שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי פרקינסון, המחלה של המתאגרפים?
פרקינסון (Parkinson), בעברית: רטטת, היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים, המתקדמת באיטיות וגורמת להפרעות מוטוריות. המחלה מתרחשת עקב חוסר במוליך העצבי דופמין, כתוצאה מהתנוונות של תאי החומר השחור (Substantia Nigra) במוח.
הפגיעה במוח מאפיינת לא מעט מתאגרפים מקצועיים, לרוב מבוגרים, הלוקים במחלה. זה קורה לאחר שבחייהם הם ספגו אגרופים וחבטות קשות בראשם והטראומה המצטברת במוחם פוגעת בתאי העצב שתפקידם לייצר דופמין.
החולה המפורסם ביותר מפגיעה כזו היה גדול הספורטאים, המתאגרף מוחמד עלי (Muhammad Ali). בגיל צעיר יחסית ולא אופייני.
ממחלת הפרקינסון סבלו בעבר גם הצייר סלבדור דאלי וגם מייקל ג'יי פוקס, אחד השחקנים האהובים בתולדות הוליווד. הפעילות שלו לאחר שחלה הפכה אותו למעין סמל של מחלת הפרקינסון ולמי שקידם את מחקר המחלה והמודעות לה, יותר מכל ידוען לפניו.
מכאן שכיום מבחינים בין שני סוגים עיקריים של מחלת הפרקינסון: הסוג הראשוני, שגורמיו אינם ידועים והוא מופיע בדרך כלל אחרי גיל 40, והשניוני, המתפתח עקב גורמים ידועים כמו חשיפה לרעלים סביבתיים, תרופות אנטי-פסיכוטיות, או בעקבות דלקת מוח נגיפית.
ואגב, חולה ישראלי, מי שבעברו היה טייס מילואים ואיש הייטק, לקה בפרקינסון ובמקום להתייאש פיתח אמצעי יעיל להתמודדות עם המחלה.
#סימפטומים
התסמינים העיקריים של המחלה מתבטאים בכמה אופנים מרכזיים: רעד במנוחה, שלרוב מתחיל ביד אחת, פוחת בתנועה ונעלם בשינה, אך מוחמר במצבי לחץ או עייפות. המטופלים חווים האטה בתנועה (Bradykinesia) המתבטאת בקושי בביצוע תנועות מהירות ועוקבות. נוקשות השרירים גורמת לירידה בתנועתיות, ולעיתים מלווה בכאבי שרירים, עייפות ונטייה ליפול קדימה.
בנוסף לכך, מופיעות הפרעות בשיווי משקל וחוסר יציבות בהליכה. הדיבור נעשה איטי, חלש ומונוטוני, ובמקרים קשים עד כדי לחישה. המוטוריות העדינה נפגעת, דבר המתבטא בכתב קטן וקושי בפעולות יומיומיות. תסמינים נוספים עשויים לכלול דיכאון, בעיות שינה, קשיי בליעה, עצירות ובמתן שתן. בשלבים מתקדמים עלולים להופיע גם דמנציה, אובדן זיכרון, חשיבה איטית והזיות.
הנה המחלה, גורמיה, מאפייניה ותפוצתה בעולם (עברית):
https://youtu.be/6dvRVHQs9SQ
הסימנים המוקדמים של מחלת הפרקינסון (עברית):
https://youtu.be/EdNUzhbb5jc
החולה בפרקינסון, שפיתח אמצעי להתמודדות עם המחלה (עברית):
https://youtu.be/NGRRRiV0Aas
מייקל ג'יי פוקס. השחקן האהוב, שחלה והפך לסמל המאבק בפרקינסון:
https://youtu.be/2nwxlcHytx4
תכנית על מחלת הפרקינסון (עברית):
https://youtu.be/4PiVYR58108?long=yes
תכנית טלוויזיה מרתקת על החולים בפרקינסון ומאבקם לחיים (עברית):
https://youtu.be/QtjVJklBpBs?long=yes
ופרק פודקאסט על מחלת פרקינסון (עברית):
https://youtu.be/dJEdcZEY9vs?long=yes
מהן התצפיות שגילו את מחלת הפרקינסון?
מחלת פרקינסון היא אחת ממחלות המוח הידועות והקשות הידועות לנו. זו מחלה ניוונית הפוגעת במערכת העצבים ומאופיינת בהפרעות מוטוריות שבראשן הרעידות, אותן רעידות הן שנתנו לה את שמה העברי שאיש לא משתמש בו, אך הוא אומר הכל: רטטת.
מעניין הסיפור על איך הגיע ג'יימס פרקינסון (James Parkinson) לתצפיותיו, שגילו ואבחנו, לראשונה, את המחלה שלימים תיקרא על שמו.
זה קרה ממש ברחוב. השנה היא 1817, כשפרקינסון שימש כרופא. האיש נהג לערוך הליכות ארוכות ברחובות לונדון, עירו. במהלך טיוליו היומיומיים, הוא שם לב לאנשים מסוימים שצעדו בצורה מאוד ייחודית - הם נטו להישען קדימה בזמן ההליכה, ידיהם רעדו גם כשהם עמדו במקום, והתנועה שלהם הייתה איטית ומוגבלת.
במקום להזמין אותם למרפאה שלו, ג'יימס בחר בגישה מעניינת - הוא עקב אחריהם ברחובות לונדון, בסודיות של סטוקרים, תוך שהוא מתעד את התנהגותם. דרך התצפיות הללו, הוא זיהה שישה אנשים שסבלו ממה שהוא כינה "שיתוק רועד" (Shaking Palsy). מה שמעניין הוא שהוא מעולם לא בדק אותם באופן רשמי - כל התובנות שלו הגיעו מהתצפיות הללו ברחוב.
הגישה הזו של פרקינסון - להיות מעין סטוקר מדעי ולהתבונן באנשים בסביבתם הטבעית במקום במרפאה - הייתה מאוד חדשנית לתקופתו. היא אפשרה לו לראות איך המחלה משפיעה על חיי היומיום של האנשים, ולא רק על הסימפטומים הרפואיים שלהם. זו הייתה דוגמה מוקדמת למה שהיום היינו מכנים מחקר אתנוגרפי בתחום הרפואה.
מעניין שלמרות שהתצפיות שלו היו מדויקות להפליא, לקח כמעט 60 שנה עד שהקהילה הרפואית התחילה להתייחס ברצינות לתיאור שלו את המחלה. רק כשהנוירולוג הצרפתי המפורסם ז'אן-מרטן שארקו (Jean-Martin Charcot) קרא למחלה על שמו של פרקינסון, היא התחילה לקבל את ההכרה המדעית שהגיעה לה.
קראו על הרטטת בתגית "מחלת פרקינסון".
הנה סיפורו של פרקינסון:
https://youtu.be/HMe2Xw4Vk-8?
המחלה, גורמיה, מאפייניה וכמה היא נפוצה (עברית):
https://youtu.be/6dvRVHQs9SQ
על סימנים וסימפטומים של פרקינסון, שיכולים להופיע עשרות שנים לפני שחולים בה (עברית):
https://youtu.be/y1ldOUE9l_w
תכנית על מחלת הפרקינסון (עברית):
https://youtu.be/4PiVYR58108?long=yes
והחוקר מהתגלית והאבחון של הפרקינסון:
https://youtu.be/YLeSNtt7-h4?long=yes
מהו בית הפרקינסון ומחלות המוח?
בלב המדבר של לאס וגאס ניצב מבנה מרהיב שנראה כאילו נלקח מתוך חלום סוריאליסטי. מרכז לו רובו לבריאות המוח בקליבלנד קליניק (Lou Ruvo Center for Brain Health at Cleveland Clinic) הוא מקום שבו חדשנות אדריכלית משתלבת עם חמלה אנושית והאמנות הופכת לחלק מהסביבה והתהליך של הריפוי.
סיפור הקמת המרכז מתחיל בלארי רובו (Larry Ruvo), איש עסקים מלאס וגאס, שאיבד את אביו למחלת אלצהיימר. מתוך הכאב האישי, הוא החליט להתחבר עם "קליבלנד קליניק" ולהקים מרכז שייקרא על שמו של אביו ויציע טיפול רפואי מתקדם לחולים ומקום שיחסוך מהם וממשפחותיהם בעתיד את הסבל שאביו עבר עם משפחתו, בשנותיו האחרונות, מאז חלה.
במרכז רובו שילבו ביחד עם הטיפול גם מחקר פורץ דרך בתחום מחלות המוח. המרכז, שנפתח ב-2009, הפך במהרה לאחד המוסדות המובילים בעולם בתחום המחקר והטיפול במחלות ניווניות של המוח.
מי שנבחר לתכנן את המקום הוא האדריכל הנודע פרנק גרי (Frank Gehry), ארכיטקט שהפך לשם דבר בזכות מוזיאון גוגנהיים בבילבאו ומבנים סוריאליסטים נוספים בעולם. למרכז רובו הוא יצר מבנה שמשקף את המורכבות המופלאה של המוח האנושי.
החזית המתעקלת, שעשויה מפלדת אל-חלד מבריקה, מתפתלת ומשתקפת באור המדברי, תוך שהיא יוצרת משחק מרהיב של אור וצל. אך מעבר לאסתטיקה המרשימה, המבנה מספר סיפור עמוק יותר. בתכנון מתפתל, מפורק או מתפרק ובבירור לא מאורגן ומסודר לעין - משקף המבנה המרהיב את הדרך שבה מחלות ניווניות משפיעות על המוח האנושי.
גרי תכנן את המבנה בקונספט ייחודי של שני חלקים מובחנים: "הצד הרציונלי" - האגף הרפואי המסודר והפונקציונלי, ו"הצד האי-רציונלי" - החלל הציבורי הדרמטי עם תקרות גבוהות ומפותלות. החיבור בין השניים מסמל את המפגש המרתק שבין המדע המדויק לבין התקווה והיצירתיות שמניעות את המחקר הרפואי.
יש כאן כמובן יותר מסתם מבנה רפואי מרשים. המרכז מתמחה במגוון רחב של מחלות נוירולוגיות, ביניהן אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה ומחלת הנטינגטון. גרי תכנן את המבנה בקפידה כדי שיתאים לצרכים הייחודיים של המטופלים - החל ממסדרונות רחבים המאפשרים תנועה נוחה, דרך מערכות תאורה מתוחכמות המסייעות בהתמצאות, ועד לפינות מנוחה אסטרטגיות.
אולי הדבר המרשים ביותר במרכז הוא האופן שבו הוא מצליח להפוך את המאבק במחלות המוח למשהו שהוא מעבר לטיפול רפואי גרידא. האדריכלות הנועזת של פרנק גרי יוצרת מרחב שמעורר השראה ותקווה, בתוך יצירת מופת אדריכלית המשלבת חדשנות עיצובית, סמליות אדריכלית וחזון רפואי פורץ דרך ושואף להקל את סבלם של החולים.
הנה מרכז Lou Ruvo במדבר נבאדה:
https://youtu.be/igmTz_ofPqs?t=22
וסיפורו של המרכז המעוצב בהשפעת המחלה ותסמיניה:
https://youtu.be/SGosaAMog5g
מחלת פרקינסון
פרקינסון (Parkinson), בעברית: רטטת, היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים, המתקדמת באיטיות וגורמת להפרעות מוטוריות. המחלה מתרחשת עקב חוסר במוליך העצבי דופמין, כתוצאה מהתנוונות של תאי החומר השחור (Substantia Nigra) במוח.
הפגיעה במוח מאפיינת לא מעט מתאגרפים מקצועיים, לרוב מבוגרים, הלוקים במחלה. זה קורה לאחר שבחייהם הם ספגו אגרופים וחבטות קשות בראשם והטראומה המצטברת במוחם פוגעת בתאי העצב שתפקידם לייצר דופמין.
החולה המפורסם ביותר מפגיעה כזו היה גדול הספורטאים, המתאגרף מוחמד עלי (Muhammad Ali). בגיל צעיר יחסית ולא אופייני.
ממחלת הפרקינסון סבלו בעבר גם הצייר סלבדור דאלי וגם מייקל ג'יי פוקס, אחד השחקנים האהובים בתולדות הוליווד. הפעילות שלו לאחר שחלה הפכה אותו למעין סמל של מחלת הפרקינסון ולמי שקידם את מחקר המחלה והמודעות לה, יותר מכל ידוען לפניו.
מכאן שכיום מבחינים בין שני סוגים עיקריים של מחלת הפרקינסון: הסוג הראשוני, שגורמיו אינם ידועים והוא מופיע בדרך כלל אחרי גיל 40, והשניוני, המתפתח עקב גורמים ידועים כמו חשיפה לרעלים סביבתיים, תרופות אנטי-פסיכוטיות, או בעקבות דלקת מוח נגיפית.
ואגב, חולה ישראלי, מי שבעברו היה טייס מילואים ואיש הייטק, לקה בפרקינסון ובמקום להתייאש פיתח אמצעי יעיל להתמודדות עם המחלה.
#סימפטומים
התסמינים העיקריים של המחלה מתבטאים בכמה אופנים מרכזיים: רעד במנוחה, שלרוב מתחיל ביד אחת, פוחת בתנועה ונעלם בשינה, אך מוחמר במצבי לחץ או עייפות. המטופלים חווים האטה בתנועה (Bradykinesia) המתבטאת בקושי בביצוע תנועות מהירות ועוקבות. נוקשות השרירים גורמת לירידה בתנועתיות, ולעיתים מלווה בכאבי שרירים, עייפות ונטייה ליפול קדימה.
בנוסף לכך, מופיעות הפרעות בשיווי משקל וחוסר יציבות בהליכה. הדיבור נעשה איטי, חלש ומונוטוני, ובמקרים קשים עד כדי לחישה. המוטוריות העדינה נפגעת, דבר המתבטא בכתב קטן וקושי בפעולות יומיומיות. תסמינים נוספים עשויים לכלול דיכאון, בעיות שינה, קשיי בליעה, עצירות ובמתן שתן. בשלבים מתקדמים עלולים להופיע גם דמנציה, אובדן זיכרון, חשיבה איטית והזיות.
הנה המחלה, גורמיה, מאפייניה ותפוצתה בעולם (עברית):
https://youtu.be/6dvRVHQs9SQ
הסימנים המוקדמים של מחלת הפרקינסון (עברית):
https://youtu.be/EdNUzhbb5jc
החולה בפרקינסון, שפיתח אמצעי להתמודדות עם המחלה (עברית):
https://youtu.be/NGRRRiV0Aas
מייקל ג'יי פוקס. השחקן האהוב, שחלה והפך לסמל המאבק בפרקינסון:
https://youtu.be/2nwxlcHytx4
תכנית על מחלת הפרקינסון (עברית):
https://youtu.be/4PiVYR58108?long=yes
תכנית טלוויזיה מרתקת על החולים בפרקינסון ומאבקם לחיים (עברית):
https://youtu.be/QtjVJklBpBs?long=yes
ופרק פודקאסט על מחלת פרקינסון (עברית):
https://youtu.be/dJEdcZEY9vs?long=yes
מחלת פרקינסון היא אחת ממחלות המוח הידועות והקשות הידועות לנו. זו מחלה ניוונית הפוגעת במערכת העצבים ומאופיינת בהפרעות מוטוריות שבראשן הרעידות, אותן רעידות הן שנתנו לה את שמה העברי שאיש לא משתמש בו, אך הוא אומר הכל: רטטת.
מעניין הסיפור על איך הגיע ג'יימס פרקינסון (James Parkinson) לתצפיותיו, שגילו ואבחנו, לראשונה, את המחלה שלימים תיקרא על שמו.
זה קרה ממש ברחוב. השנה היא 1817, כשפרקינסון שימש כרופא. האיש נהג לערוך הליכות ארוכות ברחובות לונדון, עירו. במהלך טיוליו היומיומיים, הוא שם לב לאנשים מסוימים שצעדו בצורה מאוד ייחודית - הם נטו להישען קדימה בזמן ההליכה, ידיהם רעדו גם כשהם עמדו במקום, והתנועה שלהם הייתה איטית ומוגבלת.
במקום להזמין אותם למרפאה שלו, ג'יימס בחר בגישה מעניינת - הוא עקב אחריהם ברחובות לונדון, בסודיות של סטוקרים, תוך שהוא מתעד את התנהגותם. דרך התצפיות הללו, הוא זיהה שישה אנשים שסבלו ממה שהוא כינה "שיתוק רועד" (Shaking Palsy). מה שמעניין הוא שהוא מעולם לא בדק אותם באופן רשמי - כל התובנות שלו הגיעו מהתצפיות הללו ברחוב.
הגישה הזו של פרקינסון - להיות מעין סטוקר מדעי ולהתבונן באנשים בסביבתם הטבעית במקום במרפאה - הייתה מאוד חדשנית לתקופתו. היא אפשרה לו לראות איך המחלה משפיעה על חיי היומיום של האנשים, ולא רק על הסימפטומים הרפואיים שלהם. זו הייתה דוגמה מוקדמת למה שהיום היינו מכנים מחקר אתנוגרפי בתחום הרפואה.
מעניין שלמרות שהתצפיות שלו היו מדויקות להפליא, לקח כמעט 60 שנה עד שהקהילה הרפואית התחילה להתייחס ברצינות לתיאור שלו את המחלה. רק כשהנוירולוג הצרפתי המפורסם ז'אן-מרטן שארקו (Jean-Martin Charcot) קרא למחלה על שמו של פרקינסון, היא התחילה לקבל את ההכרה המדעית שהגיעה לה.
קראו על הרטטת בתגית "מחלת פרקינסון".
הנה סיפורו של פרקינסון:
https://youtu.be/HMe2Xw4Vk-8?
המחלה, גורמיה, מאפייניה וכמה היא נפוצה (עברית):
https://youtu.be/6dvRVHQs9SQ
על סימנים וסימפטומים של פרקינסון, שיכולים להופיע עשרות שנים לפני שחולים בה (עברית):
https://youtu.be/y1ldOUE9l_w
תכנית על מחלת הפרקינסון (עברית):
https://youtu.be/4PiVYR58108?long=yes
והחוקר מהתגלית והאבחון של הפרקינסון:
https://youtu.be/YLeSNtt7-h4?long=yes
בלב המדבר של לאס וגאס ניצב מבנה מרהיב שנראה כאילו נלקח מתוך חלום סוריאליסטי. מרכז לו רובו לבריאות המוח בקליבלנד קליניק (Lou Ruvo Center for Brain Health at Cleveland Clinic) הוא מקום שבו חדשנות אדריכלית משתלבת עם חמלה אנושית והאמנות הופכת לחלק מהסביבה והתהליך של הריפוי.
סיפור הקמת המרכז מתחיל בלארי רובו (Larry Ruvo), איש עסקים מלאס וגאס, שאיבד את אביו למחלת אלצהיימר. מתוך הכאב האישי, הוא החליט להתחבר עם "קליבלנד קליניק" ולהקים מרכז שייקרא על שמו של אביו ויציע טיפול רפואי מתקדם לחולים ומקום שיחסוך מהם וממשפחותיהם בעתיד את הסבל שאביו עבר עם משפחתו, בשנותיו האחרונות, מאז חלה.
במרכז רובו שילבו ביחד עם הטיפול גם מחקר פורץ דרך בתחום מחלות המוח. המרכז, שנפתח ב-2009, הפך במהרה לאחד המוסדות המובילים בעולם בתחום המחקר והטיפול במחלות ניווניות של המוח.
מי שנבחר לתכנן את המקום הוא האדריכל הנודע פרנק גרי (Frank Gehry), ארכיטקט שהפך לשם דבר בזכות מוזיאון גוגנהיים בבילבאו ומבנים סוריאליסטים נוספים בעולם. למרכז רובו הוא יצר מבנה שמשקף את המורכבות המופלאה של המוח האנושי.
החזית המתעקלת, שעשויה מפלדת אל-חלד מבריקה, מתפתלת ומשתקפת באור המדברי, תוך שהיא יוצרת משחק מרהיב של אור וצל. אך מעבר לאסתטיקה המרשימה, המבנה מספר סיפור עמוק יותר. בתכנון מתפתל, מפורק או מתפרק ובבירור לא מאורגן ומסודר לעין - משקף המבנה המרהיב את הדרך שבה מחלות ניווניות משפיעות על המוח האנושי.
גרי תכנן את המבנה בקונספט ייחודי של שני חלקים מובחנים: "הצד הרציונלי" - האגף הרפואי המסודר והפונקציונלי, ו"הצד האי-רציונלי" - החלל הציבורי הדרמטי עם תקרות גבוהות ומפותלות. החיבור בין השניים מסמל את המפגש המרתק שבין המדע המדויק לבין התקווה והיצירתיות שמניעות את המחקר הרפואי.
יש כאן כמובן יותר מסתם מבנה רפואי מרשים. המרכז מתמחה במגוון רחב של מחלות נוירולוגיות, ביניהן אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה ומחלת הנטינגטון. גרי תכנן את המבנה בקפידה כדי שיתאים לצרכים הייחודיים של המטופלים - החל ממסדרונות רחבים המאפשרים תנועה נוחה, דרך מערכות תאורה מתוחכמות המסייעות בהתמצאות, ועד לפינות מנוחה אסטרטגיות.
אולי הדבר המרשים ביותר במרכז הוא האופן שבו הוא מצליח להפוך את המאבק במחלות המוח למשהו שהוא מעבר לטיפול רפואי גרידא. האדריכלות הנועזת של פרנק גרי יוצרת מרחב שמעורר השראה ותקווה, בתוך יצירת מופת אדריכלית המשלבת חדשנות עיצובית, סמליות אדריכלית וחזון רפואי פורץ דרך ושואף להקל את סבלם של החולים.
הנה מרכז Lou Ruvo במדבר נבאדה:
https://youtu.be/igmTz_ofPqs?t=22
וסיפורו של המרכז המעוצב בהשפעת המחלה ותסמיניה:
https://youtu.be/SGosaAMog5g
