שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה שימרו איי גלאפגוס?
איי גלאפגוס (Galapagos) הם איים געשיים שידועים בכל העולם. במיוחד הם נודעים בזכות מגוון המינים של בעלי החיים האנדמיים שבהם. חובבי בעלי חיים מכל העולם נוהרים לאיי גלאפגוס כדי לצפות ולפגוש בבעלי החיים שידועים בכך שאינם חוששים מבני אדם, בהם צבי ים ענקיים שחיים עד גיל 170 שנה.
החי בגלאפגוס שרד כל כך טוב, במיוחד בשל העובדה שבני האדם התיישבו בהם רק במאה ה-19. בכל המקומות האחרים בעולם התיישב האדם הרבה לפני כן והספיק להכחיד מינים רבים של בעלי חיים, במיוחד את הגדולים שבהם אבל לא רק.
מעבר לבעלי החיים הנפלאים שבהם, ארכיפלג איי גלאפגוס, שנמצא באזור קו המשווה באוקיינוס השקט, התפרסם בכל העולם בזכות המחקרים פורצי הדרך של החוקר צ'ארלס דארווין. מחקרים אלו שנערכו במהלך מסע המחקר שלו באוניית הצי המלכותי "ביגל" תרמו לגיבוש התאוריה המהפכנית שלו, זו שבה הסביר את תהליכי האבולוציה והברירה הטבעית.
לפי דארווין, הצליחו איי גלאפגוס לשמר את המינים ששרדו בהם הכי טוב. הוא כינה את איי גלפגוס "מעבדת אבולוציה חיה", מכיוון שזיהה בהם את הסימנים למה שיהפוך לתיאוריה שלו אודות הברירה הטבעית והאבולוציה. לדעתו התפתחו באיים אלה מינים שונים, בעוד אחרים נכחדו, כיוון שהיה להם יתרון גופני והם שרדו בתנאים הסביבתיים, תודות ליתרון זה. כך הסיק דארווין מתצפיותיו באיים על התפתחות המינים וכיצד נוצרו גם בני האדם.
באיים חיים כ-25,000 בני אדם, רובם דוברי ספרדית.
הנה סרטון קצר על החי של איי גלאפגוס:
http://youtu.be/8SYyHiot-lE
עוד על האיים המופלאים הללו:
http://youtu.be/Gt93pr2zu0E?t=19s
כך הגה צ'ארלס דארווין את תיאוריית האבולוציה באיי גלפגוס:
https://youtu.be/03YKT7ytJdE
וסרט תיעודי על האיים המיוחדים של הארכיפלג גלאפגוס:
https://youtu.be/bV0F0sjNSAU?long=yes
מהי הממבה השחורה, הנחש המהיר בעולם?
כששומעים את השריקה שלו זה עלול להיות מאוחר מדי. ממבה שחורה (Black Mamba) הוא נחש מאיים במיוחד ומהמסוכנים על פני כדור הארץ. אבל המסוכן מכל - זהו נחש שנע במהירות הכי הגדולה בעולם הנחשים והאינסטינקטים שלו מעולים.
הוא מסוכן מאד. עם מהירות תנועה של 5 מטרים בשנייה, הממבה השחור הוא הארוך והמהיר ביותר באפריקה.
הממבה השחור יכול להשיג אנשים במרוצה ולהדביק אותם במהירות. בנוסף, הוא יכול להזדקף באוויר עם מחצית גופו, שיכול להגיע לכמעט 5 מטרים!
גם מבחינת הארס שלו, זה אולי הנחש המסוכן בעולם. רק נסיוב ייעודי, כלומר תרופה הנוגדת את הארס המסוים של הממבה השחורה, רק היא תמנע את מותו של מי שחווה הכשה של ממבה שחורה.
ובכל מקרה - אם זה לא יקרה במהירות רבה אחרי ההכשה ומי שהוכש על ידי הנחש מטיל האימה הזה לא יקבל מיד את הנסיוב - גורלו, עצוב לומר, נחרץ למוות.
ממבות שחורות מצויות באזורי אתיופיה ונמיביה, אזורים הדרומיים למדבר הסהרה. הן אנדמיות לאזור זה, כלומר נמצאות רק בו.
על שם הממבה השחורה ומטילת האימה נקרא המתקן המפחיד בלונה פארק תל אביב ובאוסטרליה - סוג של רכבת הרים מהירה ומפחידה במיוחד.
הנה סיפורה של הממבה השחורה:
https://youtu.be/HHt0ZiaSXo4
כך צדה ממבה צעירה גוזלים, כהכנה להפיכתה לצייד מהמסוכנים בעולם:
https://youtu.be/knw5gTKiwkM
וסרטון תיעודי על הממבה השחורה והקטלנית:
https://youtu.be/yzz22RF9Su8?long=yes
מה פשר הצעקות של קופי האינדרי?
קוף האינדרי (Indri) הוא פרימט. עם אורך של 70 סנטימטרים ומשקל של 10 קילוגרמים זהו הקוף הגדול ביותר במשפחת הלמורים, הכוללת כ-80 מינים.
כמו כל הלמורים, גם האינדרי הוא אנדמי לאי מדגסקר, כלומר חי רק בו. מרבית קופי האינדרי מתרכזים ביערות הגשם שבמזרח האי.
כל מי שמטייל במדגסקר לא יכול שלא לשים לב לקריאתם הרמה ויוצאת הדופן של קופי האינדרי. האינדרי מכריז על הטריטוריה שלו בצעקות רמות שניתן לשמוע במרחק של 5 קילומטרים. הצעקות הללו הן בצליל גבוה במיוחד. האינדרי מפיקים אותו בכדי ליצור קשר ביניהם, כאמור - ממרחק שמגיע למרחק של 5 קילומטרים!
כמו למורים אחרים, גם האינדרים מתעופפים למרחקים מרשימים, מעץ לעץ, אך הם אינם משתמשים בזנבם כדי להיאחז או להיתלות על העצים. לשם כך הם משתמשים ברגליים הארוכות והשריריות שלהם, שבהן הם משתמשים כדי לזנק מגזע לגזע. הם מסוגלים לקפוץ למרחקים של 10 מטרים בקפיצה אחת!
הנה קריאות קופי האינדרי ממדגסקר:
https://youtu.be/5NPRcEXuz94
כך קוף האינדרי אוכל:
https://youtu.be/TNaxOfbkwNs
ועוד מצעקתם האדירה של קופי האינדרי:
https://youtu.be/IGTLZXKHGPo
מהם הלמורים כשריד ליבשת שנעלמה?
הלמור הוא פרימט, מעין קוף נמצא במדגסקר ואיים סמוכים. למעשה זו משפחה ענקית (על משפחה) של 80 מיני קופים, אנדמית לאי מדגסקר. אנדמית פירושה שיש למורים רק במדגסקר.
הלמורים הם בעלי עיניים גדולות, שיניים חדות וארוכות ואף מחודד, מה שמאפשר להם חוש ריח מצוין.
חלק מהזואולוגים רואים בלמורים סימן לקיומה של יבשת ששקעה בים וחיברה בעבר בין מדגסקר להודו, באוקיינוס ההודי. את הסימנים לכך הם מוצאים בשרידי למורים שנמצאו בהודו ובמלזיה. על שמם של הלמורים הם נתנו ליבשת הנעלמת הזו את השם "למוריה".
הלמורים מתעופפים מעץ לעץ, לעיתים למרחקים משמעותיים. המיומנות שלו בהתעופפות בין העצים היא מרשימה במיוחד.
#תקשורת בזמן איסוף המזון
מרתקת היא הדרך שבה הלמורים מתקשרים בזמן שהם יוצאים למצוא פירות לאכילה. החיפוש אחר הפרי נעשה בקבוצה. כל למור בחבורה מרים את זנבו המפוספס כלפי מעלה, מה שמאפשר לכל פרט בקבוצה לראות את מיקומם של כל האחרים.
הנה מצגת וידאו על הלמורים ממדגסקר (עברית):
https://youtu.be/NOqcXYt0E7w
על שמם מדגסקר המכונה "אי הלמורים":
https://youtu.be/6eaTBoqpNEg?t=22s
סיפורם של הלמורים:
https://youtu.be/b9dzNTZpXgA
קדימון לסרט על הלמורים והשימור שלהם:
http://youtu.be/Q_7cVyM8Efg?t=8s
האינדרי, למור שמכריז על הטריטוריה שלו בצעקות רמות שניתן לשמוע במרחק של 5 קילומטרים:
https://youtu.be/IGTLZXKHGPo
והלמורים של מדגסקר במפגש עם תיירים:
http://youtu.be/V3_oEEE8cbU
מהו עץ דם הדרקון?
עץ דם הדרקון (Dragon's Blood Tree) הוא עץ שגדל באי סוקוטרה, השייך לתימן. סוקוטרה הוא אי באוקיינוס ההודי, שנמצא כ-350 קילומטרים מדרום לתימן ויש בו לא מעט עצים ייחודיים לו (אנדמיים). עצי דם הדרקון וצורתם הייחודית, הם מהסיבות העיקריות למראהו המוזר, שלא מהעולם הזה, של האי הצחיח והמרוחק הזה.
עץ הדם של הדרקון נקרא בשם זה על שום השרף האדום בצבע דם שניגר מהגזע שלו. כבר מאות שנים שהמקומיים מפיקים מהשרף הזה צבע שהיה בשימוש קוסמטי וחומרי שטיפה לניקוי הפה והשיניים. התימנים גם מאמינים בכוחו של השרף האדום של העץ הזה להחזיר אהבות אבודות ולהביא כסף וממון לעושה בו שימוש.
משימת חיפוש
==========
האם תוכלו לאתר על האי העצום עצי דרקון בתצלומי הלוויין של הביקור הווירטואלי שלמטה?
הנה עץ דם הדרקון:
https://youtu.be/hnIBdNqx2So
סיור באי סוקוטרה ולקול צלילי תפילות התימנים:
https://youtu.be/Cid9azOHGFY
מצגת וידאו:
https://youtu.be/tyJU4e5Tyjo
צובעים את הפנים ב"דם" הדרקון:
https://youtu.be/2chLYk2o0O4
ועצים אנדמיים (יחודיים) נוספים לסוקוטרה:
https://youtu.be/4WGc4Mll31k
איפה חיים קופי הקולובוס?
קופי קולובוס, או בשמם המלא "קולובוס אדום זנזיברי" (Zanzibar red colobus) חיים באי זנזיבר והם אנדמים לאי, כלומר חיים ונמצאים רק בו.
הקופים הללו הם מהפרימטים הנדירים ביותר בעולם והם מצויים בסכנת הכחדה.
אוכלוסיית קופי הקולומבוס האדום נאמדת בלא יותר מ-1,500 פרטים בזנזיבר ובעולם כולו.
הנה עולמם של קופי הקולובוס (עברית):
http://youtu.be/k5RRaI-fJqQ
באנגלית:
https://youtu.be/g7n8FSkL10Q
מתנקים:
https://youtu.be/QgnW9byQrVQ
ובאזור המחיה הטבעי שלו בזנזיבר:
https://youtu.be/f_AnI9DUDMY
מהן הביצות ומי חיים בהן?
ביצה (Swamp), או בניקוד בִּצָּה, היא שטח טבעי בו מכוסה האדמה במים רדודים לאורך כל השנה.
קרקע הביצה רוויה במים עומדים או מים שנעים באיטיות רבה. לעומת אגמים עם מים רדודים יחסית, בביצות שעומקן לרוב פחות ממטר יש מעבר הדרגתי בין היבשה למים ולא פעם מעין איים של אזורים יבשים יותר.
להבדיל מחופי ים, אגמים ונהרות רבים, הנוטים להיות ברורים ומוצקים יחסית, במרבית סוגי הביצות יש מעבר הדרגתי בין המים ליבשה ודרגות משתנות של בוץ. מימי הביצה הם לרוב בגווני חום, הנובעים מריקבון של צמחים והיות המים עשירים במרכיב שנקרא טאנין.
הביצות נחשבות לסביבת מחיה חשובה ולאחת ממערכות הטבע המורכבות והחיוניות ביותר על פני כדור הארץ. בהיותן אזורים שבהם המים עומדים על פני הקרקע לאורך רוב השנה או נמצאים ממש מתחת לפני השטח, יוצרים סביבה רוויית לחות שמאפשרת חיים מיוחדים ומגוונים במיוחד.
העולם הביצתי כולל מספר סוגי סביבות שונים. הבולטים שבהם הם ביצות המתוקים כמו אלה שניתן למצוא באזור החולה (Hula Valley) בישראל, ביצות המלח הפזורות לאורך קווי החוף, ביצות הכבול (Peat Bogs) הנפוצות בסקנדינביה ובקנדה, ומנגרובים (Mangroves) הגדלים באזורים טרופיים חמים.
כל סוג של ביצה מתאפיין בתנאי מים ומלחות שונים המעצבים את קהילת החיים הייחודית שלו.
#מי חיים בביצות?
הביצות נחשבות לאחד מבתי הגידול הכי עשירים ומגוונים בטבע. בהיותן בית גידול למינים רבים של צמחים ובעלי חיים, תרומתן למגוון הביולוגי היא אדירה.
בביצות חיים יצורים שהתאימו עצמם באופן מושלם לחיים במים רדודים. הבולטים בהם הם הדו-חיים, כמו צפרדעים וקרפדים המתרבים בבריכות הביצה, לעתים גם סלמנדרות וטריטונים.
בביצה חיים גם דגים שהם מזון עבור עופות מים כמו אנפות (Herons) ואנפות קטנות (Egrets) שצדות דגים בצורת ציד מאופיינת למקום, לצד סופיות, אגמיות, טבלנים, ברווזים, שקיטנים ועוד, כולם מוצאים בביצה מזון ומקום קינון. לעתים יש גם יונקים כגון היפופוטם, קפיברה ונוטריות וזוחלים כמו צבים, נחשים ואף תנינים.
יש גם מיקרואורגניזמים רבים בביצה ואת צמחי הביצה כמו סוף (Typha) וגומא (Cyperus) שפיתחו מערכות שורשים מיוחדות המאפשרות להם לחיות במים עומדים. באזורי המנגרובים גדלים עצים ייחודיים שהשורשים שלהם מסוגלים לסנן מלח מהמים.
#תרומת הביצות לטבע
הביצות מסייעות בוויסות מים ובהפחתת שטפונות. הן משמשות כמפעלי טיהור טבעיים וסופחי רעלים. הצמחים והחיידקים הייחודיים שחיים בהן מסוגלים לפרק זיהומים ולסנן מהמים חומרים מזיקים. מחקרים מראים שביצה אחת יכולה לטהר עד 30-50% מהחנקן והזרחן העודפים במים, חומרים שגורמים לפריחת אצות מזיקות בגופי מים אחרים.
התפקיד של הביצות בשימור המגוון הביולוגי הוא קריטי. הן משמשות כתחנות דלק לציפורים נודדות במסעותיהן הארוכים ברחבי העולם. מיליוני ציפורים עוצרות בביצות פעמיים בשנה כדי להתרענן ולהצטייד במזון לפני המשך המסע. בלי תחנות הדלק הללו, מסלולי הנדידה העולמיים יתמוטטו.
הביצות, המהוות מקלט למינים נדירים, פועלות גם כמעין חממה טבעית לגידול מינים חדשים. הבידוד הגיאוגרפי של ביצות רבות יוצר אפשרות להתפתחות מינים אנדמיים שלא נמצאים בשום מקום אחר בעולם. בביצות פלורידה נמצאו למשל יותר מ-30 מיני צמחים אנדמיים שלא קיימים בשום מקום אחר.
למרות החשיבות הרבה, הביצות נמצאות בסכנת הכחדה. בעולם נעלמו כבר יותר מ-50% מהביצות הטבעיות בגלל פיתוח עירוני, ייבוש לחקלאות וזיהום. אולם קיימת גם אנקדוטה מעודדת מארצות הברית: בשנות ה-90 הצליחו אקולוגים במסיסיפי לשקם ביצה של 50 דונם שהייתה מזוהמת במשך 30 שנה. תוך 5 שנים חזרו לאזור יותר מ-120 מיני בעלי חיים שלא נראו שם במשך עשרות שנים. ההבנה הגוברת של החשיבות הביולוגית שלהן מובילה כיום למאמצי שיקום וחידוש של ביצות ברחבי העולם.
הכירו ביצות בעולם בתגית "ביצות".
#סוגי ביצות
ביצות הן חיוניות לבריאות הפלנטה ומחולקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים: ביצות גומא, ביצות סוואנה (או ביצות עץ), ואוורגליידס. ההבדלים ביניהם מעניקים לכל סוג ביצה זהות אקולוגית משלה ותורמים לעושר המערכות האקולוגיות המימיות של כדור הארץ.
בעוד שהן חולקות מאפיינים משותפים, כל סוג מתאפיין בייחוד משלו:
ביצות גומא - נשלטות על ידי צמחים רכים הגדלים במים רדודים.
ביצות עץ או סוואנה - מאופיינות בצמחים עציים ומים עומדים או זורמים באיטיות, שלעיתים עמוקים יותר.
אוורגליידס - נחשבות למערכת ביצתית ייחודית של עשב גבוה ומים זורמים לאט. יש כאלה רק בשני מקומות בעולם.
הנה ביצת המים:
https://youtu.be/_cWaSyib1XA
איך הביצות נוצרות?
https://youtu.be/Nr3F94SZbKI
החיים באגמון החולה:
https://youtu.be/M3j5z7Rh1VE
הביצות של צפון קרוליינה:
https://youtu.be/WtpJTnBmPw0
לילדים - בעלי החיים של הביצה:
https://youtu.be/C3RJn15XDSY
ההבדלים בין ביצות גומא לביצות עצים או סוואנה:
https://youtu.be/Bst1ywLRIbY
ויש כמה סוגי ביצות:
https://youtu.be/GOz1mD3LOiU
כמה נדיר אירוס הגלבוע ולמה?
אירוס הגלבוע (Iris haynei) הוא מהפרחים היפים בישראל. זהו פרח יפה ואנדמי, שגדל רק באזור אחד בארץ ישראל וכמו כל האירוסים הוא פרח מוגן.
הפרח הזה תואר לראשונה בשנת 1876 על ידי ויליאם אמהרסט היין (William Amherst Hayne) והוא זה שנתן לו את שמו המדעי.
את פריחת אירוס הגלבוע ניתן לראות בין חודשי מרץ ואפריל בהר ברקן והר מלכישוע. הפרחים הענקיים, שמגיעים לקוטר של עד 20 סנטימטרים, פורחים בקבוצות מרשימות ובצבעים שנעים בין סגול לארגמן עם כתם כהה במרכז.
מאז הקמתה של החברה להגנת הטבע משמש אירוס הגלבוע כסמל שלה. היא בחרה בו לסמל בשנות ה-50, לאחר נצחונה במאבק סביבתי חשוב שניהלה נגד ייעור הרי הגלבוע - ייעור שהיה עלול להרוס את בית הגידול הטבעי של הפרח המופלא הזה ולהכחידו.
אגב, שנים רבות אחרי ועדיין מצוי אירוס הגלבוע בסכנת הכחדה. בשנות ה-60 האביק אותו ידנית פקח רשות שמורות הטבע פלטי סלע, כדי להציל את האירוסים מהכחדה. בהמשך נהגה קבוצת צעירים להמשיך את דרכו. ועדיין, האירוס ממשיך גם היום להתמודד עם איומים של בנייה, ירידה במאביקים הטבעיים שלו ואפילו קטיפה של פרחיו בידי עבריינים.
אז כשהפרח המוגן ממשיך להיות בסיכון נדגיש שאין לקטוף אותו, כמו את כל פרחי הבר בישראל. הטבע שלנו מחייב שמירה מתמדת ואהבה שתבטיח לו קיום בריא, בלי הכחדת מינים ובדיוק כמו שהוא - גם לדורות הבאים.
#אגדת אירוס הגלבוע
אגדה עתיקה מספרת כיצד המלך דוד קילל את הר הגלבוע ומה קרה בהמשך. לפי האגדה קילל דוד המלך את ההר בעקבות מותם של שאול ויהונתן עליו.
אחרי שקולל ההר נטשו אותו כל הצמחים וההר נשאר לבדו. רק פרח אחד, האירוס, נשאר נאמן לו ומסרב לעזוב אותו עד היום.
ולא זו בלבד שאירוס הגלבוע נשאר על ההר עד ימינו. בכל אביב מחדש הוא ממשיך לפרוח בצבעיו המרהיבים.
#המשפחה - אירוסי ההיכל
מיני האירוסים השונים הם אמנם קרובים מאוד ומציגים דמיון בצבעים הכהים ובמאפייני הפריחה שלהם, אך הם עדיין מינים נפרדים.
בישראל כל האירוסים מוגנים וכולם משתייכים לקבוצת אירוסי ההיכל (Oncocyclus). הם נבדלים ביניהם בעיקר בבתי הגידול ובתפוצתם הגיאוגרפית.
בישראל יש 9 מינים של אירוסי היכל ולמעט אחד מהם כולם אנדמיים - גדלים רק באזור המסוים שלהם, במדינת ישראל.
ואכן, לכל אזור בארץ יש האירוס האופייני לו - בגולן גדל אירוס הגולן, בגליל אירוס נצרתי, במישור החוף אירוס הארגמן ובנגב אירוס הנגב. באזור הנגב המרכזי נמצא גם אירוס ירוחם, הדומה לאירוס השחום אך מותאם יותר לתנאי מדבר.
הנה סיפורו של אירוס הגלבוע (עברית):
https://youtu.be/_0ZJq3YY9R4
פרחי אירוס הגלבוע בשמורת גבעת המורה (ללא מילים):
https://youtu.be/rTy0DtLp-Nc
אירוס הגלבוע בגשם בהר ברקן:
https://youtu.be/VPodcRDDags
וצילומי מאקרו מרהיבים במעלה הגלבוע (ללא מילים):
https://youtu.be/jkU-m_SHAL0?long=yes
מהן שמורות הטבע ולמה הן נועדו?
שמורת טבע (Nature reserve) היא אזור מוגן. כל מקום כזה נועד להגן על בעלי החיים, שחלקם מצויים בסכנת הכחדה ולאפשר להם לחיות ללא הפרעה או סכנה מבני אדם.
מדובר באזורים ייחודיים שהוכרזו רשמית על ידי מדינות וארגונים בינלאומיים, בכדי להגן מפני השפעות האדם המזיקות, על מערכות אקולוגיות הכוללות מינים נדירים של בעלי חיים, צמחים ומרחבי טבע שלמים.
מהקוטב הצפוני, דרך אזורים טבעיים, כולל שוניות אלמוגים, יערות רבים, מדבריות ועד הקוטב הדרומי. יש שמורות טבע רבות ברחבי העולם שהן מוגנות. אין לצוד בהם,להדליק מדורות או לפגוע בטבע בשום צורה שהיא.
בשמורות הטבע ניתן לטייל וליהנות מהטבע הבראשיתי, מבלי לסכן אותו בהיעלמות או הכחדה של מינים בכדור הארץ. בשמורות אלה חיים לא מעט בעלי חיים, שחלקם כמעט ונכחדו מכדור הארץ, כמו גם לא מעט צמחים ייחודיים לאזור ושחלקם אנדמיים, כלומר אינם גדלים בשום מקום אחר בעולם.
המטרות העיקריות שלהן כוללות שימור מגוון ביולוגי, הגנה על מינים בסכנת הכחדה, שמירה על תהליכים אקולוגיים טבעיים ואפילו מחקר מדעי.
שמורות הטבע מאפשרות להתבונן בבעלי החיים וללמוד על חייהם, לראות כיצד הם מחפשים אוכל, מאכילים ומשגיחים על הצאצאים, בונים את הקן או חופרים מקומות מסתור. כל זאת תוך כדי הקפדה ושמירה על כבודם וחייהם ומבלי להפריע או להזיק להם.
#תולדות שמורות הטבע
ההיסטוריה של שמורות הטבע החלה בסוף המאה ה-19, כשהאנושות מתחילה להבין את הנזק העצום שהיא גורמת למערכות טבעיות.
שמורת הטבע הראשונה בעולם הוקמה ב-1872. זוהי שמורת יילוסטון (Yellowstone) שבארצות הברית. מאז, המודעות הסביבתית הלכה וגדלה והבנת הצורך להגן על אזורים טבעיים הפכה למהפכה עולמית של ממש.
עם השנים נוספו דוגמאות מרתקות לשמורות טבע חשובות במיוחד. ביניהן מעניינות וחשובות במיוחד הן אלה של איי גלפגוס (Galapagos) שבאקוודור, שם גיבש המדען המפורסם צ'רלס דרווין (Charles Darwin) את תיאוריית האבולוציה. בגלפגוס חיים מינים ייחודיים, אנדמיים, כמו צבי ענק ועופות שאינם קיימים באף מקום אחר בעולם.
דוגמה נוספת היא שמורת סרנגטי (Serengeti) שהוכרזה בטנזניה בשנת 1951. זהו מרחב עצום של כמעט 15 אלף קילומטרים רבועים, בו חיים אלפי יונקים גדולים, כולל זברות, ג'ירפות ואריות, לצד מאות מינים נוספים של בעלי חיים וצמחים.
שמורות הטבע של המאה ה-21 הן הרבה יותר מאשר אזורים מוגנים. הן מהוות קו הגנה אחרון למאבק באובדן המגוון הביולוגי, בפגיעה במגוון המינים, במשבר האקלים ובהרס הסביבתי בעולם.
הנה הרעיון שעומד מאחרי שמורת הטבע:
https://youtu.be/-W96c5biZoo
שמירה על הטבע היא גם לא להותיר בו סימנים (עברית):
https://youtu.be/wNwEbjxe7r8
שמורת טבע במונטנה ארצות הברית:
http://youtu.be/q9rjudTul_o
שמורת האלמוגים באילת הייתה הראשונה בעולם (עברית):
https://youtu.be/M8MoZ17-424
ושמורת הטבע ריצ'מונד המרהיבה שב... לונדון:
https://youtu.be/2W5FmVhzzLM
איי גלאפגוס (Galapagos) הם איים געשיים שידועים בכל העולם. במיוחד הם נודעים בזכות מגוון המינים של בעלי החיים האנדמיים שבהם. חובבי בעלי חיים מכל העולם נוהרים לאיי גלאפגוס כדי לצפות ולפגוש בבעלי החיים שידועים בכך שאינם חוששים מבני אדם, בהם צבי ים ענקיים שחיים עד גיל 170 שנה.
החי בגלאפגוס שרד כל כך טוב, במיוחד בשל העובדה שבני האדם התיישבו בהם רק במאה ה-19. בכל המקומות האחרים בעולם התיישב האדם הרבה לפני כן והספיק להכחיד מינים רבים של בעלי חיים, במיוחד את הגדולים שבהם אבל לא רק.
מעבר לבעלי החיים הנפלאים שבהם, ארכיפלג איי גלאפגוס, שנמצא באזור קו המשווה באוקיינוס השקט, התפרסם בכל העולם בזכות המחקרים פורצי הדרך של החוקר צ'ארלס דארווין. מחקרים אלו שנערכו במהלך מסע המחקר שלו באוניית הצי המלכותי "ביגל" תרמו לגיבוש התאוריה המהפכנית שלו, זו שבה הסביר את תהליכי האבולוציה והברירה הטבעית.
לפי דארווין, הצליחו איי גלאפגוס לשמר את המינים ששרדו בהם הכי טוב. הוא כינה את איי גלפגוס "מעבדת אבולוציה חיה", מכיוון שזיהה בהם את הסימנים למה שיהפוך לתיאוריה שלו אודות הברירה הטבעית והאבולוציה. לדעתו התפתחו באיים אלה מינים שונים, בעוד אחרים נכחדו, כיוון שהיה להם יתרון גופני והם שרדו בתנאים הסביבתיים, תודות ליתרון זה. כך הסיק דארווין מתצפיותיו באיים על התפתחות המינים וכיצד נוצרו גם בני האדם.
באיים חיים כ-25,000 בני אדם, רובם דוברי ספרדית.
הנה סרטון קצר על החי של איי גלאפגוס:
http://youtu.be/8SYyHiot-lE
עוד על האיים המופלאים הללו:
http://youtu.be/Gt93pr2zu0E?t=19s
כך הגה צ'ארלס דארווין את תיאוריית האבולוציה באיי גלפגוס:
https://youtu.be/03YKT7ytJdE
וסרט תיעודי על האיים המיוחדים של הארכיפלג גלאפגוס:
https://youtu.be/bV0F0sjNSAU?long=yes
כששומעים את השריקה שלו זה עלול להיות מאוחר מדי. ממבה שחורה (Black Mamba) הוא נחש מאיים במיוחד ומהמסוכנים על פני כדור הארץ. אבל המסוכן מכל - זהו נחש שנע במהירות הכי הגדולה בעולם הנחשים והאינסטינקטים שלו מעולים.
הוא מסוכן מאד. עם מהירות תנועה של 5 מטרים בשנייה, הממבה השחור הוא הארוך והמהיר ביותר באפריקה.
הממבה השחור יכול להשיג אנשים במרוצה ולהדביק אותם במהירות. בנוסף, הוא יכול להזדקף באוויר עם מחצית גופו, שיכול להגיע לכמעט 5 מטרים!
גם מבחינת הארס שלו, זה אולי הנחש המסוכן בעולם. רק נסיוב ייעודי, כלומר תרופה הנוגדת את הארס המסוים של הממבה השחורה, רק היא תמנע את מותו של מי שחווה הכשה של ממבה שחורה.
ובכל מקרה - אם זה לא יקרה במהירות רבה אחרי ההכשה ומי שהוכש על ידי הנחש מטיל האימה הזה לא יקבל מיד את הנסיוב - גורלו, עצוב לומר, נחרץ למוות.
ממבות שחורות מצויות באזורי אתיופיה ונמיביה, אזורים הדרומיים למדבר הסהרה. הן אנדמיות לאזור זה, כלומר נמצאות רק בו.
על שם הממבה השחורה ומטילת האימה נקרא המתקן המפחיד בלונה פארק תל אביב ובאוסטרליה - סוג של רכבת הרים מהירה ומפחידה במיוחד.
הנה סיפורה של הממבה השחורה:
https://youtu.be/HHt0ZiaSXo4
כך צדה ממבה צעירה גוזלים, כהכנה להפיכתה לצייד מהמסוכנים בעולם:
https://youtu.be/knw5gTKiwkM
וסרטון תיעודי על הממבה השחורה והקטלנית:
https://youtu.be/yzz22RF9Su8?long=yes
קוף האינדרי (Indri) הוא פרימט. עם אורך של 70 סנטימטרים ומשקל של 10 קילוגרמים זהו הקוף הגדול ביותר במשפחת הלמורים, הכוללת כ-80 מינים.
כמו כל הלמורים, גם האינדרי הוא אנדמי לאי מדגסקר, כלומר חי רק בו. מרבית קופי האינדרי מתרכזים ביערות הגשם שבמזרח האי.
כל מי שמטייל במדגסקר לא יכול שלא לשים לב לקריאתם הרמה ויוצאת הדופן של קופי האינדרי. האינדרי מכריז על הטריטוריה שלו בצעקות רמות שניתן לשמוע במרחק של 5 קילומטרים. הצעקות הללו הן בצליל גבוה במיוחד. האינדרי מפיקים אותו בכדי ליצור קשר ביניהם, כאמור - ממרחק שמגיע למרחק של 5 קילומטרים!
כמו למורים אחרים, גם האינדרים מתעופפים למרחקים מרשימים, מעץ לעץ, אך הם אינם משתמשים בזנבם כדי להיאחז או להיתלות על העצים. לשם כך הם משתמשים ברגליים הארוכות והשריריות שלהם, שבהן הם משתמשים כדי לזנק מגזע לגזע. הם מסוגלים לקפוץ למרחקים של 10 מטרים בקפיצה אחת!
הנה קריאות קופי האינדרי ממדגסקר:
https://youtu.be/5NPRcEXuz94
כך קוף האינדרי אוכל:
https://youtu.be/TNaxOfbkwNs
ועוד מצעקתם האדירה של קופי האינדרי:
https://youtu.be/IGTLZXKHGPo
הלמור הוא פרימט, מעין קוף נמצא במדגסקר ואיים סמוכים. למעשה זו משפחה ענקית (על משפחה) של 80 מיני קופים, אנדמית לאי מדגסקר. אנדמית פירושה שיש למורים רק במדגסקר.
הלמורים הם בעלי עיניים גדולות, שיניים חדות וארוכות ואף מחודד, מה שמאפשר להם חוש ריח מצוין.
חלק מהזואולוגים רואים בלמורים סימן לקיומה של יבשת ששקעה בים וחיברה בעבר בין מדגסקר להודו, באוקיינוס ההודי. את הסימנים לכך הם מוצאים בשרידי למורים שנמצאו בהודו ובמלזיה. על שמם של הלמורים הם נתנו ליבשת הנעלמת הזו את השם "למוריה".
הלמורים מתעופפים מעץ לעץ, לעיתים למרחקים משמעותיים. המיומנות שלו בהתעופפות בין העצים היא מרשימה במיוחד.
#תקשורת בזמן איסוף המזון
מרתקת היא הדרך שבה הלמורים מתקשרים בזמן שהם יוצאים למצוא פירות לאכילה. החיפוש אחר הפרי נעשה בקבוצה. כל למור בחבורה מרים את זנבו המפוספס כלפי מעלה, מה שמאפשר לכל פרט בקבוצה לראות את מיקומם של כל האחרים.
הנה מצגת וידאו על הלמורים ממדגסקר (עברית):
https://youtu.be/NOqcXYt0E7w
על שמם מדגסקר המכונה "אי הלמורים":
https://youtu.be/6eaTBoqpNEg?t=22s
סיפורם של הלמורים:
https://youtu.be/b9dzNTZpXgA
קדימון לסרט על הלמורים והשימור שלהם:
http://youtu.be/Q_7cVyM8Efg?t=8s
האינדרי, למור שמכריז על הטריטוריה שלו בצעקות רמות שניתן לשמוע במרחק של 5 קילומטרים:
https://youtu.be/IGTLZXKHGPo
והלמורים של מדגסקר במפגש עם תיירים:
http://youtu.be/V3_oEEE8cbU
מינים אנדמיים
עץ דם הדרקון (Dragon's Blood Tree) הוא עץ שגדל באי סוקוטרה, השייך לתימן. סוקוטרה הוא אי באוקיינוס ההודי, שנמצא כ-350 קילומטרים מדרום לתימן ויש בו לא מעט עצים ייחודיים לו (אנדמיים). עצי דם הדרקון וצורתם הייחודית, הם מהסיבות העיקריות למראהו המוזר, שלא מהעולם הזה, של האי הצחיח והמרוחק הזה.
עץ הדם של הדרקון נקרא בשם זה על שום השרף האדום בצבע דם שניגר מהגזע שלו. כבר מאות שנים שהמקומיים מפיקים מהשרף הזה צבע שהיה בשימוש קוסמטי וחומרי שטיפה לניקוי הפה והשיניים. התימנים גם מאמינים בכוחו של השרף האדום של העץ הזה להחזיר אהבות אבודות ולהביא כסף וממון לעושה בו שימוש.
משימת חיפוש
==========
האם תוכלו לאתר על האי העצום עצי דרקון בתצלומי הלוויין של הביקור הווירטואלי שלמטה?
הנה עץ דם הדרקון:
https://youtu.be/hnIBdNqx2So
סיור באי סוקוטרה ולקול צלילי תפילות התימנים:
https://youtu.be/Cid9azOHGFY
מצגת וידאו:
https://youtu.be/tyJU4e5Tyjo
צובעים את הפנים ב"דם" הדרקון:
https://youtu.be/2chLYk2o0O4
ועצים אנדמיים (יחודיים) נוספים לסוקוטרה:
https://youtu.be/4WGc4Mll31k
קופי קולובוס, או בשמם המלא "קולובוס אדום זנזיברי" (Zanzibar red colobus) חיים באי זנזיבר והם אנדמים לאי, כלומר חיים ונמצאים רק בו.
הקופים הללו הם מהפרימטים הנדירים ביותר בעולם והם מצויים בסכנת הכחדה.
אוכלוסיית קופי הקולומבוס האדום נאמדת בלא יותר מ-1,500 פרטים בזנזיבר ובעולם כולו.
הנה עולמם של קופי הקולובוס (עברית):
http://youtu.be/k5RRaI-fJqQ
באנגלית:
https://youtu.be/g7n8FSkL10Q
מתנקים:
https://youtu.be/QgnW9byQrVQ
ובאזור המחיה הטבעי שלו בזנזיבר:
https://youtu.be/f_AnI9DUDMY
ביצה (Swamp), או בניקוד בִּצָּה, היא שטח טבעי בו מכוסה האדמה במים רדודים לאורך כל השנה.
קרקע הביצה רוויה במים עומדים או מים שנעים באיטיות רבה. לעומת אגמים עם מים רדודים יחסית, בביצות שעומקן לרוב פחות ממטר יש מעבר הדרגתי בין היבשה למים ולא פעם מעין איים של אזורים יבשים יותר.
להבדיל מחופי ים, אגמים ונהרות רבים, הנוטים להיות ברורים ומוצקים יחסית, במרבית סוגי הביצות יש מעבר הדרגתי בין המים ליבשה ודרגות משתנות של בוץ. מימי הביצה הם לרוב בגווני חום, הנובעים מריקבון של צמחים והיות המים עשירים במרכיב שנקרא טאנין.
הביצות נחשבות לסביבת מחיה חשובה ולאחת ממערכות הטבע המורכבות והחיוניות ביותר על פני כדור הארץ. בהיותן אזורים שבהם המים עומדים על פני הקרקע לאורך רוב השנה או נמצאים ממש מתחת לפני השטח, יוצרים סביבה רוויית לחות שמאפשרת חיים מיוחדים ומגוונים במיוחד.
העולם הביצתי כולל מספר סוגי סביבות שונים. הבולטים שבהם הם ביצות המתוקים כמו אלה שניתן למצוא באזור החולה (Hula Valley) בישראל, ביצות המלח הפזורות לאורך קווי החוף, ביצות הכבול (Peat Bogs) הנפוצות בסקנדינביה ובקנדה, ומנגרובים (Mangroves) הגדלים באזורים טרופיים חמים.
כל סוג של ביצה מתאפיין בתנאי מים ומלחות שונים המעצבים את קהילת החיים הייחודית שלו.
#מי חיים בביצות?
הביצות נחשבות לאחד מבתי הגידול הכי עשירים ומגוונים בטבע. בהיותן בית גידול למינים רבים של צמחים ובעלי חיים, תרומתן למגוון הביולוגי היא אדירה.
בביצות חיים יצורים שהתאימו עצמם באופן מושלם לחיים במים רדודים. הבולטים בהם הם הדו-חיים, כמו צפרדעים וקרפדים המתרבים בבריכות הביצה, לעתים גם סלמנדרות וטריטונים.
בביצה חיים גם דגים שהם מזון עבור עופות מים כמו אנפות (Herons) ואנפות קטנות (Egrets) שצדות דגים בצורת ציד מאופיינת למקום, לצד סופיות, אגמיות, טבלנים, ברווזים, שקיטנים ועוד, כולם מוצאים בביצה מזון ומקום קינון. לעתים יש גם יונקים כגון היפופוטם, קפיברה ונוטריות וזוחלים כמו צבים, נחשים ואף תנינים.
יש גם מיקרואורגניזמים רבים בביצה ואת צמחי הביצה כמו סוף (Typha) וגומא (Cyperus) שפיתחו מערכות שורשים מיוחדות המאפשרות להם לחיות במים עומדים. באזורי המנגרובים גדלים עצים ייחודיים שהשורשים שלהם מסוגלים לסנן מלח מהמים.
#תרומת הביצות לטבע
הביצות מסייעות בוויסות מים ובהפחתת שטפונות. הן משמשות כמפעלי טיהור טבעיים וסופחי רעלים. הצמחים והחיידקים הייחודיים שחיים בהן מסוגלים לפרק זיהומים ולסנן מהמים חומרים מזיקים. מחקרים מראים שביצה אחת יכולה לטהר עד 30-50% מהחנקן והזרחן העודפים במים, חומרים שגורמים לפריחת אצות מזיקות בגופי מים אחרים.
התפקיד של הביצות בשימור המגוון הביולוגי הוא קריטי. הן משמשות כתחנות דלק לציפורים נודדות במסעותיהן הארוכים ברחבי העולם. מיליוני ציפורים עוצרות בביצות פעמיים בשנה כדי להתרענן ולהצטייד במזון לפני המשך המסע. בלי תחנות הדלק הללו, מסלולי הנדידה העולמיים יתמוטטו.
הביצות, המהוות מקלט למינים נדירים, פועלות גם כמעין חממה טבעית לגידול מינים חדשים. הבידוד הגיאוגרפי של ביצות רבות יוצר אפשרות להתפתחות מינים אנדמיים שלא נמצאים בשום מקום אחר בעולם. בביצות פלורידה נמצאו למשל יותר מ-30 מיני צמחים אנדמיים שלא קיימים בשום מקום אחר.
למרות החשיבות הרבה, הביצות נמצאות בסכנת הכחדה. בעולם נעלמו כבר יותר מ-50% מהביצות הטבעיות בגלל פיתוח עירוני, ייבוש לחקלאות וזיהום. אולם קיימת גם אנקדוטה מעודדת מארצות הברית: בשנות ה-90 הצליחו אקולוגים במסיסיפי לשקם ביצה של 50 דונם שהייתה מזוהמת במשך 30 שנה. תוך 5 שנים חזרו לאזור יותר מ-120 מיני בעלי חיים שלא נראו שם במשך עשרות שנים. ההבנה הגוברת של החשיבות הביולוגית שלהן מובילה כיום למאמצי שיקום וחידוש של ביצות ברחבי העולם.
הכירו ביצות בעולם בתגית "ביצות".
#סוגי ביצות
ביצות הן חיוניות לבריאות הפלנטה ומחולקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים: ביצות גומא, ביצות סוואנה (או ביצות עץ), ואוורגליידס. ההבדלים ביניהם מעניקים לכל סוג ביצה זהות אקולוגית משלה ותורמים לעושר המערכות האקולוגיות המימיות של כדור הארץ.
בעוד שהן חולקות מאפיינים משותפים, כל סוג מתאפיין בייחוד משלו:
ביצות גומא - נשלטות על ידי צמחים רכים הגדלים במים רדודים.
ביצות עץ או סוואנה - מאופיינות בצמחים עציים ומים עומדים או זורמים באיטיות, שלעיתים עמוקים יותר.
אוורגליידס - נחשבות למערכת ביצתית ייחודית של עשב גבוה ומים זורמים לאט. יש כאלה רק בשני מקומות בעולם.
הנה ביצת המים:
https://youtu.be/_cWaSyib1XA
איך הביצות נוצרות?
https://youtu.be/Nr3F94SZbKI
החיים באגמון החולה:
https://youtu.be/M3j5z7Rh1VE
הביצות של צפון קרוליינה:
https://youtu.be/WtpJTnBmPw0
לילדים - בעלי החיים של הביצה:
https://youtu.be/C3RJn15XDSY
ההבדלים בין ביצות גומא לביצות עצים או סוואנה:
https://youtu.be/Bst1ywLRIbY
ויש כמה סוגי ביצות:
https://youtu.be/GOz1mD3LOiU
אירוס הגלבוע (Iris haynei) הוא מהפרחים היפים בישראל. זהו פרח יפה ואנדמי, שגדל רק באזור אחד בארץ ישראל וכמו כל האירוסים הוא פרח מוגן.
הפרח הזה תואר לראשונה בשנת 1876 על ידי ויליאם אמהרסט היין (William Amherst Hayne) והוא זה שנתן לו את שמו המדעי.
את פריחת אירוס הגלבוע ניתן לראות בין חודשי מרץ ואפריל בהר ברקן והר מלכישוע. הפרחים הענקיים, שמגיעים לקוטר של עד 20 סנטימטרים, פורחים בקבוצות מרשימות ובצבעים שנעים בין סגול לארגמן עם כתם כהה במרכז.
מאז הקמתה של החברה להגנת הטבע משמש אירוס הגלבוע כסמל שלה. היא בחרה בו לסמל בשנות ה-50, לאחר נצחונה במאבק סביבתי חשוב שניהלה נגד ייעור הרי הגלבוע - ייעור שהיה עלול להרוס את בית הגידול הטבעי של הפרח המופלא הזה ולהכחידו.
אגב, שנים רבות אחרי ועדיין מצוי אירוס הגלבוע בסכנת הכחדה. בשנות ה-60 האביק אותו ידנית פקח רשות שמורות הטבע פלטי סלע, כדי להציל את האירוסים מהכחדה. בהמשך נהגה קבוצת צעירים להמשיך את דרכו. ועדיין, האירוס ממשיך גם היום להתמודד עם איומים של בנייה, ירידה במאביקים הטבעיים שלו ואפילו קטיפה של פרחיו בידי עבריינים.
אז כשהפרח המוגן ממשיך להיות בסיכון נדגיש שאין לקטוף אותו, כמו את כל פרחי הבר בישראל. הטבע שלנו מחייב שמירה מתמדת ואהבה שתבטיח לו קיום בריא, בלי הכחדת מינים ובדיוק כמו שהוא - גם לדורות הבאים.
#אגדת אירוס הגלבוע
אגדה עתיקה מספרת כיצד המלך דוד קילל את הר הגלבוע ומה קרה בהמשך. לפי האגדה קילל דוד המלך את ההר בעקבות מותם של שאול ויהונתן עליו.
אחרי שקולל ההר נטשו אותו כל הצמחים וההר נשאר לבדו. רק פרח אחד, האירוס, נשאר נאמן לו ומסרב לעזוב אותו עד היום.
ולא זו בלבד שאירוס הגלבוע נשאר על ההר עד ימינו. בכל אביב מחדש הוא ממשיך לפרוח בצבעיו המרהיבים.
#המשפחה - אירוסי ההיכל
מיני האירוסים השונים הם אמנם קרובים מאוד ומציגים דמיון בצבעים הכהים ובמאפייני הפריחה שלהם, אך הם עדיין מינים נפרדים.
בישראל כל האירוסים מוגנים וכולם משתייכים לקבוצת אירוסי ההיכל (Oncocyclus). הם נבדלים ביניהם בעיקר בבתי הגידול ובתפוצתם הגיאוגרפית.
בישראל יש 9 מינים של אירוסי היכל ולמעט אחד מהם כולם אנדמיים - גדלים רק באזור המסוים שלהם, במדינת ישראל.
ואכן, לכל אזור בארץ יש האירוס האופייני לו - בגולן גדל אירוס הגולן, בגליל אירוס נצרתי, במישור החוף אירוס הארגמן ובנגב אירוס הנגב. באזור הנגב המרכזי נמצא גם אירוס ירוחם, הדומה לאירוס השחום אך מותאם יותר לתנאי מדבר.
הנה סיפורו של אירוס הגלבוע (עברית):
https://youtu.be/_0ZJq3YY9R4
פרחי אירוס הגלבוע בשמורת גבעת המורה (ללא מילים):
https://youtu.be/rTy0DtLp-Nc
אירוס הגלבוע בגשם בהר ברקן:
https://youtu.be/VPodcRDDags
וצילומי מאקרו מרהיבים במעלה הגלבוע (ללא מילים):
https://youtu.be/jkU-m_SHAL0?long=yes
שמורת טבע (Nature reserve) היא אזור מוגן. כל מקום כזה נועד להגן על בעלי החיים, שחלקם מצויים בסכנת הכחדה ולאפשר להם לחיות ללא הפרעה או סכנה מבני אדם.
מדובר באזורים ייחודיים שהוכרזו רשמית על ידי מדינות וארגונים בינלאומיים, בכדי להגן מפני השפעות האדם המזיקות, על מערכות אקולוגיות הכוללות מינים נדירים של בעלי חיים, צמחים ומרחבי טבע שלמים.
מהקוטב הצפוני, דרך אזורים טבעיים, כולל שוניות אלמוגים, יערות רבים, מדבריות ועד הקוטב הדרומי. יש שמורות טבע רבות ברחבי העולם שהן מוגנות. אין לצוד בהם,להדליק מדורות או לפגוע בטבע בשום צורה שהיא.
בשמורות הטבע ניתן לטייל וליהנות מהטבע הבראשיתי, מבלי לסכן אותו בהיעלמות או הכחדה של מינים בכדור הארץ. בשמורות אלה חיים לא מעט בעלי חיים, שחלקם כמעט ונכחדו מכדור הארץ, כמו גם לא מעט צמחים ייחודיים לאזור ושחלקם אנדמיים, כלומר אינם גדלים בשום מקום אחר בעולם.
המטרות העיקריות שלהן כוללות שימור מגוון ביולוגי, הגנה על מינים בסכנת הכחדה, שמירה על תהליכים אקולוגיים טבעיים ואפילו מחקר מדעי.
שמורות הטבע מאפשרות להתבונן בבעלי החיים וללמוד על חייהם, לראות כיצד הם מחפשים אוכל, מאכילים ומשגיחים על הצאצאים, בונים את הקן או חופרים מקומות מסתור. כל זאת תוך כדי הקפדה ושמירה על כבודם וחייהם ומבלי להפריע או להזיק להם.
#תולדות שמורות הטבע
ההיסטוריה של שמורות הטבע החלה בסוף המאה ה-19, כשהאנושות מתחילה להבין את הנזק העצום שהיא גורמת למערכות טבעיות.
שמורת הטבע הראשונה בעולם הוקמה ב-1872. זוהי שמורת יילוסטון (Yellowstone) שבארצות הברית. מאז, המודעות הסביבתית הלכה וגדלה והבנת הצורך להגן על אזורים טבעיים הפכה למהפכה עולמית של ממש.
עם השנים נוספו דוגמאות מרתקות לשמורות טבע חשובות במיוחד. ביניהן מעניינות וחשובות במיוחד הן אלה של איי גלפגוס (Galapagos) שבאקוודור, שם גיבש המדען המפורסם צ'רלס דרווין (Charles Darwin) את תיאוריית האבולוציה. בגלפגוס חיים מינים ייחודיים, אנדמיים, כמו צבי ענק ועופות שאינם קיימים באף מקום אחר בעולם.
דוגמה נוספת היא שמורת סרנגטי (Serengeti) שהוכרזה בטנזניה בשנת 1951. זהו מרחב עצום של כמעט 15 אלף קילומטרים רבועים, בו חיים אלפי יונקים גדולים, כולל זברות, ג'ירפות ואריות, לצד מאות מינים נוספים של בעלי חיים וצמחים.
שמורות הטבע של המאה ה-21 הן הרבה יותר מאשר אזורים מוגנים. הן מהוות קו הגנה אחרון למאבק באובדן המגוון הביולוגי, בפגיעה במגוון המינים, במשבר האקלים ובהרס הסביבתי בעולם.
הנה הרעיון שעומד מאחרי שמורת הטבע:
https://youtu.be/-W96c5biZoo
שמירה על הטבע היא גם לא להותיר בו סימנים (עברית):
https://youtu.be/wNwEbjxe7r8
שמורת טבע במונטנה ארצות הברית:
http://youtu.be/q9rjudTul_o
שמורת האלמוגים באילת הייתה הראשונה בעולם (עברית):
https://youtu.be/M8MoZ17-424
ושמורת הטבע ריצ'מונד המרהיבה שב... לונדון:
https://youtu.be/2W5FmVhzzLM
מהו האי קוקוס עם האוצר העצום שבו?
האי קוקוס, או אי הקוקוס (Cocos Island, או בספרדית Isla del Coco), הוא אי געשי מרתק המשלב היסטוריה פיראטית עם מערכת אקולוגית ייחודית.
האי הקטן, ששטחו כ-24 קמ"ר בלבד וממוקם כ-550 קילומטרים מחופי קוסטה ריקה, נחשב לאחד המקומות המבודדים ביותר בעולם. מעולם לא היה מחובר ליבשה, עובדה שתרמה בו להתפתחות של מערכת אקולוגית מיוחדת במינה, עם מינים אנדמיים רבים של צמחים ובעלי חיים.
במאות ה-17 וה-18 שימש האי כמקום מסתור לשודדי ים שפעלו באזור האוקיינוס השקט. סיפורים ואגדות מספרים על "מטמון לימה" – אוסף עצום של זהב, כסף ותכשיטים בשווי מיליארדי דולרים בימינו, כסף שנשדד מכנסיות בלימה, בירת פרו והוטמן באי.
האגדות הללו משכו במהלך השנים למעלה מ-500 משלחות שונות של ציידי אוצרות לאורך השנים, אך למרות החיפושים הנרחבים, לא נמצא המטמון המסתורי מעולם.
כיום, הכניסה לאי מוגבלת מאוד. בזכות חשיבותו האקולוגית והביולוגית הייחודית, הוא מוכר משנת 1997 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו וכפארק לאומי. רק אנשי הרשות הלאומית לאזורי שימור וקבוצות קטנות של צוללנים מורשים לבקר בו תחת פיקוח קפדני.
ההגבלות הרבות על הכניסה לאי נועדו להגן על המערכת האקולוגית העדינה מפני נזקי תיירות המונית ומחיפושי אוצרות בלתי מבוקרים.
בזכות עולם החי הימי העשיר והמגוון שסביבו מהווה האי קוקוס גן עדן לצוללנים. הזרמים החזקים באזור מושכים ריכוזים גדולים של כרישים, מנטות ודגים טרופיים, מה שהופך את הצלילה במקום לחוויה מרגשת ויוצאת דופן. מסביבו ובאזור ריכוזים מרשימים במיוחד של כרישי פטיש (Scalloped Hammerhead Sharks), שהם אחד מסימני ההיכר של האי.
אי הקוקוס עם האקלים הטרופי ולח שלו, מייצג את החשיבות של שימור אתרי טבע ומורשת. למרות עברו הפיראטי והאגדות המרתקות על אוצרות חבויים, ערכו האמיתי טמון במגוון הביולוגי הייחודי שהתפתח בו לאורך מיליוני שנים של בידוד.
הנה האי קוקוס - אי האוצרות:
https://youtu.be/mgIy8riEWC0
וסרט תיעודי על אי המסתורין קוקוס:
https://youtu.be/49FFwqAVxlg?long=yes
האי קוקוס, או אי הקוקוס (Cocos Island, או בספרדית Isla del Coco), הוא אי געשי מרתק המשלב היסטוריה פיראטית עם מערכת אקולוגית ייחודית.
האי הקטן, ששטחו כ-24 קמ"ר בלבד וממוקם כ-550 קילומטרים מחופי קוסטה ריקה, נחשב לאחד המקומות המבודדים ביותר בעולם. מעולם לא היה מחובר ליבשה, עובדה שתרמה בו להתפתחות של מערכת אקולוגית מיוחדת במינה, עם מינים אנדמיים רבים של צמחים ובעלי חיים.
במאות ה-17 וה-18 שימש האי כמקום מסתור לשודדי ים שפעלו באזור האוקיינוס השקט. סיפורים ואגדות מספרים על "מטמון לימה" – אוסף עצום של זהב, כסף ותכשיטים בשווי מיליארדי דולרים בימינו, כסף שנשדד מכנסיות בלימה, בירת פרו והוטמן באי.
האגדות הללו משכו במהלך השנים למעלה מ-500 משלחות שונות של ציידי אוצרות לאורך השנים, אך למרות החיפושים הנרחבים, לא נמצא המטמון המסתורי מעולם.
כיום, הכניסה לאי מוגבלת מאוד. בזכות חשיבותו האקולוגית והביולוגית הייחודית, הוא מוכר משנת 1997 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו וכפארק לאומי. רק אנשי הרשות הלאומית לאזורי שימור וקבוצות קטנות של צוללנים מורשים לבקר בו תחת פיקוח קפדני.
ההגבלות הרבות על הכניסה לאי נועדו להגן על המערכת האקולוגית העדינה מפני נזקי תיירות המונית ומחיפושי אוצרות בלתי מבוקרים.
בזכות עולם החי הימי העשיר והמגוון שסביבו מהווה האי קוקוס גן עדן לצוללנים. הזרמים החזקים באזור מושכים ריכוזים גדולים של כרישים, מנטות ודגים טרופיים, מה שהופך את הצלילה במקום לחוויה מרגשת ויוצאת דופן. מסביבו ובאזור ריכוזים מרשימים במיוחד של כרישי פטיש (Scalloped Hammerhead Sharks), שהם אחד מסימני ההיכר של האי.
אי הקוקוס עם האקלים הטרופי ולח שלו, מייצג את החשיבות של שימור אתרי טבע ומורשת. למרות עברו הפיראטי והאגדות המרתקות על אוצרות חבויים, ערכו האמיתי טמון במגוון הביולוגי הייחודי שהתפתח בו לאורך מיליוני שנים של בידוד.
הנה האי קוקוס - אי האוצרות:
https://youtu.be/mgIy8riEWC0
וסרט תיעודי על אי המסתורין קוקוס:
https://youtu.be/49FFwqAVxlg?long=yes
מהו האי מדגסקר?
האי מדגסקר (Madagascar) הוא אי ענקי, הרביעי בגודלו בעולם, שנמצא מול מוזמביק שבאפריקה. יש המכנים אותו "היבשת השמינית".
במקור היה האי הזה חלק מיבשת-העל הקדומה גונדוואנה, זו שממנה יווצרו עם העידנים גם הודו ויבשת אפריקה. בהמשך היה מדגסקר חלק מתת-היבשת ההודית ורק לפני כ-165 מיליון שנה הוא החל להתנתק ממנה, כשבמסגרת מה שנקרא טקטוניקת הלוחות. הוא נדד באיטיות מערבה.
בזכות מגוון תנאי השטח והאקלים שבו, התפתח במדגסקר מגוון עצום של בתי גידול וסביבות חיים לבעלי חיים וצמחים ייחודיים לאי.
המין האנושי החל ליישב את האי לפני כ-2,200 שנה והפך אותו לבית. המתיישבים הראשונים הגיעו למדגסקר, ככל הנראה מדרום אסיה ואפריקה. באי הלך ונוצר מגוון אנושי, עם עושר של מסורות, אמונות ושלל טקסים ומנהגים, כולל איסורים שונים ומשונים של קבוצות באוכלוסיה המקומית.
כיום יש באיים כ-27 מיליון מָלָגָשִׁים, תושבי מדגסקר מלאי החיים, הפשוטים והאופטימיים, החיים באי, כשרובם המכריע מתרכז בכפרים.
למעשה, מדובר במדינת אי, הכוללת את האי מדגסקר עצמו, שהוא כאמור מהאיים הגדולים בעולם. לצידו נכללים במדינת האי הזו מספר לא קטן של איים קטנים יותר.
באי מדגסקר חופים מרהיבים, עם סירות דייגים המבוססות על רשתות דיג ובתוכן שלל דגים טריים המובאים אל חופיו, בהם נחילי סרטנים אדומים.
בפתח צריפי עץ מפיצי עשן קולעות אימהות ובנותיהן הבוגרות שלל סלים ומכינות אוכל. כשהגברים יחזרו מהדיג יפסיקו לשחק בחול גם הילדים היחפים וכל המשפחה תאכל ארוחת ערב.
עם צמחים נדירים, יונקים שלא תמצאו בשום מקום אחר בעולם, לצד זוחלים ייחודיים לו ושלל מיני חרקים יפהפיים, מדגסקר מצטיין בטבע שלו.
האי ניתק לפני מיליוני שנים מהיבשת הגדולה, מהודו ומאפריקה. זו הסיבה שניתן למצוא בו צמחיה ובעלי חיים ייחודיים, שלא ניתן לראות בשום מקום אחר בעולם. למעשה, מעל ל-90% מהחי במדגסקר הוא אנדמי, כלומר קיים רק באי הזה ולא בשום מקום אחרים בעולם.
בין האנדמיים בולטים זיקיות, לטאות ודו-חיים צבעוניים ומדהימים, לצד המרכזיים בבעלי החיים הייחודיים למדגסקר - הלֶמוּרִים, פרימטים הקרובים לקופים ובראשם האִינְדְּרִי, הלמור הגדול של האי.
אך אל תתנו לתמונה הפסטורלית להטעות אתכם. מאחוריה מסתתרת הכחדת מינים עצובה וארוכת שנים. האדם הביא לכאן שינוי סביבתי, שהשפעתו על מגוון המינים במהלך הדורות הייתה הרסנית. מבין מיני הלמורים שחיו עד הגעתו באי, נכחדו באדיבות האדם לא פחות מ-15 מינים ודווקא מהגדולים שבהם, עד לגדול ביותר שהיה בגודל של גורילה. עוד בנכחדים היפופוטם גמדי, צבי ענק ושלל מיני עופות, שבהם "עוף הפיל" המפורסם, העוף הגדול ביותר שחי אי-פעם על פני כדור הארץ.
הנה האי ומדינת האי מדגסקר:
https://youtu.be/4oTy_GoQfJE
הטבע של מדגסקר (עברית):
https://youtu.be/8cc11SekJd0
מעט מהאווירה, הטבע והאנשים של מדגסקר:
https://youtu.be/-q_0o8ICFyI
בכדור פורח:
https://youtu.be/8tahxqPQedQ
שדרת הבאובב במדגסקר:
https://youtu.be/bOPNopC7Y9c
ומדגסקר מהאוויר:
https://youtu.be/LSibgHwBzFo
האי מדגסקר (Madagascar) הוא אי ענקי, הרביעי בגודלו בעולם, שנמצא מול מוזמביק שבאפריקה. יש המכנים אותו "היבשת השמינית".
במקור היה האי הזה חלק מיבשת-העל הקדומה גונדוואנה, זו שממנה יווצרו עם העידנים גם הודו ויבשת אפריקה. בהמשך היה מדגסקר חלק מתת-היבשת ההודית ורק לפני כ-165 מיליון שנה הוא החל להתנתק ממנה, כשבמסגרת מה שנקרא טקטוניקת הלוחות. הוא נדד באיטיות מערבה.
בזכות מגוון תנאי השטח והאקלים שבו, התפתח במדגסקר מגוון עצום של בתי גידול וסביבות חיים לבעלי חיים וצמחים ייחודיים לאי.
המין האנושי החל ליישב את האי לפני כ-2,200 שנה והפך אותו לבית. המתיישבים הראשונים הגיעו למדגסקר, ככל הנראה מדרום אסיה ואפריקה. באי הלך ונוצר מגוון אנושי, עם עושר של מסורות, אמונות ושלל טקסים ומנהגים, כולל איסורים שונים ומשונים של קבוצות באוכלוסיה המקומית.
כיום יש באיים כ-27 מיליון מָלָגָשִׁים, תושבי מדגסקר מלאי החיים, הפשוטים והאופטימיים, החיים באי, כשרובם המכריע מתרכז בכפרים.
למעשה, מדובר במדינת אי, הכוללת את האי מדגסקר עצמו, שהוא כאמור מהאיים הגדולים בעולם. לצידו נכללים במדינת האי הזו מספר לא קטן של איים קטנים יותר.
באי מדגסקר חופים מרהיבים, עם סירות דייגים המבוססות על רשתות דיג ובתוכן שלל דגים טריים המובאים אל חופיו, בהם נחילי סרטנים אדומים.
בפתח צריפי עץ מפיצי עשן קולעות אימהות ובנותיהן הבוגרות שלל סלים ומכינות אוכל. כשהגברים יחזרו מהדיג יפסיקו לשחק בחול גם הילדים היחפים וכל המשפחה תאכל ארוחת ערב.
עם צמחים נדירים, יונקים שלא תמצאו בשום מקום אחר בעולם, לצד זוחלים ייחודיים לו ושלל מיני חרקים יפהפיים, מדגסקר מצטיין בטבע שלו.
האי ניתק לפני מיליוני שנים מהיבשת הגדולה, מהודו ומאפריקה. זו הסיבה שניתן למצוא בו צמחיה ובעלי חיים ייחודיים, שלא ניתן לראות בשום מקום אחר בעולם. למעשה, מעל ל-90% מהחי במדגסקר הוא אנדמי, כלומר קיים רק באי הזה ולא בשום מקום אחרים בעולם.
בין האנדמיים בולטים זיקיות, לטאות ודו-חיים צבעוניים ומדהימים, לצד המרכזיים בבעלי החיים הייחודיים למדגסקר - הלֶמוּרִים, פרימטים הקרובים לקופים ובראשם האִינְדְּרִי, הלמור הגדול של האי.
אך אל תתנו לתמונה הפסטורלית להטעות אתכם. מאחוריה מסתתרת הכחדת מינים עצובה וארוכת שנים. האדם הביא לכאן שינוי סביבתי, שהשפעתו על מגוון המינים במהלך הדורות הייתה הרסנית. מבין מיני הלמורים שחיו עד הגעתו באי, נכחדו באדיבות האדם לא פחות מ-15 מינים ודווקא מהגדולים שבהם, עד לגדול ביותר שהיה בגודל של גורילה. עוד בנכחדים היפופוטם גמדי, צבי ענק ושלל מיני עופות, שבהם "עוף הפיל" המפורסם, העוף הגדול ביותר שחי אי-פעם על פני כדור הארץ.
הנה האי ומדינת האי מדגסקר:
https://youtu.be/4oTy_GoQfJE
הטבע של מדגסקר (עברית):
https://youtu.be/8cc11SekJd0
מעט מהאווירה, הטבע והאנשים של מדגסקר:
https://youtu.be/-q_0o8ICFyI
בכדור פורח:
https://youtu.be/8tahxqPQedQ
שדרת הבאובב במדגסקר:
https://youtu.be/bOPNopC7Y9c
ומדגסקר מהאוויר:
https://youtu.be/LSibgHwBzFo
