שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי בלרינה באמת?
בלרינה (Ballerina) היא רקדנית בלט מקצוענית וכיום השימוש בו נפוץ מאוד, אך במסורת הבלט הקלאסית הרוסית היה המונח שמור רק לרקדנית בדרגה הגבוהה ביותר בלהקה.
הדרך להיות בלרינה מתחילה מוקדם, בדרך כלל בגילאי 7-8, כאשר ילדות צעירות מתחילות שיעורי בלט שמדגישים יציבה נכונה, גמישות וטכניקה בסיסית שהיא הבסיס להמשך.
חיי האימונים של הבלרינה הם תובעניים בצורה קיצונית. בלרינה מקצוענית מתאמנת 6-8 שעות מדי יום, 6 ימים בשבוע. בוקר טיפוסי מתחיל באימון ליד המעקה הקבוע לקיר, הבארה (Barre) שמחמם את הגוף ומשכלל את התנועות. לאחר מכן ממשיך האימון בעבודה במרכז האולם והוא מסתיים בחזרות על הכוריאוגרפיות, הריקודים עצמם.
הגוף של רקדנית בלט צריך להיות חזק וגמיש בו זמנית, לכן רקדניות רבות משלבות פילאטיס ויוגה לצד האימונים הקלאסיים.
#מסלול מקצועי
המסלול המקצועי של הבלרינה מתחיל בדרך כלל בגיל 18-19 כחברה בקבוצת הרקדניות (Corps de Ballet), הדרגה הנמוכה בלהקה.
משם אפשר להתקדם לסוליסטית (Soloist) ובסופו של דבר לרקדנית ראשית (Principal Dancer או באיטלקית Prima Ballerina).
מיסטי קופלנד (Misty Copeland), שהפכה ב-2015 לאפרו-אמריקאית הראשונה בדרגת רקדנית ראשית, פרימה בלרינה בתיאטרון הבלט האמריקאי (American Ballet Theatre), התחילה לרקוד רק בגיל 13, גיל שנחשב מאוחר מאוד בתחום.
#תזונה
התזונה היא נושא בעייתי. הלחץ לשמור על משקל נמוך הוביל במקרים רבים להפרעות אכילה, אך בשנים האחרונות יש מודעות גוברת לבעיה.
רקדניות מקצוענות צורכות 2,500-3,500 קלוריות ביום בהתאם לעומס, עם דגש על חלבונים ופחמימות. הפציעות בקרסוליים, ברכיים וגב תחתון נפוצות מאוד בגלל העומס הכבד על הגוף.
נעלי הפוינט (Pointe Shoes) המאפשרות עמידה על קצות האצבעות יוצרות לחץ עצום על כפות הרגליים. כל זוג מותאם אישית, והרקדנית מבלה זמן ב"שבירתן" - כיפוף ודריכה כדי שיהיו גמישות.
רקדנית מקצוענית עוברת בממוצע 100-150 זוגות נעליים לעונה. הקריירה קצרה יחסית ורובן פורשות בין גיל 35-40 בגלל הבלאי הפיזי, אך חלקן מסיימות מוקדם יותר. לאחר מכן רבות עוברות לאימון או כוריאוגרפיה.
הנה הקושי להפוך לבלרינה (הגדילו מסך):
https://youtu.be/kWzuJfUGe0Y
בלרינה בריקוד "פיית שזיף הסוכר" הידוע מ"מפצח האגוזים" עם המוסיקה של צ'ייקובסקי:
https://youtu.be/zV1qLYukTH8
פואט - אחד האתגרים הגדולים לרקדנית (מתורגם):
https://youtu.be/l5VgOdgptRg
הבלרינה היא במרכז תולדות הבאלט:
https://youtu.be/2GwEY7TWm7Y
בלרינות בבאלט מתוך "אגם הברבורים":
https://youtu.be/0GsajWIF3ws
קדימון סרט האימה והבלט "ברבור שחור" (מתורגם):
https://youtu.be/FHvTqvhz85k
והבלרינות הגדולות ביותר במאה ה-20:
https://youtu.be/SwRKxOemZjY?long=yes
מה הפך את ג'יזל לבלט מסעיר?
הבלט ג'יזל (Giselle) הוא אחד מהאהובים בעולם הבלט. זהו בלט מסוף המאה ה-19 שמכיל איכרים ואצילים, נימפות ורוחות של נערות צעירות שנזנחות על ידי אהוביהן. סיפורו הקשה עוסק באהבה בלתי-אפשרית שסופה מוות. מחול של רוחות נשים צעירות שמצויות בנופים חלומיים של יער, מבלי שזכו לממש את אהבתן.
אלא שבלט זה הוא בעל משמעות חברתית עמוקה הרבה יותר. זאת משום שג'יזל היא בת איכרים שפותתה בידי אלברכט ואותו אהבה. כדי לפתותה התחזה אלברכט לאיכר, אבל הוא בעצם אציל המאורס לבת מעמדו.
כשג'יזל מגלה את בגידתו, היא מתה ומצטרפת לוויליס, אלה הן רוחות הרפאים של הנערות שאהוביהן זנחו אותן. אלה מחוללות בשעות שבין חצות הליל לעלות השחר ומתנקמות בכל גבר שנקלע למקום, על ידי כך שהן רוקדות עימו עד שהוא מותש ומת.
אבל ג'יזל עצמה מתעלה על יצר הנקם ונמנעת מלהתיש את אלברכט, שבא אל קברה שבלב היער. היא רוקדת איתו אבל נמנעת מלהתיש אותו עד מוות, חוזרת אל קיברה ומשוחררת לעולמים מהשפעתן של הוויליס. הא עמדה במבחן אהבת האמת ואלברכט נותר לבד בצערו ובבדידותו מאהובתו המתה.
חוץ מביטוי לאהבה גדולה, יש בבלט הזה ביקורת גלויה על החברה המעמדית של התקופה, שלא מאפשרת לשתי הדמויות הראשיות לממש את אהבתן. הביקורת היא גם על היחסים הלא-שוויוניים שיוצרים תלות של האישה בגבר.
הנה היא ג'יזל (עם סקירה)
http://youtu.be/3TLSrI_hXEw
ריקוד זוגי מתוך "ג'יזל":
http://youtu.be/ql3o-1eSdbQ
והנה היער המכושף:
http://youtu.be/C4jl-Uf8A84
מהי ההיסטוריה של ריקוד הבאלט?
ההגדרה של מחול היא כל ריקוד המיועד לביצוע מול קהל, כולל על מסך כלשהו, כמו טלוויזיה וקולנוע. מכאן שהמחול הוא אמנות. והבלט (ballet), או באלט, נחשב לצורת המחול הוותיקה ביותר של התרבות המערבית.
תולדות הבלט מתחילים בתקופת הרנסאנס, באיטלקיה של המאה ה-15. לאחר מכן אימצו אותו בחצר של המלכה קטרינה דה מדיצ'י והבלט, שעדיין לא נקרא כך, התפשט באיטליה.
מכאן הגיע המחול המסוגנן והעדין לצרפת, בה גם זכה בשם הזה. המעניין הוא שהמילה בצרפתית "בלט" מקורה במילה האיטלקית "balleto" שמשמעותה ריקוד קטן, או הקטנה של המילה "ballo", בלטינית "לרקוד".
אחרי איטליה וצרפת יצא ריקוד הבלט והפך לפופולרי בכל אירופה. הוא הגיע גם לרוסיה, בה הוא התקבל בהתלהבות אמנותית רבה והתפתח לרמות גבוהות במיוחד של איכות והשקעה. בימינו מדברים על להקות הבלט הרוסיות בתור להקות בלט אולי הטובות ביותר בעולם.
אם עד אז שימש הבלט בעיקר כליווי לקונצרטים של מוזיקה קלאסית או אופרה, בתחילת המאה ה-19 החלו לכתוב מחזות שהבלט עמד במרכזם, כאמנות עיקרית ועצמאית. אז גם גדל מספר הרקדנים בהתמדה והבלט התפתח יותר ויותר.
ובתקופה הרומנטית הפכה רוסיה לפעילה מאוד בעולם הבלט. הוקמו בה אז לא מעט להקות בלט ונוצרו כוראוגרפיות מעולות ליצירות מוזיקליות שכתבו מלחינים רוסיים, בעיקר צ'ייקובסקי.
בין היצירות שנכתבו לבלט היו "מפצח האגוזים" ו"אגם הברבורים" של צ'ייקובסקי.
לאופנה החדשה מצטרפים גם מלחינים בצרפת, כמו ליאו דליב, המתחילים באותה תקופה לכתוב גם הם מוסיקה לבלט. אליהם יצטרפו גם ראוול, דביסי וקלוד סאטי הצרפתים.
בתחילת מאה ה-20 יכתוב מוסיקה חדשנית לבלט גם המלחין הרוסי איגור סטרווינסקי. חשובה במיוחד המוסיקה שכתב למחולות של דיאגילב "ציפור האש" ו"פולחן האביב" שלו. המוסיקה שלו עוררה הרבה מחלוקת אך בהמשך יצרה שינוי במוסיקה כולה והייתה הבסיס למוסיקה המודרנית.
במהלך אמצע המאה ה-20 הפך הבלט בהדרגה מאמנות שממנה נהנים בעיקר בני המעמד הגבוה, לכזו הנפתחת בהדרגה לקהל הרחב.
במהלך המאה הזו תרמה התפתחות הבלט להפיכתו לסגנון אמנותי מהמרכזיים בתרבות המערבית. בין להקות הבלט המובילות כיום בעולם נמצאות להקות "הבולשוי בלט" ו"הניו-יורק סיטי באלט".
הנה סיפורו ההיסטורי של הבאלט (עברית):
https://youtu.be/bcQNaQS3WZU
מצגת על תולדות הבאלט:
https://youtu.be/5aJheLRReE8
סקירה היסטורית של ההיסטוריה של הבאלט:
https://youtu.be/2GwEY7TWm7Y
ובלט מלא של "מפצח האגוזים":
https://youtu.be/tR_Z1LUDQuQ?long=yes
מה זה באלט?
הבאלט, או בלט (ballet), הוא סגנון מחול עדין וקלאסי שהתפתח לראשונה בצרפת, בחצר המלך לואי ה-14. במשך כ-500 השנים שלאחר מכן הוצג הבאלט כליווי לאופרות ולקונצרטים של מוסיקה קלאסית.
את הבלט מלווה עד היום מוסיקה קלאסית, לרוב בליווי תזמורת שלמה.
רק בתחילת המאה ה-19 החלו מלחינים לכתוב יצירות מחול לבלט, כולל יצירות מעולות וחשובות כמו "מפצח האגוזים" ו"אגם הברבורים" של צ'ייקובסקי והמחול "ציפור האש" של סטרווינסקי.
כך התפתח הבאלט והפך לסגנון אמנותי מוביל בתרבות המערבית. כיום קיימות להקות באלט חשובות בעולם כולו, כמו להקת "הבולשוי בלט" ו"הניו-יורק סיטי באלט".
הנה סיפורו ההיסטורי של הבאלט (מתורגם):
https://youtu.be/OEekFTj5PvU
ריקוד באלט קלאסי מתוך "אגם הברבורים" של צ'ייקובסקי:
http://youtu.be/ILIaLxpgAOY
סיום "אגם הברבורים" היפה:
http://youtu.be/SXJawzOLS3k
מעט מהחזרות על ריקוד בלט שכזה:
http://youtu.be/VTmGlaJABNA?t=8s
ופירוט של מגוון תנועות הבאלט:
https://youtu.be/-ySi-8HVRZc?long=yes
מחול קלאסי
בלרינה (Ballerina) היא רקדנית בלט מקצוענית וכיום השימוש בו נפוץ מאוד, אך במסורת הבלט הקלאסית הרוסית היה המונח שמור רק לרקדנית בדרגה הגבוהה ביותר בלהקה.
הדרך להיות בלרינה מתחילה מוקדם, בדרך כלל בגילאי 7-8, כאשר ילדות צעירות מתחילות שיעורי בלט שמדגישים יציבה נכונה, גמישות וטכניקה בסיסית שהיא הבסיס להמשך.
חיי האימונים של הבלרינה הם תובעניים בצורה קיצונית. בלרינה מקצוענית מתאמנת 6-8 שעות מדי יום, 6 ימים בשבוע. בוקר טיפוסי מתחיל באימון ליד המעקה הקבוע לקיר, הבארה (Barre) שמחמם את הגוף ומשכלל את התנועות. לאחר מכן ממשיך האימון בעבודה במרכז האולם והוא מסתיים בחזרות על הכוריאוגרפיות, הריקודים עצמם.
הגוף של רקדנית בלט צריך להיות חזק וגמיש בו זמנית, לכן רקדניות רבות משלבות פילאטיס ויוגה לצד האימונים הקלאסיים.
#מסלול מקצועי
המסלול המקצועי של הבלרינה מתחיל בדרך כלל בגיל 18-19 כחברה בקבוצת הרקדניות (Corps de Ballet), הדרגה הנמוכה בלהקה.
משם אפשר להתקדם לסוליסטית (Soloist) ובסופו של דבר לרקדנית ראשית (Principal Dancer או באיטלקית Prima Ballerina).
מיסטי קופלנד (Misty Copeland), שהפכה ב-2015 לאפרו-אמריקאית הראשונה בדרגת רקדנית ראשית, פרימה בלרינה בתיאטרון הבלט האמריקאי (American Ballet Theatre), התחילה לרקוד רק בגיל 13, גיל שנחשב מאוחר מאוד בתחום.
#תזונה
התזונה היא נושא בעייתי. הלחץ לשמור על משקל נמוך הוביל במקרים רבים להפרעות אכילה, אך בשנים האחרונות יש מודעות גוברת לבעיה.
רקדניות מקצוענות צורכות 2,500-3,500 קלוריות ביום בהתאם לעומס, עם דגש על חלבונים ופחמימות. הפציעות בקרסוליים, ברכיים וגב תחתון נפוצות מאוד בגלל העומס הכבד על הגוף.
נעלי הפוינט (Pointe Shoes) המאפשרות עמידה על קצות האצבעות יוצרות לחץ עצום על כפות הרגליים. כל זוג מותאם אישית, והרקדנית מבלה זמן ב"שבירתן" - כיפוף ודריכה כדי שיהיו גמישות.
רקדנית מקצוענית עוברת בממוצע 100-150 זוגות נעליים לעונה. הקריירה קצרה יחסית ורובן פורשות בין גיל 35-40 בגלל הבלאי הפיזי, אך חלקן מסיימות מוקדם יותר. לאחר מכן רבות עוברות לאימון או כוריאוגרפיה.
הנה הקושי להפוך לבלרינה (הגדילו מסך):
https://youtu.be/kWzuJfUGe0Y
בלרינה בריקוד "פיית שזיף הסוכר" הידוע מ"מפצח האגוזים" עם המוסיקה של צ'ייקובסקי:
https://youtu.be/zV1qLYukTH8
פואט - אחד האתגרים הגדולים לרקדנית (מתורגם):
https://youtu.be/l5VgOdgptRg
הבלרינה היא במרכז תולדות הבאלט:
https://youtu.be/2GwEY7TWm7Y
בלרינות בבאלט מתוך "אגם הברבורים":
https://youtu.be/0GsajWIF3ws
קדימון סרט האימה והבלט "ברבור שחור" (מתורגם):
https://youtu.be/FHvTqvhz85k
והבלרינות הגדולות ביותר במאה ה-20:
https://youtu.be/SwRKxOemZjY?long=yes
הבלט ג'יזל (Giselle) הוא אחד מהאהובים בעולם הבלט. זהו בלט מסוף המאה ה-19 שמכיל איכרים ואצילים, נימפות ורוחות של נערות צעירות שנזנחות על ידי אהוביהן. סיפורו הקשה עוסק באהבה בלתי-אפשרית שסופה מוות. מחול של רוחות נשים צעירות שמצויות בנופים חלומיים של יער, מבלי שזכו לממש את אהבתן.
אלא שבלט זה הוא בעל משמעות חברתית עמוקה הרבה יותר. זאת משום שג'יזל היא בת איכרים שפותתה בידי אלברכט ואותו אהבה. כדי לפתותה התחזה אלברכט לאיכר, אבל הוא בעצם אציל המאורס לבת מעמדו.
כשג'יזל מגלה את בגידתו, היא מתה ומצטרפת לוויליס, אלה הן רוחות הרפאים של הנערות שאהוביהן זנחו אותן. אלה מחוללות בשעות שבין חצות הליל לעלות השחר ומתנקמות בכל גבר שנקלע למקום, על ידי כך שהן רוקדות עימו עד שהוא מותש ומת.
אבל ג'יזל עצמה מתעלה על יצר הנקם ונמנעת מלהתיש את אלברכט, שבא אל קברה שבלב היער. היא רוקדת איתו אבל נמנעת מלהתיש אותו עד מוות, חוזרת אל קיברה ומשוחררת לעולמים מהשפעתן של הוויליס. הא עמדה במבחן אהבת האמת ואלברכט נותר לבד בצערו ובבדידותו מאהובתו המתה.
חוץ מביטוי לאהבה גדולה, יש בבלט הזה ביקורת גלויה על החברה המעמדית של התקופה, שלא מאפשרת לשתי הדמויות הראשיות לממש את אהבתן. הביקורת היא גם על היחסים הלא-שוויוניים שיוצרים תלות של האישה בגבר.
הנה היא ג'יזל (עם סקירה)
http://youtu.be/3TLSrI_hXEw
ריקוד זוגי מתוך "ג'יזל":
http://youtu.be/ql3o-1eSdbQ
והנה היער המכושף:
http://youtu.be/C4jl-Uf8A84
ההגדרה של מחול היא כל ריקוד המיועד לביצוע מול קהל, כולל על מסך כלשהו, כמו טלוויזיה וקולנוע. מכאן שהמחול הוא אמנות. והבלט (ballet), או באלט, נחשב לצורת המחול הוותיקה ביותר של התרבות המערבית.
תולדות הבלט מתחילים בתקופת הרנסאנס, באיטלקיה של המאה ה-15. לאחר מכן אימצו אותו בחצר של המלכה קטרינה דה מדיצ'י והבלט, שעדיין לא נקרא כך, התפשט באיטליה.
מכאן הגיע המחול המסוגנן והעדין לצרפת, בה גם זכה בשם הזה. המעניין הוא שהמילה בצרפתית "בלט" מקורה במילה האיטלקית "balleto" שמשמעותה ריקוד קטן, או הקטנה של המילה "ballo", בלטינית "לרקוד".
אחרי איטליה וצרפת יצא ריקוד הבלט והפך לפופולרי בכל אירופה. הוא הגיע גם לרוסיה, בה הוא התקבל בהתלהבות אמנותית רבה והתפתח לרמות גבוהות במיוחד של איכות והשקעה. בימינו מדברים על להקות הבלט הרוסיות בתור להקות בלט אולי הטובות ביותר בעולם.
אם עד אז שימש הבלט בעיקר כליווי לקונצרטים של מוזיקה קלאסית או אופרה, בתחילת המאה ה-19 החלו לכתוב מחזות שהבלט עמד במרכזם, כאמנות עיקרית ועצמאית. אז גם גדל מספר הרקדנים בהתמדה והבלט התפתח יותר ויותר.
ובתקופה הרומנטית הפכה רוסיה לפעילה מאוד בעולם הבלט. הוקמו בה אז לא מעט להקות בלט ונוצרו כוראוגרפיות מעולות ליצירות מוזיקליות שכתבו מלחינים רוסיים, בעיקר צ'ייקובסקי.
בין היצירות שנכתבו לבלט היו "מפצח האגוזים" ו"אגם הברבורים" של צ'ייקובסקי.
לאופנה החדשה מצטרפים גם מלחינים בצרפת, כמו ליאו דליב, המתחילים באותה תקופה לכתוב גם הם מוסיקה לבלט. אליהם יצטרפו גם ראוול, דביסי וקלוד סאטי הצרפתים.
בתחילת מאה ה-20 יכתוב מוסיקה חדשנית לבלט גם המלחין הרוסי איגור סטרווינסקי. חשובה במיוחד המוסיקה שכתב למחולות של דיאגילב "ציפור האש" ו"פולחן האביב" שלו. המוסיקה שלו עוררה הרבה מחלוקת אך בהמשך יצרה שינוי במוסיקה כולה והייתה הבסיס למוסיקה המודרנית.
במהלך אמצע המאה ה-20 הפך הבלט בהדרגה מאמנות שממנה נהנים בעיקר בני המעמד הגבוה, לכזו הנפתחת בהדרגה לקהל הרחב.
במהלך המאה הזו תרמה התפתחות הבלט להפיכתו לסגנון אמנותי מהמרכזיים בתרבות המערבית. בין להקות הבלט המובילות כיום בעולם נמצאות להקות "הבולשוי בלט" ו"הניו-יורק סיטי באלט".
הנה סיפורו ההיסטורי של הבאלט (עברית):
https://youtu.be/bcQNaQS3WZU
מצגת על תולדות הבאלט:
https://youtu.be/5aJheLRReE8
סקירה היסטורית של ההיסטוריה של הבאלט:
https://youtu.be/2GwEY7TWm7Y
ובלט מלא של "מפצח האגוזים":
https://youtu.be/tR_Z1LUDQuQ?long=yes
הבאלט, או בלט (ballet), הוא סגנון מחול עדין וקלאסי שהתפתח לראשונה בצרפת, בחצר המלך לואי ה-14. במשך כ-500 השנים שלאחר מכן הוצג הבאלט כליווי לאופרות ולקונצרטים של מוסיקה קלאסית.
את הבלט מלווה עד היום מוסיקה קלאסית, לרוב בליווי תזמורת שלמה.
רק בתחילת המאה ה-19 החלו מלחינים לכתוב יצירות מחול לבלט, כולל יצירות מעולות וחשובות כמו "מפצח האגוזים" ו"אגם הברבורים" של צ'ייקובסקי והמחול "ציפור האש" של סטרווינסקי.
כך התפתח הבאלט והפך לסגנון אמנותי מוביל בתרבות המערבית. כיום קיימות להקות באלט חשובות בעולם כולו, כמו להקת "הבולשוי בלט" ו"הניו-יורק סיטי באלט".
הנה סיפורו ההיסטורי של הבאלט (מתורגם):
https://youtu.be/OEekFTj5PvU
ריקוד באלט קלאסי מתוך "אגם הברבורים" של צ'ייקובסקי:
http://youtu.be/ILIaLxpgAOY
סיום "אגם הברבורים" היפה:
http://youtu.be/SXJawzOLS3k
מעט מהחזרות על ריקוד בלט שכזה:
http://youtu.be/VTmGlaJABNA?t=8s
ופירוט של מגוון תנועות הבאלט:
https://youtu.be/-ySi-8HVRZc?long=yes
