שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מתי עלתה הצפירה של יום הזיכרון לארץ?
המנהג הישראלי של עמידה בצפירה נראה לנו כל כך שלנו ומזהה אותנו מעמים אחרים, אבל הוא הגיע אלינו ממקומות אחרים. המנהג הוא להשמיע צפירה באמצעות צופרי האזעקה שמשמשים אזהרה בזמני מלחמה. הצפירה מאחדת ומסנכרת את האזרחים, כך שכולם יודעים מתי בדיוק לעמוד דום. העובדה שזה קורה בכל המדינה באותן דקות הופכת סימן לאחדות העם, סולידריות של אזרחי המדינה כולם, עם הנופלים.
היסטורית היו הבריטים ככל הנראה הראשונים שהנהיגו צפירת זיכרון. זה היה אחרי גמר מלחמת העולם הראשונה, אולי המלחמה המטלטלת ביותר שידע העם הבריטי בכל ההיסטוריה רוויית המלחמות שלו. הם קבעו אותה לשעה 11:00, השעה המדויקת שבה הסתיימה "המלחמה הגדולה" בשנת 1918.
הבריטים עצמם הפסיקו ברבות השנים את המנהג של הצפירות. אצלנו הוא נשאר. כשקמה מדינת ישראל יזמו כמה עיריות באופן ספונטני את צפירת יום הזיכרון ואחרי מספר שנים הוא הוכנסה לחוק. צפירות הזיכרון נהוגות בישראל הן ביום הזיכרון לשואה ולגבורה והן בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה ולמחרת שוב, כסימן פתיחה לאזכרות בבתי העלמין הצבאיים.
אגב, הסיבה לכך שביום השואה יש רק צפירה אחת, בעוד שביום הזיכרון לחיילי צה"ל שנפלו יש שתיים היא בשל חקיקה בזמנים שונים, שהייתה שונה משינויי הזמנים ולא מחמת חשיבות שונה של ימי הזיכרון הללו בעיני מישהו.
מרבית אזרחי ישראל מכבדים את צפירת הזיכרון. גם מצד הציבור החרדי ומיעוטים שונים. כשהוא נמצא בחברת יהודים, חלק גדול מהם מכבד את הצפירה. זאת גם אם כשהם ברשות עצמם, הם נוהגים כרגיל ולא עומדים דום. חלק גדול מהחרדים, עם זאת, רואה בצפירה מנהג של הגויים. ועדיין רובם משתדל לכבד את יתר אזרחי המדינה ולעמוד לצידם דום.
אם בעבר רווח בעולם מנהג הצפירה בזמן דקת הדומייה, צפירת הזיכרון הולכת והופכת למנהג נדיר בעולם המודרני. במדינות רבות הופסק הנוהג ללוות את דקת הדומייה בצפירה. במקומו הנהיגו מדינות נוצריות שונות צלצול של פעמונים בכנסיות. בצד השני של העולם נוהגים ביפאן להקיש שוב ושוב בגונג גדול, בזמן דקת הדומייה הלאומית.
הנה הצפירה בישראל:
https://youtu.be/qJBJMadDPWI
כך זה נראה בכביש המהיר:
https://youtu.be/OeozUSWdoQA
מדינה שלמה עוצרת בנתיבי איילון:
https://youtu.be/VKVk7kyU4qA
וגם על הצפירה אפשר לחייך:
https://youtu.be/GPnV8fhw39Q
למה צמים ביום כיפור?
צום יום כיפור (Yom Kippur) הוא מצווה מהתורה, בה היהודי קיבל הוראה לענות את נפשו, כלומר לצום.
זהו היום היחיד בשנה שעליו נאמר במפורש בתורה, שיש להתענות בו ולצום. המנהג היהודי ביום הזה הוא להתנתק מעולם החומר, ללבוש לבן ולהידמות למלאכים לבנים.
המשמעות של יום כיפור היא שאם חטאנו לאלוהים, אנו היהודים מבקשים סליחה ומכפרים על עוונותינו והאל מוחל מיד, בלי חשבונות. יד ימינו של אלוהים "פשוטה לקבל שבים".
הצום ביום-הכיפורים אולי בא כדי לכפר על עוונותינו בשנה החולפת, לכפר על נפשותינו ולקבל אחריות על המעשים שעשינו.
פעם היה הרעיון של חרטה ועינוי הנפש הרבה יותר משמעותי, אבל בימינו הוא קצת פחות מחמיר. ביום הזה מנתק את עצמו היהודי מעולם החומר, כדי לגלות את הנפש. כשלא דואגים לצרכי הגוף, כמו האכילה והשתייה, יכולה הנפש לפרוץ ולהתגלות.
מצוות הצום כתובה בספר ויקרא, פרשת אמור, פרק ט"ז, שב כתוב במפורש "בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם, וכל מלאכה לא תעשו - האזרח והגר הגר בתוככם".
עינוי הנפש כולל ביהדות 5 איסורים שביניהם הצום והימנעות מאכילה ושתייה, כמו גם עוד איסורים כלבישת מוצרי עור, רחיצת הגוף וכדומה.
הנה ארוחה מפסקת וצום ביום כיפור (עברית):
https://youtu.be/PikhQ8ZjZtM
כך מסבירים את יום כיפור בעולם:
https://youtu.be/4oqBzg8wCUg
הסבר התורה לצום ביום כיפור (עברית):
https://youtu.be/fvb7FqymXMc?t=2m06s&end=4m17s
ומה הסיפור עם זמני יום כיפור (עברית):
https://youtu.be/lwsWovhMwV0
כך עוברים את הצום בצורה בריאה (עברית):
https://youtu.be/rkAfMKK1ARA
ויש מי שרואים ביום הכיפורים יום של צדק חברתי (עברית):
https://youtu.be/OK90i7shLwk
מהו הצום ולמה הוא נועד?
צום (Fasting) הוא הימנעות מרצון מאכילה ושתיה למשך זמן מוגדר. בכל הדתות המרכזיות בעולם, כולל איסלאם, נצרות, יהדות ובודהיזם, יש שימוש משמעותי בצום. בדתות הללו משמש הצום ככלי רוחני להתקרב לאל, לקבל את סליחתו, את המחילה על חטאים ולטובת צלילות מחשבה.
מטרות הצום הן שונות ומגוונות והוא מלווה את האנושות מאז ומעולם. אבותינו הציידים-לקטים היו רגילים לתקופות בהן לא היה להם מזון, הם נאלצו לחיות ללא אכילה. אבולוציונית, התפתח הגוף האנושי כך שהשומן שגופנו משמש במצב כזה כמאגר חירום המספק אנרגיה לגוף ומקטין משקל הגוף.
במאה ה-21 הפך הצום לכלי פופולרי לירידה במשקל ולשיפור הבריאות המטבולית. כך שכיום צמים בני אדם מסיבות דתיות או רוחניות, למטרות דיאטה ולעתים מטעמים רפואיים, כהכרח הנובע ממצב בריאותי.
הפרוטוקול הנפוץ ביותר הוא צום לסירוגין (Intermittent Fasting), שבו אוכלים רק בחלון זמן מוגבל של 8-12 שעות ביום.
#המדע
בעידן המודרני הופך הצום לנושא מחקר אינטנסיבי בקהילה המדעית. מסתבר שאחרי כ-12 שעות ללא אוכל, מאגרי הסוכר (Glycogen) בכבד מתרוקנים.
הגוף מתחיל לפרק שומנים לאנרגיה בתהליך שנקרא קטוזיס (Ketosis). במצב זה נוצרים קטונים (Ketones), מולקולות המספקות אנרגיה יעילה במיוחד למוח. מחקרים מראים שהקטונים הללו עשויים לשפר את התפקוד הקוגניטיבי ולהגן על תאי עצב מפני נזק.
מחקר שפורסם ב-2019 במגזין Cell הראה שצום עשוי להפעיל תהליך בשם אוטופגיה (Autophagy), מעין ניקיון תאי שבו הגוף מפרק וממחזר חלבונים ישנים. יושינורי אוסומי (Yoshinori Ohsumi) זכה בפרס נובל לרפואה ב-2016 על גילוי המנגנונים המולקולריים של תהליך זה.
אוסומי עבד 27 שנים על המחקר שלו לפני שזכה בהכרה בינלאומית, תקופה שבה רבים מעמיתיו חשבו שהנושא אינו מעניין מספיק.
#דתות וצומות
בדתות השונות נהוגים סוגי צום שונים:
היהדות מחייבת 6 צומות קבועים בשנה שבהם היהודי נמנע מאוכל ושתייה לחלוטין. בצומות של יום כיפור (Yom Kippur) ותשעה באב (Tisha B'Av) נוספים איסורים על רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור ויחסי אישות.
הצום ביום כיפור הוא הצום המרכזי והחשוב ביותר, נמשך כ-25 שעות, והוא הצום היחיד המצווה במפורש בתורה.
צומות קבועים נוספים כוללים את צום גדליה (Tzom Gedaliah) שחל בדרך כלל ב-3 או 4 בתשרי, עשרה בטבת (Asara B'Tevet), שבעה עשר בתמוז (Shiv'ah Asar B'Tammuz) ותענית אסתר (Ta'anit Esther).
בנצרות, במיוחד בקרב הקתולים והאורתודוכסים, הצום המרכזי הוא תקופת הצום הגדול (Lent) שנמשכת כ-46 יום לפני חג הפסחא (Easter), אך ימי הראשון אינם נחשבים לימי צום ולכן מדובר על כ-40 יום של צום בפועל.
תקופת ה"לנט" מציינת את 40 ימי הצום של ישו במדבר. בנצרות הקתולית המודרנית המתענים נמנעים מבשר בימי שישי ובאורתודוקסיה המזרחית ההגבלות חמורות יותר וכוללות הימנעות ממוצרי חלב ומאכלים עשירים, לאורך כל התקופה.
באיסלאם הצום המרכזי הוא רמדאן (Ramadan). הוא נמשך חודש שלם ובו צמים המוסלמים מהשחר ועד השקיעה. בשעות האור נאסרים אכילה, שתייה, עישון ויחסי מין.
צום נוסף הוא יום ערפאת (Arafat) שלפני חג הקורבן (Eid al-Adha). מעניין לציין שבמדינות הנמצאות קרוב לקוטב הצפוני, שם יום האור יכול להימשך עד 20 ו-22 שעות בקיץ, לא כולם אך רבים מהמוסלמים עוקבים אחר זמני היום בעיר מכה או במדינה המוסלמית הקרובה ביותר.
בהינדואיזם מקובלים צומות מסורתיים רבים כמו צום ורטה (Vrat או Vrata) בימי חודש מסוימים, או בחגים כמו נברטרי (Navratri או Navaratri) שבמהלכם 9 לילות של חגיגה דתית שבה רבים נמנעים מדגנים ומאכלים מסוימים.
בבודהיזם ובג'ייניזם מקיימים צומות אישיים או קבוצתיים ליום אחד או יותר, לעיתים ביום הירח המלא, כחלק ממדיטציה וטיהור רוחני. בדתות מזרחיות אלו הצום אינו מוחלט ושתיית מים היא לרוב מותרת.
#מגבלות רפואיות לצום
הצום אינו מתאים לכולם. נשים בהריון, ילדים, אנשים עם הפרעות אכילה או מצבים רפואיים מסוימים צריכים להימנע ממנו.
ראו כמה סוגים של צום בתגית "צום".
הנה השוואת הצום הנוצרי והמוסלמי:
https://youtu.be/XU27-Zq0hQk
כך מתנהל היהודי בצום יום כיפור (עברית):
https://youtu.be/UamSUPerl1c
הצום בעולם הדיאטות:
https://youtu.be/JnzvnJaTAZU
בשל הימים הארוכים נמשך צום מוסלמי באיסלנד 22 שעות כל יום - לאורך כל הרמדן:
https://youtu.be/-6vfsYwXW6I
כך עוברים את הצום בצורה בריאה (עברית):
https://youtu.be/rkAfMKK1ARA
והיתרונות הבריאותיים בצום (עברית):
https://youtu.be/aqI5mHGla5I
מועדי ישראל
המנהג הישראלי של עמידה בצפירה נראה לנו כל כך שלנו ומזהה אותנו מעמים אחרים, אבל הוא הגיע אלינו ממקומות אחרים. המנהג הוא להשמיע צפירה באמצעות צופרי האזעקה שמשמשים אזהרה בזמני מלחמה. הצפירה מאחדת ומסנכרת את האזרחים, כך שכולם יודעים מתי בדיוק לעמוד דום. העובדה שזה קורה בכל המדינה באותן דקות הופכת סימן לאחדות העם, סולידריות של אזרחי המדינה כולם, עם הנופלים.
היסטורית היו הבריטים ככל הנראה הראשונים שהנהיגו צפירת זיכרון. זה היה אחרי גמר מלחמת העולם הראשונה, אולי המלחמה המטלטלת ביותר שידע העם הבריטי בכל ההיסטוריה רוויית המלחמות שלו. הם קבעו אותה לשעה 11:00, השעה המדויקת שבה הסתיימה "המלחמה הגדולה" בשנת 1918.
הבריטים עצמם הפסיקו ברבות השנים את המנהג של הצפירות. אצלנו הוא נשאר. כשקמה מדינת ישראל יזמו כמה עיריות באופן ספונטני את צפירת יום הזיכרון ואחרי מספר שנים הוא הוכנסה לחוק. צפירות הזיכרון נהוגות בישראל הן ביום הזיכרון לשואה ולגבורה והן בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה ולמחרת שוב, כסימן פתיחה לאזכרות בבתי העלמין הצבאיים.
אגב, הסיבה לכך שביום השואה יש רק צפירה אחת, בעוד שביום הזיכרון לחיילי צה"ל שנפלו יש שתיים היא בשל חקיקה בזמנים שונים, שהייתה שונה משינויי הזמנים ולא מחמת חשיבות שונה של ימי הזיכרון הללו בעיני מישהו.
מרבית אזרחי ישראל מכבדים את צפירת הזיכרון. גם מצד הציבור החרדי ומיעוטים שונים. כשהוא נמצא בחברת יהודים, חלק גדול מהם מכבד את הצפירה. זאת גם אם כשהם ברשות עצמם, הם נוהגים כרגיל ולא עומדים דום. חלק גדול מהחרדים, עם זאת, רואה בצפירה מנהג של הגויים. ועדיין רובם משתדל לכבד את יתר אזרחי המדינה ולעמוד לצידם דום.
אם בעבר רווח בעולם מנהג הצפירה בזמן דקת הדומייה, צפירת הזיכרון הולכת והופכת למנהג נדיר בעולם המודרני. במדינות רבות הופסק הנוהג ללוות את דקת הדומייה בצפירה. במקומו הנהיגו מדינות נוצריות שונות צלצול של פעמונים בכנסיות. בצד השני של העולם נוהגים ביפאן להקיש שוב ושוב בגונג גדול, בזמן דקת הדומייה הלאומית.
הנה הצפירה בישראל:
https://youtu.be/qJBJMadDPWI
כך זה נראה בכביש המהיר:
https://youtu.be/OeozUSWdoQA
מדינה שלמה עוצרת בנתיבי איילון:
https://youtu.be/VKVk7kyU4qA
וגם על הצפירה אפשר לחייך:
https://youtu.be/GPnV8fhw39Q
צום יום כיפור (Yom Kippur) הוא מצווה מהתורה, בה היהודי קיבל הוראה לענות את נפשו, כלומר לצום.
זהו היום היחיד בשנה שעליו נאמר במפורש בתורה, שיש להתענות בו ולצום. המנהג היהודי ביום הזה הוא להתנתק מעולם החומר, ללבוש לבן ולהידמות למלאכים לבנים.
המשמעות של יום כיפור היא שאם חטאנו לאלוהים, אנו היהודים מבקשים סליחה ומכפרים על עוונותינו והאל מוחל מיד, בלי חשבונות. יד ימינו של אלוהים "פשוטה לקבל שבים".
הצום ביום-הכיפורים אולי בא כדי לכפר על עוונותינו בשנה החולפת, לכפר על נפשותינו ולקבל אחריות על המעשים שעשינו.
פעם היה הרעיון של חרטה ועינוי הנפש הרבה יותר משמעותי, אבל בימינו הוא קצת פחות מחמיר. ביום הזה מנתק את עצמו היהודי מעולם החומר, כדי לגלות את הנפש. כשלא דואגים לצרכי הגוף, כמו האכילה והשתייה, יכולה הנפש לפרוץ ולהתגלות.
מצוות הצום כתובה בספר ויקרא, פרשת אמור, פרק ט"ז, שב כתוב במפורש "בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם, וכל מלאכה לא תעשו - האזרח והגר הגר בתוככם".
עינוי הנפש כולל ביהדות 5 איסורים שביניהם הצום והימנעות מאכילה ושתייה, כמו גם עוד איסורים כלבישת מוצרי עור, רחיצת הגוף וכדומה.
הנה ארוחה מפסקת וצום ביום כיפור (עברית):
https://youtu.be/PikhQ8ZjZtM
כך מסבירים את יום כיפור בעולם:
https://youtu.be/4oqBzg8wCUg
הסבר התורה לצום ביום כיפור (עברית):
https://youtu.be/fvb7FqymXMc?t=2m06s&end=4m17s
ומה הסיפור עם זמני יום כיפור (עברית):
https://youtu.be/lwsWovhMwV0
כך עוברים את הצום בצורה בריאה (עברית):
https://youtu.be/rkAfMKK1ARA
ויש מי שרואים ביום הכיפורים יום של צדק חברתי (עברית):
https://youtu.be/OK90i7shLwk
צום (Fasting) הוא הימנעות מרצון מאכילה ושתיה למשך זמן מוגדר. בכל הדתות המרכזיות בעולם, כולל איסלאם, נצרות, יהדות ובודהיזם, יש שימוש משמעותי בצום. בדתות הללו משמש הצום ככלי רוחני להתקרב לאל, לקבל את סליחתו, את המחילה על חטאים ולטובת צלילות מחשבה.
מטרות הצום הן שונות ומגוונות והוא מלווה את האנושות מאז ומעולם. אבותינו הציידים-לקטים היו רגילים לתקופות בהן לא היה להם מזון, הם נאלצו לחיות ללא אכילה. אבולוציונית, התפתח הגוף האנושי כך שהשומן שגופנו משמש במצב כזה כמאגר חירום המספק אנרגיה לגוף ומקטין משקל הגוף.
במאה ה-21 הפך הצום לכלי פופולרי לירידה במשקל ולשיפור הבריאות המטבולית. כך שכיום צמים בני אדם מסיבות דתיות או רוחניות, למטרות דיאטה ולעתים מטעמים רפואיים, כהכרח הנובע ממצב בריאותי.
הפרוטוקול הנפוץ ביותר הוא צום לסירוגין (Intermittent Fasting), שבו אוכלים רק בחלון זמן מוגבל של 8-12 שעות ביום.
#המדע
בעידן המודרני הופך הצום לנושא מחקר אינטנסיבי בקהילה המדעית. מסתבר שאחרי כ-12 שעות ללא אוכל, מאגרי הסוכר (Glycogen) בכבד מתרוקנים.
הגוף מתחיל לפרק שומנים לאנרגיה בתהליך שנקרא קטוזיס (Ketosis). במצב זה נוצרים קטונים (Ketones), מולקולות המספקות אנרגיה יעילה במיוחד למוח. מחקרים מראים שהקטונים הללו עשויים לשפר את התפקוד הקוגניטיבי ולהגן על תאי עצב מפני נזק.
מחקר שפורסם ב-2019 במגזין Cell הראה שצום עשוי להפעיל תהליך בשם אוטופגיה (Autophagy), מעין ניקיון תאי שבו הגוף מפרק וממחזר חלבונים ישנים. יושינורי אוסומי (Yoshinori Ohsumi) זכה בפרס נובל לרפואה ב-2016 על גילוי המנגנונים המולקולריים של תהליך זה.
אוסומי עבד 27 שנים על המחקר שלו לפני שזכה בהכרה בינלאומית, תקופה שבה רבים מעמיתיו חשבו שהנושא אינו מעניין מספיק.
#דתות וצומות
בדתות השונות נהוגים סוגי צום שונים:
היהדות מחייבת 6 צומות קבועים בשנה שבהם היהודי נמנע מאוכל ושתייה לחלוטין. בצומות של יום כיפור (Yom Kippur) ותשעה באב (Tisha B'Av) נוספים איסורים על רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור ויחסי אישות.
הצום ביום כיפור הוא הצום המרכזי והחשוב ביותר, נמשך כ-25 שעות, והוא הצום היחיד המצווה במפורש בתורה.
צומות קבועים נוספים כוללים את צום גדליה (Tzom Gedaliah) שחל בדרך כלל ב-3 או 4 בתשרי, עשרה בטבת (Asara B'Tevet), שבעה עשר בתמוז (Shiv'ah Asar B'Tammuz) ותענית אסתר (Ta'anit Esther).
בנצרות, במיוחד בקרב הקתולים והאורתודוכסים, הצום המרכזי הוא תקופת הצום הגדול (Lent) שנמשכת כ-46 יום לפני חג הפסחא (Easter), אך ימי הראשון אינם נחשבים לימי צום ולכן מדובר על כ-40 יום של צום בפועל.
תקופת ה"לנט" מציינת את 40 ימי הצום של ישו במדבר. בנצרות הקתולית המודרנית המתענים נמנעים מבשר בימי שישי ובאורתודוקסיה המזרחית ההגבלות חמורות יותר וכוללות הימנעות ממוצרי חלב ומאכלים עשירים, לאורך כל התקופה.
באיסלאם הצום המרכזי הוא רמדאן (Ramadan). הוא נמשך חודש שלם ובו צמים המוסלמים מהשחר ועד השקיעה. בשעות האור נאסרים אכילה, שתייה, עישון ויחסי מין.
צום נוסף הוא יום ערפאת (Arafat) שלפני חג הקורבן (Eid al-Adha). מעניין לציין שבמדינות הנמצאות קרוב לקוטב הצפוני, שם יום האור יכול להימשך עד 20 ו-22 שעות בקיץ, לא כולם אך רבים מהמוסלמים עוקבים אחר זמני היום בעיר מכה או במדינה המוסלמית הקרובה ביותר.
בהינדואיזם מקובלים צומות מסורתיים רבים כמו צום ורטה (Vrat או Vrata) בימי חודש מסוימים, או בחגים כמו נברטרי (Navratri או Navaratri) שבמהלכם 9 לילות של חגיגה דתית שבה רבים נמנעים מדגנים ומאכלים מסוימים.
בבודהיזם ובג'ייניזם מקיימים צומות אישיים או קבוצתיים ליום אחד או יותר, לעיתים ביום הירח המלא, כחלק ממדיטציה וטיהור רוחני. בדתות מזרחיות אלו הצום אינו מוחלט ושתיית מים היא לרוב מותרת.
#מגבלות רפואיות לצום
הצום אינו מתאים לכולם. נשים בהריון, ילדים, אנשים עם הפרעות אכילה או מצבים רפואיים מסוימים צריכים להימנע ממנו.
ראו כמה סוגים של צום בתגית "צום".
הנה השוואת הצום הנוצרי והמוסלמי:
https://youtu.be/XU27-Zq0hQk
כך מתנהל היהודי בצום יום כיפור (עברית):
https://youtu.be/UamSUPerl1c
הצום בעולם הדיאטות:
https://youtu.be/JnzvnJaTAZU
בשל הימים הארוכים נמשך צום מוסלמי באיסלנד 22 שעות כל יום - לאורך כל הרמדן:
https://youtu.be/-6vfsYwXW6I
כך עוברים את הצום בצורה בריאה (עברית):
https://youtu.be/rkAfMKK1ARA
והיתרונות הבריאותיים בצום (עברית):
https://youtu.be/aqI5mHGla5I
