שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה רקדני הזבקיקו רוקדים לבד?
האם ראיתם פעם מישהו רוקד לבד במועדון, כמעט תמיד גבר, הנראה כממציא את תנועותיו לפי השיר והאווירה?
זהו ריקוד הזבקיקו (Zeibekiko או Zempekiko), ריקוד סולו מסורתי ביוון. הגברים שותים כמה כוסות של אוזו או ראקי. ואז יהיה מי שמתמלא אומץ, קם ומתחיל לרקוד אותו.
הריקוד היווני הזה הוא פופולרי עד היום, ריקוד טיפוסי ואחד הריקודים היפים והמעוררים שיש. אבל יש בו פרט מעניין במיוחד - זהו ריקוד עירוני של אדם בודד, המאלתר, כלומר ממציא את תנועותיו בעצמו, באותו הרגע.
כן, הזבקיקו הוא ריקוד טריטוריאלי, אישי, פנימי וסגור של אדם יחיד, הממציא את צעדיו - בסגנונו האישי, המאולתר והייחודי.
וזה לא סתם ריקוד של בודדים. הרוקד זבקיקו אינו מעוניין שיצטרפו אליו. רקדני הזבקיקו היווני נעלבים אם יצטרף אליהם מישהו נוסף לריקוד הכל כך אישי. אם מישהו יקום לרקוד זבקיקו ביחד עם הרוקד, האחרון יראה בכך פגיעה בכבודו, מה שיכול להוביל לתגרה ובמקרים קיצוניים אף לרצח.
הכי קרוב שמותר להתקרב אל רוקד הזבקיקו זה לכרוע על הרצפה, עם ברך אחת מורמת, ולמחוא לו כפיים לפי הקצב.
מקור הריקוד הזה הוא מזייבק, ריקוד לוחמים שבטי באנטוליה, מהכפרים של איידין ומערב טורקיה של היום. הריקוד הגיע ליוון עם תושבי האיים היווניים הקרובים לאסיה הקטנה שבטורקיה, בזכות קשרי המסחר והקרבה החזקים שקיימו תושבי האיים עם אנשי אסיה הקטנה.
בעבר לנשים ואפילו לנשים בודדות אסור היה בעבר לרקוד את הזבקיקו, אלא אם היו נשים לא מוסריות או רוצות להיחשב לכאלה. בעשורים האחרונים זה השתנה וכיום נשים שולטות גם באמנות הריקוד בו ורוקדות כך לא פעם.
את הזבקיקו לעולם לא ירקדו בשמחה משפחתית או בחגיגה בבית. הריקוד הזה הוא רק לנשמה. הרוקד מתרגל את צעדיו בזמן הריקוד, עם כבוד לריקוד, לא בזרועות פתוחות, לעתים מתכופף כמו הוא קד אל מול גורלו, מכה בכף היד על הרצפה וסב במעגל, כמו משלים עם מעגלי החיים.
רקדני הזבקיקו מכבדים את המנגינה אבל לא רק אותה. לא פעם הם יניחו את כוס היין על הרצפה וירקדו סביבה, כאילו הייתה מרכז העולם שלהם, או בת הזוג היחידה שהם מרשים לה לבלות איתם בריקוד הזה, ברחבת המועדון.
גם מוסיקת הזבקיקו, האהובה מאוד בקרב אוהבי המוסיקה היוונית, היא מעניינת. זהו מקצב מוזיקלי במשקל תשע שמיניות (9/8), אחד המקצבים הבלקניים הידועים במורכבותם. הוא מיועד לשירי הזבקיקה שהם שירים כבדים ולא פעם אף עגמומיים.
הנה הזבקיקו:
https://youtu.be/E5Mu6jynJ_g
מסביב לבקבוק - בחתונה:
https://youtu.be/BNrryvSOX14
המקורי:
https://youtu.be/4jMBYx76txU
בטלוויזיה היוונית אפילו הזמרים רוקדים זבקיקו:
https://youtu.be/ruF_4NMV0nc
מתוך סרט:
https://youtu.be/GTFjKnzLeSg
ריקוד זבקיקו ברחוב:
https://youtu.be/0QPO8HNTMuo
מלווה במוסיקה האופיינית:
https://youtu.be/Q8egxML2hco
ובמועדון לילה יווני:
https://youtu.be/F1G2nhAfAZE
האם ראיתם פעם מישהו רוקד לבד במועדון, כמעט תמיד גבר, הנראה כממציא את תנועותיו לפי השיר והאווירה?
זהו ריקוד הזבקיקו (Zeibekiko או Zempekiko), ריקוד סולו מסורתי ביוון. הגברים שותים כמה כוסות של אוזו או ראקי. ואז יהיה מי שמתמלא אומץ, קם ומתחיל לרקוד אותו.
הריקוד היווני הזה הוא פופולרי עד היום, ריקוד טיפוסי ואחד הריקודים היפים והמעוררים שיש. אבל יש בו פרט מעניין במיוחד - זהו ריקוד עירוני של אדם בודד, המאלתר, כלומר ממציא את תנועותיו בעצמו, באותו הרגע.
כן, הזבקיקו הוא ריקוד טריטוריאלי, אישי, פנימי וסגור של אדם יחיד, הממציא את צעדיו - בסגנונו האישי, המאולתר והייחודי.
וזה לא סתם ריקוד של בודדים. הרוקד זבקיקו אינו מעוניין שיצטרפו אליו. רקדני הזבקיקו היווני נעלבים אם יצטרף אליהם מישהו נוסף לריקוד הכל כך אישי. אם מישהו יקום לרקוד זבקיקו ביחד עם הרוקד, האחרון יראה בכך פגיעה בכבודו, מה שיכול להוביל לתגרה ובמקרים קיצוניים אף לרצח.
הכי קרוב שמותר להתקרב אל רוקד הזבקיקו זה לכרוע על הרצפה, עם ברך אחת מורמת, ולמחוא לו כפיים לפי הקצב.
מקור הריקוד הזה הוא מזייבק, ריקוד לוחמים שבטי באנטוליה, מהכפרים של איידין ומערב טורקיה של היום. הריקוד הגיע ליוון עם תושבי האיים היווניים הקרובים לאסיה הקטנה שבטורקיה, בזכות קשרי המסחר והקרבה החזקים שקיימו תושבי האיים עם אנשי אסיה הקטנה.
בעבר לנשים ואפילו לנשים בודדות אסור היה בעבר לרקוד את הזבקיקו, אלא אם היו נשים לא מוסריות או רוצות להיחשב לכאלה. בעשורים האחרונים זה השתנה וכיום נשים שולטות גם באמנות הריקוד בו ורוקדות כך לא פעם.
את הזבקיקו לעולם לא ירקדו בשמחה משפחתית או בחגיגה בבית. הריקוד הזה הוא רק לנשמה. הרוקד מתרגל את צעדיו בזמן הריקוד, עם כבוד לריקוד, לא בזרועות פתוחות, לעתים מתכופף כמו הוא קד אל מול גורלו, מכה בכף היד על הרצפה וסב במעגל, כמו משלים עם מעגלי החיים.
רקדני הזבקיקו מכבדים את המנגינה אבל לא רק אותה. לא פעם הם יניחו את כוס היין על הרצפה וירקדו סביבה, כאילו הייתה מרכז העולם שלהם, או בת הזוג היחידה שהם מרשים לה לבלות איתם בריקוד הזה, ברחבת המועדון.
גם מוסיקת הזבקיקו, האהובה מאוד בקרב אוהבי המוסיקה היוונית, היא מעניינת. זהו מקצב מוזיקלי במשקל תשע שמיניות (9/8), אחד המקצבים הבלקניים הידועים במורכבותם. הוא מיועד לשירי הזבקיקה שהם שירים כבדים ולא פעם אף עגמומיים.
הנה הזבקיקו:
https://youtu.be/E5Mu6jynJ_g
מסביב לבקבוק - בחתונה:
https://youtu.be/BNrryvSOX14
המקורי:
https://youtu.be/4jMBYx76txU
בטלוויזיה היוונית אפילו הזמרים רוקדים זבקיקו:
https://youtu.be/ruF_4NMV0nc
מתוך סרט:
https://youtu.be/GTFjKnzLeSg
ריקוד זבקיקו ברחוב:
https://youtu.be/0QPO8HNTMuo
מלווה במוסיקה האופיינית:
https://youtu.be/Q8egxML2hco
ובמועדון לילה יווני:
https://youtu.be/F1G2nhAfAZE
איפה מנגנים בבוזוקי?
בוזוקי (Bouzouki) הוא כלי נגינה יווני שצליליו מתוקים ומעט שובבים. יש לו 5 מיתרים וויכוח שלא הסתיים מה מקורו. יש הסבורים שהוא בא מכלי פריטה יווני עתיק ואחרים קושרים אותו ל"באגלמה" התורכית, כלי מיתר שרווח בתורכיה ושמקורו ממונגוליה, ממנה הגיע עם מסעות הכיבוש המונגוליים את אגן הים התיכון, בימי הביניים.
הבוזוקי מקושט בשלל מרכיבים מקושטים, שמקנים לו יופי אסתטי ומיוחד. הנגנים בו נמדדים בווירטואוזיות שלהם, במהירות הנגינה בכלי ובשליטה בנגינה בכלי.
לבוזוקי תיבת תהודה עשויה מפסי עץ מודבקים. על הצוואר הארוך והצר שלו יש שורה של סריגי מתכת, ממש כמו בגיטרה ובמנדולינה.
במקור היו לו רק 3 מיתרים כפולים, שמכוונים באותם הטונים. זה השתנה כשנגן הבוזוקי מנוליס חיוטיס הוסיף לו ב-1955 עוד זוג מיתרים. כך הפך הבוזוקי לכלי שניתן לנגן בו בווירטואוזיות רבה ובמקביל נוספה לו היכולת להפיק אקורדים ולהיות גם כלי הרמוני ומלווה, כמו הגיטרה.
גם בימינו יש ביוון עדיין נגני בוזוקי המנגנים בבוזוקי עם 3 מיתרים ומשמרים את המסורת של המוזיקה השורשית, זו של פעם, מהימים האפלים והעניים שלו.
כי היסטורית הבוזוקי היה כלי מרכזי במוסיקת הרֵמְבֶטיקוֹ היוונית, "הבלוז היווני" אם תרצו. זו הייתה המוסיקה של שכונות העוני והמעמדות הנמוכים ביוון, בעיקר של אלו שהיגרו מתורכיה במסגרת הטרנספר ההדדי שערכו יוון ותורכיה בתחילת המאה העשרים.
משום כך הבוזוקי גם זוהה ביוון במשך שנים רבות עם עבריינים ואנשים מפוקפקים. שמעו אותו אז בעיקר מי שבילו במועדוני השכונות העניות של אתונה וסלוניקי וואפילו בבתי הכלא של יוון.
רק במחצית השנייה של המאה ה-20 זכה הכלי להכרה, לא מעט בזכות המלחין היווני האגדי מיקיס תאודורקיס, שהשתמש בו למוסיקה שכתב לסרט המצליח "זורבה היווני".
מקור שמו גם הוא מעניין. האגדה מספרת שטורקי זקן ראה פעם את הבוזוקי וחשב שזוהי בגלמה שבורה וזהו מקור שמו של הכלי. אבל משמעות השם "בוזוקי" ביוונית הוא "צוואר", מהמילה "בוזוק" ועל שם צווארו הארוך.
הנה נגן בוזוקי מהיר ומוכשר להפליא:
https://youtu.be/3gf5r3R-p9o
נעימת הסרט "זורבה היווני" בנגינת בוזוקי:
https://youtu.be/e_WEjAnslGc
ילד יווני מנגן ושר יפה:
https://youtu.be/_TMGARku0iA?t=4s
גם בישראל יודעים לנגן נפלא בבוזוקי:
https://youtu.be/zSrxP6s7HVU
ונגן ישראלי מדגים מהירות:
https://youtu.be/4y9ohdZlr_I
בוזוקי (Bouzouki) הוא כלי נגינה יווני שצליליו מתוקים ומעט שובבים. יש לו 5 מיתרים וויכוח שלא הסתיים מה מקורו. יש הסבורים שהוא בא מכלי פריטה יווני עתיק ואחרים קושרים אותו ל"באגלמה" התורכית, כלי מיתר שרווח בתורכיה ושמקורו ממונגוליה, ממנה הגיע עם מסעות הכיבוש המונגוליים את אגן הים התיכון, בימי הביניים.
הבוזוקי מקושט בשלל מרכיבים מקושטים, שמקנים לו יופי אסתטי ומיוחד. הנגנים בו נמדדים בווירטואוזיות שלהם, במהירות הנגינה בכלי ובשליטה בנגינה בכלי.
לבוזוקי תיבת תהודה עשויה מפסי עץ מודבקים. על הצוואר הארוך והצר שלו יש שורה של סריגי מתכת, ממש כמו בגיטרה ובמנדולינה.
במקור היו לו רק 3 מיתרים כפולים, שמכוונים באותם הטונים. זה השתנה כשנגן הבוזוקי מנוליס חיוטיס הוסיף לו ב-1955 עוד זוג מיתרים. כך הפך הבוזוקי לכלי שניתן לנגן בו בווירטואוזיות רבה ובמקביל נוספה לו היכולת להפיק אקורדים ולהיות גם כלי הרמוני ומלווה, כמו הגיטרה.
גם בימינו יש ביוון עדיין נגני בוזוקי המנגנים בבוזוקי עם 3 מיתרים ומשמרים את המסורת של המוזיקה השורשית, זו של פעם, מהימים האפלים והעניים שלו.
כי היסטורית הבוזוקי היה כלי מרכזי במוסיקת הרֵמְבֶטיקוֹ היוונית, "הבלוז היווני" אם תרצו. זו הייתה המוסיקה של שכונות העוני והמעמדות הנמוכים ביוון, בעיקר של אלו שהיגרו מתורכיה במסגרת הטרנספר ההדדי שערכו יוון ותורכיה בתחילת המאה העשרים.
משום כך הבוזוקי גם זוהה ביוון במשך שנים רבות עם עבריינים ואנשים מפוקפקים. שמעו אותו אז בעיקר מי שבילו במועדוני השכונות העניות של אתונה וסלוניקי וואפילו בבתי הכלא של יוון.
רק במחצית השנייה של המאה ה-20 זכה הכלי להכרה, לא מעט בזכות המלחין היווני האגדי מיקיס תאודורקיס, שהשתמש בו למוסיקה שכתב לסרט המצליח "זורבה היווני".
מקור שמו גם הוא מעניין. האגדה מספרת שטורקי זקן ראה פעם את הבוזוקי וחשב שזוהי בגלמה שבורה וזהו מקור שמו של הכלי. אבל משמעות השם "בוזוקי" ביוונית הוא "צוואר", מהמילה "בוזוק" ועל שם צווארו הארוך.
הנה נגן בוזוקי מהיר ומוכשר להפליא:
https://youtu.be/3gf5r3R-p9o
נעימת הסרט "זורבה היווני" בנגינת בוזוקי:
https://youtu.be/e_WEjAnslGc
ילד יווני מנגן ושר יפה:
https://youtu.be/_TMGARku0iA?t=4s
גם בישראל יודעים לנגן נפלא בבוזוקי:
https://youtu.be/zSrxP6s7HVU
ונגן ישראלי מדגים מהירות:
https://youtu.be/4y9ohdZlr_I
איך הפך לחן יווני טורקי על רקדנית מצריה ללהיט אמריקאי?
השיר הזה הוא קסם המזרח, שהתפרץ לעולם, כמעט משום מקום, והפך להיט על-זמני ועולמי. קוראים לו "מיסירלו" (Misirlou) והוא בכלל שיר-עם ממזרח הים התיכון, איפה שהוא בציר שבין מצרים, טורקיה ויוון.
מדובר על אחד השירים ההיסטוריים והמעניינים של תחילת מאה ה-20. שם המחבר המקורי שלו אינו ידוע, אך כן ברור שמוסיקאים רבים, כולל יוונים, ערבים ויהודים, ניגנו אותו עד שנות ה-20 של המאה ה-20. עם הלחן המזרחי הקסום שלו, הוא הפך כה אהוב ונפוץ, עד שכמעט בכל ארץ ערבית, ממרוקו ועד עיראק, אנשים משוכנעים שמדובר בשיר עם שלהם.
שם השיר בא מהגייה של אחד מאזורי טורקיה של המילה "מצרי", חסרת מגדר שבניב הטורקי נהגית מיסירלי.
ההקלטה הידועה בתור הכי מוקדמת שלו היא ביצוע ביוונית של מיסירלו, משנת 1927, בסגנון שנע בין הרבטיקו (rebetiko) לציפטטלי (tsifteteli) הקצבי.
החל משנות ה-20 ואילך, הפכה הגרסה הזו של השיר די פופולרית, בדגש על קהילות ערביות באמריקה, אך גם בקרב הארמנים-אמריקאים והיוונים-אמריקאים של ארצות הברית. ניגנו אותה פה ושם אפילו נגני כליזמר יהודים.
די מהר החלו להופיע גם גרסאות של השיר לריקודי בטן. לשפות מגוונות וללא גבול. יש גרסאות מיסירלו לעינטוזי בטן גם בערבית ופרסית, אך גם בארמנית, הודית, טורקית ואפילו סרבית.
ביוון מיועדת ההקלטה של מיכליס פטרינוס, מ-1930, לריקוד ציפטתלי יווני, בקצב איטי משהו. היא מופצת בארצות הברית ובשנת 1946 מוציא פסנתרן ונגן קסילופון אמריקאי בשם יאן אוגוסט גרסה משלו.
בשנת 1941, מקליט ניק רובאניס, מורה למוסיקה יוונית באמריקה, עיבוד ג'אז ללחן. הוא רושם את עצמו כמלחין השיר. גם אם טענתו מעולם לא עמדה במבחן משפטי, עד היום יש הרושמים אותו כמלחין הרשמי.
בשנות ה-60 צצה פתאום "Misirlou" באמריקה, כנעימת גיטרות בטרמולו מלהיב. זו גירסת גלישה (Surf Rock), ז'אנר לוהט באותה תקופה. מי שביצע אותה, בהשפעת גרסה ערבית עממית שהכיר, הוא הגיטריסט דיק דייל (Dick Dale). אביו ודודיו המוסיקאים של דייל היו ממוצא לבנוני. דייל זכר את דודו מנגן את "מיסירלו" על העוד שלו, על מיתר אחד בלבד. כשמעריץ אתגר אותו פעם לנגן שיר שלם על מיתר אחד - הוא עשה זאת והבין שמיסירלו הוא להיט פוטנציאלי.
הוא לא שיער עד כמה.
מיסירלו, בגרסת הגלישה של דייל, יוצא לשוק ומיד הופך להיט ענקי, סינגל כל כך פופולרי, שנמכר בכמויות והופך ללהיט אמריקאי עצום. בעקבותיו מוציאים אינספור גרסאות רוק וגלישה אמנים ולהקות, כולל הביץ' בויז באלבום המצליח "Surfin' U.S.A" משנת 1963, ה"טראשמן" ו"הוונצ'רס".
ב-1994 גרסת הגלישה של דייל זוכה שוב לפופולריות אדירה. הפעם זה הבמאי קוונטין טרנטינו, ששילב אותה בה בסרטו "ספרות זולה" (Pulp Fiction). בהמשך, כש-Black Eyed Peas דוגמים אותה לשיר "Pump It", היא הופכת להיט עצום.
ביצוע של "מיסירלו" בטלוויזיה היוונית:
https://youtu.be/S7CBfcECLoc
"מיסירלו" של סרנגה עם תרגום עברי:
https://youtu.be/ERBsE1ZzKyg
דיק דייל בשנות ה-60:
https://youtu.be/ZIU0RMV_II8
בפתח הסרט "ספרות זולה" של טרנטינו:
https://youtu.be/oOoBomvuYnw
בנגינת קאנון ערבי עם תאקסים בפתיחה:
https://youtu.be/37jcQoSniuE
מיסירלו עם ריקודי בטן:
https://youtu.be/8zZlhcXokTk?t=9s
גרסת הרבטיקו המקורית של היוונים מטורקיה:
https://youtu.be/bsUYqF32EdU
ו"מיסירלו" אנגלית ובשירה אמנותית:
https://youtu.be/KziD7RXz66g
השיר הזה הוא קסם המזרח, שהתפרץ לעולם, כמעט משום מקום, והפך להיט על-זמני ועולמי. קוראים לו "מיסירלו" (Misirlou) והוא בכלל שיר-עם ממזרח הים התיכון, איפה שהוא בציר שבין מצרים, טורקיה ויוון.
מדובר על אחד השירים ההיסטוריים והמעניינים של תחילת מאה ה-20. שם המחבר המקורי שלו אינו ידוע, אך כן ברור שמוסיקאים רבים, כולל יוונים, ערבים ויהודים, ניגנו אותו עד שנות ה-20 של המאה ה-20. עם הלחן המזרחי הקסום שלו, הוא הפך כה אהוב ונפוץ, עד שכמעט בכל ארץ ערבית, ממרוקו ועד עיראק, אנשים משוכנעים שמדובר בשיר עם שלהם.
שם השיר בא מהגייה של אחד מאזורי טורקיה של המילה "מצרי", חסרת מגדר שבניב הטורקי נהגית מיסירלי.
ההקלטה הידועה בתור הכי מוקדמת שלו היא ביצוע ביוונית של מיסירלו, משנת 1927, בסגנון שנע בין הרבטיקו (rebetiko) לציפטטלי (tsifteteli) הקצבי.
החל משנות ה-20 ואילך, הפכה הגרסה הזו של השיר די פופולרית, בדגש על קהילות ערביות באמריקה, אך גם בקרב הארמנים-אמריקאים והיוונים-אמריקאים של ארצות הברית. ניגנו אותה פה ושם אפילו נגני כליזמר יהודים.
די מהר החלו להופיע גם גרסאות של השיר לריקודי בטן. לשפות מגוונות וללא גבול. יש גרסאות מיסירלו לעינטוזי בטן גם בערבית ופרסית, אך גם בארמנית, הודית, טורקית ואפילו סרבית.
ביוון מיועדת ההקלטה של מיכליס פטרינוס, מ-1930, לריקוד ציפטתלי יווני, בקצב איטי משהו. היא מופצת בארצות הברית ובשנת 1946 מוציא פסנתרן ונגן קסילופון אמריקאי בשם יאן אוגוסט גרסה משלו.
בשנת 1941, מקליט ניק רובאניס, מורה למוסיקה יוונית באמריקה, עיבוד ג'אז ללחן. הוא רושם את עצמו כמלחין השיר. גם אם טענתו מעולם לא עמדה במבחן משפטי, עד היום יש הרושמים אותו כמלחין הרשמי.
בשנות ה-60 צצה פתאום "Misirlou" באמריקה, כנעימת גיטרות בטרמולו מלהיב. זו גירסת גלישה (Surf Rock), ז'אנר לוהט באותה תקופה. מי שביצע אותה, בהשפעת גרסה ערבית עממית שהכיר, הוא הגיטריסט דיק דייל (Dick Dale). אביו ודודיו המוסיקאים של דייל היו ממוצא לבנוני. דייל זכר את דודו מנגן את "מיסירלו" על העוד שלו, על מיתר אחד בלבד. כשמעריץ אתגר אותו פעם לנגן שיר שלם על מיתר אחד - הוא עשה זאת והבין שמיסירלו הוא להיט פוטנציאלי.
הוא לא שיער עד כמה.
מיסירלו, בגרסת הגלישה של דייל, יוצא לשוק ומיד הופך להיט ענקי, סינגל כל כך פופולרי, שנמכר בכמויות והופך ללהיט אמריקאי עצום. בעקבותיו מוציאים אינספור גרסאות רוק וגלישה אמנים ולהקות, כולל הביץ' בויז באלבום המצליח "Surfin' U.S.A" משנת 1963, ה"טראשמן" ו"הוונצ'רס".
ב-1994 גרסת הגלישה של דייל זוכה שוב לפופולריות אדירה. הפעם זה הבמאי קוונטין טרנטינו, ששילב אותה בה בסרטו "ספרות זולה" (Pulp Fiction). בהמשך, כש-Black Eyed Peas דוגמים אותה לשיר "Pump It", היא הופכת להיט עצום.
ביצוע של "מיסירלו" בטלוויזיה היוונית:
https://youtu.be/S7CBfcECLoc
"מיסירלו" של סרנגה עם תרגום עברי:
https://youtu.be/ERBsE1ZzKyg
דיק דייל בשנות ה-60:
https://youtu.be/ZIU0RMV_II8
בפתח הסרט "ספרות זולה" של טרנטינו:
https://youtu.be/oOoBomvuYnw
בנגינת קאנון ערבי עם תאקסים בפתיחה:
https://youtu.be/37jcQoSniuE
מיסירלו עם ריקודי בטן:
https://youtu.be/8zZlhcXokTk?t=9s
גרסת הרבטיקו המקורית של היוונים מטורקיה:
https://youtu.be/bsUYqF32EdU
ו"מיסירלו" אנגלית ובשירה אמנותית:
https://youtu.be/KziD7RXz66g
מהי מוסיקת הרמבטיקו של יוון?
לכל עם יש את הבלוז שלו. אצל היוונים הבלוז הזה עני כמו אצל כולם, אבל הוא מקושט במזרחיות, כאב והמון אוזו, האלכוהול שלהם. קוראים לו רֶבֶּֿטִיקוֹ (Rebetiko), לפעמים גם רמבטיקו וברבים: רֶבֶּֿטִיקָה.
הרבטיקו הוא טרגדיה שיש לה צלילים ונשמה, או מוסיקה שלא החליטה מהי בדיוק.
מדובר במוסיקה שנולדה בקו התפר של היוונים, תושבי אסיה הקטנה שבתורכיה, שהוכרחו לעבור ליוון, בטרנספר המפורסם בין יוון וטורקיה.
זה היה הטרנספר הידוע בעידן המודרני. תורכיה ויוון, שתי יריבות קשות, סיכמו ביניהן בשנות ה-20 של המאה הקודמת, אחרי התבוסה היוונית האיומה, על חילופי אוכלוסייה. החלפת האזרחים הבטיחה לבטל אחת ולתמיד את תופעת המתנחלים שיושבים בשתיהן, יוונים השוכנים בתורכיה ותורכים שמתגוררים ביוון. המנהיגים ראו בזה פתרון מצוין, אבל מישהו שכח שמדובר בבני אדם.
בכך הפכו בבת אחת אלפי יוונים שחיו חיים טובים בתורכיה למהגרים עניים ביוון. זו הייתה לכאורה מולדתם אבל חלקם הגדול חש בה זר ומוזר. מנהגים, אופי ואפילו מראה, הכל הבחין ביניהם לבין היוונים, אבל במיוחד פגעה בהם ההתנשאות הזו, שהציבה אותם למטה. מאד נמוך למטה.
המוזרה ביותר הייתה המוסיקה שתצמח להם, מוסיקה נחותה שצמחה בטברנות האפלוליות בשכונות העוני של המהגרים שהם היו. מפיראוס ועד סלוניקי, הרבטיקו הייתה מוסיקת הגולים שלא מוצאים את מקומם, מתפרנסים בקושי, מכורים לטיפה מרה ולסמים ומבכים את גורלם בגעגוע לעבר שכבר נגמר ולא ישוב.
הלחנים של מוסיקת הרבטיקו היו גם הם מפוצלים ולא דומים לשום דבר. עם כינור ובגלמה, עוד וקאנון, ביחד עם בוזוקי וגיטרה, הם חיברו מוסיקה תורכית וערבית עם יווניות והיו מחוברים לטקסטים עמוסי כאב, עוני וייאוש. רק בשנות ה-70, עשרות שנים אחר-כך, יגלו היוונים את הקסם של השירים של אנשים שמצאו את עצמם פעם באמצע החיים, נאבקו על זכותם להיחשב ליוונים אמיתיים ולשמור על משהו מתרבותם הישנה. אז היא תהפוך לאגדה וללהיט ענקי ביוון וברחבי העולם.
אבל מי האמין אז, בשנות העשרים, במאורות רוויות האלכוהול והחשיש שבהן שרו אמני הרבטיקו, לא מעט מהם יהודים מוכשרים, שיום יבוא והם יהיו לכוכבים. מי חשב ששמות כמו צ'צ'ניס, ריטה אבדזי, מרקוס ומוואקאריס, סטלה חסקיל, והכוכבת הגדולה רוזה אשכנזי, האחרונות יהודיות, יעוררו גל הערצה שכזה. הרי כולם היו אז אנשי שוליים שהמוסיקה הייתה בשבילם פרנסה והצלה והם שרו ל"מאנגס", אנשי שכונות שנעו בין הפשע לאבטלה ועבודות קשות-יום והחוק כל הזמן חיפש.
כמו הבלוז האמריקאי שהיה לג'אז המצליח, כך הרבטיקו הפך למוסיקה שכל יווני עתה מחבק בחום ומאמין שהיא השורשים המוסיקליים שלו ושל יוון. הו, איך שתקליט רבטיקו מסתובב...
הנה שיר רבטיקו אמיתי:
https://youtu.be/YHjLgGJYDa8
מאורות הרבטיקו כפי ששוחזרו בסרט הקולנוע "רבטיקו" מ-1983:
http://youtu.be/FpYyaipU2qg?t=11s
שיר רבטיקו עם תרגום לעברית של המילים המספרות על החיכוך עם החוק:
http://youtu.be/cDdvqkx7GOM
רוזה אשכנזי, הדיווה הגדולה והיהודיה של עולם הרבטיקו:
https://youtu.be/QDzXPLX8JdQ
היו שם שירים שהיו פשוטים להפליא ובני חלק אחד בלבד:
https://youtu.be/K37zwunBFhk
עוד מהסרט המופלא ההוא:
http://youtu.be/aXJQmTSptCc
חאריס אלקסיו ממשיכת הרבטיקו:
https://youtu.be/VQ_T4WDDghU
וסרטון תיעודי מתורגם לאנגלית על מוסיקת הרבטיקו:
https://youtu.be/YHewYT_hfXg?long=yes
לכל עם יש את הבלוז שלו. אצל היוונים הבלוז הזה עני כמו אצל כולם, אבל הוא מקושט במזרחיות, כאב והמון אוזו, האלכוהול שלהם. קוראים לו רֶבֶּֿטִיקוֹ (Rebetiko), לפעמים גם רמבטיקו וברבים: רֶבֶּֿטִיקָה.
הרבטיקו הוא טרגדיה שיש לה צלילים ונשמה, או מוסיקה שלא החליטה מהי בדיוק.
מדובר במוסיקה שנולדה בקו התפר של היוונים, תושבי אסיה הקטנה שבתורכיה, שהוכרחו לעבור ליוון, בטרנספר המפורסם בין יוון וטורקיה.
זה היה הטרנספר הידוע בעידן המודרני. תורכיה ויוון, שתי יריבות קשות, סיכמו ביניהן בשנות ה-20 של המאה הקודמת, אחרי התבוסה היוונית האיומה, על חילופי אוכלוסייה. החלפת האזרחים הבטיחה לבטל אחת ולתמיד את תופעת המתנחלים שיושבים בשתיהן, יוונים השוכנים בתורכיה ותורכים שמתגוררים ביוון. המנהיגים ראו בזה פתרון מצוין, אבל מישהו שכח שמדובר בבני אדם.
בכך הפכו בבת אחת אלפי יוונים שחיו חיים טובים בתורכיה למהגרים עניים ביוון. זו הייתה לכאורה מולדתם אבל חלקם הגדול חש בה זר ומוזר. מנהגים, אופי ואפילו מראה, הכל הבחין ביניהם לבין היוונים, אבל במיוחד פגעה בהם ההתנשאות הזו, שהציבה אותם למטה. מאד נמוך למטה.
המוזרה ביותר הייתה המוסיקה שתצמח להם, מוסיקה נחותה שצמחה בטברנות האפלוליות בשכונות העוני של המהגרים שהם היו. מפיראוס ועד סלוניקי, הרבטיקו הייתה מוסיקת הגולים שלא מוצאים את מקומם, מתפרנסים בקושי, מכורים לטיפה מרה ולסמים ומבכים את גורלם בגעגוע לעבר שכבר נגמר ולא ישוב.
הלחנים של מוסיקת הרבטיקו היו גם הם מפוצלים ולא דומים לשום דבר. עם כינור ובגלמה, עוד וקאנון, ביחד עם בוזוקי וגיטרה, הם חיברו מוסיקה תורכית וערבית עם יווניות והיו מחוברים לטקסטים עמוסי כאב, עוני וייאוש. רק בשנות ה-70, עשרות שנים אחר-כך, יגלו היוונים את הקסם של השירים של אנשים שמצאו את עצמם פעם באמצע החיים, נאבקו על זכותם להיחשב ליוונים אמיתיים ולשמור על משהו מתרבותם הישנה. אז היא תהפוך לאגדה וללהיט ענקי ביוון וברחבי העולם.
אבל מי האמין אז, בשנות העשרים, במאורות רוויות האלכוהול והחשיש שבהן שרו אמני הרבטיקו, לא מעט מהם יהודים מוכשרים, שיום יבוא והם יהיו לכוכבים. מי חשב ששמות כמו צ'צ'ניס, ריטה אבדזי, מרקוס ומוואקאריס, סטלה חסקיל, והכוכבת הגדולה רוזה אשכנזי, האחרונות יהודיות, יעוררו גל הערצה שכזה. הרי כולם היו אז אנשי שוליים שהמוסיקה הייתה בשבילם פרנסה והצלה והם שרו ל"מאנגס", אנשי שכונות שנעו בין הפשע לאבטלה ועבודות קשות-יום והחוק כל הזמן חיפש.
כמו הבלוז האמריקאי שהיה לג'אז המצליח, כך הרבטיקו הפך למוסיקה שכל יווני עתה מחבק בחום ומאמין שהיא השורשים המוסיקליים שלו ושל יוון. הו, איך שתקליט רבטיקו מסתובב...
הנה שיר רבטיקו אמיתי:
https://youtu.be/YHjLgGJYDa8
מאורות הרבטיקו כפי ששוחזרו בסרט הקולנוע "רבטיקו" מ-1983:
http://youtu.be/FpYyaipU2qg?t=11s
שיר רבטיקו עם תרגום לעברית של המילים המספרות על החיכוך עם החוק:
http://youtu.be/cDdvqkx7GOM
רוזה אשכנזי, הדיווה הגדולה והיהודיה של עולם הרבטיקו:
https://youtu.be/QDzXPLX8JdQ
היו שם שירים שהיו פשוטים להפליא ובני חלק אחד בלבד:
https://youtu.be/K37zwunBFhk
עוד מהסרט המופלא ההוא:
http://youtu.be/aXJQmTSptCc
חאריס אלקסיו ממשיכת הרבטיקו:
https://youtu.be/VQ_T4WDDghU
וסרטון תיעודי מתורגם לאנגלית על מוסיקת הרבטיקו:
https://youtu.be/YHewYT_hfXg?long=yes
מוסיקה יוונית
מהו ריקוד החסאפיקו היווני?
ריקוד ה"חַסַאפִּיקוֹ" (Hasapiko) היווני הוא ריקוד זוגי או קבוצתי, ריקוד יווני מסורתי של שני רקדנים או יותר.
בניגוד לריקודים יווניים אחרים, כמו הזבביקו למשל, את החסאפיקו יכולות היו גם נשים לרקוד במועדונים ובמחששות של יוון.
מקור הריקוד הזה הוא בחברי גילדת-הקצבים שפעלה בתקופה הביזנטית בעיר קונסטנטינופול, היא איסטנבול של ימינו.
שם הריקוד, בהתאם, מגיע מ"חַסַאפִּיקוֹס", או מהמילה Kasap, שפירושה בשפה הטורקית קַצָּב, כלומר מוכר בשר.
החסאפיקו הוא ריקוד המבוסס על תיאום מוחלט בין הרוקדים. התיאום הזה הוא לא במקרה - הוא סמלי ויש בו ביטוי לאחדות של היוונים, לנאמנות זה לזה, לחברות ולשותפות הגורל שלהם.
לחספיקו יש צעדים מוגדרים, אך הרקדנים בכל זוג או קבוצה הרוקדת, בוחרים או ממציאים את הרכב הצעדים שלהם לעצמם.
הריקוד העממי הזה הוא ככל הנראה הריקוד היווני הכי מוכר בעולם, אם כי למרבה האירוניה, הוא לא מוכר בזכות עצמו אלא בזכות ריקוד אחר - ריקוד הסירטקי.
כי ריקוד הסירטקי, שהומצא בשנת 1964 במיוחד לסרט הקולנוע "זורבה היווני", זכה לפרסום עולמי ובדיעבד גם נכנס לקנון של ריקודי העם היווניים, מבוסס על ריקוד ה"חסאפיקו". הסירטקי, בניגוד לחסאפיקו הקבוצתי, הוא ריקוד יותר אישי. בסרט רוקד אותו זורבה על החוף - לעצמו ולבדו. רק אחר כך הוא מצרף אליו את חברו אל הריקוד.
בקיצור, משום כך יצא שרבים בעולם מכירים את ה"חסאפיקו" כריקוד, אבל כמעט איש לא מכיר אותו בשמו. כולם מדברים על סירטקי.
הנה חספיקו מתואם היטב:
https://youtu.be/eAwLS-1ofFM
שורת רוקדים בקפריסין, שרוקדים את ריקוד החסאפיקו:
http://youtu.be/zFG3CMG6xsE
ועוד שורת רוקדים יוונית - הפעם ריקוד מהיר בכרתים:
https://youtu.be/YiVJYkohj7U
שורת רוקדים אחרונה בריקוד יווני נמרץ:
https://youtu.be/GGQPEvxW4cI
והסירטקי שנולד ממנו - מתוך הסרט "זורבה היווני":
http://youtu.be/4UV6HVMRmdk
ריקוד ה"חַסַאפִּיקוֹ" (Hasapiko) היווני הוא ריקוד זוגי או קבוצתי, ריקוד יווני מסורתי של שני רקדנים או יותר.
בניגוד לריקודים יווניים אחרים, כמו הזבביקו למשל, את החסאפיקו יכולות היו גם נשים לרקוד במועדונים ובמחששות של יוון.
מקור הריקוד הזה הוא בחברי גילדת-הקצבים שפעלה בתקופה הביזנטית בעיר קונסטנטינופול, היא איסטנבול של ימינו.
שם הריקוד, בהתאם, מגיע מ"חַסַאפִּיקוֹס", או מהמילה Kasap, שפירושה בשפה הטורקית קַצָּב, כלומר מוכר בשר.
החסאפיקו הוא ריקוד המבוסס על תיאום מוחלט בין הרוקדים. התיאום הזה הוא לא במקרה - הוא סמלי ויש בו ביטוי לאחדות של היוונים, לנאמנות זה לזה, לחברות ולשותפות הגורל שלהם.
לחספיקו יש צעדים מוגדרים, אך הרקדנים בכל זוג או קבוצה הרוקדת, בוחרים או ממציאים את הרכב הצעדים שלהם לעצמם.
הריקוד העממי הזה הוא ככל הנראה הריקוד היווני הכי מוכר בעולם, אם כי למרבה האירוניה, הוא לא מוכר בזכות עצמו אלא בזכות ריקוד אחר - ריקוד הסירטקי.
כי ריקוד הסירטקי, שהומצא בשנת 1964 במיוחד לסרט הקולנוע "זורבה היווני", זכה לפרסום עולמי ובדיעבד גם נכנס לקנון של ריקודי העם היווניים, מבוסס על ריקוד ה"חסאפיקו". הסירטקי, בניגוד לחסאפיקו הקבוצתי, הוא ריקוד יותר אישי. בסרט רוקד אותו זורבה על החוף - לעצמו ולבדו. רק אחר כך הוא מצרף אליו את חברו אל הריקוד.
בקיצור, משום כך יצא שרבים בעולם מכירים את ה"חסאפיקו" כריקוד, אבל כמעט איש לא מכיר אותו בשמו. כולם מדברים על סירטקי.
הנה חספיקו מתואם היטב:
https://youtu.be/eAwLS-1ofFM
שורת רוקדים בקפריסין, שרוקדים את ריקוד החסאפיקו:
http://youtu.be/zFG3CMG6xsE
ועוד שורת רוקדים יוונית - הפעם ריקוד מהיר בכרתים:
https://youtu.be/YiVJYkohj7U
שורת רוקדים אחרונה בריקוד יווני נמרץ:
https://youtu.be/GGQPEvxW4cI
והסירטקי שנולד ממנו - מתוך הסרט "זורבה היווני":
http://youtu.be/4UV6HVMRmdk
מה הסיפור המדהים של ריקוד הסירטאקי היווני?
רבים זוכרים את הדמות של זורבה כשהוא רוקד על החוף ובטוחים שהריקוד הזה, ריקוד הסירטאקי, הוא ריקוד יווני עממי בן מאות שנים. ובכן - ודאי יעניין אותם לדעת שאין שום דבר מסורתי בריקוד הזה.
נהפוך הוא - ריקוד הסירטקי הומצא ונוצר במיוחד עבור סרט הקולנוע "זורבה היווני", לקראת הצילומים בשנת 1964. הסרט זכה להצלחה כה עצומה בכל העולם, שהריקוד הפך מפורסם ואהוב מאד בעולם כולו ובאופן לא מפתיע גם ביוון עצמה.
ריקוד הסירטקי מהסרט מבוסס על הריקוד היווני המסורתי "חסאפיקו". גם המוסיקה לריקוד שמופיע בסרט לא נולדה מזמן. כתב אותה המלחין היווני הנודע מיקיס תאודוראקיס. ממש כמו הריקוד, גם היא נשמעת עממית ובעלת שורשים בני שנים רבות, אבל גם המוסיקה הזו הוזמנה מתאודוראקיס, המוכר כגדול מלחיני יוון, ונכתבה על ידו במיוחד עבור פסקול הסרט.
שניהם, הריקוד והניגון, הם מקרה נדיר מאד שבו מוסיקה שנכתבה על ידי מלחין ידוע וריקוד שהומצא על ידי כוריאוגרף - הופכים למוסיקה וריקוד עממיים. זה כמעט ולא קורה בעולם!
כן, אנחנו יודעים שעכשיו תזכירו לנו את עשרות השירים שהפכו לריקודי עם בישראל - נחמד מאד אבל ישראל היא מקרה יחודי, שבו ריקודים עממיים נוצרים על ידי עשרות מדריכים לריקודי-עם, הממציאים ומלמדים את הריקודים שהמציאו לשירים וכך הופכים אותם לנחלת העם היושב בציון. ובא לציון רוקד...
הנה סרטון של ריקוד הסירטאקי הכי מפורסם בעולם, מתוך הסרט "זורבה היווני":
https://youtu.be/BS0w3Wkric8
ריקוד סירטקי שמתחיל באיש אחד ומלהיב הרבה מהצופים להצטרף אליו לריקוד המוני:
http://youtu.be/UhDgpXWkFHE
שורת רוקדים בקפריסין, שרוקדים את ריקוד החסאפיקו שעליו מתבסס הסירטאקי:
http://youtu.be/zFG3CMG6xsE
שורת רוקדים יוונים בריקוד מהיר בכרתים:
https://youtu.be/YiVJYkohj7U
ושורה אחרונה בריקוד יווני נמרץ:
https://youtu.be/GGQPEvxW4cI
רבים זוכרים את הדמות של זורבה כשהוא רוקד על החוף ובטוחים שהריקוד הזה, ריקוד הסירטאקי, הוא ריקוד יווני עממי בן מאות שנים. ובכן - ודאי יעניין אותם לדעת שאין שום דבר מסורתי בריקוד הזה.
נהפוך הוא - ריקוד הסירטקי הומצא ונוצר במיוחד עבור סרט הקולנוע "זורבה היווני", לקראת הצילומים בשנת 1964. הסרט זכה להצלחה כה עצומה בכל העולם, שהריקוד הפך מפורסם ואהוב מאד בעולם כולו ובאופן לא מפתיע גם ביוון עצמה.
ריקוד הסירטקי מהסרט מבוסס על הריקוד היווני המסורתי "חסאפיקו". גם המוסיקה לריקוד שמופיע בסרט לא נולדה מזמן. כתב אותה המלחין היווני הנודע מיקיס תאודוראקיס. ממש כמו הריקוד, גם היא נשמעת עממית ובעלת שורשים בני שנים רבות, אבל גם המוסיקה הזו הוזמנה מתאודוראקיס, המוכר כגדול מלחיני יוון, ונכתבה על ידו במיוחד עבור פסקול הסרט.
שניהם, הריקוד והניגון, הם מקרה נדיר מאד שבו מוסיקה שנכתבה על ידי מלחין ידוע וריקוד שהומצא על ידי כוריאוגרף - הופכים למוסיקה וריקוד עממיים. זה כמעט ולא קורה בעולם!
כן, אנחנו יודעים שעכשיו תזכירו לנו את עשרות השירים שהפכו לריקודי עם בישראל - נחמד מאד אבל ישראל היא מקרה יחודי, שבו ריקודים עממיים נוצרים על ידי עשרות מדריכים לריקודי-עם, הממציאים ומלמדים את הריקודים שהמציאו לשירים וכך הופכים אותם לנחלת העם היושב בציון. ובא לציון רוקד...
הנה סרטון של ריקוד הסירטאקי הכי מפורסם בעולם, מתוך הסרט "זורבה היווני":
https://youtu.be/BS0w3Wkric8
ריקוד סירטקי שמתחיל באיש אחד ומלהיב הרבה מהצופים להצטרף אליו לריקוד המוני:
http://youtu.be/UhDgpXWkFHE
שורת רוקדים בקפריסין, שרוקדים את ריקוד החסאפיקו שעליו מתבסס הסירטאקי:
http://youtu.be/zFG3CMG6xsE
שורת רוקדים יוונים בריקוד מהיר בכרתים:
https://youtu.be/YiVJYkohj7U
ושורה אחרונה בריקוד יווני נמרץ:
https://youtu.be/GGQPEvxW4cI