שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הסיפור של "מועדון קרב"?
הכלל הראשון בפייט קלאב הוא שלא מדברים על פייט קלאב. אבל בלי כמה מילים לא נוכל לספר על סרט שנחשב לאחת היצירות הקולנועיות המורכבות, הפרובוקטיביות והמשפיעות ביותר של העשורים האחרונים.
מועדון קרב הוא במקור ספר ביכורים של צ'אק פאלניוק. ההתאמה המטורפת שעשה דיוויד פינצ'ר לקולנוע ב-1999 יצרה סרט חתרני ומכושף, שאמנם לא ממש הצליח כשיצא, אך הפך עם הזמן לסרט פולחן יוצא דופן ומבחינה תרבותית מסעיר.
סרט הקאלט המסעיר "מועדון קרב" (Fight club) הגדיר ללא ספק רגע בחיי צעירים מדור האקס, אנשים שיש להם כסף אבל לא ישנים טוב בלילה, שסוחבים איתם עניינים מורכבים ובעיות נפשיות מול חייהם שלהם.
הסרט שואל שאלה חשובה: האם ניתן לחיות חיים אותנטיים בתוך מבנה חברתי-כלכלי שמייצר ניכור? התשובה שלו אינה אופטימית, אך גם אינה מציעה את הדרך ההרסנית של טיילר.
#העלילה
הסרט מספר על אמריקאי שבע שחי בעולם שבו גברים באמצע החיים מחפשים משמעות, זהות, אותנטיות בתוך מציאות קפיטליסטית מאובנת ואל מול מוסכמות חברתיות פוסט-מודרניות.
האיש, שמספר את הסרט ושמו לא נאמר לאורך מרבית הסרט, הוא פקיד ביטוח משועמם ושבוי בחיי צרכנות שטחיים. הוא סובל מנדודי שינה כרוניים ואת הריקנות הפנימית שלו הוא מנסה למלא ברכישה אובססיבית של רהיטים ומוצרים.
במהלך טיסה כלשהי הוא פוגש את טיילר דרדן, מוכר סבון כריזמטי ומבריק ומורד ברוחו. השניים מקימים יחד את "מועדון הקרב", מפגש חשאי שבו גברים מתאגרפים ביניהם כדי להרגיש משהו אמיתי.
המועדון מתפתח בהדרגה לתנועה אנרכיסטית חמושה ומסוכנת בשם "פרויקט מייהם". היאפי המושפע, שבוי בתפיסה אוטופית קיצונית, מאפשר לאנשים לפלוש אל ביתו, במעין סקווט חוקי מטעם בעל הבית המשחרר.
בהדרגה הוא הופך למנהיג של קבוצת השוליים הקיצונית וההרסנית שהולכת ונאבקת בעולם הקפיטליסטי, השבע והצרכני, תוך שהיא מבצעת אקטים הולכים וגוברים של הרס, טרור וונדליזם.
#זהירות ספוילר
בסצנת הסיום, הגיבור יורה בעצמו כדי לסלק את טיילר מתוכו, אך הפיצוצים של "פרויקט מייהם" כבר מתרחשים מסביב. הוא עומד עם מרלה ומביט בבניינים קורסים, לא גואל ולא מנוצח, תלוי בין העולמות.
#השורה התחתונה
אחת הביקורות החריפות ביותר על הקפיטליזם הצרכני שיצא מהוליווד. הגיבור מגדיר את עצמו דרך הרהיטים שלו, הבגדים שלו וכלי המטבח שלו. המשפט המפורסם: "הדברים שבבעלותך בסופו של דבר שולטים בך", מבטא את הרעיון שהצרכנות הפכה מאמצעי לתכלית ובכך הלכה ושעבדה את האדם לחפציו.
#השפעה על התת מודע של הצופים
טיילר דרדן אינו נוכח רק בסרט. פינצ'ר הטמין את דמותו של בראד פיט במספר פריימים בודדים לפני שהוא מופיע לראשונה רשמית בעלילה, בדיוק כפי שהסרט מתאר שמוחדרות תמונות לסרטי קולנוע כדי להשפיע על הלא-מודע. אנשים בודדים ששמו לב אמרו לעצמם שהם ראו דמות שלא הייתה שם. אמנות שמיישמת בפועל את מה שהיא מספרת עליו.
הנה סיפורו של מועדון קרב (עברית):
https://youtu.be/tcK7SowZ9c4
בסרט "מועדון קרב" זונח יאפי מפוכח את החומרנות של חיי היאפים לטובת זעם דורי:
https://youtu.be/J8FRBYOFu2w
נאום היאפי הכועס:
https://youtu.be/U7VBR9F2H6Y
שיר הקדימון (מתורגם):
https://youtu.be/JNMwbxHF1ng
וממשרד החיוך (עברית):
https://youtu.be/4uy3Re6jnaI
מהם סרטי פולחן או סרטי קאלט?
מה משותף לסרטים כמו “הנסיכה הקסומה”, "צ'ארלי וחצי", “מועדון קרב” ודורה של סרטים שנאבקים על התואר "הסרט הגרוע בהיסטוריה"?
כולם סרטי קאלט, סרטי פולחן.
סרט פולחן (Cult movie), או "קאלט מובי", הוא סרט שלא הצליח על הבד אבל כן הצליח ליצור לעצמו קבוצת מעריצים מכורים ונלהבים, נאמנים ולא פעם אפילו אובססיביים וקיצוניים לטובתו, השבים וצופים בו, עשרות ומאות פעמים.
זה קורה לא פעם במקדש עצמו, בבית הקולנוע, כשהם לבושים בהתאם ל"טקס" ומביאים עימם אביזרים, קצת כמו בפולחן (cult) דתי.
וזה לא רק איך לבושים ומה מביאים הצופים הקיצוניים להקרנה. סרטי הקאלט נהנים בדרך כלל מקהל נאמן, שמזדהה איתם באופן עמוק, שב וצופה בהם שוב ושוב, לעתים כחלק מאירוע כמו מבוים, שנערך בעת הקרנתם וכולל במהלך ההקרנות טקס של ממש, קבוע וחוזר על עצמו בדייקנות, כמו ריטואל, טקס דתי.
לא משנה מאיזה ז’אנר, סוג הפקה ומה התקציב שעמד לרשות היוצרים שלהם, רבים מסרטי הפולחן, סרטי הקאלט, לא זכו בהצלחה בעת שעלו לראשונה לאקרנים, לא הצליחו למשוך צופים או לזכות בהקרנות רבות. לעתים הם שברו מוסכמות, הוטלה עליהם הגבלת גיל צפייה או שהצנזורה אסרה על הקרנתם ולפעמים הם פשוט הקדימו את זמנם. מכל מקום, רק בדיעבד הם זכו להערכה ואהבה מצד קהל הצופים, או חלקו לפחות.
כיום אמנם ניתן למצוא סרטי קאלט איכותיים, שקיבלו מהתחלה ביקורות מעולות ממבקרי הקולנוע וקהילת המעריצים שלהם עצומה, אבל חלק מסרטי הקאלט הללו נולדו דווקא מהיותם פגומים.
תסריט מבלבל, משחק רע עד רמת אמנות, איכות טכנית מפוקפקת, דמויות לא מבוססות או נלעגות, שירים ומוסיקה שיש בה משהו שלא עבד - יש מגוון גדול של סיבות להיותו של סרט לגרוע באופן מרתק. כי מסתבר שלפעמים, כשהעליבות האמנותית או המקצועית היא משמעותית, אבל מיוחדת - היא פוגשת את הגדולה מהצד השני. היא קצת ובאיזה שהוא מקום, אלוהית, גאונית.
כך לפחות יטענו המעריצים המכורים לסרט.
זה קצת כמו פרסי האיג נובל, שמוענקים בכל שנה לאנשים שחקרו את הדברים המטופשים וחסרי הפשר ביותר במדע. הצופים, הקהל הקולנועי אוהב הקולנוע, מחבק לעתים את הגרוע באופן ציורי והופך את יצירתו לתופעת קאלט, לפעמים לסרט פולחן ענקי.
וכך, הצופים יוצרים להם היסטוריה ולא פעם היסטריה סביב היצירה. כשזה קורה, היצירה מקבלת הזדמנות משונה ואחרת לככב על הבד ובמקום שובר קופות הוא הופכת לסוג של שובר שורות - סרט ממכר שהופך לטקס הקרנה של ממש.
ההקרנה גם חוזרת על עצמה באופן קבוע והקהל משתתף בה בעקביות, מתלבש לכבודה, צופה ועובד את היצירה, שותף בטקס שנבנה סביבה, עם דיקלום הדיאלוגים ביחד עם הדמויות, מחוות של מעריצים כמו זריקת אורז והשמעת קולות, כשלא פעם התופעה עצמה זוכה לסרט תיעודי המסקר וחוקר אותה, סרט על סרט הקאלט.
כך שבסוף, אחרי תהליך שבו חלק מהקהל גילה בהם איכות ששווה אהבה, לא מעט סרטי קאלט מצליחים לעמוד בגאווה במבחן הזמן ולקבל את ההכרה אפילו על ידי שוחרי הקולנוע האיכותי. הם הופכים לנושא של מחקר ועיון, לצד יצירות המופת והסרטים הטובים של הקולנוע.
הנה הסבר של סרטי פולחן באמריקה:
http://youtu.be/pokGCrI9Irw
"מופע הקולנוע של רוקי" - תופעת קאלט עולמית (עברית):
https://youtu.be/4plqh6obZW4
סרט הקאלט הישראלי "הטרמפיסט":
https://youtu.be/VxC6wJ-YhgY
סרטי בורקס ישראליים שונים הפכו לקאלט (עברית):
https://youtu.be/EQLPUBjroD0
ציטוטים ודיאלוגים שאנשים מצטטים גם הם מסמנים סרטי קאלט (עברית):
https://youtu.be/pFkCBbsVPjU
סרטי מדע בדיוני שהפכו לסרטי פולחן:
http://youtu.be/RztKLE6GC2Q
ורשימת סרטי קאלט מהידועים ביותר (עברית):
https://youtu.be/BSYUiHUgb-c?long=yes
מהו הסקווט של הפולשים לדירות לא שלהם?
בעולם לא חסרים אנשים שאין ביכולתם לקנות או לשכור דירה, כדי לגור בה. בהיעדר היכולת הזו, פלישה או סקווט (squat) היא אחת התופעות המשמשות אנשים כדי למצוא לעצמם מגורים.
הסקווטרים (squatters) הם פולשים לא חוקיים, לרוב הומלסים, חסרי בית, המתנחלים בבתים נטושים, לרוב לצרכי מגורים ובמקרים מסוימים כדי להפעילם לצרכים אחרים.
המקור של תופעת ה'סקווט' הוא בפעילות של אנרכיסטים אירופאים, שנהגו ונוהגים גם בימינו לפלוש למבנים ובניינים נטושים ולהקים בהם קומונות ומחסה לכל דורש. כל אחד מהם משתלט על חדר או חלק מהבניין ומארגן לעצמו מקום מגורים, מעין דירה משלו.
בכך נחשבת הפלישה כפעולה אקטיבית להתמודדות עם המחסור האורבני בדיור.
מבחינה אידאולוגית, הסקווטרים רואים את עצמם לא כמי שגונבים או לוקחים לאחרים, אלא כמי שמשחררים שטחים. הם לוקחים רכוש שאיש אינו משתמש בו ומשחררים אותו לרשות הרבים. טענתם הפשוטה היא שהמטרה שלאנשים יהיה מקום לגור בו, במקום שהנכס הנטוש יהיה סגור ולהם אין מקום לגור בו, עד שבעל הנכס יעשה ממנו יום אחד הרבה כסף.
לעיתים קרובות עושים הפולשים שימוש בבניין לא למגורים בלבד, אלא גם כמרכז חברתי.
אחת ההערכות היא שבעולם יש כיום כמיליארד פולשים, או סקווטרים.
#אתרי סקווט בעולם
במדינות אירופה השונות, לא חסרים פולשים המתגוררים בבתים ובבניינים, כמו גם פרויקטי פלישה גדולים, בהם חיים או עובדים אנשים רבים.
ליד ברצלונה הפך בית חולים ישן למצורעים בשם קן מסדו (Can Masdeu) לאתר סקווטרים גדול.
בדנמרק הפך מחנה צבא ישן לעיר החופשית כריסטיאנה וכמוהו גם מטלקובה (Metelkova) שבסלובניה.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 נוסדה באיטליה בוסאנה וקיה (Bussana Vecchia) שהפכה את עיירת הרפאים הנטושה בליגוריה, לאתר פלישה. העיירה, שננטשה מאז 1887 בשל רעידת אדמה קיבלה חיים חדשים.
בארצות הברית, למשל, אם אדם חי תקופה מסוימת בבית, הוא יכול לתבוע להמשיך ולגור בו. באופן זה תופסים סקווטרים אמריקאיים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים.
הנה צעירים בסקווט בלונדון:
https://youtu.be/f0OVvi29Pm0
סקווטרים בניו יורק:
https://youtu.be/4CDlRqduQqw
טורה דה דוויד, המגדל הנטוש ששימש בית לפולשים לא חוקיים וכיכב בפרק מהסדרה "הומלנד":
https://youtu.be/b9110j78lyM
סקווטרים תופסים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים באמריקה:
https://youtu.be/A_Qkbvh0y7k
הדרך לעשות זאת במדינות אנגלו-פראייריות:
https://youtu.be/agX0a_XlwdE
מהסרט מועדון קרב:
https://youtu.be/uf8RbAGWxqY
וסרט תיעודי על חחח:
https://youtu.be/VR84-Aa1JVY?long=yes
מועדון קרב
הכלל הראשון בפייט קלאב הוא שלא מדברים על פייט קלאב. אבל בלי כמה מילים לא נוכל לספר על סרט שנחשב לאחת היצירות הקולנועיות המורכבות, הפרובוקטיביות והמשפיעות ביותר של העשורים האחרונים.
מועדון קרב הוא במקור ספר ביכורים של צ'אק פאלניוק. ההתאמה המטורפת שעשה דיוויד פינצ'ר לקולנוע ב-1999 יצרה סרט חתרני ומכושף, שאמנם לא ממש הצליח כשיצא, אך הפך עם הזמן לסרט פולחן יוצא דופן ומבחינה תרבותית מסעיר.
סרט הקאלט המסעיר "מועדון קרב" (Fight club) הגדיר ללא ספק רגע בחיי צעירים מדור האקס, אנשים שיש להם כסף אבל לא ישנים טוב בלילה, שסוחבים איתם עניינים מורכבים ובעיות נפשיות מול חייהם שלהם.
הסרט שואל שאלה חשובה: האם ניתן לחיות חיים אותנטיים בתוך מבנה חברתי-כלכלי שמייצר ניכור? התשובה שלו אינה אופטימית, אך גם אינה מציעה את הדרך ההרסנית של טיילר.
#העלילה
הסרט מספר על אמריקאי שבע שחי בעולם שבו גברים באמצע החיים מחפשים משמעות, זהות, אותנטיות בתוך מציאות קפיטליסטית מאובנת ואל מול מוסכמות חברתיות פוסט-מודרניות.
האיש, שמספר את הסרט ושמו לא נאמר לאורך מרבית הסרט, הוא פקיד ביטוח משועמם ושבוי בחיי צרכנות שטחיים. הוא סובל מנדודי שינה כרוניים ואת הריקנות הפנימית שלו הוא מנסה למלא ברכישה אובססיבית של רהיטים ומוצרים.
במהלך טיסה כלשהי הוא פוגש את טיילר דרדן, מוכר סבון כריזמטי ומבריק ומורד ברוחו. השניים מקימים יחד את "מועדון הקרב", מפגש חשאי שבו גברים מתאגרפים ביניהם כדי להרגיש משהו אמיתי.
המועדון מתפתח בהדרגה לתנועה אנרכיסטית חמושה ומסוכנת בשם "פרויקט מייהם". היאפי המושפע, שבוי בתפיסה אוטופית קיצונית, מאפשר לאנשים לפלוש אל ביתו, במעין סקווט חוקי מטעם בעל הבית המשחרר.
בהדרגה הוא הופך למנהיג של קבוצת השוליים הקיצונית וההרסנית שהולכת ונאבקת בעולם הקפיטליסטי, השבע והצרכני, תוך שהיא מבצעת אקטים הולכים וגוברים של הרס, טרור וונדליזם.
#זהירות ספוילר
בסצנת הסיום, הגיבור יורה בעצמו כדי לסלק את טיילר מתוכו, אך הפיצוצים של "פרויקט מייהם" כבר מתרחשים מסביב. הוא עומד עם מרלה ומביט בבניינים קורסים, לא גואל ולא מנוצח, תלוי בין העולמות.
#השורה התחתונה
אחת הביקורות החריפות ביותר על הקפיטליזם הצרכני שיצא מהוליווד. הגיבור מגדיר את עצמו דרך הרהיטים שלו, הבגדים שלו וכלי המטבח שלו. המשפט המפורסם: "הדברים שבבעלותך בסופו של דבר שולטים בך", מבטא את הרעיון שהצרכנות הפכה מאמצעי לתכלית ובכך הלכה ושעבדה את האדם לחפציו.
#השפעה על התת מודע של הצופים
טיילר דרדן אינו נוכח רק בסרט. פינצ'ר הטמין את דמותו של בראד פיט במספר פריימים בודדים לפני שהוא מופיע לראשונה רשמית בעלילה, בדיוק כפי שהסרט מתאר שמוחדרות תמונות לסרטי קולנוע כדי להשפיע על הלא-מודע. אנשים בודדים ששמו לב אמרו לעצמם שהם ראו דמות שלא הייתה שם. אמנות שמיישמת בפועל את מה שהיא מספרת עליו.
הנה סיפורו של מועדון קרב (עברית):
https://youtu.be/tcK7SowZ9c4
בסרט "מועדון קרב" זונח יאפי מפוכח את החומרנות של חיי היאפים לטובת זעם דורי:
https://youtu.be/J8FRBYOFu2w
נאום היאפי הכועס:
https://youtu.be/U7VBR9F2H6Y
שיר הקדימון (מתורגם):
https://youtu.be/JNMwbxHF1ng
וממשרד החיוך (עברית):
https://youtu.be/4uy3Re6jnaI
מה משותף לסרטים כמו “הנסיכה הקסומה”, "צ'ארלי וחצי", “מועדון קרב” ודורה של סרטים שנאבקים על התואר "הסרט הגרוע בהיסטוריה"?
כולם סרטי קאלט, סרטי פולחן.
סרט פולחן (Cult movie), או "קאלט מובי", הוא סרט שלא הצליח על הבד אבל כן הצליח ליצור לעצמו קבוצת מעריצים מכורים ונלהבים, נאמנים ולא פעם אפילו אובססיביים וקיצוניים לטובתו, השבים וצופים בו, עשרות ומאות פעמים.
זה קורה לא פעם במקדש עצמו, בבית הקולנוע, כשהם לבושים בהתאם ל"טקס" ומביאים עימם אביזרים, קצת כמו בפולחן (cult) דתי.
וזה לא רק איך לבושים ומה מביאים הצופים הקיצוניים להקרנה. סרטי הקאלט נהנים בדרך כלל מקהל נאמן, שמזדהה איתם באופן עמוק, שב וצופה בהם שוב ושוב, לעתים כחלק מאירוע כמו מבוים, שנערך בעת הקרנתם וכולל במהלך ההקרנות טקס של ממש, קבוע וחוזר על עצמו בדייקנות, כמו ריטואל, טקס דתי.
לא משנה מאיזה ז’אנר, סוג הפקה ומה התקציב שעמד לרשות היוצרים שלהם, רבים מסרטי הפולחן, סרטי הקאלט, לא זכו בהצלחה בעת שעלו לראשונה לאקרנים, לא הצליחו למשוך צופים או לזכות בהקרנות רבות. לעתים הם שברו מוסכמות, הוטלה עליהם הגבלת גיל צפייה או שהצנזורה אסרה על הקרנתם ולפעמים הם פשוט הקדימו את זמנם. מכל מקום, רק בדיעבד הם זכו להערכה ואהבה מצד קהל הצופים, או חלקו לפחות.
כיום אמנם ניתן למצוא סרטי קאלט איכותיים, שקיבלו מהתחלה ביקורות מעולות ממבקרי הקולנוע וקהילת המעריצים שלהם עצומה, אבל חלק מסרטי הקאלט הללו נולדו דווקא מהיותם פגומים.
תסריט מבלבל, משחק רע עד רמת אמנות, איכות טכנית מפוקפקת, דמויות לא מבוססות או נלעגות, שירים ומוסיקה שיש בה משהו שלא עבד - יש מגוון גדול של סיבות להיותו של סרט לגרוע באופן מרתק. כי מסתבר שלפעמים, כשהעליבות האמנותית או המקצועית היא משמעותית, אבל מיוחדת - היא פוגשת את הגדולה מהצד השני. היא קצת ובאיזה שהוא מקום, אלוהית, גאונית.
כך לפחות יטענו המעריצים המכורים לסרט.
זה קצת כמו פרסי האיג נובל, שמוענקים בכל שנה לאנשים שחקרו את הדברים המטופשים וחסרי הפשר ביותר במדע. הצופים, הקהל הקולנועי אוהב הקולנוע, מחבק לעתים את הגרוע באופן ציורי והופך את יצירתו לתופעת קאלט, לפעמים לסרט פולחן ענקי.
וכך, הצופים יוצרים להם היסטוריה ולא פעם היסטריה סביב היצירה. כשזה קורה, היצירה מקבלת הזדמנות משונה ואחרת לככב על הבד ובמקום שובר קופות הוא הופכת לסוג של שובר שורות - סרט ממכר שהופך לטקס הקרנה של ממש.
ההקרנה גם חוזרת על עצמה באופן קבוע והקהל משתתף בה בעקביות, מתלבש לכבודה, צופה ועובד את היצירה, שותף בטקס שנבנה סביבה, עם דיקלום הדיאלוגים ביחד עם הדמויות, מחוות של מעריצים כמו זריקת אורז והשמעת קולות, כשלא פעם התופעה עצמה זוכה לסרט תיעודי המסקר וחוקר אותה, סרט על סרט הקאלט.
כך שבסוף, אחרי תהליך שבו חלק מהקהל גילה בהם איכות ששווה אהבה, לא מעט סרטי קאלט מצליחים לעמוד בגאווה במבחן הזמן ולקבל את ההכרה אפילו על ידי שוחרי הקולנוע האיכותי. הם הופכים לנושא של מחקר ועיון, לצד יצירות המופת והסרטים הטובים של הקולנוע.
הנה הסבר של סרטי פולחן באמריקה:
http://youtu.be/pokGCrI9Irw
"מופע הקולנוע של רוקי" - תופעת קאלט עולמית (עברית):
https://youtu.be/4plqh6obZW4
סרט הקאלט הישראלי "הטרמפיסט":
https://youtu.be/VxC6wJ-YhgY
סרטי בורקס ישראליים שונים הפכו לקאלט (עברית):
https://youtu.be/EQLPUBjroD0
ציטוטים ודיאלוגים שאנשים מצטטים גם הם מסמנים סרטי קאלט (עברית):
https://youtu.be/pFkCBbsVPjU
סרטי מדע בדיוני שהפכו לסרטי פולחן:
http://youtu.be/RztKLE6GC2Q
ורשימת סרטי קאלט מהידועים ביותר (עברית):
https://youtu.be/BSYUiHUgb-c?long=yes
בעולם לא חסרים אנשים שאין ביכולתם לקנות או לשכור דירה, כדי לגור בה. בהיעדר היכולת הזו, פלישה או סקווט (squat) היא אחת התופעות המשמשות אנשים כדי למצוא לעצמם מגורים.
הסקווטרים (squatters) הם פולשים לא חוקיים, לרוב הומלסים, חסרי בית, המתנחלים בבתים נטושים, לרוב לצרכי מגורים ובמקרים מסוימים כדי להפעילם לצרכים אחרים.
המקור של תופעת ה'סקווט' הוא בפעילות של אנרכיסטים אירופאים, שנהגו ונוהגים גם בימינו לפלוש למבנים ובניינים נטושים ולהקים בהם קומונות ומחסה לכל דורש. כל אחד מהם משתלט על חדר או חלק מהבניין ומארגן לעצמו מקום מגורים, מעין דירה משלו.
בכך נחשבת הפלישה כפעולה אקטיבית להתמודדות עם המחסור האורבני בדיור.
מבחינה אידאולוגית, הסקווטרים רואים את עצמם לא כמי שגונבים או לוקחים לאחרים, אלא כמי שמשחררים שטחים. הם לוקחים רכוש שאיש אינו משתמש בו ומשחררים אותו לרשות הרבים. טענתם הפשוטה היא שהמטרה שלאנשים יהיה מקום לגור בו, במקום שהנכס הנטוש יהיה סגור ולהם אין מקום לגור בו, עד שבעל הנכס יעשה ממנו יום אחד הרבה כסף.
לעיתים קרובות עושים הפולשים שימוש בבניין לא למגורים בלבד, אלא גם כמרכז חברתי.
אחת ההערכות היא שבעולם יש כיום כמיליארד פולשים, או סקווטרים.
#אתרי סקווט בעולם
במדינות אירופה השונות, לא חסרים פולשים המתגוררים בבתים ובבניינים, כמו גם פרויקטי פלישה גדולים, בהם חיים או עובדים אנשים רבים.
ליד ברצלונה הפך בית חולים ישן למצורעים בשם קן מסדו (Can Masdeu) לאתר סקווטרים גדול.
בדנמרק הפך מחנה צבא ישן לעיר החופשית כריסטיאנה וכמוהו גם מטלקובה (Metelkova) שבסלובניה.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 נוסדה באיטליה בוסאנה וקיה (Bussana Vecchia) שהפכה את עיירת הרפאים הנטושה בליגוריה, לאתר פלישה. העיירה, שננטשה מאז 1887 בשל רעידת אדמה קיבלה חיים חדשים.
בארצות הברית, למשל, אם אדם חי תקופה מסוימת בבית, הוא יכול לתבוע להמשיך ולגור בו. באופן זה תופסים סקווטרים אמריקאיים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים.
הנה צעירים בסקווט בלונדון:
https://youtu.be/f0OVvi29Pm0
סקווטרים בניו יורק:
https://youtu.be/4CDlRqduQqw
טורה דה דוויד, המגדל הנטוש ששימש בית לפולשים לא חוקיים וכיכב בפרק מהסדרה "הומלנד":
https://youtu.be/b9110j78lyM
סקווטרים תופסים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים באמריקה:
https://youtu.be/A_Qkbvh0y7k
הדרך לעשות זאת במדינות אנגלו-פראייריות:
https://youtu.be/agX0a_XlwdE
מהסרט מועדון קרב:
https://youtu.be/uf8RbAGWxqY
וסרט תיעודי על חחח:
https://youtu.be/VR84-Aa1JVY?long=yes
