האם יש דרך לתקשר עם המתים? האם ניתן לשוחח עם נשמות מהעולם הבא? - רבים מאמינים שכן.

סיאנס (בצרפתית séance) הוא טקס שבו המשתתפים מנסים להעלות נשמה של אדם שמת ולתקשר איתו. הטקס הוא עניין מיסטי ומערב בני אדם עם כוחות על-טבעיים.

בעברית נקרא הסיאנס "העלאה באוב". יוצרים בו קשר עם נשמות של אנשים מתים, בדרך כלל מי שאחד הנוכחים הכיר, תוך ניסיון לקבל מהם מסר או הכוונה. לעתים הכוונה היא סתם ליצור קשר עם רוחות, מתוך סקרנות או שעשוע.

הדעות על הסיאנס מתחלקות בין מי שרואים בו הפרעה למנוחתן של הרוחות והנשמות והכנסת רוע ואנרגיות שליליות אל הבית של הסיאנס. אחרים רואים בטקס דרך לגיטימית לתקשר עם אנשים יקרים, כשמה שחשוב הוא רק לנהוג ברוחות בכבוד.

במרכז הסיאנס, בחדר חשוך, מתכנסים הנוכחים סביב שולחן. עליו מונח לוח עם אותיות האלפבית ומספרים, מ-1 עד 10. כוס הפוכה משמשת לסמן, אות אחרי אות, את המסרים מהרוחות. אלה הם בדרך כלל אבא, סבא, או חבר של מישהו מהנוכחים.

היהדות, בכדי לא להפריע את מנוחת המתים, אוסרת על קיום של סיאנס. שהרי בתורה כתוב "לא תדרוש את המתים". גם לילדים ובני נוער לא מומלץ לעשות זאת. אבל בכל מקרה, מומחים טוענים שבכדי להימנע ממצבים "מסוכנים" או להגיע לעימות עם הרוחות, את הטקס צריך לנהל רק איש מקצוע.

מקור המונח בא מצרפתית ופירושו "מושב", או "ישיבה".


הנה סיפורו של ה"סיאנס" (עברית):

https://youtu.be/g6YDICaPuA4


גם בטלוויזיה ניסו פעם לעשות סיאנס (עברית):

https://youtu.be/jjcchQwhoDM


ובחיוך - הנה הסיאנס של ברקוני (עברית):

https://youtu.be/lVIZ4tSmIfk

הוויכוח מתנהל במשך שנים ארוכות בין אלו המאמינים שהעולם נברא על ידי האל ובין אלו המאמינים שאין יישות אלוהית שבראה אותו.

המאמינים באלוהים מציגים את העולם שמסביב ושואלים כיצד עולם כה מופלא ומורכב נוצר, אם לא על ידי אלוהים. המסרבים להאמין בקיום האל אומרים שהכל התפתח מעצמו, בתהליך ארוך שנמשך מליוני שנים ונקרא אבולוציה.

אנו לא מתכוונים לפסוק בשאלה כה מסעירה. זכותו של כל אדם להאמין כרצונו וכל אדם - באמונתו יחיה. חשוב להקשיב לדוברים השונים בנושא ולדבריהם המעניינים ומאוד חשוב שדברי כולם יוכלו להישמע ללא איסורים. אשרינו שאנו חיים בדור שבו הסובלנות מאפשרת במרבית מדינות העולם, לשמוע את מי שחושבים אחרת מאיתנו או כמונו ולדעת שהם לא יחוסלו או יוצאו להורג.

אבל יש עוד אפשרות לראות את אלוהים. עזבו רגע את השאלה אם אתם מאמינים בו (או בה... ) או לא. בכל מקרה תהיו חייבים להודות שאלוהים, דמות בלתי נראית, שיודעת כל מה שאנו עושים, היא פתרון מבריק של הדתות כדי שלא נעשה מה שמתחשק לנו.

מעין ארכיטיפ שהוא סוג של אולר שווייצרי. מתאים לכל בעיה...

לא מאמינים שזה עובד? - שאלו את עצמכם רגע שאלה קטנה וענו בכנות - רק לעצמכם, לאוזניכם ובראשכם בלבד - אם היינו מציעים לכם לשדוד בנק, בלחיצת כפתור על אתר אינטרנט פשוט ומבלי שאיש יידע שאתם זכיתם באותם 100 מיליון דולר, שהקליק הקטן הזה מסדר לכם, האם הייתם הולכים על זה או לא? רגע, ואם רק אלוהים היה יודע?

אם בשאלה הראשונה רבים היו עונים בחיוב, מרבית המאמינים באלוהים היו נסוגים עם התוספת שהוספנו אחר כך. זו הדרך שבה פועלת האמונה הדתית. הפחד מהגיהינום ומהעולם הבא עושה את שלו.


הנה בהומור, אלוהים של היהדות, שאת שמו אסור להגיד ולכן ממציאים לו המון שמות אחרים (עברית):

https://youtu.be/Jte75Wrv1b4


כך מציג סטיבן הוקינג, אחד המדענים החשובים בעולם, את דעתו על קיומם של האל והעולם הבא:

http://youtu.be/7L7VTdzuY7Y


לעומתו, דבריו הנחושים לא פחות של מאמין בקיומו של האל, שגורס שגם המחקר המדעי לא נתן הסבר הגיוני אחר (מתורגם):

http://youtu.be/4xlENe1_dn0


הפשטות המדויקת והאמיתית של עבד מצרי קדום הפונה לאל בבקשה שיעזור לו (מתורגם):

https://youtu.be/8eotO2Orpao


דיון, מעט מורכב יותר, של שני מדענים, שבאים משני הצדדים (עברית):

http://youtu.be/E7raf6EGkcU


סטיבן הוקינג, מגדולי הפיזיקאים, גרס שפיצוח סודות היקום יביאו להבנת כוונתו של האל (עברית):

https://youtu.be/NNoEXjnpVfA


ומה שיש למדענים כמו יובל נוח הררי לומר על זה (עברית):

https://youtu.be/F_aKSuPXJlQ?long=yes

מיהו אותו מלאך המוות שמופיע בשיר "חד גדיא" של ליל הסדר: "וירא מלאך המוות ושחט לשוחט דשחט לתורא דשתא למיא דכבה לנורא דשרף לחוטרה דהיכא לכלבא דנשך לשונרא דאכל לגדיא דזבין אבא בתרי זוזי חד גדיא חד גדיא".

מלאך המוות (Angel of Death) בדתות השונות הוא מעין דמוי אדם או מלאך, הממלא תפקיד בשליחות האל.

הוא אחראי על עבודת ההפרדה שבין הנשמה לגוף.

זהו תהליך שמשתנה מעט בכל דת ולפי מעשיו של המת בעבר, אבל הדימיון במיתוסים ובהאנשת המוות, בהקנייה של צורת אדם לו, הוא רב.

בדתות שונות רואים במעשי מלאך המוות מעשה יחיד, בעוד שבדת המוסלמית, יש המספרים שמתלווים אליו עוזרים המסייעים לו במלאכת המוות.

גם באסלאם מלאך המוות הוא אחד ממלאכי אללה, מלאך האלוהים. ברגע שהיא נקראה לכך, "עזראיין", כפי שמכונה מלאך המוות במסורת המוסלמית, מפריד את הנשמה מהגוף ומעביר אותה אל עולם הנשמות של בראשית.

גם הנצרות רואה במלאך המוות דמות דמוית-אדם שמפרידה בין גופו של אדם לנשמתו. מלאך המוות מכונה אצל הנוצרים "קוצר הנשמות" ("The Grim Reaper") או פשוט "המוות".

מלאך המוות בדת היהודית לא נראה כפי שרואים אותו הנוצרים. לפי הדת היהודית אחראי על המוות המלאך סמאל.

אם בנצרות מדמיינים את מלאך המוות כמלאך, עטוי גלימה שחורה וברדס על ראשו ונושא חרמש, ביהדות הוא מלאך ככל המלאכים ,אך עדיין נושא חרב או סכין, להפרדת הנשמות.


הנה מלאך המוות בסרטים ותכניות טלוויזיה:

https://youtu.be/SZiifOnhaqE


מצגת וידאו של מלאך המוות:

https://youtu.be/Zjg3C06rTXo


ומלאך המוות בפרסומת:

https://youtu.be/RcG0pNx92os

לא ברור מה קורה לבני-אדם עם מותם. זה נשמע מדהים שעם כל התפתחות המדע אין אף מדען שהצליח להציע הסבר של ממש לתופעת המוות. האם אנשים חיים בעולם הבא? האם בגלגול אחר, או שהם פשוט מסיימים באופן סופי לחלוטין? - אמנם ברור שגופנו מת אבל מה קורה עם נשמתנו? ותודעתנו?

מה שמסתבר, וגם לו אין שמץ של הסבר, הוא שלא מעט אנשים שאין להם קשר זה לזה, מתרבויות שונות, דתות שונות וממקומות שונים ברחבי העולם, חוו חוויות של מוות וחזרה לחיים. יש שתיארו את החיים עוברים להם במהירות הבזק מול העיניים, אבל כולם תיארו מסדרון ארוך כלשהו, מוצף באור לבן וקולות שקראו להם לבוא. כל אותם אנשים העידו שהחוויה הייתה מדהימה וכולם תיארו פחות או יותר את אותו המראה.. האם הם היו בתחילתו של המוות? ומה קורה לאחר מכן?

לא נראה שבזמן הקרוב נגלה משהו ברור על השאלות הללו, שכן המדע לא מצויד בכלים מספקים לחקר המוות, אבל ניתן לקוות שהמאות הבאות תמסורנה לידי החוקרים כלים מדעיים ושיטות מחקר שיוכלו לשפוך מעט אור על התופעה המרתקת והמסתורית הזו.


הנה אישה שבגיל 7 עברה חוויה של מוות קליני (מתורגם):

http://youtu.be/3adY_jxTYzg


מוטיב המוות הקדום שנולד לפני אלפי שנים מלווה אותנו גם היום בפסקולי סרטים רבים:

https://youtu.be/dLgvKwOYniY


ואולי המשמעות האמיתית של המוות ועוד יותר החיים היא זו (מתורגם):

https://youtu.be/h6fcK_fRYaI?long=yes

רוחות רפאים (Ghosts) הן הופעות על-טבעית של אנשים מתים. בדתות ואמונות שונות מזוהה רוח הרפאים עם נשמות בני אדם שנשארו על הארץ ולא עלו לשמיים, אל גן עדן או לגיהנום, השאול.

תרבויות רבות מספרות על רוחות רפאים, כל אחת מתארת באופן שונה, אבל המהות דומה. בדרך כלל מתארים את רוחות הרפאים הללו כדמות שקופה, אנושית, או לפחות בעלת צורה של בן-אדם, מעורפלת ולא-ממשית.

יש הטוענים שרוחות קיימות וקיימים דיווחים רבים לאורך ההיסטוריה על רוחות שנראו בבתים ריקים, במקומות שבהן התרחשו מקרי מוות קשים וכדומה. פעמים רבות לא רואים את הרוח עצמה, אלא מזהים חפצים זזים או שומעים רעשים מוזרים שאין להם פשר והסבר מדעי.

על אף שהפולקלור, התרבות והאמנות משתמשים לא פעם ברוחות הרפאים, עד היום לא נמצאו עדויות של ממש לקיומן. מדענים רבים טוענים שאין כל בסיס של ממש לאגדות הללו ושכל העדויות לרוחות רפאים הן בדיות או זיהוי שגוי של תופעות ליליות אחרות.

מבחינת היהדות, ישנן נשמות תקועות שאינן מצליחות לעלות לעולמות העליונים והן יכולות להיחשב לרוחות רפאים. אבל הרבנים מרגיעים שאין רוחות רפאים כאלה בבית שיש בו מזוזות כשרות.


האם יש רוחות רפאים בעולם?

https://youtu.be/5fWmr0ji1lQ


שאלת קיומן של הרוחות:

https://youtu.be/_AP7GgtEWXU


סרטון על רוחות רפאים והאם יש כאלה בעולם:

https://youtu.be/m5UhpPcFSgo


למה אנחנו חושבים שיש רוחות, לכל הרוחות?

https://youtu.be/LFMuLqZ1zaU


החליטו אתם אם זה אמיתי - 30 תמונות של רוחות לכאורה:

https://youtu.be/6Rcw01IEQig


ובית שנמכר עם הרוחות שבו:

https://youtu.be/Av2L0F2j-JA

בדתות רבות מתואר הגיהנום (Hell) בתור השאול, האופל, התופת ושאר השמות של מקום עונש, סבל ועינויים, שממתין לאחר המוות, למי שחטאו בחייהם ועברו עבירות חמורות - בין אדם לחברו ובין אדם לאלוהיו.

בציבור נתפס הגיהינום כמקום לזכות בו בעונש נצחי, על החטאים, על אמונה לא מספקת, על אי קיום של המצוות ועוד.


#הגיהנום בדתות השונות
תיאורי הגיהנום או החיים שלאחר המוות הם שונים מדת לדת ונתונים לפרשנויות שונות בין זרמים דתיים, קבוצות, חצרות דתיות, כתות ואפילו אנשים שונים. תהודה רבה בתרבות המערבית הייתה גם לתיאור הגיהנום ב"הקומדיה האלוהית", ספרו העל-זמני של דנטה, בשמו המלא דנטה אליגיירי.

נתחיל ביהדות, המפרשת את המושג "גיהנום"כמקום זמני לטיהור הנשמה ולא כעונש נצחי כמו התפיסה הנוצרית שתוצג בהמשך. הגיהינום היהודי מתואר לעתים כאש מטהרת, כשהרעיון הוא שהנשמה מתנקה בו לפני וכדי שהיא תוכל לבוא בשערי גן עדן.

בנצרות הגיהנום מתואר מתואר כ"תופת" (Inferno), מעין כבשן לוהט ועתיר להבות, הנמצא במעמקי האדמה. קירותיו אדומים עזים ונהרות לבה רותחת זורמים בין הסלעים המחודדים. זה מקום של סבל, חושך וייסורים נצחיים וניתוק מהאלוהים.

בין הפרשנויות השונות יש הרואות בגיהנום מקום פיזי, בעוד אחרות רואות בו מצב רוחני של ריחוק מאלוהים. בנצרות הגיהנום מיועד למי שדחו את חסד האלוהים או חטאו חטאים בלתי נסלחים. מדובר בהמצאה גאונית שהצליחה במשך מאות רבות של שנים לגרום למאמינים הנוצרים להיות צייתנים, שקטים, חיוביים ולתרום לכנסייה מכספם, גם אם יש להם מעט מאוד ממנו ולה המון.

הגיהנום הנוצרי, אגב, די מבוסס על שילוב בין השאול כפי שהוא מתואר במיתולוגיה היוונית, זה שמתחת לאדמה ומעבר לנהר סטיקס, לבין הגיהנום של היהדות הקדומה והאלילות של כנען.

האסלאם מדבר על "ג'הנאם" (Jahannam), המקום המיועד להעניש בייסורים עזים את מי שדחו את אללה וביצעו חטאים חמורים. בג'הנם המוסלמי החוטאים סובלים מעונשים המשתנים לפי החטאים שהם עשו. הג'האנם הוא מקום של אש ורתיחה, מול קור קיצוני. יש בג'הנם שבע דרגות של גיהנום וכל אחת קשה וחמורה מקודמתה. ואגב, אצל המוסלמים רק מי שמאמין באללה וחי חיי צדיקים יזכה לכניסה ל"ג'אנה", גן העדן המוסלמי.

בהינדואיזם והבודהיזם יש גם פאטאלה (Patala) של ההינדו אך גם את הנאראקה (Naraka) המשותפת לשניהם, גם אם כל דת רואה אותו אחרת.

בגיהנום של ההינדים מתקיימות כמה רמות של עונש. גם כאן הגיהנום הוא מקום זמני, מעין מחוזות כפרה זמניים, מקומות בהם מטוהרת נשמתם של מי שצברו במעשיהם קארמה שלילית, לפני שתיוולד מחדש. בין העונשים יש מגוון עינויים פיזיים כשכל אחד מהם מותאם לחטאים אחרים.

ה"נרקה" אצל הבודהיסטים הוא אחד מששת העולמות הבודהיסטיים, של הקיום המחזורי. גם אצלם מדובר במצבי סבל זמניים ולא של עונש נצחי, אבל בסיפורם שלהם מתוארים 8 גיהנומים קרים ו-8 חמים, כשלכל אלה נוסף מגוון של תת-רמות נוספות.

ב"דיו", הגיהנום בו מאמינות מספר דתות סיניות ותיקות, יש 10 בתי משפט או רמות, כשכל אחד נותן עונשים ייחודיים. הנשמות עוברות דרך רמות אלו לפני שהן נולדות מחדש, או עולות לגן עדן.

כך שלכל דת יש את הפרשנויות שלה לגבי הגיהנום, חלקן מילוליות ומבטיחות או מאיימות וחלקן לא. ועדיין מסתבר שלכל אחת מהן יש פרשנויות שונות למהותו של הגיהנום - חלקן מילוליות יותר וחלקן מציגות את הגיהנום כמושג מטפורי ולא כמקום בו החוטאים מעונים באמת.


הנה האגדה על המלך ששלח את חתנו למבחן בגיהינום (מתורגם):

https://youtu.be/4nZ9gNGZwO0


כך מדמיינים את קולות הסובלים בו:

https://youtu.be/Xbrbx0ApQ8k


השאול מהמיתולוגיה היוונית בו האל הדס לוקח לו אישה:

https://youtu.be/ESbd3T7VMsc


בחיוך פרסומי - הגיהנום בגירסת הג'אנק פוד:

https://youtu.be/Nhi84rJyuhA


כך הדתיים מציגים את הגיהנום:

https://youtu.be/MdiWn-cAFmE


הגיהנום לפי הנצרות והתנ"ך:

https://youtu.be/jVleAnze7v8?long=yes


והגיהנום והשטן שאפשר לראות בהקרבת הילדים העתיקה בגיא בן הינום שבירושלים:

https://youtu.be/GeCodRjs1Bs?long=yes

הסרט "מגרש השדים" חשף לעולם בשנות ה-70 את אחת התופעות המסתוריות והקשות של הנפש. אדם שנראה כי השתלט עליו שד. בסרט עוברת נערה ששד השתלט על גופה טיפול לגירוש השד. סרט לא קל לצפייה ולמעוניינים - לא נקלקל בספוילר.

גירוש שדים (Exorcism) הוא תהליך שמטרתו לסלק שד שחדר לגופו של אדם, בעל חיים, חפץ או אפילו מבנה ולסלק את השפעתו המזיקה.

במקרה של בני-אדם, נכנסת במצב כזה לכאורה רוח זרה לגופו של אדם ושולטת בהתנהגותו, תוך שהיא מביאה את החולה למצב של טראנס ודיבוק.

מקרים של "השתלטות שדים" קשורים בדרך כלל לדת. ואכן, בדתות השונות ישנן מסורות של גירוש שדים. בנצרות הקתולית, למשל, נהוג נוסח רשמי לגירוש שדים, שמופיע בספרי התפילות.

אבל אמצעים שונים משמשים לגירוש של שדים. ביניהם נכללות תפילות או קריאות שונות, הזהה של מים קדושים והעלאת קטורת ועשן, לעתים קרובות מתערובת עשבי טיהור, ועוד.

בעת העתיקה יוחסו מחלות רבות, בעיקר מחלות נפש, לשדים. בדת היהודית נהגו לקרוא לזה "דיבוק", שנכנס לגופו של אדם. הליך הוצאת השדים היה בעבר חלק מהריפוי של חולי הנפש. אצל הנוצרים היה הכומר מגיע ו"מסלק את השד" ממי שסבלו מתופעות כמו שיגעון או מפיצול אישיות. אגב, בבשורות הנוצריות מוזכר גם ישו כמי שעסק בגירוש שדים.

יהודי מזרח אירופה נהגו לכנות את גירוש השדים "הסרת דיבוק". הם סברו שהשד או הדיבוק שנכנס לגופו של היהודי מקורו בנשמת אדם חוטא שלא זכתה להתנקות בגיהינום ומצאה לעצמה מנוחה כשנכנסה לגופו של אדם חי, תוך גרימת סבל רב.

להסרת הדיבוק נהגו להשתמש בתפילות להרחקת שדים, או לגרש שדים גם על ידי שימוש בשמות קדושים, השבעת השדים ותקיעה בשופרות.

בתרבויות רבות בעולם מקובלת גם כיום תופעת גירוש השדים. בכפרים מבודדים בהודו, למשל, ישנם מקדשים שלמים שעורכים באורח קבע טקסי גירוש שדים.

ביהדות של ימינו נפוצים טקסי גירוש שדים בעיקר אצל יוצאי מרוקו ואתיופיה. במשפחות יוצאות מרוקו ביצעו בעבר ואולי פה ושם עדיין, טקסי "שחור". הטקסים הללו נערכים החוג המשפחה, נגד מזיקים, שדים ועין רעה, תוך שימוש בקמיעות ובטקסטים לשמירה על המשפחה.

התיקשור, תופעה שבשנים האחרונות נפוצה בישראל, היא ניסיון לתת אפשרות ליישות אחרת להיכנס אל הגוף, אך במצב של רגיעה וכשניתן לשלוט בה.


הנה מגרש שדים מקצועי שעושה את מלאכתו בכל רחבי העולם:

https://youtu.be/Aoa32UYiuG8


טקס גירוש שדים לצעיר מהפיליפינים ש"השטן השתלט עליו":

https://youtu.be/uoA-dBREM5c


או גירוש שדים במערת הרוחות שבמקדש בהודו:

https://youtu.be/Q3vFTiPCH2g


קליפ קצר של תמונות מהסרט "מגרש השדים" (לא מומלץ לילדים צעירים!):

https://youtu.be/mzTIvIMjhQo


וסרט תיעודי על גירוש שדים:

https://youtu.be/jsJblTxPU5M?long=yes

השָׂטָן (Satan) הוא דמות מיתולוגית של רשע ומתנגד לאלוהים, עם יסודות בכל הדתות המונותאיסטיות וביטויים מעט שונים אך דומים בבסיס. מפני שהוא מסיט את האדם מדרך הישר, משמעות השם "שטן" היא "הסוטה מהדרך".

לפי הדת היהודית והנצרות השטן הוא מלאך שסרח. במקור הוא נברא כמלאך טוב אבל הוא סרח וחטא. בעברית השטן מסמל את מי שמתנגד לסדר האלוהי, מתנגד למעשה הבריאה ומהווה את אויב האנושות.

השטן שביהדות היה פעם "בעל זבוב", מקביל ללוציפר הנוצרי, איבליס שבקוראן, או אלשיטאן ועזאזיל המוסלמי.

יש טענה שאל היהדות השטן הגיע בזמן שהיהודים גלו לבבל ופגשו בדתות מהמזרח, בהן היה הרעיון של השטן כבר קיים. בשלל הגרסאות שלו הוא מוזכר בתנ"ך, בברית החדשה וגם בקוראן.

ועדיין קיימים הבדלים מסוימים בכל זאת - אם ביהדות הוא מלאך שעדיין סר למרותו של אלוהים, בנצרות מופיע לוציפר, השטן בשבילכם, כמקור הרוע בעולם. השטן הנוצרי הוא שד רשע שמורד באל ובאנושות, נלחם באלוהים על נפשות המאמינים ומנסה לנצחו ולשלוט בעולם במקומו. מזכיר סרטים הוליוודיים? - עכשיו אתם מבינים את המקור.

מבחינה חיצונית, השטן עשוי להופיע בשלל צורות ומופעים - עם קלשון, עם קרניים, או בתור שד, רוח רפאים ואפילו אל של ממש, שיש לו תפיסות מנוגדות לאל הטוב והמוסרי ולמצוותיו. הקולנוע, אגב, יצייר כמעט תמיד את השטן כשד אדום ובעל קרני תיש גדולות על מצחו.

אגב, לשטן אין בלעדיות על הרוע. מטפורית אפשר לומר שקצת ממנו מצוי בכל אחד מאיתנו. גם המחקר וגם הדתות מכירים בכך שיש בכל אדם מאיתנו ולאורך ההיסטוריה משיכה מסוימת למוות ולאלימות.

הפסיכולוגים ידברו על התוקפנות שבאדם. החברה האנושית והנורמות החברתיות, עם החוקים, הנוהגים, הנימוס והאהבה יעשו פלאים בריכוך והמעטת ביטויי התוקפנות הזו, אבל יהיו שאצלם זה לא יעבוד.

נוכל לקרוא להם פושעים, שטנים או שדים בתחפושת אדם, אבל רצוי שנכיר בכך שהשטן הוא גם קצת בתוכנו. זיגנונד פרויד, ענק הפסיכולוגיה, אמר פעם ש"השטן הוא עדיין הטובה שבאמתלות כדי לזכות את אלוהים מאשמה"...


הנה תולדות השטן (מתורגם):

https://youtu.be/5_To7wO0Exo


על כת השטן:

https://youtu.be/ovhdu1kbKao


סרט תיעודי על מושג השטן והתפתחות האמונה בשטן:

https://youtu.be/bBoJFc1aQq4?long=yes


והאם בישראל פעלה כת השטן? (עברית)

https://youtu.be/dZS5nf-yOtg?ling.yes

התשובה אם יש חיים לאחר המוות, או מה בדיוק קורה לאחר שמתים, אינה ידועה לנו עדיין, אבל אנשים רבים שחוו מוות קליני תארו את אשר מה שחוו והחוויות דומות באופן מעורר מחשבה. אחד המקרים המפורסמים הוא של פאם ריינולד, שעברה ניתוח כירורגי בליבה. פאם הגיעה למצב שבו חוותה מוות קליני והוחזרה לחיים.

במהלך הזמן שבו הוגדרה כמתה, פאם הייתה על סף המוות ותיארה מה שהחוקרים מכנים "יציאה מהגוף". העדות שלה ועדויות של רבים אחרים שהיו במצבה מעידות על קיומה של התודעה בנפרד מהמוח, או קיום הנשמה בנפרד מהגוף. בעדותה, פאם ריינולדס תיארה בפירוט את הדברים שראתה כשנשמתה עזבה את גופה, את האנשים שפגשה בעולם שמעבר ועוד.

גם אם נחשוב שהדברים אינם מדעיים ואולי אף שטויות, כדאי להקשיב ולחשוב מה עומד מאחריהם. המוות, כמו החיים, הוא עניין רציני מכדי שנבטל אותו כך.


הנה עדות על חוויית סף המוות של מי שמת מוות קליני וחזר (עברית):

https://youtu.be/VIvaazCjVBY

גלגול נשמות הוא אמונה שנשמתו של אדם שמת יכולה לחזור לעולם כשהיא מתגלמת באדם אחר. יש הטוענים שגלגול הנשמות נועד לתיקון משהו שהמת השאיר, יש טוענים שמעשים טובים או רעים שעשה המנוח יקבעו את הגלגול הבא שלו ואחרים סבורים שגלגול נשמות מתרחש כיוון שהמנוח לא השלים את תפקידו בעולם.

גלגול הנשמות זכה לחיזוקים שוהים במהלך השנים, כשהתגלו תופעות מסתוריות וחסרות הסבר אחר. ביניהן אנשים שדיברו לפתע בשפה זרה שמעולם לא שמעו קודם. אחרים גילו חפצים שאיש לא ידע את מיקומם, מלבד המנוח. והיו גם מקרים שבהם תוארו בפרטי פרטים אירועים שרק המת ידע בפירוט ובדיוק שכזה.

חלק מהמאמינים בגלגול נשמות רואים בו תהליך חד פעמי, אחרים חושבים שהוא מתרחש שוב ושוב, אפילו עד אינסוף. יש גם ויכוח אם נשמתו של האדם תתגלגל תמיד לאדם או שנשמות יכולות להופיע גם בבעלי חיים ובצמחים, כמו שחלק מאמינים.

הדת היהודית רואה את מעשיו של האדם כקובעים את עתיד נשמתו. רק נשמתו של אדם שאין לו חובות נוספים שעליו לתקן בעולם הזה, שבה אל העולם העליון. יהודים שנותרו להם חובות, נאלצת נשמתם, או לפחות חלק ממנה, לשוב אל העולם הזה עד שהתיקון שלה יושלם לגמרי.

גם בהינדואיזם, דת של מעל מיליארד אנשים, מאמינים באמונת גלגול הנשמות. ההינדואיסטים טוענים שנשמת האדם לא תמצא מנוח ותעבור גלגולים שנים, עד שתתמזג עם האל ולא תצטרך לעבור גלגולים נוספים.


כך מסבירים את תופעת גלגול הנשמות בקבלה היהודית (עברית):

https://youtu.be/Se4E8CLwAlc


וילד דרוזי שנשמתו התגלגלה מאדם אחר (עברית):

https://youtu.be/AYxW6g58yS8

הוא אינו דמות אמיתית שמסתובבת ואוספת אנשים שצריכים למות. הוא דימוי, רעיון, אמונה דתית שהתערבבה בפחדים ואמונות טפלות.

מלאך המוות (Death angel) הוא דרך סמלית לתת למוות, שאיננו יודעים מהו, דמות וצורה. לעשות למוות האנשה ולהקטין את הפחד האנושי ממנו. תרבויות שונות מתארות אותו אחרת, אבל לרוב המוות מתואר כדמות קודרת שבאה אלינו בני האדם, כדי "ללוות" את בני האדם בדרכם האחרונה ולהפריד את הנשמה מהגוף. המעניין הוא שזוהי דמות שמטרתה להקל ולרכך את הפחד והחשש מהמוות המפחיד והלא ידוע, אבל היא נראית לא פעם מפחידה מאד.

המסורת הנוצרית מתארת את מלאך המוות כ"קוצר הנשמות". כדת ויזואלית עם דימויים חזקים ודמויות אייקוניות, לא פלא שבנצרות של ימי הביניים תואר מלאך המוות כשלד עטוי בגלימה שחורה, עטור ברדס, כשהוא אוחז בחרמש שישמש אותו, לפי האמונה, כדי לגדוע את חיי האדם, ממש כמו שגודעים חיטה בקציר.

הדמות שלו נקראה אז "Grim Reaper" - הקוצר הקודר.

ביהדות כונה מלאך המוות בפשטות מלאך ה' או שהיה המלאך גבריאל ולעיתים סמאל.

המוסלמים מאמינים במלאך אללה, שהמסורת המוסלמית מכנה "עזראיין" (עזראל). גם אצלם הוא אחראי על הפרדת הנשמה מהגוף והחזרתה אל עולם הנשמות.

בצד הפחד ממנו ואולי כדי להתמודד איתו מעט, נולדו אינסוף רעיונות משעשעים על אודות מלאך המוות. בליל כל הקדושים, מעין "פורים" מפחיד שיש לנוצרים, מתחפשים רבים מהם לדמותו הציורית של אוחז החרמש השחור ומבקשים ממתקים ממי שפותח להם את הדרך. לו רק הבינו כמה שממתקים אינם טובים לבריאות...


הנה תמונת מלאך המוות הממתין במונטי פייטון. לא קורה כלום.. הוא מחכה..

http://youtu.be/6YrTthpm6dY


וכך מדמיינת חבורת מונטי פייטון את העבודה של מלאך המוות:

http://youtu.be/4tIg2nK67LQ


בחיוך, מלאך המוות ששר על אהבתו למחלות והשנאה שלו לתרופות:

http://youtu.be/YOPOqy7L3Po


פרסומת שמראה בחיוך שהמוות נח כשמלאך המוות בהפסקה:

http://youtu.be/3luK8BoiAjk

על גדולתו של הפילוסוף היהודי ברוך שְׂפִּינוֹזָה (Baruch Spinoza) העיד פילוסוף דגול אחר בשם פרידריך הגל (ההוא מהתזה, האנטיתזה והסינתזה), שאמר ש"לכל פילוסוף יש שתי שיטות, שיטתו שלו ושיטת שפינוזה."

הגל אף הטעים כשאמר ש"המחשבה הפילוסופית חייבת להתחיל מנקודת המוצא של שיטת שפינוזה. כל פילוסופיה מתחילה מהליכה בעקבות שפינוזה".

אלה לא דברי ההערצה היחידים שידע מי שנקרא בעצם דה-שפינוזה והוא בעצם אבי החילוניות.

שפינוזה היה צאצא למשפחת אנוסים ממוצא פורטוגלי-ספרדי. בני המשפחה שבו ליהדות כשששמעו שבהולנד מאפשרים להיות יהודי והגיעו לאמסטרדם שבהולנד.

כבר בצעירותו ברוך נחשב לעילוי יהודי והיה בקי בתנ"ך, בתלמוד ובפילוסופים יהודיים מימי הביניים דוגמת הרמב"ם, כמו גם בפילוסופיה יוונית. הוא היה תלמיד מבריק שרב הקהילה היה בטוח שהוא מי שעתיד להחליפו לכשיגדל.

אבל שפינוזה היה רציונליסט. הוא ביסס את הגותו הפילוסופית על ההגיון ובנה את תורתו, צעד אחר צעד, באופן לוגי. הוא השתמש בהגיון ובשכל כדי לבחון את העולם ואת רעיונותיו, את התנ"ך ואת ההגיון שביהדות. כך הוא הגיע למסקנות מהפכניות, כמו זו שהתנ"ך אינו פרי התגלות האלוהים, שחומשי התורה לא נכתבו על ידי משה רבנו ושלחוקי התורה אין יתרון על "חוק הטבע". שפינוזה האמין שיש הסבר רציונלי לניסים שתוארו בתנ"ך ושלא היו בהם מרכיבים על-טבעיים.

אבל אם לזכור דבר אחד על ההגות של האיש, שפינוזה אמר שאלוהים הוא הטבע וההיפך. אלוהים, לדעתו, לא היה מישהו שמחוץ לעולם. הוא היה העולם, כל העולם וכל מה שיש. הכל, כולל אותך, אותי ואת הג'וק שמתרוצץ אצלך בבית עכשיו - כולנו אלוהים. כי אלוהים הוא הטבע.

וואו. "אלוהים או הטבע" - המילה לא משנה כי שניהם אצל שפינוזה הם אחד.

בימי הביניים היו מעלים אותו תוך שניות על המוקד. אבל בימיו חזרה הפילוסופיה להיחשב משמעותית, בכל זאת, עידן ההשכלה והנאורות כבר החל. הוא צובר מעריצים ובעיני רבים הולך ונתפס כממשיך דרכם של גדולי הוגי הדעות.

בהולנד לוחשים את שמו בשקט, שהכמרים לא ישמעו והסוד על ההוגה המסעיר שרואה בטבע את האלוהות הולך ומתפשט. בגרמניה כותב על שפינוזה גתה, גדול המשוררים הגרמנים, שהוא: "עלה דרך התרבות המתמטית והרבנית עד המעלה העליונה של המחשבה". הפילוסוף נובאליס מציין ש"שפינוזה הוא שיכור אלוהים ותורתו רוויה אלוהות". הרדר חיבר אותו לישו וכתב ש"בשני אלה בלבד נמצאת ההכרה הטהורה של אלוהים".

היו שציינו שאם יתקיים העולם עוד שנים רבות, תיעשה תורת שפינוזה לדת העולם. דומה שאירופה נסערת מהגאון שצמח בה, אבל שפינוזה עני, חסר עבודה ומוחרם.

כי הרבנים באמסטרדם, הקהילה שלו, פחות התלהבו. הם ראו בהגותו סכנה חמורה והחרימו אותו. הקללה והנידוי גרמו לשפינוזה לעזוב את העיר והוא מצא עצמו בעיירה הקטנה רינסבורג, מתפרנס מליטוש עדשות למשקפיים, טלסקופים ומיקרוסקופים.

חבריו היו בעיקר נוצרים, שכן בשל קללת הרבנים, היהודים החרימו אותו בכל הולנד. הוא עוד ישוב לאמסטרדם ויעזוב אותה שוב ויסיים את חייו שוב בעיר הקטנה. בתקופתו ליטוש עדשות זה סוג של הייטק, אבל האבק מליטוש העדשות גרם לו למחלת השחפת הקשה ולמוות בגיל 44, בגיל צעיר יחסית אפילו בתקופתו.

הגותו הביאה לו הרבה צרות, אבל הוא דבק בה. הוא חושש ממלחמות הדת שמתרחשות בהולנד מסביבו. זה גם משהו שמחזק אותו בהתנגדותו לדתות הקיצוניות בזעם ואלימות זו כנגד זו. אבל את פרסום הספר הענק שלו, "אתיקה", שפינוזה מחליט לדחות ולהמתין שייצא רק אחרי מותו.

הוא לא זכה לראות את ספרו הופך לאורים והתומים של הפילוסופיה המודרנית אז. בקרב חוגים הולכים וגדלים הוא הפך לספר נערץ ומשפיע בצורה לא רגילה.

גם אם רבים לא הסכימו עמו והיהדות שממנה בא הוקיעה אותו על סטיותיו מהאמונה האורתודוכסית השמרנית, שפינוזה היה ונשאר מהפילוסופים המוערכים בתולדות הפילוסופיה. עולם החוכמה רואה בו עד היום דמות מרתקת ואיש מבריק, שהציב רף חדש בתולדות הפילוסופיה וחולל מהפכה במטאפיזיקה המודרנית.


#אלוהים הוא כאן. בטבע ובכל מקום
כיום מבינים כולם שהאשמתו של שפינוזה באתאיזם, כלומר בכפירה בקיומו של האל, היא לא פחות ממגוחכת. הוא היה בעצם פנתאיסט, כי לעומת הדתות שרואות באלוהים גורם על-טבעי, שמנהל את העולם והוא מחוץ לעולם, שפינוזה ראה אותו כמצוי בטבע שמסביבנו ובכל מקום. במקום מנהל העולם ומי שמכוון אותו מלמעלה, שפינוזה ראה את אלוהים כסיבת העולם, כמצוי בדברים שבעולם ונובע מתוכם.

אין הפרדה אצלו בין נשמה לגוף, או כמו שאומרים היום "בין גוף לנפש". אם אין שוני בין חומר לרוח, הרי שניתן לחקור את הרוח בדיוק כמו שהמדע חוקר את החומר. מזכיר לכם מישהו? - שפינוזה בישר על תורת הפסיכולוגיה, עוד לפני שפרויד יחנוך אותה.

אם אדם הוא מאותו "הכל" או "היש" שהוא בעצם האלוהים, אז מותו הוא הסוף המוחלט. כי בלי הגוף אין נפש, נשמה או חיים אחרי המוות. אין גן עדן, אין גהינום לחוטאים, כי אלוהים לא מודד מצוות ולא סופר חטאים. אנחנו חלק מהיש ולכן גם אנחנו חלק מהאלוהות.

בהיותנו.

זה גרם לו כמובן לבעיות. הדתות המונותאיסטיות ובכללן הדת היהודית והנוצרית ראו בטבע את יצירת האלוהים, שנוצרה על ידי האל בבריאת העולם. לעומתן, שפינוזה הוריד את אלוהים אל העולם והעלה את הטבע לאלוהות.

והרי אם אלוהים הוא הטבע וכל מה שיש בעולם הוא אלוהים, אז שמירת מצוות היא לא עניין כל כך חשוב כמו שעושים ממנו, נכון?

זה מה שיוביל לכך שהוא יידחה כל כך על ידי הקהילה היהודית, שממנה הוא נזרק. האיש היה לאיום של ממש על הדת כמרכז המדינה ולמעשה הוא מהחשובים הפילוסופים שקראו להפרדת דת ממדינה.

ברוך השם או לא, שפינוזה הציג תפיסה מהפכנית וחדשנית, אך רק למי שהיה מוכן להתעמת עם הדתות והיה יכול ומוכן להתמודד עם ההגיון שבה מבלי לפסול אותו על הסף.

ב"תורת המידות", הספר שהודפס לאחר מותו, שפינוזה ביסס את המוסר האנושי על "אהבת האל השכלית". לדעתו מי שיכול לתפוס בשכלו את מושג האלוהים - הוא מי שאוהב את האל.

נדגיש זאת רגע...

מי שתופס את מושג האלוהים בשכלו - אוהב אותו. לשיטתו של שפינוזה, דווקא האהבה לאל תסגל לאדם את ההתנהגות המוסרית הנכונה.

זה כל כך פשוט ומדויק, עבור רבים בימינו שמבינים שהם אינם בדיוק אתאיסטים ומנגד יודעים בבירור גם שאינם דתיים. שפינוזה נתן בית למוסר הצומח מההגיון וההערכה לעולם שמסביבנו, מקום יפה לאמונה מסוג אחר ולאהבה, הרבה אהבה. הוא יכול היה להיות יופי של היפי, ביטניק, שוחר סביבה או אדם חופשי אחר בן זמננו. רק שהוא הגה את זה במאה ה-17, כשאלה עוד לא נולדו.

ונסיים במשפט המסיים את ספרו "אתיקה" - "כל דבר מושלם הוא קשה, כשם שהוא יפה".


הנה סיפורו של הפילוסוף ברוך שפינוזה (מתורגם):

https://youtu.be/pVEeXjPiw54


מצגת וידאו על חייו של שפינוזה:

http://youtu.be/7vMl6OZr98c


סרט תיעודי על הבאבא ברוך האמיתי של היהדות (עברית):

https://youtu.be/y9uUBxdWO7E?long=yes


על מאבקו של שפינוזה בשמרנות הדתית:

http://youtu.be/4zbDGDdoq-o?long=yes


פודקסט עם פרופסור הרסגור מ"שעה היסטורית" על שפינוזה באמסטרדם (עברית):

https://youtu.be/ELfkzEZi8WU?long=yes


והרצאת כורסה על שפינוזה (עברית):

https://youtu.be/6v5qHU5ENNc?long=yes