» «
מועדון 27
מהו מועדון ה-27?



האם יש מועדון של כוכבי פופ שלא תרצו להיות חברים בו? - יתכן שכן..

רבים מזמרי הרוק והבלוז הגדולים מתו בדיוק בגיל 27. התופעה כל כך מוזרה ולא מובנת שמכנים אותו כבר מזמן "האנשים שיישארו תמיד בני 27" או בקיצור "מועדון 27" (Forever 27 club) והוא כולל אמנים רבים שבאופן מוזר מתו בדיוק בגיל הזה. בין הבכירים במועדון המקולל של כמעט 50 אמנים שמתו כל כך צעירים ניתן למצוא את הגיטריסט ג'ימי הנדריקס, הזמרים ג'ים מוריסון, ג'ניס ג'ופלין, קורט קוביין ואיימי ויינהאוס, את "האבן מתגלגלת" בריאן ג'ונס ואפילו את נציגת ישראל, מנהיגת להקת "המכשפות" המצוינת, הגיטריסטית והזמרת יוצרת ענבל פרלמוטר.

מה יכולה להיות הסיבה שכל כך הרבה מוסיקאים חשובים ואייקוניים מצאו את מותם בגיל הזה דווקא? - הסיבות למותם של המוסיקאים המוערכים כל כך, כולם בשיא הקריירה שלהם, הן מגוונות. אבל יש כמה שכיחות יותר, כמו השיכרות והסמים, או החיים הפרועים ומלאי ההרס עצמי שהם ניהלו. ברוב המקרים תופעות אלה הן שגרמו לפרידה המוקדמת של חברי המועדון מהעולם. היו שסבלו מדיכאון ולא עמדו בהצלחה ובערעור החיים הנורמליים שהביאה ההצלחה והתהילה והתאבדו.

ואולי את הפרסום הגדול ביותר למועדון 27 תרמה אימו של קורט קוביין, סולן ומנהיג להקת נירוונה שהתאבד, שמספרים שאמרה אחרי מותו: "עכשיו הוא הצטרף למועדון המטופש הזה. ביקשתי שלא להצטרף למועדון המטופש הזה." היא מייצגת לא רק את עצמה. רבים ובתוכם אנחנו חוששים שהסגידה למועדון היוקרתי הזה, תדרדר מוסיקאים וצעירים לחיי הרס עצמי וזלזול בחיים. אז חבל על החיים וזכרו תמיד שמאחרי כל הסיפורים האלה יש רק מוות. לכל מצוקה יש עזרה ואסור להתייאש ולגלוש במורד לייאוש והרס עצמי.


הנה תופעת "מועדון 27":

http://youtu.be/ZUhLfRAC9BQ


ג'ימי הנדריקס שנפטר מחנק בגיל 27:

https://youtu.be/_PVjcIO4MT4


וקולו של ג'ים מוריסון, מנהיג להקת ה-Doors, במילות שירה שנהג לכתוב ולהקליט לעצמו:

https://youtu.be/3qKzjIRtjmI


איימי ויינהאוס, הצעירה במועדון:

https://youtu.be/TJAfLE39ZZ8


זמרת הבלוז האגדית ג'ניס ג’ופלין:

https://youtu.be/bWm81fpd1g8


עד היום יש שמאמינים שסולן “נירוונה” קורט קוביין, אולי הרוקר החשוב בדורו, נרצח ולא התאבד:

http://youtu.be/W5hgwV90A0Q


ענבל פרלמוטר, סולנית להקת “המכשפות", הנציגה הישראלית, שמתה בתאונת דרכים:

http://youtu.be/fE2eJTlMwVw


והחשש שסגידה למועדון ידרדר מוסיקאים וצעירים למוות בגיל צעיר:

http://youtu.be/AJ2H47-vMjM
ג'ניס ג'ופלין
מי הייתה ג'ניס ג'ופלין?



היא הייתה כנראה הזמרת האייקונית הראשונה באמריקה. ג'ניס ג'ופלין (Janis Joplin) הביאה למוסיקת הרוק את הבלוז והריתם אנד בלוז הנשי בכל הכוח והמוסיקליות האפשריים.

כי מי שהספיקה להוציא רק 4 אלבומים בחייה הקצרים הייתה לפני הכל פצצת פרפורמנס, מופיעה ענקית ואולי זמרת הלייב בתולדות אמריקה. כל הבמה היא הייתה פורצת בצווחה שנקראת שיר, עולה בגבהים על הגיטרה המובילה ומתחרה בתופים באנרגיה. היא הייתה מתפרקת ואז מרכיבה את עצמה מחדש, רק כדי להתפרק בפזמון הבא שוב. היה לה פלצט מטורף שנשמע כמו יבבה והצליח להדביק את האוזניים של כולם אל הכיסאות.

כשג'ופלין הפכה לשם הכי חם ברוק של אמריקה, קשה היה להאמין שגוש האנרגיה והכריזמה הזה היה הטיפוס השנוא בבית הספר התיכון. כי הביטניקית הליברלית והחופשיה מגיל אפס שהיא הייתה אהדה את השחורים ואת הבלוז והמוזיקה השחורה שלהם. מזלה הגרוע שהיא גדלה בדרום הגזעני, שמרני ודתי שדיכא את האופי המרדני שלה, באחת התקופות החשוכות של הגזענות האמריקאית. או שאת איתנו או נגדנו - תחליטי בייבי!

אבל מזלו של העולם שהיא לא הלכה עם הזרם. הילדה הפשוטה, שגדלה בסביבה דתית ושמרנית, שלא לומר גזענית, מרדה ומצאה סוג של מפלט במועדוני הבלוז של השחורים שבעיר. ג'ניס הפכה לציפור דרור של מוסיקה. מי יודע אם בלי המשיכה למוסיקה השחורה ובלי השחרור מסטיגמות ששררו בכל פינה שם, היא הייתה הופכת לזמרת כל כך מטורפת, בקטע טוב.

וכך, מי שבימי התיכון מצאה את עצמה מאזינה ומתמכרת למוסיקה ששמעה במועדוני הבלוז השחורים, גילתה שם את ההשראה ואת המנוע של יצירתה. היא החלה לפתח את הקול וההופעה המתמסרת שתהפוך אותה לאגדה. אבל בדרך היא תגלה גם את הסמים הקשים ואת האלכוהול ותהפוך לסיפור עצוב.

ג'ופלין אמנם החלה ללמוד באוניברסיטת טקסס, אבל די מהר שמעה על ילדי הפרחים ועל סן פרנסיסקו, שהייתה המרכז שלהם. היא עצרה הכל, עזבה את הלימודים ונסעה לשם. ג'ניס שוכרת דירה ומתחילה להסתובב בהייט אשבורי, הליבה הצבעונית ומלאת החיים של ההיפים בעיר. די מהר הצעירה הממושקפת מטקסס משתחלת למרכז הסצנה ההיפית המבעבעת.

מישהו ששומע אותה שרה מתלהב ומציע לה להצטרף כזמרת של הרכב בלוז מקומי. היא מסכימה ודי מהר היא הופכת לדמות המרכזית בלהקה. במקביל היא עושה היכרות עם סצנת הסמים המקומית ומתלהבת מהפתיחות המינית של ילדים הפרחים.

עם ההרכב, שנקרא "Big Brother and the Holding Company", ג'ניס מופיעה לראשונה בפסטיבל מונטריי של 1967 וזוכה להצלחה מטורפת. הקהל של הפסטיבל המפורסם חשב שהוא ראה כבר הכל. אבל באותה הופעה הוא רואה אותה מסתערת על הבמה כשהיא רעבה, לוחשת, מתנשפת, צועקת ומתפוצצת בשירת בלוז וגרון שאף אדם לבן לא הצליח לייצר עד אז. ברגע אחד היא הפכה לדבר הכי חם שם.

באותו פסטיבל, אגב, דורך כוכבו של עוד כוכב ענק בשם ג'ימי הנדריקס. אם היא יוצאת ממונטריי בתור הסופרסטארית של עידן הפרחים, הוא ירכב משם על החשמלית שלו אל הנצח של הגיטרה.

שני הענקים הללו לא ידעו שזו לא תהיה הפעם האחרונה שדרכיהם יצטלבו ברגעים מכריעים.

שנה אחרי מונטריי ג'ניס הופכת לסופרסטארית בכל אמריקה, כשההרכב מוציא את האלבום "Cheap Thrills" ויש בו שני להיטי ענק. הראשון הוא "Summertime", בעיבוד מפתיע שמראה את היכולות המדהימות שלה גם בבלדות צאן ברזל. השני הוא "Piece of My heart" שמתפוצץ מבלוז וקסם אנרגטי.

אבל ג'ופלין מרגישה בשלה לפרוש כנפיים ופורשת מהלהקה. היא צוללת לסמים קשים ובמקביל מקימה הרכב חדש ומופיעה איתו בוודסטוק.

בפסטיבל, שיהפוך לרגע המכונן של כל מי שהופיע בו, עולה ג'ניס המסוממת לחלוטין על הבמה ונותנת דווקא כאן את ההופעה הגרועה ביותר שלה. הסמים הכריעו אותה ובמקום לשיר כמו שהיא יודעת היא בעיקר מקשקשת לקהל דברים לא ברורים ויוצאת מבולבלת וחופרת.

כשהסמים משתלטים עליה לחלוטין, היא מקליטה אלבום ראשון שנכשל. ג'ופלין המתוסכלת עוזבת הכל ויוצאת לברזיל, בעיקר כדי לנוח מהסחרחרת המטורפת שעליה היא נמצאת.

בריו דה ז'ניירו היא מצליחה להיגמל מהסמים ומשתחררת מעט מהלחץ. היא פוגשת תרמילאי אמריקאי והאהבה ביניהם פורחת. אבל כשהם חוזרים לארצות הברית, היא חוזרת לסמים והוא עוזב אותה וחוזר למסעות.

הזמרת המפורסמת ביותר באמריקה חשה עתה בודדה מאי-פעם. היא מקליטה אלבום שייצא רק אחרי מותה ויזכה להצלחה אדירה ואין סוף מחמאות. אבל היא לא תהנה ממנו. את אחד הלילות היא תבלה שטופה בהזיות של הירואין ואלכוהול, מבכה את חייה וכואבת את הכישלון הרומנטי שלה, מיואשת מאי-פעם. זה יהיה הלילה שבו היא תמות לבדה.

וכך, באוקטובר 1970, נמצאה ג'ופלין מתה. זה היה אחרי שצרכה מנת יתר של הרואין מעורבב בשפע של אלכוהול. מי שנכשלה שוב ושוב בשמירה על עצמה, נגמלה ומצאה את עצמה חוזרת לסמים ולאלכוהול, הגיעה לליל מותה כשגופה לא עומד בכמויות שהיא צרכה.

ההלם היה עצום. איזה בזבוז. המוות הזה בא רק שבועיים ומשהו אחרי המוות של אגדת רוק אחרת - אותו ג'ימי הנדריקס, בן גילה, שכיכב גם הוא לראשונה בפסטיבל שבו היא התפרסמה בכל אמריקה. גם הוא מת באותו גיל בדיוק. שניהם היו בני 27 במותם. הם לא ידעו שהם עתידים להיות המייסדים העצובים של מועדון ה-27 המפורסם כל כך.

יותר מזה. המוות הסמוך כל כך של שני סמלי הסיקסטיז הללו, בתום העשור הכי מסעיר של צעירי אמריקה, סימל את תום תקופת ילדי הפרחים באמריקה.

המורשת המוסיקלית של ג'ופלין אדירה. אלבומי המופת שלה מצאו את מקומם בכל רשימת אלבומים גדולים. אבל רק אלבום הלייב הכפול שלה "In Concert" היה זה שאפשר לכל מי שלא זכו לראות אותה בהופעה, לחוות ולו מעט מהקסם והחשמל באוויר שהיא נשפה מהבמה אל העולם.


הנה סיפורה של ג'ניס ג'ופלין:

https://youtu.be/GM5A-uLRYao


עם תום ג'ונס "הרם ידך" בהופעה בטלוויזיה:

https://youtu.be/mZmiefQ5y4U


ג'ניס ג'ופלין "חופרת" למעריצים בוודסטוק:

https://youtu.be/Lz7x5pMdN0c


והבלוז "קח חתיכה קטנה מלבי":

https://youtu.be/7uG2gYE5KOs
רוברט ג'ונסון
האם כרת הגיטריסט רוברט ג'ונסון ברית עם השטן?



קראו לו רוברט ג'ונסון (Robert Johnson) והוא חי 27 שנים בלבד. אבל כמה שהוא הספיק... מאריק קלפטון, דרך קית' ריצ'ארד והרולינג סטונז, מאדי ווטרס, לד זפלין, בוב דילן ואחרים - אגדות גיטרה ורוק מעריצים אותו ורואים בו את גדול הבלוז הראשון.

הוא חי במחצית הראשונה של המאה העשרים. שחור שלא רצה לעבוד בשדות וגילה שהגיטרה והנדודים ברחובות יכולים לתת לו פרנסה. הוא הבטיח לאשתו שינטוש את הגיטרה, אבל לא הצליח לעמוד בהבטחה. כשמתה בעת הלידה, הוא לא היה שם. משפחתה האשימה אותו במותה. אותו ואת השטן.

כי זו תקופה שבה הבלוז במיסיסיפי נחשב למוסיקה של השטן. מי שאחראים לזה הם כנראה כמרים שגילו שמוסיקאי הבלוז מרוויחים כסף טוב במועדונים, בעוד הכנסייה מדולדלת מתרומות של השחורים במיסיסיפי. הם הטיפו על מוסיקת השטן והנשים החלו להאשים את בעליהן, שלא באו לכנסייה, שהם סוגדים לשטן בהעדפה שלהם את המוסיקה שלו.

רוברט מופיע עם נגינה עלובה ולא סופרים אותו. הזלזול פוגע בו אבל מות אהובתו וילדו שבבטנה זורק אותו לתקופה של דיכאון וחיפוש עצמי. הוא חוזר אל הגיטרה ומגיח בחזרה אחרי שנה וחצי. הפעם כולם מזהים שנפל דבר. ההערצה אליו אדירה. הוא הופך למלך הבלוז של אזור הדלתא של המיסיסיפי.

רוברט ג'ונסון ניגן גיטרה כמו שאיש לא הצליח. וירטואוז, מלחין, מהרמן ונגן-על כמו שאיש לא ידע שאפשר. קלפטון אמר עליו פעם שכדי לנגן כמוהו צריך 2 נגנים. אחרים סיפרו שהוא ניגן כמו 3 נגנים ביחד. האמת היא שהוא השקיע בלימוד חרוץ של הטכניקות של אמני בלוז גדולים והתאים אותם לסגנונו הוא.

אחרי מותו סיפרו עליו שכמו פאוסט של גתה, הוא עשה עסקה עם השטן. לפי האגדה, ג'ונסון, ששאף מצעירותו להיות מוזיקאי בלוז מעולה, "הודרך" להגיע עם הגיטרה לצומת דרכים בחצות הליל. בצומת שבעיר קלארקסדייל, בין Highway 61 ו-Highway 49 של ימינו, הוא פגש בשטן. הוא לקח את הגיטרה שלו מידיו וכיוון אותה, ניגן בה מעט ואז החזיר אותה לג'ונסון. האחרון זכה בשליטה וירטואוזית בכלי ובנגינת הבלוז.

סיפור ההתרחשות בצומת הזו, שעד היום היא מוקד של עלייה לרגל בקרב חובבי בלוז, קשור באמונות הוודו, שבאזור הדלתה של המיסיסיפי זכה לשם "הודו". הוא חיבר בין אמונות שבטיות מאפריקה למסורת הנוצרית של אמריקה. כשחזר למועדון שבו הושפל בעבר כנגן עלוב, הוא הפגין את יכולתו והפך כוכב.

אבל לא הרבה שנים זכה ג'ונסון ליהנות מכישרונו העצום. בגיל 27 הוא שתה ויסקי מבקבוק פתוח שהוגש לו בבר. מי ששלח לו את הבקבוק היה בעל המקום, שקלט שג'ונסון חיזר אחרי אשתו. חברו לנגינה הזהיר את ג'ונסון שלא ישתה מבקבוק פתוח. אבל הוא ביטל את הדברים בזלזול. בקבוק כזה היה שווה 7 דולר בימים ההם... זמן קצר אחרי כן הוא התמוטט. אחרי 3 ימים של גסיסה מייסרת וכואבת הוא מת מהרעל שהיה בבקבוק. היה זה מוות מיותר של גאון צעיר, שקשה שלא לראות את השפעתו האדירה על הבלוז, הרוק ועולם המוסיקה הפופולרית מאז. המרעיל מעולם לא נענש על מעשהו.


הנה ג'ונסון:

https://youtu.be/Yd60nI4sa9A


בלוז "אני והשטן":

https://youtu.be/3MCHI23FTP8


על חייו של מלך הבלוז של הדלתא של המיסיסיפי:

https://youtu.be/feIaNfFONWo


ואריק קלפטון מבצע את "אהבה לשווא" שלו:

https://youtu.be/OZCREueK6OI
ג'ים מוריסון
מה מיוחד בג'ים מוריסון והדלתות?
מה אנו חייבים לג'ים מוריסון והדלתות?


להקת "הדלתות" (The Doors) הייתה מהלהקות החשובות בשנות ה-60 של המאה הקודמת. הלהקה והסולן האגדי שלה, ג'ים מוריסון, לא פעלו הרבה זמן. אך הם היו מיצרני הלהיטים הגדולים של התקופה וגם מהעמוקים שבלהקות.

בין להיטי הענק של 'להקת הדלתות היו שירים כמו ''Light My Fire, ''שיר אלבמה'' ו"The End", אולי השיר הנבואי ביותר של ''הדלתות''.

מחבר השירים ג'ים מוריסון (Jim Morrison), מנהיג ''הדלתות'' וכוכב הרוק הגדול של התקופה, היה זמר מצוין, גבר יפה תואר ומלא בכריזמה. בצעירותו היה תלמיד מצטיין שהתעניין בספרות ושירה ואובחן כבעל איי. קיו של גאון (149). מוריסון למד תיאטרון והוא וחבריו ללימודים הקימו בשנת 1965 את ''הדלתות''.

''הדלתות'' בהנהגת מוריסון הושפעו מתנועת הביטניקים, ששילבו מוסיקה עם שירה. כמו הביטניקים גם הלהקה שילבה מוסיקת רוק, אידיאלים נעלים, שירה גבוהה וסמי הזייה והלהיבה את צעירי שנות ה-60 בנושאי השירים שלה, במוסיקה היחודית ובאידיאלים שקידמה.

מבחינה מוזיקלית, אגב, היא הייתה להקת הרוק היחידה אז שלא כללה נגן באס בהופעות. ריי מנזרק, נגן האורגן שלה, עשה עבודה מצויינת של שניים ובמקביל לתפקידי הקלידים, הוא ניגן ביד שמאל את תפקיד הבאס. בהמשך הוא אף רכש את מקלדת הבאס של פנדר רודס, Fender Rhodes Piano Bass. מאז יצאה בתחילת שנות השישים, אפשרה לו המקלדת בת שתיים וחצי האוקטבות לנגן באס אפקטיבי ובשל, שאפשר ללהקה לוותר על באסיסט.

כך או כך, בהדרגה הלכה ונעשתה השירה המשובחת של מוריסון מורכבת ואוונגארדית. היא כללה תכנים נועזים וחתרניים יותר ויותר. מיניות, סמים, תסביך אדיפוס ואנטי אמריקה הלבנה - אם הלהקות האחרות ב-1967 הפגינו את הצד הטוב של טריפ ה-LSD, הדלתות הציגו דווקא את הצד הרע...

ג'ים מוריסון הצעיר ראה עצמו כמשורר וכתב ושר את האמת שלו בלי חשבון. רק לאחר מותו הוא באמת ייחשב ככזה ורבים מונים אותו כיום כאחד מקבוצת המשוררים האמריקאיים.

אך באותה תקופה התערבב לו הכל עם הסמים והמיאוס ההולך וגובר שהוא חש כלפי הפרסום והזוהר. מוריסון הלך והתרחק מהלהקה ומהסמים ובעצם גם מהמוסיקה. השירה הכתובה הפכה לייעודו העיקרי. הוא נעלם מהבמה.

בחודש יולי 1971 מצאו את ג'ים מוריסון מת באמבט. אליל הרוק הפרוע והמבריק נקבר בבית הקברות פר-לשז בפאריס, לא רחוק מקבריהם של ענקי תרבות כמו שופן, אדית פיאף ואוסקר ויילד. כמי שהיה מנהיגו הרוחני של דור שלם, הפך קברו מוקד עליה לרגל. גם שירתו החלה להיות מוערכת יותר ויותר. יתר חברי "הדלתות" המשיכו אמנם להופיע אך נשארו צל חיוור של עצמם בתקופת מוריסון. הוא עצמו נשאר צעיר לנצח ואולי המקבילה הגברית למרילין מונרו - עוד דמות מופלאה של כוכב עצום שנפל.

מקור שם הלהקה "דה דורז", הוא מ"דלתות התפיסה", ספרו של אלדוס האקסלי "דלתות התפיסה", ששאל את המונח מתוך פואמה מהמאה ה-18 של ויליאם בלייק, שבה נכתב: "When the doors of perception are cleansed, things will appear to man as they truly are...infinite."


הנה הקריירה של הדלתות:

https://youtu.be/GLO0bXvf62U


השיר "L. A. Woman" עם המון צילומים של הלהקה והסולן מוריסון:

https://youtu.be/TMiAQPABgHA


להיט נוסף "רוכבים בסערה":

https://youtu.be/lS-af9Q-zvQ


ו"אנשים הם זרים":

https://youtu.be/uCoCNCJFS7A


מקלדת ה"פנדר רודס באס" בה ניגן הקלידן ריי את תפקידי באס:

https://youtu.be/toRILzPufa0


עשרה מהשירים הטובים שלהם:

https://youtu.be/F7HnO3fV2yQ?long=yes


וסרט תיעודי על ג'ים מוריסון והדלתות:

https://youtu.be/gtE7TTMz9is?long=yes

מועדון 27

ג'ימי הנדריקס
למה הנדריקס הוא גיטריסט הרוק הטוב בכל הזמנים?



בספטמבר 1970, מת הגיטריסט האמריקני ג'ימי הנדריקס והוא בן 27. אלה לא היו הסמים או הפסיכדליה ולא דיכאון או קושי להתמודד עם ההצלחה - האבחנה לסיבת מותו הייתה הרעלה מכדורי שינה וחנק מהקיא של עצמו, לאחר שבלע כדורי שינה, שתה יין אדום וישן על הגב.

זה היה מוות משונה למוסיקאי כהנדריקס, מי שנחשב בעיני רבים לנגן הגיטרה הטוב ביותר אי-פעם. את עדיפותו קובעים סקרים ומשאלים בקרב מומחים וחובבי מוזיקה שוב ושוב בעולם. כך גם קבע בסקר השנתי שלו מגזין המוסיקה החשוב ביותר "רולינג סטון".

אבל יש עוד משהו. הנדריקס לא היה רק הנגן הטוב ביותר. הוא גם היה מהפכן ששינה את נגינת הגיטרה החשמלית לחלוטין ולקח את עולם הרוק למחוזות חדשים.

נתחיל בזה שהנדריקס הצעיר, בן העניים, לא יכול היה לרכוש גיטרה לשמאליים. בהיותו איטר, כלומר שמאלי, הוא קנה בזול גיטרה רגילה והפך את המיתרים שלה. הטכניקה שיצר עם הגיטרה ההפוכה הייתה מנצחת, כי הוא החל ללמד את עצמו לנגן ולרגע לא עצר כדי לברר אם הטכניקה שלו הגיונית. היא הייתה לא הגיונית ולא משום שהיא לא הייתה טובה, אלא מפני שהיא הייתה טובה יותר משל כל נגן גיטרה חשמלית אחר.

הנדריקס המציא טכניקות נגינה וסאונד חדשות ותוך כדי פיתוח טכניקת הנגינה המצוינת שלו, מכיוון שלא היה חבר בלהקה, הוא לימד את עצמו בלית ברירה לנגן גם את הליווי וגם את סולו הגיטרה בו-זמנית. זה יהפוך לאחד היתרונות הגדולים ומקור החדשנות שלו, כי בהמשך הוא יקים לראשונה טריו רוק מהמם, The" Experience", שבו ליוו אותו רק באס ותופים, בעוד הוא לא נזקק לגיטריסט ליווי, כי היא ניגן גם סולו, גם ליווי וגם שר. ואת שלושתם הוא עשה נהדר.

אגב, שני הנגנים שאיתו היו מעולים גם הם במיוחד. המתופף מיץ' היה מתופף ג'אז בעצם ונואל הבסיסט היה בעצם גם גיטריסט סולו מוכשר.

בהמשך גילה ג'ימי הנדריקס גם את הצליל המיוחד של האפקטים לגיטרה שיצרו לו מעין מסך של לווי והרמוניה גם בשמח הסולואים שלו. במיוחד הוא התלהב מהדיסטורשן - הצליל המעוות של הגיטרה שבא במקור ממגבר שמגביר חזק מדי, עד לעיוות, באנגלית "דיסטורשן".

ג'ימי נהג להגביר את המגבר שלו למקסימום ושלט בעוצמה מהגיטרה, כך שבניגוד לכל הנגנים שנרתעו מהדיסטורשן, הוא הפך אותו לחלק מטכניקת הנגינה שלו. בזה הוא פתח דלת מוסיקלית לכל רוק הדיסטורשן שיבוא אחריו, כולל הרוק הכבד ושאר הסגנונות הרועמים שנולדו ממנו. אין נגן רוק שלא הולך בדרכים שג'ימי סלל.

הנדריקס גם ניסה גיטרות רבות, אבל התאהב לבסוף בפנדר סטרטוקסטר. לא פעם הוא שינה את כיוון המיתרים והורידם עד טון וחצי למטה. עד היום רואים בצליל הגיטרה שהציג בשירו הגדול "היי ג'ו", צליל שמן ובעל עומק יותר מכל גיטרה שקדמה לו. בבדיקה שעשו פעם מהנדסי חברת "פנדר", הם נוכחו לתדהמתם שהנדריקס הצליח לכוון טוב מכל אדם אחר את הפיק-אפים (מיקרופוני הגיטרה) של הסטראט שלהם.

כל אלה לא הפריעו להנדריקס לאמץ גימיקים זולים, אבל אפקטיביים מבחינת התהילה, כמו לנגן בשיניים ומאחורי הגב ולשרוף את הגיטרה בסוף ההופעה. לפחות 30 גיטרות פנדר סטרטוקסטר שהיום היו שוות הון הוא שרף. כשרצה להפסיק, גילה הגאון שהמעריצים ממשיכים לדרוש את הטקס הזול הזה בהופעות...

אגב, למרות שהיה גיטריסט יוצא דופן, שמאלי שלא ניגן על גיטרה שמאלית, ומוזיקאי מוכשר, הנדריקס מעולם לא למד לקרוא תווים. מצד אחד זה הגביל אותו והוא סרב לשיתופי פעולה עם גאונים ברמה של ענק הג'אז ג'ון קולטריין. אבל מנגד זה גם הפך אצלו ליתרון, כי הוא פיתח את סגנון הנגינה הייחודי שלו, שהתאפיין בחופש רב, באי-היצמדות לכללים מיושנים, באלתור פתוח ויצירתי ובטכניקת נגינה וירטואוזית, חדשנית וייחודית.

אולי בזכות כל אלה נהגו לכנות אותו "יד הגרזן".


גדולתו של הנדריקס על קצה המזלג (עברית):

https://youtu.be/v6S94GbfJwg


סיפורו של גיטריסט-העל ג'ימי הנדריקס:

https://youtu.be/5ZtJNfNhhLU


קליפ שמציג אותו מנגן בגיטרה אקוסטית, ללא הגברה:

http://youtu.be/IPtv14q9ZDg?t=15s


רשימת הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים. בראשם, איך לא, ג'ימי הנדריקס:

http://youtu.be/8ZMOsDT6mfk


המפגש שלו עם אריק קלפטון בלונדון:

https://youtu.be/6t4qXH_YaBs


"לאורך מגדל השמירה" שלו מתורגם, הגיטריסט שלמה מזרחי (עברית):

https://youtu.be/6bnfQIsWFrM


הטכניקה שלו בליווי השירים (עברית):

https://youtu.be/oVLtmMIuYxY


טוטאלי, נערץ ואוהב מוסיקה - חבר שהכיר אותו מספר עליו ועל הטריו האדיר שלו:

https://youtu.be/hbrpcgISFUs?long=yes


וניתוח מוסיקלי על הגאונות של הגיטריסט שלימד את הרוק לנגן גיטרה:

https://youtu.be/hCLxV1JdHlM?long=yes
נירוונה
במה התפרסמו קורט קוביין ולהקת נירוונה?


אם אומרים לכם כילדים שאתם גרועים, לא חרוצים, לא מובנים או כל מיני הגדרות כאלה, הישארו רגועים. העולם אוהב אותנו שקטים, נורמטיבים, מכינים שיעורים ולא מזיזים את ה"בסדר" של כולם. לרוב הוא צודק, אבל מדי פעם ולא פעם דווקא אנשים כמוכם מסתבכים, נופלים וסובלים, אבל גם משנים אותו. או לפחות תורמים לו תרומה גאונית כלשהי או איזה סיפור טוב.

להקת הג'ראנג' נירוונה (Nirvana) היא הלהקה שהביאה את הגראנג' ואת הרוק האלטרנטיבי למיינסטרים ולקהלים הגדולים. היא ביטאה זעם, תסכול, מרד ודי כבר, של דור שלם, אך היא הייתה אותנטית לגמרי ובלי העתקים.

נירוונה היא לפני הכל קורט קוביין. הסולן, הגיטריסט והכותב של הלהקה נולד ב-1967, קיץ האהבה. הוא גדל כילד עירוני, יפה להפליא, בבית די קשה בעיר אברדין שבמדינת וושינגטון.

אהבה גדולה בין הוריו לא הייתה. אימו נישאה כי רצתה להסתדר ולא כי כל כך אהבה את אביו. האב מצידו היה אדם ביקורתי, שהרבה להשפיל אותו. גם אימו, שבצעירותו אהבה וטיפלה בו בחום, ילדה את אחותו והעבירה את ההתלהבות אליה...

מגיל צעיר קורט הוא יצירתי, פעלתני יותר מדי, רגיש, מאובחן כהיפראקטיבי, אבל הוא ילד בעל נטייה אמנותית וכישרון מסוים לציור, קומיקס וכמובן למוסיקה.

נפשו, פצועה מהשפלות שגרמו לו סבל בל יתואר, מתגלה במלוא הכאב כשהוא בן 8. הוריו מתגרשים והוא מלא זעם וכעס על העולם. קורט הצעיר הופך בלתי נסבל ומציק. הוא מגיב באלימות ופוגע באחיו ובהוריו החיים בנפרד. מבני גילו הוא חווה עלבונות והטרדות רבות, בין השאר מהומופובים שהבינו שהוא לא נגד הומוסקסואליות ונקמו בו.

הוא מוצא את עצמו נזרק ממקום למקום, נודד בין בתי הוריו ובתים של קרובי משפחה ומאוחר יותר של חברים. בכל מקום הוא שוהה זמן מה עד שהוא מגורש למקום אחר.

כשהוא שומע לראשונה את מוסיקת הפאנק רוק, חווה קורט הצעיר התגלות. הוא מתאהב במוסיקה הזועמת, אנרגטית ורועשת הזו ומתחיל לנגן ברצינות בגיטרה ולכתוב.

אבל במקביל הוא גם פוגש בסמים ומתחיל להשתמש. קוביין הצעיר מפרנס את עצמו בקושי ועובד כשרת באברדין. אחר כך מתחיל מי שעתיד אוטוטו להפוך לזמר המפורסם ביותר בעולם לנקות בתים.

הוא מתחיל לכתוב שירים ומוצא לעצמו חורבה ישנה באברדין לגור בה לבדו. עם הזמן מצטרפת אליו חברתו הראשונה טרייסי. היא מפרנסת אותו, כשהוא נשאר בבית ימים שלמים. במשך שעות כל יום הוא כותב, מלחין, מקליט דמואים ורואה טלוויזיה.

כשהוא מקים להקה עם חבריו, הם מתחילים להופיע במקומות קטנים. הוא זה שכותב את השירים ללהקה.

ב-1985 קוביין עובר לסיאטל עם הלהקה, שאחרי הרבה שמות הוא מחליט לקרוא לה "נירוונה". הם ממשיכים לחרוש בהופעות קטנות. את האלבום הראשון "Bleach" הם מוציאים אבל לא זוכים להצלחה. הם ממשיכים בהדרגה להתגבש, מתחדדים, הופכים טובים יותר ומקליטים אלבום נוסף.

האלבום הזה הוא "Nevermind" וזה הרגע שבו נירוונה מתפוצצת. לצעירים רבים היא תפתח פתח לסצנת הגראנג', מעין תוצר של פאנק רוק ורוק אלטרנטיבי. נירוונה תהפוך את הגראנג' לפופולרי במדיה ובמיינסטרים.

"מריח כמו רוח נעורים", הסינגל הראשון מהאלבום, יהפוך תוך ימים ספורים לסמל של הגראנג' ולהימנון של הדור שלהם.

נירוונה הופכת לחלוצת להקות הגארנג', תוך התמקמות מדהימה בראש מצעדי המכירות ברחבי העולם. תוך שבועות ספורים קורט קוביין הופך לזמר נערץ בעולם כולו ונירוונה מוכתרת ללהקה הכי פופולרית בתבל.

קןביין מתגלה להמונים כשהוא משלב כמעט כל תכונה בולטת של גיבורי הסיקסטיז. הוא סקסי ויפה כמו ג'ים מוריסון, שר, כמעט צורח כמו ג'ניס ג'ופלין, מקבל מהמדיה את התואר "קולו של הדור" כמו דילן וכמובן שהוא הורס גיטרות ומתמכר לסמים כמו הנדריקס.

עכשיו הוא כבר הסמל של "דור ה-X", לא שהוא מחפש את זה. קורטני לאב, אשתו לעתיד הקרוב, תספר שהחלום שלו היה לעשות 3 מיליון דולר ולהישאר נרקומן...

אבל מכאן הדברים מתחילים להסתבך. אבחנה רפואית מוצאת שקוביין סובל מהפרעה דו-קוטבית. נירוונה מוציאים את האלבום השלישי והאחרון שלהם. קורט קורא לו "לית'יום", על שם התרופה בה הוא מטופל.

ב-1992 התחתן נשא את קורטני לאב, חברה בלהקת רוק אחרת ומי שנגמלה לטענתה מסמים. גם היא סבלה ילדות דומה, עם בית מפורק, עבודה בחשפנות, מעורבות בסצנת הרוק האלטרנטיבי והתמכרות להירואין, המסוכן שבסמים.

קורטני, שחזרה לסמים ביחד איתו, היא עכשיו בהריון. היא ממשיכה לצרוך הירואין ולסכן את התינוקת, אבל יותר מזל משכל - בפחות מחצי שנה נולדת בתם פרנסיס בין קוביין. אחרי עניינים עם החוק בשל צריכת הסמים שלהם החוק מרפה והילדה בסדר.

אך המצב הנפשי של קוביין ממשיך להתדרדר. עם התמכרות קשה לסמים, עבר דכאוני וניסיונות התאבדות, הוא מגלה שלקןרטני יש מחשבות על בגידה בו (לטענתה אלה רק מחשבות). קורט אוהב אותה מאוד והוא מנסה להתאבד בבית מלון. קורטני מצילה אותו ברגע האחרון ובאופן מקרי לחלוטין הכל קורה ביום בו יוצא הסינגל עם השיר "לית'יום", שם התרופה שלו.

ניסיון ההתאבדות הכושל לא הקל את מצבו של הכוכב המעורער וכחודש לאחר מכן הוא נוטל את חייו בביתו. המאבק הטראגי של קורט קוביין בדיכאון, בהתמכרות ובתהילה מסתיים עם מותו ב-1994.

לאחר שגופתו מתגלה על ידי איש תחזוקה, 3 ימים אחר כך, העולם מתבשר על עוד מוסיקאי צעיר ומוכשר, שהצטרף בשיא הקריירה שלו למועדון ה-27 המיתולוגי, המועדון האפלולי יותר משהוא נוצץ, מועדון שבו שוכבים הקדושים של הרוקנ'רול, מפוצצים מסמים קשים ואלכוהול, עמוסי טונות של כישרון שחבל כל כך שהתבזבז בקריירות כה קצרות ורק לחשוב כמה מוסיקה טובה יכולים היו עוד לתרום לעולם אם לא היו עוזבים אותו מהר כל כך.


הנה סיפורה של להקת נירוואנה:

https://youtu.be/psaW2CE44cU


קיצור תולדות הלהקה:

https://youtu.be/lanJrJbLVUo


מהלהיטים הגדולים "מריח כמו רוח נעורים" - "Smells Like Teen Spirit":

https://youtu.be/hTWKbfoikeg


מרוכך כמעט חביב, "האיש שמכר את העולם" מהאלבום המסחרי ביותר:

https://youtu.be/fregObNcHC8


ילדותו והתבגרותו הרעים שהפכו לכור היצירה של קוביין - מהסרט התיעודי "Montage of Heck":

https://youtu.be/EY5zllYH92A


"פולי" של נירוונה:

https://youtu.be/IPSYplu_3fA


"בואי כמו שאת":

https://www.youtube.com/watch?v=vabnZ9-ex7o


הפשטות של הבגדים של קורט קוביין נתנה פוש ליד שנייה ולאופנת הגראנג':

https://youtu.be/tlEPJnh_3Yc


ההיסטוריה של נירוונה:

https://youtu.be/vUKqAGwBxts?long=yes


וסקירה על עשרת השירים הטובים שלהם:

https://youtu.be/Aa0ju0rkwPo?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.