שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהו המצחיקן עם ה-IQ הגבוה בעולם?
מומחים אומרים שהומור ושכל קשורים זה בזה ושאנשים מצחיקים הם גם לרוב אנשים נבונים ואינטליגנטיים מאד. יתכן שההוכחה הקיצונית לכך היא הקומיקאי הבריטי רואן אטקינסון (Rowan Atkinson). הוא בעיקר ידוע בזכות הדמות הטלוויזיונית המעט ילדותית אבל מאוד מצחיקה, שברא, "מיסטר בִּין" (Mr. Bean).
עם מנת משכל שהיא גבוהה אפילו מזו של אלברט איינשטיין, היא עומדת על 178, ותואר שני בהנדסת חשמל מאוניברסיטת אוקספורד היוקרתית, האיש הזה יכול היה בקלות להיות מהנדס, ממציא או מדען בעל שם עולמי.
אבל הופעה חביבה שנתן במקביל לסיום לימודיו, מקום בו אגב, לא הפסיק להצחיק את חבריו הסטודנטים, שינתה את ייעודו. הוא השתתף במערכון של חבורת מונטי פייטון ודי גנב ההצגה לאלופי הקומדיה הטלוויזיונית של התקופה.
בטלוויזיה הוא מקבל, אחרי שבעבר ביקש וסורב, תכנית משלו ואחרי ההצלחה המטורפת הוא פוצח בתכנית קבועה. בבריטניה הרגילה להומור שנון ומילולי הוא מככב והפרצופים שהוא כל כך מיטיב לייצר מקנים לו את הכינוי "פני גומי".
עם תכניתו הוא רץ 5 שנים. ההצלחה לה זכה הפכה אותו לסופר סטאר בריטי. אבל כשהציעו לו לעשות תכנית חדשה בפריים טיים, הוא העדיף ליצור סדרה. כדי להקל על העבודה הקשה של לכתוב את התכנית בעצמו, הוא בוחר לבנות צוות שאיתו יעשה את התכנית.
אבל הכי מעניינת הייתה סוגיית הדיבור. אטקינסון החליט לעשות סדרה ללא מילים. הסיבה - הוא כבר תכנן הצלחה עולמית והבין שרק דילוג על מחסום השפה יאפשר זאת. הוא בחר בדמות שלא תדבר, אלא תתנהג.
את הרעיון, אגב, הוא לקח מז'אק טאטי, השחקן הצרפתי שבילדותו ראה סרט שלו מ-1953, "חופשתו של מר הולו". הגיבור התמים והמצחיק של טאטי לא מפסיק להתקע בכל דבר, לחולל נזקים ולזרוע הרס, ואת הכל הוא עושה ללא מילים. כשהוא מתוכנן נכון, רואן מבין, ההומור האילם משעשע לא פחות מאשר סרטים עם טקסטים שנונים.
וכך נולד "מיסטר בִּין". קשה להחליט אם הוא ילד מגודל או מבוגר אינפנטילי, אבל בִּין הוא ברנש חכם, קצת קנאי, לוטש עיניים לצדדים ובעיקר - איש ללא מילים. עם בובת דובי שהוא לוקח לכל מקום ומכונית חבוטה, שננעלת בעזרת מנעול ובריח, הוא מפלס את דרכו בעולם.
וממש כמו טאטי, צ'ארלי צ'פלין, באסטר קיטון ואנשי הקומדיה של הסרט האילם - בִּין עושה את דרכו בעולם בשקט, תרתי משמע.
ההצלחה פנומנלית. בכל פרק של "מיסטר בין" צפו כמעט מיד כ-20 מיליון איש. המדהים הוא שעם כל התהילה שלה, אנשים לא מודעים לכך שבסדרת "מיסטר בין" צולמו רק 14 פרקים.
רק 14 פרקים, אבל קנו אותם לשידור יותר מ-250 תחנות טלוויזיה בעולם. ובכול ארץ בה הוצגה, היא הפכה ללהיט מטורף.
לאחר ההצלחה הפנומנלית רואן עובר לקולנוע. הסרט הראשון של מיסטר בִּין היה לסרט הבריטי המצליח ביותר בהיסטוריה.
הסרט השני והאחרון שלו הוא "החופשה של מיסטר בין", סרט מטורף שגם בו הוא מפוצץ אולמות.
אחר כך יהיו גם "ג'וני אינגליש", "הפתן השחור" והוא כבר יגלם דמויות חדשות. אבל בעיני הציבור יישאר לעד אטקינסון, חובב המכוניות המפוארות, "מיסטר בין".
קיצור דמותו של רואן אטקינסון - המצחיקן הגאון:
https://youtu.be/HHA-NdM7mZE
קטע ההגזמות עם חבורת מונטי פייתון:
https://youtu.be/cYtYBI6eZ3E
מתכנית הטלוויזיה הראשונה שלו "לא מהדורת השעה 9 בערב" בה מונטי פייתון הוא המשיח האמיתי:
https://youtu.be/asUyK6JWt9U
קטע מהסדרה המצחיקה-היסטורית blackadder על תולדות אנגליה:
https://youtu.be/G2DCExerOsA
מהרגעים הגדולים של מיסטר בין:
https://youtu.be/KsgJC6brhgc
קדימון לסרט הקולנוע הראשון שלו והסרט הבריטי הכי מצליח בהיסטוריה:
https://youtu.be/OxLQZVmKWEo
סצנה ממנו:
https://youtu.be/QE6PvNohffc
במוזיאון:
https://youtu.be/rWqVoaYxgRs
סועד במסעדה צרפתית:
https://youtu.be/MCJcxb_RtII
יותר מזל משכל - הולך לים בסצנת הסיום של "החופשה של מיסטר בין":
https://youtu.be/0Iykn4mBT9U
והקדימון של "ג'וני אינגליש" המהדורה השפויה של ג'יימס בונד:
https://youtu.be/bbi0A2EUQUs
מהו הומור סלפסטיק?
הומור סלפסטיק (Slapstick) הוא סוג של קומדיה פיזית שתעניין את כל מי ששאלו את עצמם למה אנחנו נקרעים מצחוק כשמישהו מחליק על קליפת בננה, חוטף עוגה בפרצוף או מקבל מכה לא מכוונת ומתפתל מכאבים.
כי כשמכים מישהו על הראש ובמקום צרחה נשמע רעש מצלצל וכל הגוף מתנדנד כמו קפיץ, זה סלפסטיק (Slapstick), אמנות קומית שלא מבדילה בין תרבויות, שפות או תקופה.
השם "סלפסטיק" עצמו בא מכלי עץ מיוחד שהיה מורכב משני לוחות שיצרו רעש חזק כשהקישו אותם זה בזה. הם נועדו בתיאטרון ליצור רעש חזק, שהחליף את קולם של המכה או האגרוף ואיפשר לשחקנים להכות אחד את השני על הבמה מבלי להכאיב ולפגוע אחד בשני באמת.
שורשי הקומדיה הפיזית הזו מגיעים לתיאטרון האיטלקי של המאה ה-16, הקומדיה דל'ארטה (Commedia dell'Arte). בתיאטרון הזה ביצעו דמויות כמו ארלקינו (Arlecchino) פעלולים אקרובטיים ונפילות קומיות והצחיקו אץ הקהל באמצעות מה שיקבל את השם סלפסטיק.
בתחילת המאה ה-20 מצא הסלפסטיק את ביטויו המושלם בקולנוע האילם. צ'רלי צ'פלין (Charlie Chaplin), באסטר קיטון (Buster Keaton), הארולד לויד (Harold Lloyd) ולורל והארדי (Laurel and Hardy) הידועים בתור "השמן והרזה" - כולם הפכו את הנפילות, ההחלקות והתאונות הפיזיות לאמנות מדויקת, מצחיקה ומשעשעת.
באסטר קיטון, למשל, נודע בכך שביצע את כל הפעלולים המסוכנים בעצמו, כולל סצנה מפורסמת בסרט Steamboat Bill," Jr." משנת 1928. זו סצנה שבה קיר בניין שלם במשקל 2 טון נופל עליו והוא שורד רק בזכות חלון פתוח שעבר בדיוק מעליו. המרחק, אגב, בין מסגרת החלון לגופו היה רק 5 סנטימטרים מכל צד.
הרולד לויד, מצידו, התפרסם בסצנה האייקונית שבה הוא תלוי על מחוגי שעון ענקי בגובה רב, למרות שאיבד שתי אצבעות בתאונה עם פצצת דמה בצילומים מוקדם יותר.
הקסם של הסלפסטיק טמון ביכולתו לעקוף מחסומי שפה ותרבות, כי הוא מצחיק ללא מילים. אבל יש בו גם משהו עמוק יותר. התיאוריה הפסיכולוגית מסבירה שאנחנו צוחקים בזכות שילוב של תחושת עליונות והקלה. כשצ'פלין מחליק על קליפת בננה או כשקיטון נופל מבניין, האלימות כל כך מוגזמת, שהיא הופכת למופשטת. המוח שלנו מזהה את הפער בין המציאות הכואבת לבין הייצוג המוגזם, מה שיוצר הקלה של המתח שמתבטאת בצחוק רועם.
הסיטואציות המוגזמות יוצרות מרחק בטוח בין הצופה לבין הכאב המדומה, מה שמאפשר לנו לצחוק ללא תחושת אשמה.
הפיזיקה המעוותת של עולם הסלפסטיק, שבו אנשים יכולים לשרוד נפילות מגובה רב או להיפגע מפטישים ענקיים ולהמשיך הלאה, יוצרת מציאות פנטסטית משלה. העיקרון המרכזי בה הוא תזמון מדויק לחלוטין וגם הקצנה פיזית מבוקרת שגורמת לנו להאמין ובו זמנית לא להאמין למה שאנחנו רואים.
בעידן המודרני השפיעו שלושת המצחיקנים (The Three Stooges) על דורות שלמים עם הסטירות, המכות והמצבים האבסורדיים שלהם. מו הווארד (Moe Howard) היה מכה את לארי פיין (Larry Fine) וקרלי הווארד (Curly Howard) במשך שנים, עד שמשפחות בכל העולם הכירו את הצליל האופייני של כף היד על המצח.
השני הוא ג'קי צ'אן (Jackie Chan) ששילב אומנויות לחימה עם סלפסטיק בצורה ייחודית, תוך שהוא מבצע את כל הפעלולים בעצמו. צ'אן שבר כמעט כל עצם בגופו לפחות פעם אחת במהלך הקריירה שלו.
השלישי הוא ג'ים קארי (Jim Carrey) שהפך את גופו לכלי קומי גמיש במיוחד. רואים את זה בסרטים כמו "המסכה" (The Mask) ואייס ונטורה. כמוהו אבל באופן שונה, יצר רואן אטקינסון (Rowan Atkinson) את מיסטר בין (Mr. Bean), דמות שמעט מאוד מדברת אבל מצחיקה מיליונים רק עם קומדיה פיזית טהורה.
בעידן החדש העביר את המסורת לדורות הצעירים הסרט "לבד בבית" (Home Alone), שכתב ג'ון יוז (John Hughes) וביים כריס קולמבוס (Chris Columbus). היו בו, למשל, מלכודות ביתיות מתוחכמות שהפכו שודדים למטרות סלפסטיק קלאסיות ומצחיקות במיוחד.
הנה הומור הסלפסטיק:
https://youtu.be/G5Ny3jaZ82Y
דוגמה לסלפסטיק בסרטים מתקופת הסרט האילם:
https://youtu.be/SsIm6bRUg7M
לורל והארדי בקטע סלפסטיק אופייני:
https://youtu.be/Nsc0s0kUXjQ
צ'ארלי צ'אפלין בסלפסטיק?
https://youtu.be/kPcEFHA3X0c
סלפסטיק בנוסח מיסטר בין:
https://youtu.be/qkAvyxZNOvo
סלפסטיק בנוסח ילדי ישראל (עברית):
https://youtu.be/5cd9OuU-gt8
וההיסטוריה של קומדיית הסלפסטיק:
https://youtu.be/Sihi0awUnEc?long=yes
מיסטר בין
מומחים אומרים שהומור ושכל קשורים זה בזה ושאנשים מצחיקים הם גם לרוב אנשים נבונים ואינטליגנטיים מאד. יתכן שההוכחה הקיצונית לכך היא הקומיקאי הבריטי רואן אטקינסון (Rowan Atkinson). הוא בעיקר ידוע בזכות הדמות הטלוויזיונית המעט ילדותית אבל מאוד מצחיקה, שברא, "מיסטר בִּין" (Mr. Bean).
עם מנת משכל שהיא גבוהה אפילו מזו של אלברט איינשטיין, היא עומדת על 178, ותואר שני בהנדסת חשמל מאוניברסיטת אוקספורד היוקרתית, האיש הזה יכול היה בקלות להיות מהנדס, ממציא או מדען בעל שם עולמי.
אבל הופעה חביבה שנתן במקביל לסיום לימודיו, מקום בו אגב, לא הפסיק להצחיק את חבריו הסטודנטים, שינתה את ייעודו. הוא השתתף במערכון של חבורת מונטי פייטון ודי גנב ההצגה לאלופי הקומדיה הטלוויזיונית של התקופה.
בטלוויזיה הוא מקבל, אחרי שבעבר ביקש וסורב, תכנית משלו ואחרי ההצלחה המטורפת הוא פוצח בתכנית קבועה. בבריטניה הרגילה להומור שנון ומילולי הוא מככב והפרצופים שהוא כל כך מיטיב לייצר מקנים לו את הכינוי "פני גומי".
עם תכניתו הוא רץ 5 שנים. ההצלחה לה זכה הפכה אותו לסופר סטאר בריטי. אבל כשהציעו לו לעשות תכנית חדשה בפריים טיים, הוא העדיף ליצור סדרה. כדי להקל על העבודה הקשה של לכתוב את התכנית בעצמו, הוא בוחר לבנות צוות שאיתו יעשה את התכנית.
אבל הכי מעניינת הייתה סוגיית הדיבור. אטקינסון החליט לעשות סדרה ללא מילים. הסיבה - הוא כבר תכנן הצלחה עולמית והבין שרק דילוג על מחסום השפה יאפשר זאת. הוא בחר בדמות שלא תדבר, אלא תתנהג.
את הרעיון, אגב, הוא לקח מז'אק טאטי, השחקן הצרפתי שבילדותו ראה סרט שלו מ-1953, "חופשתו של מר הולו". הגיבור התמים והמצחיק של טאטי לא מפסיק להתקע בכל דבר, לחולל נזקים ולזרוע הרס, ואת הכל הוא עושה ללא מילים. כשהוא מתוכנן נכון, רואן מבין, ההומור האילם משעשע לא פחות מאשר סרטים עם טקסטים שנונים.
וכך נולד "מיסטר בִּין". קשה להחליט אם הוא ילד מגודל או מבוגר אינפנטילי, אבל בִּין הוא ברנש חכם, קצת קנאי, לוטש עיניים לצדדים ובעיקר - איש ללא מילים. עם בובת דובי שהוא לוקח לכל מקום ומכונית חבוטה, שננעלת בעזרת מנעול ובריח, הוא מפלס את דרכו בעולם.
וממש כמו טאטי, צ'ארלי צ'פלין, באסטר קיטון ואנשי הקומדיה של הסרט האילם - בִּין עושה את דרכו בעולם בשקט, תרתי משמע.
ההצלחה פנומנלית. בכל פרק של "מיסטר בין" צפו כמעט מיד כ-20 מיליון איש. המדהים הוא שעם כל התהילה שלה, אנשים לא מודעים לכך שבסדרת "מיסטר בין" צולמו רק 14 פרקים.
רק 14 פרקים, אבל קנו אותם לשידור יותר מ-250 תחנות טלוויזיה בעולם. ובכול ארץ בה הוצגה, היא הפכה ללהיט מטורף.
לאחר ההצלחה הפנומנלית רואן עובר לקולנוע. הסרט הראשון של מיסטר בִּין היה לסרט הבריטי המצליח ביותר בהיסטוריה.
הסרט השני והאחרון שלו הוא "החופשה של מיסטר בין", סרט מטורף שגם בו הוא מפוצץ אולמות.
אחר כך יהיו גם "ג'וני אינגליש", "הפתן השחור" והוא כבר יגלם דמויות חדשות. אבל בעיני הציבור יישאר לעד אטקינסון, חובב המכוניות המפוארות, "מיסטר בין".
קיצור דמותו של רואן אטקינסון - המצחיקן הגאון:
https://youtu.be/HHA-NdM7mZE
קטע ההגזמות עם חבורת מונטי פייתון:
https://youtu.be/cYtYBI6eZ3E
מתכנית הטלוויזיה הראשונה שלו "לא מהדורת השעה 9 בערב" בה מונטי פייתון הוא המשיח האמיתי:
https://youtu.be/asUyK6JWt9U
קטע מהסדרה המצחיקה-היסטורית blackadder על תולדות אנגליה:
https://youtu.be/G2DCExerOsA
מהרגעים הגדולים של מיסטר בין:
https://youtu.be/KsgJC6brhgc
קדימון לסרט הקולנוע הראשון שלו והסרט הבריטי הכי מצליח בהיסטוריה:
https://youtu.be/OxLQZVmKWEo
סצנה ממנו:
https://youtu.be/QE6PvNohffc
במוזיאון:
https://youtu.be/rWqVoaYxgRs
סועד במסעדה צרפתית:
https://youtu.be/MCJcxb_RtII
יותר מזל משכל - הולך לים בסצנת הסיום של "החופשה של מיסטר בין":
https://youtu.be/0Iykn4mBT9U
והקדימון של "ג'וני אינגליש" המהדורה השפויה של ג'יימס בונד:
https://youtu.be/bbi0A2EUQUs
הומור סלפסטיק (Slapstick) הוא סוג של קומדיה פיזית שתעניין את כל מי ששאלו את עצמם למה אנחנו נקרעים מצחוק כשמישהו מחליק על קליפת בננה, חוטף עוגה בפרצוף או מקבל מכה לא מכוונת ומתפתל מכאבים.
כי כשמכים מישהו על הראש ובמקום צרחה נשמע רעש מצלצל וכל הגוף מתנדנד כמו קפיץ, זה סלפסטיק (Slapstick), אמנות קומית שלא מבדילה בין תרבויות, שפות או תקופה.
השם "סלפסטיק" עצמו בא מכלי עץ מיוחד שהיה מורכב משני לוחות שיצרו רעש חזק כשהקישו אותם זה בזה. הם נועדו בתיאטרון ליצור רעש חזק, שהחליף את קולם של המכה או האגרוף ואיפשר לשחקנים להכות אחד את השני על הבמה מבלי להכאיב ולפגוע אחד בשני באמת.
שורשי הקומדיה הפיזית הזו מגיעים לתיאטרון האיטלקי של המאה ה-16, הקומדיה דל'ארטה (Commedia dell'Arte). בתיאטרון הזה ביצעו דמויות כמו ארלקינו (Arlecchino) פעלולים אקרובטיים ונפילות קומיות והצחיקו אץ הקהל באמצעות מה שיקבל את השם סלפסטיק.
בתחילת המאה ה-20 מצא הסלפסטיק את ביטויו המושלם בקולנוע האילם. צ'רלי צ'פלין (Charlie Chaplin), באסטר קיטון (Buster Keaton), הארולד לויד (Harold Lloyd) ולורל והארדי (Laurel and Hardy) הידועים בתור "השמן והרזה" - כולם הפכו את הנפילות, ההחלקות והתאונות הפיזיות לאמנות מדויקת, מצחיקה ומשעשעת.
באסטר קיטון, למשל, נודע בכך שביצע את כל הפעלולים המסוכנים בעצמו, כולל סצנה מפורסמת בסרט Steamboat Bill," Jr." משנת 1928. זו סצנה שבה קיר בניין שלם במשקל 2 טון נופל עליו והוא שורד רק בזכות חלון פתוח שעבר בדיוק מעליו. המרחק, אגב, בין מסגרת החלון לגופו היה רק 5 סנטימטרים מכל צד.
הרולד לויד, מצידו, התפרסם בסצנה האייקונית שבה הוא תלוי על מחוגי שעון ענקי בגובה רב, למרות שאיבד שתי אצבעות בתאונה עם פצצת דמה בצילומים מוקדם יותר.
הקסם של הסלפסטיק טמון ביכולתו לעקוף מחסומי שפה ותרבות, כי הוא מצחיק ללא מילים. אבל יש בו גם משהו עמוק יותר. התיאוריה הפסיכולוגית מסבירה שאנחנו צוחקים בזכות שילוב של תחושת עליונות והקלה. כשצ'פלין מחליק על קליפת בננה או כשקיטון נופל מבניין, האלימות כל כך מוגזמת, שהיא הופכת למופשטת. המוח שלנו מזהה את הפער בין המציאות הכואבת לבין הייצוג המוגזם, מה שיוצר הקלה של המתח שמתבטאת בצחוק רועם.
הסיטואציות המוגזמות יוצרות מרחק בטוח בין הצופה לבין הכאב המדומה, מה שמאפשר לנו לצחוק ללא תחושת אשמה.
הפיזיקה המעוותת של עולם הסלפסטיק, שבו אנשים יכולים לשרוד נפילות מגובה רב או להיפגע מפטישים ענקיים ולהמשיך הלאה, יוצרת מציאות פנטסטית משלה. העיקרון המרכזי בה הוא תזמון מדויק לחלוטין וגם הקצנה פיזית מבוקרת שגורמת לנו להאמין ובו זמנית לא להאמין למה שאנחנו רואים.
בעידן המודרני השפיעו שלושת המצחיקנים (The Three Stooges) על דורות שלמים עם הסטירות, המכות והמצבים האבסורדיים שלהם. מו הווארד (Moe Howard) היה מכה את לארי פיין (Larry Fine) וקרלי הווארד (Curly Howard) במשך שנים, עד שמשפחות בכל העולם הכירו את הצליל האופייני של כף היד על המצח.
השני הוא ג'קי צ'אן (Jackie Chan) ששילב אומנויות לחימה עם סלפסטיק בצורה ייחודית, תוך שהוא מבצע את כל הפעלולים בעצמו. צ'אן שבר כמעט כל עצם בגופו לפחות פעם אחת במהלך הקריירה שלו.
השלישי הוא ג'ים קארי (Jim Carrey) שהפך את גופו לכלי קומי גמיש במיוחד. רואים את זה בסרטים כמו "המסכה" (The Mask) ואייס ונטורה. כמוהו אבל באופן שונה, יצר רואן אטקינסון (Rowan Atkinson) את מיסטר בין (Mr. Bean), דמות שמעט מאוד מדברת אבל מצחיקה מיליונים רק עם קומדיה פיזית טהורה.
בעידן החדש העביר את המסורת לדורות הצעירים הסרט "לבד בבית" (Home Alone), שכתב ג'ון יוז (John Hughes) וביים כריס קולמבוס (Chris Columbus). היו בו, למשל, מלכודות ביתיות מתוחכמות שהפכו שודדים למטרות סלפסטיק קלאסיות ומצחיקות במיוחד.
הנה הומור הסלפסטיק:
https://youtu.be/G5Ny3jaZ82Y
דוגמה לסלפסטיק בסרטים מתקופת הסרט האילם:
https://youtu.be/SsIm6bRUg7M
לורל והארדי בקטע סלפסטיק אופייני:
https://youtu.be/Nsc0s0kUXjQ
צ'ארלי צ'אפלין בסלפסטיק?
https://youtu.be/kPcEFHA3X0c
סלפסטיק בנוסח מיסטר בין:
https://youtu.be/qkAvyxZNOvo
סלפסטיק בנוסח ילדי ישראל (עברית):
https://youtu.be/5cd9OuU-gt8
וההיסטוריה של קומדיית הסלפסטיק:
https://youtu.be/Sihi0awUnEc?long=yes
