שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הקסדה שתרפא בעתיד מחלות מהמוח?
חברת בריינסווי (Brainsway) הישראלית פיתחה קסדה חדשנית שנועדה לטפל בליקויים נפשיים דרך המוח ובמחלות שמשפיעות על תפקוד המוח. מה שתורם ליכולת המופלאה הזו היא טכנולוגיה שתאפשר בעתיד למכשיר ה-Deep TMS לבצע פעולות שעד עתה נחשבו מדע בדיוני ולהילחם במחלות נפש דוגמת דיכאון, פוסט טראומה ומאניה דיפרסיה ועד למחלות שהן תוצר של הזדקנות המוח, כמו אלצהיימר ופרקינסון.
החידוש של ברינזוויי הוא מכשיר המצויד בטכנולוגיה חדשנית שמאפשרת פעולות על תאי עצב שנמצאים בעומק של עד 7 סנטימטרים במוח. זו טכנולוגיה שמתעלה על כל טכנולוגיה קודמת, כשהשיא בעבר היה חדירה והשפעה על עצבים הנמצאים בעומק של עד 2 סנטימטרים בלבד בתוך המוח האנושי.
הנה סרטון שמציג את הקסדה של בריינזווי:
http://youtu.be/rwUQVE39m_8
וטיפול בחולה שסובלת מדיכאון בעזרת הקסדה:
http://youtu.be/EKAxJajcJhU
מהי תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה?
אחת ההמצאות הישראליות המצליחות בעולם היא תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה. זוהי תרופה שפותחה בישראל ונחשבת התרופה הישראלית המצליחה בכל הזמנים. היא מגלגלת בכל שנה כמה מיליארדי דולרים לחברת "טבע", מפתחת הקופקסון. התרופה אמנם אינה מרפאת את המחלה, אלא רק מעכבת אותה, אך היא משפרת את חייהם של חולים בכל רחבי העולם.
המדהים ביותר שהקופקסון פותחה על סמך מחקר שנערך במכון ויצמן בשנות ה-60, מחקר שבו חיפשו משהו הפוך. מה שהמדענים ביקשו למצוא במחקר ההוא היה דווקא חומר שיגרום לטרשת נפוצה. המחקר הזה, בתחום מדעי-רפואי שנקרא אימונולוגיה, ניסה לבדוק איך עובדת מערכת החיסון ולשם כך ניסו החוקרים, הפרופסורים מיכאל סלע ורות ארנון, לפתח את המחלה.
זה מה שנקרא "מחקר בסיסי" - מחקר מדעי שאינו למטרות מעשיות או לצורכי יישום, אלא לשם צבירת ידע מדעי והבנה של הדרך שבה פועל העולם. מה שיצא מהמחקר הבסיסי הזה, שלרוב אין בו תועלת מיידית או הכנסה כספית כלשהי, הוא אחד החיסונים הטובים והרווחיים בהיסטוריה של הרפואה.
הנה סיפורה של תרופת הקופקסון:
https://youtu.be/VIigdq4q88M?t=8s
סרטון לילדים על מחלת הטרשת הנפוצה:
https://youtu.be/PkVzXxp943c
הנה סיפורה של חולה בטרשת הנפוצה:
https://youtu.be/1kWbeDgR904?t=10s
והחולה המפורסמת ביותר, שגם מתה מהמחלה, הצ'לנית האגדית ז'קלין דה פרה:
https://youtu.be/ptsZHqB22sg
מהו בית הפרקינסון ומחלות המוח?
בלב המדבר של לאס וגאס ניצב מבנה מרהיב שנראה כאילו נלקח מתוך חלום סוריאליסטי. מרכז לו רובו לבריאות המוח בקליבלנד קליניק (Lou Ruvo Center for Brain Health at Cleveland Clinic) הוא מקום שבו חדשנות אדריכלית משתלבת עם חמלה אנושית והאמנות הופכת לחלק מהסביבה והתהליך של הריפוי.
סיפור הקמת המרכז מתחיל בלארי רובו (Larry Ruvo), איש עסקים מלאס וגאס, שאיבד את אביו למחלת אלצהיימר. מתוך הכאב האישי, הוא החליט להתחבר עם "קליבלנד קליניק" ולהקים מרכז שייקרא על שמו של אביו ויציע טיפול רפואי מתקדם לחולים ומקום שיחסוך מהם וממשפחותיהם בעתיד את הסבל שאביו עבר עם משפחתו, בשנותיו האחרונות, מאז חלה.
במרכז רובו שילבו ביחד עם הטיפול גם מחקר פורץ דרך בתחום מחלות המוח. המרכז, שנפתח ב-2009, הפך במהרה לאחד המוסדות המובילים בעולם בתחום המחקר והטיפול במחלות ניווניות של המוח.
מי שנבחר לתכנן את המקום הוא האדריכל הנודע פרנק גרי (Frank Gehry), ארכיטקט שהפך לשם דבר בזכות מוזיאון גוגנהיים בבילבאו ומבנים סוריאליסטים נוספים בעולם. למרכז רובו הוא יצר מבנה שמשקף את המורכבות המופלאה של המוח האנושי.
החזית המתעקלת, שעשויה מפלדת אל-חלד מבריקה, מתפתלת ומשתקפת באור המדברי, תוך שהיא יוצרת משחק מרהיב של אור וצל. אך מעבר לאסתטיקה המרשימה, המבנה מספר סיפור עמוק יותר. בתכנון מתפתל, מפורק או מתפרק ובבירור לא מאורגן ומסודר לעין - משקף המבנה המרהיב את הדרך שבה מחלות ניווניות משפיעות על המוח האנושי.
גרי תכנן את המבנה בקונספט ייחודי של שני חלקים מובחנים: "הצד הרציונלי" - האגף הרפואי המסודר והפונקציונלי, ו"הצד האי-רציונלי" - החלל הציבורי הדרמטי עם תקרות גבוהות ומפותלות. החיבור בין השניים מסמל את המפגש המרתק שבין המדע המדויק לבין התקווה והיצירתיות שמניעות את המחקר הרפואי.
יש כאן כמובן יותר מסתם מבנה רפואי מרשים. המרכז מתמחה במגוון רחב של מחלות נוירולוגיות, ביניהן אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה ומחלת הנטינגטון. גרי תכנן את המבנה בקפידה כדי שיתאים לצרכים הייחודיים של המטופלים - החל ממסדרונות רחבים המאפשרים תנועה נוחה, דרך מערכות תאורה מתוחכמות המסייעות בהתמצאות, ועד לפינות מנוחה אסטרטגיות.
אולי הדבר המרשים ביותר במרכז הוא האופן שבו הוא מצליח להפוך את המאבק במחלות המוח למשהו שהוא מעבר לטיפול רפואי גרידא. האדריכלות הנועזת של פרנק גרי יוצרת מרחב שמעורר השראה ותקווה, בתוך יצירת מופת אדריכלית המשלבת חדשנות עיצובית, סמליות אדריכלית וחזון רפואי פורץ דרך ושואף להקל את סבלם של החולים.
הנה מרכז Lou Ruvo במדבר נבאדה:
https://youtu.be/igmTz_ofPqs?t=22
וסיפורו של המרכז המעוצב בהשפעת המחלה ותסמיניה:
https://youtu.be/SGosaAMog5g
מהי מחלת הדמנציה הכרוכה באובדן הזיכרון?
מחלת הדמנציה (Dementia), מחלת אובדן הזיכרון, היא אחת המחלות הפחות נעימות למוח האנושי. מדובר גם באחת המחלות הקשות לאדם ולמשפחתו וכמובן לחברה כולה.
מדובר במחלה שבעברית נקראת גם בשם המעליב והלא מוצדק "שיטיון". מי שחולים בה מאבדים בהדרגה את יכולות הזיכרון שלהם, מה שמוביל גם לפגיעה ביכולת החשיבה שלהם וביכולות מנטליות שונות, כמו היכולת לזהות אנשים וחפצים וההתמצאות בזמן ובמרחב.
כל אלה פוגעים ביכולת של החולים בדמנציה לתקשר עם הסביבה ולבצע פעילויות יומיומיות. בהדרגה גם נפגעים התפקודים הרגשיים, ההתנהגותיים והפיזיים שלהם.
דמנציה מתפתחת בקרב קשישים ומהווה את אחד הגורמים העיקריים למוגבלות בגיל זה. לצערנו היא מהווה את הצד הלא נעים של הגדלת תוחלת החיים. זו מובילה להזדקנות האוכלוסייה ומגדילה בהתמדה את מספר הסובלים מדמנציה.
#איך להקטין את הסיכון לדמנציה?
הפגיעה הקוגניטיבית של הדמנציה באדם הקשיש היא עצובה וקשה והחמרתה הפיזית והתפקודית היא ממש מכמירת לב. אבל יש דברים שניתן לעשות כדי למנוע את המחלה והם קשורים בהפעלת המוח שלנו.
פעם חשבו שהלמידה מתרחשת רק כשאנו צעירים, אבל מדעני המוח גילו את הנוירופלסטיות, בעברית "גמישות המוח" (Neuroplasticity). התכונה הזו פירושה שמוחנו משתנה כל חיינו ובאמצעות למידה, תרגול ואימון, אנו יכולים לפתח אותו וליצור חיבורים חדשים, מה שנקרא "חיווט מחדש" ופירושו יכולות חשיבה, פעולה ורגש חדשות.
אז אותה גמישות מוחית מאפשרת לנו ללמוד דברים חדשים ולשפר את תפקוד המוח בכל גיל.
נדגיש שוב - גם כשאנו מתבגרים, המוח שלנו אינו מתקבע בצורתו, אלא משתנה בהתאם ללמידה ולהתנסויות שלנו. הגמישות המוחית שלנו היא שמאפשרת לנו ללמוד.
הלמידה המתמדת אחראית ליכולות הקוגניטיביות שלנו, לחשיבה, ליצירתיות, להתמודדות שלנו עם העולם ועם בעיות שנקרות בדרכנו, באופן שלא יאומן. אדם לומד הוא אדם חי, בריא יותר, מוצלח יותר, חד, מעניין ומאריך חיים - באיכות חיים טובה יותר. למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצים מעולים והאינטרנט מוצף בידע, הרצאות ואפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, מאנשים מדהימים, מכל מקום ובכל מקום.
ההיפוקמפוס במוח ממשיך לייצר נוירונים לאורך כל חיינו. במספרים קטנים יותר, אבל בהתמדה. אנו יכולים וצריכים להמשיך ולהפעיל את המוח בכל גיל. ללמוד דברים חדשים, לשוחח עם אנשים, לקרוא, לפגוש חברים, להשתתף בחוגים, ליצור גם אם לא נהיה אמנים דגולים, לשמוע מוסיקה, לגוון פעילויות ועוד.
דמיינו את המוח כשריר שדורש אימון. ממש כמו שרירים, למידה מתמדת וגם פעילות ספורטיבית כמו ריצה או הליכה למשל, מסייעים למוח להתחדש ומשאירים אותנו עם חשיבה בריאה וזיכרון פעיל. והם בהחלט חשובים אך לא מספיקים - חשוב גם להקפיד על תזונה בריאה, שכן היא תנאי למוח מתוקתק ויעיל בכל גיל!
אגב, אחד הסממנים הבולטים של ההזדקנות, היא ירידה באיכות השינה. ולצערנו כבני אדם היא גם זו שככל הנראה תורמת ומזרזת דמנציה ואלצהיימר. מוטב לכן לעשות כל מה שניתן כבר מגיל צעיר יותר בכדי לישון היטב ולרכוש הרגלי שינה טובים.
הנה תיאור של מחלת הדמנציה ומה שמתרחש בה במוח (מתורגם):
https://youtu.be/TSzChO3QEeU
כך מרגישה מחלת הדמנציה (עברית):
https://youtu.be/icRQ7lZLrUg
הטיפול בדמנציה ובמחלת האלצהיימר שהיא אחד הגורמים לה (עברית):
https://youtu.be/L_uAOJjeBsQ
מה ההבדל בין דמנציה ואלצהיימר?
https://youtu.be/RT907zjpZUM
והסבר ברמה גבוהה של מומחית על מחלת הדימנציה (עברית):
https://youtu.be/b7SdEY_gSns?long=yes
מהי מחלת אלצהיימר?
אחת המחלות המדוברות כיום היא אלצהיימר (Alzheimer). זוהי מחלת מוח חשוכת מרפא, שרוב הלוקים בה הם אנשים בגיל מבוגר והולכים ומאבדים את היכולת לחשוב, לזכור, לנוע, להרגיש ולדעת דברים.
אלצהיימר היא מחלה ללא תרופה. אנשים שמוחותיהם ניזוקו מאלצהיימר מאבדים בהדרגה את הזיכרון, ההתמצאות במרחב והחשיבה שמאפיינת את המין האנושי. במצב החמור שלהם מגיעים החולים למצב של דמנציה.
אלצהיימר היא אחת ממחלות הדמנציה, מחלות זיקנה שונות. דמנציה היא מחלה שנקראת גם "שיטיון" ושבה החולים מאבדים את יכולות החשיבה שלהם ואת היכולות המנטליות, מה שמותיר אותם ללא התפקודים הרגשיים וההתנהגותיים שלהם.
אלצהיימר של הגיל המבוגר אינה מחלה גנטית. לא ניתן לחזות אותה אצל מי שיחלו בה, אך אחוז אחד מהמבוגרים ילקה בה בגיל 60. בגילאים מתקדמים האחוז הזה מגיע ל-40 אחוזים מבני ה-80 ומעלה.
ישנם גם אנשים בני 40 שלוקים במחלה דומה. זוהי מחלה שזכתה לשם "אלצהיימר של גיל מוקדם". היא התגלתה במספר כפרים בקולומביה, במיוחד בחבל אנתיוקיה הקולומביאני. הרופאים המקומיים כינו אותה "התרככות המוח" והסתבר שכל הלוקים במחלה הם צאצאים של זוג אחד מהמאה ה-19, בני זוג ששניהם מתו ממנה בגיל צעיר. בנוסף התגלה שמי שנושא את הגן של המחלה, יחלה בה באופן ודאי בשנות ה-40 שלו וימות בתוך 10 שנים.
זו הסיבה שבני המשפחה המורחבת הזו, שמי שנושאים את הגן יסבלו באופן ודאי מהמחלה, הפכו למושא של מחקר רפואי מקיף שנועד לסייע באיבחון ההבדלים שבין מוחותיהם של מי שנושאים את הגן ומי שלא.
אם נלמד לזהות אותם נוכל לפתח תרופות או טיפולים מוקדמים שימנעו בעתיד את המחלה וימגרו את מחלת האלצהיימר, גם אצל מי שאצלם המחלה אינה גנטית אבל יתגלו אצלם מאפיינים של היווצרות עתידית שלה.
המוח היפה והמורכב שלך הוא ך ולשלוט בגוף שלך. הרשת שברירית ודורשת תחזוקה מתמדת, כמו גינה.
המחקר מראה שיש גננים למוח, על רשת התאים המיקרוסקופיים שיוצרים ביחד את המחשבות, האישיות והשליטה על גופנו. הגננים הללו הם תאים מיוחדים שנקראים מיקרוגליה. באמצעות רתימת כוחם של המיקרוגליה שבמוח, מנסים החוקרים כבר שנים לפתח טיפולים תרופתיים לאלצהיימר.
הנה מחלת האלצהיימר (מתורגם):
https://youtu.be/yJXTXN4xrI8
הסבר בעברית למבוגרים על מחלת האלצהיימר (עברית):
https://youtu.be/L_uAOJjeBsQ
ההסבר המדעי (מתורגם):
https://youtu.be/Oy_ikeNOXoM
המחקר שמנסה לרתום את המיקרוגליה של המוח לעצירת המחלה:
https://youtu.be/cFu4YxVwRGU
הנה דיווח על תרופה אפשרית למחלה שתבוא מתל אביב (עברית):
https://youtu.be/rYajBtrkbW0
וחולי אלצהיימר מדברים:
https://youtu.be/WysoapqcXVs
מהי פרקינסון, המחלה של המתאגרפים?
פרקינסון (Parkinson), בעברית: רטטת, היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים, המתקדמת באיטיות וגורמת להפרעות מוטוריות. המחלה מתרחשת עקב חוסר במוליך העצבי דופמין, כתוצאה מהתנוונות של תאי החומר השחור (Substantia Nigra) במוח.
הפגיעה במוח מאפיינת לא מעט מתאגרפים מקצועיים, לרוב מבוגרים, הלוקים במחלה. זה קורה לאחר שבחייהם הם ספגו אגרופים וחבטות קשות בראשם והטראומה המצטברת במוחם פוגעת בתאי העצב שתפקידם לייצר דופמין.
החולה המפורסם ביותר מפגיעה כזו היה גדול הספורטאים, המתאגרף מוחמד עלי (Muhammad Ali). בגיל צעיר יחסית ולא אופייני.
ממחלת הפרקינסון סבלו בעבר גם הצייר סלבדור דאלי וגם מייקל ג'יי פוקס, אחד השחקנים האהובים בתולדות הוליווד. הפעילות שלו לאחר שחלה הפכה אותו למעין סמל של מחלת הפרקינסון ולמי שקידם את מחקר המחלה והמודעות לה, יותר מכל ידוען לפניו.
מכאן שכיום מבחינים בין שני סוגים עיקריים של מחלת הפרקינסון: הסוג הראשוני, שגורמיו אינם ידועים והוא מופיע בדרך כלל אחרי גיל 40, והשניוני, המתפתח עקב גורמים ידועים כמו חשיפה לרעלים סביבתיים, תרופות אנטי-פסיכוטיות, או בעקבות דלקת מוח נגיפית.
ואגב, חולה ישראלי, מי שבעברו היה טייס מילואים ואיש הייטק, לקה בפרקינסון ובמקום להתייאש פיתח אמצעי יעיל להתמודדות עם המחלה.
#סימפטומים
התסמינים העיקריים של המחלה מתבטאים בכמה אופנים מרכזיים: רעד במנוחה, שלרוב מתחיל ביד אחת, פוחת בתנועה ונעלם בשינה, אך מוחמר במצבי לחץ או עייפות. המטופלים חווים האטה בתנועה (Bradykinesia) המתבטאת בקושי בביצוע תנועות מהירות ועוקבות. נוקשות השרירים גורמת לירידה בתנועתיות, ולעיתים מלווה בכאבי שרירים, עייפות ונטייה ליפול קדימה.
בנוסף לכך, מופיעות הפרעות בשיווי משקל וחוסר יציבות בהליכה. הדיבור נעשה איטי, חלש ומונוטוני, ובמקרים קשים עד כדי לחישה. המוטוריות העדינה נפגעת, דבר המתבטא בכתב קטן וקושי בפעולות יומיומיות. תסמינים נוספים עשויים לכלול דיכאון, בעיות שינה, קשיי בליעה, עצירות ובמתן שתן. בשלבים מתקדמים עלולים להופיע גם דמנציה, אובדן זיכרון, חשיבה איטית והזיות.
הנה המחלה, גורמיה, מאפייניה ותפוצתה בעולם (עברית):
https://youtu.be/6dvRVHQs9SQ
הסימנים המוקדמים של מחלת הפרקינסון (עברית):
https://youtu.be/EdNUzhbb5jc
החולה בפרקינסון, שפיתח אמצעי להתמודדות עם המחלה (עברית):
https://youtu.be/NGRRRiV0Aas
מייקל ג'יי פוקס. השחקן האהוב, שחלה והפך לסמל המאבק בפרקינסון:
https://youtu.be/2nwxlcHytx4
תכנית על מחלת הפרקינסון (עברית):
https://youtu.be/4PiVYR58108?long=yes
תכנית טלוויזיה מרתקת על החולים בפרקינסון ומאבקם לחיים (עברית):
https://youtu.be/QtjVJklBpBs?long=yes
ופרק פודקאסט על מחלת פרקינסון (עברית):
https://youtu.be/dJEdcZEY9vs?long=yes
חברת בריינסווי (Brainsway) הישראלית פיתחה קסדה חדשנית שנועדה לטפל בליקויים נפשיים דרך המוח ובמחלות שמשפיעות על תפקוד המוח. מה שתורם ליכולת המופלאה הזו היא טכנולוגיה שתאפשר בעתיד למכשיר ה-Deep TMS לבצע פעולות שעד עתה נחשבו מדע בדיוני ולהילחם במחלות נפש דוגמת דיכאון, פוסט טראומה ומאניה דיפרסיה ועד למחלות שהן תוצר של הזדקנות המוח, כמו אלצהיימר ופרקינסון.
החידוש של ברינזוויי הוא מכשיר המצויד בטכנולוגיה חדשנית שמאפשרת פעולות על תאי עצב שנמצאים בעומק של עד 7 סנטימטרים במוח. זו טכנולוגיה שמתעלה על כל טכנולוגיה קודמת, כשהשיא בעבר היה חדירה והשפעה על עצבים הנמצאים בעומק של עד 2 סנטימטרים בלבד בתוך המוח האנושי.
הנה סרטון שמציג את הקסדה של בריינזווי:
http://youtu.be/rwUQVE39m_8
וטיפול בחולה שסובלת מדיכאון בעזרת הקסדה:
http://youtu.be/EKAxJajcJhU
אחת ההמצאות הישראליות המצליחות בעולם היא תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה. זוהי תרופה שפותחה בישראל ונחשבת התרופה הישראלית המצליחה בכל הזמנים. היא מגלגלת בכל שנה כמה מיליארדי דולרים לחברת "טבע", מפתחת הקופקסון. התרופה אמנם אינה מרפאת את המחלה, אלא רק מעכבת אותה, אך היא משפרת את חייהם של חולים בכל רחבי העולם.
המדהים ביותר שהקופקסון פותחה על סמך מחקר שנערך במכון ויצמן בשנות ה-60, מחקר שבו חיפשו משהו הפוך. מה שהמדענים ביקשו למצוא במחקר ההוא היה דווקא חומר שיגרום לטרשת נפוצה. המחקר הזה, בתחום מדעי-רפואי שנקרא אימונולוגיה, ניסה לבדוק איך עובדת מערכת החיסון ולשם כך ניסו החוקרים, הפרופסורים מיכאל סלע ורות ארנון, לפתח את המחלה.
זה מה שנקרא "מחקר בסיסי" - מחקר מדעי שאינו למטרות מעשיות או לצורכי יישום, אלא לשם צבירת ידע מדעי והבנה של הדרך שבה פועל העולם. מה שיצא מהמחקר הבסיסי הזה, שלרוב אין בו תועלת מיידית או הכנסה כספית כלשהי, הוא אחד החיסונים הטובים והרווחיים בהיסטוריה של הרפואה.
הנה סיפורה של תרופת הקופקסון:
https://youtu.be/VIigdq4q88M?t=8s
סרטון לילדים על מחלת הטרשת הנפוצה:
https://youtu.be/PkVzXxp943c
הנה סיפורה של חולה בטרשת הנפוצה:
https://youtu.be/1kWbeDgR904?t=10s
והחולה המפורסמת ביותר, שגם מתה מהמחלה, הצ'לנית האגדית ז'קלין דה פרה:
https://youtu.be/ptsZHqB22sg
בלב המדבר של לאס וגאס ניצב מבנה מרהיב שנראה כאילו נלקח מתוך חלום סוריאליסטי. מרכז לו רובו לבריאות המוח בקליבלנד קליניק (Lou Ruvo Center for Brain Health at Cleveland Clinic) הוא מקום שבו חדשנות אדריכלית משתלבת עם חמלה אנושית והאמנות הופכת לחלק מהסביבה והתהליך של הריפוי.
סיפור הקמת המרכז מתחיל בלארי רובו (Larry Ruvo), איש עסקים מלאס וגאס, שאיבד את אביו למחלת אלצהיימר. מתוך הכאב האישי, הוא החליט להתחבר עם "קליבלנד קליניק" ולהקים מרכז שייקרא על שמו של אביו ויציע טיפול רפואי מתקדם לחולים ומקום שיחסוך מהם וממשפחותיהם בעתיד את הסבל שאביו עבר עם משפחתו, בשנותיו האחרונות, מאז חלה.
במרכז רובו שילבו ביחד עם הטיפול גם מחקר פורץ דרך בתחום מחלות המוח. המרכז, שנפתח ב-2009, הפך במהרה לאחד המוסדות המובילים בעולם בתחום המחקר והטיפול במחלות ניווניות של המוח.
מי שנבחר לתכנן את המקום הוא האדריכל הנודע פרנק גרי (Frank Gehry), ארכיטקט שהפך לשם דבר בזכות מוזיאון גוגנהיים בבילבאו ומבנים סוריאליסטים נוספים בעולם. למרכז רובו הוא יצר מבנה שמשקף את המורכבות המופלאה של המוח האנושי.
החזית המתעקלת, שעשויה מפלדת אל-חלד מבריקה, מתפתלת ומשתקפת באור המדברי, תוך שהיא יוצרת משחק מרהיב של אור וצל. אך מעבר לאסתטיקה המרשימה, המבנה מספר סיפור עמוק יותר. בתכנון מתפתל, מפורק או מתפרק ובבירור לא מאורגן ומסודר לעין - משקף המבנה המרהיב את הדרך שבה מחלות ניווניות משפיעות על המוח האנושי.
גרי תכנן את המבנה בקונספט ייחודי של שני חלקים מובחנים: "הצד הרציונלי" - האגף הרפואי המסודר והפונקציונלי, ו"הצד האי-רציונלי" - החלל הציבורי הדרמטי עם תקרות גבוהות ומפותלות. החיבור בין השניים מסמל את המפגש המרתק שבין המדע המדויק לבין התקווה והיצירתיות שמניעות את המחקר הרפואי.
יש כאן כמובן יותר מסתם מבנה רפואי מרשים. המרכז מתמחה במגוון רחב של מחלות נוירולוגיות, ביניהן אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה ומחלת הנטינגטון. גרי תכנן את המבנה בקפידה כדי שיתאים לצרכים הייחודיים של המטופלים - החל ממסדרונות רחבים המאפשרים תנועה נוחה, דרך מערכות תאורה מתוחכמות המסייעות בהתמצאות, ועד לפינות מנוחה אסטרטגיות.
אולי הדבר המרשים ביותר במרכז הוא האופן שבו הוא מצליח להפוך את המאבק במחלות המוח למשהו שהוא מעבר לטיפול רפואי גרידא. האדריכלות הנועזת של פרנק גרי יוצרת מרחב שמעורר השראה ותקווה, בתוך יצירת מופת אדריכלית המשלבת חדשנות עיצובית, סמליות אדריכלית וחזון רפואי פורץ דרך ושואף להקל את סבלם של החולים.
הנה מרכז Lou Ruvo במדבר נבאדה:
https://youtu.be/igmTz_ofPqs?t=22
וסיפורו של המרכז המעוצב בהשפעת המחלה ותסמיניה:
https://youtu.be/SGosaAMog5g
מחלת הדמנציה (Dementia), מחלת אובדן הזיכרון, היא אחת המחלות הפחות נעימות למוח האנושי. מדובר גם באחת המחלות הקשות לאדם ולמשפחתו וכמובן לחברה כולה.
מדובר במחלה שבעברית נקראת גם בשם המעליב והלא מוצדק "שיטיון". מי שחולים בה מאבדים בהדרגה את יכולות הזיכרון שלהם, מה שמוביל גם לפגיעה ביכולת החשיבה שלהם וביכולות מנטליות שונות, כמו היכולת לזהות אנשים וחפצים וההתמצאות בזמן ובמרחב.
כל אלה פוגעים ביכולת של החולים בדמנציה לתקשר עם הסביבה ולבצע פעילויות יומיומיות. בהדרגה גם נפגעים התפקודים הרגשיים, ההתנהגותיים והפיזיים שלהם.
דמנציה מתפתחת בקרב קשישים ומהווה את אחד הגורמים העיקריים למוגבלות בגיל זה. לצערנו היא מהווה את הצד הלא נעים של הגדלת תוחלת החיים. זו מובילה להזדקנות האוכלוסייה ומגדילה בהתמדה את מספר הסובלים מדמנציה.
#איך להקטין את הסיכון לדמנציה?
הפגיעה הקוגניטיבית של הדמנציה באדם הקשיש היא עצובה וקשה והחמרתה הפיזית והתפקודית היא ממש מכמירת לב. אבל יש דברים שניתן לעשות כדי למנוע את המחלה והם קשורים בהפעלת המוח שלנו.
פעם חשבו שהלמידה מתרחשת רק כשאנו צעירים, אבל מדעני המוח גילו את הנוירופלסטיות, בעברית "גמישות המוח" (Neuroplasticity). התכונה הזו פירושה שמוחנו משתנה כל חיינו ובאמצעות למידה, תרגול ואימון, אנו יכולים לפתח אותו וליצור חיבורים חדשים, מה שנקרא "חיווט מחדש" ופירושו יכולות חשיבה, פעולה ורגש חדשות.
אז אותה גמישות מוחית מאפשרת לנו ללמוד דברים חדשים ולשפר את תפקוד המוח בכל גיל.
נדגיש שוב - גם כשאנו מתבגרים, המוח שלנו אינו מתקבע בצורתו, אלא משתנה בהתאם ללמידה ולהתנסויות שלנו. הגמישות המוחית שלנו היא שמאפשרת לנו ללמוד.
הלמידה המתמדת אחראית ליכולות הקוגניטיביות שלנו, לחשיבה, ליצירתיות, להתמודדות שלנו עם העולם ועם בעיות שנקרות בדרכנו, באופן שלא יאומן. אדם לומד הוא אדם חי, בריא יותר, מוצלח יותר, חד, מעניין ומאריך חיים - באיכות חיים טובה יותר. למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצים מעולים והאינטרנט מוצף בידע, הרצאות ואפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, מאנשים מדהימים, מכל מקום ובכל מקום.
ההיפוקמפוס במוח ממשיך לייצר נוירונים לאורך כל חיינו. במספרים קטנים יותר, אבל בהתמדה. אנו יכולים וצריכים להמשיך ולהפעיל את המוח בכל גיל. ללמוד דברים חדשים, לשוחח עם אנשים, לקרוא, לפגוש חברים, להשתתף בחוגים, ליצור גם אם לא נהיה אמנים דגולים, לשמוע מוסיקה, לגוון פעילויות ועוד.
דמיינו את המוח כשריר שדורש אימון. ממש כמו שרירים, למידה מתמדת וגם פעילות ספורטיבית כמו ריצה או הליכה למשל, מסייעים למוח להתחדש ומשאירים אותנו עם חשיבה בריאה וזיכרון פעיל. והם בהחלט חשובים אך לא מספיקים - חשוב גם להקפיד על תזונה בריאה, שכן היא תנאי למוח מתוקתק ויעיל בכל גיל!
אגב, אחד הסממנים הבולטים של ההזדקנות, היא ירידה באיכות השינה. ולצערנו כבני אדם היא גם זו שככל הנראה תורמת ומזרזת דמנציה ואלצהיימר. מוטב לכן לעשות כל מה שניתן כבר מגיל צעיר יותר בכדי לישון היטב ולרכוש הרגלי שינה טובים.
הנה תיאור של מחלת הדמנציה ומה שמתרחש בה במוח (מתורגם):
https://youtu.be/TSzChO3QEeU
כך מרגישה מחלת הדמנציה (עברית):
https://youtu.be/icRQ7lZLrUg
הטיפול בדמנציה ובמחלת האלצהיימר שהיא אחד הגורמים לה (עברית):
https://youtu.be/L_uAOJjeBsQ
מה ההבדל בין דמנציה ואלצהיימר?
https://youtu.be/RT907zjpZUM
והסבר ברמה גבוהה של מומחית על מחלת הדימנציה (עברית):
https://youtu.be/b7SdEY_gSns?long=yes
מחלות מוח
אחת המחלות המדוברות כיום היא אלצהיימר (Alzheimer). זוהי מחלת מוח חשוכת מרפא, שרוב הלוקים בה הם אנשים בגיל מבוגר והולכים ומאבדים את היכולת לחשוב, לזכור, לנוע, להרגיש ולדעת דברים.
אלצהיימר היא מחלה ללא תרופה. אנשים שמוחותיהם ניזוקו מאלצהיימר מאבדים בהדרגה את הזיכרון, ההתמצאות במרחב והחשיבה שמאפיינת את המין האנושי. במצב החמור שלהם מגיעים החולים למצב של דמנציה.
אלצהיימר היא אחת ממחלות הדמנציה, מחלות זיקנה שונות. דמנציה היא מחלה שנקראת גם "שיטיון" ושבה החולים מאבדים את יכולות החשיבה שלהם ואת היכולות המנטליות, מה שמותיר אותם ללא התפקודים הרגשיים וההתנהגותיים שלהם.
אלצהיימר של הגיל המבוגר אינה מחלה גנטית. לא ניתן לחזות אותה אצל מי שיחלו בה, אך אחוז אחד מהמבוגרים ילקה בה בגיל 60. בגילאים מתקדמים האחוז הזה מגיע ל-40 אחוזים מבני ה-80 ומעלה.
ישנם גם אנשים בני 40 שלוקים במחלה דומה. זוהי מחלה שזכתה לשם "אלצהיימר של גיל מוקדם". היא התגלתה במספר כפרים בקולומביה, במיוחד בחבל אנתיוקיה הקולומביאני. הרופאים המקומיים כינו אותה "התרככות המוח" והסתבר שכל הלוקים במחלה הם צאצאים של זוג אחד מהמאה ה-19, בני זוג ששניהם מתו ממנה בגיל צעיר. בנוסף התגלה שמי שנושא את הגן של המחלה, יחלה בה באופן ודאי בשנות ה-40 שלו וימות בתוך 10 שנים.
זו הסיבה שבני המשפחה המורחבת הזו, שמי שנושאים את הגן יסבלו באופן ודאי מהמחלה, הפכו למושא של מחקר רפואי מקיף שנועד לסייע באיבחון ההבדלים שבין מוחותיהם של מי שנושאים את הגן ומי שלא.
אם נלמד לזהות אותם נוכל לפתח תרופות או טיפולים מוקדמים שימנעו בעתיד את המחלה וימגרו את מחלת האלצהיימר, גם אצל מי שאצלם המחלה אינה גנטית אבל יתגלו אצלם מאפיינים של היווצרות עתידית שלה.
המוח היפה והמורכב שלך הוא ך ולשלוט בגוף שלך. הרשת שברירית ודורשת תחזוקה מתמדת, כמו גינה.
המחקר מראה שיש גננים למוח, על רשת התאים המיקרוסקופיים שיוצרים ביחד את המחשבות, האישיות והשליטה על גופנו. הגננים הללו הם תאים מיוחדים שנקראים מיקרוגליה. באמצעות רתימת כוחם של המיקרוגליה שבמוח, מנסים החוקרים כבר שנים לפתח טיפולים תרופתיים לאלצהיימר.
הנה מחלת האלצהיימר (מתורגם):
https://youtu.be/yJXTXN4xrI8
הסבר בעברית למבוגרים על מחלת האלצהיימר (עברית):
https://youtu.be/L_uAOJjeBsQ
ההסבר המדעי (מתורגם):
https://youtu.be/Oy_ikeNOXoM
המחקר שמנסה לרתום את המיקרוגליה של המוח לעצירת המחלה:
https://youtu.be/cFu4YxVwRGU
הנה דיווח על תרופה אפשרית למחלה שתבוא מתל אביב (עברית):
https://youtu.be/rYajBtrkbW0
וחולי אלצהיימר מדברים:
https://youtu.be/WysoapqcXVs
פרקינסון (Parkinson), בעברית: רטטת, היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים, המתקדמת באיטיות וגורמת להפרעות מוטוריות. המחלה מתרחשת עקב חוסר במוליך העצבי דופמין, כתוצאה מהתנוונות של תאי החומר השחור (Substantia Nigra) במוח.
הפגיעה במוח מאפיינת לא מעט מתאגרפים מקצועיים, לרוב מבוגרים, הלוקים במחלה. זה קורה לאחר שבחייהם הם ספגו אגרופים וחבטות קשות בראשם והטראומה המצטברת במוחם פוגעת בתאי העצב שתפקידם לייצר דופמין.
החולה המפורסם ביותר מפגיעה כזו היה גדול הספורטאים, המתאגרף מוחמד עלי (Muhammad Ali). בגיל צעיר יחסית ולא אופייני.
ממחלת הפרקינסון סבלו בעבר גם הצייר סלבדור דאלי וגם מייקל ג'יי פוקס, אחד השחקנים האהובים בתולדות הוליווד. הפעילות שלו לאחר שחלה הפכה אותו למעין סמל של מחלת הפרקינסון ולמי שקידם את מחקר המחלה והמודעות לה, יותר מכל ידוען לפניו.
מכאן שכיום מבחינים בין שני סוגים עיקריים של מחלת הפרקינסון: הסוג הראשוני, שגורמיו אינם ידועים והוא מופיע בדרך כלל אחרי גיל 40, והשניוני, המתפתח עקב גורמים ידועים כמו חשיפה לרעלים סביבתיים, תרופות אנטי-פסיכוטיות, או בעקבות דלקת מוח נגיפית.
ואגב, חולה ישראלי, מי שבעברו היה טייס מילואים ואיש הייטק, לקה בפרקינסון ובמקום להתייאש פיתח אמצעי יעיל להתמודדות עם המחלה.
#סימפטומים
התסמינים העיקריים של המחלה מתבטאים בכמה אופנים מרכזיים: רעד במנוחה, שלרוב מתחיל ביד אחת, פוחת בתנועה ונעלם בשינה, אך מוחמר במצבי לחץ או עייפות. המטופלים חווים האטה בתנועה (Bradykinesia) המתבטאת בקושי בביצוע תנועות מהירות ועוקבות. נוקשות השרירים גורמת לירידה בתנועתיות, ולעיתים מלווה בכאבי שרירים, עייפות ונטייה ליפול קדימה.
בנוסף לכך, מופיעות הפרעות בשיווי משקל וחוסר יציבות בהליכה. הדיבור נעשה איטי, חלש ומונוטוני, ובמקרים קשים עד כדי לחישה. המוטוריות העדינה נפגעת, דבר המתבטא בכתב קטן וקושי בפעולות יומיומיות. תסמינים נוספים עשויים לכלול דיכאון, בעיות שינה, קשיי בליעה, עצירות ובמתן שתן. בשלבים מתקדמים עלולים להופיע גם דמנציה, אובדן זיכרון, חשיבה איטית והזיות.
הנה המחלה, גורמיה, מאפייניה ותפוצתה בעולם (עברית):
https://youtu.be/6dvRVHQs9SQ
הסימנים המוקדמים של מחלת הפרקינסון (עברית):
https://youtu.be/EdNUzhbb5jc
החולה בפרקינסון, שפיתח אמצעי להתמודדות עם המחלה (עברית):
https://youtu.be/NGRRRiV0Aas
מייקל ג'יי פוקס. השחקן האהוב, שחלה והפך לסמל המאבק בפרקינסון:
https://youtu.be/2nwxlcHytx4
תכנית על מחלת הפרקינסון (עברית):
https://youtu.be/4PiVYR58108?long=yes
תכנית טלוויזיה מרתקת על החולים בפרקינסון ומאבקם לחיים (עברית):
https://youtu.be/QtjVJklBpBs?long=yes
ופרק פודקאסט על מחלת פרקינסון (עברית):
https://youtu.be/dJEdcZEY9vs?long=yes
