שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה ביטקוין?
הביטקוין הוא מטבע הוירטואלי המוכר והנפוץ ביותר בעולם, מטבע עצמאי שלא מנוהל על ידי ממשלה או בנק מרכזי בעולם וערכו נקבע על פי חוקי היצע והביקוש. לפי הצלחתו האדירה, מסתבר שהוא בדיוק מה שחיפשו המילניאלס, בני דור ה-Y שחשים שהם חיים בעולם של חוסר יציבות, של תאגידי ענק שחודרים לכל פינה בחייהם, כמו הבנקים למשל, ושל ממשלות. שאי אפשר לסמוך עליהן בענייני הדאגה לעתיד.
את הביטקוין "כורים" באמצעות מחשבים וחישובים, שהולכים ומסתבכים ככל שיותר ביטקוין נכרה. לפיכך, למרות שהוא איננו מטבע אמיתי ואין אף ממשלה או מוסד פיננסי מאחוריו, רק מכיוון שהרבה אנשים משתמשים בו ומוכנים לקבל אותו ולהעניק סחורה תמורתו - יש לו ערך אמיתי.
האמון של אנשים רבים בביטקוין נובע מכך שיש סכום סופי ממנו והם משערים שהוא עשוי להיות שווה המון כסף בעתיד. מצד שני, על פי ההערכות המומחים, רק בעוד 126 שנים עתידה כריית כל הביטקוין בעולם להסתיים.
המסחר בביטקוין מתנהל בעיקר דרך האינטרנט - באמצעות תוכנת מחשב שנקראת "ארנק ביטקוין" המתפקדת כארנק וירטואלי וממוחשב ומאפשרת למשתמשים בה לשלוח ולקבל מטבעות ביטקוין בצורה מוצפנת ומאובטחת. הערך של ביטקוין אחד נע כיום סביב 200-500 דולר ובשיאו הוא הגיעה לשווי של יותר מ-1000 דולר לביטקוין אחד.
הביטקוין פורסם בשנת 2009 על ידי מתכנת שכינה את עצמו "סאטושי נקאמוטו", ככל הנראה שם בדוי. יש הערכות לגבי זהותו של יוצר הביטקוין, אך הדברים עדיין לא בטוחים. באופן מפתיע דווקא ממציא מסתורי ואנונימי יצר את המטבע הוירטואלי הנפוץ ביותר בעולם. מה שבטוח, יוצר הביטקוין השאיר את תוכנת הביטקוין שפיתח כקוד פתוח והיא עצמה יצרה שלל מטבעות וירטואליים מתחרים.
הכמות של הביטקוין מוגבלת ולכן הוא לא ייקלע לאינפלציה (ראו בתגית "אינפלציה"). רבים רואים בו את האיום הגדול ביותר על מערכות הכספים המדיניות, המטבעות הרגילים שמנפיקות המדינות השונות. אחרים רואים בו שיגעון חולף, משהו כמו "שגעון הצבעונים" שהתפתח בהולנד בעבר (ראו באאוריקה בתגית "שיגעון הצבעונים").
אחת הבעיות עם הביטקוין היא שהוא מאפשר להעביר כספים באמצעותו עבור פשעים. הביטקוין הוא האמצעי הראשי לתשלום ברשת הדארקנט, תשלומים שמועברים עבור סמים, חומרים אסורים וביצוע פשעים. החיבור בין הרשת האפלה, ששימושיה העיקריים הם מעשים פליליים, לבין המטבע הוירטואלי, הוא קטלני. לכן נלחמות רבות מהרשויות המדיניות במטבע הביטקוין ועוקבות אחריו, כדי למצוא כל דרך למנוע את הפיכתו לכלי כלכלי שמקנה רווח למבצעים של מעשים פליליים.
הנה סרטון הסבר לביטקוין (עברית):
https://youtu.be/OhhPE_rthzc
כמו מטבעות קריפטו אחרים, הביטקוין הוא מטבע מבוזר שאין ממשלה או גוף שמנהל אותו ובעצם הכוח בו הוא בידי המשתמשים (עברית):
https://youtu.be/M5pSWe_4SWs
על האדם שנחשף כממציא הביטקוין ומעט על השימושים שעושים בו (עברית):
https://youtu.be/g-k8lZ_eabY
הסבר נוסף של עולם הביטקוין (עברית):
http://youtu.be/srmAw34D8Bg
מהו ביטקוין (עברית):
http://youtu.be/KxOTrdntwZE
כתבת טלוויזיה על תולדות הביטקוין (עברית):
http://youtu.be/prUMg3Kdx9I?t=54s?long=yes
וסרט תיעודי על תופעת הביטקוין:
https://youtu.be/8zKuoqZLyKg?long=yes
מה גאוני במנגנון הבלוקצ'יין?
מכירים את זה שבכל עסקה כספית או משמעותית, משתתף, חוץ משני הצדדים לעסקה, גם גורם שמפקח על ההעברה הכספית? לרוב הוא בנק, אבל לפעמים זה מתווך, מאכער או סתם מישהו שיודע לקחת עמלה שמנה על העסקה, תמורת ההבטחה ש"אני מכיר את שניכם וזה יהיה בסדר"...
הבלוקצ'יין (Blockchain), משהו כמו “שרשרת בלוקים”, היא מערכת קוד פתוח, שמחליפה אותם. היא מאפשרת העברה של נתונים בין צדדים אנונימיים, ללא גורם מתווך וללא שליטה של גורם אחד, באבטחה גבוהה ובאמון שנובע מזה שהמון אנשים "יודעים" (באופן ממוחשב כמובן) על כל פעולה שנעשתה בה.
דמיינו שני צדדים שלא מכירים זה את זה ומעוניינים לבצע עסקה ביניהם. טכנולוגיית הבלוקצ’יין מאפשרת להם לבצע עסקה, באמון מוחלט ועדיין - בלי שום גוף שיתווך ביניהם, ייקח עמלות, מיסים, או סתם יוכל לרמות בדרך או יטעה ברישום. ויותר מזה - הכל יקרה באופן מבוזר - מבלי שהמידע יעבור דרך שרת מרכזי.
העניין של הביזור, אגב, הוא מה שמלהיב כל כך הרבה שוחרי צדק חברתי או אנרכיסטים. הללו מקדמים את הטכנולוגיה הזו ומקווים להגיע בעזרתה לעולם שלא נשלט בידי ממשלות או בנקים, שיודעים עלינו הכל ודואגים לרוקן את כיסינו ולהקטין את השליטה שלנו בגורלנו ואת התלות בהם.
כך שמערכת הבלוקצ’יין מאפשרת לנהל עסקאות ללא צורך בגורם מרכזי כמו בנק, מדינה או מאפיונר, שינהלו את העסקה. הבלוקצ’יין מייתר את המתווכים ומאפשרת לאנשים או לגורמים שאינם מכירים זה את זה, לבצע עסקאות בקלות, בפשטות ובאמון. זו גם הסיבה שכולם יכולים להשתמש בו, כולל פושעים, ארגוני טרור ופוליטיקאים מושחתים, שלא רוצים שהכספים שעוברים מהם ואליהם יתועדו או יוודעו לאחרים.
הבנתם נכון - הבלוקצ'יין הוא מנגנון אמוּן שמוכיח את עצמו. הקונספט שלו, גם אם יושם בהצלחה רק בעשור האחרון, הוזכר בספרות האקדמית עוד בשנת 1991. כרגע נראה שהוא יכול לייתר את מערכת הכספים המסורתית, או לפחות לאתגר אותה ולכפות עליה שינוי עמוק של ההתנהלות, כולל אימוץ שלו לצרכיה.
גם אם לא ידעתם זאת, הבלוקצ'יין כבר שינה את פני הכלכלה העולמית. מדובר במנגנון האמון שעליו מתבסס המטבע הווירטואלי ביטקוין, לצד מרבית המטבעות הדיגיטליים הקיימים כיום והמבוססים על הטכנולוגיה של הבלוקצ’יין.
הנה הסבר על הבלוקצ'יין (עברית):
https://youtu.be/2Jh-yiJb0_4
המחשה נוספת של הגאונות של השיטה שבו (עברית):
https://youtu.be/K6FLoIN-Bww
זה הבלוקצ'יין באנגלית:
https://youtu.be/6WG7D47tGb0
הוא יכול לשמש למטרות רבות:
https://youtu.be/r43LhSUUGTQ
הכירו את הבלוקצ'יין מקרוב:
https://youtu.be/WiRFuHXHBhk
והרצאת וידאו קצרה באנגלית:
https://youtu.be/8o9QxMxhTp8?long=yes
איך הבלוקצ'יין פועל?
ביזור, שקיפות, פתיחות, נגישות, מעקב מתמיד ויעילות - ההתפעלות מהבלוקצ'יין, אותו אלגוריתם המנהל מערכות מבוזרות, היא עצומה. הוא מנהל כיום את המסחר בביטקוין ובמאות מטבעות קריפטוגרפיים אחרים, אבל יכול לעשות עוד המון דברים, כמו ניהול של מערכת בנקאית אמינה מאד, ניהול מלאי לוגיסטי יעיל או חוזים חכמים במיוחד. הסוד של הבלוקצ'יין הוא רישום ותיעוד מדויקים, לא פוסקים, עם אבטחה חזקה כנגד טעויות ותרמיות ותוך שמירה על אנונימיות רבה של מבצעי הפעולות בו. אבל איך בדיוק הוא פועל?
ובכן, דמיינו יומן רישום דיגיטלי שמנוהל, נשמר ומתעדכן לא במקום אחד, אלא במחשבים של רבים ממשתמשי הכלי הזה. בכל אחד מהמחשבים הללו שמורה ההיסטוריה של כל הפעולות שנעשו דרכו. דמיינו שהיומן הזה הוא שרשרת של בלוקים, ממנה מורכבת המערכת. מכאן, אגב, בא שמה של המערכת, בלוקצ'יין. כל בלוק מייצג אוסף תקופתי של פעולות.
מורכב מדי? - בפשטות נסביר שהבלוקצ’יין הוא מאגר נתונים מאובטח ומבוזר (כלומר מפוזר ומחולק), שפועל ללא גורם מרכזי או מפקח. המאגר הזה, של הבלוקצ’יין, נמצא בו זמנית על המון מחשבים, שכל הזמן עוברים סינכרון ומעודכנים בפעולות חדשות שנעשו, כלומר בעסקאות שנסגרו.
היות וכל העסקאות נשמרות בתוך בלוקים של מידע בבלוקצ'יין, לפי הסדר הכרונולוגי שלהן, מכיל כל בלוק את המידע על כל העסקאות שנעשו בפרק זמן מסוים.
כל זמן מה, ננעלים דיגיטלית כל הבלוקים ביחד, מה שיוצר את שרשרת בלוקים שמהווה את מערכת הבלוקצ’יין. למעשה, בונים כל השותפים למערכת מעין סולם דיגיטלי של תנועות, מבלוקים שכל אחד מהם מכיל כמות עצומה של עסקאות ותנועות שנעשו ברשת.
אבטחת המידע נעשית כאן על ידי כך שאת המידע המוצפן ומרוכז בבלוקים, לא ניתן לשנות בדיעבד. יש עותקים של כל בלוק כזה בהמוני מחשבים, מה שמונע תרמית או מניפולציה על המידע שבבלוק אחד. את האמון במתווכים מחליף כאן שיתוף פעולה המוני, של בעלי מחשבים רבים, המחזיקים על מחשביהם את התיעוד שבבלוקים הללו.
כך הבלוקצ'יין פועל (בעברית):
https://youtu.be/DSAtE0dh-PY
ויטליק בוטרין, מפתח מטבע האת'ריום, מסביר מהו (מתורגם):
https://youtu.be/2B4urKQl6dM
וכך הבלוקצ'יין עובד:
https://youtu.be/lD9KAnkZUjU
מהו ביזור?
בִּזּוּר, ביזור (Decentralization) או דֵּה-צֶנְטְרָלִיזַצְיָה (Decentralisation), הם אמצעים של פיזור הסמכויות או נקודות השליטה - מהמרכז לכיוונים רבים, חליפיים.
ביזור סמכויות, למשל, הוא מצב בו מחולקות סמכויות שונות בין גופים שונים, למשל במדינה. ביזור אמצעים הוא חלוקת האמצעים לכמה גורמים, במקום להחזקתם אצל גורם יחיד.
#דוגמאות היסטוריות?
ביזור סמכויות במדינה דמוקרטית, למשל, יתבצע כך שהסמכויות מחולקות בין גופים שונים במדינה. הפרדת רשויות למשל (רשות מחוקקת, רשות מבצעת, רשות שופטת), תורמת בדמוקרטיה לאיזון ולחלוקת הכוח בין גורמים שונים, כך שלא גורם אחד יחזיק את כל הכוח בידיו ועלול לנצלו לרעה.
ביזור יכולת המחשוב לירי טילים בליסטיים, למשל, נעשה בשנות ה-60 בארצות הברית, כדי להקטין את הסיכון לפגיעה במקום מרכזי אחד על ידי ברית המועצות, מה שהוביל להקמת רשת ARPANET שממנה יוולד שני עשורים אחר כך האינטרנט.
המטרות של ביזור יכולות להיות רבות, אבל במרבית המקרים מטרתו היא שלא כולם יצטרכו לקבל שירותים מהמרכז, או שהמרכז לא יצבור כוח רב מדי והמצב יהיה שהכל תלוי בו.
זה קורה מכיוון שהביזור מסייע להפקעת סמכות המרכז הבלעדית והעברת חלק מתפקידיו המרכזיים ליחידות שונות, מחלקות, כוחות או חלקים במערכת.
במאה ה-21 הפך הביזור לתהליך משמעותי ובולט, בתחומים רבים, מכלכלה, ארגון ועוד. בעיקר ניתן לזהות את התפיסה המבוזרת בתחומים הטכנולוגיים השונים, כמו האינטרנט, המטבעות הדיגיטליים (קריפטו) והתקשורת המקוונת.
הביזור הוא ההיפך מה"מרכוז", כלומר ריכוז של סמכויות או תפקידים המרוכזים בידי סמכות מרכזית או במיקום מרכזי אחד. אגב, שניהם - גם המרכוז וגם הביזור יהיו בדרך כלל יחסיים למצב ההפוך ולא מוחלטים (אולי רק אצל דיקטטור, רודן יחיד השומר את כל הכוח בידיו שלו, רק הוא מתאר ריכוז מוחלט ואפס ביזור סמכויות, אפילו למקורביו).
ראו מבחר דוגמאות לביזור בתגית "ביזור".
#למה שווה לבזר?
יש כמה סיבות שיכולות להיות כדי להשתמש בביזור.
אחת מהן היא פרקטית - העומס המוטל על אדם יחיד או גורם אחד שצריך לטפל בנושאים רבים.
בקבלת החלטות יבזרו את ההחלטות כדי שגורמים רבים יהיו מעורבים ויגוונו את בחינת המידע ויביאו לקבלת החלטות מאוזנת וטובה יותר.
פעמים רבות הביזור בניהול יהיה כדי שלא רק המטה וההנהלה יקבלו אותן אלא גם אנשי השטח, יחידות הקו, אלה שרואים את הדברים מקרוב וערים לניואנסים שפעמים רבות המנהלים כבר לא זוכרים או מעולם לא התבוננו בהם מקרוב.
והכי חשובה היא מניעת הצטברות של כוח מוחלט בידי גורם בודד. כאן רוצים ליצור איזון מערכתי ובלימה של הכוח בין מערכות, מה שנקרא "איזונים ובלמים" ולמשל במדינה דמוקרטית ממומש באמצעות "הפרדת רשויות".
הנה הביזור:
הביטקוין כמו מטבעות הקריפטו האחרים הוא מטבע מבוזר, שאין ממשלה או גוף שמנהל אותו ובעצם הכוח בו הוא בידי המשתמשים (עברית):
https://youtu.be/M5pSWe_4SWs
גישת המוח האנושי המבוזר והוויכוח הגדול שנוהל עליה בעבר (מתורגם):
https://youtu.be/pv6QHxkBFzY
סיפורה של ארפאנט, רשת המחשבים המבוזרת שממנה נולד האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
כך פועלת רשת CDN של שרתים המפוזרים בעולם ומריצים את הגלישה ברשת האינטרנט:
https://youtu.be/841kyd_mfH0
מהו צופן ולמה צריך הצפנה?
הצופן (Code) הוא רצף של סימנים שאינו מובן לאיש ומסתיר מלל סודי.
את הצופן יוצרים באמצעות הצפנה, פעולה שהיא עיוות מכוון של המידע, שנועד להקשות את תהליך הקריאה שלו, בתהליך שרק מי שמכיר אותו יוכל להבינו.
הצופן אינו ניתן לפענוח, אלא רק למי שבידיהם המפתח לשחזור הטקסט המוצפן למצבו הקריא, מפתח שהוא מעין אלגוריתם הכרחי לפענוח הצפנים מסוג זה. כך יכולים להבין אותו רק מי שיודעים לפענח אותו, כלומר להפוך את הצופן למסר ברור ובעל משמעות.
בצפנים עושים שימוש כבר אלפי שנים דיפלומטים, מרגלים, צבאות, פושעים, אנשי מסתורין ושלל גורמים אחרים שזקוקים להעברת מסרים סודיים זה לזה. בין הצפנים המפורסמים בהיסטוריה ניתן להזכיר את מברק צימרמן שהביא להתערבות ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה ופיצוח צופן האניגמה הנאצי על ידי הבריטים, שהיה גורם מכריע בניצחון בנות הברית במלחמת העולם השנייה.
הענף המדעי שעוסק במחקר שיטות הצפנה שכאלה נקרא קריפטוגרפיה. כיום הוא אחד התחומים הטכנולוגיים המדוברים והמצליחים ביותר, במיוחד לאחר הצלחת מטבעות הקריפטו, דוגמת הביטקוין והאת'ריום והמיחשוב המבוזר, שמתבסס על קריפטוגרפיה.
הנה ההצפנה:
https://youtu.be/AQDCe585Lnc
צפנים מפורסמים בהיסטוריה:
https://youtu.be/QEcZZPLOM30
הי ימים שבהם תקשר המוסד הישראלי עם מרגלים באמצעות מסרים שעברו בתכניות רדיו (עברית):
https://youtu.be/QmMhovKpHO4
כתב סתרים גם הוא סוג של צופן (עברית):
https://youtu.be/1Q_120ZwN2w
תכנית חינוכית על צפנים והצפנה (עברית):
https://youtu.be/ojQCnFv9aUc?long=yes
והרצאת וידאו על יסודות ההצפנה (עברית):
https://youtu.be/SBnFiuH6nZc?long=yes
הביטקוין הוא מטבע הוירטואלי המוכר והנפוץ ביותר בעולם, מטבע עצמאי שלא מנוהל על ידי ממשלה או בנק מרכזי בעולם וערכו נקבע על פי חוקי היצע והביקוש. לפי הצלחתו האדירה, מסתבר שהוא בדיוק מה שחיפשו המילניאלס, בני דור ה-Y שחשים שהם חיים בעולם של חוסר יציבות, של תאגידי ענק שחודרים לכל פינה בחייהם, כמו הבנקים למשל, ושל ממשלות. שאי אפשר לסמוך עליהן בענייני הדאגה לעתיד.
את הביטקוין "כורים" באמצעות מחשבים וחישובים, שהולכים ומסתבכים ככל שיותר ביטקוין נכרה. לפיכך, למרות שהוא איננו מטבע אמיתי ואין אף ממשלה או מוסד פיננסי מאחוריו, רק מכיוון שהרבה אנשים משתמשים בו ומוכנים לקבל אותו ולהעניק סחורה תמורתו - יש לו ערך אמיתי.
האמון של אנשים רבים בביטקוין נובע מכך שיש סכום סופי ממנו והם משערים שהוא עשוי להיות שווה המון כסף בעתיד. מצד שני, על פי ההערכות המומחים, רק בעוד 126 שנים עתידה כריית כל הביטקוין בעולם להסתיים.
המסחר בביטקוין מתנהל בעיקר דרך האינטרנט - באמצעות תוכנת מחשב שנקראת "ארנק ביטקוין" המתפקדת כארנק וירטואלי וממוחשב ומאפשרת למשתמשים בה לשלוח ולקבל מטבעות ביטקוין בצורה מוצפנת ומאובטחת. הערך של ביטקוין אחד נע כיום סביב 200-500 דולר ובשיאו הוא הגיעה לשווי של יותר מ-1000 דולר לביטקוין אחד.
הביטקוין פורסם בשנת 2009 על ידי מתכנת שכינה את עצמו "סאטושי נקאמוטו", ככל הנראה שם בדוי. יש הערכות לגבי זהותו של יוצר הביטקוין, אך הדברים עדיין לא בטוחים. באופן מפתיע דווקא ממציא מסתורי ואנונימי יצר את המטבע הוירטואלי הנפוץ ביותר בעולם. מה שבטוח, יוצר הביטקוין השאיר את תוכנת הביטקוין שפיתח כקוד פתוח והיא עצמה יצרה שלל מטבעות וירטואליים מתחרים.
הכמות של הביטקוין מוגבלת ולכן הוא לא ייקלע לאינפלציה (ראו בתגית "אינפלציה"). רבים רואים בו את האיום הגדול ביותר על מערכות הכספים המדיניות, המטבעות הרגילים שמנפיקות המדינות השונות. אחרים רואים בו שיגעון חולף, משהו כמו "שגעון הצבעונים" שהתפתח בהולנד בעבר (ראו באאוריקה בתגית "שיגעון הצבעונים").
אחת הבעיות עם הביטקוין היא שהוא מאפשר להעביר כספים באמצעותו עבור פשעים. הביטקוין הוא האמצעי הראשי לתשלום ברשת הדארקנט, תשלומים שמועברים עבור סמים, חומרים אסורים וביצוע פשעים. החיבור בין הרשת האפלה, ששימושיה העיקריים הם מעשים פליליים, לבין המטבע הוירטואלי, הוא קטלני. לכן נלחמות רבות מהרשויות המדיניות במטבע הביטקוין ועוקבות אחריו, כדי למצוא כל דרך למנוע את הפיכתו לכלי כלכלי שמקנה רווח למבצעים של מעשים פליליים.
הנה סרטון הסבר לביטקוין (עברית):
https://youtu.be/OhhPE_rthzc
כמו מטבעות קריפטו אחרים, הביטקוין הוא מטבע מבוזר שאין ממשלה או גוף שמנהל אותו ובעצם הכוח בו הוא בידי המשתמשים (עברית):
https://youtu.be/M5pSWe_4SWs
על האדם שנחשף כממציא הביטקוין ומעט על השימושים שעושים בו (עברית):
https://youtu.be/g-k8lZ_eabY
הסבר נוסף של עולם הביטקוין (עברית):
http://youtu.be/srmAw34D8Bg
מהו ביטקוין (עברית):
http://youtu.be/KxOTrdntwZE
כתבת טלוויזיה על תולדות הביטקוין (עברית):
http://youtu.be/prUMg3Kdx9I?t=54s?long=yes
וסרט תיעודי על תופעת הביטקוין:
https://youtu.be/8zKuoqZLyKg?long=yes
מכירים את זה שבכל עסקה כספית או משמעותית, משתתף, חוץ משני הצדדים לעסקה, גם גורם שמפקח על ההעברה הכספית? לרוב הוא בנק, אבל לפעמים זה מתווך, מאכער או סתם מישהו שיודע לקחת עמלה שמנה על העסקה, תמורת ההבטחה ש"אני מכיר את שניכם וזה יהיה בסדר"...
הבלוקצ'יין (Blockchain), משהו כמו “שרשרת בלוקים”, היא מערכת קוד פתוח, שמחליפה אותם. היא מאפשרת העברה של נתונים בין צדדים אנונימיים, ללא גורם מתווך וללא שליטה של גורם אחד, באבטחה גבוהה ובאמון שנובע מזה שהמון אנשים "יודעים" (באופן ממוחשב כמובן) על כל פעולה שנעשתה בה.
דמיינו שני צדדים שלא מכירים זה את זה ומעוניינים לבצע עסקה ביניהם. טכנולוגיית הבלוקצ’יין מאפשרת להם לבצע עסקה, באמון מוחלט ועדיין - בלי שום גוף שיתווך ביניהם, ייקח עמלות, מיסים, או סתם יוכל לרמות בדרך או יטעה ברישום. ויותר מזה - הכל יקרה באופן מבוזר - מבלי שהמידע יעבור דרך שרת מרכזי.
העניין של הביזור, אגב, הוא מה שמלהיב כל כך הרבה שוחרי צדק חברתי או אנרכיסטים. הללו מקדמים את הטכנולוגיה הזו ומקווים להגיע בעזרתה לעולם שלא נשלט בידי ממשלות או בנקים, שיודעים עלינו הכל ודואגים לרוקן את כיסינו ולהקטין את השליטה שלנו בגורלנו ואת התלות בהם.
כך שמערכת הבלוקצ’יין מאפשרת לנהל עסקאות ללא צורך בגורם מרכזי כמו בנק, מדינה או מאפיונר, שינהלו את העסקה. הבלוקצ’יין מייתר את המתווכים ומאפשרת לאנשים או לגורמים שאינם מכירים זה את זה, לבצע עסקאות בקלות, בפשטות ובאמון. זו גם הסיבה שכולם יכולים להשתמש בו, כולל פושעים, ארגוני טרור ופוליטיקאים מושחתים, שלא רוצים שהכספים שעוברים מהם ואליהם יתועדו או יוודעו לאחרים.
הבנתם נכון - הבלוקצ'יין הוא מנגנון אמוּן שמוכיח את עצמו. הקונספט שלו, גם אם יושם בהצלחה רק בעשור האחרון, הוזכר בספרות האקדמית עוד בשנת 1991. כרגע נראה שהוא יכול לייתר את מערכת הכספים המסורתית, או לפחות לאתגר אותה ולכפות עליה שינוי עמוק של ההתנהלות, כולל אימוץ שלו לצרכיה.
גם אם לא ידעתם זאת, הבלוקצ'יין כבר שינה את פני הכלכלה העולמית. מדובר במנגנון האמון שעליו מתבסס המטבע הווירטואלי ביטקוין, לצד מרבית המטבעות הדיגיטליים הקיימים כיום והמבוססים על הטכנולוגיה של הבלוקצ’יין.
הנה הסבר על הבלוקצ'יין (עברית):
https://youtu.be/2Jh-yiJb0_4
המחשה נוספת של הגאונות של השיטה שבו (עברית):
https://youtu.be/K6FLoIN-Bww
זה הבלוקצ'יין באנגלית:
https://youtu.be/6WG7D47tGb0
הוא יכול לשמש למטרות רבות:
https://youtu.be/r43LhSUUGTQ
הכירו את הבלוקצ'יין מקרוב:
https://youtu.be/WiRFuHXHBhk
והרצאת וידאו קצרה באנגלית:
https://youtu.be/8o9QxMxhTp8?long=yes
ביזור, שקיפות, פתיחות, נגישות, מעקב מתמיד ויעילות - ההתפעלות מהבלוקצ'יין, אותו אלגוריתם המנהל מערכות מבוזרות, היא עצומה. הוא מנהל כיום את המסחר בביטקוין ובמאות מטבעות קריפטוגרפיים אחרים, אבל יכול לעשות עוד המון דברים, כמו ניהול של מערכת בנקאית אמינה מאד, ניהול מלאי לוגיסטי יעיל או חוזים חכמים במיוחד. הסוד של הבלוקצ'יין הוא רישום ותיעוד מדויקים, לא פוסקים, עם אבטחה חזקה כנגד טעויות ותרמיות ותוך שמירה על אנונימיות רבה של מבצעי הפעולות בו. אבל איך בדיוק הוא פועל?
ובכן, דמיינו יומן רישום דיגיטלי שמנוהל, נשמר ומתעדכן לא במקום אחד, אלא במחשבים של רבים ממשתמשי הכלי הזה. בכל אחד מהמחשבים הללו שמורה ההיסטוריה של כל הפעולות שנעשו דרכו. דמיינו שהיומן הזה הוא שרשרת של בלוקים, ממנה מורכבת המערכת. מכאן, אגב, בא שמה של המערכת, בלוקצ'יין. כל בלוק מייצג אוסף תקופתי של פעולות.
מורכב מדי? - בפשטות נסביר שהבלוקצ’יין הוא מאגר נתונים מאובטח ומבוזר (כלומר מפוזר ומחולק), שפועל ללא גורם מרכזי או מפקח. המאגר הזה, של הבלוקצ’יין, נמצא בו זמנית על המון מחשבים, שכל הזמן עוברים סינכרון ומעודכנים בפעולות חדשות שנעשו, כלומר בעסקאות שנסגרו.
היות וכל העסקאות נשמרות בתוך בלוקים של מידע בבלוקצ'יין, לפי הסדר הכרונולוגי שלהן, מכיל כל בלוק את המידע על כל העסקאות שנעשו בפרק זמן מסוים.
כל זמן מה, ננעלים דיגיטלית כל הבלוקים ביחד, מה שיוצר את שרשרת בלוקים שמהווה את מערכת הבלוקצ’יין. למעשה, בונים כל השותפים למערכת מעין סולם דיגיטלי של תנועות, מבלוקים שכל אחד מהם מכיל כמות עצומה של עסקאות ותנועות שנעשו ברשת.
אבטחת המידע נעשית כאן על ידי כך שאת המידע המוצפן ומרוכז בבלוקים, לא ניתן לשנות בדיעבד. יש עותקים של כל בלוק כזה בהמוני מחשבים, מה שמונע תרמית או מניפולציה על המידע שבבלוק אחד. את האמון במתווכים מחליף כאן שיתוף פעולה המוני, של בעלי מחשבים רבים, המחזיקים על מחשביהם את התיעוד שבבלוקים הללו.
כך הבלוקצ'יין פועל (בעברית):
https://youtu.be/DSAtE0dh-PY
ויטליק בוטרין, מפתח מטבע האת'ריום, מסביר מהו (מתורגם):
https://youtu.be/2B4urKQl6dM
וכך הבלוקצ'יין עובד:
https://youtu.be/lD9KAnkZUjU
בִּזּוּר, ביזור (Decentralization) או דֵּה-צֶנְטְרָלִיזַצְיָה (Decentralisation), הם אמצעים של פיזור הסמכויות או נקודות השליטה - מהמרכז לכיוונים רבים, חליפיים.
ביזור סמכויות, למשל, הוא מצב בו מחולקות סמכויות שונות בין גופים שונים, למשל במדינה. ביזור אמצעים הוא חלוקת האמצעים לכמה גורמים, במקום להחזקתם אצל גורם יחיד.
#דוגמאות היסטוריות?
ביזור סמכויות במדינה דמוקרטית, למשל, יתבצע כך שהסמכויות מחולקות בין גופים שונים במדינה. הפרדת רשויות למשל (רשות מחוקקת, רשות מבצעת, רשות שופטת), תורמת בדמוקרטיה לאיזון ולחלוקת הכוח בין גורמים שונים, כך שלא גורם אחד יחזיק את כל הכוח בידיו ועלול לנצלו לרעה.
ביזור יכולת המחשוב לירי טילים בליסטיים, למשל, נעשה בשנות ה-60 בארצות הברית, כדי להקטין את הסיכון לפגיעה במקום מרכזי אחד על ידי ברית המועצות, מה שהוביל להקמת רשת ARPANET שממנה יוולד שני עשורים אחר כך האינטרנט.
המטרות של ביזור יכולות להיות רבות, אבל במרבית המקרים מטרתו היא שלא כולם יצטרכו לקבל שירותים מהמרכז, או שהמרכז לא יצבור כוח רב מדי והמצב יהיה שהכל תלוי בו.
זה קורה מכיוון שהביזור מסייע להפקעת סמכות המרכז הבלעדית והעברת חלק מתפקידיו המרכזיים ליחידות שונות, מחלקות, כוחות או חלקים במערכת.
במאה ה-21 הפך הביזור לתהליך משמעותי ובולט, בתחומים רבים, מכלכלה, ארגון ועוד. בעיקר ניתן לזהות את התפיסה המבוזרת בתחומים הטכנולוגיים השונים, כמו האינטרנט, המטבעות הדיגיטליים (קריפטו) והתקשורת המקוונת.
הביזור הוא ההיפך מה"מרכוז", כלומר ריכוז של סמכויות או תפקידים המרוכזים בידי סמכות מרכזית או במיקום מרכזי אחד. אגב, שניהם - גם המרכוז וגם הביזור יהיו בדרך כלל יחסיים למצב ההפוך ולא מוחלטים (אולי רק אצל דיקטטור, רודן יחיד השומר את כל הכוח בידיו שלו, רק הוא מתאר ריכוז מוחלט ואפס ביזור סמכויות, אפילו למקורביו).
ראו מבחר דוגמאות לביזור בתגית "ביזור".
#למה שווה לבזר?
יש כמה סיבות שיכולות להיות כדי להשתמש בביזור.
אחת מהן היא פרקטית - העומס המוטל על אדם יחיד או גורם אחד שצריך לטפל בנושאים רבים.
בקבלת החלטות יבזרו את ההחלטות כדי שגורמים רבים יהיו מעורבים ויגוונו את בחינת המידע ויביאו לקבלת החלטות מאוזנת וטובה יותר.
פעמים רבות הביזור בניהול יהיה כדי שלא רק המטה וההנהלה יקבלו אותן אלא גם אנשי השטח, יחידות הקו, אלה שרואים את הדברים מקרוב וערים לניואנסים שפעמים רבות המנהלים כבר לא זוכרים או מעולם לא התבוננו בהם מקרוב.
והכי חשובה היא מניעת הצטברות של כוח מוחלט בידי גורם בודד. כאן רוצים ליצור איזון מערכתי ובלימה של הכוח בין מערכות, מה שנקרא "איזונים ובלמים" ולמשל במדינה דמוקרטית ממומש באמצעות "הפרדת רשויות".
הנה הביזור:
הביטקוין כמו מטבעות הקריפטו האחרים הוא מטבע מבוזר, שאין ממשלה או גוף שמנהל אותו ובעצם הכוח בו הוא בידי המשתמשים (עברית):
https://youtu.be/M5pSWe_4SWs
גישת המוח האנושי המבוזר והוויכוח הגדול שנוהל עליה בעבר (מתורגם):
https://youtu.be/pv6QHxkBFzY
סיפורה של ארפאנט, רשת המחשבים המבוזרת שממנה נולד האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
כך פועלת רשת CDN של שרתים המפוזרים בעולם ומריצים את הגלישה ברשת האינטרנט:
https://youtu.be/841kyd_mfH0
מטבעות קריפטו
הצופן (Code) הוא רצף של סימנים שאינו מובן לאיש ומסתיר מלל סודי.
את הצופן יוצרים באמצעות הצפנה, פעולה שהיא עיוות מכוון של המידע, שנועד להקשות את תהליך הקריאה שלו, בתהליך שרק מי שמכיר אותו יוכל להבינו.
הצופן אינו ניתן לפענוח, אלא רק למי שבידיהם המפתח לשחזור הטקסט המוצפן למצבו הקריא, מפתח שהוא מעין אלגוריתם הכרחי לפענוח הצפנים מסוג זה. כך יכולים להבין אותו רק מי שיודעים לפענח אותו, כלומר להפוך את הצופן למסר ברור ובעל משמעות.
בצפנים עושים שימוש כבר אלפי שנים דיפלומטים, מרגלים, צבאות, פושעים, אנשי מסתורין ושלל גורמים אחרים שזקוקים להעברת מסרים סודיים זה לזה. בין הצפנים המפורסמים בהיסטוריה ניתן להזכיר את מברק צימרמן שהביא להתערבות ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה ופיצוח צופן האניגמה הנאצי על ידי הבריטים, שהיה גורם מכריע בניצחון בנות הברית במלחמת העולם השנייה.
הענף המדעי שעוסק במחקר שיטות הצפנה שכאלה נקרא קריפטוגרפיה. כיום הוא אחד התחומים הטכנולוגיים המדוברים והמצליחים ביותר, במיוחד לאחר הצלחת מטבעות הקריפטו, דוגמת הביטקוין והאת'ריום והמיחשוב המבוזר, שמתבסס על קריפטוגרפיה.
הנה ההצפנה:
https://youtu.be/AQDCe585Lnc
צפנים מפורסמים בהיסטוריה:
https://youtu.be/QEcZZPLOM30
הי ימים שבהם תקשר המוסד הישראלי עם מרגלים באמצעות מסרים שעברו בתכניות רדיו (עברית):
https://youtu.be/QmMhovKpHO4
כתב סתרים גם הוא סוג של צופן (עברית):
https://youtu.be/1Q_120ZwN2w
תכנית חינוכית על צפנים והצפנה (עברית):
https://youtu.be/ojQCnFv9aUc?long=yes
והרצאת וידאו על יסודות ההצפנה (עברית):
https://youtu.be/SBnFiuH6nZc?long=yes
