סטאבט מאטר (Stabat Mater), או בשמה המלא "סְטָאבָּט מָאטֶר דולורוסה", היא תפילת "האם הדואבת", המתמקדת בייסוריה של מרים, מריה, אימו של ישו, על סבלו של בנה.

למעשה, סטאבט מאטר הוא שמו של מזמור קתולי מהמאה ה-13, המספר על ייסוריה של מרים, בעת שהיא עומדת מול הצלב שעליו צלוב בנה ישוע. דמיינו את התמונה ונסו לחוש כמה כאב יש אצל אם הצופה בבנה הגווע על הצלב, יום אחרי יום. קראו על אכזריות נץהענישה הרומית הזו בתגית "צליבה".

גם מקור שמו של המזמור הוא משורתו הראשונה "Stabat mater Dolorosa", בעברית "עומדת האם מיוסרת".

בין השורות החזקות, בתרגומו של עידו אברביה:
"אם מוכת יגון עומדת, מול הצלב בוכה, רועדת, שם תלוי ישוע בנה... את לבה המתייפח, להב הכאב פולח, מה נורא הוא יגונה... אם האהבה, הרשיני כאבך לשאת, למדיני כאן איתך להתאבל... מות ישוע יזכני בחסדו ממרומים... ובכלות גופי למות, נשמתי תזכה לשבת - בגן עדן לעולמים."

ל"סטאבט מאטר" מעמד דתי מימי הביניים שהוא גבוה יותר מכל שיר לטיני אחר. את המזמור, שמקורו במסדר הפרנציסקני, הלחינו מלחינים רבים. אחד האהובים מביניהם הוא ה"סטאבט מאטר" המפורסם של ג'ובאני פרגולזי.

בין המלחינים המפורסמים מתקופות מוקדמות בולטים ז'וסקן דה פרה (Josquin des Prez), ג'יובאני פלסטרינה (Palestrina) אורלנדו די לאסו (Orlando di Lasso) ואלסנדרו סקרלטי (Alessandro Scarlatti).

בהמשך הלחינו אותו גם אנטוניו ויולדי ופרגולזי. גרסתו מ-1736 זכתה לפופולריות עצומה ורבים תזמרו אותו מחדש, ביניהם רוסיני, אמנואלה ד'אסטורגה, דבוז'אק ופרנסיס פולנק. גדול כותבי האופרה האיטלקית ג'וזפה ורדי אף כלל אותו ב-Quatro Pezzi Sacri - קובץ יצירות, מהאחרונות שלו, "ארבעה קטעים קדושים".


הנה ה"סטאבט מאטר" של פרגולזי:

https://youtu.be/CVwne4YEN7A


וביצוע נפלא של חלק ביצירה:

https://youtu.be/zRbYF1deQGU