזיר פרנציסקני בשם תומא מצ'לאנו, אבל יש כל כך מעט מידע שזו יכולה להיות אמת באותה מידה שזה יכול להיות לא אמת.

כך או כך, למלחינים של הקטע לא היה מושג מה יקרה אבל הם ידעו מה הם עושים. הלחן הזה היה אפקטיבי מהרגע הראשון והוא היה רגע מרכזי במיסה הנוצרית מאז.

למעשה, כבר 800 שנה שהמוטיב הזה מלווה את התרבות המערבית. הוא שב והופיע ביצירות קלאסיות. בין השאר ניתן למצוא אותו ברקוויאם של מוצרט, מסוף המאה ה-18, אצל ורדי ברקוויאם הנודע שלו ובסימפוניה הפנטסטית של ברליוז, במחצית הראשונה של המאה ה-19.

גם הקולנוע, אמנות צעירה יחסית, שאוהבת מוטיבים אפקטיביים, התחבר מאוד ובמיוחד לארבעת הצלילים הראשונים של המוטיב השימושי. כך עתיד ה"דיאס אירה" להפוך עם השנים למוטיב קולנועי שכיח. התפקיד שלו בסרטים ברור - לנבא מוות, זעם, יום הדין.

כבר בסרט הדיסטופי "מטרופוליס" משנות ה-30, הדיאס אירה עבד מצוין. הניכור והנבואה של פריץ לאנג, יוצר הסרט, התחברו היטב עם הצליל הקודר של ה'דיאֶס אירֶה' המופלא הזה.

מאז הוא לא מפסיק לחזור לפסקולים. הבמאי הגאון אינגמר ברגמן השתמש בו בסרט "החותם השביעי". הוא נוגן גם בפסקול "הגיבן מנוטרדאם" של וולט דיסני. מאוחר יותר זה יהפוך לנחשול. כמו בסרט האימה המובחר "הניצוץ", באחד מסרטי "מלחמת הכוכבים" ואפילו ב"מלך האריות" הנהדר של דיסני - בעשרות סרטים המוטיב המצמרר הזה שימש את מלחיני הסרטים לתת את נבואת המוות שלהם לצופים.

בחלקם הוא שקוף וברור, כמו ב"יום שישי ה-13", "הגולגולת הזועקת" ו"גרמלינס 2". באחרים, כמו "ואלס מפיסטו" או "מגרש השדים" המזוויע, הוא נסתר יותר ורק אוזן מנוסה יותר תצליח לזהותו.

אבל ממש כמו יום הדין הנוצרי, הדיאס אירה שם וממתין לכולנו שננהג יפה ונהיה בני אדם טובים. אחרת, מי יודע אם לא נצטרך לסבול את הלחן הזה גם בעולם הבא, כפסקול מותנו...


סיפור הדיאס אירה:

https://youtu.be/-3-bVRYRnSM


ה-Dies irae מושר במזמור גרגוריאני:

https://youtu.be/Dlr90NLDp-0


בתווים עתיקים:

https://youtu.be/dsn9LWh230k


פרנץ ליסט פותח איתו את"ריקוד המוות" שלו:

https://youtu.be/7nVmFlSV1ok


אצל מוצרט ברקוויאם הוא מועצם למקהלה:

https://youtu.be/RVc9G36uxPc


עם פתיחת הסרט המזוויע "הניצוץ":

https://youtu.be/g_nsZ8yt1KA


בצלילים הנמוכים בסרט "מלחמת הכוכבים":

https://youtu.be/p4EDLSyjA5A


כמה סרטים מפורסמים שבהם אף פותח המוטיב:

https://youtu.be/0hL1m4hGBVY


והמון סרטי אימה, כולל "מגרש השדים":

https://youtu.be/ZV60qfHhKI0


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.