שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה ההיסטוריה של הכרובית שהייתה לאימפריית בריאות?
הכרובית (Cauliflower) היא אחד מסוגי הירק הבריאים ביותר וגם מקור למאכלים טעימים מאד. אבל מאיפה היא באה?
מוצאה המדויק לא ידוע בדיוק, אם כי הסברה היא שהכרובית בויתה מכרוב הבר שבאגן הים התיכון.
איכשהו השתרשה הדעה שהיא נולדה או לפחות התגלתה לראשונה באי קפריסין, אם כי הנושא רחוק מלהיות מוסכם.
כך או כך, אנשי יוון העתיקה כללו אותה בתפריט שלהם. הרומאים, שהמשיכו את המסורת הקלאסית שלהם, גם בתחום הקולינרי, אימצו לשולחנם את הפרח או הלב של הכרובית, כלומר החלק הלבן שלה.
עם הזמן החלו לצרוך אותה בהתלהבות באיטליה, לאחר שהבינו שגם העלים והגבעולים הירוקים שלה הם טעימים - גם בבישול וגם כחלק מסלט נא.
בנדידתה ההיסטורית באירופה הגיעה הכרובית במאה ה-16 לצרפת ולשולחנו של המלך לואי ה-14. היא אומצה בהתלהבות בממלכה הצרפתית וחקלאי חבל ברטאן שבצפון-מערב צרפת הפכו למומחים בגידול כרוביות.
בתחילת המאה ה-19 הגיעה הכרובית עד הודו ואז החלו לגדל שם זן של כרובית שהותאם לאקלים החם והלח של תת היבשת ההודית.
בימינו מגדלים כרובית בעיקר בשל התפרחת שלה. מבושלת או מטוגנת, כבושה, אפויה או טריה וקצוצה לתוך סלט - הכרובית היא ממלכות הבריאות של המטבח שלנו.
הנה תולדות הכרובית והגידול שלה:
https://youtu.be/EM0AUU5W6iw
מה הופך את האצות למזון-על?
אצות (Algea) הן מעין "צמחי מים" שאין להם שורש והם יכולים לבצע פוטוסינתזה כמו צמחים. נוֹרִי (Nori) הוא השם הכולל למינים שונים של אצות ראויות למאכל. בתהליך הייצור גורסים את האצות ומייבשים אותן בתלייה, ממש כמו שיוצרים נייר. כך מתקבל דף אצות, מעין נייר דק, כהה ויבש שנקרא גם הוא, כמה מפתיע, נורי. הוא ישמש בין השאר לעטיפה של גלילי הסושי והאוניגירי.
לא רבים יודעים שהאצות נכללות לפי כל הפרמטרים (המשתנים) בקבוצת מזונות העל, הסופרפודס (Superfoods). יש בהן עושר תזונתי גבוה מאד, אין בהן שומן או כולסטרול ובתזונת הבריאות העולמית מרבים להשתמש בהן בשנים האחרונות יותר ויותר, כתוספת לתבשילים, למיצים ולשייקים בריאים.
את האצות מגדלים בים או בברכות עם מי ים, על גבי רשתות שצפות על פני המים. הטיפול בהן נעשה מתוך סירות. את ה"קציר" של האצות ניתן לבצע כ-45 ימים לאחר שהן "נזרעו" במים. מכונות חכמות קוצרות ומעבדות את האצות בתהליך דומה לקציר המסורתי, אך ביעילות ומהירות מודרניים.
חוץ מיפן, קוריאה וסין, היצרניות המובילות של המוצר, גם בארץ מגדלים אצות באופן אורגני, כלומר ללא חומרי הדברה וכימיקלים. גידול האצות למאכל שנעשה בברכות של מכמורת, הוא דוגמה טובה לחקלאות האצות הישראלית. אלו הן אצות בריאות ונקיות שבעולם אוהבים מאד ומוכנים לשלם תמורתן כסף רב. לכן רובן מיוצאות לאירופה.
הנה אצות הנורי והבריאות שבתזונה שלהן:
https://youtu.be/wW72gxH5-To
כך מכינים מהן צ'יפס אצות:
https://youtu.be/WjX_TnpMSX8
מה הופך את האצות הללו לכל כך בריאות:
https://youtu.be/KBIsoOSqx_8
5 יתרונות בריאותיים הגלומים באצות:
https://youtu.be/lpvULt8iP6I
ובאצות נורי נכללות אצות הספירולינה הבריאות מאד (עברית):
https://youtu.be/vPGc3825l88
איך מייצרים טחינה למאכל?
הטחינה נחשבת כיום לאחד המאכלים הבריאים שיש. למעשה טחינה משומשום מלא נחשבת לסופר פוד, מזון-על שמומלץ מאוד לאכול. היא מהווה מקור מצוין לסידן, שהוא מינרל הבונה ומחזק את העצמות שלנו.
בכל מקרה, הכנת הטחינה מתבצעת על ידי ניפוי והפרדת השומשום מקליפתו, שטיפה וייבוש של הגרגירים, קליית גרגרי השומשום בתנור, שוב ניפוי ואז טחינה של הגרגרים באמצעות אבני ריחיים באופן מסורתי, או במכונות מודרניות יותר כפי שעושים במפעלים של ימינו.
הטחינה בישראל היא מהטובות בעולם. עם זאת הטחינה האיכותית ביותר מיוצרת לדעת רבים דווקא בשכם הפלשתינית.
שמה של הטחינה בא לה מהמילה "טחינה" שמקובלת גם בערבית, מעצם פעולת טחינת גרגרי השומשום.
כך מייצרים טחינה (עברית):
https://youtu.be/8j4gq2JOm1Q
הכנה של טחינה בבית טחינה עתיק בירושלים (עברית):
https://youtu.be/KFOEWNQ4qBY
מפעל טחינה מודרני בנצרת (עברית):
http://youtu.be/vW5jYty00j0
כך מייצרים טחינה בטורקיה כמו לפני מאות שנים:
https://youtu.be/NPMyYPm-zEM
והכנת הטחינה בשיטה המסורתית במפעל טחינה מסורתי בירושלים (עברית):
http://youtu.be/bmCmJ-p3KTg?t=7s
איך נוצרה דמותו של פופאי המלח ולמה הוא אוכל תרד?
"פופאי המלח" הוא גיבור ילדות של רבים מהילדים שגדלו בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת. פופאי הוא מלח חייכן ומעשן מקטרת שלאורך כל סדרת הסרטונים המצוירים הללו עושה הכל כדי לשמור על אהובתו שנקראת "אוליב אויל", בעברית "שמן זית"...
מי שמנסה לגזול אותה ממנו הוא האויב הנצחי והאימתני שלו בלוטו (בעברית כינו אותו ברוטוס). פופאי החלש מבלוטו מצליח להתגבר עליו תמיד בסוף הפרק, כיוון שכשהוא אוכל תרד מקופסת שימורים, הוא מקבל כוח רב ומצליח לנצח כל אחד.
אגב, היום אנו יודעים שתרד אינו מזון שמחזק. הטעות הזו נגרמה ככל הנראה ממחקר שפורסם בכתב עת בתחילת המאה ה-20. בגלל טעות במיקום הנקודה העשרונית במספר שציין את כמות הברזל בתרד חשבו שיש לתרד כמות ברזל הגבוהה פי 10 ממה שיש בו באמת. גם כך, עם זאת, התרד נחשב כיום כ"מזון על" - בריא ומזין מאוד.
הדמות המצוירת של "פופאי המלח" נוצרה על ידי אלזי סיגר בשנת 1929. בתחילה היא צוירה כקומיקס בעיתונים והצליחה מאד עד שהגיעה לתפוצה במאות עיתונים שונים בארה"ב. רק שנים לאחר מכן היא הפכה לסדרה מצוירת, מהמצליחות בהיסטוריה של הטלוויזיה.
יש סיפורים על כך שכל הדמויות בסדרה מבוססות על אנשים אמיתיים בעיירה צ'סטר, שבה גדל יוצר הקומיקס ושבה יש עד היום מוזיאון פופאי. כך, פרוק פיגל, המתקוטט הקבוע של העיירה הוא ההשראה לפופאי. על דורה פסקל הרזה והגבוהה, שלבשה תמיד מטפחת על צווארה, מבוססת דמותה של אוליב אויל. והדמות של ווימפי חובב ההמבורגרים מבוססת על בעל בית הקולנוע המקומי, ויליאם שכוצ'רט, שנהג לשלוח את עובדיו, ביניהם סיגר המאייר, לקנות לו המבורגרים.
הנה סיפורו של פופאי:
https://youtu.be/OUn9W5dk0Nc
אוסף קטעי פופאיי שמדגימים את יכולותיו בזכות התרד:
https://youtu.be/gxO758l7JVM
וסרט של פופאי משנת 1933:
https://youtu.be/yZi5plJeLYY
מה מלכותי בכרובית?
כרובית (Cauliflower) היא אחד מ"הפרחים האכילים", מיני מזון שהם למעשה פרחים. הירק הבריא הזה נחשב לחבר האריסטוקרטי של משפחת הכרוב. אמנם מבחינה ביולוגית קרובה הכרובית לכרוב, אבל הם עשו את דרכם אל שולחננו בנפרד.
ויש עוד הבדל ביניהם והוא קשור במבנה של הכרובית. כמו הברוקולי ועוד כמה ירקות, גם לכרובית יש פרחים בעלי צורה פרקטלית. כלומר, אם תביטו בחלק הלבן של הכרובית, תבינו שהוא בעצם פרח גדול. והפרח הזה מורכב, למעשה, מעותקים מוקטנים של עצמו. כל עותק מורכב מעותקים קטנים יותר של הפרח המקורי, וכל עותק מהקטנים מורכב מהמון עותקים קטנים נוספים. כך זה ממשיך ויורד לגדלים קטנים והולכים - כל חלק וחלק של הפרח שנביט בו בהגדלה, יהיה גם הוא דומה לצורת הפרח המקורי.
כיום נוטים לומר על הכרובית שהיא מלכה, אבל מסיבה בריאותית דווקא. מחקרים מודרניים רבים הראו שהכרובית היא סוג של "מזון על", שכן היא עוזרת לגוף בשלל משימות של שמירה והגנה על עצמו. מסיוע לגוף להילחם בתאים סרטניים, דרך סיוע בחיזוק הקיבה ועד לשיפור הלמידה, הזיכרון ותפקודי והגנה על המוח.
היא מוגשת בכל כך הרבה צורות ושילובים טעימים. מכרובית בטחינה ועד לשילוב המצוין של סלט כרובית, ברוקולי, אפונה וגזר. איכלו כרובית!
הנה הכרובית על ההיסטוריה והגידול שלה:
https://youtu.be/EM0AUU5W6iw
כך מגדלים ואוספים את הכרובית (עברית):
https://youtu.be/3k-RnD3nHvU
וההגיון הפרקטלי בכרובית:
https://youtu.be/XwWyTts06tU
הכרובית (Cauliflower) היא אחד מסוגי הירק הבריאים ביותר וגם מקור למאכלים טעימים מאד. אבל מאיפה היא באה?
מוצאה המדויק לא ידוע בדיוק, אם כי הסברה היא שהכרובית בויתה מכרוב הבר שבאגן הים התיכון.
איכשהו השתרשה הדעה שהיא נולדה או לפחות התגלתה לראשונה באי קפריסין, אם כי הנושא רחוק מלהיות מוסכם.
כך או כך, אנשי יוון העתיקה כללו אותה בתפריט שלהם. הרומאים, שהמשיכו את המסורת הקלאסית שלהם, גם בתחום הקולינרי, אימצו לשולחנם את הפרח או הלב של הכרובית, כלומר החלק הלבן שלה.
עם הזמן החלו לצרוך אותה בהתלהבות באיטליה, לאחר שהבינו שגם העלים והגבעולים הירוקים שלה הם טעימים - גם בבישול וגם כחלק מסלט נא.
בנדידתה ההיסטורית באירופה הגיעה הכרובית במאה ה-16 לצרפת ולשולחנו של המלך לואי ה-14. היא אומצה בהתלהבות בממלכה הצרפתית וחקלאי חבל ברטאן שבצפון-מערב צרפת הפכו למומחים בגידול כרוביות.
בתחילת המאה ה-19 הגיעה הכרובית עד הודו ואז החלו לגדל שם זן של כרובית שהותאם לאקלים החם והלח של תת היבשת ההודית.
בימינו מגדלים כרובית בעיקר בשל התפרחת שלה. מבושלת או מטוגנת, כבושה, אפויה או טריה וקצוצה לתוך סלט - הכרובית היא ממלכות הבריאות של המטבח שלנו.
הנה תולדות הכרובית והגידול שלה:
https://youtu.be/EM0AUU5W6iw
אצות (Algea) הן מעין "צמחי מים" שאין להם שורש והם יכולים לבצע פוטוסינתזה כמו צמחים. נוֹרִי (Nori) הוא השם הכולל למינים שונים של אצות ראויות למאכל. בתהליך הייצור גורסים את האצות ומייבשים אותן בתלייה, ממש כמו שיוצרים נייר. כך מתקבל דף אצות, מעין נייר דק, כהה ויבש שנקרא גם הוא, כמה מפתיע, נורי. הוא ישמש בין השאר לעטיפה של גלילי הסושי והאוניגירי.
לא רבים יודעים שהאצות נכללות לפי כל הפרמטרים (המשתנים) בקבוצת מזונות העל, הסופרפודס (Superfoods). יש בהן עושר תזונתי גבוה מאד, אין בהן שומן או כולסטרול ובתזונת הבריאות העולמית מרבים להשתמש בהן בשנים האחרונות יותר ויותר, כתוספת לתבשילים, למיצים ולשייקים בריאים.
את האצות מגדלים בים או בברכות עם מי ים, על גבי רשתות שצפות על פני המים. הטיפול בהן נעשה מתוך סירות. את ה"קציר" של האצות ניתן לבצע כ-45 ימים לאחר שהן "נזרעו" במים. מכונות חכמות קוצרות ומעבדות את האצות בתהליך דומה לקציר המסורתי, אך ביעילות ומהירות מודרניים.
חוץ מיפן, קוריאה וסין, היצרניות המובילות של המוצר, גם בארץ מגדלים אצות באופן אורגני, כלומר ללא חומרי הדברה וכימיקלים. גידול האצות למאכל שנעשה בברכות של מכמורת, הוא דוגמה טובה לחקלאות האצות הישראלית. אלו הן אצות בריאות ונקיות שבעולם אוהבים מאד ומוכנים לשלם תמורתן כסף רב. לכן רובן מיוצאות לאירופה.
הנה אצות הנורי והבריאות שבתזונה שלהן:
https://youtu.be/wW72gxH5-To
כך מכינים מהן צ'יפס אצות:
https://youtu.be/WjX_TnpMSX8
מה הופך את האצות הללו לכל כך בריאות:
https://youtu.be/KBIsoOSqx_8
5 יתרונות בריאותיים הגלומים באצות:
https://youtu.be/lpvULt8iP6I
ובאצות נורי נכללות אצות הספירולינה הבריאות מאד (עברית):
https://youtu.be/vPGc3825l88
הטחינה נחשבת כיום לאחד המאכלים הבריאים שיש. למעשה טחינה משומשום מלא נחשבת לסופר פוד, מזון-על שמומלץ מאוד לאכול. היא מהווה מקור מצוין לסידן, שהוא מינרל הבונה ומחזק את העצמות שלנו.
בכל מקרה, הכנת הטחינה מתבצעת על ידי ניפוי והפרדת השומשום מקליפתו, שטיפה וייבוש של הגרגירים, קליית גרגרי השומשום בתנור, שוב ניפוי ואז טחינה של הגרגרים באמצעות אבני ריחיים באופן מסורתי, או במכונות מודרניות יותר כפי שעושים במפעלים של ימינו.
הטחינה בישראל היא מהטובות בעולם. עם זאת הטחינה האיכותית ביותר מיוצרת לדעת רבים דווקא בשכם הפלשתינית.
שמה של הטחינה בא לה מהמילה "טחינה" שמקובלת גם בערבית, מעצם פעולת טחינת גרגרי השומשום.
כך מייצרים טחינה (עברית):
https://youtu.be/8j4gq2JOm1Q
הכנה של טחינה בבית טחינה עתיק בירושלים (עברית):
https://youtu.be/KFOEWNQ4qBY
מפעל טחינה מודרני בנצרת (עברית):
http://youtu.be/vW5jYty00j0
כך מייצרים טחינה בטורקיה כמו לפני מאות שנים:
https://youtu.be/NPMyYPm-zEM
והכנת הטחינה בשיטה המסורתית במפעל טחינה מסורתי בירושלים (עברית):
http://youtu.be/bmCmJ-p3KTg?t=7s
"פופאי המלח" הוא גיבור ילדות של רבים מהילדים שגדלו בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת. פופאי הוא מלח חייכן ומעשן מקטרת שלאורך כל סדרת הסרטונים המצוירים הללו עושה הכל כדי לשמור על אהובתו שנקראת "אוליב אויל", בעברית "שמן זית"...
מי שמנסה לגזול אותה ממנו הוא האויב הנצחי והאימתני שלו בלוטו (בעברית כינו אותו ברוטוס). פופאי החלש מבלוטו מצליח להתגבר עליו תמיד בסוף הפרק, כיוון שכשהוא אוכל תרד מקופסת שימורים, הוא מקבל כוח רב ומצליח לנצח כל אחד.
אגב, היום אנו יודעים שתרד אינו מזון שמחזק. הטעות הזו נגרמה ככל הנראה ממחקר שפורסם בכתב עת בתחילת המאה ה-20. בגלל טעות במיקום הנקודה העשרונית במספר שציין את כמות הברזל בתרד חשבו שיש לתרד כמות ברזל הגבוהה פי 10 ממה שיש בו באמת. גם כך, עם זאת, התרד נחשב כיום כ"מזון על" - בריא ומזין מאוד.
הדמות המצוירת של "פופאי המלח" נוצרה על ידי אלזי סיגר בשנת 1929. בתחילה היא צוירה כקומיקס בעיתונים והצליחה מאד עד שהגיעה לתפוצה במאות עיתונים שונים בארה"ב. רק שנים לאחר מכן היא הפכה לסדרה מצוירת, מהמצליחות בהיסטוריה של הטלוויזיה.
יש סיפורים על כך שכל הדמויות בסדרה מבוססות על אנשים אמיתיים בעיירה צ'סטר, שבה גדל יוצר הקומיקס ושבה יש עד היום מוזיאון פופאי. כך, פרוק פיגל, המתקוטט הקבוע של העיירה הוא ההשראה לפופאי. על דורה פסקל הרזה והגבוהה, שלבשה תמיד מטפחת על צווארה, מבוססת דמותה של אוליב אויל. והדמות של ווימפי חובב ההמבורגרים מבוססת על בעל בית הקולנוע המקומי, ויליאם שכוצ'רט, שנהג לשלוח את עובדיו, ביניהם סיגר המאייר, לקנות לו המבורגרים.
הנה סיפורו של פופאי:
https://youtu.be/OUn9W5dk0Nc
אוסף קטעי פופאיי שמדגימים את יכולותיו בזכות התרד:
https://youtu.be/gxO758l7JVM
וסרט של פופאי משנת 1933:
https://youtu.be/yZi5plJeLYY
מזונות על
כרובית (Cauliflower) היא אחד מ"הפרחים האכילים", מיני מזון שהם למעשה פרחים. הירק הבריא הזה נחשב לחבר האריסטוקרטי של משפחת הכרוב. אמנם מבחינה ביולוגית קרובה הכרובית לכרוב, אבל הם עשו את דרכם אל שולחננו בנפרד.
ויש עוד הבדל ביניהם והוא קשור במבנה של הכרובית. כמו הברוקולי ועוד כמה ירקות, גם לכרובית יש פרחים בעלי צורה פרקטלית. כלומר, אם תביטו בחלק הלבן של הכרובית, תבינו שהוא בעצם פרח גדול. והפרח הזה מורכב, למעשה, מעותקים מוקטנים של עצמו. כל עותק מורכב מעותקים קטנים יותר של הפרח המקורי, וכל עותק מהקטנים מורכב מהמון עותקים קטנים נוספים. כך זה ממשיך ויורד לגדלים קטנים והולכים - כל חלק וחלק של הפרח שנביט בו בהגדלה, יהיה גם הוא דומה לצורת הפרח המקורי.
כיום נוטים לומר על הכרובית שהיא מלכה, אבל מסיבה בריאותית דווקא. מחקרים מודרניים רבים הראו שהכרובית היא סוג של "מזון על", שכן היא עוזרת לגוף בשלל משימות של שמירה והגנה על עצמו. מסיוע לגוף להילחם בתאים סרטניים, דרך סיוע בחיזוק הקיבה ועד לשיפור הלמידה, הזיכרון ותפקודי והגנה על המוח.
היא מוגשת בכל כך הרבה צורות ושילובים טעימים. מכרובית בטחינה ועד לשילוב המצוין של סלט כרובית, ברוקולי, אפונה וגזר. איכלו כרובית!
הנה הכרובית על ההיסטוריה והגידול שלה:
https://youtu.be/EM0AUU5W6iw
כך מגדלים ואוספים את הכרובית (עברית):
https://youtu.be/3k-RnD3nHvU
וההגיון הפרקטלי בכרובית:
https://youtu.be/XwWyTts06tU
